פרשת הבלוגרים: הצווים לקויים, השופט קיבל צל"ש והתלונה נדחתה

08.10.2018 – האם זהו סוף הסבל של אזרחים עקב צווי בית משפט לקויים כגון צווי חיפוש?
להלן צילום בירור תלונה על צווי חיפוש לקויים של שופט השלום תל אביב עלאא מסארווה בביתם של חשודים. הצווים אכן לקויים אך השופט מסארווה קיבל צל"ש והתלונה נדחתה, והנציבות הודיעה שלא תבדוק תלונות כאלו בעתיד.
הנציבות הוסיפה כי הופקו הלקחים ונקבעו נהלי עבודה מתאימים לשופטים.

לצפיה בבירור או להורדה הקליקו כאן

Document-page-001Document-page-002Document-page-003
מודעות פרסומת

פרשת הבלוגרים: השופט אברהם הימן דחה בקשת העיתונאית לורי שם טוב לעיון חוזר על החלטת מעצר עד תום ההליכים

ב- 03.10.2018 פרסם השופט הימן החלטתו בנושא הנדון. הימן דחה כל טיעוניה שם טוב העצורה מזה כ- 20 חודשים על פרסומים ברשת האינטרנט נגד שופטים ועובדי ציבור שלטענת הפרקליטות ביצעה.
מעיון החלטת השופט הימן עולה התייחסות לקונית, ואי דיוקים למכביר תוך עיוות הסיטואציה. נראה כי החלטת כב' השופט הימן שמה לבז כבוד האדם וזכויות חוקתיות של חשודים שחזקת החפות עומדת להם.

לצפייה בהחלטת השופט הימן הקלקו כאן: https://drive.google.com/file/d/1K7jt4GpIHbXo5XxYXwbtHXXty0wmrMG6/view?usp=sharing

לדוגמא: על ריבוי צווי החיפוש הלקויים שהוצאו טענה שם טוב כי הליך החיפוש והחקירה מצביע על פרקטיקה רחבה ושיטתית של פגיעה חמורה בכבוד האדם, חירותו, קניינו, צנעתו ופרטיותו על ידי היחידה החוקרת ובתי המשפט למעצרים. החיפושים נעשו ללא ביקורת שיפוטית.
בתשובתו רשם הימן בכלליות מבלי להתייחס ברמה הפרטנית כי "אין ממש בטענות אלה. בית המשפט עיין בראיות שבתיק… ועמד על נסיבות הוצאת הצווים… טענות אלו דינם להידון בתיק העיקרי..

וכדוגמא מציג הימן בש"פ 6661/18 שבו מדובר על חיפוש משטרתי ללא צו אצל אדם שנחשד בהחזקת קנאביס. זהו מקרה פחות חמור בהרבה שכן שמדובר בחיפוש בודד בלבד ללא מעורבות בתי המשפט, כתב השופט באותו מקרה: "לא נעלם מעיניי שהתנהלות המשטרה במהלך האיתור והחיפוש בדירה, על פניה מעוררת קושי בלשון המעטה, וכי הדרך שבה בחרה לפעול אינה "דרך המלך" לעריכת חיפוש בביתו של אדם".

אולם במקרה של שם טוב החמור בהרבה עקב ריבוי צווי החיפוש הלקויים המצביע על פרקטיקה שיטתית רחבה של היחידה החוקרת ובתי המשפט לא התייחס הימן כלל, ולא העיר על התנהלות המשטרה ובתי המשפט.

זוהי דוגמא אחת לתגובתו הלקונית של כב' השופט הימן נוכח פגיעות חוקתיות קשות ושיטתיות ורחבות בעיתונאית לורי שם טוב על ידי הרשויות הנוגעות.

