ערר על החלטת השופט אברהם הימן מיום 03.12.2019 שדחה בקשת לורי שם טוב להסיר מגבלות מעצר בית

ערר הוגש לבית המשפט העליון על החלטת השופט אברהם הימן (מצורף צילום ההחלטה) מיום 03.12.2019 תיק מ"ת 14280-04-17 שבה דחה בקשת לורי שם טוב להסרת מגבלות המעצר בית עקב, אכיפה בררנית, חוסר תום לב והסתה של פרקליטות המדינה נגד שם טוב.

לצפיה / הורדת פרוטוקול דיון בפני השופט אברהם הימן מיום 01.12.2019 תיק מ"ת 14280-04-17 הקלק כאן.

לצפיה / הורדת  החלטת השופט אברהם הימן מיום 03.012.2019 תיק מ"ת 14280-04-17 הקלק כאן

שם טוב נעצרה ב- 27.02.2017 בחשד לפרסום פרסומי "שיימינג" באתרי ג'נק במרשתת נגד עובדי ציבור. באוקטובר 2017 קבע השופט אברהם הימן מעצרה של שם טוב עד תום ההליכים. מעצרה של שם טוב מאחורי סורג ובריח עקב חשד לריבוי "שיימינג" באתרי ג'נק במרשתת נמשך כשנתיים וחודשיים עד מאי 2019 ומאז כחצי שנה שם טוב במעצר בית ומגבלות נוספות

השופט אברהם הימן התעלם מאכיפה בררנית

בערר נכתב השופט הימן התעלם בהחלטתו מאכיפה בררנית של פרקליטות המדינה נגד שם טוב. בינואר 2019 הגיש בן זוגה של שם טוב בשמה תלונה במשטרה על פעולות במרשתת נגד שם טוב של ריבוי עבירות הכוללות לשון הרע, הטרדה מינית, פגיעה בפרטיות, הסתה לרצח, איומים ברצח, והודעה על כוונה לרצוח.
להלן מקצת הפרסומי במרשתת נגד שם טוב עליהם נסובה התלונה:
– "הייתי מרביץ לה גם עד שהייתה נכה. מכות רצח היא צריכה לקבל.. באמת שאם
רואה אותה עושה את זה הופך אותה לנכה".
– "כדור בראש עם האקדח שלי זה מה שהיא תקבל. קניתי היום אקדח חדש ואשתמש
בו על לורי שם טוב",
– "היא תירצח בקרוב מילה שלי",
– "הייתי חובט לה בכוס לזבל הזאת",
– "להוריד לה אלה של בייסבול על הראש עד שיתפצח",
– "לשלוח אותה לעבודות שירות בכלא רמלה בתור כוס וחור תחת",
– "אישה שטן.. שתירקב בכלא",
– "פרצוף דוחה של חולת נפש יימח שמה וזכרה כך שיבעטו בה עד שתצא נשמתה השחורה והטמאה… חלאה מקוללת שחורה שתישרף בגיהנום",
– "היא תשתלב יפה מאוד עם דאעש לקחת אותה למנהרות בצפון להכניס אותה ולסגור אחריה בפתח",
– "לורי שם טוב שמתעללת בחסר ישע. חתול. שתינמק בכלא. מנוולת. לא לרחם עליה. גזר דין מוות
".

כעבור 8 חודשים קיבלה שם טוב הודעה ממערכת מנ"ע (מערכת נפגעי עבירה) כי התלונה נסגרה עקב חוסר עניין לציבור. ערר הוגש לפרקליטות המדינה ומתנהל בעצלתיים עד עצם היום הזה.
השופט אברהם הימן לא נתן דעתו על כך על חוסר תום הלב ואכיפה בררנית של פרקליטות המדינה. כיצד ביד אחת פרקליטות המדינה סוגרת תלונה על ריבוי לשון הרע, ריבוי הטרדה מינית, ריבוי פגיעה בפרטיות, ריבוי הסתה לרצח, ריבוי איומים ברצח, וריבוי הודעה על כוונה לרצוח את שם טוב, במרשתת, ואילו ביד השנייה הפרקליטות מבקשת לעצור את שם טוב עד תום ההליכים על ריבוי עבירות שבסיסן העלבת עובדי ציבור.

השופט אברהם הימן התעלם שפרקליט המדינה שי ניצן הטעה את שופטי בית המשפט העליון

עוד נטען בערר כי השופט אברהם הימן התעלם בהחלטתו בדברי הטעייה של פרקליט המדינה שי ניצן נגד שם טוב בעוד משפטה תלוי ועומד שנאם בכנס פרישה של השופט אורי שהם ביום 2.8.18 בפני שופטי בית המשפט העליון הדנים בעניינה של שם טוב ועוד נכבדי מערכת המשפט.

