השופט נעם סולברג והזונה האפיקורסית ברישא הפסוק שציטט

דצמבר 2017 – למה התכוון שופט העליון נעם סולברג בציטוט הפסוק מספר משלי: כִּי נֹפֶת תִּטֹפְנָה שִּפְתֵי זָרָה, וְחָלָק מִּשֶמֶן חִּכָּה. וְאַחֲרִּיתָה מָרָה כַלַעֲנָה, חַדָה כְחֶרֶב פִּיֹות" משלי ה, ד.
מדובר בציטוט בהחלטה שניתנה ב- 3.3.2017 לבקשה של לורי שם טוב לא לפרסם את שמה.
לקריאת / הורדת החלטת השופט נעם סולברג, בש"פ 1999/17 – הקלק כאן.

"זרה" ע"פ המפרשים היא זונה, אפיקורסית. נציב תלונות הציבור על שופטים טוען כי סולברג לא התכוון לרישא של הפסוק שציטט, אלא לסיפא.

אפיקורוס ע"פ האמונה היהודית הוא אדם המפקיר ומבזה את התורה ולומדיה ודינו: פסול לעדות, אסור להחזיר לו אבידה, שחיטתו נבלה כשחיטת גוי, אסור לספר עמו ולהשיב עליו תשובה כלל, אין מקבלים אפיקורוס בתשובה לעולם, אפיקורוס שמת אין קרוביו מתאבלים עליו, אין לו חלק בעולם הבא, ספרי תורה תפילין ומזוזות שלו יגנזו, אפיקורסים הם מאלה שמורידים אותם לבור ולא מעלים אותם מהבור.

מודעות פרסומת

שופט נעם סולברג השווה בעלת דין לזונה, אפיקורסית

השתלחות לא מרוסנת - אילוסטרציה
השלחות חסרת רסן – אילוסטרציה

03.03.2017 – בש"פ 1999/17 – פרשת הבלוגרים בפני שופט העליון נעם סולברג הוגשה בקשה למנוע פרסום שם החשודה לורי שם טוב המעורבת בפרשה. שם טוב במעצר ימים, כ- 3 ימים, מבודדת, אינה יודעת על מה נעצרה ומהו חומר הראיות, מובלת לעיני כל בניגוד לחוק אזוקה במסדרונות בתי משפט להארכת מעצרה הגישה בקשה לאסור פרסום שמה בפרשה.

השופט נעם סולברג בהחלטתו משתלח נגד החשודה בציטוט פסוק מספר משלי שאין לו קשר לפרשה וכותב בסעיף 9 בהחלטתו: "כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה, וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ. וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה, חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת" (משלי ה, ד)

סולברג משווה את החשודה שם טוב לזרה (זונה ע"פ תרגום מצודות, אפיקורסית ע"פ פירוש רש"י) המפתה אנשים תמימים בהחלקת לשון ולבסוף גורמת להם נזקים כחרב.

סולברג אינו מציג תימוכין להשתלחותו הבוטה ואינו מביא דוגמאות לפיתויים מצד החשודה והנזקים לכאורה שגרמה בגוף ובנפש לקורבנות כאלו ואחרים.

מדובר באמירות פטתיות בעלמא שאין קשר בינן למציאות, המוצאות מפיו של שופט בית משפט עליון. מן הראוי היה כי שופט במעמדו של סולברג יבקר שיפוטית ומקצועית את הסוגיה שלפניו ןיציג תימוכין, ולא ישתלח בדברי בלע נגד חשודה עצורה ומבודדת שאינה יכולה להגן על עצמה.

נגד השופט נעם סולברג הוגשה תלונה בעניין זה לנציבות תלונות הציבור על שופטים.

ציטוט סולברג
הציטוט המשתלח של השופט נעם סולברג מבלי להציג תימוכין וראיות לבעלת הדין

להלן החלטת השופט סולברג

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004

 

השופט עלאא מסארווה אישר צו חיפוש ללא ציון שם החשוד ומספר תעודת הזהות שלו

שופט אישר צו חיפוש בלי שידע את שמו של החשוד , מעריב , מור שמעוני , 05/09/2017 

נציב התלונות על השופטים מצא ליקויים מערכתיים ביחס לאופן הטיפול במתן צווי חיפוש ומעצר: "היה אפשר לחפש אצל אדם אחר עם שם משפחה זהה". השופט הפיק לקחים והבירור בעניינו מוצה

עלאא מסארווה - צו חיפוש ללא ציון שם החשוד ומספר תעודת הזהות שלו
עלאא מסארווה – צו חיפוש ללא ציון שם החשוד ומספר תעודת הזהות שלו

