פרשת הזונות והבני בליעל מפרקליטות המדינה

19.06.2020 – תלונה הוגשה נגד פרקליטות המדינה על שימוש בכינוי "פרשיית הטרור הרשתי" לתיק המנוהל נגד הבלוגרים בתיק ת"פ 14615-04-17.
בתלונה נטען כי מדובר בהתנהגות נלוזה ובזויה של עובד ציבור שיש בה הפצת דברי בלע וכזב, הטעייה ורצח אופי לקידום אג'נדה זרה.

עוד נטען בתלונה כי הכינוי הראוי לתיק ת"פ 14615-04-17 הוא "פרשת הזונות והבני בליעיל מפרקליטות המדינה", מנימוקים אלו:

כל הצווים השיפוטיים בתיק ת"פ 14615-04-17 לקויים ופסולים:
– כל הצווים השיפוטיים בתיק ת"פ 14615-04-17 לקויים, לקוניים ופסולים לרבות צווי חיפוש, צווי הבאת מסמכים וצווי קבלת נתוני תקשורת. כך למשל, בצווי החיפוש, המדינה התעלמה מכך שחיפוש בביתה של הגב' שם טוב בשעה 2:00 לפנות בוקר ושאר החשודים בחקירה פגע בזכותם לפרטיות ולצנעה, זכות שנקבעה כזכות יסוד בסעיף 2 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. כך גם באשר לשאר הצווים שאפשרו כל פעולה שפגעה בזכויות יסוד של הגב' שם טוב ושאר בחשודים בתיק בעלות מעמד חוקתי, כגון חירותו של אדם או זכותו לכבוד ולקניין. זאת ועוד. מילוי הצווים בצורה לקויה פגע בגב' שם טוב וחשודים אחרים לקבל את יומם בבית המשפט. ההחלטות השיפוטיות בצווים ניתנו כלאחר יד, ללא שיקול דעתו של היושב על כס המשפט. זאת לזכור כי שיקול הדעת השיפוטי הוא יסוד מוסד במלאכת השפיטה, אשר יש לראות בו תנאי בלעדיו אין להגשמת התפקיד השיפוטי … בנוסף, המילוי הלקוי של הצווים מהווה פגיעה בהליך החקירה ובהליך השפיטה, ובאינטרס הציבורי.
מדובר בריבוי צווים לקויים שהופנו לגב' שם טוב שיש בהם ריבוי פגיעות חוקתיות בכבודה, חירותה, זכותה לקניין ופרטיותה, וזכותה לקבל יומה בבית המשפט, וריבוי פגיעות במערכת המשפט ובאינטרס הציבורי.

החיפושים בדברי מחשב בוצעו ללא עדים כנדרש בחוק וללא הנמקה.
– כל החיפושים במסמכים ודברי מחשב הכוללים מחשבים ניידים, נייחים, טאבלטים, סמארטפונים וכדו' בוצעו ללא עדים בניגוד לחוק ולא ההנמקה מדוע החיפוש יבוצע ללא עדים. כל חיפוש מסוג שהוא מחייב נוכחות 2 עדים על פי חוק, כל שכן כאשר מדובר בדברי מחשב שהכי קל "לשתול" בהם ראיות. הנימוקים לביצוע חיפוש ללא עדים כחוק שנרשמו בצווים הנם סתמיים ולקוניים ומזלזלים שנועדו למלא שורה ותו לא, כגון: "חיפוש במחשב ללא עדים" , או "חוקר מיומן" (שממילא על פי חוק מחויב חוקר מיומן שיחפש במחשב). מלבד אי קיום חובת ההנמקה ופגיעות חוקתיות בגב' שם טוב ובשאר החשודים, הרי שלילת נוכחות עדים בזמן חיפוש ללא הנמקה מעמיד קשיים אמינות ראיות.