שי ניצן אמר: "עיקרון חשוב נוסף נקבע בהחלטתו (של כב' השופט שהם) בעניין לורי שם טוב, בו עסק בתופעה הקשה שאנו חווים לצערנו, של השמצה גסה ופוגענית דרך האינטרנט של עובדי ציבור, בהחלטתו לאשר את מעצרה עד תום ההליכים של החשודה בתיק קבע השופט כי פרסומים מכפישים ובוטים כלפי עובדי ציבור שפרסמה החשודה הם בגדר אלימות מילולית הניצבת ברף החומרה הגבוה ביותר, ואין להמעיט בחומרת המעשים רק משום שאין מדובר באלימות פיזית. החלטה זו תורמת לטעמי רבות לחיזוק המאבק בתקיפות המילוליות החריפות אשר רבו לצערי לאחרונה נגד עובדי ציבור רבים העושים מלאכתם נאמנה ובמסירות למען לא יוטל עליהם מורא ולמען יוכלו לעשות תפקידם ללא מורא וללא חת לטובת הציבור. לצד קביעות חשובות אלו ורבות אחרות בתחום הפלילי".

השופט אברהם הימן התעלם מכך שפרקליט המדינה שי ניצן הטעה בנאומו שפורסם בתקשורת את שופטי בית המשפט העליון שטען כי לתפיסתו פרסומיה הלכאוריים של שם טוב שבסיסם העלבת עובדי ציבור הנם כאלימות פיסית. אילו לתפיסת פרקליט המדינה שי ניצן פרסומיה הלכאוריים של שם טוב הנם כאלימות פיסית ודאי לא היה סוגר כלאחר יד תלונה על ריבוי פרסומים של איומים ברצח נגד שם טוב כלאחר יד.

השופט אברהם הימן לא נתן דעתו על כך שאדם במעמד פרקליט המדינה הנו בעל סמכות מקצועית עליונה בפלילים ברשות המבצעת בעיני שופטי העליון והם רואים מחשיבים ביותר את דבריו. דברי פרקליט המדינה אינו בגדר "שמועה" סתם או אמירה בעלמא מפי הדיוט. בסיטואציה שנוצרה ספק אם שופטי העליון כשירים לשפוט את העוררת.
השופט אברהם הימן לא נתן דעתו על כך שפרקליט המדינה שי ניצן פועל בחוסר תום לב ומנהל מסע ציד נגד שם טוב.

השופט אברהם הימן התעלם מהפרקטיקה של פרקליטות המדינה לפגיעה בזכויות חוקתיות של לורי שם טוב

עוד נטען בערר שהשופט אברהם הימן התעלם מהפרקטיקה של פרקליטות המדינה לאורך כל ההליך השיפוטי שמקצתו פורט בפניו. מדובר בפרקטיקה של פגיעה חמורה בכבוד האדם, חירותו, קניינו, צנעתו, ופרטיותו וזאת ניתן לראות בכל דבר ועניין ובכל הליך לרבות הליך תפיסת הרכוש דנן:
א. צווי חיפוש לקויים ולקוניים ללא הנמקה מדוע נתפס הרכוש והנמקה מדוע החיפוש במחשב יבוצע ללא עדים ועוד ליקויים רבים (לדוגמא צו חיפוש של השופט מסארווה).
ב. חיפוש בתוך דברי המחשב ללא נוכחות החשודים או מי מטעמם ללא הנמקה לכך מה שמאפשר לפרקליטות המדינה לשתול ראיות כרצונה.
ג. החזקת הרכוש על פי החלטה לקויה ולקונית ("כמבוקש" על חפצים יקרי ערך) בניגוד לחוק של כב' השופטת כוחן שניתנה במעמד צד אחד ללא מתן אפשרות לחשוד או מי מטעמו לקבל יומו בבית המשפט. החלטת השופט כוחן להחזקת הרכוש עד תום ההליכים טרם הוגש כתב האישום הנה בניגוד לחוק.
ד. החזקת הרכוש היקר מעל שנתיים וחצי שלא לצורך.
ה. פגיעה בפרטיותם של החשודים ורכושם בדרך של הפצת חומר מחשב שאינו קשור לתיק הפלילי בתוך חומר החקירה גלוי לעיניהם של הנאשמים, באי כוחם, והשופט. מדובר בהפצת, תסקירי סעד אישיים, תעודות גירושין, מסמכים רפואיים, תלושי משכורת, שיחות אינטימיות מוקלטות ועוד שלל פגיעה בפרטיות ברף החומרה הגבוה ביותר.

