פרשת הבלוגרים: השופט אברהם הימן דחה בקשת העיתונאית לורי שם טוב לעיון חוזר על החלטת מעצר עד תום ההליכים

ב- 03.10.2018 פרסם השופט הימן החלטתו בנושא הנדון. הימן דחה כל טיעוניה שם טוב העצורה מזה כ- 20 חודשים על פרסומים ברשת האינטרנט נגד שופטים ועובדי ציבור שלטענת הפרקליטות ביצעה.
מעיון החלטת השופט הימן עולה התייחסות לקונית, ואי דיוקים למכביר תוך עיוות הסיטואציה. נראה כי החלטת כב' השופט הימן שמה לבז כבוד האדם וזכויות חוקתיות של חשודים שחזקת החפות עומדת להם.

לצפייה בהחלטת השופט הימן הקלקו כאן: https://drive.google.com/file/d/1K7jt4GpIHbXo5XxYXwbtHXXty0wmrMG6/view?usp=sharing

לדוגמא: על ריבוי צווי החיפוש הלקויים שהוצאו טענה שם טוב כי הליך החיפוש והחקירה מצביע על פרקטיקה רחבה ושיטתית של פגיעה חמורה בכבוד האדם, חירותו, קניינו, צנעתו ופרטיותו על ידי היחידה החוקרת ובתי המשפט למעצרים. החיפושים נעשו ללא ביקורת שיפוטית.
בתשובתו רשם הימן בכלליות מבלי להתייחס ברמה הפרטנית כי "אין ממש בטענות אלה. בית המשפט עיין בראיות שבתיק… ועמד על נסיבות הוצאת הצווים… טענות אלו דינם להידון בתיק העיקרי..

וכדוגמא מציג הימן בש"פ 6661/18 שבו מדובר על חיפוש משטרתי ללא צו אצל אדם שנחשד בהחזקת קנאביס. זהו מקרה פחות חמור בהרבה שכן שמדובר בחיפוש בודד בלבד ללא מעורבות בתי המשפט, כתב השופט באותו מקרה: "לא נעלם מעיניי שהתנהלות המשטרה במהלך האיתור והחיפוש בדירה, על פניה מעוררת קושי בלשון המעטה, וכי הדרך שבה בחרה לפעול אינה "דרך המלך" לעריכת חיפוש בביתו של אדם".

אולם במקרה של שם טוב החמור בהרבה עקב ריבוי צווי החיפוש הלקויים המצביע על פרקטיקה שיטתית רחבה של היחידה החוקרת ובתי המשפט לא התייחס הימן כלל, ולא העיר על התנהלות המשטרה ובתי המשפט.

זוהי דוגמא אחת לתגובתו הלקונית של כב' השופט הימן נוכח פגיעות חוקתיות קשות ושיטתיות ורחבות בעיתונאית לורי שם טוב על ידי הרשויות הנוגעות.

מודעות פרסומת

פרשת הבלוגרים: תלונה נגד שופטת בית משפט השלום חיפה – צו חיפוש לקוי

ספטמבר 2018 – תלונה הוגשה נגד שופטת בית משפט השלום חיפה על הוצאת צו חיפוש לקוי מה- 20.08.2015 (ראה צילום מצורף) . בצו לא רשום מספר אישי של השוטר שהופיע בפני השופטת והוזהר כדין. בצו לא רשום מה החשד והעילה לחיפוש מלבד משפט פתטי: "חומר שהוגש לעיוני". בתלונה נרשם כי ניכר כי הצו מולא בזלזול, לדוגמא מספר תיק בית משפט כתוב בכתב יד באותיות גדולות בצד שמאל של הצו ללא ציון שזהו מספר התיק. בנוסף כיתוב התאריך שבו מולא הצו על ידי השופטת בצד ימין למטה של הצו מוסתר על ידי חותמת וחתימה ולא ניתן לראות התאריך.
בתלונה נטען כי מדובר בהתנהגות פסולה ולקויה הפוגעת בערכיה הדמוקרטים של מדינת ישראל, בכבוד באדם חירותו, ומבזה את בתי המשפט. מדובר בהתרת דמם של חשודים כפי שכתב כב' השופט סולברג בפרשה בש"פ 1999/17 פסקה 9 (03.03.2017): "פגיעה בשמו הטוב של אדם ובפרטיותו הריהי כואבת עד מאוד – מרה כלענה, חדה כחרב – לא אחת יותר מאשר פגיעה פיזית, והיא מסוגלת לזעזע את עולמו של כל אדם".
עוד נטען בתלונה כי השופטת חושפת בהתנהלותה את ההליך השיפוטי לשיבושים וליקויים ובכך פוגעת באמון הציבור וזכויותיהם של נאשמים.

התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על שופטים בידיעת שרת המשפטים איילת שקד.
מצורף צילום צו החיפוש

צו חיפוש מושחר.png
פרשת הבלוגרים: צו חיפוש לקוי – שופטת בית משפט השלום חיפה

פרשת הבלוגרים – פרקליטות ומערכת משפט מנוונים ושיכורים מכח

יולי 2018 – התנהלותה של מערכת המשפט בפרשת הבלוגרים מראה על ניוון ושיכרון חושים. מעצר במשך כחצי שנה על פי אמירה פטתית של הפרקליטות כי בידה ראיות לכאורה להוכחת אשמתם הלכאורית של הנאשמים (ניצוץ ראייתי) והנה חלפו שנה וארבעה חודשים וטרם נדונה בבית המשפט ראיה אחת המוכיחה קשר בין הנאשמים למה שמיוחס להם. הפרקליטות שולטת בהליך השיפוטי ולא משנה מה עושה הסנגוריה. וכל התקופה הזאת (שנה וארבעה חודשים) עצורים שלשה נאשמים מבלי שהוצג עד היום חומר ראייתי הקושר אותם למה שמיוחס בכתב האישום.
השופטים מצידם מיישרים קו עם הפרקליטות ומוציאים מפיהם מילות ארס נגד הנאשמים.
מדובר בתקיפה שיטתית ורחבה של הפרקליטות ומערכת המשפט נגד עיתונאים המסקרים התנהלות לקויה של הרשויות, תוך פגיעה חמורה בכבודם, ומצבם הסוציואקונומי.

מערכת משפט מנוונת

מדוע הפרקליטות רודפת את העיתונאית לורי שם טוב?

04.07.2018 – לורי שם טוב עצורה מזה כשנה וארבעה חודשים על עבירות של פגיעה בפרטיות, לשון הרע, העלבת עובדת ציבור וכדו'. מדובר בנוקשות ללא פרופורציה לאישומים המיוחסים.
לורי שם טוב הנה עיתונאית נפגעת המדיניות הנוקשה של משרד הרווחה המונעת ממנה מזה כעשור לראות את ילדיה למרות שאין בה שום מסוכנות פלילית על ילדיה.
רדיפת לורי שם טוב נובעת מהיותה נפגעת ומסקרת מדיניות תוקפנית רחבה ושיטתית של רשויות הרווחה ורשויות ממסדיות נוספות נגד אזרחים מוחלשים תוך פגיעה חמורה בכבודם, נפשם, עד כדי מוות.
המעשים מבוצעים כחלק ממדיניות משרד הרווחהאו כחלק מפרקטיקה רחבה ושיטתית בשילוב בתי משפט, פרקליטות, פקידי סעד ומומחים מטעמם.

דוגמא: הפרקטיקה של רשויות הרווחה להוצאת קטין מהבית

הפרקטיקה של רשויות הרווחה זוכה לגיבוי מבתי המשפט, רשויות האכיפה ומומחים מטעמם (פסיכולוגים, פסיכיאטרים וכדו').
בשלב הראשון תוקפות רשויות הרווחה את הורי הקטין ומציגים אותם כבעייתיים, ומסוכנים, תתי אדם, וכאלה שאינם מסוגלים לגדל ילד ויש לנתק מהם את הקטין. לאחר מכן מממשים גורמי הרווחה המלצותיהם לצווים שיפוטיים להרחקת הקטין מהוריו במוסד מרוחק וסגור. בתי המשפט משמשים "חותמת גומי" לתסקירי פקידות הסעד.
מוסדות מרוחקים וסגורים של משרד הרווחה מקבלים גיבוי מלא ממשרד הרווחה ומשטרת ישראל ויכולים לעשות בילדים בחסותם ככל העולה על על רוחם. הקטינים בחסותם עוברים אבחונים באופן שוטף ומתויגים עם הפרעות פסיכולוגיות ופסיכיאטריות. אין מצב שתיחקר תלונה של קטין נגד המוסד בצורה כלשהי. כל התלונות נסגרות והממצא הוא כי המוסד פעל כנדרש.
הקטינים במוסדות משרד הרווחה חסרי אונים מנותקים מהוריהם ומשפחתם.
קטינים בורחים לעיתים ממוסדות אלו נרדפים על ידי משטרת ישראל שאינה חוקרת לעומק מדוע ברחו. חלק מהקטינים מתדרדרים לתעשיית הזנות, סמים ופשע, וחלק מוצאים את מותם.
רשויות הרווחה מסתירות המידע מהציבור בתואנות חיסיון שונות.

