"סיבות טכניות"

אוגוסט 2019 – תיק פרשת הבלוגרים החל במעצרם ב- 27.02.2017 בחשד להעלבת עובדי ציבור. הבלוגרים היו עצורים מעל שנה כשמעצרה של נאשמת 1 לורי שם טוב נמשך כשנתיים וחודשיים.
כיצד עצור אדם במשך שנתיים וחודשיים על העלבת עובדי ציבור במרשתת בעוד שמשטרת ישראל כלל לא מטפלת בהעלבה במרשתת?

מתברר כי מערכת המשפט פרימיטיבית, מסורבלת ובירוקרטית אשר בנקל ניתן להרוס חייו של כל אזרח במדינת ישראל.

להלן מספר דוגמאות להחלטות שיפוטיות של שופט מעצרים שגרמו למעצרם של הבלוגרים למשך חודשים ארוכים עקב סיבות "טכניות".
כל ההחלטות הנן של שופט המעצרים אברהם הימן בתיק מ"ת 14280-04-17 אולם תופעת הרס חיי אזרחים מסיבות טכניות נמצאות תחת כל עץ רענן במערכת המשפט:

א. החלטה מיום 15.08.2019 – הליך טיפול בהקלת מעצרה של טוב או כל בקשה אחרת מוקפא עד לבירור מי הקליט דיון (בדלתיים פתוחות) ללא אישור השופט.
ב. החלטה מיום 20.05.2019 – ללא התייחסות בא כוחה (מהסנגוריה) של לורי שם טוב השופט לא יתייחס לבקשותיה.
ג. החלטה מיום 18.04.2019 – השופט בחופשת שבתון בת חודשיים לכן אינו דן ואף שופט אחר לא ידון בשחרורה ממעצר של לורי שם טוב עד שיחזור מהחופשה.
ד. החלטה מיום 04.02.2019 – לורי שם טוב העצורה מזה שנתיים אינה רשאית להגיש בקשות לשחרורה ללא אישור בא כוחה מהסנגוריה הכפוף לצוות הפנימי של הסנגוריה והמקבל הוראות מהצוות הפנימי שלא להגיש בקשות לשחרורה של שם טוב.
ה. החלטה מיום 26.05.2017 – הפרקליטות טרם הגישה חומרי חקירה למרות שהנאשמים עצורים מעל שלשה חודשים. הנאשמים ישארו במעצר הממושך ללא יכולת להגן על עצמם.
ועוד…. ועוד..

מצורפות דוגמאות החלטות שופט מעצרים אברהם הימן, תיק מ"ת 14280-04-17.

בקשות לא יטופלוהחלטת השופט הימן 20.05 - 2ת1ת3ת4ת5ת6ת7

מודעות פרסומת

פרוטוקול שופט מעצר

אוגוסט 2019 – לשון החוק קובעת כי בדיון בבית משפט ינוהל פרוטוקול שישקף את כל הנאמר והמתרחש בדיון והנוגע למשפט.
בדיון בקשתה של לורי שם טוב להקלה בתנאי מעצרה שהתקיים ב- 01.08.2019 בפני שופט המעצרים אברהם הימן, התברר כי דברים מהותיים ששם טוב אמרה בדיון הושמטו מהפרוטוקול.

להלן מקצת הדברים שהושמטו מהפרוטוקול:
1. הושמט ששם טוב אמרה לשופט הימן: "יש כאן מסמך שהוא עם השמצות, הטרדות מיניות, שזה קשה פי מאה מכתב האישום, איומים ברצח, אחד המגיבים כתב שהוא אפילו קנה אקדח בשביל לחסל אותי, אדוני. דברים, הטרדות מיניות, אלה של בייסבול יתנו לי בראש, חלאת אדם".
2. הושמט ששם טוב אמרה לשופט הימן: "אני הגשתי תלונה במשטרה והתלונה נסגרה מחוסר עניין לציבור, איומים ברצח ואדוני ישמור".
3. הושמט שהשופט הימן ביקש לקבל את התלונה והנספחים לידיו. ושם טוב ציינה שהיא מבקשת שדברים אלו יכתבו בפרוטוקול, שכן הם יוגשו בערעור לעליון. נספח התלונה על נספחיו נמסר לידיו של השופט הימן , אולם לא סומן.
4. הושמט ששם טוב אמרה: "אני צריכה לשלוח מיילים לרשויות המדינה, ולביטוח לאומי, לכונס הנכסים הרשמי, אני פושטת רגל כידוע לאדוני אין לי דרך להתקשר. אין מי שישלח בשבילי דברים. אני לא מיוצגת כפי שאתה יודע, אין מי שיוכל להוציא לי חומרים מהאינטרנט. השתנו הנסיבות, אין לי עורך דין כך שאני צריכה להכין את ההגנה שלי בעצמי. זה תיק שמחייב אינטרנט".
5. הושמט ששם טוב אמרה: "בשביל שאוכל למצוא עבודה אני צריכה גישה לאינטרנט".
6. הושמט ששם טוב אמרה: "אני אחרי מעצר של שנתיים וחודשיים ושלושה ימים".