התנהלות פרקליטות המדינה חמורה עשרות מונים מכתב האישום כולו שבסיסו העלבת עובדי ציבור. מדובר בהתנהלות נוסח "המטרה מקדשת את כל האמצעים" שתכליתה חיסול העוררת באופן ממוקד.

בערר נטען כי שגה השופט אברהם הימן שהתנה הקלות במעצרה של שם טוב בחוות דעת ק. מבחן. כפי שהוזכר לעיל אילו סברה פרקליטות המדינה כי העוררת שם טוב עקב פרסומיי העלבת עובדי ציבור באתרי ג'נק במרשתת, מדוע פרקליטות המדינה סגרה תלונה על ריבוי איומים ברצח נגד שם טוב באתר תקשורת ידוע במרשתת ולא פתחה בחקירה מידית?
יתרה מכך, על פי הפרקטיקה של פרקליטות המדינה, אם פרקליט המדינה הסית והטעה את שופטי בית המשפט העליון נגד שם טוב כפי שהוזכר לעיל, קל וחמר שפרקליטות המדינה תטעה ותסית את ק. המבחן נגד שם טוב.

עוד נטען בערר כי טעה השופט אברהם הימן שכתב כי הערר על סגירת תלונה ריבוי איומים ברצח נגד מטופל. מדובר בריבוי איומים ברצח באקדח. כגון: "כדור בראש עם האקדח שלי זה מה שהיא תקבל. קניתי היום אקדח חדש ואשתמש בו על לורי שם טוב", "היא תירצח בקרוב מילה שלי", "הייתי חובט לה בכוס לזבל הזאת".
איומים מסוג במרשתת זה היו צריכים להחקר מידית על פי תפיסת הפרקליטות ותפיסתו של השופט הימן כפי שנהג כלפיה שם טוב. (שלח אותה למעצר עד תום ההליכים על העלבת עובדי ציבור). אולם תלונה על איומים אלו נסגרו מחוסר עניין לציבור על ידי משטרת ישראל, ובירור הערר מתנהל בעצלתיים.
יתרה מכך, על פי תפיסת השופט אברהם הימן, כל עוד לא נפתחה חקירה על איומים ברצח במרשתת, מדוע להגביל את שם טוב על דברים פחות חמורים בהרבה?

סוף דבר

פרקליטות המדינה פועלת נגד לחיסול ממוקד של שם טוב על פי פרקטיקות של:
– אכיפה בררנית.
– התעלמות מאיומים לרצח העוררת.
– הסתה נגד העוררת והטעיית שופטי העליון ושופטים האמורים לשפוט אותה בעוד משפטה תלוי ועומד.
– פגיעה חמורה בכבודה, חירותה, פרטיותה, קניינה, וצנעתה, וזכות להתפרנס בכבוד.
– הסתה נגד העוררת באמצעי התקשורת.
– ניצול מעמדה הרם של פרקליטות המדינה נגד העוררת במצב סוציואקונומי ירוד.
למצער השופט אברהם הימן לא נתן דעתו לסיטואציה ולטענותיה של שם טוב, והגיב בתגובה מעוררת השתהות כי המשטרה סגרה התיק מחוסר עניין לציבור ופרקליטות המדינה מזה כשנה שוקלת אם לפתוח בחקירה על ריבוי איומים ברצח נגד שם טוב במרשתת בעוד שם טוב הייתה במעצר מאחורי סורג ובריח במשך שנתיים וחודשיים במעצר עקב חשד לעבירות שבסיסן העלבת עובדי ציבור ונמצאת בהגבלות עד עצם היום הזה.

תיק ערר בש"פ 8065/19

מצורפת החלטת השופט אברהם הימן שעליה הוגש הערר , החלטה מיום 03.12.2019 בתיק מ"ת 14280-04-17.

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004

הקומבינות של הפרקליטות בתוך הפרקליטות

24.11.2019 – יש פרקליטים העושים מלאכתם במסירות ובנאמנות, אולם בפרקליטות ובעיקר בצמרת הפרקליטות יש פרקליטים המבצעים צייד אדם שאינו לטעמם או שאינו לפי האינטרסים שלהם ושל שולחיהם. בין הפרקטיקה שלהם ניתן למנות:
– הדחת עדים.
– אכיפה בררנית.
– יחצנות תמורת שוחד.

