פרשת הבלוגרים – כתב אישום: 240 עמודים, 120 אישומים – נאשמת: ללא השכלה משפטית, ללא סנגור

יוני 2019 – העיתונאית לורי שם טוב היא הנאשמת מספר אחד בתיק פרשת הבלוגרים וכנגדה כתב אישום עב כרס של 240 עמודים ובו 120 אישומים שבסיסם העלבת עובד ציבור.
מערכת המשפט אינה מטפלת במישור הפלילי בעבירות מעין אלו אולם מאחר ושם טוב היא עיתונאית שלא "פירגנה" למערכת המשפט החליטו בפרקליטות המדינה "לסלק" את שם טוב מהזירה התקשורתית על ידי תפירת תיק פלילי גדול ומורכב.
הסנגוריה הציבורית לא סיפקה לשם טוב מענה ראלי לתיק כה מורכב וגם צמצמה את מרחב הפעולה של הסנגורים מטעמה. הסנגוריה ביקשה להתפטר מהתיק, ולבסוף שם טוב ויתרה על ייצוג הסנגוריה.

פרשת הבלוגרים ללא ייצוג משפטי.png

מודעות פרסומת

מדוע מערכת המשפט מתעללת בעיתונאית לורי שם טוב?

רדיו כל חי , חיים ולדר , 17.06.2019

אתה יכול לחשוף, להדליף ולפרסם כל העולה על רוחך, רק אם הדברים שאתה כותב תואמים לרוחם של אנשי המשפט והפרקליטות. אך ברגע שתחשוף משהו עליהם? אתה בסכנה גדולה של חקירות, מעצר ללא משפט ומאסר של 12 שנה על "השמצת עובדי ציבור ונבחרים".
י"א סיון התשע"ט | חיים ולדר

כותרת קטנה, שלא הייתה לה כל התייחסות באמצעי התקשורת, צריכה הייתה להדיר שינה מעינינו, משום שהיא מבשרת החמרה במגמת ההשתלטות של הדיקטטורה השמאלנית על השלטון במדינה.
“הפרקליטות מבקשת לגזור על העיתונאית לורי שם טוב 12 שנות מאסר”.
האם אי-פעם שמעתם על עיתונאי במדינת ישראל שישב יום בכלא? שבכלל נעצר?
לא. אתם לא שמעתם. כי זה מעולם לא קרה.

אז מה עשתה העיתונאית לורי שם טוב שהפרקליטות מבקשת לגזור עליה 12 שנות מאסר? וזה אחרי שנתיים שהיא ישבה במעצר ללא משפט?
כעת קחו כיסא ותשבו עליו. האשמה של שם טוב היא שהיא השמיצה עובדי ציבור ונבחרים והדליפה כתבי אישום.
אתם קוראים נכון. זו האשמה וזה העונש שהפרקליטות רוצה לגזור עליה, והמעניין ביותר הוא שאנשי התקשורת לא מרימים קול זעקה ולמעשה תומכים בצעדי הפרקליטות.

שלא תבינו לא נכון. הטור הזה אינו בא כדי לתמוך במעשיה של לורי שם טוב שפגעה בעובדי ציבור השמיצה והעליבה אותם. הוא בא לשים סימן שאלה גדול ואימתני. שהרי, עיתונאים רבים עושים את זה. משמיצים עובדי ציבור ונבחרים, חושפים עליהם דברים עוד לפני שהם עצמם יודעים מזה, מדליפים הקלטות מחדרי החקירות ביניהם כאלה שממש משפילות ומבזות את הנחקר ובני משפחתו וגם מדליפים כתבי אישום ביניהם כאלה שיש בהם פגיעה חמורה בקטינים. אז איך זה שעיתונאים ידועים ומפורסמים מקבלים פרסים על החשיפות שלהם, ואילו לורי שם טוב שכתבה ברשת החברתית לאיזה 200 איש, הולכת לעונש של 12 שנות מאסר? מה הסיפור כאן?

האמת היא, שהסיפור של לורי שם טוב נוגע לכל אחד מאתנו מפני שהוא שופך אור על המציאות שאנו חיים בה. מציאות שמוסתרת מאתנו בחכמה, בתבונה ובערמומיות.

