צו איסור פרסום חותמת גומי

יולי 2019 – צו איסור פרסום על שמו של השוטר היורה על הבחור ממוצא אתיופי , בקרית חיים (צו שלא כתוב טוב: אין מספר תיק בית משפט. בסעיף א' מספר תיק החקירה הוא משנת 2017 !!! כשהירי היה בשנת 2019).
לתפארת בתי המשפט בישראל. ככה נראית הארכת צו איסור הפרסום על שמו של השוטר היורה. בלי נימוקים, בלי עילה, ועם חותמת גומי אחת גדולה של השופט שלמה בנג'ו
הצו פורסם בטוויטר של עיתונאית הארץ רויטל חובל.
https://twitter.com/RevitalHovel/status/1147754830494089217

צו איסור פרסום פסול

טוויטר רויטל חובל

כל האמצעים כשרים לבלימת העבודה העיתונאית של לורי שם טוב

כל הצווים השיפוטיים והחיפושים הפוגעניים בדברי המחשב של החשודים בפרשת הבלוגרים פסולים ופגעו באופן חמור בפרטיותם, כבודם, חירותם, קניינם וצנעת חייהם של החשודים.

להלן מאמר רויטל חובל על צו פיקטיבי של שופטת השלום תל אביב פוזננסקי. מצורף צילום הצו הפיקטיבי של פוזננסקי מדצמבר 2015, וקטע המאמר של חובל.

שי ניצן: צו שהוצא לאתר פיקטיבי לבקשת המשטרה לא שיקף את המציאות , רויטל חובל, הארץ , 01.07.2019

הצו נגע לאתר שפתחה המשטרה במסגרת חקירת לורי שם טוב, בלוגרית שנאשמת בפרסומים פוגעניים נגד שופטים ועובדי ציבור. האגודה לזכויות האזרח התלוננה כי המשטרה כתבה פרטים לא נכונים בבקשה לצו

פרקליט המדינה שי ניצן הודה כי חלק מצו שיפוטי שהוציאה השופטת רונית פוזננסקי־כץ לבקשת המשטרה "לא שיקף את המציאות". הצו נגע לאתר פיקטיבי שפתחה המשטרה במסגרת חקירת לורי שם טוב, בלוגרית שנאשמת בפרסומים פוגעניים נגד שופטים ועובדי ציבור, כדי לדעת כיצד נוהגת חברת וורדפרס כשהיא מקבלת צו הנוגע לאתר שנפתח בשרתיה. תשובת ניצן ניתנה בתגובה לתלונת האגודה לזכויות האזרח על כך שהמשטרה כתבה פרטים לא נכונים בבקשה לצו שניסחה עבור השופטת.

היועץ המשפטי של האגודה, עו"ד דן יקיר, פנה לניצן בדצמבר בנושא. מהפנייה עולה שהחוקרים ביקשו מהשופטת לשתף פעולה בתרגיל החקירה, ולהוציא צו הנוגע לאתר שלא נעברה בו כל עבירה. בשלהי 2015 השופטת פוזננסקי־כץ חתמה על נוסח מודפס מראש של הצו ובו נכתב שיש חשד סביר וקונקרטי לביצוע עבירה פלילית באתר. זאת, אף שהמשטרה יידעה אותה שהאתר פיקטיבי.

פנייתו של יקיר מבוססת על תלונה שהגישה שם טוב באוקטובר נגד פוזננסקי־כץ, במסגרת העתירה לבג"ץ שהגישה השופטת נגד הדחתה בידי בית הדין המשמעתי לשופטים. שופטי בג"ץ דחו על הסף את בקשתה של שם טוב להצטרף להליך. באגודה בחנו את התלונה של שם טוב ופנו בעניין לנשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות ולניצן כדי לברר אם זהו מקרה בודד או תופעה, וכדי שיתריעו בפני המעורבים שהתנהלות זו פסולה.

בתגובתו כתב ניצן כי "אחד הסעיפים בנוסח הצו עצמו, שהטיוטה שלו הוכנה על ידי המשטרה, אכן לא שיקף את המציאות". הוא התייחס לסעיף בצו שבו צוין כי השופטת השתכנעה שקיים יסוד סביר לחשד שבוצעה עבירה באתר שפתחה המשטרה. ניצן הוסיף כי "הפרקליטות נחשפה לתוכן הבקשה והצו רק בדיעבד" וערכה בירור. "בעקבות הבירור שערכנו, הסבנו את תשומת לב הגורמים האחראים במשטרה להקפיד על אופן ניסוח בקשות לצווים שיפוטיים שעתידים להיות מופנות לחברות זרות, ובכלל, כך שישקפו את המציאות".