מדוע הפרקליטות רודפת את העיתונאית לורי שם טוב

פרקליטות המדינה – פוגעת בזכות נאשמת להגן על עצמה בשם ההתייעלות

02.07.2018 – הנוקשות של פרקליטות המדינה לנצח בכל מחיר גם כאשר מדובר בפגיעה בזכות נאשם להגן על עצמו.
מצורפת בקשת הפרקליטות לאחוד שני דיונים שונים של שני שופטים שונים בנושאים שונים. הדיון האחד והוא הראשון הוא בפני שופט העליון סולברג על הארכת מעצר מעל 9 חודשים (מיום הגשת כתב האישום) בפעם השלישית, הדיון השני בפני שופטת העליון ברון על חלופת מעצר.
פרקליטות המדינה מבקשת להקשות על הנאשמת ובא כחה ולמזג את שני הדיונים בשם "התייעלות" או "קידום המשפט".
לא די לה לפרקליטות המדינה. בתחילה ביצעו חיפושים בדברי מחשב בניגוד לחוק ללא עדים כדי לייעל את החקירה, אחר כך ביקשו הארכת מעצר בכחצי שנה בשם הלכת "הניצוץ הראייתי" (הפרקליטות מסכמת עם בית המשפט מעצר ללא ראיות בניגוד לחוק), עתה הם מבקשים לאחד דיונים כי זה נוח להם.
בנוסף יודעת הפרקליטות כי השופט המיועד לדון בדיון "הממוזג" הוא נעם סולברג אשר השתמש במשל הזונה האפיקורסית כשבוע לאחר מעצר הנאשמת עוד בטרם ידעה במה מדובר. המשל מדבר על אישה זונה אפיקורסית המפתה אנשים בהחלקת לשון שסופם רע ומר. לכן תעדיף הפרקליטות את סולברג כשופט.

מצורפים צילומים:
בקשת פרקליטות המדינה לאחוד דיונים בבית המשפט העליון
קטע מתוך החלטת השופט נעם סולברג על משל הזונה האפיקורסית שבוע לאחר מעצרה של שם טוב כאינה יודעת עדיין על מה נעצרה.

IMG-20180704-WA0001

 

 

נ1

מדוע רשויות הרווחה רוצות לחסל את לורי שם טוב

02.07.2018 – לקחת את הילדים ולחסל את ההורים.
רשויות הרווחה רודפות את לורי שם טוב מזה כעשור, זה החל בהוצאת ילדיה מהבית, תסקירי סעד מכפישים וחוות דעת מכפישות מטעם מומחי רשויות הרווחה, תביעות אזרחיות, ועתה יזמו הליך פלילי רחב היקף. שם טוב העצורה מזה כ-שנה וארבעה חודשים עומדת בפני הארכת מעצר נוספת של 5 חודשים ע"פ בקשת הפרקליטות.

מדובר בתופעה רחבת היקף של חבירה של רשויות הרווחה, בתי משפט, מומחים ומוסדות מטעם הרווחה החוברות יחדיו מזה שנים להוציא ילדים מחזקת הוריהם ולהעבירם לאומנה, מוסדות ואימוץ. רשויות הרווחה המודעות להתנגדות ההורים להוצאת ילדיהם מחזקתם ומביתם עושים ככל יכולתם לחסל את ההורים, נפשית, כלכלית ובמקרים רבים פיזית.

מעשה דוד באוריה החיתי כמשל

דוד המלך חומד את בת שבע, אשת אוריה החיתי, לכן פוקד דוד על שר המלחמה יואב בן צרויה לשלוח את אוריה החיתי להילחם "אל מול המלחמה החזקה" ולוודא שיהרג בקרב, דבר שאכן קורה. לאחר תקופת האבל, לוקח דוד את בת שבע לאשה.
חיסול אוריה נועד להשתיק את המעשה הנבזי של דוד שהוא לקיחת הדבר היחיד של אוריה, איתו בת שבע.
הנמשל הוא חיסול הורים שילדיהם נלקחו ע"י רשויות הרווחה. גורמי הרווחה יוזמים ללא הרף הליכים שתכליתם חיסולם הכלכלי, נפשי ופיזי של ההורים בדרכים שונות.
נתן הנביא מטיל את האחריות למות אוריה על דוד באפן חד משמעי:"אֵת אוּרִיָּה הַחִתִּי הִכִּיתָ בַחֶרֶב, וְאֶת-אִשְׁתּוֹ לָקַחְתָּ לְּךָ לְאִשָּׁה; וְאֹתוֹ הָרַגְתָּ, בְּחֶרֶב בְּנֵי עַמּוֹן" (שמואל ב, פרק יב 9).
רשויות הררווחה הם אלו האחריות למותם של רעות איש שלום, עדן רכטר, אודל שולמית אמבש, ועוד אלפי הורים בשנה המחוסלים כלכלית ונפשית, ופיזית.

