תגובת פרקליטות המדינה – בין עלבון לשירות הציבורי למסע צייד

נובמבר 2019 – תלונה הוגשה נגד פרקליטות המדינה על הודעתה הלא מנומקת שלא לטפל בתלונה שהוגשה לפני כשנה, על ריבוי הטרדה מינית, ריבוי פגיעה בפרטיות, וריבוי איומים ברצח במרשתת. בהודעתה הלקונית (מצורפת) כתבה פרקליטות המדינה שהיא משיבה התיק למשטרה לקבלת התייחסותה לקיומה של הצדקה בנסיבות העניין לפתיחה בחקירה בחשד להסתה ופרסום לשון הרע.
בתלונה נכתב כי הודעת הפרקליטות היא עלבון לשירות הציבורי מעוררת בוז ושאט נפש. מדובר בפרקטיקה של פרקליטות המדינה להתעלל באזרח הפונה אליה לקבל זכויותיו. (ראה לדוגמא תלונה 242/19 המצורפת – שיהוי ניכר בעבודת הפרקליטות וקבלת החלטה על סגירת תיק מבלי לעיין במכלול הראיות).
עוד נכתב בתלונה כי מדובר גם בפרקטיקה של אכיפה בררנית המאפשרת לפרקליטות המדינה לערוך מסע צייד נגד אנשים שאינם לטעמה. לדוגמה אילו היה המדובר באיומים על שוטר במרשתת הייתה התלונה מטופלת מידית על פי נוהל 90.028.223 (מצורף) שם נקבע כי: "עבירת איומים – תתבצע בהקדם האפשרי, מרגע הגשת התלונה במידה וזהות החשוד ידועה. במידה שזהות החשוד אינה ידועה יש למצות ביצוע פעולות ניסיון איתור רלוונטיות בהקדם האפשרי".

התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות.

מצורפים:

– הודעת פרקליטות המדינה מיום 23.10.2019 על אי טיפול בתלונה על ריבוי הטרדה מינית, ריבוי פגיעה בפרטיות, וריבוי איומים ברצח במרשתת.
– תלונה שהוגשה נגד פרקליטות המדינה על הודעתה הלא מנומקת שלא לטפל בתלונה שהוגשה לפני כשנה, על ריבוי הטרדה מינית, ריבוי פגיעה בפרטיות, וריבוי איומים ברצח במרשתת, 12.11.2019.
– הפרקטיקה של פרקליטות המדינה – בירור נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות תלונה 242/19 – שיהוי ניכר בעבודת הפרקליטות וקבלת החלטה על סגירת תיק מבלי לעיין במכלול הראיות.

Document-page-001

Document-page-002

Document-page-003

Document-page-001

Document-page-002

 

פרקליטות המדינה: כתב אישום שנולד בקומבינה הוא כתב אישום טוב

נובמבר 2019 – כתב האישום נגד מוטי לייבל נולד בשיחת טלפון בין פקידת סעד ראשית לחוק הנוער חוה לוי לק' אח"מ תנ"צ דדו זמיר. בתחילה סגרה המשטרה התיק נגד לייבל אולם בעקבות שיחת הטלפון בין פקידת הסעד הראשית חוה לוי לק' אח"ם תנ"ץ דדו זמיר, הפכה המשטרה כיוון והחלה בחקירה נגד מוטי לייבל.

מהכרעת הדין כב' השופט אילן סלה, עולה כי הפגם בהליך הפלילי נגד לייבל אינו מתמצה בכך שהחלטה בערר ניתנה על ידי קצין אח"מ (אגף חקירות ומודיעין) בניגוד להוראות החוק, אלא בעיקר בכך שהמציאות לפיה עובדת ציבור בכירה פקידת סעד ראשית חוה לוי משוחחת טלפונית עם קצין אח"מ תנ"ץ דדו זמיר נוכח החלטה על סגירת תיק ומסבירה לו את הצורך בהמשך החקירה ומשכנעת אותו "לקחת את המקרה ולבחון אותו כמקרה מבחן", השופט אילן סלה טען התנהלות זו של חוה לוי ודוד זמיר מעוררת, למצער, חוסר נוחות של ממש, שכן היא מלמדת שהייתה מעורבות של הרשות בהנעת ההליך הפלילי, בדרך שאזרח מן השורה אינו יכול ללכת בה. זאת, שהרי אזרח מן השורה שתלונתו נדחתה אינו יכול להתקשר לקצין אח"מ ולנסות להסביר לו מדוע חשוב לקחת את המקרה שלו כמקרה מבחן, והוא בוודאי אינו יכול לשכנע אותו בעל פה מבלי שהדבר יקבל תיעוד בכתב.

למרות האמור לעיל החליטה פרקליטות המדינה לערער על זיכויו של לייבל.

