חה"כ סונדוס סלאח:"לבחון התנהלות שב"ס ביחס לעצירים בתוך כותלי בית הסוהר"

22.06.2020 – דיון בוועדת הפנים של הכנסת בעניין כבילת עצירים במקומות ציבוריים. חה"כ סונדוס סלאח טוענת שאם שב"ס משפיל את העצירים בפרהסיה בבית המשפט, קל וחומר כי העצירים מושפלים בתוך כותלי הכלא הרחק מהביקורת הציבורית באופן משפיל שבעתיים. חה"כ סלאח טוענת שיש לבחון התנהלות שב"ס ביחס לעצירים בתוך כותלי בית הסוהר.

עו"ד יהונתן רבינוביץ' על כבילת אסירים במקומות ציבוריים

22.06.2020 – בעקבות עתירה שהגיש עו"ד יהונתן רבינוביץ' לבג"צ בעניין כבית אסירים במקומות ציבוריים, התקיימה היום (22.06.2020) ישיבה בועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא. להלן קטע מהדיון בוועדה שבו מעיד עו"ד רבינוביץ' על כבילת אסירים במקומות ציבוריים.

עו"ד רבינוביץ, הגיש בדצמבר 2019 עתירה לבג"ץ (בג"צ 7942-19), לאחר שפנה לשב"ס וללשכת היועמ"ש על מנת שיאכפו את החוק על איסור כבילת אסירים ועצירים במקומות ציבוריים ונתקל, לטענתו, באדישות. "לפי סעיף 9א להוראות חוק המעצרים, העצורים אינם צריכים להיות אזוקים כשהם מובילים לבית המשפט, לא בידיים ולא ברגליים" הוא מסביר. "התופעה הזו היא תופעה כלל ארצית, פרט לאילת שם מקיימים את הוראות החוק".

בעתירה שהגיש נגד שירות בתי הסוהר והיועץ המשפטי לממשלה בבקשה למתן צו על תנאי הוא כותב בין היתר כי "התנהלות זו, אשר בעיני העותר מהווה הפרת חוק חמורה בתוך אולם בית המשפט מחד ובזוי והשפלת העצור מאידך, הביאה את העותר, למצב בו אינו יכול להיות אדיש למצב מזעזע זה, ולשים עצמו כעותר ציבורי הפונה בשם שלטון החוק עבור אוכלוסייה מוחלשת".

עו"ד יוני רבינוביץ בציטוט ל"ישראל היום": "מזה תקופה ארוכה, נתקלתי בתופעה חמורה כלל ארצית, לפיה עצורים מוכנסים לאולמות הדיונים לדיון בעניינם כשהם אזוקים. התנהלות זו, מנוגדת לחוק, אך מעבר לעובדה הבלתי נתפסת כי החוק מופר מידי יום, על ידי השב"ס כלפי מאות עצורים, הרי שהפרה זו, מביאה ביזוי והשפלה של אותו עצור ומכאן לפגיעה חמורה בכבודו כאדם".

"לצערי הרב מאוד, השופטים אדישים להפרת חוק זו, ומאפשרים את קיומה. חרף פניות חוזרות ונשנות הן לפיקוד השב"ס והן ליועמ"ש להפסקה מיידית של התופעה, נתקלתי בדחיית הבקשה ע"י השב"ס ובאדישות מוחלטת ע"י היועמ"ש, ועל כן הוגשה עתירה זו", כך רבינוביץ'.

כבילת עצורים ברגליהם באולמות בתי המשפט, בזמן ההמתנה לדיון ובזמן הדיון בעניינם

יהונתן רבינוביץ
עורך דין יהונתן רבינוביץ'

10.06.2020 – פסיקת בג"צ 7942-19 בעניין כבילת עצורים ברגליהם באולמות בתי המשפט, בזמן ההמתנה לדיון ובזמן הדיון בעניינם.

