פרשת הבלוגרים – בקשה לביטול כתב האישום

ינואר 2020 – לורי שם טוב הגישה בקשה (מספר 240) לביטול כתב האישום נגדה בתיק פרשת הבלוגרים (ת"פ 14615-04-17) .
שם טוב טוענת שפרקליטות המדינה והיחידה החוקרת חרגו מהחוק והכללים בהליך הפלילי שניהלו נגדה ולא שמרו על הגינות ותום לב, ולא פעלו על פי עיקרון השיוריות (נקיטת הליך פלילי כמוצא אחרון) המתבקש בכתב אישום עב כרס זה חרף היותה במצב סוציואקונומי קשה ביותר ושאינה רואה את ילדיה מעל 10 שנים. החל מיומו הראשון של הליך זה פרקליטות המדינה והיחידה החוקרת גרמו עוול לשם טוב הגבוה עשרות מונים מהעוול הלכאורי ששם טוב גרמה לטענתם. משום כך הבקשה לביטול כתב האישום.

השופט שגיא כתב בהחלטתו לבקשה כי תידון לאחר ליבון סוגיית הייצוג של שם טוב במשפט זה. יובהר כי שם טוב הייתה עצורה משך כשנתיים ושלשה חודשים על חשד עבירות שבסיסן העלבת עובדי ציבור במרשתת, כיום כשלש שנים לאחר הגשת כתב האישום אין לשם טוב עו"ד מייצג והיא אינה יכולה לייצג עצמה הואיל ואין לה השכלה משפטית וגם הואיל והיא הנאשמת המרכזית בתיק עב כרס זה.

אכיפה בררנית
שם טוב טענה כי פרקליטות המדינה פעלה נגדה באכיפה בררנית מתוך כוונה להפליל אותה אותה והראיה שתלונות על פרסומים במרשתת החמורות עשרות מונים נסגרות כלאחר יד על ידי גורמי האכיפה בעילת "חוסר עניין לציבור". יתרה מכך, פרקליטות המדינה פועלת באופן נבזי והיא עצמה משתמשת ב"שיימינג" באמצעי תקשורת מרכזיים כדי לסכל. דוגמא לכך הוא פרסומים מכפישים שפורסמו על ידי פרקליטות המדינה נגד שם טוב כדי להשחיר אותה בציבור, או נגד הפרקליטה אורלי בן ארי כדי לסכל מינויה למ"מ מקום פרקליט המדינה.

פרקליטות המדינה מסיתה ומטעה את מערכת המשפט
האכיפה הבררנית אינה הפרקטיקה היחידה שמפעילה הפרקליטות להרשעת שם טוב הוודאית בניגוד לסדרי דין ועקרונות ההליך הפלילי. פרקטיקה נוספת היא הכפשת המבקשת בפני שופטי בית המשפט העליון בעוד משפטה תלוי ועומד.
בתאריך 02.08.2018 הופיע פרקליט המדינה שי ניצן במעמד הפרידה מכב' השופט אורי שהם בפני שופטי העליון, שרת המשפטים ועוד נכבדי מערכת המשפט (נאומו גם הופיע ברשת האינטרנט) ואמר על שם טוב שהיתה עצורה מזה כשנה וחמישה חודשים): "בעניין לורי שם טוב, פרסומים מכפישים ובוטים כלפי עובדי ציבור שפירסמה החשודה, הם בגדר אלימות מילולית הניצבת ברף החומרה הגבוה ביותר…".
מדובר בהליך שיפוטי תלוי ועומד מול השופטים אליהם דיבר פרקליט המדינה. שם טוב באותה עת הייתה עצורה ולא יכלה להגן על עצמה נגד דברי הסלף של פרקליט המדינה מול השופטים הבכירים הדנים בעניינה.
פרקליט המדינה שי ניצן הטעה בנאומו את שופטי בית המשפט העליון באוגוסט 2018 שטען כי לתפיסתו פרסומיה הלכאוריים הנם כאלימות פיסית. פרסומיה הלכאוריים לא כללו איומים ברצח או הודעה על רצח אלא פרסומים לכאוריים שבסיסם העלבת עובדי ציבור, ובכל זאת הייתה שם טוב במעצר מאחורי סורג ובריח כשנתיים וחודשיים. ואילו תלונה על ריבוי פרסומים של איומים ברצח, הסתה לרצח, והודעה על כוונה לרצוח נסגרים כלאחר יד על ידי פרקליט המדינה בהודעה טלפונית לקונית "חוסר עניין לציבור".
אדם במעמד פרקליט המדינה הנו בעל סמכות מקצועית עליונה בפלילים ברשות המבצעת בעיני שופטי העליון והם רואים ומחשיבים ביותר את דבריו. דברי פרקליט המדינה אינו בגדר "שמועה" סתם או אמירה בעלמא מפי הדיוט. בסיטואציה שנוצרה ספק רב אם מערכת המשפט כשירה לשפוט את שם טוב , ויש לבטל את כתב האישום ולו רק למראית העין.
פרקליט המדינה שי ניצן פעל בחוסר הגינות ותום לב ומנהל מסע ציד נגד המבקשת ולכן יש לפסול את כתב האישום נגד שם טוב.