שר המשפטים אמיר אוחנה תקף בחריפות את פרקליט המדינה שי ניצן בראיון חדשות 12 והאשים אותו בביצוע עסקת שוחד, על רקע חשיפת המכתב ששיגר לבכירי הפרקליטות בעבר.
"כשפרקליט המדינה שולח מכתבים לא רק לשופטים מכהנים בעליון ובמחוזי ירושלים, אלא גם לדבורה חן, עורכת דין פרטית שמייצגת נאשמים ובאה לפרקליטות לחתום על עסקאות טיעון, והוא אומר לה במכתב 'אנא צאי להגן עליי' – זו עסקת שוחד.
"כשאתה אומר 'את צאי להגן עליי בתקשורת' ואתה שולח את זה במכתב סמוי, ואח"כ כשהיא באה לבקש הסדרי טיעון ללקוחותיה, היא מקבלת עדיפות או לא? אם זה לא שוחד אז 4000 זה ודאי לא שוחד".

"אקדח מעשן של הדיפ סטייט"

עו"ד יצחק בם בשיחה על הניסיון מצד שי ניצן לגייס בכירים לשעבר בפרקליטות להגנה עליה: "מגויסים למילואים" , 103FM , י"ט בחשון תש"פ , 17/11/19
עורך הדין יצחק בם הגיב לחשיפה של קלמן ליבסקינד ('מעריב') על רשימת השופטים ובכירי הפרקליטות, אליהם שלח שי ניצן מכתב, שבו עדכן בסוגיות בהן זוכה הפרקליטות לביקורת, ובכך ביקש את סיועם בהגנה על הפרקליטות.
בם: "יש פה פרקליט מדינה שפונה לבכירי הפרקליטות לשעבר שהגיעו למגזר הפרטי ומקומות אחרים, ומנסה לגייס אותם להגנה על הקמפיין נגד הפרקליטות".

"שי ניצן לא מעל החוק"

עו"ד כנרת בראשי מותחת ביקורת קשה על פרקליט המדינה שי ניצן וקוראת ליועמ"ש לפתוח נגדו בחקירה. רפאל לוי , י"ט בחשון תש"פ 17/11/19 . ערוץ 7

בראיון ל"המזנון" בערוץ הכנסת אמרה בראשי "לא הייתי רוצה לעבוד תחתיו. אני מכירה מספר פרקליטים שחלקם הגישו ממש הודאות, הם לא קוראים לזה תלונות, אבל הם הגישו הודאות הן למנדלבליט והן לרוזן והם אומרים ששי ניצן מטריד אותם כעדים ומדובר בפרקליטים מכהנים".

לשאלה האם יש קשר בין הפרסומים בין שי ניצן לבין עיתוי ההחלטה על תיקי ראש הממשלה אמרה עו"ד בראשי: "זה מקומם אותי אוצי כל פעם מחדש. מה שאני אומרת אני אומרת מאז פרשת קצב וזה מתועד. בפרשת רומן זדורוב הנשיאה גרסטל רשמה עליו דו"ח מאוד נוקב וכתבה עליו (על שי ניצן) שהוא שקרן ושהוא לא ראוי להיות פרקליט מדינה ושהפרקליטות חולה וכל התלונות האלה הם לא דברים שבאו בעקבות החקירות של ראש הממשלה זה סתם ספין שמנסים לעשות בפרקליטות".

איך הוא עדיין בתפקיד?

"זו שאלה מאוד קשה שלמעשה מוכיחה שאנחנו לא חיים במדינה דמוקרטית ככל שאנחנו מדברים על אנשים שהשררה והפרקליטות נוגעת בהם והם מעל החוק וזה כמו שהם אומרים 'נפלה טעות' אם זה היה נופל על אזרח – תפירת מכרזים, טעויות מה ששי ניצן עשה זה עבירה לפי סעיף 250 לחוק העונשים, העונש עליה הוא שנת מאסר. יתכבד מנדלבליט ונראה את האומץ שלו ויוכיח לציבור בישראל ששי ניצן לא מעל החוק ולכל הפחות בשביל מראית העין יפתח בחקירה".