וורדפרס.קום היא חברה הממוקמת בקליפורניה ומספקת פלטפורמה אינטרנטית לבניית אתרים ובלוגים. המשטרה יצרה אתר פיקטיבי באמצעות הפלטפורמה במטרה לדעת איך נוהגת החברה כשהיא מקבלת צו שיפוטי הנוגע לאתר שנפתח בשרתיה, ואם היא מעבירה את הצו לידיעת מי שעומד מאחורי האתר. זאת, עוד בטרם פנו לחברה בעניין שם טוב. "למותר לציין שאם הפרטים המועלים בבקשה מדויקים, מדובר בזיהום חמור של ההליך השיפוטי ובהפיכת בית המשפט לשותף מלא בתרגיל חקירה", כתב עו"ד יקיר לניצן.

בפברואר מסר היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט בעניין כי כיוון שקיימת אפשרות שהסוגיה תתברר במסגרת ההליך הפלילי נגד שם טוב, אין בכוונתם להתייחס.

Document-page-001Document-page-002Document-page-003קטע מאמר רויטל חובל

 

הפרקליטות דורשת 12 שנות מאסר לבלוגרית לורי שם טוב הנאשמת בהשמצת עובדי ציבור

כתב האישום נגד לורי שם טוב כולל 120 אישומים על פרסומים ברשת, בהם סחיטה באיומים, פגיעה בפרטיות והעלבת עובד ציבור. בתיק שעסק בעבירות דומות נגזר על הנאשם מאסר על תנאי
רויטל חובל , 10.06.2019 , הארץ
ת1

הפרקליטות דורשת לגזור 12 שנות מאסר על הבלוגרית לורי שם טוב, המואשמת בין היתר בפגיעה בפרטיות ובהעלבת עובדי ציבור, ובהם שופטים, באמצעות פרסומים ברשת. ל"הארץ" נודע כי באחת הישיבות שקיים סנגורה עם נציגי פרקליטות מחוז תל אביב, במסגרת מגעים ראשוניים להסדר טיעון, ציינו הפרקליטים כי הם עומדים על כך שייגזר עליה מספר דו־ספרתי של שנות מאסר, וכי הם אינם מוכנים להתפשר על כך. בפרקליטות הכחישו את הדברים.כתב האישום שהוגש באפריל 2017 נגד שם טוב ושני נאשמים נוספים — הבלוגר מוטי לייבל ועורך הדין צבי זר — חריג בהיקפו. הוא מתפרס על פני 231 עמודים וכולל 120 אישומים, שכולם קשורים בפעילות ברשת. בין היתר מיוחסות לשלושה עבירות חמורות של קשירת קשר לבצע עבירות פליליות שונות נגד גורמים ממערכת הרווחה, אכיפת החוק והמשפט, פגיעה בפרטיות, הטרדה מינית, העלבת עובד ציבור, זילות בית המשפט וכן הפרת איסור פרסום של שמות ותמונות של קטינים. לשם טוב וללייבל מיוחסת גם עבירה של סחיטה באיומים, בטענה שהפעילו לחץ על עורכת דין פרטית להתפשר עמם בתיק, ואיימו שאם לא תיענה לבקשתם הם ימשיכו לפרסם נגדה השמצות.

בדיקת "הארץ" מגלה כי העונש שדורשת הפרקליטות לגזור על שם טוב חמור בהרבה מהענישה המבוקשת בתיקים דומים. במקרה של חושף השחיתויות רפי רותם, עונשו בגין הרשעה בביצוע של 20 עבירות של הטרדה כלפי 14 מתלוננים לאורך שנים ארוכות, ו–15 עבירות של העלבת עובד ציבור, הסתכם במאסר על תנאי. בבית המשפט המחוזי הוא זוכה ממרבית העבירות נגדו והפרקליטות ביקשה לערער על כך לבית המשפט העליון. באשר לכתב האישום נגד חברי מחאת "באים לבנקאים", שבמסגרתו ייחסה להם הפרקליטות עבירה של סחיטה באיומים, הפרשה הסתיימה בהסדר טיעון שכולל עבירות של פגיעה בפרטיות והעונש לא הוסכם. על טל מור, שדרס למוות רוכב אופניים, נגזרו 12 שנות מאסר.