פרקליטות המדינה חרגה מהחוק והכללים בהליך הפלילי
ההליך הפלילי נגד שם טוב נוהל תוך חריגה מהחוק והכללים תוך גרימת עוול לשם טוב הגבוה עשרות מונים מכתב האישום כולו. פרקליטות המדינה והיחידה החוקרת פגעו באופן חמור בכבודה של שם טוב , חירותה, קניינה, צנעתה, ופרטיותה. זאת ניתן לראות בכל דבר ועניין ובכל הליך לרבות הליך תפיסת הרכוש דנן;
כל הצווים בהליך החקירה לקויים ולקוניים. לדוגמא צווי החיפוש ללא הנמקה מהו החשד או העילה ומהי נחיצות החיפוש, והנמקה מדוע החיפוש במחשב יבוצע ללא עדים ועוד ליקויים רבים .
חיפוש בתוך דברי המחשב ללא נוכחות החשודים או מי מטעמם ללא הנמקה לכך מה שמאפשר לפרקליטות המדינה לשתול ראיות כרצונה.
החזקת הרכוש על פי החלטה לקויה ולקונית ("כמבוקש" על חפצים יקרי ערך) בניגוד לחוק של כב' השופטת כוחן שניתנה במעמד צד אחד ללא מתן אפשרות לחשוד או מי מטעמו לקבל יומו בבית המשפט. החלטת השופט כוחן להחזקת הרכוש עד תום ההליכים טרם הוגש כתב האישום הנה בניגוד לחוק.
החזקת הרכוש היקר מעל שנתיים וחצי שלא לצורך.
פגיעה בפרטיותה של שם טוב וחשודים בדרך של הפצת חומר מחשב וסמרטפון שנתפסו שאינו קשור לתיק הפלילי בתוך חומר החקירה גלוי לעיניהם של הנאשמים, באי כוחם, והשופט. מדובר בהפצת, תסקירי סעד אישיים, תעודות גירושין, מסמכים רפואיים, תלושי משכורת, שיחות אינטימיות מוקלטות, סרטי וידאו, ועוד שלל פגיעה בפרטיות ברף החומרה הגבוה ביותר. פרקליטות המדינה גרמו למבקשת עוגמת נפש, ועוול בל יתואר הנמשך עד עצם היום הזה.
תנהלות פרקליטות המדינה חמורה עשרות מונים מכתב האישום כולו שעיקרו העלבת עובדי ציבור שבגינו הייתה המבקשת במעצר כשנתיים ושלשה חודשים.

מצורפת
בקשה מספר 240 לביטול כתב האישום נגד שם טוב בתיק פרשת הבלוגרים ת"פ 14615-04-17 והחלטת השופט שגיא מיום 07.01.2019.

