תלונה נגד סוהר שב"ס יחידת נחשון ליד בית המשפט העליון בגין תקיפה חמורה

אלימות סוהר נגד אסירה - אילוסטרציה
אלימות סוהר נגד עצירה אזוקה – אילוסטרציה

נובמבר 2017 – תלונה הוגשה נגד סוהר שב"ס מיחידת נחשון של בית המשפט העליון שתקף את עצירה  לאחר הדיון בבית המשפט שהתקיים ב- 22.11.2017.
בעת שעמדה במסדרון צר, דחף בפתאומיות הסוהר את העצירה כשהיא אזוקה בידיה וברגליה לעבר סוהרת אחרת וגרם לנפילתה לקרקע. העצירה נחבלה קלות בידה.
לאחר מכן בעת שישבה בפוסטה (רכב להובלת עצירים), דפק הסוהר מבחוץ בחוזקה על דופן הרכב וקילל.
התלונה הועברה לתלונות ציבור שב"ס, וללהב 433 היחידה הארצית לחקירת סוהרים.

 

מודעות פרסומת

שירות בתי הסוהר: עיתונאית כבת 50 עצורה בגין פרסומים מולכת בפרהסיה אזוקה ברגליה ובידיה

18.10.2017 – לורי שם טוב עיתונאית כבת 50 עצורה בגין פרסומים מולכת בפרהסיה אזוקה ברגליה ובידיה לעיני עוברים ושבים במסדרונות בית משפט. שב"ס מצפצפים על החוק. החוק אוסר כבילה של עצור במקום ציבורי. מקום ציבורי מוגדר מקום שלציבור יש גישה אליו. מסדרונות ואולמות בית המשפט נחשבים אפוא מקום ציבורי.

ציטוט מסעיף 9א' לחוק המעצרים:
כבילת עצור במקום ציבורי (תיקון מס' 5) תשס"ד-2003 9א.
עצור לא יהיה כבול במקום ציבורי אלא לפי הוראות אלה: (1) שוטר סבר כי קיים חשש סביר שהעצור עלול לעשות אחד מאלה:
(א) להימלט או לסייע לאחר להימלט;
(ב) לגרום נזק לגוף או לרכוש;
(ג) לפגוע בראיות או להעלימן;
(ד) לקבל או למסור חפץ שעשוי לשמש בביצוע עבירה או לפגוע בסדרי מקום המעצר;

מסקנות:
1. השב"ס שמים פס על החוק.
2. לורי הושפלה בניגוד לחוק כשהובלה כבולה אזוקה בידיה ורגליה במסדרונות בית המשפט.

 

אסירה בבית סוהר נווה תרצה עברה הפלה בגלל שנחשפה לגז מדמיע

25/07/2017 , חדשות התאגיד "כאן" (ערוץ 1). עצורה בחודש הרביעי להריונה, ספגה גז מדמיע וכתוצאה מכך העובר ברחמה נפטר. הסוהרים סירבו לפנות אותה לקבלת טיפול רפואי. עורך דין יוסי נקר ניסה לעזור אך השב"ס מתמיד בסירובו לשלוח לרופא. אסירה אחרת, לורי שם טוב, שניסתה לעזור, נשלחה על ידי הנהלת הכלא לבידוד בתא סגור למשך שבוע ימים, ללא אפשרות של אוורור.

שב"ס כלא אופק: "שמו אותי בכוונה מול מי שחתך אותי. שאסבול. פעם כבלו למיטה בלי מזרן 11 שעות"

"20 דקות מכות. כשהייתי על הרצפה קשרו אותי ותקפו מינית. אחר כך נשלחתי לבידוד". נער שעבר התעללות בכלא מדבר , אילנה קוריאל 15.07.17 , ynetהוא רוצה שתזדעזעו, שמשהו ישתנה. ל', בן 17, מתאר בשיחה מצמררת את הזוועות שעבר בכלא "אופק" – ולבקשת ynet הותר לפרסם כי הותקף אחרי ששופטים הפצירו בשב"ס להשגיח עליו במיוחד. "שמו אותי בכוונה מול מי שחתך אותי. שאסבול. פעם כבלו למיטה בלי מזרן 11 שעות". שב"ס: התלונה בחקירה, אין בסיס לטענות על יחס הסוהרים

כאשר השתחרר ל' בן ה-17 מכלא אופק הוא החליט שלשם הוא לא חוזר יותר. הוא לא יהיה מאחורי סורג ובריח. תחת השגחת הסוהרים הוא סבל מאלימות מזעזעת, ולפי תלונתו גם מתקיפה מינית קשה. בצעד נדיר, ל' החליט להתראיין בתקווה שדבריו יוכלו לעזור לאלה שנמצאים עכשיו בתא, או בידוד, או כבולים למיטה.

בכלא אופק הוא הקפיד לנהל יומן. ל', נער מוכשר ושקט, אפילו צייר. אבל הוא נאלץ להשאיר את הזיכרונות האלה מאחור. "בשב"ס לקחו את היומן והציורים". אחד הציורים האהובים עליו היה זה של פנתר. "אני מצייר רק כשעובר עליי משהו. היום זה בעיה להחזיק עיפרון. הפנתר שציירתי באופק רץ ובורח, מאחוריו יש הרים ושמש. בצד השני גשם, רוח מסתובבת ועפר. הוא בורח כמו שאני רציתי לברוח. הפנים שלו פנו לצד של השמש אבל הוא רץ לצד האחר. אפשר היה לראות שהוא ממש נלחם".

