הפסיכיאטר רשם ציפרלקס והמטופל התאבד

הפסיכיאטר התרשל והחולה התאבד , mako | 29/12/14

מטופל שאובחן כסובל מדיכאון חורף, קיבל טיפול תרופתי שתופעות הלוואי שלו הביאו בסופו של דבר לכך שאותו חולה נטל את חייו. לאחר בחינת הנושא, החליטה אמו השבורה לתבוע את הפסיכיאטר על רשלנות רפואית

מיד עם תחילת החורף, ש', שהתעורר לבוקר אפרורי במיוחד, החל לבכות ולא הצליח להפסיק. כך החלה תקופה קשה בחייו שהשפיעה על עבודתו ועל חיי החברה שלו. אמו של ש' הגיעה לביתו לאחר מספר ימים בהם ניסתה להשיג אותו בטלפון ללא הצלחה. היא מצאה את בנה, שרוב הזמן היה בחור מלא חיים וחיוניות, כמו צל של עצמו: לא מגולח, חיוור מאוד עם עיניים נפוחות מבכי ועיגולים שחורים מחוסר שינה. לאחר שיחה ארוכה עם בנה, המליצה לו אמו לפנות לפסיכולוגית, עמה היא עצמה נפגשת באופן קבוע.

ש' לא הצליח להביא את עצמו לצאת ממיטתו ועל כן הפסיכולוגית הגיעה עד לביתו כדי לשוחח איתו. לאחר הפגישה המליצה הפסיכולוגית לש' להיפגש עם עמיתה, פסיכיאטר מומחה. ש' נפגש עם הפסיכיאטר שקבע כי זה סובל מדיכאון עמוק הנקרא Seasonal Affective Disorde שנגרם בעקבות עונת החורף. כדי לעזור לו לצאת מהדיכאון, רשם הפסיכיאטר לש' מרשם לכדורים נוגדי דיכאון בשם ציפרלקס.

האם, שהגיעה לבקר את בנה מדי יום והייתה בקשר רציף עם הפסיכיאטר המטפל, ראתה כי מצבו של בנה הולך ומתדרדר. כאשר הביאה זאת לידיעת הפסיכאטר, הוא טען כי צריך לתת זמן לתרופה להשפיע והעריך שבתוך שבוע תראה שיפור במצבו של בנה. כעבור שבועיים וחצי בהם נטל ש' את התרופה, הגיעה אמו לבקרו בדירתו ומצאה אותו שכוב במיטה לאחר שנטל כדורי שינה רבים בשילוב אלכוהול. לצוות מד"א שהוזעק למקום לא נותר אלא לקבוע את מותו. מה אחריותו של הפסיכיאטר המטפל במקרים כאלה והאם מדובר במקרה של רשלנות רפואית? עורך דין כרמי בוסתנאי, המתמחה בדיני נזיקין ומנהל את פורום תאונות ילדים, מסביר.

רכש אמון - ותקף. אילוסטרציה

חלה בדיכאון חורף
צילום׃  shutterstock

הפסיכיאטר לא יידע על תופעות הלוואי

לאחר השבעה וההלם הראשוני בו הייתה מצויה האם, התקשרה זו לפסיכיאטר המטפל לבדוק מדוע תרופה שהייתה אמורה להוציא את בנה מהדיכאון, עשתה את הפעולה ההפוכה והביאה למותו. תשובת הפסיכיאטר הייתה כי לעיתים ישנן תופעות לוואי ללקיחת התרופה ובאחוזים מסוימים באוכלוסיה, התרופה משפיעה בצורה ההפוכה. כך, במקום לגרום לשיפור במצב רוחו של ש', התרופה הביאה לתוצאה ההפוכה והחריפה את מצב הדיכאון עד כדי כך שש' החליט לשים קץ לחייו.
אמו של ש' שאלה את הפסיכיאטר מדוע לא הסביר לה ולבנה על תופעות הלוואי העלולות להיגרם כתוצאה מלקיחת התרופה. תשובתו הייתה כי הסיכונים בלקיחת התרופה רשומים בדפי ההוראות שבקופסת הכדורים.
אמו של ש' הייתה המומה מהתשובה שקיבלה ווהרגישה כי נעשתה רשלנות, אותה הפסיכיאטר מנסה לטייח.
האם פנתה למשרד עו"ד המתמחה ברשלנות רפואית כדי להבין האם על הפסיכיאטר לשלם על כך שרשלנותו הביאה להתאבדות בנה. לאחר עיון בחומרים הובהר כי ידו של הפסיכיאטר הייתה קלה על פנקס המרשמים לתרופת הציפרלקס, וכתיבת המרשם והמשך הטיפול מהווות רשלנות חמורה בהתנהלותו של הפסיכיאטר ובמעקב אחר המטופל שלו.