בקשה 240 לביטול כתב אישום והחלטת שגיא לדחייה עד למינוי עו_ד-1-8_page-0001בקשה 240 לביטול כתב אישום והחלטת שגיא לדחייה עד למינוי עו_ד-1-8_page-0002בקשה 240 לביטול כתב אישום והחלטת שגיא לדחייה עד למינוי עו_ד-1-8_page-0003בקשה 240 לביטול כתב אישום והחלטת שגיא לדחייה עד למינוי עו_ד-1-8_page-0004בקשה 240 לביטול כתב אישום והחלטת שגיא לדחייה עד למינוי עו_ד-1-8_page-0005בקשה 240 לביטול כתב אישום והחלטת שגיא לדחייה עד למינוי עו_ד-1-8_page-0006בקשה 240 לביטול כתב אישום והחלטת שגיא לדחייה עד למינוי עו_ד-1-8_page-0007בקשה 240 לביטול כתב אישום והחלטת שגיא לדחייה עד למינוי עו_ד-1-8_page-0008

עוד על פשעי הסייבר של פרקליטות המדינה

נמאסתם פרקליטות המדינה, במקום לרכל ולתפוס כותרות בעיתונים, תתחילו לעבוד.

רצח אופי בחסות העלטה, יואב יצחק , News1 , 27.12.2019
בחסות העלטה מופצות שמועות מרושעות ובלתי נכונות בדבר תוכן שיחתו של שופט בכיר עם אפי נוה – כשנוה כיהן בתפקיד יושב-ראש לשכת עורכי הדין שורש הרע: השימוש שעשה שי ניצן בשיחות/הודעות שנשלפו מהנייד של אפי נוה שנגנב ונפרץ כך פעל ניצן לחיסול יריבו האישי לאחר שהתנגד למינויו לבית המשפט העליון
▪ ▪ ▪
1. חברים. עוול גדול עושים לאותו שופט בכיר שבו מדובר. רצח אופי. כמה עיתונאים וגורמים נוספים מנצלים קיומו של צו איסור הפרסום להפצת שמועות ודרישה להדחתו. האמת היא: אין באותה שיחה עם אפי נוה שום דבר מפליל או חריג. אם יוסר הצו משיחתם, יוברר לכולם: השיח מצד שני הצדדים היה מקצועי ולגיטימי.

2. הפגיעה באותו שופט כבדה מאוד. בשיחות שקיים בימים האחרונים, ובמטרה לקטוע את מחול השדים סביבו, הוא הביע הסכמתו לפרסום שיחתו עם אפי נוה. זו אחת הסיבות להודעתה החריגה של הנהלת בית המשפט: בעד הסרת הצו ופרסום השיחות של נוה עם שופטים.

3. הבעיה הגדולה הייתה ונותרה: אופן התנהלות שי ניצן. הוא ניצל לרעה את תפקידו כפרקליט מדינה – תוך שימוש בשיחות/הודעות שנשלפו מנייד שנגנב ונפרץ וחריגה מהלכות פסוקות – כדי לחסל חשבון אישי עם אפי נוה (נוה הביע התנגדות למינוי ניצן לשופט בעליון). ניצן גרם נזק עצום לציבור ולמערכת המשפט.

4. הנוהג התקשורתי שהתפתח לרכל ולצקצק ולהטיל דופי בשופט או במועמד לשפיטה בגין כל שיחה עם יו"ר לשכת עורכי הדין ו/או חבר בוועדה לבחירת שופטים, מגונה ופסול. אנשים מדברים במטרה להתקדם או להשפיע. זה חוקי ולגיטימי – אלא אם הוצעה תמורה בלתי חוקית. ובענייננו: עוול נורא עושים לאותו שופט בכיר.

5. בנסיבות שנוצרו, ומכיוון שמדובר בכל זאת בשופט בכיר – הדרך הנכונה לפזר את החושך ולהדוף את המידע המרושע והשיקרי, היא לאפשר פרסום תמליל שיחתו של השופט עם אפי נוה. הפרסום טעון הסכמת השניים והסרת צו איסור פרסום הקיים גם על שיחתם (צו גורף על כל השיחות ניתן לבקשת נוה). לפי הבנתי, אין סיבה שלא יסכימו.