ועוד השמטות רבות…

מצורפת בקשה מספר 336 לתיקון פרוטוקול דיון בפני שופט המעצרים אברהם הימן , תיק מ"ת 14280-04-17 מיום 02.08.2019.

Document-page-002Document-page-003שער

הודעה לשופט מעצרים

אוגוסט 2019 – שנתיים וחודשיים מעצר שווא.
הודעה הוגשה לשופט המעצרים אברהם הימן בעניין דיון שהתקיים על מעצר הבית של לורי שם טוב ב- 01.08.2019. השופט הימן לא ציין בפרוטוקול שהוגש לידיו מסמך תלונה שהגישה לורי שם טוב על שיימינג שפורסם נגדה במרשתת וכלל איומים לרצח. התיק נסגר ע"י משטרת עקב חוסר עניין לציבור.
המסמך שהוגש לשופט הימן כלל את התלונה וצילומי מסך של הפרסומים. הימן כאמור לא ציין בפרוטוקול כי הוגש לידיו המסמך ולכן הוגשה לידיו ההודעה הכוללת את המסמך.
השופט הימן קבע מעצר של שנתיים וחודשיים מאחרי סורג ובריח ללורי שם טוב בתיק פרשת הבלוגרים על פרסומים חמורים פחות בהרבה על העלבת עובדי ציבור, מאלו שפורסמו נגד שם טוב ואשר התיק נסגר עקב חוסר עניין לציבור.
להלן ההודעה שהוגשה לשופט המעצרים אברהם הימן ומקצת הפרסומים נגד שם טוב בגינם הוגשה התלונה שנסגרה עקב חוסר עניין לציבור. בקשה 335 , תיק מ"ת 14280-04-17 מה- 02.08.2019.Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-007Document-page-008Document-page-009Document-page-010

לורי שם טוב הגישה בקשה לשחרור ממעצרה

ל1
לורי שם טוב – שנתיים במעצר ללא משפט

הבקשה הוגשה אתמול ה- 08.04.2019 לשופט המעצרים אברהם הימן בתיק מ"ת 14280-04-17.

בבקשה טענה שם טוב כי המשך דיוני ההוכחות שפסקו ביוני 2018 ידחה לספטמבר 2019 . על פי החלטה זו תהה בספטמבר 2019 עצורה כשנה ורבע לשווא מבלי שהתקיים דיון הוכחות בעניינה.וזה לאחר שעד היום התקיימו כשני דיוני הוכחות ביוני 2018 שגם הם החלו בעיכוב של שלשת רבעי שנה.
עוד טענה שם טוב כי לא ניתן ליצור קו הגנה במשפט כשהיא עצורה בשל השכר הנמוך של הסנגורים מהסנגוריה שאינו מאפשר מינימום הגנה ללא סיוע צמוד של הלקוח במשפט מורכב זה.
שם טוב הוסיפה כי שירות המבחן לא הצליח למצוא חלופת מעצר.
שם טוב הוסיפה שבסופו של יום מדובר בתיק שיסודו "שיימינג" ללא עבירות אלימות או רכוש.