בכתב האישום נגד שם טוב ושני הנאשמים האחרים נכתב כי הם "ביקשו להטריד ולפגוע בפרטיותם של גורמי רווחה, גורמים ממערכת אכיפת החוק והמשפט וכן בכל אדם או גוף אחר שהיתה לו נגיעה כלשהי — גם אם חד־פעמית ושולית — לעניינים הנוגעים להוצאת ילדים ממשמורת הוריהם ולסכסוכים על משמורת ילדים". את מאבקה החלה שם טוב בשופט בית משפט לענייני משפחה נפתלי שילה, שמאז קודם למחוזי, שהחליט להוציא מחזקתה את ילדיה חרף חוות דעת חיוביות בעניינה. היא החלה לפרסם כתבות המבקרות את התנהלותו, לצד התנהלות עובדות סוציאליות שטיפלו בעניינה וגילתה כי היא אינה היחידה שמתקוממת נגד המערכת.

על אף שהעבירות נוגעות בגבולות חופש הביטוי ונחשבות פחותות בחומרתן במדרג הפלילי, החליטו בפרקליטות להגיש את כתב האישום לבית המשפט המחוזי ולא לבית משפט השלום — שהעונש שביכולתו לגזור מוגבל לשבע שנות מאסר. בפרקליטות החליטו להתייחס למקרה כאל תיק דגל שיביא להחמרה בענישה על עבירות "שיימינג". לראשונה, הם גם ביקשו לעצור את שלושת הנאשמים עד תום ההליכים המשפטיים נגדם, בקשה שהיתה שמורה עד כה למקרים חמורים של סכנה לשלום הציבור, כמו במקרי אלימות קשים. רק בחודש שעבר, בהוראת בית המשפט העליון, שוחררה שם טוב ממעצר שנמשך שנתיים ושלושה חודשים. לייבל וזר שוחררו אף הם בהוראת בית המשפט העליון כעבור תשעה חודשים במעצר.

בעוד שבפרקליטות מכנים את הפרשה "פרשת הטרור הרשתי" או "פרשת הבלוגרים", שם טוב ותומכיה מכנים אותה "פרשת השופטים הנוקמים". 25 מתוך כמאה מתלוננים נגדה הם שופטים מבתי המשפט השונים שפנו למשטרה בתלונה על פרסומים שונים נגדם. אחת השופטות מתוארת בפרסומים השונים המיוחסים לשם טוב ולשותפיה "שופטת פמינאצית" ו"זנזונת מטורללת". שופטת אחרת התלוננה כי הפגינו מתחת לביתה וצעקו לשכניה שהיא "חותמת גומי של הרווחה". שופטת נוספת התלוננה שנכתב אודותיה כי "קיבלה את פרס דאעש לחיסול יעיל של הורים — המליצה על הקמת תא גזים אצלה באולם להורים ושליחת ילדיהם למוסדות רווחה". בחלק מהמקרים פורסמו תמונות פרובוקטיביות של שופטים.

לבקשת הפרקליטות, אסר שופט בית המשפט המחוזי בני שגיא לפרסם את שמם של כל המתלוננים נגד שם טוב. מאז הוגש כתב האישום נגדה, נשמעו כ–20 עדים בתיק בדלתיים סגורות. המשפט הוקפא בעקבות ויכוחים וטענות של שם טוב על אופן ייצוגה מטעם הסנגוריה הציבורית, ובשבוע שעבר החליט השופט שגיא לפטור את הסנגוריה מהחובה לייצג אותה. שם טוב כעת מייצגת את עצמה וכך גם זר.

מהפרקליטות נמסר בתגובה כי "המספרים המצוינים לא הוצעו על ידי הפרקליטות. מעבר לכך, לא נוכל להתייחס למשא ומתן עם סנגורים. כתב האישום הוגש לבית המשפט המחוזי בשל עבירת הסחיטה באיומים ובשל עבירות המרמה המיוחסות לנאשמת באישומים אחרים".

הפרקליטות דורשת 12 שנות מאסר נגד העיתונאית לורי שם טוב בגין עבירות מקלדת-1הפרקליטות דורשת 12 שנות מאסר נגד העיתונאית לורי שם טוב בגין עבירות מקלדת-2