דוקטרינת פרי העץ המורעל

אוגוסט 2019 – פרי העץ המורעל הוא מונח משפטי במערכות משפט מתקדמות ודמוקרטיות המשמש לתיאור ראיה שהושגה באופן לא חוקי ומידע הנובע ממנה. הלוגיקה מאחורי המונח הוא שאם מקור הראיה (ה"עץ") לא כשר, אז כל תוצר שלו (ה"פרי") יהיה כמוהו. ראיה כזאת אינה קבילה במערכות משפט מתקדמות ומודרניות כגון בארה"ב. תורת "פרי העץ המורעל" נועדה להרתיע את המשטרה והפרקליטות משימוש באמצעים לא חוקיים להשגת ראיות.

מערכת המשפט הישראלית הפרימיטיבית אינה מיישמת את תורת פרי העץ המורעל אם היא עשויה לסייע לחשוד, ומקבלת ראיות שהושגו בדרכים לא חוקיות מה שגורם למשטרה ולפרקליטות לתפוס ראיות שלא כחוק ולעוות ההליך השיפוטי כרצונם.
לדוגמה, בפרשת מעצר הבלוגרים כל החיפושים בדברי המחשב נעשו ללא נוכחות עדים כחוק מה שאיפשר למשטרה ולפרקליטות "לשתול" ראיות או כרצונם, או להפיץ מסמכים אישיים של החשודים שלא קשורים לחקירה ולפגוע בפרטיותם, מה שאכן נעשה.
יש ומערכת המשפט תפעל על פי תורת פרי העץ המורעל במידה וזה משרת אותה נגד החשוד. דוגמא לכך היא החלטת השופט הימן מיום 29.08.2019 (מצורפת) שבה פסל בקשה לתיקון פרוטוקול לטובת הנאשמת משום שאדם מהקהל הקליט הדיון ללא רשות. (ספק אם זו עבירה על החוק).

העיוות שיוצרת מערכת המשפט הוא בדרך מוסר כפול נגד האזרח. מצד אחד מותר למשטרה ולפרקליטות לתפוס ראיות בניגוד לחוק ולעוות ההליך השיפוט כרצונן, ואילו את הראיות שמציג האזרח בודקים כפל כפליים שמא הושגו שלא כחוק ואז יפסלו על ידי בית המשפט.

מצורפים:
– קטע מהחלטת שופט המעצרים אברהם הימן מ"ת 14280-04-17 מה- 29.08.2019 שבה הוא פוסל תיקון פרוטוקול דיון שבוצעה בו הקלטה על ידי אדם אנונימי ובכך מיישם את תורת פרי העץ המורעל נגד הנאשמת.
– דוגמאות לפרסומים על ראיות הפסולות שהושגו שלא כחוק בתיק פרשת הבלוגרים על ידי השופטים: עלאא מסארווה, חיותה כוחן עומר, רונית פוזננסקי. כל הראיות בתיק פרשת הבלוגרים הושגו בדרכים פסולות ואינן עומדות בתורת פרי העץ המורעל.

החלטה הימן 28.08.2019
קטע מהחלטת שופט המעצרים אברהם הימן מ"ת 14280-04-17 מה- 29.08.2019 שבה הוא פוסל תיקון פרוטוקול דיון שבוצעה בו הקלטה על ידי אדם אנונימי ובכך מיישם את תורת פרי העץ המורעל נגד הנאשמת.

 

פוזננסקי כץ

 

צו חיפוש לקוי מסארווהליקויים צווי חיפוש מסארווה 03.09.2017חיותה כוחן - אפריל 2018

מודעות פרסומת

כל האמצעים כשרים לבלימת העבודה העיתונאית של לורי שם טוב

כל הצווים השיפוטיים והחיפושים הפוגעניים בדברי המחשב של החשודים בפרשת הבלוגרים פסולים ופגעו באופן חמור בפרטיותם, כבודם, חירותם, קניינם וצנעת חייהם של החשודים.

להלן מאמר רויטל חובל על צו פיקטיבי של שופטת השלום תל אביב פוזננסקי. מצורף צילום הצו הפיקטיבי של פוזננסקי מדצמבר 2015, וקטע המאמר של חובל.