ניצן צריך להשעות עצמו

שי ניצן צריך להשעות עצמו , ישראל היום , 19.11.2019 , ד"ר חיים שיין

פרסום מכתב שי ניצן לשופטים מכהנים ולפרקליטים בעבר ובהווה, על ידי העיתונאי קלמן ליבסקינד, הוא ביטוי מובהק לאחד מרגעי השפל הנמוכים ביותר שאליהם הגיעה מערכת אכיפת החוק.
בכל שנותיי הרבות כעורך דין וכמרצה למשפטים אינני זוכר התנהלות כה בעייתית מצד האחראים לשמירה על שלטון החוק ויושר המשפט.
פרקליטים עובדי מדינה, שקיבלו מונופול עוצמתי להפעלת כוח מול אזרחים, נראים בעקבות מכתב שי ניצן כקבוצת בעלי עניין שאמורים להתמודד על דעת הקהל במשפטי שדה. פוליטיקאים עטויים גלימות, בשירות צדקנות מעושה. אלת הצדק כיסתה את פניה מרוב כלימה.
פניית שי ניצן לבוגרי מסדר הפרקליטות כדי לקבל מהם סיוע בתקשורת אל מול ביקורת חמורה היא ביטוי לאובדן עשתונות, לחוסר שיקול דעת ולהיעדר אחריות.
ההסבר שלו, בעקבות שיחת נזיפה מנשיאת בית המשפט העליון, כאילו מדובר בטעות – מעורר גיחוך. קשה להאמין שמדובר בטעות תמימה. לי נראה ההסבר כהתנשאות על עדר "ילידים" חסרי תבונה. הסבר שמזכיר את הטעות במראית עין, לדברי ניצן, לנסיעת הפרקליטה ליאת בן ארי לחו"ל בימי השימוע בתיקי ראש הממשלה; שימוע שצריך להתקיים בנפש חפצה, רק שהנפש נדדה למרחקים.
מי יתקע כף לידינו שלא היו בעבר מקרים שבהם פרקליטים פנו לשופטים, כמו שי ניצן, והעבירו אינפורמציה בתיקים כאלה ואחרים? על העברת מסרונים בין פרקליט לשופטת כבר שמענו, ולצערי אף אחד לא באמת התרגש.
שי ניצן העמיד שופטים מכהנים רבים, בוגרי הפרקליטות, בניגוד עניינים. מה צריכים לחשוב אזרחים שעומדים לדין כשהם שומעים על פניות פרקליט מדינה אל שופטים? מה צריך לחשוב ראש עיריית אשקלון למקרא פסק הדין בעניינו שעל פניו נראה כדיון תיאורטי, מקדמה על הסוגיות המשפטיות העולות בתיק 4000? במיוחד כשמתבררים קשרי העבר הטובים בין השופטת לבין הפרקליטה ליאת בן ארי.
הפנייה מזכירה לי אחוות לגיונרים שבאים לחפות איש על מחדלי רעהו. על הפסוק "צדק צדק תרדוף" נאמר שגם את הצדק חובה לרדוף בצדק.
גם רדיפת ראש ממשלה צריכה להיעשות על פי כללים קבועים, ולא מתוך רצון עז להיכנס לפנתיאון הפרקליטות כמי שהצליחו להפיל ראש ממשלה ולהוביל חילופי שלטון.
אין ספק שתוצאות הבחירות האחרונות הושפעו משמעותית משיתוף הפעולה בין הפרקליטות, המשטרה והמדבררים שלהן בתקשורת.
לאור הנסיבות, כדי להגן על שלטון החוק, להחזיר את אמון הציבור במערכת אכיפת החוק ולהגן על כבוד האדם וטוהר השיפוט, שי ניצן חייב להשעות את עצמו מייד. כל רגע נוסף שלו בתפקיד עלול לגרום נזק בלתי הפיך למערכת אכיפת החוק, שבוודאי יקרה לו ולכל אחד מאיתנו.

כותב המאמר עו"ד חיים שיין הוא דוקטור למשפטים, חבר סגל במרכז האקדמי שערי משפט שבהוד השרון ומרצה גם במכללת נתניה.

מצורפים:
צילום מאמרו של שיין בעיתון ישראל היום.
מכתבו של פרקליט המדינה שי ניצן לשופטים מכהנים, ול"מנהלי פרקליטות" לשעבר ליחצ"ן את פרקליטות המדינה.

שי ניצן צריך להשעות עצמות6

 

עו"ד טלי גוטליב ובן דרור ימיני על הפרקטיקה של פרקליטות המדינה לפגיעות בזכויות חוקתיות של אזרחים

20.01.2019 – עו"ד טלי גוטליב ובן דרור ימיני על הפרקטיקה של פרקליטות המדינה לפגיעות בזכויות חוקתיות של אזרחים , ערוץ 20.

הערוץ החשאי של שי ניצן לשופטים

עוזי פוגלמןבעקבות חשיפת דף המסרים של פרקליט המדינה – הערוץ החשאי של ניצן לשופטים , איתמר לוין , news1 , 15.11.2019

שופט העליון עוזי פוגלמן והשופטים המחוזיים אלי אברבנאל, חיה זנדברג ואירית קלמן-ברום היו עד הבוקר ברשימת הדיוור של שי ניצן – שנהנה מערוץ ישיר אליהם. מי יודע מה עוד עבר שם ניצן, השקרן הכרוני, מתעלם מהרבה מאוד קביעות שמתחו ביקורת קשה על הפרקליטות – ויוצר את הרושם כאילו הבעיה היחידה שלה היא תיקי נתניהו.