העותר עורך דין יהונתן רבינוביץ' המשמש כסנגור, טוען על תופעה כלל ארצית במסגרתה, לטענתו, עצורים מובלים לדיון בעניינם בבתי המשפט השונים כשהם נותרים כבולים ברגליהם בתוך אולם בית המשפט, הן בזמן המתנתם לדיון והן בזמן הדיון עצמו. על פי הנטען בעתירה, שירות בתי הסוהר הוציא הנחיה לפיה יש להותיר כל עצור במהלך דיון בבית המשפט כשהוא כבול ברגליו. זאת בניגוד להוראת סעיף 9א לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), על פיה עצור לא יהיה כבול במקום ציבורי אלא על פי הוראות אותו סעיף.

בג"צ מסביר כי עצור לא יהיה כבול במקום ציבורי לרבות בית משפט, אלא לפי הוראות הסעיף

סעיף 9א לחוק המעצרים קובע כי עצור לא יהיה כבול במקום ציבורי אלא לפי הוראות הסעיף. ללמדך, כי "ברירת המחדל" היא כי עת מובא עצור לאולם בית המשפט, אשר לא יכולה להיות מחלוקת כי הוא בבחינת "מקום ציבורי" (וראו: סעיף קטן (5) בו מוגדר "מקום ציבורי" כמקום "שלציבור או חלק ממנו גישה אליו") – אין לכבלו אלא בהתקיים אחד מהחריגים המפורטים בסעיף. זאת, בין היתר, כמפורט בסעיף קטן (1): כאשר קיים חשש סביר שהעצור עלול להימלט או לסייע לאחר להימלט; לגרום נזק לגוף או לרכוש; לפגוע בראיות או להעלימן; לקבל או למסור חפץ שעשוי לשמש בביצוע עבירה או לפגוע בסדרי מקום המעצר. כמו כן, לפי סעיף קטן (4) לאותו סעיף, על אף התקיימותם של החריגים, שופט רשאי להורות על שחרור עצור מכבילה כשהעצור שוהה באולם בית המשפט. הוראות דומות בקשר לכבילה במקום ציבורי של מי שנתון במשמורת בית סוהר – בין בהיותו אסיר ובין בהיותו עצור (זאת על פי הגדרת "אסיר" בסעיף 1 לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971 (להלן: הפקודה)) – נקבעו בסעיף 11א לפקודה.

בג"צ קבע כי שב"ס ייזום פניה לשופט טרם תחילת הדיון ויסביר מדוע העציר אזוק

מצופה מסוהרי יחידת נחשון עת הם מובילים עצור כבול לאולם בית המשפט, להסב את תשומת לב בית המשפט הדן בעניין שהעציר כבול בשל התקיימותם של החריגים שפורטו בחוק. הנחת המוצא היא כי השופט היושב בדין אינו ער לכבילת העציר המובא לפניו, ולו בשל מגבלות זוויות הראיה, קיומן של "חופות עצורים" והמרחקים הפיזיים הקיימים בין דוכן השופט לבין "ספסל הנאשמים". במסגרת זו אין על הסוהרים להמתין להעלאת הסתייגות מטעם העצור או סנגורו לכבילתו, אלא עליהם ליזום את הפניה לבית המשפט ולנמק מדוע לדעתם עניינו של העציר או האסיר הספציפי נכנס לגדרו של אחד מהחריגים. או אז, ישקול בית המשפט אם העניין מצדיק הפעלת הסמכות להורות על התרת הכבילה לפי סעיף 9א(4) לחוק המעצרים על כל המשתמע מכך.

מצורפת פסיקת בג"צ 7942-19 בעניין כבילת עצורים ברגליהם באולמות בתי המשפט, בזמן ההמתנה לדיון ובזמן הדיון בעניינם.