מצורף קטע מהבקשה:

ואלו נימוקי הבקשה:

א. בתאריך 27.04.2019 החליט כב' השופט שגיא (ת"פ 14615-04-17) כי המשך דיוני ההוכחות שפסקו ביוני 2018 ידחה לספטמבר 2019 (מצורפת ההחלטה) . על פי החלטה זו המבקשת תהה בספטמבר 2019 עצורה כשנה ורבע לשווא מבלי שהתקיים דיון הוכחות בעניינה. יובהר כי עד היום התקיימו כשני דיוני הוכחות ביוני 2018 שגם הם החלו בעיכוב של כשלשת רבעי שנה. מדובר בעוול מצטבר נוראי שנעשה למבקשת וספק רב אם בכלל ניתן לקיים משפט הוגן כשאלו הם פני דברים.

ב. המבקשת במצב סוציואקונומי קשה ונחוץ לה סיוע הסנגוריה הציבורית לצורך הגנתה. ניסיון המבקשת עם מייצגים קודמים מלמד כי תעריפי השכר של הסנגורים הנם נמוכים עד כדי לא מציאותיים למשפט מורכב זה, מה שמחייב ליווי צמוד של המבקשת עם הסנגור לצורכי ההגנה. כל עוד המבקשת בכלא לא יוכל סנגור מהסנגוריה לספק עבורה מינימום הגנה.

ג. בתאריך 27.04.2019 התקיים דיון בבית משפט נכבד זה שבו הוצג לראשונה תסקיר המעצר על פי החלטת בית המשפט הנכבד מיום ה- 05.03.2019. המבקשת לא ראתה התסקיר אולם ברור לה להבנתה כי ק. המבחן מודע היטב למצבה הסוציואקונומי כי אין מפקחים המוכנים לפקח עליה בתנאי הפיקוח.

ד. על פי המידע הקיים כיום, אין נפגעים בנפש, או בגוף, או מבחינה כלכלית עקב הפרסומים המיוחסים למבקשת. ידוע גם על פרסומים ופגיעה בפרטיות קשים בהרבה מאלו המדוברים בכתב האישום שנעשו כלפי המבקשת, או אזרחים אחרים, ורשויות האכיפה לא ראו צורך לפתוח בחקירה על פי ההנחיות והנהלים. בנוסף המבקשת בפועל כופרת בראיות לכאורה, ורבות דובר על כך.

3. משכך, המשך מעצרה של המבקשת יוביל להליך שיפוטי פגום ויגרום עוול למבקשת שחזקת החפות עומדת לה. אשר על כן, מתבקש בית המשפט הנכבד לשחרר את המבקשת לאלתר ממעצרה.

סוף ציטוט.

פרשת הבלוגרים: 22 חודשים במעצר ו- 4 חודשים ללא ייצוג משפטי

16.12.2018 – העיתונאית העצורה לורי שם טוב מבהירה לשופט המעצרים הימן התנהלות משפט המעצרים. שם טוב מוחזקת 22 חודשים במעצר ומזה כ- 4 חודשים אינה מיוצגת.

להן ציטוט מההבהרה לשופט המעצרים אברהם הימן:
"לעניין ייצוג הסנגוריה קבע כב' השופט שגיא בהחלטתו בתיק ת"פ 14615-04-17 מיום ה- 05.11.2018 (עמוד 5 שורה 15): "מדובר במשפט מורכב, שלא נאמר אחד המורכבים המתנהל כיום, אשר לא ניתן הלכה למעשה, ואף לא בתאוריה, לחשוב על אפשרות ניהולו בלא ייצוג… מערכת היחסים בין הסנגוריה הציבורית על שתי הסנגוריות שמונו לנאשמת לבין הנאשמת, נמצאת בנקודת רתיחה, ודומה כי קיים קושי של ממש בהמשך הייצוג בפורמט הנוכחי". משמעות "נקודת הרתיחה" הנה בין השאר שהסנגוריה אינה עונה למבקשת בכל דבר ועניין, כל שכן יוזמת שחרור המבקשת או מצטרפת לבקשות שמגישה המבקשת לבית המשפט. המבקשת לא תרחיב הדיבור על התבטאות הסנגוריה נגדה בבית המשפט ומחוצה לו.
בפועל המבקשת אינה בייצוג הסנגוריה מיום 09.08.2018 , כפי שהודיע הסנגור המחוזי לראשונה לבית המשפט הנכבד מיום 28.08.2018 על הפסקת הייצוג.
מדובר במצב בלתי מתקבל על הדעת שבו המבקשת כלואה במעצר ממושך מאוד, ומזה כארבעה חודשים ויותר אין לה ייצוג במשפט מורכב המחייב ייצוג."