פשעי הסייבר של פרקליטות המדינה

 

הטרור הרשתי והתקשורתי של פרקליטות המדינה נגד אורלי בן ארי גינסבורג

25.12.2019 – פרקטיקת טרור רשתי ותקשורתי של פרקליטות המדינה לקדם את האג'נדה שלה.
מהרגע ששמעו בכירים בפרקליטות המדינה כי בן ארי גינסבורג קיבלה מינוי למ"מ פרקליט המדינה בניגוד לאג'נדה שלהם, החלו בנחישות וללא מורא מהחוק במתקפת טרור רשתי ותקשורתי נגד בן ארי להתיר דמה ברבים.
הבכירים בפרקליטות יצרו קשר עם כל אמצעי התקשורת המרכזיים במדינה והפיצו הכפשות להתיר דמה של בן ארי כדי לסכל מינויה.התוצאה לא אחרה לבוא ובן ארי הסירה מועמדותה למ"מ פרקליט המדינה.
להלן מקצת עלילות הדם: השוו אותה ל"עכורה", "ממורמרת", "דם רע", "רדופה" , "התנהגה בעוינות", "כינתה את פרקליט המדינה 'היטלר'" ועוד…

א2

א3

א4

א5

אורלי בן ארי

 

זיקה משפחתית חברתית – סולברג למברגר

חשיפה: סולברג דן לפני שלושה שבועות בעתירה נגד למברגר , אמיר לוי | 19/12/2019 , מידה
שופט העליון שפסל את עצמו אתמול מלדון בעניין מינוי פרקליט המדינה בשל “זיקה משפחתית”, ישב רק לאחרונה בהרכב שדן בעתירה נגד למברגר

סולברג למברגר
שופט העליון נעם סולברג (מימין) ומשנה לפרקליט המדינה שלמה למברגר – בקשר משפחתי חברתי באותו אולם דיונים

אתמול בבוקר (רביעי) החליט (בג"ץ 8410/19) השופט נעם סולברג, ששימש כשופט התורן בבית המשפט העליון, לפסול את עצמו מדיון בעתירה שהגישה התנועה לאיכות השלטון נגד מינויה של אורלי בן ארי לממלאת מקום פרקליט המדינה, משום שהוא נמצא ב”זיקה חברתית ומשפחתית” עם שלמה למברגר, מי שנחשב למועמד המועדף לתפקיד. סולברג העביר את ההחלטה לשופט הבא בסדר התורנות, מני מזוז, שהוציא צו ביניים המעכב את מינוי בן ארי, ולמעשה מונע את כניסתה לתפקיד.

למרות זאת, רק כשלושה שבועות לפני כן דן השופט סולברג (בג"ץ 5693/19) (יחד עם ג’ורג’ קרא ויעל וילנר) בעתירה שהוגשה ישירות נגד שלמה למברגר, שי ניצן והיועמ”ש מנדלבליט, ופסק כי יש למחוק אותה. זאת הוא עשה מבלי שום הודעה ודיווח על ניגוד עניינים אפשרי בדיון שעניינו החלטותיו המקצועיות ושיקול דעתו של למברגר, שאיתו הוא עומד בקשרים “חברתיים-משפחתיים”, ועוד בנושא רגיש הנוגע לשופט אחר.

בעתירה פנתה הפעילה החברתית אורי נחמן בבקשה לבטל הודעה שנמסרה לה מטעם לשכתו של למברגר, על דחיית בקשתה לפתוח בחקירה פלילית נגד שופט מכהן. הרכב השופטים בראשות סולברג פסק בעד דחיית העתירה. לשאלת ‘מידה’ האם יידע את הצדדים בדבר אותה “זיקה חברתית ומשפחתית” בינו לבין למברגר, השיבו הבוקר במערכת המשפט בשלילה, בטענה כי “לא דומה עניין שבו מייצג עו”ד למברגר את המדינה, לעניין שבו על הפרק עניין אישי שלו, כמועמד לתפקיד ממלא מקום פרקליט המדינה”. בהקשר זה יש לציין כי סעיף 77א’ לחוק בתי המשפט אינו עורך הבחנה כזו וקובע כי: “שופט לא ישב בדין בידעו שמתקיים אחד מאלה: צד להליך, בא כוחו או עד מרכזי, הוא בן משפחה של השופט או שקיימת ביניהם קרבה ממשית אחרת”.