ציפרלקס

תופעות הלוואי: נטיות אובדניות

ישנה חובה משפטית לעקוב אחרי המטופל

על הרופא המטפל קיימת חובת מעקב בזמן ולאחר הטיפול אצל החולה. עליו לפרוס בפני המטופל את כל הסיכונים הכרוכים בטיפול כמו כן עליו לבחון אם הטיפול מתנהל כפי שצריך, האם ישנם סיבוכים או שאולי ישנו צורך לשנות את מהלך הטיפול. אחריותו של הרופא אינה מסתיימת עם אבחון המחלה או שליחת החולה לבדיקות. הרופא אחראי לשלומו של החולה גם במהלך הטיפול עצמו.
על הפסיכיאטר של ש' חלה חובה רפואית ומפסיקות בתי המשפט עולה כי ישנה גם חובה משפטית לעקוב אחר דרך הטיפול בש', במיוחד לאור העובדה כי מדובר בתופעת לוואי מוכרת. הפסיכיאטר כשל בתפקידו מרגע כתיבת המרשם שכן לא הסביר בפירוט מהם הסיכונים בנטילת הכדורים וכן לא עקב אחרי מצבו של ש' מרגע לקיחת התרופה.

על הרופא המטפל קיימת חובת מעקב בזמן ולאחר הטיפול אצל החולה. עו"ד כרמי בוסתנאי

חובת ההוכחה לרשלנות רפואית – על התובע

חשוב לדעת, כי במקרים של תביעה בגין רשלנות רפואית, על התובע חלה חובת ההוכחה כי אכן הייתה רשלנות בהתנהלות הצד המטפל וכי הנזק שנגרם לו אכן נבע מרשלנות זו ולא בשל סיבה אחרת.
מה עושים במקרה של חשש לרשלנות רפואית?
• מרכזים את כל התיעוד הרפואי והמסמכים הרלוונטיים החל משלב האבחון, דרך הטיפול עצמו ועד שלב המעקב.
• פונים לעורך דין המתמחה בתחום על מנת להגיש תביעה לפיצויים.
כתבה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ מקצועי על ידי עורך דין מומחה. לאחר שאירע מקרה הרשלנות, פנו לייעוץ עם עורך דין מומחה העוסק בתחום שיוכל לסייע לכם למצות את זכויותיכם ולהתאים את הטיפול בתיק, כל מקרה לגופו.

הפסיכיאטר רשם ציפרלקס והמטופל התאבד
הפסיכיאטר רשם ציפרלקס והמטופל התאבד
מודעות פרסומת

אישור פסיכיאטרי כעלה תאנה לעושק קשישה – הפסיכיאטר איתן חבר

פסיכיאטר איתן חבר - אישור פסיכיאטרי עלה תאנהדצמבר 20011 – מדובר באבחון לקשישה בת 90 שביצע הפסיכיאטר איתן חבר שאליו הופנתה ע"י מנהל חברת הלוואות בשוק האפור "מיסטר מאני". הפסיכיאטר חבר נשכר למתן אישור פסיכיאטרי לכשירות האשה לצורך שיעבוד דירתה להלוואה על סך 450,000 שקלים לבנה.

הפסיכיאטר איתן חבר הוציא חוות דעת כי האישה כשירה להתקשר בהסכם. בעבודתו של ד"ר חבר נמצאו מספר כשלים: אבחון לקוי, חוסר הבנה של ההסכם המדובר, אישור פסיכיאטרי סתום ושטחי שבו לא צוין באיזה הסכם מדובר, להגנתו טען כי חשב שמדובר בהסכם לשיפוץ השירותים, ועוד.

האישור הפסיכיאטרי של איתן חבר – עלה תאנה
שופטת השלום שרון גלר (הפ -08 – 200042) תיארה את האישור הפסיכיאטרי של איתן חבר כ"עלה תאנה". השופטת כתבה על האישור הפסיכיאטרי של איתן חבר: "אני מוצאת ליקוי בסיסי ומובנה ביחס לאישורים אלו והמשמעות שאני נכונה לייחס להם לצורך השאלה הטעונה הכרעה בהליך זה. זאת שכן, ד"ר חבר העיד, כי הוא עצמו לא הבין בדיוק מה טיבו של ההסכם בו עמדה המבקשת להתקשר ומה משמעותו לגביה".

הפסיכיאטר איתן חבר הוציא אישור פסיכיאטרי בדבר כשירות אישה בת 90 להסכם שיעבוד דירתה מבלי שהבין מה טיבו של ההסכם בו עמדה המבקשת להתקשר ומה משמעותו לגביה.

הפסיכיאטר איתן חבר סיכן הקשישה בת ה- 90 לנישולה מביתה.