מצורפת הבהרת לורי שם טוב בעניין ייצוגה במשפט המעצרים שנשלחה לשופט הימן.

ת1ת2

פרשת הבלוגרים: הנציב העיר לשופט הימן על שלא ציין מועד להתייחסות המשיבים לבקשה שהגישה לורי שם טוב

15.11.2018 – שם טוב עת היתה עצורה כשנה וחצי הגישה בקשה לעיון חוזר על הראיות לכאורה. השופט הימן שקיבל הבקשה שלח אותה (ב- 23.08.2018) לתגובת הפרקליטות מבלי לציין המועד לתגובה.
בתלונה טענה שם טוב כי מדובר בבקשה מיוחדת שהוגשה בתקופת הפגרה של בתי המשפט ועניינה מעצרה ופגיעה בחירותה. עוד נטען כי השופט הימן הינו שופט ותיק ומנוסה המודע לחשיבות ודחיפות עניינים אלו ולא טרח לכתוב את תאריך היעד לתגובת המשיבים כמתבקש בבקשות כאלו. נוצר הרושם כי השופט הימן מנסה לעכב ההליך בדרך של התעללות בירוקרטית ורגשית בגב' שם טוב העצורה מזה כשנה וחצי.
בתגובתו כתב השופט הימן כי אין תקנה המחייבת את השופט לקבוע מועד לדיון מה גם שהפרקליטות בדרך כלל מגיבה בזמן.
הנציב העיר כי אמנם המחוקק לא חייב את השופט לקבוע מועד לדיון אך הכיצד ידעו המשיבים המועד לתגובתם? בנוסף ציין הנציב כי על פי כללי האתיקה לשופטים מחוייב השופט לעשות כמיטבו לחוס על זמנם של בעלי הדין למנוע עינוי דין.
חובתו של השופט אפוא לטפל בתיק המובא בפניו תוך החשת ההליך, כל שכן שמדובר בתיק פלילי שחירותו של אדם על הפרק.

מצורף צילום בירור נציב תלונות הציבור על שופטים , תלונה מספר 651-18

להורדת הבירור בפורמט pdf הקלק כאן

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004

פרשת הבלוגרים: הפרקטיקה של הפרקליטות ושופטי המעצרים

ספטמבר 2018 – כל צווי החיפוש, חיפושים בדברי מחשב, חיפושים במסמכים, צווי המצאת מסמכים, וצווי קבלת נתוני תקשורת בתיק מ"ת 14280-04-17 לקויים, ובוצעו שלא כדין. הצווים חסרים חלק מפרטים מהותיים החל ממספר תיק בית משפט, שם החוקר שהופיע בפני השופט והוזהר כדין, ציון מהות החשד והעילה למתן הצו, מילוי פרטים מלאים של המחזיק, הנמקה מדוע החיפוש במחשב יבוצע ללא עדים, ולפעמים גם שם השופט. באף אחד מהצווים לא צוין כי המבקשת הנה עיתונאית. לפעמים חסר הצו רק פרט אחד ולפעמים יותר.

אין מדובר בליקוי אחד או ליקויים בודדים אלא המדובר בכל עשרות הצווים שהוצאו על ידי בתי המשפט במהלך החקירה. המעשים הפסולים האלו בוצעו כחלק ממדיניות, מפרקטיקה רחבה ושיטתית של פגיעה חמורה בכבוד המבקשת, חירותה, צנעתה, קניינה, ופרטיותה תוך הסכמה מלאה של כל הרשויות הנוגעות בדבר. המבקשת אינה הקורבן היחידי של הפרקטיקה הזוועתית הזו אלא גם נאשמים וחשודים אחרים בתיק ובני משפחותיהם. מדובר בהתנהלות שערורייתית שיש להוקיע החל מהרגע הראשון שבו היא מתגלית.