שאלות חמורות

בשיחה שערכנו עם העותרת נחמן היא סיפרה כי השופט סולברג לא הזכיר בשום שלב בדיון את הזיקה הקיימת בינו ובין למברגר. “הוא לא ציין דבר כזה, ובכלל לא הרחיב או נתן נימוקים להחלטה”. פרקליטה של נחמן, עו”ד דוד לוי, אמר ל’מידה’ כי “אם אכן סולברג נמצא בניגוד עניינים מול למברגר, נשקול לפעול לפסילת ההחלטה שנתן”.

כזכור, עו”ד שלמה למברגר, המשמש כמשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, היה המועמד המועדף על היועמ”ש מנדלבליט לתפקיד ממלא מקומו של שי ניצן הפורש, אך שר המשפטים אוחנה בחר לבסוף באורלי בן ארי שכעת מינויה מוקפא. ברשימת ניגודי העניינים האחרונה של שופטי העליון שפורסמה על ידי ‘דה מרקר’ בחודש מאי בשנה שעברה, לא ציין השופט סולברג שום מקרה בו הוא נמצא בניגוד עניינים עם אדם או גוף כלשהו. למעשה, סולברג היה השופט היחיד מבין כל שופטי בג”ץ הנוכחיים שלא ציין אפילו מקרה אחד של ניגוד עניינים. לבקשתנו לקבלת רשימת ניגוד העניינים המעודכנת של השופט סולברג השיבו בדוברות הרשות השופטת כי “אין רשימת מניעויות ולא הסדר ניגוד עניינים”.

עורך הדין זאב לב, מנהל תחום המחקר בתנועה למשילות ודמוקרטיה, אמר ל’מידה’ כי “תמוה בעיני מדוע בעתירה הנוגעת למינויה של אורלי בן ארי לתפקיד ממלאת מקום פרקליט המדינה, עתירה שלמברגר כלל אינו צד לה, בחר השופט סולברג לפסול עצמו מטעמים של “קרבה משפחתית”, בעוד שבעתירה בה למברגר הוא משיב לעתירה, גם אם שולי, כלל לא טרח כבוד השופט לעדכן את הצדדים בנוגע לאותה הקרבה”. לדברי עו”ד לב, “חשוב להבין כי עניינו של למברגר בתוצאות העתירה נגד מינויה של בן ארי הינו שולי ביותר, מאחר וגם אם תתקבל העתירה אין כל מחויבות לשר המשפטים למנות דווקא אותו או כל מועמד אחר מתוך השמות שנשמעו”.

השאלות העולות ממקרה זה חמורות. ראשית, הכיצד יכול להיות שסולברג דן בתיק המשליך ישירות על למברגר, מבלי להצהיר על ניגוד העניינים? הטענה שמדובר בעניין מקצועי ולא אישי איננה מתקבלת על הדעת, משום שכל ניגודי העניינים במהותם עניינם קשר אישי שעשוי להשליך על הקשר המקצועי. זהו תירוץ דחוק, שסולברג כשופט היה דוחה בכל תיק שהוא דן בו. שנית, מדוע לא עודכנה רשימת ניגודי העניינים של סולברג כמתחייב מכל עובד מדינה, ומשופט על אחת כמה וכמה, וכאשר מדובר בניגוד עניינים עם בכיר בפרקליטות, עוד יותר מכך? ושלישית, יש לשאול, האם יכול להיות שסולברג, כשופט שמרן, לא רצה לפסול את בן ארי מתוך הבנה שאין כאן עילה להתערבות בית המשפט, אך הבין שאם יפסול את עצמו, מני מזוז יעשה עבור למברגר, שאיתו כאמור עומד סולברג בקשר “חברתי-משפחתי”, את העבודה?