פגיעה חמורה בפרטיות הגב' שם טוב וחשודים אחרים ומקורבים
– אין חולק כי פגיעה חמורה בפרטיותו של הפרט יכולה לכלול פרסום: עניינים רפואיים ועניינים הקשורים בצורה רחבה לבריאות הנפש; פרטים על יחסים בין בני זוג; פרטים הנוגעים לצנעת הפרט; פרטים הנוגעים ליחסים בין בני משפחה ועוד. מסמכים כאלה שאינם קשורים לחקירה ונוגעים לפרטיותם של חשודים, נאשמים וקרוביהם הופצו ע"י הפרקליטות בין הנאשמים, סנגוריהם, ובית המשפט. מדובר במסמכים, הקלטות אודיו ווידאו שנתפסו במהלך החיפוש מידי החשודים והוכנסו ביחד עם חומר החקירה הרלוונטי לכאורה. פרטיות הגב' שם טוב וילדיה נפגעה באופן חמור עקב התנהלות זאת של הפרקליטות. מדובר במסמכים רפואיים, מסמכי גירושין, תסקירי סעד שחל עליהם חיסיון, תצהירי בית משפט לענייני משפחה, ועוד. גלוי לעיני הנאשמים ובאי כוחם וכל מי שנחשף לחומרי החקירה. לגב' שם טוב ולחשודים אחרים נגרם נזק בל יתואר ובלתי הפיך. מעבר לכך גורמי התביעה ובית המשפט בתיק המ"ת נחשפו למסמכים אישיים אלה של הגב' שם טוב.
מדובר בריבוי פגיעה חמורה בפרטיותם של אנשים עולה בחומרתה עשרות מונים על התיק הפלילי הנדון בנוסף חשיפת גורמי תביעה ובית המשפט יש פה בלפגום באופן מהותי בהליך השיפוטי.

חיפוש ותפיסת מסמכים ללא רישום
– המסמכים שנתפסו במהלך החיפוש הוכנסו בערמות לתוך שקיות ללא רישום אילו מסמכים נתפסו ואלו הוחזרו מאוחר יותר. באופן זה לא אומתו המסמכים שנתפסו, ע"י החשודים ועדים מטעמם. לפיכך לא ניתן לדעת אם מסמך "הושתל" או "הועלם" לתוך ערמות המסמכים שהוכנסו לתוך שקיות. בנוסף לכך כפי שצוין כל צווי החיפוש לתפיסת המסמכים לקויים. בנוסף נלקחו מסכים אישיים שאינם קשורים לחקירה והוחזקו במשך חודשים רבים במשרדי התביעה והמשטרה.

פרקליט המדינה הטעה את שופטי בית המשפט העליון נגד הגב' שם טוב בעוד ההליך השיפוטי תלוי ועומד
– פגיעה חמורה בכבוד האדם, חירותו, פרטיותו, קניינו וצנעתו חייו אינה הפרקטיקה היחידה שמפעילה הפרקליטות להרשעת הגב' שם טוב הוודאית בניגוד לסדרי דין ועקרונות ההליך הפלילי. פרקטיקה נוספת היא הכפשת הגב' שם טוב בפני שופטי בית המשפט העליון בעוד משפטה תלוי ועומד.
בתאריך 02.08.2018 הופיע פרקליט המדינה שי ניצן במעמד הפרידה מכב' השופט אורי שהם בפני שופטי העליון, שרת המשפטים ועוד נכבדי מערכת המשפט (נאומו גם הופיע ברשת האינטרנט, ראה סרטון מצורף) ואמר על הגב' שם טוב שהיתה עצורה מזה כשנה וחמישה חודשים): "בעניין לורי שם טוב, פרסומים מכפישים ובוטים כלפי עובדי ציבור שפרסמה החשודה, הם בגדר אלימות מילולית הניצבת ברף החומרה הגבוה ביותר…".
מדובר בהליך שיפוטי תלוי ועומד מול השופטים אליהם דיבר פרקליט המדינה. הגב' שם טוב באותה עת הייתה עצורה ולא יכלה להגן על עצמה נגד דברי הסלף של פרקליט המדינה מול השופטים הבכירים הדנים בעניינה.
יתרה מכך, פרקליט המדינה שי ניצן הטעה בנאומו את שופטי בית המשפט העליון באוגוסט 2018 שטען כי לתפיסתו פרסומיה הלכאוריים הנם כאלימות פיסית. פרסומיה הלכאוריים לא כללו איומים ברצח או הודעה על רצח אלא פרסומים לכאוריים שבסיסם העלבת עובדי ציבור, ובכל זאת הייתה הגב' שם טוב במעצר מאחורי סורג ובריח כשנתיים וחודשיים. ואילו תלונה על ריבוי פרסומים של איומים ברצח, הסתה לרצח, והודעה על כוונה לרצוח נסגרים כלאחר יד על ידי פרקליט המדינה בהודעה טלפונית לקונית "חוסר עניין לציבור".
אדם במעמד פרקליט המדינה הנו בעל סמכות מקצועית עליונה בפלילים ברשות המבצעת בעיני שופטי העליון והם רואים ומחשיבים ביותר את דבריו. דברי פרקליט המדינה אינו בגדר "שמועה" סתם או אמירה בעלמא מפי הדיוט. בסיטואציה שנוצרה ספק רב אם מערכת המשפט כשירה לשפוט את הגב' שם טוב, ויש לבטל את כתב האישום ולו רק למראית העין.