לכאורה, אנו במדינה חופשית בה מותר לכל אחד לחשוב, להתבטא ולפרסם את כל מה שנראה לו.
אבל האמת שאנו חיים במדינה עם שלטון דיקטטורי כוחני שאין בו חופש עיתונות, אין בו חופש ביטוי, אין בו צדק ואין בו חירות.

אתה יכול לחשוף ולפרסם כל העולה על רוחך רק אם הדברים שאתה כותב תואמים לרוחם של השולטים בפועל – אנשי המשפט והפרקליטות. אך ברגע שתכתוב משהו או תחשוף משהו עליהם? אתה בסכנה גדולה של חקירות, מעצר ללא משפט, מאסר ארוך ושיימינג שהוא לפעמים לא פחות מעונש מוות.

רגע לפני הדיקטטורה – מאמר על רדיפת העיתונאית לורי שם טוב

רגע לפני הדיקטטורה – מאמר על רדיפת העיתונאית לורי שם טוב – מאת חיים ולדר , "לדעת" , יא סיון התשע"ט, 14.06.2019

אתה יכול לחשוף, להדליף ולפרסם כל העולה על רוחך, רק אם הדברים שאתה כותב תואמים לרוחם של אנשי המשפט והפרקליטות. אך ברגע שתחשוף משהו עליהם? אתה בסכנה גדולה של חקירות, מעצר ללא משפט ומאסר של 12 שנה על "השמצת עובדי ציבור ונבחרים".
י"א סיון התשע"ט|חיים ולדר

כותרת קטנה, שלא הייתה לה כל התייחסות באמצעי התקשורת, צריכה הייתה להדיר שינה מעינינו, משום שהיא מבשרת החמרה במגמת ההשתלטות של הדיקטטורה השמאלנית על השלטון במדינה.
“הפרקליטות מבקשת לגזור על העיתונאית לורי שם טוב 12 שנות מאסר”.
האם אי-פעם שמעתם על עיתונאי במדינת ישראל שישב יום בכלא? שבכלל נעצר?
לא. אתם לא שמעתם. כי זה מעולם לא קרה.

אז מה עשתה העיתונאית לורי שם טוב שהפרקליטות מבקשת לגזור עליה 12 שנות מאסר? וזה אחרי שנתיים שהיא ישבה במעצר ללא משפט?
כעת קחו כיסא ותשבו עליו. האשמה של שם טוב היא שהיא השמיצה עובדי ציבור ונבחרים והדליפה כתבי אישום.
אתם קוראים נכון. זו האשמה וזה העונש שהפרקליטות רוצה לגזור עליה, והמעניין ביותר הוא שאנשי התקשורת לא מרימים קול זעקה ולמעשה תומכים בצעדי הפרקליטות.

שלא תבינו לא נכון. הטור הזה אינו בא כדי לתמוך במעשיה של לורי שם טוב שפגעה בעובדי ציבור השמיצה והעליבה אותם. הוא בא לשים סימן שאלה גדול ואימתני. שהרי, עיתונאים רבים עושים את זה. משמיצים עובדי ציבור ונבחרים, חושפים עליהם דברים עוד לפני שהם עצמם יודעים מזה, מדליפים הקלטות מחדרי החקירות ביניהם כאלה שממש משפילות ומבזות את הנחקר ובני משפחתו וגם מדליפים כתבי אישום ביניהם כאלה שיש בהם פגיעה חמורה בקטינים. אז איך זה שעיתונאים ידועים ומפורסמים מקבלים פרסים על החשיפות שלהם, ואילו לורי שם טוב שכתבה ברשת החברתית לאיזה 200 איש, הולכת לעונש של 12 שנות מאסר? מה הסיפור כאן?

2. האמת היא, שהסיפור של לורי שם טוב נוגע לכל אחד מאתנו מפני שהוא שופך אור על המציאות שאנו חיים בה. מציאות שמוסתרת מאתנו בחכמה, בתבונה ובערמומיות.

לכאורה, אנו במדינה חופשית בה מותר לכל אחד לחשוב, להתבטא ולפרסם את כל מה שנראה לו.
אבל האמת שאנו חיים במדינה עם שלטון דיקטטורי כוחני שאין בו חופש עיתונות, אין בו חופש ביטוי, אין בו צדק ואין בו חירות.

