המריחות של נציבות תלונות הציבור על שופטים

27.05.2020 – נציבות תלונות הציבור על שופטים מתנהגת כמו דוברות בתי המשפט במקום לייצג את הציבור בתלונות נגד שופטים.
לא רק שהבירורים מטויחים אלא כך שולחים הודעות על תוצאות הבירור על ידי עובד הנציבות במקום הנציב כמתחייב בחוק.
לדוגמא בתלונה נטען כי בית המשפט מתייחס בהחלטותיו להודעות שאינן רשומות בתיק בית המשפט (מערכת נט המשפט) . הנציבות טוענת שזוהי "החלטה שיפוטית" שאינה מוסמכת לדון בה. אולי השלב הבא הוא שהשופט יתייחס בהחלטותיו למה שקרא בעיתון או בבית קפה כי "זוהי החלטה שיפוטית".

מצורפים:
תוצאות בירור תלונות 228-20 , 298-20 ותכתובת בנושא.

Document-page-001Document-page-002Document-page-001(2)Document-page-002(2)Document-page-003

תלונה נגד השופט אברהם הימן – פיברוק קיום תגובת הפרקליטות

17.05.2020 – בבקשה לביזיון בית המשפט הואיל ופרקליטות המדינה לא הגיבה במועד שקבע השופט הימן, כתב השופט הימן בהחלטתו כי הפרקליטות השיבה במועד שקבע.
אולם בדיקה התיק במערכת נט המשפט מעלה כי אין שום תגובה של הפרקליטות.
התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על שופטים.

מצורפים:
– החלטת השופט הימן מיום 17.05.2020 תיק מ"ת 14280-04-17 לבקשת ביזיון בית משפט שבה הוא מודיע כי המשיבה הגיבה לבקשה 361.
– החלטת השופט הימן מיום 13.05.2020 ובבקשה 361 בה קובע לפרקליטות להתייחס לבקשה עד ה- 14.05.2020.

– תדפיס נט המשפט מיום 17.05.2020 – בקשות תגובות והחלטות חודש אחורה – לא מופיע שום בקשה אות תגובת הפרקליטות.

Document-page-001(1)

Document-page-001(2)

Document-page-001(3)
תדפיס נט המשפט מיום 17.05.2020 – בקשות תגובות והחלטות חודש אחורה – לא מופיע שום בקשה אות תגובת הפרקליטות

 

המלצה: השופטת שרון לארי-בבלי תספוג נזיפה חמורה בשל ההתבטאויות כלפי ברלנד

המלצה: השופטת שרון לארי-בבלי תספוג נזיפה חמורה בשל ההתבטאויות כלפי ברלנד , איתמר לוין, News1 , 20.04.2020

נציב התלונות על שופטים מותח ביקורת חריפה על שופטת השלום הירושלמית, אשר הציעה "שייקח מנטוס" בהתייחסה למצב בריאותו של ברלנד ואמרה "הוא לא פרגית בת 17" 

לצפייה / הורדת תמצית החלטת נציבות תלונות הציבור על שופטים על השופטת שרון לארי בבלי בעניין מעצרו של הרב אליעזר ברלנד – 14.04.2020 – 35/20 – הקלק כאן

נציב תלונות הציבור על שופטים, שופט העליון בדימוס אורי שהם, ממליץ לנזוף בצורה חמורה בשופטת השלום הירושלמית שרון לארי-בבלי, על דברים שאמרה בעת דיון בהארכת מעצרו של "הרב" אלעזר ברלנד.

ברלנד מואשם במרמת מיליונים כלפי חסידיו, כאשר לטענת המדינה הוא דרש וקיבל מהם סכומים גבוהים תמורת "ברכות" להחלמה ממחלות קשות, לשחרור מן הכלא ואף להחייאת מתים. בכתב האישום נגדו נאמר כי באחד מן המקרים הוא העניק לפונים אליו מה שהתחזה להיות תרופות פלא, בעוד שבפועל היו אלו סוכריות "מנטוס".

בעת דיון בהארכת המעצר בחודש מארס, פירט הסניגור, עו"ד עמית חדד, את הבעיות הרפואיות מהן סובל ברלנד בן ה-82. לארי-בבלי הגיבה: "הבנתי שהוא לא פרגית בת 17" ו"שייקח מנטוס". הדברים נאמרו כאשר באולם נכחו עיתונאים רבים. לארי-בבלי לא הכחישה, ולדברי שהם – הביעה צער רב על האמירה בנוגע ל"מנטוס" והודתה שאמירת ה"פרגית" היוותה ניסוח רע; היא התנצלה על הדברים.

שהם אומר: "על שופט להקפיד על התבטאויותיו, לא כל שכן כאשר מתברר בפניו עניין הזוכה לסיקור תקשורתי נרחב, שבו קיים הד משמעותי לכל התבטאות של השופט. על השופט, כך מורים לנו כללי האתיקה, להדר לא רק בכבודם של בעלי הדין המתדיינים בפניו, אלא בכבודו של כל אדם, ומצופה היה מבית המשפט כי יברור את מילותיו ושלא ישתמש בביטויים בלתי ראויים, דבר שלא נעשה, למרבה הצער, על-ידי השופטת.