אבחון לקוי
בית משפט מחוזי בראשות אב בית הדין השופט שנלר (ע"א 36041-11-10) מתח ביקורת קשה על התנהלותו של הפסיכיאטר איתו חבר וכתב:
"היה על הפסיכיאטר (איתן חבר) לבחון את מידת עצמאותה של המשיבה ורצונה בהתקשרות זו, במנותק מיחזקאל (בנה) שהיה נוכח במהלך הבדיקה ותרגם את דברי המשיבה והפסיכיאטר זה לזה במהלך הבדיקה, כאשר ברור שיש לו אינטרס מובהק בקבלת ההלוואה ו"הצלחת" הבדיקה הפסיכיאטרית. משכך, אני סבור כי לא ניתן ללמוד בנסיבות העניין מהאישור שניתן על-ידי הפסיכיאטר שהמשיבה (הקשישה) הייתה כשירה להתקשר בהסכם ההלוואה הספציפי, ושהבינה כראוי את משמעותו והשלכותיו, כפי שמבקשת המערערת (חברת השוק האפור) לטעון".

סתירות קשות במסמכי הפסיכיאטר איתן חבר
באישור הסופי כתב הפסיכיאטר איתן חבר כי הקשישה כשירה להתקשר בהסכם, ואולם במסמכים פנימיים של הפסיכיאטר נרשם אחרת. כותב השופט שנלר:
"עיון במסמך מיום 4.1.07 שנערך על-ידי הפסיכיאטר לאחר בדיקתה של המשיבה ( מוצג 1 למוצגי המשיבה, מוצג ת/2 למוצגי בית משפט קמא) סותר לכאורה את מסקנתו הסופית של הפסיכיאטר לגבי כשירותה של המשיבה להתקשר בהסכם ההלוואה הספציפי, שכן צוין במסמך זה לגבי המשיבה כי:
'אינה מתמצאת בחודש שנה… אינה מסוגלת לבצע חישובים פשוטים. יש קשיים בהבנת העברית. אינה יודעת קרוא וכתוב בעברית. זכרון לטווח קצר לקוי.' "

מקרה קשה אחר של הפסיכיאטר איתן חבר הוא בדיקה ואישור פסיכיאטרי לאפוטרופסות לאישה כבת 60. אוסף ההבלים ודברי בלע הרעיל הפסיכיאטר מומחה לפסיכוגריאטריה ד"ר איתן חבר על הנבדקת שהובאה ע"י בעלה שהופנה ע"י פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועו"סית נעמי הלימי מלשכת הרווחה בבת ים. הפסיכיאטר איתן חבר לא בדק את האישה אך עיכס בתעודת רופא ותייג אותה בבדיות ועלילות, וקבע דיאגנוזה וטיפול אשר הרעו את מצבה והרסו את חייה. הפסיכיאטר מומחה לפסיכוגריאטריה איתן חבר יצר אוירה רכילותית בקליניקה (מרפאה) שלו ברחוב אוסישקין בתל אביב נגד בנה של הנבדקת בנוכחותה, דיבר על רכושה ורעות על בנה מול עיניה ורשם הבלים בניירות העבודה שלו. לאחר מכן הכניס את כל ההבלים ששמעו אוזניו לתעודת הרופא ללא בדיקה או בחינה.
ע"פ המשתמע מתעודת הרופא הפסיכיאטר איתן חבר כיוון לתייג את הנבדקת כבע"ח ללא הבנה שיפוט או רגשות, שאינו מבין מה נעשה סביבו ויש להרעיל אותו בריספרדל וסמים פסיכיאטרים אחרים עד סוף ימיו, ולכלוא אותו באחד המוסדות הפסיכיאטריים לתשושי נפש. בעוד הנבדקת באה אליו בהנחיית לשכת הרווחה בת ים לחוות דעת למינוי אפוטרופוס בלבד.
השופט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי אימץ את כל המלצות הפסיכיאטר איתן חבר ללא סייג מבלי שראה את האישה ובדק אם היא מבינה דבר ע"פ המתחייב בחוק, ובכך למעשה נישל אותה מרכושה וגופה והביא לחורבן חייה.
חוות הדעת של הפסיכיאטר איתן חבר הייתה מנותקת מהמציאות

קישורים:

  • בית משפט – קרקע פוריה לשחיתות – שיקולים זרים של מומחים רפואיים – המאמר תמרור אזהרה: רופאים בשירות חברות הביטוח , עו"ד חיים קליר , אוגוסט 2010 – שופטים, בדרכם להכריע מהי האמת, זקוקים לעזרתם של המומחים הרפואיים. במדינה מתוקנת, הקשר בין ה"מומחים" האלו לחברות הביטוח הנתבעות אינו קיים. בישראל, מצער לגלות כי במקרים רבים נטיית לבם של המומחים ידועה מראש, והמפסידים הם כמובן המבוטחים