ל', כמו אותו פנתר, מנסה להשאיר מאחוריו את הצד האפל של חייו. לפני כשנה הוא נעצר ונידון למאסר בגין גניבה. בראיון ל-ynet הוא מנסה לשחזר את הרישומים שלו בכלא אופק, שטרם הוחזרו. מתוקף היותו קטין, ההליכים המשפטיים בעניינו התנהלו בדלתיים סגורות. לבקשת ynet, באמצעות עו"ד ירון חנין ממשרד ליבליך מוזר, הפרשה הקשה הותרה לפרסום.

 

התפרים בראשו של ל' אחרי התקיפה בכלא אופק
התפרים בראשו של ל' אחרי התקיפה בכלא אופק

את קרקפתו של ל' מעטרת צלקת אדומה שהשיער הבלונדיני היפה שלו כבר מכסה, זכר לתקיפה הקשה שעבר. זו הייתה הפעם השניה בתקופת מעצרו שהותקף. בפעם עבר לדבריו תקיפה מינית קשה, ובית משפט לנוער בבאר שבע הורה מפורשות לשב"ס לשמור עליו. זה לא קרה.

התקיפה המינית שהוא מתאר, בשקט אך באופן עקבי, הייתה בתקופת המעצר. "הם היו שניים. קשרו אותי, את הידיים", הוא מספר במונולוג קשה. "זה התחיל באלימות. בערך 20 דקות של מכות עם מגב וכיסאות. זה היה אני לבד מולם עם חצי מגב ביד, אחרי ששברו לי אותו על הכתף. הסוהרים היו באותו זמן ביומן. היה אסיר אחר שעמד בדלת והסתיר הכול. כשהייתי על הרצפה הם באו וקשרו אותי, עם חוט כזה של מצעים שהם פרמו. ואז התחיל מה שהיה… התקיפה המינית.

"הם לקחו אותי הצידה, לצד של השירותים. ניסיתי להתנגד. התעלפתי כמה פעמים. הייתי על הבטן. אחד ישב עליי על העורף והשני…". ל' לא מפרט על אודות התקיפה הקשה. ניכר כי קשה לו לדבר על המקרה. "אחר כך כשהם (הסוהרים) ראו הם באו, לחצו (על לחצן) מצוקה והפרידו. כשהסוהר בא השתחררתי מהקשר וחזרתי למכות. רציתי שהוא ישים לב. ואז הכניסו אותי לבידוד.

"כשדיברתי עם עורכת הדין שלי אמרתי לה שאני לא כמו כולם פה. אני במחשבה שונה מהם. הרגשתי שהם לא כמוני. שפת הדיבור שלהם, ההתנהגות שלהם. לא הייתי מתחבר לזה", הוא נזכר. "כשהגעתי לכלא בפעם הראשונה ממש נבהלתי. כל אחד ממש מתחרה בשני. ההוא יותר גבר מזה. ההוא הרביץ לזה. אני לא אלים. אז לא הסתדרתי בכלל במקום הזה".

כלא אופק. "אתה מתבגר שם. לומד לסבול. אני לא יודע למה בנאדם צריך ללמוד לסבול" (צילום: עידו ארז)
כלא אופק. "אתה מתבגר שם. לומד לסבול. אני לא יודע למה בנאדם צריך ללמוד לסבול" (צילום: עידו ארז)

הסוהרים עושים מהתקיפה צחוק

האלימות שהייתה זרה לל', נער בעל בעיות התנהגות וקשיי הסתגלות, היא דרך חיים לא רק של חבריו לכלא אלא גם, לדבריו, של הסוהרים עצמם. בין אם מדובר באלימות פיזית או נפשית כלפי הנערים שבהם עליהם לטפל ועליהם נדרשו להשגיח. לאחר שהותקף מינית ובית המשפט הורה לשב"ס לשמור עליו, ל' הותקף שוב. הפעם, חתכו לו את הראש. הוא פונה לבית החולים מאיר וקרקפתו נתפרה. לאימא שלו איש לא הודיע על התקיפה. רק אחרי שכבר היה בדרך בחזרה לכלא, נזכרו לעדכן אותה.

"הסוהרים היו אוהבים להסית את האסירים אחד נגד השני. אחרי שחתכו אותי שמו אותי בתא חלון מול חלון עם זה שהתלוננתי נגדו על החתך. שתסבול. הוא דיבר איתי. בעיקר קילל, קרא לי מלשין. כל מיני דברים כאלה".

מעבר להתעללות הנפשית הזו, ל' מספר כי אסירים שהותקפו מינית זכו לזלזול במקום לתמיכה. "הסוהרים מספרים את זה חופשי. נגיד קורה משהו, הם הולכים לאגף אחר ומספרים לאסירים וצוחקים על האסיר שעבר פגיעה. ראיתי את זה מהצד. בא סוהר בספירת סורגים ואמר 'לא מספיק לך צד אחד? תרצה גם צד שני?' כשהוא מתכוון לצלקת. או שהיו צוחקים על הפגיעה המינית. אומרים קיבלת יפה? הרגשתי שאני לא יכול לעשות נגדם כלום. מה אני יכול לעשות".

על הפגיעה שחווה סיפר לסוהרים. "אבל לא עשו עם זה שום דבר. הסוהרים עושים מזה צחוק. הם צוחקים עלינו, מסתלבטים. זה הזוי. יש הרגשה שבאים לעבוד בבית סוהר של קטינים כדי שיהיה להם כוח".