פרקליט המדינה שי ניצן ביקש השבוע מבג"ץ ארכה של שלושה שבועות כדי להגיש את עיקרי הטיעון בבקשה מסוימת לדיון נוסף, בנימוק שהוא עמוס מאוד. ניצן גם ביטל את השתתפותו בכנס של אוניברסיטת חיפה ולשכת עורכי הדין. כולנו יודעים במה הוא ובכירי הפרקליטות כה עסוקים: תיקי בנימין נתניהו. וזה בסדר גמור.

דא עקא, שממש באותם ימים היה לניצן זמן למשהו אחר: "פגישה עם כמה מנהלים לשעבר" ב-10 בנובמבר. ובשבוע הבא, ב-21 בחודש, הוא יהיה ב"כנס בכירי הפרקליטות לדורותיה". מה שמלמד הרבה על סדרי העדיפויות שלו.

ניצן הוא כידוע שקרן חסר מעצורים, אך חצי אמת הרי גרועה יותר מאשר שקר. ובכן, ניצן עובר גם את הרף הזה. הוא אינו מצרף שורה ארוכה של מסמכים פומביים אחרים, המלמדים על כשלים חמורים של הפרקליטות בכל הדרגים ובכל הנושאים

מה שניצן אינו אומר

מפגש המנהלים-לשעבר הוליד את דף המסרים שחשף אמש (14.11.19) קלמן ליבסקינד: דוא"ל ששלח ניצן ל-74 בכירים בפרקליטות, ובו בקשה להגן עליה בתקשורת, קישורים שיסייעו להם ואנשי קשר שיעמדו לרשותם. מתברר גם, שלא מדובר במשהו חדש: "בכוונתנו להעביר אליכם מידע רלוונטי בזמן אמת, הרלוונטי לדיון הציבורי על הפרקליטות. עשינו זאת בעבר מעת לעת, אף בכוונתנו לעשות זאת בתדירות גבוהה יותר".

ניצן צירף למכתבו את החלטת היועץ המשפטי לסגור את התיק נגד רות דוד בנוגע למעשיה כאשר הייתה פרקליטת מחוז תל אביב, פסק דין של בג"ץ שדחה עתירה נגד החלטה זו, דחיית הדרישה לפתוח בחקירה נגד ליאת בן-ארי, דחיית דרישתו של נתניהו לחקור את ההדלפות מהתיקים נגדו ונאום של ניצן עצמו מתחילת החודש.

ניצן הוא כידוע שקרן חסר מעצורים, אך חצי אמת הרי גרועה יותר מאשר שקר. ובכן, ניצן עובר גם את הרף הזה. הוא אינו מצרף שורה ארוכה של מסמכים פומביים אחרים, המלמדים על כשלים חמורים של הפרקליטות בכל הדרגים ובכל הנושאים. ואנחנו מדברים על פסקי דין ועל החלטות של נציב הביקורת, דוד רוזן – לא על אמירות פופוליסטיות של אמיר אוחנה או על מקהלת נתניהו. ניצן מנסה ליצור את הרושם כאילו הבעיה של הפרקליטות מתחילה ונגמרת בתיקי נתניהו. האמת, כפי שנראה מיד, שונה בתכלית.

כל ליטיגטור ראוי לשמו יודע, כי אל לו להתעלם מן הבעיות שבטיעונו; להפך: הוא יעשה רושם טוב יותר אם יציף אותן מיוזמתו ויתמודד איתן. אבל מאחר שניצן לא הופיע מזה שנים רבות בבית המשפט, וגם בעבר זה לא היה עיסוקו העיקרי, הוא כנראה שכח כלל זה. או שהוא פשוט נוהג כדרכו: מתייחס אל האמת כפלסטלינה, אותה בכוחו לעצב כראות עיניו.

התערבות חסרת תקדים

אבל אנחנו לא ניתן לדברים להיעלם, משום שאמון הציבור מתחיל מלמטה, באירועי היום-יום. הישראלי המצוי מגבש את דעתו על המשטרה, הפרקליטות ובית המשפט לא לפי התיקים הציבוריים הגדולים, אלא לפי החוויה האישית הנקודתית שלו. דוח המהירות שקיבל מעניין אותו הרבה יותר מאשר הלחצים על ניר חפץ, תובע גס רוח מפריע לו הרבה יותר מאשר פרקליט מדינה שקרן, ופסק הדין בבית המשפט לתביעות קטנות משפיע עליו הרבה יותר מאשר הכרעה חוקתית בבית המשפט העליון.