"אין צריך לומר, כי אמירות מסוג זה מעלות חשש של ממש לפגיעה באובייקטיביות ובניטראליות המתחייבת מבית המשפט, וזאת אפילו מדובר בהתבטאויות אשר לא פגעו בהתנהלות התקינה של הדיון לגופו של עניין, ואף אם בית המשפט פעל על-פי סדרי הדין הנהוגים. התבטאויותיה של השופטת פגעו לא רק בדימוייה של השופטת כגורם אובייקטיבי וחסר פניות, אלא במערכת המשפטית כולה, דבר שאין לעבור עליו לסדר היום".

שהם מצביע על מעשה תמוה נוסף, כלשונו, של לארי-בבלי: היא צילמה מפתח לשכתה את האולם את צלמי התקשורת שנכחו באולם, לפני שברלנד הוכנס אליו. לא היה בפיה הסבר מדוע ביצעה צילום זה. בשל התבטאויותיה של לארי-בבלי, ממליץ כאמור שהם בפני הנשיאה אסתר חיות לזמן אותה ולנזוף בה נזיפה חמורה, אשר תירשם בתיקה האישי.

Document-page-001Document-page-002Document-page-003

בבלי

כידוע, השופטים והפרקליטים חברים לעבודה

להלן קטע מדברי שופט העליון נעם סולברג בהתייחסותו לתלונה 939/19:
"כידוע, רבים מקרב השופטים הם יוצאי פרקליטות, ומופיעים לפני השופטים הללו פרקליטים שהיו חבריהם לעבודה קודם לכן. אנו דנים, כידוע, גם בערעורים על פסקי דין של חברינו השופטים מן הערכאות הדיוניות, חברים שאנו מכירים היטב משנים רבות של עבודה רצופה ומשותפת".

מצורף:
בירור תלונה 939/19 מה- 08.01.2020 , על שופט בית המשפט העליון נעם סולברג שעניינה קשריו החברתיים והמשפחתיים עם פרקליט מחוז תל אביב שלמה למברגר והיותו דן בענייני מעצרה של לורי שם טוב שלמברגר מנהל תיק נגדה.

כידוע ...Document-page-001Document-page-002

תלונה נגד השופט עלאא מסארווה – אי הפקת לקחי בירור הנציבות על עוולות הנגרמות מצווי חיפוש שהוציא

דצמבר 2019 – בתלונה נטען כי בתאריך 23.07.2017 הוציא השופט עלאא מסארווה צו חיפוש (ראה נספח) בבית חשוד על פרסומים מכפישים במרשתת. הצו כלל תפיסת כל חפץ הדרוש לחקירה לרבות מחשב וחדירה למחשב והפקת פלטים לצורכי חקירה. מסארווה קבע כי החיפוש במחשב ובחומר מחשב יערך ללא עדים. בצו החיפוש לא צוינו מספר תיק בית משפט ומהות החשד והעילה למתן הצו. ולא נומק מדוע החיפוש במחשב ובחומר מחשב לא יערך בפני עדים כמתחייב בחוק. בתלונה נטען כי מדובר בפרקטיקה של השופט מסארווה להוצאת צווי חיפוש לקויים באותה פרשת מעצרים ("פרשת הבלוגרים", או "פרשת טרור רשתי"). הנציב הופנה לתלונות נוספות על צווי חיפוש לקויים של השופט מסארווה שמספרם 739/18, 593/18, 594/18, 736/18 , 681/18 , 682/18, 738/18, 740/18, ועוד…

מתלונה שהוגשה על השופט מסארווה בעניין ומהבירור שערך הנציב בתלונה שמספרה 320/17 (מצורפת) ניתן להבין כי כב' השופט מסארווה הפיק לקחים.

בימים אלו כתב שופט בית המשפט העליון אלרון בהחלטה (מצורף קטע רלוונטי) בפרשה אחרת בש"פ 7917/19 על צווי חיפוש שהוציא השופט מסארווה (סעיף 40 בהחלטה): "אמנם, בית משפט השלום (כב' השופט מסארווה – הערת כותב תלונה זו) ציין כי הוא "נוטה" לקבוע שהיה נענה לבקשה למתן צווי החיפוש אף אם לא היה מוצג בפניו החומר שהושג בחיפוש המוקדם. אולם, קביעה זו לא התייחסה באופן פרטני לראיות לכאורה ולנחיצות כל אחד ואחד מהצווים".

בתלונה נטען כי לאור האמור לעיל עולה כי השופט מסארווה לא הפיק לקחים וממשיך להוציא צווי חיפוש ללא התייחסה באופן פרטני לראיות לכאורה ולנחיצות כל אחד ואחד מהצווים.

עוד נטען בתלונה כי מיותר לציין כי צו חיפוש הוא פגיעה חוקתית קשה באזרח, ובירורי הנציבות אינן נייר לתמונה על הקיר, אלא הוראה לשופט לתקן העוול הנגרם לאזרח כדי שלא ישנה.
יתרה מכך, אין מתקנים עוול בעוול. אין זה מתקבל על הדעת כי אזרח החשוד בעבירות שיימיג יפגע באופן מרובה עקב פרקטיקה של פגיעות חוקתיות החמורות הרבה יותר כגון: פגיעה בכבוד, חירות, פרטיות, צנעת הפרט, קניין ועוד..

התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על שופטים.

מצורפים:
– התלונה שהוגשה נגד השופט עלאא מסארווה על  אי הפקת לקחי בירור הנציבות על עוולות הנגרמות מצווי חיפוש שהוציא , 26.12.2019.
– בירור הנציב תלונה נגד שופט מעצרים עלאא מסארווה בתיק 320/17 מיום 24.08.2017.
– קטע מהחלטת כב' השופט אלרון בש"פ 7917/19 מיום 25.12.2019.
– דוגמא לצו חיפוש לקוי השופט עלאא מסארווה.

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005דוגמא לצו חיפוש לקוי מסארווהמהחלטת אלרוןצווים לקויים מסארווה

תלונה נגד שופט מעצרים אברהם הימן

אוקטובר 2019 – בבקשת לתיקון פרוטוקול שהגישה הנאשמת לורי שם טוב על העלבת עובדי ציבור החליט השופט אברהם הימן כי לא יטפל באף בקשה עד אשר יוברר מי הקליט הדיון בפניו.

וכך כתב הימן בהחלטתו (מצורפת) מיום 15.08.2019: "אני מורה על אותו 'צד ג' אשר הקליט הקלטה באולם בית המשפט, בלי ידיעת בית המשפט, … להכין תצהיר ערוך כדין.. . בו יצהיר נסיבות ההקלטה, למניע להקליט הקלטת סתר… לשיטת ההקלטה ….בשלב זה איני קובע ביומני, תזכורת פנימית למעקב, לפי שיש להמתין ביצוע האמור בהחלטה זו על ידי המבקשת או לבקשה אחרת כלשהיא של המבקשת בכפוף להחלטה לעיל".

בתלונה נגד השופט הימן נטען כי השופט הימן מפנה אל שם טוב החלטתו ומתנה המשך טיפול בבקשות שם טוב במידע שיקבל מצד ג' בעוד לשם טוב אין סמכויות אכיפה או חקירה כלפיו.
עוד נטען כי כי שם טוב במעצר בית מזה כשלשה חודשים לאחר שנתיים וחודשיים במעצר מאחורי סורג ובריח על העלבת עובדי ציבור ע"פ החלטת השופט הימן. שם טוב בפשיטת רגל וללא הכנסות כלשהן מלבד קצבת הבטחת הכנסה זעומה. בנסיבות אלו אין לשם טוב סמכויות כלשהן על אדם כלשהו.
במקום לפנות למשטרה או לגורם אכיפה אחר מוסמך ומקצועי, לקבלת המידע מצד ג', מטיל השופט הימן ה"משימה" על נאשמת שחירותה תחת מרותו שהיא נטולת יכולת בעניין זה. השופט הימן מתנה חירותה של הגב' שם טוב בביצוע האמור בהחלטתו.

התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על שופטים 637-19.
מצורפת החלטת השופט הימן מיום 15.08.2019 – תיק מ"ת 14280-04-17.

בקשה לתיקון פרוטוקול והחלטת הימן
החלטת השופט הימן מיום 15.08.2019 – תיק מ"ת 14280-04-17

 

פומביות הדיון בבית משפט

פומביות הדיון היא עיקרון יסוד במערכת המשפט בישראל המגלם את אחת מהזכויות החוקתיות הבסיסיות במשטר דמוקרטי, היא זכות הציבור לדעת, ואשר מהווה את אחת הערובות העיקריות לתקינותו של ההליך המשפטי. ככלל, בית המשפט ידון בפומבי, אלא אם כן נקבע אחרת בחוק או אם בית המשפט הורה אחרת.

שופטים וקלדניות פוגעים לעתים בפומביות הדיון על ידי כיתוב "דלתיים סגורות" על פרוטוקול דיון שנעשה בדלתיים פתוחות. פגיעה זו הנה פגיעה חוקתית בזכויות יסוד של האזרחים, ובעיקר של העומד לדין שאינו זוכה לביקורת הציבור על התנהלות המשפט נגדו.

מצורף בירור תלונה על שופט בית המשפט המחוזי בני שגיא שלטענת המתלונן הוציא השופט שגיא פרוטוקול עם הכיתוב "דלתיים סגורות" לדיון בדלתיים פתוחות פעמים מספר.

הנציב החליט כי "ראוי לכל היושב על הדין להקפיד כי הכיתוב על גבי הפרוטוקול ישקף נכונה את סוג הדיון שהתקיים בפניו, שהרי לקיומו של הדיון בדלתיים סגורות השלכות שבדין, ובכלל זה באשר לאיסור פרסומו של הפרוטוקול".

בירור תלונה 611-19 על השופט בית משפט מחוזי תל אביב בני שגיא מה- 10.09.2019.

Document-page-001
בירור תלונה 611-19 על השופט בית משפט מחוזי תל אביב בני שגיא מה- 10.09.2019.

Document-page-002