פרשת הבלוגרים: כל צווי החיפוש, חיפושים בדברי מחשב, חיפושים במסמכים, צווי המצאת מסמכים, וצווי קבלת נתוני תקשורת בתיק מ"ת 14280-04-17 לקויים

20.09.2018 – בית משפט מחוזי תל אביב בפני שופט המעצרים אברהם הימן – מתוך נאומה של לורי שם טוב על בקשתה לעיון חוזר בראיות לכאורה:

"ראיות לכאורה
אני טוענת שכל הראיות שהושגו על סמך צווי חיפוש, מחקרי תקשורת והאזנות סתר הם לקויים גם מהותית וגם פרוצדורלית. בראיות האלה אין פוטנציאל להרשעה כי כולם מחוררים כמו גבינה שוויצרית.

ליקוים מהותיים בצווים
 
אני טוענת שלא היה יסוד להוצאת הצווים השונים, כי לא היה חשד סביר, או שבכלל לא היו מתלוננים, או שהמציאו חשדות סתמיים, או שבכלל לא טרחו לטעון שיש חשד סביר והשופטים חתמו על הצווים כחותמת גומי.
המציאו חשדות פיקטיבים לחלוטין של הלבנת הון, ובית המשפט השלום חתם להם על צווים בלי לבדוק כלום.
המציאו חשדות שאני עומדת בראש כנופיה שסוחטת את עו"ד שחר שוורץ ועל סמך זה הוציאו צווים להאזנות סתר בטלפון, במחשב, באיכונים, ומסתבר שהכל היה בלוף, לא הייתה סחיטה, ולא נעליים. שום דבר. שחר שוורץ לא נסחט.
המשטרה הלכה לבית המשפט כתבה בחשדות שיש עשרות ומאות מתלוננים, בסוף מתברר שפתחו עשרות תיקים בלי שמתלוננים בכלל התלוננו, סתם כי השוטרים הדפיסו כתבות ופתחו עשרות תיקים במשטרה בלי מתלוננים.
עכשיו מספרים לבית המשפט שהשיגו מארצות הברית נתונים דיגיטליים. אם השיגו נתונים דיגיטליים למה הם לא מראים מה כתבו לאמריקאים? מה סיפרו לשופט באמריקה? איפה בכלל הבקשה שהגישו לשופט באמריקה?
העובדה ששופטים חתמו על צווים להאזנות סתר בגלל העלבת עובדים סוציאליים או שופטים נגד חופש הביטוי וחופש הביקורת מראה שהשופטים היו חלק מצוות החקירה.
ליקויים פרוצדורליים בצווים
כל צווי החיפוש, חיפושים בדברי מחשב, חיפושים במסמכים, צווי המצאת מסמכים, וצווי קבלת נתוני תקשורת בתיק מ"ת 14280-04-17 לקויים, ובוצעו שלא כדין. הצווים חסרים חלק מפרטים מהותיים החל ממספר תיק בית משפט, שם החוקר שהופיע בפני השופט והוזהר כדין, ציון מהות החשד והעילה למתן הצו, מילוי פרטים מלאים של המחזיק, הנמקה מדוע החיפוש במחשב יבוצע ללא עדים, ולפעמים גם שם השופט.
באף אחד מהצווים לא צוין כי המבקשת הנה עיתונאית. לפעמים חסר הצו רק פרט אחד ולפעמים יותר.
אין מדובר ליקוי אחד או ליקויים בודדים אלא המדובר בכל עשרות הצווים שהוצאו על ידי בתי המשפט במהלך החקירה. המעשים הפסולים האלו בוצעו כחלק ממדיניות, מפרקטיקה רחבה ושיטתית של פגיעה חמורה בכבוד האדם, חירותו, צנעת הפרט, קנייני, ופרטיותו תוך הסכמה מלאה של כל הרשויות הנוגעות בדבר.
איני הקורבן היחידי של הפרקטיקה הזוועתית הזו אלא גם נאשמים וחשודים אחרים בתיק ובני משפחותיהם. מדובר בהתנהלות שערורייתית שיש להוקיע החל מהרגע הראשון שבו היא מתגלית.
חוות דעת 98/05 של כב' השופטת שטרסברג על "כתיבת החלטות על טופס" שהובאה בסעיף 16 בבקשה 182 הנדונה, הופכת לכלל יסוד בתיק הנוכחי שניתן לנסחו כדלקמן:
הצווים הנוגעים לתיק מ"ת 14280-04-17 פגעו כולם בזכויות יסוד האדם. כך, למשל, צווי החיפוש בביתי. בית המשפט לא נתן דעתו לכך שחיפוש בביתי ובמחשבים שלי פוגע בזכותי כאדם לפרטיות ולצנעה, זכות שנקבעה כזכות יסוד בסעיף 2 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. כך גם באשר לצווים אחרים שאפשרו כניסה של המשטרה למקום מגורים או פעולה אחרת שפגעה בזכויות יסוד שלי שחלקן בעלות מעמד חוקתי, כגון חירותי או זכותי לכבוד ולקניין. זאת ועוד. מילוי הצווים בצורה לקויה פגעה בזכותי לקבל את יומי בבית המשפט. החלטות שופטי המעצרים ניתנו כלאחר יד, ללא שיקול דעת וללא ביקורת שיפוטית של היושב על כס המשפט. שיקול הדעת השיפוטי שהוא יסוד מוסד במלאכת השפיטה לא נעשה, ולכן התפקיד השיפוטי לא יצא לפועל. בנוסף, המילוי הלקוי של הצווים פגע בכבודה של המערכת השיפוטית ובמעמדה בעיני הציבור, ויש בו כדי להפר את חובת ההנמקה המוטלת על השופט".
הפרקטיקה הרחבה והשיטתית של הרשויות לפגיעה חמורה בכבודי, חירותי, צנעתי, קנייני ופרטיותי לא הוגבלה להוצאת הצווים בלבד, אלא לכל דבר ועניין שבו התנהלה החקירה. למשל:
כל החיפושים בדברי המחשב בוצעו ללא עדים בהנמקות פתטיות וסתמיות כגון: "חוקר מיומן" שממילא מחייב חיפוש בדברי מחשב שיבוצע על ידי חוקר מיומן. או נימוק כגון: "חיפוש בדברי מחשב ללא עדים".
כל המסמכים שנתפסו הוכנסו לתוך בערמות לתוך שקיות מבלי שניתן לחשוד לראות אלו מסמכים נתפסו.
החיפוש בוצע באישון לילה מה שהיקשה להבאת עדים. החוקרים ניצלו נוכחות המחזיק לבדו בדירה, ולכן כאשר היו חוקרים עימו בחיפוש בחדר השינה, חוקר נוסף שהיה לבדו בסלון תפס חפצים ללא נוכחות המחזיק. בתום החיפוש החוקרים לא אפשרו למחזיק לבדוק החפצים שנתפסו מול הרשימה שביקשו ממנו לחתום עליה. מדובר בהתנהגות שאינה רק נבזית ומשפילה אלא גם פגעה בחקירה.
יש גם דיונים והחלטות שיפוטיות באופן שיטתי לפגיעה חמורה בכבוד האדם, קנייני, צנעתי, ופרטיותי. לדוגמא דיון כב' השופטת כוחן ב- 05.03.2017 תיק 11628-03-17. הדיון התקיים כשבוע לאחר המעצר ותפיסת החפצים ללא נוכחותי וללא ידיעתי ובו הוחלט על הארכת החזקת התפוס עד תום ההליכים (סעיף 25 בבקשה הנדונה מספר 182).
המדיניות שבה נקטו מערכת המשפט, הפרקליטות והיחידה החוקרת לפגיעה שיטתית בכבוד האדם, פרטיותו, צנעתו נמשכה גם לאחר הגשת כתב האישום. וכך בתוך חומר הראיות שנחשף לעיניהם של כל הנאשמים ובאי כוחם נמצאו מסמכים אישיים ביותר שלי ומשפחתי שאינם קשורים לחקירה כגון תסקירי סעד, מסמכי בית משפט לענייני משפחה, תעודת גירושין ועוד. מדובר בריבוי פגיעה בפרטיותי ומשפחתי בדרגת החומרה הגבוהה ביותר.
כל הראיות לכאורה בתיק מ"ת 14280-04-17 הושגו תוך פגיעה חוקתית חמורה ושיטתית של הרשויות בכבודי, חירותי, קנייני, צנעתי ופרטיותי העולות עשרות מונים על כתב האישום כולו. לאור האמור לעיל והאמור בבקשה 182 איני מסכימה לראיות לכאורה.