 להורדת בירור תלונה פלוני נגד השופט עלאא מסארווה – 341.17

צווי חיפוש וצווי מעצר שמבקשת המשטרה מבית המשפט מתקבלים, מטבע הדברים, בנוכחות צד אחד בלבד, ללא ידיעת מושא המעצר או החיפוש ומבלי שעורך דין נמצא שם כדי להגן על זכויותיו. על כן חשוב יותר מהרגיל לשמור על חוקיותו והגינותו של ההליך. אך מסתבר שלא תמיד כך הדבר. נציב התלונות על שופטים, השופט בדימוס אליעזר ריבלין, מצא לאחרונה ליקויים מערכתיים בבית משפט השלום, ביחס לאופן הטיפול במתן צווי חיפוש ומעצר. הליקויים התגלו במהלך טיפול בתלונה פרטנית נגד שופט, אשר חתם על צו חיפוש בעניינו של חשוד בהיותו חסר בפרטים רבים.

השופט המדובר חתם על צו חיפוש בעניינו של חשוד בעת שנעדרים ממנו שמו הפרטי, מספר תעודת הזהות, פרטי השוטר מגיש הבקשה ומספר תיק בית משפט. מאחר שהשופט הנילון פעל להפקת לקחים ואף הביא בכך לתיקון הליקויים, מיצה הנציב את הבירור בעניינו בהיבט הפרטני אך הוסיף, כי "האחריות האחרונה הכוללת בסופו של יום לצווים הניתנים על ידי שופט, רובצת עליו", וכן כי "שימת לב וזהירות מיוחדת בפעילות השיפוטית הינן אבני יסוד שאין לסטות מהן, על אחת כמה וכמה בעניינים היורדים לליבה של שיטתנו המשפטית".

אשר לאי ציון שמו המלא של המתלונן ומספר הזהות שלו בצו החיפוש הוסיף הנציב, כי לא יעלה שיצוין בו אך שם משפחתו. "הדבר עלול ליצור מכשלה חמורה של ביצוע חיפוש כנגד אדם אחר ששם משפחתו זהה לשמו של החשוד, לא כל שכן במקרה בו מתיר הצו לחפש במספר מקומות שונים, בהם יכול ומתגוררים קרובי משפחה ששם משפחתם זהה לשמו של החשוד", כתב.

בהחלטתו בתלונה הפנה הנציב ריבלין את תשומת לבו של מנהל בתי המשפט לבדוק אם ליקויים אלה אינם באים לידי ביטוי בבתי משפט נוספים. לדברי הנציב, הנציבות נדרשה לסוגיית הפגמים הנופלים במתן צווים כאלה פעמים רבות בעבר. הנציב הדגיש כי "על בית המשפט לנקוט משנה זהירות כאשר מדובר בצווים הנוגעים לפגיעה בזכויות יסוד של אדם כמו כבודו, פרטיותו וקניינו".

 

Document-page-001Document-page-002Document-page-003

 

 

עלאא מסארווה אישר צו חיפוש ללא שם החשוד וללא מספר תעודת הזהות שלו

 

המלצה להעמיד לדין משמעתי השופטת איריס ארבל אסל שמסרה תיקים חסויים לסטודנט


המלצה להעמיד לדין משמעתי שופטת שמסרה תיקים חסויים לסטודנט , רויטל חובל , 24.01.2015, הארץ

נציבות תלונות הציבור על שופטים קבעה כי השופטת איריס אסל "כשלה חמורות" והפרה את כללי האתיקה כשניהלה עם סטודנט קשר שכלל התכתבויות חריגות ובלתי־ראויות

נציבות תלונות הציבור על שופטים המליצה באוקטובר האחרון בפני שרת המשפטים לשעבר ציפי לבני להעמיד לדין משמעתי את השופטת איריס אסל, לאחר שנמצא כי העבירה תיקים חסויים ורגישים לטיפולו של סטודנט שסייע בעבודתה, ושעמו גם קיימה התכתבויות חריגות ובלתי ראויות, כלשון ההחלטה.

אסל, בת 40, בתו של מנהל בתי המשפט לשעבר דן ארבל, ששימש מנהל בתי המשפט בתקופת כהונתו של אהרן ברק כנשיא בית המשפט העליון, קודמה בשנה שעברה, לאחר כהונה כרשמת במשך שש שנים, לשמש שופטת בבית המשפט לענייני משפחה ברמת גן. יצוין כי הקשר המשפחתי בין ארבל לאסל לא מופיעים ברשימה הרשמית של קשרי המשפחה בין השופטים.

