תלונה נגד השופט נעם סולברג – משוא פנים

20.12.2019 – תלונה הוגשה נגד שופט בית המשפט העליון נעם סולברג בגין הארכת מעצרה של חשודה מרכזית בתיק פלילי מתוקשר שהפרקליט המחוז שלמה למברגר שניהל התיק הנו בעל קשרים משפחתיים וחברתיים עם סולברג.

בתלונה נטען כי כנגד לורי שם טוב נפתח תיק פלילי הידוע בשם "פרשת הבלוגרים" או "טרור רשתי" שעניינו פרסומים מכפישים על עובדי ציבור באינטרנט. התיק נוהל על ידי פרקליט מחוז תל אביב שלמה למברגר ולורי שם טוב היא החשודה המרכזית בתיק. הפרקליט למברגר הנו בעל קשרים משפחתיים וחברתיים עם כב' השופט סולברג .
הקשר המשפחתי והחברתי של השופט סולברג לא מנע ממנו להחליט החלטות בענייני מעצרה של החשודה המרכזית לורי שם טוב בפרשה ידועה שבה למברגר ניהל. בתאריך 03.03.2017 כתב כבוד השופט סולברג בהחלטתו בש"פ 1999/17 מיום 03.03.2017 על שם טוב ציטוט מספר משלי (סעיף 9): "כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה, וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ. וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה, חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת" (משלי ה, ד). כלומר השופט סולברג השווה את שם טוב לאשת זנונים, פתיינית ואפיקורסית. ובתאריך 09.10.2018 האריך מעצרה של שם טוב ב- 150 יום בפעם הרביעית בש"פ 6589/19 .

הנציב התבקש לברר כיצד השופט סולברג בעל קשרים משפחתיים וחברתיים עם הפרקליט מחוז למברגר דן בענייני מעצרה של חשודה מרכזית לורי שם טוב בתיק תקשורתי וידוע אותו הפרקליט למברגר מנהל החקירה.

פרקליטות המדינה היא היא אשת הזנונים הפתיינית והאפיקורסית

בשולי הדברים צוין בתלונה כי אשת הזנונים הפתיינית והאפיקורסית היא פרקליטות המדינה ורק פרקליטות המדינה ושהשופט סולברג מודע היטב להתנהלותה הואיל ועבד בה כפרקליט מספר שנים והנו בעל קשרים משפחתיים וחברתיים עם בכיר בה.

1. פרקליטות המדינה היא אם האכיפה בררנית על מנת לשרת את אג'נדה שלה להתעלל באזרחים מוחלשים. בינואר 2019 הגיש בן זוגה של שם טוב בשמה תלונה במשטרה על פעולות במרשתת נגד שם טוב של ריבוי עבירות הכוללות לשון הרע, הטרדה מינית, פגיעה בפרטיות, הסתה לרצח, איומים ברצח, והודעה על כוונה לרצוח.
להלן מקצת הפרסומי במרשתת נגד שם טוב עליהם נסובה התלונה (מצורפים צילומי מקצת הפרסומים):
– "הייתי מרביץ לה גם עד שהייתה נכה. מכות רצח היא צריכה לקבל.. באמת שאם
רואה אותה עושה את זה הופך אותה לנכה".
– "כדור בראש עם האקדח שלי זה מה שהיא תקבל. קניתי היום אקדח חדש ואשתמש
בו על לורי שם טוב",
– "היא תירצח בקרוב מילה שלי",
– "הייתי חובט לה בכוס לזבל הזאת",
– "להוריד לה אלה של בייסבול על הראש עד שיתפצח",
– "לשלוח אותה לעבודות שירות בכלא רמלה בתור כוס וחור תחת",
– "אישה שטן.. שתירקב בכלא",
– "פרצוף דוחה של חולת נפש יימח שמה וזכרה כך שיבעטו בה עד שתצא נשמתה
השחורה והטמאה… חלאה מקוללת שחורה שתישרף בגיהנום",
– "היא תשתלב יפה מאוד עם דאעש לקחת אותה למנהרות בצפון להכניס אותה
ולסגור אחריה בפתח",
– "לורי שם טוב שמתעללת בחסר ישע. חתול. שתינמק בכלא. מנוולת. לא לרחם עליה.
גזר דין מוו
ת".