לכן, אם לניצן באמת היה אכפת מתדמיתה של הפרקליטות, הוא היה מנער אותה מבפנים. אך זה הרבה יותר מכפי שניתן לצפות ממנו; לדרוש משקרן להעניש שקרנים, זה כמו לדרוש מאלכוהוליסט לפוצץ מזקקה. הנה רשימה של האמירות העיקריות שפרסמנו בנוגע לפרקליטות בששת החודשים האחרונים – ושוב: זהו היבול של חצי שנה בלבד.

דוד רוזן: כשלים חמורים בטיפולה של הפרקליטות בתלונות על אלימות פיזית ומילולית מצידו של אחיו של איש ציבור חרדי ידוע מאזור ירושלים.

סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, יורם נועם: הפרקליטות לא הפיקה לקחים מהתקלות החמורות בעטיין הועמד לדין אדם על רצח בת-זוגו, וזוכה לאחר 4.5 שנות מעצר.

שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, שרה דותן: מח"ש (השייכת לפרקליטות) פעלה לטייח תלונה נגד שוטרים, במקום לחתור למיצוי האמת עם מי שלכאורה עברו על החוק.

שופטי בית המשפט העליון, עופר גרוסקופף וג'ורג' קרא: טעויות קשות של היועץ אביחי מנדלבליט, של ניצן ושל מח"ש כאשר סגרו תיק נגד שוטר שירה למוות בערבי. בג"ץ הורה, לראשונה בתולדות המדינה, להעמיד לדין לאחר שתיק נסגר בנימוק של העדר אשמה.

הפרקליטות נקטה באכיפה בררנית פסולה, כאשר העמידה לדין פעיל ימין קיצוני על הסתה – ולא עשתה דבר מול אמירות קשות של ח"כ עופר כסיף ועובדת בכירה במשרד החינוך. הפרקליטות טרם החליטה בתלונה על הסתה לאלימות שהוגשה ב-2015 נגד כסיף, ולא עשתה דבר בעקבות ראיון השנה בו הביע תמיכה ברצח חיילים

תפרו תיק לסניגור

דוח הפרקליטות לשנת 2018: מספר התיקים הממתינים להכרעה למעלה משנתיים זינק אשתקד ב-57% והגיע ל-222.

שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, בני שגיא: הפרקליטות השתתפה בפגיעה חמורה בזכויותיו של אחד הנאשמים בתיק בנימין בן-אליעזר, כאשר אישרה למשטרה לחקור אותו כעד למרות קיומן של ראיות לכאורה נגדו – ורק לאחר שמסר גרסה, הודיעה לו שהוא חשוד. בבית המשפט המשיכה הפרקליטות לטעון שלא נפל פגם בהתנהגותה.

דוד רוזן: המשטרה והפרקליטות תפרו תיק לסניגור שייצג חשודים בתיק רצח, וכך מנעו מלקוחותיו ייצוג משפטי במשך עשרה ימים בעיצומה של החקירה נגדם. התיק נגדו נסגר בסופו של דבר בנימוק של העדר אשמה.

שופט בית המשפט העליון, ניל הנדל: פרקליטות המדינה הציגה לבית המשפט הנחיה של היועץ המשפטי לממשלה בנוגע למעצרים, אך טענה שעולה ממנה מסקנה הפוכה מזו הכתובה בה. הפרקליטות ניסתה להביא למצב בו מעצרים יוארכו מעבר לקבוע בחוק.

דוד רוזן: ראש מח"ש, קרן בר-מנחם, התעלמה מקביעה קודמת של נציב הביקורת וניסתה לפעול בניגוד אליה.

סגנית נשיא בית המשפט למשפחה בחיפה, אלה מירז: פרקליטה מפרקליטות מחוז חיפה ניסתה להטעות את בית המשפט בדיון בבקשתו של קשיש לשנות את תאריך הולדתו, על-ידי הגשת מסמך מטעה.

השופט ניל הנדל: המשטרה ופרקליטות המדינה דיווחו לבית המשפט העליון, כאילו אדם נדון למאסר עולם על רצח – למרות שהדבר לא היה ולא נברא. מאוחר יותר התברר, כי רוזן התריע שנתיים קודם לכן על ליקויים ברישום הפלילי – ודבר לא נעשה.

שופט בית משפט השלום בפתח תקוה, עודד מורנו: הפרקליטות נקטה באכיפה בררנית פסולה, כאשר העמידה לדין פעיל ימין קיצוני על הסתה – ולא עשתה דבר מול אמירות קשות של ח"כ עופר כסיף ועובדת בכירה במשרד החינוך. הפרקליטות טרם החליטה בתלונה על הסתה לאלימות שהוגשה ב-2015 נגד כסיף, ולא עשתה דבר בעקבות ראיון השנה בו הביע תמיכה ברצח חיילים.