לאחר התקיפה השנייה שעבר הגיש עו"ד אדיר בן לולו מהסנגוריה הציבורית בקשה דחופה לבית משפט השלום לנוער בבאר שבע לשחררו ממעצר, למסגרת שבה לא יפגעו בו. שופט בית המשפט לנוער אבו פריחה קבע כי "שוכנעתי כי החבלה אשר נגרמה לנאשם אינה חמורה כפי שצוין בבקשה". כמו כן, החליט כי אם יקיימו דיונים רבים מדי בעניינו של ל', הדבר עלול לחבל בהבאתו לראיון באחת המסגרות הטיפוליות שביקשו שייקלט בהם, "ובכך לתרום להגדלת הסיכויים להמשך שהותו במעצר".

"התרענו כי חזרתו לכלא תסכן את חייו, אך בית משפט סבר כי כליאתו עדיפה על דרך הטיפול החלופית שהוצעה", אמר עו"ד בן לולו. "על אף ההנחיה הברורה להשגחה עליו – שב"ס התרשל בשמירה על חייו, ותוך זמן קצר הוא הותקף שוב".

"ניסו להוריד אותי מתביעה"

הצלקת הכעורה עדיין מטרידה את ל', והוא לא רוצה שיבחינו בה. "כשסירבתי להסתפר שללו לי 30 יום קנטינה ונתנו לי חמישה ימי בידוד. אין לי מושג למה עשו לי את זה. אולי בגלל התביעה". ל' סבור כי בגלל שבשב"ס ניסו להניאו מנקיטת צעדים משפטיים. כיום הוא פועל באמצעות עו"ד אוהד פריאל לתבוע את שב"ס. "מפקד בית הסוהר, אין לי מושג איך הוא ידע אז, התחיל לדבר איתי ולנסות להוריד אותי מזה. הוא ניסה להחתים אותי על מסמך שהיה לי טוב בבית הסוהר ושאין לי שום תביעות נגד שב"ס, בלי לומר לי מה כתוב שם. לא חתמתי. הוא הביא עדים שיאמרו שאמרתי שהיה לי טוב ואמר שהתביעה רק תפגע בי".

יחס כזה, וניסיון לכאורה להסתיר את המתנהל מאחורי כותלי הכלא, לא היה חריג, טוען ל'. "פעם אחת רציתי ללכת ליאח"ס (היחידה הארצית לחקירות סוהרים) כשתקף אותי סוהר עם אלה. בא אליי סגן מפקד הכלא ואמר שזה רק יפגע בי ולא ייצא מזה כלום, שיהיה לי קשה פה. אז לא הגשתי תלונה. פחדתי להגיש. שאלתי אותו באיזה קטע זה יפגע בי, והוא אמר שאני אפסיד בזה ושהם יותר חזקים ממני".

כבילה של 11 שעות ברצף על מיטה בלי מזרון

לפי דו"ח הסנגוריה הציבורית לשנת 2016, קטינים מוחזקים בבידוד שלא לצורך בכלא אופק. שהייה בתנאי בידוד והפרדה עשויה להיות הרסנית עבור קטינים, ומחקרים מצביעים על כך שיש בה להביא להגברת שיעור המקרים של דיכאון ופגיעה עצמית. החזקתו של כלוא קטין בתנאי הפרדה פוגעת אנושות ביכולת לטפל בו, לשקמו ולשלבו בפעילות חינוך או פנאי, כמתחייב על פי חוק הנוער. בנוסף, נמצא כי ביומן הכבילה תועדו שני מקרים בהם נכבלו קטינים למיטה למשך תקופות ארוכות. באירוע אחד נכבלו שני קטינים למיטה למשך 37 שעות, בעקבות אירוע הצתה.

"הייתי פעם אחת כבול למיטה בכלא 11 שעות ברציפות", מספר ל'. "איתי היה עוד אסיר כבול. אותי כבלו הצידה, ככה שלא יכולתי לזוז. נתנו לי מכות בצלעות. ארבעה חודשים אחר כך הצלעות עדיין כאבו. נרדם לי חצי מהגוף. מרוב קור זרימת הדם נעצרה. הייתי עם בגדים קצרים, על מיטה בלי מזרן. הורידו לי את הנעליים והגרביים והידקו את האזיקים ככה שזה צבט לי את העור".

הכבילה הגיעה, לדבריו, כעונש על שהצית נייר טישו עם סיגריה. "יום למחרת כשהחזירו אותי לתא שמו אותי בתא אחר, שהיה שרוף. בלי טלוויזיה, בלי כלום. נתנו לי לישון על מזרן רטוב, לא שלי. לקחו לי את המצעים והבגדים. ביקשתי מאחרים שייתנו לי. היו תקופות שגם תחתונים לא היה לי שם".

קטינים רבים ב"אופק", מסבירים בסנגוריה, מוצאים עצמם בבידוד כאמצעי ענישה לתקופה של בין יום לחמישה ימים בכל פעם. כל זה קורה בזמן שבעולם המערבי המגמה היא ביטול הליך הבידוד כאמצעי ענישה לקטינים, בשל הנזקים הנפשיים. "הבנאדם שבנה את הבידוד ידע טוב מאוד מה הוא בונה", אומר ל'. "בבידוד יש מיטת ברזל ואין חלונות. הם סגורים ככה שאתה לא יכול לפתוח אותם, עם חתיכת פלסטיק, ככה שבבוקר השמש מעירה אותך. בערב שמים לך מזרון ובספירת בוקר לוקחים לך אותו. אין שם ספר ולא מחברת. אין כלום. יש שירותים ומקלחת עם מים קפואים. מעל הניאגרה יש ברזיה, ככה שאתה ממש שותה מהאסלה. מלוכלך שם ויש ג'וקים בכל פינה".