אכיפה בררנית – איומים ברצח
– בינואר 2019 הגב' שם טוב נפלה קורבן למתקפת שיימינג והסתה לרצח בכתבה מוזמנת, מתוזמנת ומתוזמרת מצד המדינה. המדינה הפיצה הכפשות באמצעי תקשורת מרכזי נגד הגב' שם טוב. והתוצאה לא איחרה לבוא: מיד פורסמו נגד הגב' שם טוב ברשתות החברתיות, ריבוי פגיעה בפרטיותה, ריבוי הטרדות מיניות, הכפשות, ריבוי איומים ברצח, הסתה לרצח, והודעה על כוונה לרצוח. הגב' שם טוב הגישה תלונה במשטרה אך זו סגרה את התיק עקב חוסר עניין לציבור, הואיל והמשטרה אינה מטפלת בעבירות שעניינן פרסומים במרשתת. הגב' שם טוב עררה למדור עררים בפרקליטות. ב- 26.05.2020 השיבה מחלקת עררים כי אינה מטפלת בתיקים מסוג זה משיקולים סטטיסטיים והוראות היועמ"ש, למרות שהמדובר בפרסומים חמורים עשרות מונים מאלו בהם מואשמת הגב' שם טוב.
להלן מקצת הפרסומי במרשתת נגד הגב' שם טוב שיוזמו על ידי פרקליטות המדינה:
– "הייתי מרביץ לה גם עד שהייתה נכה. מכות רצח היא צריכה לקבל.. באמת שאם
רואה אותה עושה את זה הופך אותה לנכה".
– "כדור בראש עם האקדח שלי זה מה שהיא תקבל. קניתי היום אקדח חדש ואשתמש
בו על לורי שם טוב",
– "היא תירצח בקרוב מילה שלי",
– "הייתי חובט לה בכוס לזבל הזאת",
– "להוריד לה אלה של בייסבול על הראש עד שיתפצח",
– "לשלוח אותה לעבודות שירות בכלא רמלה בתור כוס וחור תחת",
– "אישה שטן.. שתירקב בכלא",
– "פרצוף דוחה של חולת נפש יימח שמה וזכרה כך שיבעטו בה עד שתצא נשמתה
השחורה והטמאה… חלאה מקוללת שחורה שתישרף בגיהנום",
– "היא תשתלב יפה מאוד עם דאעש לקחת אותה למנהרות בצפון להכניס אותה
ולסגור אחריה בפתח",
– "לורי שם טוב שמתעללת בחסר ישע. חתול. שתינמק בכלא. מנוולת. לא לרחם עליה.
גזר דין מוות".

יובהר כי הגב' שם טוב הייתה במעצר מאחורי סורג ובריח במשך שנתיים ושלשה חודשים על פרסומים זניחים בעוצמתם עשרות מונים, שלא היה בהם איום כלשהו, כל שכן איום ברצח או הסתה כלשהי כל שכן הסתה לרצח, או הודעה על כוונה לרצוח. והנה כאשר מדובר בפרסומים נגד הגב' שם טוב שבהם ריבוי , פגיעה בפרטיותה, הטרדות מיניות, הכפשות, איומים ברצח, הסתה לרצח, והודעה על כוונה לרצוח, המדינה סוכרת את התיק כלאחר יד.

פגיעות חוקתיות בזכויות הגב' שם טוב וחשודים אחרים – החלטת כב' השופטת חיותה כוחן במעמד צד אחד
– בתאריך 05.03.2017 כשבוע לאחר המעצר בעוד הגב' שם טוב במעצר, חתמה כבוד השופטת חיותה כוחן על בקשה במעמד צד אחד ללא ידיעת הגב' שם טוב להמשך תפיסה של החפצים עד תום ההליכים בנימוק "כמבוקש" (בתיק 11628-03-17 מיום 05.03.2017 , (בירור נציבות תלונות על שופטים – תלונה מוצדקת).