חוות דעת 98/05 של כב' השופטת שטרסברג על "כתיבת החלטות על טופס" שהובאה בסעיף 16 בבקשה 182 הנדונה, הופכת לכלל יסוד בתיק הנוכחי שניתן לנסחו כדלקמן:

הצווים הנוגעים לתיק מ"ת 14280-04-17 פגעו כולם בזכויות יסוד של החשודים. כך, למשל, צווי החיפוש בביתם של השודים. בית המשפט לא נתן דעתו לכך שחיפוש בביתם ומחשביהם של החשודים פוגע בזכותם כאדם לפרטיות ולצנעה, זכות שנקבעה כזכות יסוד בסעיף 2 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. כך גם באשר לצווים אחרים שאפשרו כניסה של המשטרה למקום מגורים או פעולה אחרת שפגעה בזכויות יסוד של החשודים שחלקן בעלות מעמד חוקתי, כגון חירותם של החשודים או זכותם לכבוד ולקניין. זאת ועוד. מילוי הצווים בצורה לקויה פגעה בזכות החשודים לקבל את יומם בבית המשפט. החלטות שופטי המעצרים ניתנו כלאחר יד, ללא שיקול דעת וללא ביקורת שיפוטית של היושב על כס המשפט. שיקול הדעת השיפוטי שהוא יסוד מוסד במלאכת השפיטה לא נעשה, ולכן התפקיד השיפוטי לא יצא לפועל. בנוסף, המילוי הלקוי של הצווים פגע בכבודה של המערכת השיפוטית ובמעמדה בעיני הציבור, ויש בו כדי להפר את חובת ההנמקה המוטלת על השופט".

הפרקטיקה הרחבה והשיטתית של הרשויות לפגיעה חמורה בכבודם, חירותם, צנעתם, קניינם ופרטיותם של החשודים לא הוגבלה להוצאת הצווים בלבד, אלא לכל דבר ועניין שבו התנהלה החקירה. למשל:

כל החיפושים בדברי המחשב בוצעו ללא עדים בהנמקות פתטיות וסתמיות כגון: "חוקר מיומן" שממילא מחייב חיפוש בדברי מחשב שיבוצע על ידי חוקר מיומן. או נימוק כגון: "חיפוש בדברי מחשב ללא עדים".

כל המסמכים שנתפסו הוכנסו לתוך בערמות לתוך שקיות מבלי שניתן למחזיק לראות אלו מסמכים נתפסו.

החיפוש בוצע באישון לילה מה שהיקשה להבאת עדים. החוקרים ניצלו נוכחות המחזיק לבדו בדירה, ולכן כאשר היו חוקרים עימו בחיפוש בחדר השינה, חוקר נוסף שהיה לבדו בסלון תפס חפצים ללא נוכחות המחזיק. בתום החיפוש החוקרים לא אפשרו למחזיק לבדוק החפצים שנתפסו מול הרשימה שביקשו ממנו לחתום עליה. מדובר בהתנהגות שאינה רק נבזית ומשפילה אלא גם פגעה בחקירה.

יש גם דיונים והחלטות שיפוטיות באופן שיטתי לפגיעה חמורה בכבודה, קניינה, צנעתה, ופרטיותה של המבקשת. לדוגמא דיון בפני שופטת המעצרים שהתקיים ב- 05.03.2017 תיק 11628-03-17. הדיון התקיים כשבוע לאחר המעצר ותפיסת החפצים ללא נוכחות החשודים וללא ידיעתם ובו הוחלט על הארכת החזקת התפוס עד תום ההליכים (סעיף 25 בבקשה הנדונה מספר 182).

המדיניות שבה נקטו מערכת המשפט, הפרקליטות והיחידה החוקרת לפגיעה שיטתית בכבודם, פרטיותם, צנעתם של החשודים נמשכה גם לאחר הגשת כתב האישום נגדם. וכך בתוך חומר הראיות שנחשף לעיניהם של כל הנאשמים ובאי כוחם נמצאו מסמכים אישיים ביותר של החשודים ומשפחתם שאינם קשורים לחקירה כגון תסקירי סעד, מסמכי בית משפט לענייני משפחה, תעודת גירושין ועוד. מדובר בריבוי פגיעה בפרטיות החשודים ומשפחתם בדרגת החומרה הגבוהה ביותר.

כל הראיות לכאורה בתיק מ"ת 14280-04-17 הושגו תוך פגיעה חוקתית חמורה ושיטתית של הרשויות בכבודם של החשודים, חירותם, קניינם, צנעתם ופרטיותם העולות עשרות מונים על כתב האישום כולו.