הראיות בתיק נסיבתיות וחלשות
 
כאמור כל הראיות לכאורה בתיק מ"ת 14280-04-17 הושגו בדרכים פסולות תוך פגיעות חוקתיות וחמורות בחשודים. באופן טבעי ראיות המושגות בדרך זאת הנן חלשות ונסיבתיות. לדוגמא טענות המשיבה באשר להרשאת אדמין לאתרים מפרים שנמצאו במחשבו של נאשם כזה או אחר אין בה משום לומר מה כתב בעל הרשאת האדמין באתרים אלו. הרשאת האדמין מאשרת כי לאותו בעל הרשאה יכולת ליצור פלטפורמה או לכתוב באתר ותו לא. כמו שוורדפרס יצר פלטפורמת אחסון האתר וביכולתו לכתוב בכל אתר ואתר שמאוחסן אצלו, וינדוס יצר פלטפורמת מערכת הפעלה, כך בעל ההרשאה יכול ליצור לכאורה פלטפורמת האתר, ואין בה משום לטעון כי כתב תוכן כזה או אחר באתר, כשם שאין לטעון שמארק צוקרברג כתב תכנים בפייסבוק. מדובר בכמויות תכנים גדולות מאוד שלא ניתן לבקר אותם על ידי אדם אחד או לבקר שינויים שנעשים בהם מעת לעת.
באופן דומה טענות המשיבה באשר לכאורה לאמצעי התשלום של כ- 20 שקל לדומיין, וכתובות ip שהפנו אל נאשם כזה או אחר הן ראיות נסיבתיות חלשות ואין בהם לקבוע במינימום סבירות מי כתב תכנים מכפישים ברשת.
כל האזנות הסתר למיניהן, תכתובות וואטאפ ואימייל נתונים לפרשנויות אינספור ואין בהם לקבוע במינימום סבירות מי פרסם מה.
לשיטתה של המשיבה ניתן לעצור כל אדם שנמצא במחשבו, או בסמרטפון שלו רסיס מידע ולכלוא אותו מאחורי סורג ובריח לאורך שנים עד תום ההליכים.
אילו היה בידי המשיבה ראייה לכאורה אפקטיבית תקינה אחת לא היה מנהלת חקירה פסולה ופוגענית לאורך שנים כפי שציינתי לעיל ובבקשה 182 הנדונה, והייתה מגישה חומר ראיות מסודר בזמן.