החלטת כב' השופטת כוחן פגעה בזכויות יסוד של הגב' שם טוב וחשודים אחרים כאדם. בית המשפט ופרקליטות המדינה לא נתנו דעתם לכך שהארכת החזקת רכוש תפוס כגון חומר מחשב ומסמכים פוגע בזכות הגב' שם טוב וחשודים אחרים כאדם לפרטיות ולצנעה, זכות שנקבעה כזכות יסוד בסעיף 2 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. זאת ועוד, מילוי ההחלטה בצורה לקויה ובמעמד צד אחד בניגוד לחוק ולכללים פגעה בזכות הגב' שם טוב וחשודים נוספים לקבל את יומם בבית המשפט. החלטת שופטת המעצרים ניתנה כלאחר יד, ללא שיקול דעת וללא ביקורת שיפוטית של היושב על כס המשפט. שיקול הדעת השיפוטי שהוא יסוד מוסד במלאכת השפיטה לא נעשה, ולכן התפקיד השיפוטי לא יצא לפועל. בנוסף, המילוי הלקוי של ההחלטה במעמד צד אחד בניגוד לחוק ולכללים פגע בניהול התקין של ההליך השיפוטי והחקירתי, ויש בו כדי להפר את חובת ההנמקה המוטלת על השופט.
החלטת השופטת כוחן הנה השתקפות החלטות רבות וצווים רבים שניתנו בהליך זה כלאחר יד, בניגוד לחוק ולכללים, שתוכנן נקבע מראש עוד על סמך צד התביעה בלבד.

ביזוי הגב' שם טוב בפומבי על ידי המדינה במסדרונות ואולמות בתי המשפט
– המדינה פעלה ככל יכולתה ללא גבולות ומעצורים לבזות את הגב' שם טוב בפרהסיה בעוד חזקת החפות עומדת לה. עד כדי שימוש במסדרונות בתי המשפט ואולם בית המשפט כדי להשחיר, להשפיל ולבזות את הגב' שם טוב בפני השופטים והציבור. דוגמאות לכך הוא הצבתה באולם בית המשפט בפברואר 2017 כשהיא אזוקה בידיה וברגליה על דוכן הנאשמים בניגוד לחוק ולנהלים בפני הקהל והשופט מבלי שניתנה מינימום אפשרות להופיע בהופעה סבירה.

התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות
מצורפת :
תלונה נגד פרקליטות המדינה – הדבקת תוית "פרשיית טרור רשתי" לעיתונאית לורי שם טוב בתיק פרשת הזונות והבני בליעל מפרקליטות המדינה – 19.06.2020

Document-page-001

Document-page-002

Document-page-003

Document-page-004

Document-page-005Document-page-006Document-page-007Document-page-008

 

הערוץ החשאי של שי ניצן לשופטים

עוזי פוגלמןבעקבות חשיפת דף המסרים של פרקליט המדינה – הערוץ החשאי של ניצן לשופטים , איתמר לוין , news1 , 15.11.2019

שופט העליון עוזי פוגלמן והשופטים המחוזיים אלי אברבנאל, חיה זנדברג ואירית קלמן-ברום היו עד הבוקר ברשימת הדיוור של שי ניצן – שנהנה מערוץ ישיר אליהם. מי יודע מה עוד עבר שם ניצן, השקרן הכרוני, מתעלם מהרבה מאוד קביעות שמתחו ביקורת קשה על הפרקליטות – ויוצר את הרושם כאילו הבעיה היחידה שלה היא תיקי נתניהו.

פרקליט המדינה שי ניצן ביקש השבוע מבג"ץ ארכה של שלושה שבועות כדי להגיש את עיקרי הטיעון בבקשה מסוימת לדיון נוסף, בנימוק שהוא עמוס מאוד. ניצן גם ביטל את השתתפותו בכנס של אוניברסיטת חיפה ולשכת עורכי הדין. כולנו יודעים במה הוא ובכירי הפרקליטות כה עסוקים: תיקי בנימין נתניהו. וזה בסדר גמור.

דא עקא, שממש באותם ימים היה לניצן זמן למשהו אחר: "פגישה עם כמה מנהלים לשעבר" ב-10 בנובמבר. ובשבוע הבא, ב-21 בחודש, הוא יהיה ב"כנס בכירי הפרקליטות לדורותיה". מה שמלמד הרבה על סדרי העדיפויות שלו.

ניצן הוא כידוע שקרן חסר מעצורים, אך חצי אמת הרי גרועה יותר מאשר שקר. ובכן, ניצן עובר גם את הרף הזה. הוא אינו מצרף שורה ארוכה של מסמכים פומביים אחרים, המלמדים על כשלים חמורים של הפרקליטות בכל הדרגים ובכל הנושאים

מה שניצן אינו אומר

מפגש המנהלים-לשעבר הוליד את דף המסרים שחשף אמש (14.11.19) קלמן ליבסקינד: דוא"ל ששלח ניצן ל-74 בכירים בפרקליטות, ובו בקשה להגן עליה בתקשורת, קישורים שיסייעו להם ואנשי קשר שיעמדו לרשותם. מתברר גם, שלא מדובר במשהו חדש: "בכוונתנו להעביר אליכם מידע רלוונטי בזמן אמת, הרלוונטי לדיון הציבורי על הפרקליטות. עשינו זאת בעבר מעת לעת, אף בכוונתנו לעשות זאת בתדירות גבוהה יותר".