Document-page-001Document-page-002Document-page-007אמיר לוי - מידה

 

דרושה: מדיניות חדשה להעמדה לדין

דרושה: מדיניות חדשה להעמדה לדין , פרופ. בועז סנג'רו , 20.12.2019 , ישראל היום

גם אני אינני שמח על בחירת שר המשפטים בעו"ד אורלי בן ארי לתפקיד ממלאת מקום פרקליט המדינה. הפרקליטות היא גוף חשוב, עתיר כוח, וטעון ריענון ושיפור. מינוי פרקליט המדינה מתוכו אינו מבשר רפורמה ושינוי. הצורך בשיפור בולט בתחומים רבים.

"יש להקפיד יותר על גילוי מלוא חומר החקירה לסנגורים; לצמצם את הסחבת בטיפול בתיקים; לשנות מדיניות ולבקש פחות מאסרים מבתי המשפט"

יש להתוות מדיניות חדשה באשר להעמדה לדין, כך שלא על כל עבירה מיותרת, מתקופת המנדט הבריטי על ארץ ישראל, ירדפו אנשים ויבזבזו משאבים ציבוריים; מדיניות חדשה שתביא להפחתה דרסטית במספר המעצרים – ניתן וצריך לחקור גם בלי לעצור; יש לגבש מדיניות ראויה באשר לשימוש בעסקאות הטיעון, שמצד אחד תצמצם את היקף השימוש בכלי זה, כך שיתקיימו יותר משפטי הוכחות שבהם מנסים לעשות צדק, ומצד שני, כל עוד מתקיימת תעשיית עסקאות הטיעון, תכיר בזכות הנאשמים לקבלת הצעה הוגנת, שתמנע שרירות ואפליה; יש להדק את הפיקוח של הפרקליטות על החקירה המשטרתית, כך שתצומצם התופעה של הפרות חוק על ידי חוקרים להוטים; יש להקפיד יותר על גילוי מלוא חומר החקירה לסנגורים; יש לצמצם את הסחבת בטיפול בתיקים; יש לשנות מדיניות ולבקש פחות מאסרים מבתי המשפט, במיוחד נוכח פליליות-יתר וכליאת-יתר, שהוליכו לצפיפות בלתי אנושית בבתי הסוהר; יש להילחם בהדלפות לתקשורת; יש לחזק את ההכשרות שמקבלים התובעים, ובין היתר לטפח אתוס של סיוע לבית המשפט להגיע לחקר האמת ולדכא להט להשגת הרשעה בכל מחיר; ועוד.

כדי שניתן יהיה לבצע שיפורים כאלה בפרקליטות, כלל לא הייתי ממנה אדם פנימי, אלא דווקא מישהו מבחוץ, כגון השופטת (בדימוס) הילה גרסטל, שבתפקידה כנציבת הביקורת על הפרקליטות ניסתה לשפר, עד שמנעו זאת ממנה.

השר אוחנה בחר במינוי שמרני, מתוך הפרקליטות, של בעלת תפקיד ניהולי – משנה לפרקליט מחוז. לפי הפרסומים, היועמ"ש הטיל את מלוא כובד משקלו כנגד המינוי. לדעתו יש למנות רק מי ששימש משנה לפרקליט המדינה או פרקליט מחוז, ואין די במשנה לפרקליט מחוז. ליתר דיוק, עמדתו היא שיש למנות דווקא את עו"ד שלמה למברגר, וזאת נוכח ניסיונו הרב יותר בתפקידי ניהול בפרקליטות. אם שמחים במצב הקיים ולא מעוניינים בשיפור, אולי מפתה לשכפל את פרקליט המדינה תוך מינוי בעל תפקיד בכיר. אך אז כבר לא מדובר ב"מתחם הסבירות" כפי שמנומקת החלטת היועץ, אלא, אולי, ב"מתחם השכפול", שהגיע לשיאו המצומצם בקביעה שיש למנות דווקא את עו"ד למברגר.