בכלא תמיד יש מקום – אבל מה לגבי המחיר?

נערים כמו ל', שעברו בכלא אופק, לא מרבים לדבר על החוויות שלהם משם. באומץ, הוא מקווה כי מי שיקרא את הדברים יזדעזע וידרוש שינוי. "מה שמטריד במקרה של ל', זה שהוא מציף את המצוקות של רבים המוחזקים בכלא אופק", אומר עו"ד נטע פת, שייצגה אותו. "כמי שמייצגת קטינים רבים, אני מרגישה שקיים דיסוננס בין התפיסה השיפוטית לכליאה – שלפיה היא יכולה אפילו להגן על נער בשנות ההתבגרות הקשות והסוערות, ולספק מסגרת מכילה וארוחה חמה – כאשר בפועל הכליאה מחריפה ומייצרת נזק בלתי הפיך לחייהם של נערים רבים.

"דמיינו עשרות רבות של בני נוער, כולם בעלי סיפור חיים לא פשוט, ולעתים בעקבות נסיבות חיים אומללות, מוחזקים בתוך מתקן כליאה שמור ביותר, מבלי לצאת לחופשות ועם חלון צר ומסורג לחיים שבחוץ. הם לא יכולים לקחת לעצמם קערת קורנפלקס כשהם רעבים, וגם לא להתקשר לאימא כשהם עצובים. המקרה של ל' ממחיש זאת היטב. הוא נפגע במקום שהיה אמור להגן ולשמור עליו. זה מייצר משבר אמון עצום בעולם. חייבים להקים מסגרות לקטינים בעלי קשיים נפשיים, לאפשר קליטה במסגרות ראויות בלי צורך להמתין חודשים. בכלא הרי יש תמיד מקום, אבל מה לגבי המחיר"?

כלא אופק. לסוהים המצולמים אין קשר לכתבה (צילום: עידו ארז)
כלא אופק. לסוהים המצולמים אין קשר לכתבה (צילום: עידו ארז)

ל' הוא נער רזה ועדין, שאיבד יותר מ-10 ק"ג בזמן שהותו ב"אופק". לדבריו, "היום קשה לי להיות רעב. אני מרגיש שאני צריך משהו בבטן. ב'אופק' כל פעם הייתי ישן עם בטן ריקה ומקרקרת. האוכל קר. קפוא כאילו זה אבנים. זה מים למאכל. קשה ואי אפשר להסביר את זה. אכלתי המון לחם כי לא הייתה לי ברירה. וגם הלחם שאכלתי לא תמיד היה הכי טרי".

הסטטיסטיקה מראה על כ-70% חזרה לכלא לאחר השחרור, אבל ל' בטוח שלו זה לא יקרה. "זה לא המקום שלי בכלל. כשעשיתי את העבירה זו הייתה טעות. אני לא רואה את עצמי עוד כמה שנים בתוך בית כלא או עושה עבירה פלילית".

הקושי של ל' במתן אמון בעולם מוסיף ומופיע לאורך כל הריאיון, כשהוא מספר שאחד הדברים שהכי הפתיעו אותו לא היה האכזריות בשב"ס, אלא האוזן הקשבת שמצא אצל עו"ד פת. "את נתת לי הרגשה שאני לא לבד", אמר. "זה היה ממש הרבה בשבילי שם. זה אפילו יותר מדי. זה כאילו שאתה מצפה שיקרו לך דברים – ודבר כזה אתה לא מצפה. אתה לא מצפה שלמישהו יהיה איכפת ממך, שמישהו יבין אותך, שתוכל לספר לו דבר ושמישהו יהיה לצידך ושלא יחשוב שאתה אומר שטויות". בנקודה הזו הוא מוחה דמעה.

"אתה יוצא מהכלא עם הרבה תובנות על החיים. חווית את החיים מהצד השני. ישבתי שם שנה, לבד. הייתה לי רק עזרה מבחוץ. זה חוסר אונים מוחלט. אתה מתבגר שם. לומד לסבול. אני לא יודע למה בנאדם צריך ללמוד לסבול. אבל זה גם סוג של משהו שלמדת".

– אתה כועס?

"ת'כלס אני כועס על המדינה הזו, שלא יכולה לעשות עם זה שום דבר. כלא זה מקום של מדינה. אני כועס גם על האנשים שם. זה לא דבר שיכול לעבור. מפקד בית הכלא זה דמות כזו שלא אשכח. גם כשאני אהיה סבא אזכר בכל זה. זה לא יעבור לי בחיים. אבל זה רק יחזק אותי. רק תחשבי מה קורה שם עכשיו. כל כמה שעות יש שם תקיפה".

עו"ד אדיר בן לולו, שייצג את ל' בהליך הפלילי
עו"ד אדיר בן לולו, שייצג את ל' בהליך הפלילי

במועצה לשלום הילד פנו לשב"ס בעקבות המקרה של ל'. ורד וינדמן, מנכ"לית המועצה, הסבירה כי לרשויות יש אחריות מלאה על שלומם של הקטנים, על הבריאות שלהם וחייהם. "צריך לעשות פה בדיקה רצינית אם ואיך התרחשו הדברים. אם התרחשו כשלים כל כך קשים – לבדוק אם מדובר ברשלנות. אם אין פיקוח כמו שצריך, אם התנאים הפיזיים לא מאפשרים הגנה, זה לא משהו שאפשר לקבל אותו, לחיות איתו".