הקלק כאן לצפייה, הורדת הכרעת הדין – מדינת ישראל נגד מוטי לייבל ת"פ 49243-11-16 מיום 24.03.2019 – בפני כב' השופט אילן סלה.

מצורפים:
תמונתם של ק' אחמ תנץ דדו זמיר ופקידת סעד ראשית חוה לוי שתאמו טלפונית לפתוח בחקירה נגד מוטי לייבל.
קטע מהכרעת הדין השופט אילן סלה שבה הוא מוקיע התנהגותם של תנץ דדו זמיר ופקידת סעד ראשית חוה לוי על שתאמו טלפונית לפתוח בחקירה נגד מוטי לייבל, מה שלא ניתן לאזרח מן השורה.

Document-page-001Document-page-019Document-page-020

ת2
פקידת סעד ראשית חוה לוי: תאמה טלפונית עם ק' אח"ם תנ"ץ דדו זמיר לפתוח בחקירה נגד מוטי לייבל.

 

ת1
ק' אחמ תנץ דדו זמיר: תאם טלפונית עם פקידת הסעד חוה לוי לפתוח בחקירה נגד מוטי לייבל.

מדוע נדרשים לפרקליטות המדינה 480 ימים להחליט אם לטפל בתלונה על איומים ברצח?

31.12.2019 – נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות דוד רוזן בדק תלונה על פרקליטות המדינה ולנגד עיניו מריחת הזמן של פרקליטות המדינה ומשטרת ישראל בטיפולם בתלונה על איומים ברצח והודעה על כוונה לרצוח.

מה הייתה תגובתו?

להזכיר כי לורי שם טוב הייתה עצורה שנתיים וחודשיים על העלבת עובדי ציבור במרשתת.

מצורפים:

בירור תלונה מספר 497-19 ע"י נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות שעניינה הטיפול הלקוי של פרקליטות המדינה בתלונה על איומים ברצח – 31.10.2019.

הודעת  פרקליטות המדינה כי ידרש לה חצי שנה להחליט האם לטפל בתלונה על איומים ברצח – 18.09.2019.

דוגמא על איומים ברצח במרשתת – ינואר 2019 – תלונה בנושא הוגשה למשטרה אך נסגרה עקב חוסר עניין לציבור.

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004איומיםפתיחת תיק ערר

 

כמה שווים חיי אדם בעיני מבקר המדינה?

נובמבר 2019 – תלונה הוגשה למבקר המדינה על מחדל מחלקת עררים של פרקליטות המדינה. בתלונה נטען כי 480 יום יידרשו לפרקליטות המדינה להחליט אם לטפל בתלונה על איומים ברצח אזרחית.
חלקה של מחלקת העררים הוא 180 ימים שיידרשו לה לטפל בערר על סגירת התלונה של איומים ברצח בעילת "חוסר עניין לציבור".

ומה תגובת מבקר המדינה?
להמתין להחלטת מחלקת העררים של פרקליטות המדינה (6 חודשים להחלטה אם לטפל בתלונה על איומים ברצח).

מצורפים:
תגובת מבקר המדינה – 04.11.2019.
הודעת מחלקת העררים בפרקליטות המדינה שיידרשו לה 180 יום לטפל בערר על סגירת תלונה איומים ברצח – 18.09.2019.
התלונה שהוגשה למבקר המדינה.

Document-page-001Document-page-002Document-page-003תגובת המבקר - תלונה 1085585

פרקליטות המדינה: 480 יום להחליט אם לטפל בתלונה איומים ברצח על אישה בת 50

אוקטובר 2019 – תלונה הוגשה נגד פרקליטות המדינה שעניינה אכיפה בררנית, זילזול בחיי אדם וכבוד האדם. מדובר בתלונה שהוגשה למשטרת ישראל בינואר 2019 בגין ריבוי באיומים ברצח על אישה כבת חמישים. על פי תכתובת עם פרקליטות המדינה עולה כי ידרשו לפרקליטות המדינה כ- 480 יום להחליט אם לטפל בתלונה.

המתלונן טען כי בסוף אוקטובר 2019 קיבל מכתב ממחלקת עררים בפרקליטות המדינה (מצורף צילום). שבו הם מודיעים כי ההחלטה בערר צפויה להתקבל ב – 19.04.2020. יוצא אפוא כי תלונה שהוגשה על הסתה לרצח, איומים ברצח, והודעה על כוונה לרצוח בינואר 2019 תטופל אם בכלל לא לפני אפריל 2020 , כלומר כעבור 16 חודשים כ – 480 יום.
עוד טען המתלונן כי בבדיקת נוהל טיפול בתלונה על איומים כדוגמת איום על שוטר במרשתת, עולה על פי נוהל 90.028.223 כי: "עבירת איומים תתבצע בהקדם האפשרי, מרגע הגשת – התלונה במידה וזהות החשוד ידועה. במידה שזהות החשוד אינה ידועה יש למצות ביצוע פעולות ניסיון איתור רלוונטיות בהקדם האפשרי ". (מצורף קטע מהנוהל).
נציבות תלונות הציבור התבקשה לברר כיצד תלונה על ריבוי איומים ברצח אישה בת חמישים אינה מטופלת על פי הוראת פרקליטות המדינה או שתטופל לפחות כעבור 480 יום, ואילו
תלונה איומים על שוטר מטופלת בהקדם האפשרי.