ניצן צירף למכתבו את החלטת היועץ המשפטי לסגור את התיק נגד רות דוד בנוגע למעשיה כאשר הייתה פרקליטת מחוז תל אביב, פסק דין של בג"ץ שדחה עתירה נגד החלטה זו, דחיית הדרישה לפתוח בחקירה נגד ליאת בן-ארי, דחיית דרישתו של נתניהו לחקור את ההדלפות מהתיקים נגדו ונאום של ניצן עצמו מתחילת החודש.

ניצן הוא כידוע שקרן חסר מעצורים, אך חצי אמת הרי גרועה יותר מאשר שקר. ובכן, ניצן עובר גם את הרף הזה. הוא אינו מצרף שורה ארוכה של מסמכים פומביים אחרים, המלמדים על כשלים חמורים של הפרקליטות בכל הדרגים ובכל הנושאים. ואנחנו מדברים על פסקי דין ועל החלטות של נציב הביקורת, דוד רוזן – לא על אמירות פופוליסטיות של אמיר אוחנה או על מקהלת נתניהו. ניצן מנסה ליצור את הרושם כאילו הבעיה של הפרקליטות מתחילה ונגמרת בתיקי נתניהו. האמת, כפי שנראה מיד, שונה בתכלית.

כל ליטיגטור ראוי לשמו יודע, כי אל לו להתעלם מן הבעיות שבטיעונו; להפך: הוא יעשה רושם טוב יותר אם יציף אותן מיוזמתו ויתמודד איתן. אבל מאחר שניצן לא הופיע מזה שנים רבות בבית המשפט, וגם בעבר זה לא היה עיסוקו העיקרי, הוא כנראה שכח כלל זה. או שהוא פשוט נוהג כדרכו: מתייחס אל האמת כפלסטלינה, אותה בכוחו לעצב כראות עיניו.

התערבות חסרת תקדים

אבל אנחנו לא ניתן לדברים להיעלם, משום שאמון הציבור מתחיל מלמטה, באירועי היום-יום. הישראלי המצוי מגבש את דעתו על המשטרה, הפרקליטות ובית המשפט לא לפי התיקים הציבוריים הגדולים, אלא לפי החוויה האישית הנקודתית שלו. דוח המהירות שקיבל מעניין אותו הרבה יותר מאשר הלחצים על ניר חפץ, תובע גס רוח מפריע לו הרבה יותר מאשר פרקליט מדינה שקרן, ופסק הדין בבית המשפט לתביעות קטנות משפיע עליו הרבה יותר מאשר הכרעה חוקתית בבית המשפט העליון.

לכן, אם לניצן באמת היה אכפת מתדמיתה של הפרקליטות, הוא היה מנער אותה מבפנים. אך זה הרבה יותר מכפי שניתן לצפות ממנו; לדרוש משקרן להעניש שקרנים, זה כמו לדרוש מאלכוהוליסט לפוצץ מזקקה. הנה רשימה של האמירות העיקריות שפרסמנו בנוגע לפרקליטות בששת החודשים האחרונים – ושוב: זהו היבול של חצי שנה בלבד.

דוד רוזן: כשלים חמורים בטיפולה של הפרקליטות בתלונות על אלימות פיזית ומילולית מצידו של אחיו של איש ציבור חרדי ידוע מאזור ירושלים.

סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, יורם נועם: הפרקליטות לא הפיקה לקחים מהתקלות החמורות בעטיין הועמד לדין אדם על רצח בת-זוגו, וזוכה לאחר 4.5 שנות מעצר.

שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, שרה דותן: מח"ש (השייכת לפרקליטות) פעלה לטייח תלונה נגד שוטרים, במקום לחתור למיצוי האמת עם מי שלכאורה עברו על החוק.

שופטי בית המשפט העליון, עופר גרוסקופף וג'ורג' קרא: טעויות קשות של היועץ אביחי מנדלבליט, של ניצן ושל מח"ש כאשר סגרו תיק נגד שוטר שירה למוות בערבי. בג"ץ הורה, לראשונה בתולדות המדינה, להעמיד לדין לאחר שתיק נסגר בנימוק של העדר אשמה.

הפרקליטות נקטה באכיפה בררנית פסולה, כאשר העמידה לדין פעיל ימין קיצוני על הסתה – ולא עשתה דבר מול אמירות קשות של ח"כ עופר כסיף ועובדת בכירה במשרד החינוך. הפרקליטות טרם החליטה בתלונה על הסתה לאלימות שהוגשה ב-2015 נגד כסיף, ולא עשתה דבר בעקבות ראיון השנה בו הביע תמיכה ברצח חיילים

תפרו תיק לסניגור

דוח הפרקליטות לשנת 2018: מספר התיקים הממתינים להכרעה למעלה משנתיים זינק אשתקד ב-57% והגיע ל-222.

שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, בני שגיא: הפרקליטות השתתפה בפגיעה חמורה בזכויותיו של אחד הנאשמים בתיק בנימין בן-אליעזר, כאשר אישרה למשטרה לחקור אותו כעד למרות קיומן של ראיות לכאורה נגדו – ורק לאחר שמסר גרסה, הודיעה לו שהוא חשוד. בבית המשפט המשיכה הפרקליטות לטעון שלא נפל פגם בהתנהגותה.

דוד רוזן: המשטרה והפרקליטות תפרו תיק לסניגור שייצג חשודים בתיק רצח, וכך מנעו מלקוחותיו ייצוג משפטי במשך עשרה ימים בעיצומה של החקירה נגדם. התיק נגדו נסגר בסופו של דבר בנימוק של העדר אשמה.

שופט בית המשפט העליון, ניל הנדל: פרקליטות המדינה הציגה לבית המשפט הנחיה של היועץ המשפטי לממשלה בנוגע למעצרים, אך טענה שעולה ממנה מסקנה הפוכה מזו הכתובה בה. הפרקליטות ניסתה להביא למצב בו מעצרים יוארכו מעבר לקבוע בחוק.

דוד רוזן: ראש מח"ש, קרן בר-מנחם, התעלמה מקביעה קודמת של נציב הביקורת וניסתה לפעול בניגוד אליה.

סגנית נשיא בית המשפט למשפחה בחיפה, אלה מירז: פרקליטה מפרקליטות מחוז חיפה ניסתה להטעות את בית המשפט בדיון בבקשתו של קשיש לשנות את תאריך הולדתו, על-ידי הגשת מסמך מטעה.

השופט ניל הנדל: המשטרה ופרקליטות המדינה דיווחו לבית המשפט העליון, כאילו אדם נדון למאסר עולם על רצח – למרות שהדבר לא היה ולא נברא. מאוחר יותר התברר, כי רוזן התריע שנתיים קודם לכן על ליקויים ברישום הפלילי – ודבר לא נעשה.

שופט בית משפט השלום בפתח תקוה, עודד מורנו: הפרקליטות נקטה באכיפה בררנית פסולה, כאשר העמידה לדין פעיל ימין קיצוני על הסתה – ולא עשתה דבר מול אמירות קשות של ח"כ עופר כסיף ועובדת בכירה במשרד החינוך. הפרקליטות טרם החליטה בתלונה על הסתה לאלימות שהוגשה ב-2015 נגד כסיף, ולא עשתה דבר בעקבות ראיון השנה בו הביע תמיכה ברצח חיילים.

דוד רוזן: הפרקליטות העבירה לבית המשפט "מידעים מודיעיניים" בעניינו של העבריין זאב רוזנשטיין, בלא כל בדיקה האם יש בהם ממש – ועל בסיס זאת הצליחה למנוע ממנו יציאה לחופשות מזה 15 שנה.

שופט בית המשפט העליון, עוזי פוגלמן: הפרקליטות פוגעת בזכויות נאשמים במגה-תיקים, כאשר היא אינה מעבירה אליהם במועד את חומרי החקירה. קיימים מקרים רבים כאלה וניתן למנוע לפחות את חלקם.

לפרקליט המדינה יש ערוץ ישיר, הנעלם מעיני הציבור, אל ארבעה שופטים, כולל אחד בבית המשפט העליון. אנחנו לא יודעים מה עוד עבר בערוץ הזה, אבל ברור מדבריו של ניצן עצמו, שהשופטים קיבלו מידע שהיה נוח לפרקליטות שיקבלו

לחשוף את ההתכתבויות

מה שעוד יותר חמור מדף המסרים ומהתכנים שהושמטו ממנו, הוא עצם קיומה של רשימת הדיוור הזאת. ברור לחלוטין שהיא לא נוצרה רק לצורך הדוא"ל השבוע. הראשונה ברשימה היא אביה אלף, אשר טיפלה בתיק אביגדור ליברמן ופרסמה ספר חושפני וביקורתי – כנראה חסר תקדים – נגד ההחלטה לסגור את התיק; היא לא האדם שייצא להגנת הפרקליטות. היא כוללת את ערן שנדר, שהיה ראש מח"ש וגם לו יש ביקורת לא מעטה על המערכת. חוץ מזה, ניצן עצמו הרי אומר בפירוש, כפי שכבר ציטטנו, שהמכותבים קיבלו בעבר מידע "מעת לעת".