אינני מכיר את עו"ד בן ארי, אך מקוממות בעיניי הטענות המועלות כנגדה, שאיננה די בכירה ושהתמודדה שלוש פעמים על תפקידים בכירים בפרקליטות ולא נבחרה. גם לפי נימוקי היועמ"ש אין מחלוקת שהיא בעלת מומחיות בתחום המשפט הפלילי, וותק רב של כשלושה עשורים בפרקליטות. גם לבתי המשפט נבחרו שופטים שלא נבחרו בסיבוב קודם. העובדה שאדם לא נבחר, כשלעצמה, איננה מלמדת דבר לחובתו. הבחירה היא בדרך כלל פרי שיקולים רבים ומאבקי כוח – גם במינוי לשפיטה וגם במינוי לפרקליט המדינה.

לבסוף, קשה בעיניי קביעתו של היועמ"ש כי חרף העובדה שסמכות המינוי היא לפי החוק בידי שר המשפטים, בכל זאת עליו לא רק להיוועץ ביועמ"ש, אלא, בעצם, לקבל את בחירתו, וכי "מינויה של עו"ד בן ארי לתפקיד ממלאת מקום פרקליט המדינה חורג באופן קיצוני ממתחם הסבירות, ולפיכך קיימת מניעה משפטית לאשרו". מבחינה אנושית ניתן אולי להבין את תחושת היועץ, כי אם לא מקבלים את המלצתו – הדבר בלתי סביר, אך מבחינת המינהל התקין, גישה זו מוליכה לניהול המדינה על ידי פקידים ולא על ידי נבחרי הציבור.

פרופ' סנג'רו מלמד במכללה האקדמית ספיר ובמרכז האקדמי למשפט ולעסקים ומייסד האתר "ביקורת מערכת המשפט הפלילי"

דרושה מדיניות חדשה להעמדה לדין
דרושה: מדיניות חדשה להעמדה לדין , פרופ. בועז סנג'רו , 20.12.2019 , ישראל היום

נציב תלונות הציבור: נציגי המשטרה בדיוני מעצרים משקרים כדבר של יום ביומו

נציב תלונות הציבור: נציגי המשטרה בדיוני מעצרים משקרים כדבר של יום ביומו , יהושע (ג'וש) בריינר ,  19.12.2019 , הארץ
נציב הביקורת על הפרקליטות, השופט בדימוס דוד רוזן, אמר כי לעתים לטועני המשטרה בבית המשפט אין עילה כדי לבקש הארכת מעצר, אך הם גורמים לשופט להאמין שיש הליך חקירתי שהם רוצים לבצע. "זה בלוף אחד גדול", אמר
נציב הביקורת על הפרקליטות, השופט בדימוס דוד רוזן, מתח היום (חמישי) ביקורת על נציגי המשטרה שמופיעים בדיוני הארכות מעצר בבתי המשפט, ואמר: "טועני מעצרים משקרים כדבר של יום ביומו". בדברים שנשא בכנס לשכת עורכי הדין במלון גלילון שבאגמון החולה אמר רוזן כי לעתים לטוען אין די ראיות, אז הוא מעביר לשופט מסר סודי על הליך חקירתי מסוים – רק כדי לקבל הארכת מעצר. "לא אחת אנחנו רואים שאין להם תיק, אז הטוען בפתק כותב לשופט 'אנחנו מכניסים מדובב או שוקלים להכניס מדובב'", אמר.

לדברי רוזן, "מצד אחד נמצא פה האדם הטוב, המשטרה, ומצד השני זה האיש הרע, העבריין, וטוען המעצרים אומר 'מה אני מבקש, בסך הכל עוד חמישה ימים'. זה בלוף אחד גדול". רוזן הוסיף כי ישנם מקרים שבהם החשוד טוען כי יש לו אליבי, אך המשטרה לא בודקת זאת כלל – והסנגורים לא יודעים מכיוון שהם לא מקבלים את החומר הסודי שמוגש לשופט.

בשנה שעברה גילתה בדיקה של רוזן כי מדי יום נמצאים עשרות אנשים במעצר לא חוקי, מאחר וטועני המעצרים סורקים למערכת בקשות ריקות וממלאים אותן בדיעבד – בניגוד לנהלים. בעקבות הבדיקה ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה הורה לטוענים להפסיק עם הנוהל הפסול.