דוד רוזן: הפרקליטות העבירה לבית המשפט "מידעים מודיעיניים" בעניינו של העבריין זאב רוזנשטיין, בלא כל בדיקה האם יש בהם ממש – ועל בסיס זאת הצליחה למנוע ממנו יציאה לחופשות מזה 15 שנה.

שופט בית המשפט העליון, עוזי פוגלמן: הפרקליטות פוגעת בזכויות נאשמים במגה-תיקים, כאשר היא אינה מעבירה אליהם במועד את חומרי החקירה. קיימים מקרים רבים כאלה וניתן למנוע לפחות את חלקם.

לפרקליט המדינה יש ערוץ ישיר, הנעלם מעיני הציבור, אל ארבעה שופטים, כולל אחד בבית המשפט העליון. אנחנו לא יודעים מה עוד עבר בערוץ הזה, אבל ברור מדבריו של ניצן עצמו, שהשופטים קיבלו מידע שהיה נוח לפרקליטות שיקבלו

לחשוף את ההתכתבויות

מה שעוד יותר חמור מדף המסרים ומהתכנים שהושמטו ממנו, הוא עצם קיומה של רשימת הדיוור הזאת. ברור לחלוטין שהיא לא נוצרה רק לצורך הדוא"ל השבוע. הראשונה ברשימה היא אביה אלף, אשר טיפלה בתיק אביגדור ליברמן ופרסמה ספר חושפני וביקורתי – כנראה חסר תקדים – נגד ההחלטה לסגור את התיק; היא לא האדם שייצא להגנת הפרקליטות. היא כוללת את ערן שנדר, שהיה ראש מח"ש וגם לו יש ביקורת לא מעטה על המערכת. חוץ מזה, ניצן עצמו הרי אומר בפירוש, כפי שכבר ציטטנו, שהמכותבים קיבלו בעבר מידע "מעת לעת".

עוד הערה על הרשימה: היא כוללת את שוקי למברגר, לשעבר פרקליט מחוז דרום, שאחיו מומי למברגר הוא המשנה לפרקליט המדינה והמועמד המוביל לתפקיד אחרי ניצן. האם ניצן מצפה מאחיו של בכיר להגן על הבוס של אותו בכיר ועל מקום עבודתו? וברשימה נמצאת גם טליה ששון – אשת השמאל הקיצוני, אם "דוח המאחזים" הידוע לשמצה ובכירה בקרן החדשה לישראל; אם ניצן רוצה את עזרתה, אזי הוא פועל בטיפשות.

החשוב ביותר הוא, שהרשימה הזאת כוללת ארבעה בכירי פרקליטות לשעבר המשמשים כיום כשופטים: עוזי פוגלמן בבית המשפט העליון, אלי אברבנאל וחיה זנדברג בבית המשפט המחוזי בירושלים, אירית קלמן-ברום בבית המשפט המחוזי בתל אביב. זה אומר, שלניצן יש ערוץ תקשורת ישיר וחסוי אל שופטים הדנים דרך קבע בתיקים בהם הפרקליטות היא צד. שוב: לפרקליט המדינה יש ערוץ ישיר, הנעלם מעיני הציבור, אל ארבעה שופטים, כולל אחד בבית המשפט העליון. אנחנו לא יודעים מה עוד עבר בערוץ הזה, אבל ברור מדבריו של ניצן עצמו, שהשופטים קיבלו מידע שהיה נוח לפרקליטות שיקבלו.

הרשימה מעלה סימני שאלה גם ביחס לארבעת השופטים, שהיו לכל הפחות חייבים להודיע לניצן ברגע שקיבלו את הדוא"ל הראשון: תמחק אותנו. לשם השוואה: שופטים מתלים מיידית את רשיונותיהם כעורכי דין. אבל להם אולי ניתן לייחס חוסר תשומת לב; אצל ניצן מדובר בפעולה מכוונת. היה צורך בדרישה של הנשיאה אסתר חיות כדי שניצן יואיל בטובו להבטיח להסיר את השמות ("תקלה", טען) – אבל זה לא מספיק.

יש מקום לדרוש שניצן יחשוף את כל התכתבויות הדוא"ל שלו עם שופטים אלו (ואולי גם עם אחרים בעבר), גם אם מדובר בחלק מקבוצה גדולה בהרבה. מאחר שהוא מן הסתם לא יעשה זאת, הדרישה הזאת מופנית אל פוגלמן, אברבנאל, זנדברג וקלמן-ברום: תראו לנו שאין סיבה לחשוש או חלילה לחשוד. כי כפי שאמרנו, כאן מתחיל אמון הציבור. אין לנו שום אמון בשי ניצן; אל תערערו את האמון שלנו בכם.

ת1ת2ת3ת4ת5ת6