הראיות בתיק נסיבתיות וחלשות

כאמור כל הראיות לכאורה בתיק מ"ת 14280-04-17 הושגו בדרכים פסולות תוך פגיעות חוקתיות וחמורות במבקשת. באופן טבעי ראיות המושגות בדרך זאת הנן חלשות ונסיבתיות. לדוגמא טענות הפרקליטות באשר להרשאת אדמין לאתרים מפרים אין בה משום לומר מה כתב הנאשם באתרים אלו. הרשאת האדמין מאשרת אולי כי הנאשם יצר לכאורה את הפלטפורמה, או שהייתה לו הרשאה לכתוב באתר ותו לא. כמו שוורדפרס יצר פלטפורמת אחסון האתר, וינדוס יצר פלטפורמת מערכת הפעלה, כך אולי יצר הנאשם לכאורה פלטפורמת האתר, ואין בה משום לטעון כי נאשם זה או אחר כתב תוכן כזה או אחר באתר, כשם שאין לטעון שמארק צוקרברג כתב תכנים בפייסבוק. מדובר בכמויות תכנים גדולות מאוד שלא ניתן לבקר אותם על ידי אדם אחד או שינויים שנעשים בהם מעת לעת.

מסוכנות

רבות דובר על המסוכנות בתיק מ"ת 14280-04-17 כאשר גולת הכותרת היא ציטוט פסוק מספר משלי, שצוטט על הנאשמת לורי שם טוב בפומבי כמשל, או כרמיזה: "כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה, וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ. וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה, חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת" (משלי ה, ג) ,(ראו בקשת מעצר עד תום ההליכים מ"ת 14280-04-17 מיום 06.04.2017, בש"פ 1999/17 מיום 03.03.2017, מ"ת 14280-04-17 מיום 26.10.2017) שבו הומשלה המבקשת לאישה "זרה" המפתה אנשים בשפת חלקות ומביאה לאסון, שבר בחייהם ומותם.

האישה ה"זרה" בספר משלי היא הרוע בהתגלמותו, זנות ואפיקורסיות, ראה (משלי ב, טז): "לְהַצִּילְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה, מִנָּכְרִיָּה אֲמָרֶיהָ הֶחֱלִיקָה. הַעֹזֶבֶת אַלּוּף נְעוּרֶיהָ, וְאֶת בְּרִית אֱלֹהֶיהָ שָׁכֵחָה. כִּי שָׁחָה אֶל מָוֶת בֵּיתָהּ, וְאֶל רְפָאִים מַעְגְּלֹתֶיהָ. כָּל בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן, וְלֹא יַשִּׂיגוּ אָרְחוֹת חַיִּים" , וראה גם: (משלי ז ה): "לִשְׁמָרְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה, מִנָּכְרִיָּה אֲמָרֶיהָ הֶחֱלִיקָה… וְהִנֵּה אִשָּׁה לִקְרָאתוֹ, שִׁית זוֹנָה וּנְצֻרַת לֵב. הֹמִיָּה הִיא וְסֹרָרֶת בְּבֵיתָהּ לֹא יִשְׁכְּנוּ רַגְלֶיהָ… אַל יֵשְׂטְ אֶל דְּרָכֶיהָ לִבֶּךָ אַל תֵּתַע בִּנְתִיבוֹתֶיהָ. כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה, וַעֲצֻמִים כָּל הֲרֻגֶיהָ. דַּרְכֵי שְׁאוֹל בֵּיתָהּ, יֹרְדוֹת אֶל חַדְרֵי מָוֶת".

המשלת שם טוב ל"זרה" לראשונה בבש"פ 1999/17 מיום 03.03.2017 עת הייתה במעצר ימים כששה ימים בלבד, טרם הגשת כתב האישום שהוגש כעבור כחודש, מבלי שראתה חומר ראיות כלשהו נגדה ולא היה ביכולתה להגיב לדברים אלו.

אין מדובר בניתוח מסוכנותה של שם טוב אלא בתעמולה זולה, דברי בלע, הסתה, נאצה ורצח אופי שהופעלו נגד המבקשת להציגה כזונה, אפיקורסית, שהפילה חללים רבים. השימוש במטפורות קיצוניות אלו נובע כאמור מהעדר ראיות לכאורה נגד שם טוב ולכן נקטה המשיבה בדרך הכפשות קיצוניות בנוסף לפגיעות החמורות שהוזכרו לעיל.