לפי ההחלטה של הנציבות, סטודנט שסייע לשופטת במסגרת קליניקה של סטודנטים למשפטים טען כי אסל הבטיחה לו להתמחות אצלה וחשף בפני נשיאת בתי המשפט במחוז תל אביב, זיוה הרמן הדסי, שורה של התכתבויות וחילופי דברים חריגים גם בווטסאפ בין השניים.

הנושא הובא לידיעת נשיא בית המשפט העליון לשעבר אשר גרוניס. גרוניס הביא את העניין לבירור הנציב, וזה ראה את המקרה בחומרה והחליט לנקוט אמצעי חמור ביותר העומד לרשותו, המלצה להעמדה לדין. נציב תלונות על השופטים הנוכחי אליעזר ריבלין לא חתום על החלטה זו, אלא נציג מטעמו, השופט בדימוס שמואל חמדני, ששימש בעבר סגן הנציב בתקופת הנציב הקודם אליעזר גולדברג, וזאת ככל הנראה בשל ההיכרות המוקדמת בין ריבלין לארבל.

מההחלטה עולה כי הסטודנט המשיך לסייע לשופטת גם אחרי שסיים את פעילותו בקליניקה. אסל העבירה לו תיקים להכנת טיוטות להחלטות ולפסקי דין והוא היה מועמד להתמחות אצלה. לאחר שהליכי קבלתו להתמחות התעכבו, הודיעה לו אסל כי העסקתו מבוטלת. בתגובה מחה הסטודנט, עמד על זכותו להתמחות בפני שופט והתלונן על התנהלותה של אסל.

"לדעתנו, ‏צורה זו של ‏חילופי ‏מיילים ‏בין ‏שופט ‏לסטודנט ‏בקליניקה, ‏ובהמשך ‏בין השופט ‏לאזרח‏ מן ‏השורה, שאין‏ לו‏ כל‏ מעמד ‏במערכת,‏ אינה‏ הולמת ‏מעמדו ‏של ‏שופט‏ וביתר שאת ‏גם ‏עלולה ‏לפגוע, ‏בדימויה ‏של ‏מערכת ‏השיפוט", נכתב בהחלטה. "‏נראה, ‏שהתכתבויות ‏אלה גובלות בהתבטלות ‏דימויו של‏ השופט כשופט‏ עצמאי‏ ובלתי‏ תלוי,‏ גם‏ בעיני ‏עצמו וגם‏ בעיני‏ אדם ‏מן‏ הצד שקורא ‏את‏ הדברים. ‏מערכת ‏יחסים ‏כזו ‏יוצרת‏ גם ‏בעיניו ‏של ‏הסטודנט דימוי ‏של ‏שופט תלותי ולא ‏נחרץ, ‏שהופכת ‏אותו, ‏את ‏הסטודנט, ‏למושיע, ‏כביכול, ‏ולגואל, ‏לא ‏רק ‏בעתות‏ מצוקה,‏ אלא ‏גם ‏בהתנהלות ‏של ‏שגרה ‏יומיומית. האמור ‏בהתכתבויות ‏אינו ‏מוסיף ‏כבוד ‏לשופט. להפך, הוא ממעיט מערכו ופוגע בדימויה של המערכת".

עוד נכתב בהחלטה כי "במהלך עבודתו עם הסטודנט או עם מתמחה אל לו לשופט להסיר את כל המחיצות ולהפוך את הסטודנט או את המתמחה ל'נפש התאומה' שלו, המזמין אותו למעשה להתפלש בנבכי נפשו והגיגיו. אין מניעה שייווצרו יחסים חבריים בין שופט למתמחה, אבל צריך להקפיד על מכובדות הקשרים, לבל ייפרמו תפרי גלימת השופט ויצנחו ביחד עם כבודו. לצערנו, נראה שכך קרה במקרה זה. התכתבויות מעין אלה, לצד היותן בלתי מכובדות ובלתי מכבדות, עלולות לגרום נזק תדמיתי בל ישוער, גם למערכת המשפט".

השופטת בתגובתה מחתה על כך שהסטודנט העביר מיילים או מסרונים שהוחלפו ביניהם ורמזה שיש בכך ניסיון נקמנות והכפשה. על כך השיב חמדני כי "סוף מעשה במחשבה תחילה", והוסיף כי השופטת הפרה את כללי האתיקה המצופים משופט. השופטת הוסיפה בתגובה כי המיילים שצורפו "אכן משקפים יחסים טובים וקרובים, אך כל זאת במישור המקצועי בלבד". לדבריה, "היא נוהגת כדבר שבשגרה לקיים יחסים חבריים עם עוזרים משפטיים או מתמחים ועם כל עובדי בית המשפט וכל ניסיון לפרש זאת במישור אישי אינו משקף את המציאות".