כעבור 8 חודשים קיבלה שם טוב הודעה ממערכת מנ"ע כי התלונה נסגרה עקב חוסר עניין לציבור. ערר הוגש לפרקליטות המדינה ומתנהל בעצלתיים עד עצם היום הזה.
כיצד ביד אחת פרקליטות המדינה סוגרת תלונה על ריבוי לשון הרע, ריבוי הטרדה מינית, ריבוי פגיעה בפרטיות, ריבוי הסתה לרצח, ריבוי איומים ברצח, וריבוי הודעה על כוונה לרצוח את הגב' שם טוב, במרשתת, ואילו ביד השנייה הפרקליטות מבקשת לעצור את הגב' שם טוב שם טוב עד תום ההליכים על ריבוי עבירות שבסיסן העלבת עובדי ציבור.
2. פרקליטות המדינה היא אם שיבוש מהלכי המשפט והטיית משפט לקדם את האג'נדה שלה. בתאריך 02.08.2018 נאם פרקליט המדינה (מצורף סרטון) בכנס פרידה מהשופט אורי שהם, דברי הסתה והטעייה נגד לורי שם טוב בפני שופטי בית המשפט העליון הדנים בעניינה של שם טוב ועוד נכבדי מערכת המשפט בעוד משפטה תלוי ועומד. פרקליט המדינה שי ניצן אמר:
"עיקרון חשוב נוסף נקבע בהחלטתו (של כב' השופט שהם) בעניין לורי שם טוב, בו עסק בתופעה הקשה שאנו חווים לצערנו, של השמצה גסה ופוגענית דרך האינטרנט של עובדי ציבור, בהחלטתו לאשר את מעצרה עד תום ההליכים של החשודה בתיק קבע השופט כי פרסומים מכפישים ובוטים כלפי עובדי ציבור שפרסמה החשודה הם בגדר אלימות מילולית הניצבת ברף החומרה הגבוה ביותר, ואין להמעיט בחומרת המעשים רק משום שאין מדובר באלימות פיזית. החלטה זו תורמת לטעמי רבות לחיזוק המאבק בתקיפות המילוליות החריפות אשר רבו לצערי לאחרונה נגד עובדי ציבור רבים העושים מלאכתם נאמנה ובמסירות למען לא יוטל עליהם מורא ולמען יוכלו לעשות תפקידם ללא מורא וללא חת לטובת הציבור. לצד קביעות חשובות אלו ורבות אחרות בתחום הפלילי".
פרקליט המדינה המדינה שי ניצן הטעה בנאומו שפורסם בתקשורת את שופטי בית המשפט העליון שטען כי לתפיסתו פרסומיה הלכאוריים של שם טוב שבסיסם העלבת עובדי ציבור הנם כאלימות פיסית. אילו לתפיסת פרקליט המדינה שי ניצן פרסומיה הלכאוריים הנם כאלימות פיסית ודאי לא היה סוגר כלאחר יד תלונה על ריבוי פרסומים של איומים ברצח נגד שם טוב כלאחר יד.
אדם במעמד פרקליט המדינה הנו בעל סמכות מקצועית עליונה בפלילים ברשות המבצעת בעיני שופטי העליון והם רואים מחשיבים ביותר את דבריו. דברי פרקליט המדינה אינו בגדר "שמועה" סתם או אמירה בעלמא מפי הדיוט. בסיטואציה שנוצרה ספק אם שופטי העליון כשירים לשפוט את הגב' שם טוב.
פרקליטות המדינה פועלת בחוסר תום לב ומנהל מסע ציד נגד שם טוב.
3. פרקליטות המדינה היא אם הפגיעות החוקתיות בכבודם, חירותם, קניינם, פרטיותם, וצנעת חייהם של האזרחים כשיטה. הפרקטיקה של פרקליטות המדינה לאורך כל ההליך השיפוטי נגד הבלוגרים הנה פרקטיקה של פגיעה חמורה בכבוד האדם, חירותו, קניינו, צנעתו, ופרטיותו וזאת ניתן לראות בכל דבר ועניין ובכל הליך לרבות הליך תפיסת הרכוש דנן:
א. צווי חיפוש לקויים ולקוניים ללא הנמקה מדוע נתפס הרכוש והנמקה מדוע החיפוש במחשב יבוצע ללא עדים ועוד ליקויים רבים .
ב. חיפוש בתוך דברי המחשב ללא נוכחות החשודים או מי מטעמם ללא הנמקה לכך מה שמאפשר לפרקליטות המדינה לשתול ראיות כרצונה.
ג. החזקת הרכוש על פי החלטה לקויה ולקונית ("כמבוקש" על חפצים יקרי ערך) בניגוד לחוק של כב' השופטת כוחן שניתנה במעמד צד אחד ללא מתן אפשרות לחשוד או מי מטעמו לקבל יומו בבית המשפט. החלטת השופט כוחן להחזקת הרכוש עד תום ההליכים טרם הוגש כתב האישום הנה בניגוד לחוק.
ד. החזקת הרכוש היקר מעל שנתיים וחצי שלא לצורך.
ה. פגיעה בפרטיותם של החשודים שרכושם בדרך של הפצת חומר מחשב שאינו קשור לתיק הפלילי בתוך חומר החקירה גלוי לעיניהם של הנאשמים, באי כוחם, והשופט. מדובר בהפצת, תסקירי סעד אישיים, תעודות גירושין, מסמכים רפואיים, תלושי משכורת, שיחות אינטימיות מוקלטות ועוד שלל פגיעה בפרטיות ברף החומרה הגבוה ביותר.