מסוכנות
 
חוק המעצרים סע' 21 (א) (ג) מאוד ברור. קיימת עילת מעצר רק ב 5 נסיבות: 1. עבירה שדינה מיתה או מאסר עולם, 2. עבירת בטחון, 3. פקודת הסמים המסוכנים, 4. אלימות חמורה או באכזריות או תוך שימוש בנשק קר או חם, 5. עבירת אלימות בבן משפחה. אף אחד מאלה לא רלבנטי. אלו עבירות שמגבילות את חופש הביטוי. אי אפשר להגיד מקלדת זה נשק קר או נשק חם.
בית המשפט העליון בדיונים הקודמים בעניין שלי המציאו עבורי עילת מעצר חדשה, מסוכנות על בסיס שימוש במקלדת. אני סבורה שזה נעשה כתוצאה מגיבוש דעה מוקדמת נגדי, ומעצם העובדה שלא היו בפניהם הראיות לכאורה, והראיות לכאורה לא עברו סינון רציני של פוטנציאל ההרשעה.
השופטים בעליון רצו להראות יד חזקה כלפי השיימינג, בגלל פרסומים שהשיימינג הוא מכת מדינה. אני מפנה לפס"ד גנימאת, גם אם העבירה היא מכת מדינה אי אפשר להמציא עילת מעצר חדשה למכת מדינה.
אם מישהו החליט ששיימינג זה מכת מדינה, זו לא סיבה לעצור אזרחים בכלא למשך שנים, כי אין עילת מעצר בחוק המעצרים.
כדי לנמק למה אני מסוכנת, בית המשפט העליון השתמש בציטוטים מהתנ"ך בפרשנות לקויה, ולא מחוק המעצרים. בתיק מ"ת 14280-04-17 גולת הכותרת למסוכנות היא ציטוט פסוק מספר משלי, שצוטט עליי בפומבי כמשל, או כרמיזה: "כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה, וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ. וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה, חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת" (משלי ה, ג) ,(ראו בקשת מעצר עד תום ההליכים מ"ת 14280-04-17 מיום 06.04.2017, בש"פ 1999/17 מיום 03.03.2017, מ"ת 14280-04-17 מיום 26.10.2017).
בית המשפט העליון המשיל אותי לאישה "זרה" מספר משלי המפתה אנשים בשפת חלקות ומביאה לאסון, שבר בחייהם ומותם.
האישה ה"זרה" בספר משלי מיוחסת לפיתוי, זנות, אפיקורסיות, וגורם למוות. ראו (משלי ב, טז): "לְהַצִּילְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה, מִנָּכְרִיָּה אֲמָרֶיהָ הֶחֱלִיקָה. הַעֹזֶבֶת אַלּוּף נְעוּרֶיהָ, וְאֶת בְּרִית אֱלֹהֶיהָ שָׁכֵחָה. כִּי שָׁחָה אֶל מָוֶת בֵּיתָהּ, וְאֶל רְפָאִים מַעְגְּלֹתֶיהָ. כָּל בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן, וְלֹא יַשִּׂיגוּ אָרְחוֹת חַיִּים" , וראו גם: (משלי ז ה): "לִשְׁמָרְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה, מִנָּכְרִיָּה אֲמָרֶיהָ הֶחֱלִיקָה… וְהִנֵּה אִשָּׁה לִקְרָאתוֹ, שִׁית זוֹנָה וּנְצֻרַת לֵב. הֹמִיָּה הִיא וְסֹרָרֶת בְּבֵיתָהּ לֹא יִשְׁכְּנוּ רַגְלֶיהָ… אַל יֵשְׂטְ אֶל דְּרָכֶיהָ לִבֶּךָ אַל תֵּתַע בִּנְתִיבוֹתֶיהָ. כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה, וַעֲצֻמִים כָּל הֲרֻגֶיהָ. דַּרְכֵי שְׁאוֹל בֵּיתָהּ, יֹרְדוֹת אֶל חַדְרֵי מָוֶת".

המשלתי ל"זרה" לראשונה בבש"פ 1999/17 מיום 03.03.2017 עת הייתי במעצר ימים כששה ימים בלבד, טרם הגשת כתב האישום שהוגש כעבור כחודש, מבלי שראיתי חומר ראיות כלשהו נגדי ולא היה ביכולתי להגיב לדברים אלו. ובהמשך נמשך השימוש בערכאות שונות במשל זה כאמירה פתטית מבלי להציג דוגמא אחת לזנות, אפיקורסיות, או דקירת חרב.

אין מדובר בניתוח מסוכנות, אלא בתעמולה זולה, שימוש נלוז בפסוקי התנ"ך להסתה, נאצה, עלילת דם, ורצח אופי שהופעלו נגדי. השימוש הנלוז במטפורות קיצוניות אלו נובע כאמור מהעדר המסוכנות, וראיות לכאורה נגדי ולכן נקטה המשיבה בדרך הכפשות קיצוניות בנוסף לפגיעות החמורות שהוזכרו לעיל. …"

20180920_0001_TX_court_protocol-page-004‏‏20180920_0001_TX_court_protocol-page-005 - עותק‏‏20180920_0001_TX_court_protocol-page-006 - עותק