אתה יכול לחשוף ולפרסם כל העולה על רוחך רק אם הדברים שאתה כותב תואמים לרוחם של השולטים בפועל – אנשי המשפט והפרקליטות. אך ברגע שתכתוב משהו או תחשוף משהו עליהם? אתה בסכנה גדולה של חקירות, מעצר ללא משפט, מאסר ארוך ושיימינג שהוא לפעמים לא פחות מעונש מוות.

ת1ת2ת3

 

פרשת הבלוגרים – עדכון 13.06.2019

נרדפת על ידי מערכת המשפט עקב היותה עיתונאית. פרשת הבלוגרים – עדכון 13.06.2019- פרקליטות המדינה החליטה על העונש עוד טרם החל המשפט. פרקליטות המדינה מפיצה שמועות כזב בתקשורת כאילו הסתיים המשפט וכי הבלוגרים הורשעו בכל סעיפי האישום ומה שנשאר זה לקבוע כמה שנים יקבל כל אחד מהנאשמים, בעוד המשפט טרם החל. לורי שם טוב כאמור ללא השכלה משפטית ואינה מיוצגת במשפט זה על פי החלטת השופט בני שגיא למרות כתב האישום האדיר בהיקפו הכולל 120 סעיפי אישום. שם טוב נעצרה ב- 27.02.2017 למשך שנתיים וחודשיים בחשד לעבירות שיימינג במרשתת. ב- 03.05.2019 שוחררה שם טוב לחלופת מעצר בביתה.

 

הפרקליטות דורשת 12 שנות מאסר לבלוגרית לורי שם טוב הנאשמת בהשמצת עובדי ציבור

כתב האישום נגד לורי שם טוב כולל 120 אישומים על פרסומים ברשת, בהם סחיטה באיומים, פגיעה בפרטיות והעלבת עובד ציבור. בתיק שעסק בעבירות דומות נגזר על הנאשם מאסר על תנאי
רויטל חובל , 10.06.2019 , הארץ
ת1

הפרקליטות דורשת לגזור 12 שנות מאסר על הבלוגרית לורי שם טוב, המואשמת בין היתר בפגיעה בפרטיות ובהעלבת עובדי ציבור, ובהם שופטים, באמצעות פרסומים ברשת. ל"הארץ" נודע כי באחת הישיבות שקיים סנגורה עם נציגי פרקליטות מחוז תל אביב, במסגרת מגעים ראשוניים להסדר טיעון, ציינו הפרקליטים כי הם עומדים על כך שייגזר עליה מספר דו־ספרתי של שנות מאסר, וכי הם אינם מוכנים להתפשר על כך. בפרקליטות הכחישו את הדברים.כתב האישום שהוגש באפריל 2017 נגד שם טוב ושני נאשמים נוספים — הבלוגר מוטי לייבל ועורך הדין צבי זר — חריג בהיקפו. הוא מתפרס על פני 231 עמודים וכולל 120 אישומים, שכולם קשורים בפעילות ברשת. בין היתר מיוחסות לשלושה עבירות חמורות של קשירת קשר לבצע עבירות פליליות שונות נגד גורמים ממערכת הרווחה, אכיפת החוק והמשפט, פגיעה בפרטיות, הטרדה מינית, העלבת עובד ציבור, זילות בית המשפט וכן הפרת איסור פרסום של שמות ותמונות של קטינים. לשם טוב וללייבל מיוחסת גם עבירה של סחיטה באיומים, בטענה שהפעילו לחץ על עורכת דין פרטית להתפשר עמם בתיק, ואיימו שאם לא תיענה לבקשתם הם ימשיכו לפרסם נגדה השמצות.

בדיקת "הארץ" מגלה כי העונש שדורשת הפרקליטות לגזור על שם טוב חמור בהרבה מהענישה המבוקשת בתיקים דומים. במקרה של חושף השחיתויות רפי רותם, עונשו בגין הרשעה בביצוע של 20 עבירות של הטרדה כלפי 14 מתלוננים לאורך שנים ארוכות, ו–15 עבירות של העלבת עובד ציבור, הסתכם במאסר על תנאי. בבית המשפט המחוזי הוא זוכה ממרבית העבירות נגדו והפרקליטות ביקשה לערער על כך לבית המשפט העליון. באשר לכתב האישום נגד חברי מחאת "באים לבנקאים", שבמסגרתו ייחסה להם הפרקליטות עבירה של סחיטה באיומים, הפרשה הסתיימה בהסדר טיעון שכולל עבירות של פגיעה בפרטיות והעונש לא הוסכם. על טל מור, שדרס למוות רוכב אופניים, נגזרו 12 שנות מאסר.