התנהלות פרקליטות המדינה חמורה עשרות מונים מכתב האישום כולו שבסיסו העלבת עובדי ציבור. מדובר בהתנהלות נוסח "המטרה מקדשת את כל האמצעים" שתכליתה חיסול אזרחים במצב סוציואקונומי חלש באופן ממוקד.

התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על שופטים.

מצורפים:
– התלונה שהוגשה נגד שופט בית המשפט העליון נעם סולברג לנציבות תלונות הציבור על שופטים – 20.12.2019.
– קטע מהחלטת סולברג בש"פ 1999/17 מה- 03.03.2017 שבה משווה כב' השופט סולברג את החשודה המרכזית בפרשת פרסומים באתרי ג'נק במרשתת לורי שם טוב לאשת זנונים פתיינית ואפיקורסית.
– החלטת השופט נעם סולברג שבה הוא מודיע שהוא בעל קשרים משפחתיים וחברתיים עם פרקליט מחוז תל אביב שלמה למברגר (בג"ץ 8410/19 ).
– קטע מהחלטת סולברג בש"פ 6589/19 מה- 09.10.2019 שבה הוא מאריך מעצרה של שם טוב ב- 150 יום בפעם הרביעית על פרסומים מכפישים במרשתת נגד עובדי ציבור.
– קטע ממסמך 3740 מחקירה לורי טוב בתיק פרשת הבלוגרים מתאריך 14.2.17 חתום על ידי שלמה למברגר כמנהל החקירה.
– דוגמאות לריבוי איומים ברצח, לשון הרע, הטרדה מינית, פגיעה בפרטיות שהופנו נגד שם טוב ואשר התיק נסגר עקב "חוסר עניין לציבור".

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-007Document-page-008Document-page-010Document-page-014Document-page-018Document-page-021Document-page-022

 

מי מזלזל בבית המשפט?

אוגוסט 2019 – בתגובתה לבקשה לתיקון פרוטוקול טענה הפרקליטה מירב גבע כי המבקשת זילזלה בבית המשפט בזה שהקליטה הדיון כדי להכין תשתית להגשת ערר. מדובר בטענת עורבא פרח שכן המבקשת לא ידעה על הקלטת הדיון, וספק אם הקלטת דיון ללא בקשת רשות השופט היא זילזול בבית המשפט או אקט של חשיפת התנהלות הדיון מעבר לרשום בפרוטוקול.

הפוסל במומו פוסל

בדיקת התנהלות ההליך השיפוטי בתיק פרשת הבלוגרים מעלה כי השופטים והפרקליטים הם המזלזלים לא רק בבית המשפט אלא גם באזרחים המופיעים בבית המשפט, החל מהוצאת צווים שיפוטיים לקויים, השתלת ראיות בדרך של חיפוש בדברי מחשב ללא עדים, פגיעה בפרטיותם של חשודים על ידי הפצת מסמכים אישיים שנתפסו בחיפוש, פיברוק פרוטוקולים לרעת הנתבעים… ועוד..