שב"ס: הוא ממציא

בשירות בתי הסוהר מכחישים את הטענות שהעלה ל'. דוברת שב"ס חנה הרבסט-שכטר אמרה: "הדברים שהוא אומר הם שקרים. הוא ממציא. הדברים לא נכונים. שב"ס דוחה את טענות האסיר המשוחרר בדבר אלימות ויחס בלתי הולם שהופעלו נגדו בעת המאסר. לדברים שהועברו אלינו אין בסיס, אינם נהוגים בשום אופן בשב"ס ותמוה כי האסיר המשוחרר לא הגיש תלונה על הדברים החמורים שהתרחשו לכאורה, אותם הוא מספר. בבדיקה שערכנו לאור פניית הכתבת לא נמצאו תימוכין כלשהם לדברים".

"לאחר אירוע התקיפה הפיזית של האסיר באגף על ידי קטין אחר, נפתח תיק פלילי בגינו נידון התוקף לארבעה חודשי מאסר מצטברים. טענות האסיר בעניין התקיפה המינית שעבר לכאורה בכלא, במעצרו הקודם, הועברו לידי משטרת ישראל ונמצאים בחקירה.

"הסוהרים המשרתים בכלא אופק הינם אנשי מקצוע שעברו הכשרות מיוחדות המותאמות לעבודה מול נוער עברייני. שיקום האסירים ושמירה על כבודם וחייהם הוא ערך עליון עבור סגל שב"ס וביטחון הכלואים עומד לנגד עיניהם תמיד", נמסר.

מהנהלת בית המשפט נמסר במענה לשאלתנו מדוע הוחלט לשלוח את הקטין בחזרה לכלא שבו הותקף מינית כי "הוא טופל על ידי גורמים בכירים ביותר במערכת בתי המשפט, גורמי הטיפול הבכירים בשרות המבחן וכן על ידי מפקד כלא אופק על מנת למצוא הפתרון המתאים ביותר במקרה פרטני זה, הן מבחינת מוגנותו המירבית במהלך מעצרו והן מבחינת בדיקת חלופות למעצר".

דו"ח: צפיפות איומה ותברואה ירודה בבתי הכלא

דו"ח: צפיפות איומה ותברואה ירודה בבתי הכלא , ynet , מאיר תורג'מן , 09.07.2017

דוח הסנגוריה הציבורית – תנאי המעצר והמאסר במתקני הכליאה של שירות בתי הסוהר 2016

דו"ח הסנגוריה הציבורית חושף את התנאים הקשים שעמם מתמודדים אסירים בבתי הכלא ומתקני המעצר: מרחב מחיה של עד 3 מ"ר בלבד לעומת 8.8 במדינות המערב וטענות לשימוש לא מידתי בכבילת אסירים למיטה. שב"ס: "חלק מהליקויים תוקנו"

ביקורת קשה על מרחב המחיה של אסירים בתאים בבתי הכלא(צילום עידו ארז)
ביקורת קשה על מרחב המחיה של אסירים בתאים בבתי הכלא (צילום: עידו ארז)

דו"ח הסנגוריה הציבורית שפורסם הבוקר (א') חושף את התנאים הקשים שעמם מתמודדים אסירים ועצירים בבתי הכלא השונים ברחבי הארץ ובמתקני המעצר.

הדו"ח, שמתייחס לשנת 2016 ונוגע לתנאים ב-24 מתקני כליאה של שירות בתי הסוהר וב-10 מתקני מעצר בבתי המשפט, מעלה ממצאים קשים. בין היתר נמצא כי מרחב המחיה לאסיר הוא עד 3 מ"ר לעומת 8.8 במדינות המערב.

תנאי הגיינה קשים בבתי הכלא
תנאי הגיינה קשים בבתי הכלא בארץ

לפני חודש פרש שופט בית המשפט העליון אליקים רובינשטיין ובפסיקתו האחרונה הורה למדינה ליישם את החוק הקובע מהו שטח מחיה הולם לאסירים בבתי הכלא בישראל. החלטתו של רובינשטיין, במסגרת עתירה של האגודה לזכויות האזרח לבג"ץ, קובעת כי תאי המאסר יהיו בגודל של לפחות 4.5 מ"ר (כולל תאי שירותים ומקלחות) או 4 מ"ר (ללא מקלחות ושירותים).
בנוסף, מצא הדו"ח כי מתבצע שימוש לא מידתי בכבילת אסירים ועצורים למיטה, האסירים והעצירים סובלים מתנאי חום ולחות בלתי נסבלים בתאים בקיץ וקור בחורף. עוד עולה מהדו"ח כי ישנו מחסור בציוד בסיסי לאסירים והם סובלים מתנאי היגיינה ותברואה ירודים.

הסנגוריה הציבורית קובעת בדו"ח כי יש גם קשיים במתן טיפול רפואי הולם וישנו מחסור בעובדים סוציאליים בחלק מבתי הכלא ומחסור בקבוצות טיפול ושיקום לכלואים שאינם דוברי עברית.

על התנאים במתקני המעצר בבתי המשפט נכתב בדו"ח הסנגוריה הציבורית: "צפיפות בלתי נסבלת בתאים, תנאי תברואה ואוורור ירודים ביותר".