רשויות הרווחה רודפות את לורי שם טוב כעשור

29.06.2018 – לורי שם טוב במעצר שנה וארבעה חודשים בבית סוהר נווה תרצה. נסיבות הסתבכותה של שם טוב כמו אזרחים רבים הן הכוחניות והדורסנות של רשויות הרווחה בצוותא חדא עם מומחים מטעמם ובתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער.

המשפט פרשת הבלוגרים פסול ממספר סיבות:

– נאשמת מספר 1 לורי שם טוב עיינה עד היום במקצת מחומר הראיות. שם טוב כלואה מעצר עד תום ההליכים מזה מעל שנה ולא מתאפשר לה ללמוד את חומר הראיות בתנאי הכלא הקשים. כיצד שופטים אשם שאינו יודע מה האישומים נגדו ומהו חומר הראיות ובניגוד לחוק?

– החיפושים בדברי המחשב בוצעו ללא נוכחות החשודים או מי מטעמם בניגוד לחוק. המחוקק חייב את היחידה החוקרת לאפשר נוכחות החשודים ועדים מטעמם להיות נוכחים בכל חיפוש ומיוחד בדברי מחשב שהכי קל לשתול שם ראיות. מסיבה שאינה ברורה שופט המעצרים הורה בכל צווי החיפוש בדברי מחשב להתבצע ללא עדים בניגוד לחוק ולא פרט מה הסיבה לכך.

– הפרקליטות אינה מיידעת טרם כל דיון בזמן סביר מי העדים שאמורים לבוא להעיד מה שפוגע ביכולת הסנגוריה להערך בהתאם לחקירת העדים.

– האזנות הסתר בוצעו האופן לא חוקי. המחוקק הכיר בסכנה הגלומה בהאזנות הסתר ולכן קבע כי האזנות סתר יאושרו ע"י נשיא בית משפט מחוזי או סגן נשיא לתקופה שלא תעלה על שלשה חודשים. בפרשה הנדונה הוצא צו האזנות סתר לשנה וחודש ע"י סגן נשיא בית משפט מחוזי תל אביב. זהו צו לא חוקי ולכן כל ההאזנות פסולות. השופט תרץ כי רשם התאריך בטעות סופר אולם לא הוציא צו תקין המבטל הצו הלקוי.

– ההתנהלות המשפילה של הפרקליטות נגד הנאשמים: הולכתם אזוקים בידיהם וברגליהם בפומבי לעיני הציבור ולעדשות המצלמות, יוצרים תחושה של תעמולה והתעללות ואי רצון למשפט הוגן.

נסיבות הסתבכותה של לורי שם טוב

לורי שם טוב נרדפת במשך שנים ע"י רשויות הרווחה. רשויות הרווחה החלו לרדוף את שם טוב בכוחניות עוד משנת 2008 כשהפכו אותה ל"מטופלת" שלהם. רשויות הרווחה החלו לתפור תיק להוצאת ילדיה מחזקתה בדרך של חוות דעת מומחים מטעמם ותסקירי סעד. בתוך מסמכים אלו רושמות פקידות הסעד ומומחים מטעמן מילות ארס והרס כגון: תיוגים פסיכולוגים ופסיכיאטרים. לאחר שעיבו את התיק הוציאו רשויות הרווחה בכוחניות את ילדיה מהבית. בשלב מאוחר יותר מנעו משם טוב לראות את ילדיה לצמיתות בגלל פרסומים על הוצאת ילדים מהבית ע"י רשויות הרווחה. בתי המשפט קיבלו לאורך כל הדרך את חוות הדעת של העובדות הסוציאליות ומימשו אותם לצווים והחלטות. בימים אולו עצורה שם טוב כשנה וארבעה חודשים עקב התארגנות של רשויות הרווחה להתלונן נגדה ברשויות האכיפה.