מן הראוי היה כי הפרקליטה גבע תעשה בדק בית טרם השתלחותה בנאשמת המבקשת להגן על עצמה.

מצורפים:
פרסומים על שופטים המוציאים צווים שיפוטיים פסולים בתיק פרשת הבלוגרים ומקבלים החלטות בהליך שיפוטי פסול , על פי בקשת פרקליטות מחוז תל אביב.ניוז1 2017-2018.
דוגמא לצו חיפוש פסול שהוציא שופט מעצרים בתיק פרשת הבלוגירם ללא מספר תיק בית משפט, ללא מספר זהות החשוד, ללא הנמקה מדוע חיפוש בדברי מחשב יבוצע ללא עדים ועוד. כל הצווים בתיק פרשת הבלוגרים לקויים ופסולים – מרץ 2017.
החלטת נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות כי פרקליטות מחוז תל אביב פגעה קשות בפרטיותם של חשודים בתיק פרשת הבלוגרים – 06.06.2018.
תגובה המטעה של הפרקליטה מירב גבע כי המבקשת זילזלה בבית המשפט. 11.08.2019.
בקשת לורי שם טוב לתיקון םרוטוקול. 02.08.2019.

בקשה לתיקון פרוטוקול 02.08.2019דוגמא צו חיפוש לקוי מסארווה מרץ 2017חיותה כוחן - אפריל 2018ליקויים צווי חיפוש מסארווה 03.09.2017נבתם 06.06.2018ע1צו חיפוש לקוי מסארווה

"לא יבשה הדיו מהחלטת בית המשפט וכבר מגישה המבקשת בקשה לשינוי בתנאים"

15.05.2019 – שנתיים ושלשה חודשים מיום המעצר, טרם החל המשפט, ופרקליטות המדינה אינה מאפשרת ללורי שם טוב להתפרנס בכבוד.
הפרקטיקה של פרקליטות המדינה לפגיעה חמורה במשך שנים בפרנסתם וכבודם וחירותם ופרטיותם של נאשמים בטרם החל משפטם.
העיתונאית לורי שם טוב נעצרה ב- 27.02.2017 בחשד לעבירות "שיימינג" באתרי ג'נק אנונימיים במרשתת. לאחר שנתיים וחודשיים הוחלט ב- 02.05.2019 לשחרר את שם טוב למעצר בית, מאחר והמשפט טרם החל ויימשך כפי הנראה עוד שנים. בהיותה במעצר בית מתקשה שם טוב לשוב לשגרת חייה ולהתפרנס בכבוד.
פרקליטות המדינה ומערכת המשפט אינם מאפשרים לשם טוב לחזור לשגרת חייה ולהתפרנס בכבוד גם כשחלפו שנתיים ושלשה חודשים מיום מעצרה והמשפט טרם החל ולא נקבע את היא אשמה.
בבקשה שהגישה שם טוב להקלה בתנאי מעצר הבית כדי שתוכל לשוב לשגרת חייה ולהתפרנס בכבוד לאחר שנתיים וחודשיים במעצר, השיבה פרקליטת מחוז תל אביב בתמיהה: "לא יבשה הדיו מהחלטת בית המשפט… וכבר מגישה המבקשת בקשה לשינוי בתנאים…".

מצורפת בקשת לורי שם טוב ותגובת פרקליטות המדינה להקלה בתנאי מעצר הבית , תיק מ"ת 14280-04-17 מה- 19.05.2019.

19.5.19 תגובת הפרקליטות

פרקליטות מחוז תל אביב מפעילה טרור רשתי נגד לורי שם טוב

27.01.2019 – לורי שם טוב מותקפת בטרור רשתי על ידי פרקליטות מחוז תל אביב מיום מעצרה הראשון ב- 27.02.2017. שם טוב עצורה מזה שנתיים על "עבירות מקלדת".
בימים האחרונים הדליפה פרקליטות מחוז תל אביב למרשתת מידע מכפיש אודות שם טוב העצורה בהקשר חתול מת שנמצא בחדר האוכל של בית סוהר נווה תרצה.
הפרסום של פרקליטות מחוז תל אביב גרם לטוקבקים מאיימים במיוחד נגד שם טוב.