שי ניצן: צו שהוצא לאתר פיקטיבי לבקשת המשטרה לא שיקף את המציאות , רויטל חובל, הארץ , 01.07.2019

הצו נגע לאתר שפתחה המשטרה במסגרת חקירת לורי שם טוב, בלוגרית שנאשמת בפרסומים פוגעניים נגד שופטים ועובדי ציבור. האגודה לזכויות האזרח התלוננה כי המשטרה כתבה פרטים לא נכונים בבקשה לצו

פרקליט המדינה שי ניצן הודה כי חלק מצו שיפוטי שהוציאה השופטת רונית פוזננסקי־כץ לבקשת המשטרה "לא שיקף את המציאות". הצו נגע לאתר פיקטיבי שפתחה המשטרה במסגרת חקירת לורי שם טוב, בלוגרית שנאשמת בפרסומים פוגעניים נגד שופטים ועובדי ציבור, כדי לדעת כיצד נוהגת חברת וורדפרס כשהיא מקבלת צו הנוגע לאתר שנפתח בשרתיה. תשובת ניצן ניתנה בתגובה לתלונת האגודה לזכויות האזרח על כך שהמשטרה כתבה פרטים לא נכונים בבקשה לצו שניסחה עבור השופטת.

היועץ המשפטי של האגודה, עו"ד דן יקיר, פנה לניצן בדצמבר בנושא. מהפנייה עולה שהחוקרים ביקשו מהשופטת לשתף פעולה בתרגיל החקירה, ולהוציא צו הנוגע לאתר שלא נעברה בו כל עבירה. בשלהי 2015 השופטת פוזננסקי־כץ חתמה על נוסח מודפס מראש של הצו ובו נכתב שיש חשד סביר וקונקרטי לביצוע עבירה פלילית באתר. זאת, אף שהמשטרה יידעה אותה שהאתר פיקטיבי.

פנייתו של יקיר מבוססת על תלונה שהגישה שם טוב באוקטובר נגד פוזננסקי־כץ, במסגרת העתירה לבג"ץ שהגישה השופטת נגד הדחתה בידי בית הדין המשמעתי לשופטים. שופטי בג"ץ דחו על הסף את בקשתה של שם טוב להצטרף להליך. באגודה בחנו את התלונה של שם טוב ופנו בעניין לנשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות ולניצן כדי לברר אם זהו מקרה בודד או תופעה, וכדי שיתריעו בפני המעורבים שהתנהלות זו פסולה.

בתגובתו כתב ניצן כי "אחד הסעיפים בנוסח הצו עצמו, שהטיוטה שלו הוכנה על ידי המשטרה, אכן לא שיקף את המציאות". הוא התייחס לסעיף בצו שבו צוין כי השופטת השתכנעה שקיים יסוד סביר לחשד שבוצעה עבירה באתר שפתחה המשטרה. ניצן הוסיף כי "הפרקליטות נחשפה לתוכן הבקשה והצו רק בדיעבד" וערכה בירור. "בעקבות הבירור שערכנו, הסבנו את תשומת לב הגורמים האחראים במשטרה להקפיד על אופן ניסוח בקשות לצווים שיפוטיים שעתידים להיות מופנות לחברות זרות, ובכלל, כך שישקפו את המציאות".

וורדפרס.קום היא חברה הממוקמת בקליפורניה ומספקת פלטפורמה אינטרנטית לבניית אתרים ובלוגים. המשטרה יצרה אתר פיקטיבי באמצעות הפלטפורמה במטרה לדעת איך נוהגת החברה כשהיא מקבלת צו שיפוטי הנוגע לאתר שנפתח בשרתיה, ואם היא מעבירה את הצו לידיעת מי שעומד מאחורי האתר. זאת, עוד בטרם פנו לחברה בעניין שם טוב. "למותר לציין שאם הפרטים המועלים בבקשה מדויקים, מדובר בזיהום חמור של ההליך השיפוטי ובהפיכת בית המשפט לשותף מלא בתרגיל חקירה", כתב עו"ד יקיר לניצן.

בפברואר מסר היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט בעניין כי כיוון שקיימת אפשרות שהסוגיה תתברר במסגרת ההליך הפלילי נגד שם טוב, אין בכוונתם להתייחס.

Document-page-001Document-page-002Document-page-003קטע מאמר רויטל חובל