בכתב האישום נגד שם טוב ושני הנאשמים האחרים נכתב כי הם "ביקשו להטריד ולפגוע בפרטיותם של גורמי רווחה, גורמים ממערכת אכיפת החוק והמשפט וכן בכל אדם או גוף אחר שהיתה לו נגיעה כלשהי — גם אם חד־פעמית ושולית — לעניינים הנוגעים להוצאת ילדים ממשמורת הוריהם ולסכסוכים על משמורת ילדים". את מאבקה החלה שם טוב בשופט בית משפט לענייני משפחה נפתלי שילה, שמאז קודם למחוזי, שהחליט להוציא מחזקתה את ילדיה חרף חוות דעת חיוביות בעניינה. היא החלה לפרסם כתבות המבקרות את התנהלותו, לצד התנהלות עובדות סוציאליות שטיפלו בעניינה וגילתה כי היא אינה היחידה שמתקוממת נגד המערכת.

על אף שהעבירות נוגעות בגבולות חופש הביטוי ונחשבות פחותות בחומרתן במדרג הפלילי, החליטו בפרקליטות להגיש את כתב האישום לבית המשפט המחוזי ולא לבית משפט השלום — שהעונש שביכולתו לגזור מוגבל לשבע שנות מאסר. בפרקליטות החליטו להתייחס למקרה כאל תיק דגל שיביא להחמרה בענישה על עבירות "שיימינג". לראשונה, הם גם ביקשו לעצור את שלושת הנאשמים עד תום ההליכים המשפטיים נגדם, בקשה שהיתה שמורה עד כה למקרים חמורים של סכנה לשלום הציבור, כמו במקרי אלימות קשים. רק בחודש שעבר, בהוראת בית המשפט העליון, שוחררה שם טוב ממעצר שנמשך שנתיים ושלושה חודשים. לייבל וזר שוחררו אף הם בהוראת בית המשפט העליון כעבור תשעה חודשים במעצר.

בעוד שבפרקליטות מכנים את הפרשה "פרשת הטרור הרשתי" או "פרשת הבלוגרים", שם טוב ותומכיה מכנים אותה "פרשת השופטים הנוקמים". 25 מתוך כמאה מתלוננים נגדה הם שופטים מבתי המשפט השונים שפנו למשטרה בתלונה על פרסומים שונים נגדם. אחת השופטות מתוארת בפרסומים השונים המיוחסים לשם טוב ולשותפיה "שופטת פמינאצית" ו"זנזונת מטורללת". שופטת אחרת התלוננה כי הפגינו מתחת לביתה וצעקו לשכניה שהיא "חותמת גומי של הרווחה". שופטת נוספת התלוננה שנכתב אודותיה כי "קיבלה את פרס דאעש לחיסול יעיל של הורים — המליצה על הקמת תא גזים אצלה באולם להורים ושליחת ילדיהם למוסדות רווחה". בחלק מהמקרים פורסמו תמונות פרובוקטיביות של שופטים.

לבקשת הפרקליטות, אסר שופט בית המשפט המחוזי בני שגיא לפרסם את שמם של כל המתלוננים נגד שם טוב. מאז הוגש כתב האישום נגדה, נשמעו כ–20 עדים בתיק בדלתיים סגורות. המשפט הוקפא בעקבות ויכוחים וטענות של שם טוב על אופן ייצוגה מטעם הסנגוריה הציבורית, ובשבוע שעבר החליט השופט שגיא לפטור את הסנגוריה מהחובה לייצג אותה. שם טוב כעת מייצגת את עצמה וכך גם זר.