מדוע הפרקליטות רודפת את העיתונאית לורי שם טוב?

04.07.2018 – לורי שם טוב עצורה מזה כשנה וארבעה חודשים על עבירות של פגיעה בפרטיות, לשון הרע, העלבת עובדת ציבור וכדו'. מדובר בנוקשות ללא פרופורציה לאישומים המיוחסים.
לורי שם טוב הנה עיתונאית נפגעת המדיניות הנוקשה של משרד הרווחה המונעת ממנה מזה כעשור לראות את ילדיה למרות שאין בה שום מסוכנות פלילית על ילדיה.
רדיפת לורי שם טוב נובעת מהיותה נפגעת ומסקרת מדיניות תוקפנית רחבה ושיטתית של רשויות הרווחה ורשויות ממסדיות נוספות נגד אזרחים מוחלשים תוך פגיעה חמורה בכבודם, נפשם, עד כדי מוות.
המעשים מבוצעים כחלק ממדיניות משרד הרווחהאו כחלק מפרקטיקה רחבה ושיטתית בשילוב בתי משפט, פרקליטות, פקידי סעד ומומחים מטעמם.

דוגמא: הפרקטיקה של רשויות הרווחה להוצאת קטין מהבית

הפרקטיקה של רשויות הרווחה זוכה לגיבוי מבתי המשפט, רשויות האכיפה ומומחים מטעמם (פסיכולוגים, פסיכיאטרים וכדו').
בשלב הראשון תוקפות רשויות הרווחה את הורי הקטין ומציגים אותם כבעייתיים, ומסוכנים, תתי אדם, וכאלה שאינם מסוגלים לגדל ילד ויש לנתק מהם את הקטין. לאחר מכן מממשים גורמי הרווחה המלצותיהם לצווים שיפוטיים להרחקת הקטין מהוריו במוסד מרוחק וסגור. בתי המשפט משמשים "חותמת גומי" לתסקירי פקידות הסעד.
מוסדות מרוחקים וסגורים של משרד הרווחה מקבלים גיבוי מלא ממשרד הרווחה ומשטרת ישראל ויכולים לעשות בילדים בחסותם ככל העולה על על רוחם. הקטינים בחסותם עוברים אבחונים באופן שוטף ומתויגים עם הפרעות פסיכולוגיות ופסיכיאטריות. אין מצב שתיחקר תלונה של קטין נגד המוסד בצורה כלשהי. כל התלונות נסגרות והממצא הוא כי המוסד פעל כנדרש.
הקטינים במוסדות משרד הרווחה חסרי אונים מנותקים מהוריהם ומשפחתם.
קטינים בורחים לעיתים ממוסדות אלו נרדפים על ידי משטרת ישראל שאינה חוקרת לעומק מדוע ברחו. חלק מהקטינים מתדרדרים לתעשיית הזנות, סמים ופשע, וחלק מוצאים את מותם.
רשויות הרווחה מסתירות המידע מהציבור בתואנות חיסיון שונות.

מדוע הפרקליטות רודפת את העיתונאית לורי שם טוב

רשויות הרווחה רודפות את לורי שם טוב כעשור

29.06.2018 – לורי שם טוב במעצר שנה וארבעה חודשים בבית סוהר נווה תרצה. נסיבות הסתבכותה של שם טוב כמו אזרחים רבים הן הכוחניות והדורסנות של רשויות הרווחה בצוותא חדא עם מומחים מטעמם ובתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער.

המשפט פרשת הבלוגרים פסול ממספר סיבות:

– נאשמת מספר 1 לורי שם טוב עיינה עד היום במקצת מחומר הראיות. שם טוב כלואה מעצר עד תום ההליכים מזה מעל שנה ולא מתאפשר לה ללמוד את חומר הראיות בתנאי הכלא הקשים. כיצד שופטים אשם שאינו יודע מה האישומים נגדו ומהו חומר הראיות ובניגוד לחוק?