עוד הערה על הרשימה: היא כוללת את שוקי למברגר, לשעבר פרקליט מחוז דרום, שאחיו מומי למברגר הוא המשנה לפרקליט המדינה והמועמד המוביל לתפקיד אחרי ניצן. האם ניצן מצפה מאחיו של בכיר להגן על הבוס של אותו בכיר ועל מקום עבודתו? וברשימה נמצאת גם טליה ששון – אשת השמאל הקיצוני, אם "דוח המאחזים" הידוע לשמצה ובכירה בקרן החדשה לישראל; אם ניצן רוצה את עזרתה, אזי הוא פועל בטיפשות.

החשוב ביותר הוא, שהרשימה הזאת כוללת ארבעה בכירי פרקליטות לשעבר המשמשים כיום כשופטים: עוזי פוגלמן בבית המשפט העליון, אלי אברבנאל וחיה זנדברג בבית המשפט המחוזי בירושלים, אירית קלמן-ברום בבית המשפט המחוזי בתל אביב. זה אומר, שלניצן יש ערוץ תקשורת ישיר וחסוי אל שופטים הדנים דרך קבע בתיקים בהם הפרקליטות היא צד. שוב: לפרקליט המדינה יש ערוץ ישיר, הנעלם מעיני הציבור, אל ארבעה שופטים, כולל אחד בבית המשפט העליון. אנחנו לא יודעים מה עוד עבר בערוץ הזה, אבל ברור מדבריו של ניצן עצמו, שהשופטים קיבלו מידע שהיה נוח לפרקליטות שיקבלו.

הרשימה מעלה סימני שאלה גם ביחס לארבעת השופטים, שהיו לכל הפחות חייבים להודיע לניצן ברגע שקיבלו את הדוא"ל הראשון: תמחק אותנו. לשם השוואה: שופטים מתלים מיידית את רשיונותיהם כעורכי דין. אבל להם אולי ניתן לייחס חוסר תשומת לב; אצל ניצן מדובר בפעולה מכוונת. היה צורך בדרישה של הנשיאה אסתר חיות כדי שניצן יואיל בטובו להבטיח להסיר את השמות ("תקלה", טען) – אבל זה לא מספיק.

יש מקום לדרוש שניצן יחשוף את כל התכתבויות הדוא"ל שלו עם שופטים אלו (ואולי גם עם אחרים בעבר), גם אם מדובר בחלק מקבוצה גדולה בהרבה. מאחר שהוא מן הסתם לא יעשה זאת, הדרישה הזאת מופנית אל פוגלמן, אברבנאל, זנדברג וקלמן-ברום: תראו לנו שאין סיבה לחשוש או חלילה לחשוד. כי כפי שאמרנו, כאן מתחיל אמון הציבור. אין לנו שום אמון בשי ניצן; אל תערערו את האמון שלנו בכם.

ת1ת2ת3ת4ת5ת6

 

כתבה אילה חסון על פרקליט המדינה שי ניצן

נובמבר 2019 – כתבה של אילה חסון ערוץ 13 על פרקליט המדינה שי ניצן

שר המשפטים אמיר אוחנה על פרקליטות המדינה

29.10.2019 – שר המשפטים אמיר אוחנה נואם במסיבת עיתונאים על פרקליטות המדינה.

שר המשפטים פתח את דבריו בציטוט מדברים שאמר בעבר נשיא המדינה ריבלין: "אני מכיר את הפרקליטות היטב. מכהנים בה בחריצות פרקליטים רבים העושים את עבודתם נאמנה מול נאשמים, בחלקם עבריינים וארגוני פשיעה מסוכנים. אך יש גם פרקליטות אחרת – פרקליטות בתוך הפרקליטות. יש מי שבאמצעות כת קטנה באמצעות כתבי חצר הצליחו לשרש את התפיסה של 'בני האור נגד בני החושך'.
"מקהלה של עיתונאי חצר ועיתונאים מטעם מגנה תמיד על הפרקליטות. קריירות פוליטיות חוסלו בזה אחר זו. איש לא העז לחשוף את הסימביוזה המסוכנת בין פרקליטים המשטרה והתקשורת. בעת הצורך, כדי להפטר משר משפטים שלא היה טוב למערכת, הוצאו תיקים מההקפאה והודלפו לעיתונאים מסוימים כל זאת כדי שהפוליטיקאים תמיד יזכרו שהחרב מעל ראשם – את הדברים האלה אמר מי שהיה יו"ר הכנסת והיום הוא נשיא המדינה".
אוחנה המשיך: "יש היום הרבה אזרחים מודאגים בישראל. יש הרבה יותר אזרחים מודאגים מאשר תמימים עם רצון טוב. בשל הפרקליטות שבתוך הפרקליטות. מהי הפרקליטות שבתוך הפרקליטות? בפרקליטות שבתוך הפרקליטות קובעים את לוח הזמנים בהתאם ללוח הזמנים של המערכת הפוליטית. בכך הפרקליטות הופכת עצמה לשחקן פוליטי שאינו ניתן לבחירת הציבור