מהפרקליטות נמסר בתגובה כי "המספרים המצוינים לא הוצעו על ידי הפרקליטות. מעבר לכך, לא נוכל להתייחס למשא ומתן עם סנגורים. כתב האישום הוגש לבית המשפט המחוזי בשל עבירת הסחיטה באיומים ובשל עבירות המרמה המיוחסות לנאשמת באישומים אחרים".

הפרקליטות דורשת 12 שנות מאסר נגד העיתונאית לורי שם טוב בגין עבירות מקלדת-1הפרקליטות דורשת 12 שנות מאסר נגד העיתונאית לורי שם טוב בגין עבירות מקלדת-2

הנאשמת לא מוכנה לקבל את מרותו של בא כוחה

מאי 2019 – "היא לא מוכנה לקבל את מרותו של בא כוחה" ציינה הפרקליטה לשופט בדיון בבית המשפט העליון בעניין מעצרה של העיתונאית לורי שם טוב העצורה מזה שנתיים וחודשיים על עבירות "מקלדת". השופט גרוסקופף השיב: "היא לא אמורה לקבל את מרותו".
המשמעות של המילים שיצאו מפיה של הפרקליטה היא: "היא לא מוכנה לקבל את הסמכות העליונה או הסמכות המוחלטת של הנציג שלה או השליח שלה".

מילים אלו שיצאו מפיה של הפרקליטה מתארות בפשטות ובדיוק את היחסי לקוח וסנגור מהסנגוריה הציבורית. הסנגור הציבורי הוא למעשה האדון והנאשם או הלקוח אמור לציית לו. זוהי תפיסה רווחת בסנגוריה הציבורית ובפרקליטות.
מסתבר שהסנגור מהסנגוריה הוא "אדון" שעלול להיות לעתים לא כל כך נחמד ל"לקוח" שלו, בשכר טרחה נמוך מאוד שהוא מקבל מהסנגוריה, ומרחב פעולה מצומצם מאוד שהצוות הפנימי בסנגוריה מכתיב לו. אם הנאשם אינו מציית לסנגורו מהסנגוריה, אזי השופט יכול להטיל סנקציה של מעצר ממושך על ידי דחיית בקשות שחרור הנאשם ממעצרו בתואנה שהוא מיוצג, ורק סנגור רשאי להגיש. וכך למעשה כובלים בית המשפט ביחד הפרקליטות והסנגוריה את הנאשם לציית להם.
פרקטיקה זו מלבד היותה פוגעת באופן חמור בכבוד האדם וחירותו, יוצרת עיוות בבתי המשפט למעצרים ממושכים ולעסקאות טיעון (הודאה באשמה) בכפייה, ואינה עומדת בקנה אחד עם כללי האתיקה שכל עורך דין מחויב לעמוד בהם כלפי לקוחו.

מצורף: קטע מפרוטוקול דיון ערר שהגישה לורי שם טוב לבית המשפט העליון בפני כב' השופט גרוסקופף בש"פ 2847-19 מה- 01.05.2019.

ת0ת3

פרשת הבלוגרים: חוק יסוד "פני הדברים"

25.03.2019 – מי שיחפש ברשימת חוקי היסוד במדינת ישראל ימצא חוקי יסוד כגון חוק יסוד כבוד האדם וחירותו אותו מלמדים כל משפטן מתחיל אם כי בקושי ממומש על ידי הרשויות בגלל סעיף ההגבלה.
חוק יסוד "פני הדברים" הוא חוק יסוד שלא כתוב בשום מקום אך הוא מוסכמה ברורה במערכת המשפט, הפרקליטות, הסנגוריה הציבורית, הערכאות, ועוד מגופי מערכת המשפט.
חוק יסוד "פני הדברים" קובע כי ניתן לרמוס כל זכות יסוד של אזרח על פי הנסיבות.
במקרה שלהלן תגובת פרקליטות המדינה לבקשת נאשם לחומרי חקירה. הפרקליטות מבקשת לדחות הבקשה מאחר שהנאשם מיוצג ולכן יש לדחות הבקשה כי הגיש אותה ללא רשות שליחיו מהסנגוריה.
האם אדם במעצר צריך לבקש רשות משליחו להגיש בקשה בעניין גורלו?

חוק יסוד
הפרקליטה מירב גבע מבקשת לדחות על הסף בקשת נאשם בגלל שהוא מיוצג