הסניגור הציבורי הארצי, ד"ר יואב ספיר, אמר בעקבות פרסום הדו"ח: "הוא מציג תמונת מצב מטרידה של הפרת זכויות מתמשכת של עצורים ואסירים ושל פגיעה בכבוד האדם. הומניות של חברה נמדדת גם ביחסה לחלשים ביותר, ואלה שנמצאים מאחורי סורג ובריח הם אוכלוסייה פגיעה במיוחד. כפי שבית המשפט העליון קבע פעמים רבות, אדם שנכנס לבית הסוהר נשללת ממנו חירותו, אך הוא אינו נפרד מזכותו לכבוד אנושי. אנו מקווים כי כלל הגורמים הרלוונטיים ימשיכו לעשות שימוש במידע הרב המובא גם בדו"ח זה, על מנת להביא לשיפור ממשי של תנאי הכליאה".

משב"ס נמסר בתגובה: חלק לא מבוטל מהליקויים תוקנו מיד בעקבות הביקורת. שב"ס מבצע ביקורת פנימית כדרך חיים ומסתייע בביקורת החיצונית על מנת לתקן את הטעון שיפור".

מאתר הסנגוריה הציבורית , 09.07.2017 :

​הדוח מהווה סיכום שנתי של הליקויים המרכזיים שנמצאו בביקורים הרשמיים שערכו אנשי הסניגוריה הציבורית בשנת 2016.

הדוח, שנשלח לנשיאת בית המשפט העליון, לשרת המשפטים, לשר לביטחון פנים, ליועץ המשפטי לממשלה, לנציבת שב"ס ולגורמים נוספים, מחולק על פי נושאים, כאשר תחת כל נושא מפורטים הליקויים הנוגעים למתקני הכליאה הספציפיים, כפי שפורטו בדוחות פרטניים שנכתבו ונשלחו לגורמים הרלוונטיים אחרי כל ביקור. מהדוח עולה כי על אף מאמצי שירות בתי הסוהר לשפר את תנאי הכליאה ולתקן את הליקויים עליהם הצבענו בדוחות קודמים, עדיין מתרחשות בישראל הפרות קשות של זכויות האסירים.

התמונה המצטיירת בחלק מבתי הסוהר שבאחריות שב"ס היא של עזובה פיסית ותנאי מגורים קשים; תנאי צפיפות קשים ביותר המגיעים לכדי 2 עד 3 מ"ר לאסיר בלבד, ולעיתים אף פחות מכך; החזקת כלואים בתנאי הפרדה, בידוד או שמירה קשים ביותר, כאשר לעיתים ההחזקה בתנאי אלה נובעת ממצב נפשי קשה של כלוא או כלואה; שימוש לא מידתי בכבילה של אסירים ועצורים למיטה; תנאי מזג אוויר קשים (חום וקור) ותחושת מחנק בתאים; מחסור בציוד בסיסי לאסירים; תנאי היגיינה ותברואה ירודים; קשיים מתן טיפול רפואי הולם לאסירים; ועוד. אנשי הסניגוריה הציבורית נתקלו גם בליקויים בתשתית השיקומית בשב"ס. בין היתר, קיים מחסור בקבוצות טיפול ושיקום לכלואים שאינם דוברי עברית ומחסור בתקנים לעובדים סוציאליים בחלק מבתי הסוהר, באופן שאינו מתיישב עם האינטרס הציבורי ועם מטרות הכליאה הכוללים גם הזדמנות לשיקום, למניעת חזרה עתידית על עבירות ולשילוב נורמטיבי בקהילה. כמו כן, נתקלו אנשי הסניגוריה בליקויים במערך הליווי של האסירים והעצורים לבתי המשפט על ידי שב"ס, כגון טלטולם של הכלואים בדרכים במשך שעות רבות, והארכת משך שהייתם במתקני המעצר שבבתי המשפט מעבר לנדרש להליך המשפטי בעניינם.


מדוח הסניגוריה עולים גם ליקויים קשים באשר לחלק ממתקני המעצר שבבתי המשפט ברחבי הארץ, ובכללם: צפיפות בלתי נסבלת בתאים; תנאי תברואה ואוורור ירודים ביותר; העדר תנאים הולמים לקיומם של מפגשי עו"ד-לקוח; והובלת אסירים ועצורים כשהם אזוקים לעיני הציבור הרחב, תוך פגיעה חמורה בכבודם.
הסניגור הציבורי הארצי, ד"ר יואב ספיר, אומר כי: הדוח הנוכחי מציג תמונת מצב מטרידה של הפרת זכויות מתמשכת של עצורים ואסירים ושל פגיעה בכבוד האדם. ההומניות של חברה נמדדת גם ביחסה לחלשים ביותר, ואלה שנמצאים מאחורי סורג ובריח הם אוכלוסייה פגיעה במיוחד. כפי שבית המשפט העליון קבע פעמים רבות, אדם שנכנס לבית הסוהר נשללת ממנו חירותו, אך הוא אינו נפרד מזכותו לכבוד אנושי. בנוסף, החזקתם של אסירים בתנאים הולמים מקדמת גם את שיקומם, ולחברה יש אינטרס ראשון במעלה בכך. אך לאחרונה, ניתן פסק דינו החשוב של בית המשפט העליון שקבע, בין היתר בהסתמך על דוחות הסניגוריה הציבורית, כי יש להקצות לכל אסיר ועצור שטח מחייה ראוי. פסק הדין הוא הזדמנות לשינוי משמעותי. אנו מקווים כי כלל הגורמים הרלוונטיים ימשיכו לעשות שימוש במידע הרב המובא גם בדוח זה, על מנת להביא לשיפור ממשי של תנאי הכליאה".  