מצורפים:
– התלונה שהוגשה לנציבות תלונות הציבור על פרקליטות המדינה. 30.10.2019.
– מקצת האיומים ברצח שנכתבו במרשתת ינואר 2017 .
– קטע מנוהל שיימינג על שוטרים המורה על פתיחת חקירה מידית נגד כאשר קיים חשש לאיום על שוטר במרשתת. – נוהל 90.028.223 של משטרת ישראל.
הודעת פרקליטות המדינה כי ידרשו לה 180 לבחון הערר האם לחקור איומים ברצח על אישה בת 50.  – 18.09.2019.

Document-page-001Document-page-002Document-page-003איומיםנוהל

 

"אין בידי לשים שיקול דעתי"

נציב תלונות הציבור - אין בידי לשים שיקול דעתיאוקטובר 2019 – כך מדירים רגליהם נציבויות תלונות הציבור נוכח הפרקטיקה של מערכת המשפט לפגיעה חמורה בכבודם וחירותם של אזרחים.
תלונה הוגשה נגד פרקליט המדינה שי ניצן שהוציא דיבה רעה על לורי שם טוב בפני שופטי בית המשפט העליון בעוד משפטה תלוי ועומד ובעודה במעצר מזה כשנתיים בחשד על העלבת עובדי ציבור במרשתת.
בתלונה נטען כי שבכנס הפרידה מהשופט אורי שהם בנערך באוגוסט 2018 בבית המשפט העליון אמר שי ניצן על הגב' שם טוב, כי: "…פרסומים מכפישים ובוטים כלפי עובדי ציבור שפרסמה החשודה, הם בגדר אלימות מילולית הניצבת ברף החומרה הגבוה ביותר…". מנגד, תלונה שהגישה הגב' שם טוב על פרסומים מכפישים נגדה בטוקבקים, אשר כללו ביטויי רצח, נסגרה על יד פרקליטות המדינה בעילת "חוסר עניין לציבור".

נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות דוד רוזן הדיר רגליו מבירור התלונה על העוול הנגרם לאזרח המאוים ברצח, והשיב תשובה פתטית נוכל התנהלות הפרקליטות וכתב בתגובתו: "ההחלטה לסגור את התלונה שהגישה הגב' שם טוב הינה החלטה המצויה בליבת שיקול הדעת המשפטי של התביעה ואין בידי לשים שיקול דעתי חלף שיקול דעתה,
בעניין זה".

מצורפת החלטת נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות דוד רוזן להדיר רגליו מאי טיפול גורמי האכיפה נוכח איומים ברצח על הגב' שם טוב. – בירור תלונה מספר 505/19 מה- 27.10.2019.

Document-page-001Document-page-002

מה שווה כבודו וקניינו של אדם בעיני פרקליטות המדינה?

27.10.2019 – לאחר שתפסו את חפציה של העיתונאית לורי שם טוב ובן זוגה מיום 27.02.2017 , מודיעה פרקליטות המדינה בימים אלו כי היא מוכנה להשיב החפצים התפוסים.
מהדוח עולה כי הפרקליטות החזיקה בידיה במשך שנים מחשבים, מצלמות וסמרטפונים שלא לצורך.
כל החיפושים בדברי המחשב נעשו ללא נוכחות עדים כך שהיה לפרקליטות כשנתיים ושמונה חודשים "לשתול" כל ראיה מפלילה בדברי המחשב.
אילולא הייתה שם טוב מגישה בקשה להחזרת התפוסים, מן הסתם הייתה הפרקליטות מחלטת את החפצים ולוקחת אותם לרשותה.
פרקליטות המדינה אף מודה כי טעתה בזהות של בן זוגה של שם טוב למרות שהיה עצור בפרשה במשך 8 ימים.

מצורף קטע ממסמך פרקליטות המדינה שבו היא מודיעה על פי הוראת בית המשפט אילו חפצים היא יכולה להשיב לבעליו לאחר שהחזיקה בהם כשנתיים ושמונה חודשים שלא לצורך. 23.10.2019.

Document-page-001Document-page-002Document-page-009Document-page-010