שיחה עם גיא פלג על ביקורת שיפוטית

04.06.2019 גיא פלג, כתב לענייני משפט סבור שיש ביקורת שיפוטית והיא פעלה בהליך השיפוטי המתנהל בפרשת הבלוגרים. האמנם?

בדיקת כל הצווים השיפוטיים שהוצאו בפרשה מעלה כי הצווים לקויים ופסולים, ללא מספר תיק בית משפט, ללא הנמקה וציון מהות החשד והעילה להוצאת הצו, ללא הנמקה מדוע חיפושים במחשב יבוצעו ללא נוכחות החשוד או מי מטעמו.

מתברר כי השופטים חתמו על הצווים השיפוטיים כלאחר יד ללא ביקורת שיפוטית. כתוצאה מכך התנהלות הפרקליטות והיחידה החוקרת הייתה ללא בקרה וביקורת מה שגרם להליך פלילי מעוות הרומס זכויות האדם.

בנוסף נפגעה פרטיותם של החשודים פגיעה חמורה הואיל וכל המסמכים והקבצים בדברי המחשב שנתפסו הופצו על ידי פרקליטות המדינה בין כל הנאשמים ובאי כוחם. כתוצאה מכך נתגלו לעיני כל מסמכים אישיים של החשודים כגון תעודות גירושין, מסמכי בנק ועוד. ההליך הפלילי בפרשת הבלוגרים נעשה ללא ביקורת שיפוטית לכל ארכו.

 


.

מודעות פרסומת

ללא השכלה משפטית להכין בקשות הגנה תוך שבועיים ל- 120 אישומים

השופט בני שגיא הורה לשם טוב להכין תוך שבועיים בקשותיה למשפט העיקרי. העיתונאית לורי שם טוב נמצאת בימים אלו במעצר בית נדרשת להכין תוך שבועיים בקשותיה לתחילת המשפט העיקרי בעניינה. נגד שם טוב 120 סעיפי אישום שבסיסם העלבת עובדי ציבור. שם טוב אינה מיוצגת הואיל והסנגוריה הציבורית אינה ערוכה לנהל משפט כה מורכב בשל השכר הנמוך של הסנגורים, ובשל כפיפותם למדיניות הסנגוריה המצמצמת את יכולת ההגנה שלהם.
לשם טוב אין השכלה בתחום המשפט לרבות המשפט הפלילי ואינה מודעת לזכויותיה על פי חוק כגון קבלת רשימת חומרי החקירה, רשימתם, קבילותם, תרגומם במידת הצורך ועוד.

מצורפת הוראת השופט שגיא לשם טוב להכין בקשותיה למשפט, תיק מ"ת 14615-04-17 מה- 03.06.2019.

להכין בקשות תוך שבועיים ללא השכלה משפטית

120 אישומים ללא ייצוג

לורי שם טוב הנאשמת 1 בתיק פרשת הבלוגרים המשתרע על 120 אישומים תעמוד לדין בפני השופט בני שגיא על פי החלטתו ללא ייצוג משפטי.
שם טוב נאשמת בהעלבת עובדי ציבור במרשתת ("שיימינג") ונמצאת בפשיטת רגל עקב מעצרה הממושך כשנתיים וחודשיים.
שם טוב יוצגה עד היום על ידי הסנגוריה הציבורית אולם הואיל הסנגוריה אינה ערוכה לנהל משפט בהיקף זה עקב השכר הנמוך של הסנגורים, ועקב כפיפותם למדיניות ה"צוות הפנימי" בסנגוריה שמצמצם משמעותית את טווח פעולתם בעיקר כאשר המתלוננים בתיק הם עובדי ציבור כגון שופטים ועובדות סוציאליות.
השופט בני שגיא דחה בקשתה של שם טוב למימון ייצוגה על ידי המדינה בתואנה שכך החליט בעבר עת יוצגה על ידי הסנגוריה. לשם טוב איין השכלה משפטית.

מצורף קטע מהפרוטוקול ת"פ 14615-04-17 מה- 03.06.2019 בפני השופט בני שגיא.

ת1.png

"החסינות לשופטים הנה חסינות מוחלטת ומלאה"

"החסינות לשופטים הנה חסינות מוחלטת ומלאה" טוען בא כוחם של השופטים הנתבעים נעם סולברג ואברהם הימן גם אם המעשה עליו נסובה התביעה נעשה בזדון.
לורי שם טוב תבעה את השופטים נעם סולברג ואברהם הימן תביעה קטנה (ת"ק 16390-03-19) בבית משפט השלום ברמלה על שהשוו אותה לזונה פתיינית, נכריה, אפיקורסית ורוצחת. התביעה הנה על לשון הרע, הטרדה מינית והסתה שהפנו סולברג והימן לשם טוב לטענתה. מדובר בפסוק מספר משלי שאותו ציטט השופט נעם סולבג (ומאוחר יותר השופט אברהם הימן) בבש"פ 1999/17 מה- 03.03.2017 ושם כתב בפיסקה 9: "כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה, וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ. וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה, חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת." (משלי ה, 3-4). האשה הזָרָה בספר משלי היא אשת זנונים נכריה ואפיקורסית. סולברג ציין פסוק זה בהחלטתו בעניינה של שם טוב.
סולברג והימן מבקשים דחיית התביעה על הסף בתואנה כי הם זכאים לחסינות מוחלטת ומלאה בהיותם שופטים.