Document-page-001

Document-page-002Document-page-003

Document-page-004

Document-page-005

Document-page-006
פסיקת בג"צ 7942-19 בעניין כבילת עצורים ברגליהם באולמות בתי המשפט, בזמן ההמתנה לדיון ובזמן הדיון בעניינם

תלונה נגד בכירה בשב"ס נווה תרצה סדיסטית ורכלנית

תלונה הוגשה נגד בכירה בבית כלא נווה תרצה על הכפשות, התעללות בעצירה לשעבר, הסתה לרצח, שיבוש הליכי חקירה.

בתלונה נטען כי בתאריך 20.06.2019 פורסם ראיון בתוכנית "הצינור" עם גיא לרר ראיון עם בכירה בשב"ס נווה תרצה שקולה עוות על מנת שלא ניתן לזהות אותה. הבכירה בשב"ס נווה תרצה הכפישה את הגב' שם טוב בעניין רגיש שארע לגב' שם טוב בבית הכלא, ובכך גרמה להסתה לרצח הגב' שם טוב מה גם ששיבשה הלכי חקירה בעודה מדברת בעניין חקירת משטרה טרם הוגש כתב האישום. הבכירה בשב"ס מעלה בתפקידה לשיקום האסיר בכך שהכפישה בתקשורת בפני קהל הציבור, את הגב' שם טוב על אירוע שבו הייתה עצורה הגב' שם טוב בכלא נווה תרצה ובכך הרסה את השיקום של הגב' שם טוב באזרחות ושיבשה מהלכי חקירה.
להלן מקצת דברי הבלע והסתה של הבכירה האנונימית בשב"ס נווה תרצה נגד הגב' שם טוב ביודעה כי דברים אלו גוררים איומים ברצח ושיבוש מהלכי משפט. (מצורף סרטון הריאיון):
– "מה שהיא עשתה היא בעתה בחתול עד שהחתול פרפר ובאנו ודיברנו איתה על זה. היא ניסתה להכחיש זה לא אני זה כן אני ושם וזה אבל רואים בוודאות".

בתלונה נטען כי ה"בכירה" בשב"ס התנהגה כאשת זנונים , סדיסטית, ובת בליעיל וברור כי בהתנהלותה הסדיסטית תוך שמירת אנונימיותה, היא מתעללת באסירות במחשכים בתוך כותלי בית הסוהר ולא רק מחוצה לו כפי שעשתה נגד הגב' שם טוב. אין מדובר בעובדת ציבור , סוהרת, אלא בנוכלת, בת בליעל, תפוח רקוב סדיסטי שמקומו אינו בשירות הציבורי אלא במרתפי בידוד והפרדה בבית סוהר נווה תרצה בתנאים בו שוהות האסירות בימים אלו.

בתלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור וגורמי אכיפה בשב"ס ובמשרד לביטחון פנים.

מצורף קטע מראיון עם הבכירה בשב"ס שבו היא מפיצה דברי בלע נגד הגב' שם טוב בעוד החקירה תלויה ועומדת.