 

בית סוהר נווה תרצה

החזקה בתנאי הפרדה ובידוד

בבית סוהר נווה תרצה ביקרו המבקרים באגף ההפרדה והבידוד. המבקרים התרשמו כי מדובר באגף מיושן אשר התנאים השוררים בו קשים ביותר. התאים באגף קטנים מאוד ושורר בהם חום ומחנק. יצוין, כי גם בביקוריה הקודמים של הסניגוריה הציבורית הועלתה ביקורת קשה על מצב האגף ועל תנאיו הפיזיים. במצב זה, המבקרים סברו כי גם שהות קצרה באגף אינה ראויה ויש לערוך בו שיפוץ מאסיבי, מן היסוד. אמנם נערכים באגף שיפוצים נקודתיים וקוסמטיים, אך אין די בכך בכדי לשפר את תנאי המחיה של הכלואות בו.

צפיפות קשה

בכלא נווה תרצה התרשמו המבקרים מצפיפות ומחנק באגף סביון. אחד התאים שביקרו המבקרים היה ארוך וצר, גודלו כ 6.2 מ"ר ומיועד לשהייה של שתי כלואות. התא כלל חדר – שירותים ומקלחת, מיטת קומתיים, שולחן, שני כיסאות, ארונית לציוד אישי וכיור חיצוני.

ליקויים במתן טיפול רפואי

בבית סוהר נווה תרצה עלו בקרב הכלואות תלונות בדבר היחס המשפיל והמבזה שהן חוות מצד חובש המרפאה, אשר מתבטא בזלזול ומפגין חוסר התחשבות בצרכיהן הבסיסיים.

 

דוח הסנגוריה הציבורית – תנאי המעצר והמאסר במתקני הכליאה של שירות בתי הסוהר 2016:

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005Document-page-006Document-page-007Document-page-008Document-page-009Document-page-010Document-page-011Document-page-012Document-page-013Document-page-014Document-page-015Document-page-016Document-page-017Document-page-018Document-page-019Document-page-020Document-page-021Document-page-022Document-page-023Document-page-024Document-page-025Document-page-026Document-page-027Document-page-028Document-page-029Document-page-030Document-page-031Document-page-032Document-page-033Document-page-034Document-page-035Document-page-036Document-page-037Document-page-038Document-page-039Document-page-040Document-page-041Document-page-042Document-page-043Document-page-044Document-page-045Document-page-046Document-page-047Document-page-048Document-page-049Document-page-050Document-page-051Document-page-052Document-page-053Document-page-054Document-page-055Document-page-056Document-page-057Document-page-058Document-page-059Document-page-060Document-page-061Document-page-062Document-page-063Document-page-064Document-page-065Document-page-066Document-page-067Document-page-068Document-page-069Document-page-070Document-page-071Document-page-072Document-page-073Document-page-074Document-page-075Document-page-076Document-page-077Document-page-078Document-page-079Document-page-080Document-page-081Document-page-082Document-page-083Document-page-084Document-page-085Document-page-086Document-page-087Document-page-088Document-page-089Document-page-090Document-page-091Document-page-092Document-page-093Document-page-094Document-page-095Document-page-096Document-page-097Document-page-098Document-page-099Document-page-100Document-page-101Document-page-102Document-page-103

 

 

תלונה נגד שב"ס נווה תרצה על איסור לבישת בגדים פרטיים לעצירה שטרם נגזר דינה

בית סוהר נווה תרצה -פגיעה בזכויות אסירות
בית סוהר נווה תרצה – פגיעה בזכויות אסירות

28.06.2017 – מתוך דף פייסבוק Moshe Halevi  –

לורי שם טוב הגישה תלונה כנגד שב"ס והנהלת כלא נווה תרצה על שלילת בגדיה הפרטיים וחיובה ללבוש מדי אסיר, גם בכלא וגם בהופעות בבית המשפט. כל זאת בניגוד לדין אשר קובע שאסיר שדינו טרם נגזר, רשאי ללבוש את בגדיו הפרטיים.

עותק מהתלונה

תלונה עצירה לורי שם טוב נגד שבס על איסור לבישת בגדים פרטיים לאסירה שטרם נגזר דינה

מידע נוסף
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
תקנה 35 לתקנות שירות בתי הסוהר, תשל"ח-1978, קובעת:
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
35. לבוש
(א) אסיר שפוט ילבש בגדי אסיר שיסופקו לו על ידי בית הסוהר. אסיר שטרם נגזר דינו ואסיר אזרחי רשאים ללבוש את בגדיהם הפרטיים. הנציב רשאי להורות שאסיר שברח והוחזר ילבש בגדים שונים משאר האסירים.
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי הנציב, לפי שיקול דעתו, ליתן היתר לכלל האסירים השפוטים או לסוג אסירים שפוטים שיורה לענין תקנת משנה זו, או לאסיר שפוט מסויים, ללבוש את בגדיהם הפרטיים, בכפוף לתנאים שייקבעו בהיתר; מי שניתן לו היתר כאמור, לא יסופקו לו בגדי אסיר.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
תקנה 89 לתקנות שירות בתי הסוהר, תשל"ח-1978, קובעת:
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
89. לבוש אסירים בבית המשפט
אסיר המובא לבית משפט רשאי ללבוש את בגדיו הפרטיים, ואולם אסיר שפוט המובא לבית משפט כבעל דין בערעור פלילי או בעתירה ילבש בגדי אסיר.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
סעיף יא לפקודת הנציבות שמספרה 04.30.00 קובעת כי אסיר שדינו טרם נגזר, רשאי ללבוש את בגדיו הפרטיים.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
בתביעות אזרחיות שהגישו אסירים שדינם טרם נגזר, כנגד המשיבה, נפסק כי אסירים שחויבו ללבוש מדי אסיר בניגוד לדין, יפוצו כספית וזאת בשל עילות של הפרת חובה חקוקה ופגיעה בכבוד האדם, מצד סוהרי המשיבה.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
כך למשל, בתיק תא"מ 2587-03-14 , שלום נתניה, יוסי גוטמן נגד שב"ס, בפסק דין מיום 16/09/2015 שניתן על ידי כב' השופטת חנה קיציס, נפסק כי המשיבה (שב"ס) תפצה את האסיר בסכום של 600 ₪ לכל חודש שבו חויב התובע שם ללבוש מדי אסיר. בסך הכל פוצה התובע גוטמן בסך של 3,600 ₪ בגין חיובו במשך 6 חודשים ללבוש מדי אסיר, בניגוד לחוק, בניגוד לתקנות ובניגוד לפקודות הנציבות.