"הפרקליטות שבתוך הפרקליטות נמצאת בחופשה במהלך השימוע ועל פי הדלפות כבר גיבשה דעתה ואין זה משנה מה נאמר בשימוע בכלל. אם שאר הפרקליטים היו נקראים לברור על תצהיר כוזב, בפרקליטות שבתוך הפרקליטות דממה מוחלטת וחסינות מוחלטת והדבר הזה נזקף לחובת רוב כלי התקשורת.

"בעוד שרוב הפרקליטים אוצרים את דבריהם בבית המשפט ואינם בקשר עם עיתונאים ומדליפים להם חומרי חקירה הפרקליטות שבתוך הפרקליטות מנהלת יחסי תן וקח עם עיתונאים"
השר אוחנה הוסיף: "בחודשים האחרונים קיימתי מספר שיחות עם בכירי המערכת המשפטית באשר לטענות שהעליתי היום. הצעתי הצעות שונות לאיתור העבריינים.
"הצעתי לערוך בדיקות פוליגרף. בדיקות כמותן נבדקתי אני כשכיהנתי בשב"כ, וכמותן נבדקים אלפים רבים מבין עובדי השב"כ, המוסד, צה"ל ואפילו המשטרה. אם זה טוב להם, למה לא לפרקליטות? נתקלתי בסירוב מוחלט.
"הצעתי להוציא תדפיסי שיחות של מכשירי הטלפון של כל מי בפרקליטות שהיה חשוף למידע שהודלף. נתקלתי בסירוב מוחלט. סירוב מוחלט – לבדוק את האמת, האמת שייתכן והיא ידועה לכל מי שצריך לדעת, אך אסור משום מה שתהיה חשופה לעין הציבור.
"הצעתי לפתוח בחקירה שתאתר את העבריינים, נאמר לי שאין זה בסמכותי להורות על פתיחת חקירה, אלא רק לבקש זאת "כמו כל אזרח".

שר המשפטים אמיר אוחנה: "יש פרקליטות בתוך הפרקליטות. יש מי שבאמצעות כת קטנה של עיתונאי חצר, הצליחו לבסס את התפיסה לפיה מתחוללת מלחמה בין בני אור לבני חושך. את הדברים לא אני אמרתי, אלא מי שמכהן כנשיא המדינה"
"יש פרקליטות בתוך הפרקליטות – חיסלו את הקריירה של רבים"
"הפרקליטות שבתוך הפרקליטות מנהלת יחסי תן וקח עם עיתונאים – יש שיכנו זאת יחסי שוחד – ומדליפה להם חומרי חקירה"
פרקליטות בתוך פרקליטות קובעת לוחות זמנים בהתאם לסדר היום הפוליטי ומדליפה חומרי חקירה
בנוסף, אוחנה הביע ביקורת קשה על המכרז שנחשד "כתפור" הנוגע למינויה של ליאת בן ארי, המשנה לפרקליט המדינה, שי ניצן, כמו גם החשד כנגדה להגשת תצהיר שקר
"בחודשים האחרונים קיימתי מספר שיחות עם בכירי המערכת והצעתי הצעות שונות. הצעתי לקיים בדיקות פוליגרף. נתקלתי בסירוב מוחלט"

"הצעתי לפתוח בחקירה שתאתר את העבריינים מהפרקליטות שהדליפו ואמרו לי שזה לא בסמכותי. את הרגישות שגילו בפרקליטות לזכויות אדם לא גילו בפרשת הטלפונים שהוחרמו לאחרונה"
"בעקבות פרשת סלומון טקה הודעתי על כוונתי להקים ועדת בדיקה ממשלתית ולתת להם סמכויות מלאות ואז נמסר לי שאין יכולת לעשות זאת בממשלת מעבר. כך השאירו את יוצאי אתיופיה ללא תשובות"
"אדוני היועץ המשפטי לממשלה, אני מבקש ממך שתקיים בדיקה בלתי תלוייה כדי שהציבור ייתן שוב אמון. היו עשרות ואולי מאות הדלפות במשך שלוש שנים. איך אפשר לקבל מצב שבו בכירי המערכת יראו וישמעו על שחיתות בסדר גודל כזה?"