– החיפושים בדברי המחשב בוצעו ללא נוכחות החשודים או מי מטעמם בניגוד לחוק. המחוקק חייב את היחידה החוקרת לאפשר נוכחות החשודים ועדים מטעמם להיות נוכחים בכל חיפוש ומיוחד בדברי מחשב שהכי קל לשתול שם ראיות. מסיבה שאינה ברורה שופט המעצרים הורה בכל צווי החיפוש בדברי מחשב להתבצע ללא עדים בניגוד לחוק ולא פרט מה הסיבה לכך.

– הפרקליטות אינה מיידעת טרם כל דיון בזמן סביר מי העדים שאמורים לבוא להעיד מה שפוגע ביכולת הסנגוריה להערך בהתאם לחקירת העדים.

– האזנות הסתר בוצעו האופן לא חוקי. המחוקק הכיר בסכנה הגלומה בהאזנות הסתר ולכן קבע כי האזנות סתר יאושרו ע"י נשיא בית משפט מחוזי או סגן נשיא לתקופה שלא תעלה על שלשה חודשים. בפרשה הנדונה הוצא צו האזנות סתר לשנה וחודש ע"י סגן נשיא בית משפט מחוזי תל אביב. זהו צו לא חוקי ולכן כל ההאזנות פסולות. השופט תרץ כי רשם התאריך בטעות סופר אולם לא הוציא צו תקין המבטל הצו הלקוי.

– ההתנהלות המשפילה של הפרקליטות נגד הנאשמים: הולכתם אזוקים בידיהם וברגליהם בפומבי לעיני הציבור ולעדשות המצלמות, יוצרים תחושה של תעמולה והתעללות ואי רצון למשפט הוגן.

נסיבות הסתבכותה של לורי שם טוב

לורי שם טוב נרדפת במשך שנים ע"י רשויות הרווחה. רשויות הרווחה החלו לרדוף את שם טוב בכוחניות עוד משנת 2008 כשהפכו אותה ל"מטופלת" שלהם. רשויות הרווחה החלו לתפור תיק להוצאת ילדיה מחזקתה בדרך של חוות דעת מומחים מטעמם ותסקירי סעד. בתוך מסמכים אלו רושמות פקידות הסעד ומומחים מטעמן מילות ארס והרס כגון: תיוגים פסיכולוגים ופסיכיאטרים. לאחר שעיבו את התיק הוציאו רשויות הרווחה בכוחניות את ילדיה מהבית. בשלב מאוחר יותר מנעו משם טוב לראות את ילדיה לצמיתות בגלל פרסומים על הוצאת ילדים מהבית ע"י רשויות הרווחה. בתי המשפט קיבלו לאורך כל הדרך את חוות הדעת של העובדות הסוציאליות ומימשו אותם לצווים והחלטות. בימים אולו עצורה שם טוב כשנה וארבעה חודשים עקב התארגנות של רשויות הרווחה להתלונן נגדה ברשויות האכיפה.

פרשת הבלוגרים: 8 חודשים במעצר ללא שום בסיס ראייתי לכאורה שנדון בבית משפט

ב- 27.02.2017 נעצרו לורי שם טוב, מוטי לייבל וצבי זר. עד ל- 06.04.2017 היה מעצרם מעצר ימים. חומר החקירה חסוי מאחר והתנהלה חקירה באותה העת, ולכן לא ניתן היה לקיים דיון ענייני להוכחת חפותם.
להמשך המעצר לאחר מעצר הימים השתמשה הפרקליטות ב"הלכת הניצוץ הראייתי". זהו מעין הלכה הקובעת כי די בכך שהפרקליט מכריז כי יש בידיו "ראיות לכאורה להוכחת אשמתם הלכאורית של הנאשמים" כדי לעצור אותם לזמן בלתי מוגבל. לקביעת מסוכנות הציגה הפרקליטות ציטוטים של שופטים בהליך מעצר הימים. וכך גם להוכחת סכנת שיבוש הליכי משפט.
למעשה לא הציגה הפרקליטות אף ראיה ביום ה- 06.04.2017 להמשך מעצר החשודים או אפילו ראיה לכאורה. כל שהציגה הפרקליטות היא ההצהרה: "בידי המבקשת (פרקליטות) ראיות לכאורה להוכחת אשמתם הלכאורית של הנאשמים". די בכך היה כדי לעצור הנאשמים לעוד מספר חודשים עד הגשת חומר ראיות לסנגורים.

סרגל מעצרים