פרשת הבלוגרים: תלונה נגד שופט בית משפט השלום תל אביב – צו חיפוש לקוי

ספטמבר 2018 – התלונה על צו חיפוש לקוי מרבים בפרשה מה- 23.02.2017 (מצורף צילום הצו) אשר נחתם ואושר ע"י השופט . בצו לא רשום מספר תיק בית משפט ולא רשום שם השוטר ופרטיו שהופיע בפני כב' השופט מסארווה והוזהר כדין. הצו חסר הנמקה מדוע החיפוש בדברי מחשב יבוצע ללא עדים. בשורת ההנמקה רשום נימוק לקוני וסתמי "חיפוש בחומר מחשב ובמחשב". בצו לא רשום שמו הפרטי של המחזיק, ומספר תעודת הזהות שלו. כתובת החשוד אינה רשומה במלואה, יש שם רחוב ומספר וחסר רישום העיר. בצו חסר רישום מהות החשד והעילה ובסעיף רשומים מילים סתמיות: "עיינתי בחומרי חקירה שונים… קיים חשד הקושר החשוד למיוחס לו… צורכי חקירה מצדיקים החיפוש". הצו מולא בזלזול, כן לדוגמא יש מלל מקושקש על אותיות מודפסות.
בתלונה נכתב כי מדובר בהתנהגות פסולה ולקויה הפוגעת בערכיה הדמוקרטים של מדינת ישראל, בכבוד באדם חירותו, ומבזה את בתי המשפט. מדובר בהתרת דמם של חשודים כפי שכתב כב' השופט סולברג בפרשה בש"פ 1999/17 פסקה 9 (03.03.2017): "פגיעה בשמו הטוב של אדם ובפרטיותו הריהי כואבת עד מאוד – מרה כלענה, חדה כחרב – לא אחת יותר מאשר פגיעה פיזית, והיא מסוגלת לזעזע את עולמו של כל אדם".
עוד נכתב בתלונה כי השופט חושף בהתנהלותו השיטתית, הלקויה והפסולה את ההליך השיפוטי לשיבושים וליקויים ובכך פוגע באמון הציבור וזכויותיהם של חשודים.

התלונה הועברה לטיפול נציבות תלונות הציבור על שופטים בידיעת שרת המשפטים איילת שקד.
מצורף צילום הצו.

צו מושחר
צו חיפוש לקוי – שופט בית משפט השלום תל אביב

פרשת הבלוגרים: תלונה נגד שופט – צו חיפוש לקוי

ספטמבר 2018 – צו חיפוש מה- 23.02.2017 (מצורף) נחתם ואושר ע"י שופט בית משפט השלום תל אביב. בצו לא רשום מספר תיק בית משפט. הצו חסר והנמקה מדוע החיפוש בדברי מחשב יבוצע ללא עדים. בשורת ההנמקה רשום נימוק לקוני וסתמי "חיפוש בחומר מחשב ובמחשב". בצו לא רשום שמו הפרטי של המחזיק, ומספר תעודת הזהות שלו. בצו לא רשום מהות החשד והעילה להוצאת הצו, בשורה רשום משפט פתטי: "כתובת חלופית של החשוד… נדרש לחקירה".
בתלונה נטען כי מדובר בפרקטיקה שיטתית, פסולה ולקויה הפוגעת בערכיה הדמוקרטים של מדינת ישראל, בכבוד באדם חירותו, ומבזה את בתי המשפט. מדובר בהתרת דמם של חשודים כפי שכתב כב' השופט סולברג בפרשה בש"פ 1999/17 פסקה 9 (03.03.2017): "פגיעה בשמו הטוב של אדם ובפרטיותו הריהי כואבת עד מאוד – מרה כלענה, חדה כחרב – לא אחת יותר מאשר פגיעה פיזית, והיא מסוגלת לזעזע את עולמו של כל אדם".
עוד נטען כי השופט חושף בהתנהלותו הלקויה והפסולה את ההליך השיפוטי לשיבושים וליקויים ובכך פוגע באמון הציבור וזכויותיהם של נאשמים.

התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על שופטים בידיעת שרת המשפטים איילת שקד.
מצורף צילום צו החיפוש.

צו חיפוש מושחר
צו חיפוש לקוי – שופט בית משפט השלום תל אביב

 

פרשת הבלוגרים: תלונה נגד שופטת בית משפט השלום חיפה – צו חיפוש לקוי

ספטמבר 2018 – תלונה הוגשה נגד שופטת בית משפט השלום חיפה על הוצאת צו חיפוש לקוי מה- 20.08.2015 (ראה צילום מצורף) . בצו לא רשום מספר אישי של השוטר שהופיע בפני השופטת והוזהר כדין. בצו לא רשום מה החשד והעילה לחיפוש מלבד משפט פתטי: "חומר שהוגש לעיוני". בתלונה נרשם כי ניכר כי הצו מולא בזלזול, לדוגמא מספר תיק בית משפט כתוב בכתב יד באותיות גדולות בצד שמאל של הצו ללא ציון שזהו מספר התיק. בנוסף כיתוב התאריך שבו מולא הצו על ידי השופטת בצד ימין למטה של הצו מוסתר על ידי חותמת וחתימה ולא ניתן לראות התאריך.
בתלונה נטען כי מדובר בהתנהגות פסולה ולקויה הפוגעת בערכיה הדמוקרטים של מדינת ישראל, בכבוד באדם חירותו, ומבזה את בתי המשפט. מדובר בהתרת דמם של חשודים כפי שכתב כב' השופט סולברג בפרשה בש"פ 1999/17 פסקה 9 (03.03.2017): "פגיעה בשמו הטוב של אדם ובפרטיותו הריהי כואבת עד מאוד – מרה כלענה, חדה כחרב – לא אחת יותר מאשר פגיעה פיזית, והיא מסוגלת לזעזע את עולמו של כל אדם".
עוד נטען בתלונה כי השופטת חושפת בהתנהלותה את ההליך השיפוטי לשיבושים וליקויים ובכך פוגעת באמון הציבור וזכויותיהם של נאשמים.

התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על שופטים בידיעת שרת המשפטים איילת שקד.
מצורף צילום צו החיפוש

צו חיפוש מושחר.png
פרשת הבלוגרים: צו חיפוש לקוי – שופטת בית משפט השלום חיפה

פרשת הבלוגרים: תלונה נגד שופט בית משפט השלום תל אביב – צו חיפוש לקוי

ספטמבר 2018 – שופט בית משפט השלום תל אביב הוציא צו חיפוש לקוני ולקוי ב- 23.02.2017. בצו לא רשום מספר תיק בית משפט. הצו חסר והנמקה מדוע החיפוש בדברי מחשב יבוצע ללא עדים. בשורת ההנמקה רשום נימוק לקוני וסתמי "בחיפוש בחומר מחשב ובמחשב". בצו לא רשום שמו הפרטי של המחזיק ומספר תעודת הזהות שלו.
בתלונה נכתב כי מדובר בהתנהגות פסולה ולקויה הפוגעת בערכיה הדמוקרטים של מדינת ישראל, בכבוד באדם חירותו, ומבזה את בתי המשפט. מדובר בהתרת דמם של חשודים כפי שכתב כב' השופט סולברג בפרשה בש"פ 1999/17 פסקה 9 (03.03.2017): "פגיעה בשמו הטוב של אדם ובפרטיותו הריהי כואבת עד מאוד – מרה כלענה, חדה כחרב – לא אחת יותר מאשר פגיעה פיזית, והיא מסוגלת לזעזע את עולמו של כל אדם".
עוד נטען בתלונה כי התנהלות לקויה זו חושפת את ההליך השיפוטי לשיבושים וליקויים ובכך פוגע באמון הציבור וזכויותיהם של נאשמים.

התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על שופטים בידיעת שרת המשפטים איילת שקד.
מצורף צילום צו החיפוש הלקוי.
צו חיפוש מושחר
צו חיפוש לקוי – שופט בית משפט השלום תל אביב