עדות מעצר ד"ר יוסף צ'רניק על שמחה מול בית המשפט

06.02.2020 – עדות מעצר ד"ר יוסף צ'רניק על שמחה מול בית המשפט וייצמן 1 תל אביב

■ מה נהיה? שב"ס זרקו אותי מהמעצר תוך הפרת החלטה מפורשת של השופטת! ■
אף אחד לא רוצה אותי! אפילו לא שב"ס!
■ ביום ג' השתתפתי במשמרת מחאה חוקית מול בית המשפט בת"א, וייצמן 1, במחאה נגד השחיתות בוועדה למינוי שופטים… המשטרה עצרה אותי בתואנות שווא. תחילה טענו "תקיפת שוטר", אח"כ טענו "הפרת הסדר הציבורי", ולבסוף טענו "התנהלות פרועה". המשטרה דרשה כתנאי לשחרורי ערבות של 1,000 ש"ח והתחיבות לא להתקרב לבית המשפט ת"א במשך 15 יום. סירבתי לחתום. העבירו אותי לאבו כביר. באבו כביר הכניסו אותי למעצר בבידוד.
■ ביום ד' הובאתי לפני השופטת ענת יהב. המשטרה טענה שקיים "דו"ח סודי" וראיות לכאורה ל"התנהלות פרועה". חזרו על הבקשה. השופטת פסקה: "שחרורו של החשוד בתנאים כדלקמן: 1. החשוד יחתום על ערבות עצמית בסך של 1,000 ש"ח. 2. הרחקה מבית המשפט השלום והמחוזי ת:"א ברח' וייצמן 1, לתקופה של 15 ימים."
הודעתי בו במקום שאני מסרב לחתום על תנאים אלה. החזירו אותי לאבו-כביר למעצר בבידוד.
■ ביום ה' (היום) הובאתי שוב לפני השופטת ענת יהב. הפעם קיימו את הדיון בשעה 15:30, כשלא נותר איש באולם הדיונים. המשטרה טענה: "החשוד שוחרר, אך מסרב לחתום על התנאים. מבקש להותיר את התנאים על כנם." שב"ס הודיע: "החשוד סירב לחתום ולכן הוכנס לתא פיקוח…" אני טענתי: "יש אוסף סרטונים שצילמו את האירוע מתחילתו ועד סופו".. "משטרת ישראל הגישה לבית המשפט דוח סודי, אבל לא הייתה חקירה ולא היה שם דבר סודי פה. היה אירוע במרחב הציבורי [צ"ל – שצולם – יצ] מזוויות שונות, ואין שום מקום לספקולציות מה קרה שם… השופט דוד דרוז'ן [כך – יצ] נציב תלונות הציבור על מייצגי תלונות הציבור על מייצגי תלונות הציבור בערכאות [כך – השיבושים בפרוטוקול הם מתוצרת בית המשפט – יצ] והוא החליט [צ"ל – הכריז – יצ] לפני חודש ששוטרים משקרים בבית המשפט כל יום. מתוך תנאי השחרור שנקבעו יוצא [צ"ל – עולה – יצ] שאני מסכים לקיום ראיות לכאורה להתנהלות פרועה. אני דוחה את זה [צ"ל זאת- יצ] מכל וכל…"
השופטת ענת יהב פסקה: "אין צורך בהותרת החשוד במעצר, לפיכך, אני מבטלת את התנאי של חתימה על ערבות עצמית. שאר התנאים יעמדו על כנם… בהיעדר ערבויות ייעצר החשוד ויובא בפני שופט עד ליום 07 בפברואר 2020, שעה 12:00".
■ לאחר מכן, השאירו אותי במכלאה במרתף בית המשפט עד לאחר שכל העצירים האחרים התפנו מהמקום.
ואז, לקחו אותי לסוהר ליאור ערדיאני (?), שדיבר אתי בטון מאיים ודרש שאחתום על התנאים. אני הסברתי לו שחתימה מהווה הסכמה לתנאי של הרחקה מבית המשפט השלום והמחוזי ת"א ברח' וייצמן 1, לתקופה של 15 ימים, והודאה בקיום ראיות לכאורה להתנהלות פרועה, ולכן, אני מסרב לחתום. ואז הוא הודיע לי בטון מאיים, שאו שאחתום על התנאים, או שיזרקו אותי בכוח החוצה בלי שאחתום.
ואז דחפו לי ליד את שקית הפיקדון (ללא ביצוע נוהל החזרת פיקדון וללא חתימה אפילו על טופסי החזרת הפיקדון) וסוהר לקח אותי במעלית והוציא אותי מבית המשפט…
את המסמכים במלואם אפרסם בהמשך…

עדות מעצר יוסף צרניקעל שמחה מול בית משפט בוייצמן 1 תל אביב

להלן פרוטוקולי דיון מעצרו של ד"ר צ'רניק ושחרור ממעצר בית משפט השלום תל אביב בפני השופטת ענת יהב תיק מ"'י 11235-2-02-20 – פברואר 2020

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005