ממלא מקומו של הנציב, השופט חמדני, ראה ביתר חומרה את העובדה שתיקים רגישים הועברו לעיון הסטודנט. מסתבר כי הסטודנט החזיק בתיקים גם אחרי שנמסר לו כי לא יוכל להתמחות אצל אסל והוא לא התבקש להשיב את כל התיקים שברשותו. בסופו של דבר הוא השיב שמונה תיקים לעיונו של הנציב, עם הגשת התלונה נגד השופטת. "עיון ‏בתיקים‏ העלה ‏כי ‏מדובר‏ בתיקים‏ הנדונים ‏בדלתיים ‏סגורות ‏הכוללים ‏חומר ‏אישי‏ מאוד", נכתב.

"אין מחלוקת שהשופטת העבירה לסטודנט תיקים של בית המשפט שהתנהלו בדלתיים סגורות, כאשר לא היה לו כל מעמד במערכת בתי המשפט, לא של עובד ולא של מתמחה", נכתב בהחלטה. "כמו כן, הועברו לו העתקים של כתבי טענות ופרוטוקולים, לשם הכנת תקצירים לדיונים וכן לשם הכנת חוות דעת וטיוטות לפסקי דין. מיותר להכביר את חומרת המעשה, כאשר מדובר בתיקים רגישים. השופטת ציינה שעשתה כן בתום לב, בהניחה שהסטודנט עומד להיות המתמחה שלה, לאחר שקיבלה בעבר אישור להעסקתו בקליניקה. אך לא ניתן לקבל טיעון של 'תום לב', כאשר מדובר בשופט אשר כיבוד החוק אמור להיות נר לרגליו.

"השופטת כשלה חמורות כשהפעילה שיקול דעת מוטעה והעבירה תיקים לסטודנט, במפגשים מחוץ לכותלי בית המשפט ובאמצעות הדוא"ל. מה גם, שלא מדובר בכשל חד־פעמי, ברגע של היסח דעת, אלא במספר רב של פעמים במשך חודשים, בלי ליידע את הגורמים במערכת ובלי ניסיון לקבל כל אישור לכך". חמדני הוסיף כי "מיותר להכביר מלים על הנזק שיכול להיגרם למערכת המשפט כאשר תיקים חסויים מתגלגלים לידי מי שאינו מוסמך לקבלם. לא קשה לצפות את הנזק שיכול להיגרם אם יועברו החומרים החסויים הלאה".

מיד עם החלטתו של חמדני שכרה אסל עורכת דין ופנתה בכתב ללבני עם התייחסות מפורטת לקביעות נגדה וביקורת על החלטת הנציב. לבני לא הספיקה לטפל בסוגיה וחרף הממצאים החריפים, אסל ממשיכה לכהן, מבלי שננקטו נגדה איזשהם הליכים משמעתיים.

מדוברות מערכת בתי המשפט נמסר: "מדובר בעניין שהטיפול בו טרם הגיע לסיומו. הנושא תלוי ועומד, וממתין לבירור שייערך לאחר שיאויש תפקיד שר המשפטים. לעת הזו לא נוכל להוסיף". עורכת דינה של השופטת אסל, יעל גרוסמן, מסרה: "מדובר בשופטת מצטיינת שזוכה להערכה גורפת מצד הממונים עליה, מצד המערכת ומצד ציבור המתדיינים, ואף קיבלה תעודת עובד מצטיין (כשעבדה במחלקת ניתוב תיקים בבית משפט השלום בראשון לציון" – ר"ח). מעולם לפני כן לא נמתחה עליה ביקורת ולא הוגשה נגדה תלונה. ההחלטה פוגעת בה פגיעה קשה. העובדות הן שמדובר בסטודנט שהיה בתקופת המעבר שבין קליניקה משפטית שבה הועסק על ידי השופטת על פי דין, לבין תחילת תקופת התמחותו אצלה, אשר סייע לה בתקופת הביניים במספר תיקים. באשר לתכתובות, מדובר בסגנון התכתבות שלא חרג מסגנון חברי המקובל בין אנשים שעובדים כצוות. החלטת הנציב חורגת מהסטנדרטים המקובלים, שבמסגרתם במקרים דומים, וחמורים בהרבה, לא הומלץ על דין משמעתי".

הממלצה להעמיד לדין משמעתי