מצורפת תשובת בא כוחם של אברהם הימן ונעם סולברג ת"ק 16390-03-19 מה- 30.05.2019

Document-page-001Document-page-002

"תלונה יש מאין" "תלונת סרק"

האם לשופט המעצר מותר לומר על העצור כי הוא חשוד ב"טרור רשתי" בעוד לא מופיע סעיף החוק למלחמה בטרור בכתב האישום?
תלונה הוגשה נגד השופט אברהם הימן כי בבקשת דחייה תביעה קטנה מחמת חסינות שיפוטית שהגיש לבית משפט לתביעות קטנות , על תביעה קטנה שהגישה נגדו שם טוב, כתב מייצגו מהפרקליטות כי נגד שם טוב מתנהלים הליכים פליליים בחשד ל"טרור רשתי".
בתלונה נטען כי השופט אברהם הימן הוא שופט הליך המעצר של שם טוב, ושכתב אישום נגד שם טוב כולו הנו בבסיסו על חשד להעלבת עובדי ציבור באתרי ג'נק במרשתת. מעולם לא הועלתה על ידי הפרקליטות טענה או חשד למעשה טרור במישרין או בעקיפין, ולא דובר על כך בתיק המעצרים או בתיק העיקרי.
עוד נטען כי על פי כללי אתיקה לשופט בעניין משוא פנים נכתב: "שופט … ישפוט בדעה נקיה ולא יגלה דעה קדומה או משוא פנים". ועל פי התבטאות השופט הימן כי שם טוב חשודה ב"טרור רשתי" עולה כי דעתו של השופט הימן אינה נקיה.
נציבות תלונות הציבור על שופטים דחתה התלונה בתואנה כי מדובר ב"תלונה יש מאין… תלונת סרק שאין בה ולא כלום"

מצורף בירור התלונה נגד השופט אברהם הימן מספר 290-19 מה- 28.05.2019

Document-page-001Document-page-002

פרשת הבלוגרים: דיון ערר לורי שם טוב להשתחרר עקב העדר ייצוג

17.01.2019 – היום התקיים דיון בערר שהגישה לורי שם טוב על בקשה לשחרור עקב העדר ייצוג . לדיון לא הופיעו נציגי הסנגוריה הציבורית אשר היו אמורים לתת מענה באשר לייצוגה של שם טוב. לורי העצורה מזה שנתיים על פרסומים מעליבים לכאורה נגד עובדי ציבור, טענה בפני השופט פוגלמן כי מזה כחצי שנה אינה מיוצגת. אין פגישות עבודה עם נציגי הסנגוריה ולא גובש קו הגנה. מדבר במשפט מורכב ביותר. שם טוב טענה בנוסף כי אינה מקבלת פרוטוקולים והחלטות למקום מעצרה.
הפרקליטות בקשה למחוק הערר הואיל ויש החלטה של השופטת וילנר השוללת מלורי את הזכות להגיש בקשות לבית המשפט העליון. הפרקליטות שינתה גרסתה בהמשך וטענה כי שם טוב משתמשת בבקשות בלשון לא משפטית. בעניין זה יובהר כי שם טוב הושוותה על ידי שופטים ופרקליטים ל"זרה". שהיא זונה ואפיקורסית על פי פרשנות התנך.
החלטת השופט פוגלמן תינתן בהמשך.

document-page-001document-page-002document-page-003

פרשת הבלוגרים: שופט העליון עוזי פוגלמן דחה בקשת לורי שם טוב לחזור בה מהסכמתה לראיות לכאורה מטעמים "שנויים במחלוקת"

14.11.2018 – הסכמתה של שם טוב לראיות לכאורה בספטמבר 2017 לאחר 7 חודשי מעצר "ביניים" או משהו אחר שאינו מוגדר בחוק, ו- 40 יום בבידוד והפרדה הייתה בעת לא ראתה אף עמוד אחד מחומר הראיות. הסכמתה של שם טוב לקיומן של ראיות לכאורה נבעה מכמיהתה להשתחרר בתנאים מגבילים וכן שלא עמדה בפניה אופציה אחרת מטעם הסנגוריה הציבורית.
שופט העליון פוגלמן דחה בקשתה מטעמים הנראים כלא רלוונטיים לאירוע.
הטעם הראשון שטען פוגלמן: הוא ששם טוב הסכימה למעצרה לאחר שנועצה בסנגורה. בית משפט שהיה מודע היטב לכל פרטי ההליך, קבע כי הסנגור גילה מיומנות מקצועית ו"עשה הכול על מנת לסייע למבקשת… – טעם זה אינו רלוונטי משום שזוהי הסיבה לערר, דהיינו שיקול דעת מוטעה של הסנגוריה ובית המשפט המחוזי לתפיסת העוררת, ולכן אין להביא שיקול דעת מוטעה זה כעילה לדחיית הערר.
הטעם השני שתרץ פוגלמן הוא כי הסכמתה של שם טוב בדבר קיומן של ראיות לכאורה מספיקה לקבוע שהן אכן קיימות בתיק – גם טעם זה פסול. שם טוב לא ראתה כלל את הראיות לכאורה ולכן הסכמתה לקיומן היא בעלמא. יתרה מכך, קיומן של ראיות לכאורה יש לבחון לגופן ולא על פי הסכמתו של הנאשם ובעיקר לאחר 7 חודשי מעצר "ביניים" ו- 40 ימי בידוד והפרדה.

פוגלמן מציג בהחלטתו את המדיניות "הקלה על ההדק" של מערכת המשפט לעצור נאשמים ולהרשיע אותם על דברים בעלמא מבלי לבחון עובדות וראיות לגופן.

מצורפים צילומי החלטת פוגלמן בש"פ 7235/18 מה- 11.11.2018

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004