 

להלן התלונה נגד שב"ס – נווה תרצה ברמלה

Document-page-003Document-page-004Document-page-005

סטטוס פייסבוק משה הלוי

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

פרשת הבלוגרים – היום ה- 121 למעצר בפני כבוד השופט אברהם הימן

שופט מעצרים מחוזי תח אביב אברהם הימן
אברהם הימן – איחור שעה וחצי לתחילת הדיון

29.06.2017 – 121 ימים עצורים העיתונאים לורי שם טוב, מוטי לייבל ועו"ד צבי זר וטרם ניתנה להם ההזדמנות לדון באישומים נגדם הואיל ופרקליטות המדינה טרם סיימה להביא לסנגוריהם את חומר הראיות. אומנם סופקו עד כה כ- 40,000 דפי חומרי ראיות וכ- 250 תקליטורים של הקלטות אודיו ווידאו, אולם ישנם עוד כ- 150 תקליטורים ודיסק בנפח 4 טרה בייט שטרם סופקו. נוצר הרושם כי לפרקליטות אין ראיות נגד הנאשמים והיא מנסה להציף את התיק בכמות אדירה של חומרי ראיות לא אפקטיבים.

שליטה לקויה בהליך הדיון בבית המשפט

הדיון שאמור היה להתחיל בשעה 9:00 בפני כבוד השופט אברהם הימן החל באיחור של כשעה וחצי ב- 10:25. האולם שבו 4 ספסלים שיכולים להכיל 5 איש כל ספסל לא הספיק לקרובי משפחות שלושת הנאשמים וחבריהם. השופט הימן ראה את הבעיה ואמר פעמים כי מי שלא מוצא מקום לשבת יצא בחוץ. הימן החל בשיחה עם באי כוח הנאשמים שמהר מאוד הפכה לדיון בטרם הוכנסו הנאשמים לאולם. הדיון ללא נוכחות הנאשמים נמשך כעשרים דקות ועסק בענייני סגירת הדלתיים של הדיונים בפני הקהל, וקביעת תאריכים להמשך הדיון. עו"ד רבינוביץ' בא כוחה של לורי שם טוב ביקש כי הדיון בעניינה יהיה הראשון הואיל והוא חייב להתפנות לדיון אחר.  בשעה 10:45 יצא אברהם היימן לדיון אחר בחדר הסמוך וחזר כעבור רבע שעה ב- 11:00.

עניינה של משיבה 1 לורי שם טוב לא נידון באותו היום

משחזר הימן הודיע לו בא כוחה של משיבה 1 לורי שם טוב כי הוא חייב ללכת לדיון אחר כפי שהעיר קודם לכן. הימן לראשונה הכניס את שם טוב לאולם למשך דקה לשחרר את רבינוביץ' בא כוחה ולקבוע דיון לעוד יומיים. וכך למעשה בוזבז אותו יום זמנם של כל מי שבא לדון ולצפות בעניינה של שם טוב.

משיב 3 עו"ד צבי זר הוכה ע"י מאבטחי שב"ס

השופט אברהם הימן החל להיות קצר רוח, דיון שהחל באיחור שעה וחצי, משיבה 1 שלא נידון עניינה כלל באותו יום והובאה לחינם, וכן כל הקהל שבא לצפות בדיון בעניינה. הימן ביקש להביא לאולם את עו"ד צבי זר והודיע לו כי סיכם עם בא כוחו (כשצבי זר טרם הובא לאולם) כי הדיון בעניינו ידחה לעוד כשבועיים כדי שבא כוחו ילמד החומר. צבי זר שידע כי הדחייה הנה בשבועיים ולא שבוע עקב לוחות זמנים צפופים ביומנו של בית המשפט, ביקש להקדים בשבוע. בשלב מסוים לא היה ברור לצבי זר אם עליו להישאר באולם או לא והוא נדחף בכוח ע"י אחד המאבטחים לעיני הקהל.

סוף דבר

תחושה של אי סדר וחוסר שליטה היה אותו יום באולם דיונים 1601 בבית המשפט המחוזי תל אביב בפני כבוד השופט הימן. הדיון החל באיחור של כשעה וחצי, כעניין שבשגרה אצל כבוד השופט הימן. גם בחירת האולם הקטן היתה גרועה בשל גודלו המצומצם. אכזבה גדולה של הקהל שהמתין כשעה וחצי ולא היה נוכח לשום דיון ענייני.