בחודש יולי האחרון פרסם רוזן ביקורת חריפה על טוען מעצרים של המשטרה וקבע כי שיקר לאחר שביצע מעצר על סמך צו שיפוטי – זאת על אף שהמשטרה לא קיבלה צו כלל. באותו מקרה, במהלך ערר שהגישה המשטרה לבית המשפט המחוזי על דחיית בקשתה להמשך מעצרו, הוסיפה המשטרה עבירות נוספות שלא נכללו בבקשה המקורית.

לצד זאת, רוזן ביקר בחריפות גם את התנהלות הפרקליטות, וטען כי היא מנסה למנוע ממנו לעשות את עבודתו. "מדי שנה אני מקבל מאות תלונות ואין התייחסות אחת של הפרקליטות שלא נפתחת בכך שאני מנוע על פי חוק מלטפל. במאה אחוז מהתיקים".

דבריו של רוזן היום מגיעים לאחר נאום הפרידה של פרקליט המדינה היוצא, שי ניצן, שהתייחס אתמול לרוזן ואמר: "הפרקליטות היום היא גוף מבוקר הרבה יותר מבעבר. נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט בדימוס דוד רוזן, מקבל מדי שנה מאות תלונות ובודק אותן. כשליש מהן נמצאות מוצדקות. את ממצאיו הוא מעביר אלינו ואנו בוחנים כל החלטה והחלטה ומפיקים לקחים. שיתוף הפעולה שלנו עימו הוא שלם ומוחלט. לא תמיד אנו רואים עמו עין בעין, אך תמיד אנו קשובים לדבריו ומקבלים עלינו את הדין. ואם אינכם מאמינים – שאלו אותו".

מהמשטרה נמסר בתגובה: "הדברים נגועים בהכללה פסולה ומעוותת של עשרות טועני המעצרים המשרתים במשטרת ישראל ופועלים מדי יום במסירות, במקצועיות וללא משוא פנים בייצוג המשטרה בבימ״ש נגד אלו הנחשדים בביצוע עבירות פליליות. שלילת חירותו של אדם מתבצעת רק כשיש הכרח לכך וכשצורך החקירה מחייב זאת, ולראיה מרבית החשודים בפלילים אינם מובאים כלל לבית המשפט להארכת מעצרם אלא רק המקרים המתאימים לכך בהתאם למכלול הנסיבות".

עוד נמסר: "נדגיש כי בכל בקשה להאריך את מעצרו של חשוד בביצוע עבירה פלילית, פונה המשטרה לבית המשפט שהוא הסמכות הבלעדית להורות על הארכת מעצרו של חשוד. מכוח סמכותו, בית המשפט בוחן את הבקשה על פי מבחני החוק והפסיקה, מפקח ומבקר על בקשות המשטרה ועל התקדמות החקירה. לצד ביקורת לגיטימית שראויה להישמע, הרי שצר לנו על התבטאות משתלחת ומכלילה מעין זו שרחוקה מהאמת מרחק שנות אור".

נציב תלונות הציבור- נציגי המשטרה בדיוני מעצרים משקרים כדבר של יום ביומו
נציב תלונות הציבור: נציגי המשטרה בדיוני מעצרים משקרים כדבר של יום ביומו , יהושע (ג'וש) בריינר ,  19.12.2019 , הארץ

 

דיון מוטי לייבל במחוזי ירושלים על מחאה בשכונת פקידת אימוץ בכירה

12.12.2019 – 16.12.2019 – דיון הזוי התקיים בבית משפט מחוזי בירושלים בעניין ערעור פרקליטות המדינה על זיכויו של מוטי לייבל.

מדובר במחאה בשכונתה של פקידת סעד בכירה ממשרד הרווחה שערך לייבל עקב לקיחת ילד מאימו בכפייה ומסירתו לאימוץ.
הפרקליט טען כי מילים כמו "טיפשה" או "חוטפת ילדים" הנם העלבת עובד ציבור ולשון הרע. בנוסף טען הפרקליט כי שימוש בתמונת פקידת הסעד על שלט מהווה פגיעה בפרטיות.
מדובר בטענות תמוהות שכן שימינג נגד אזרחים במרשתת, נבחרי ציבור וקרוביהם, ועובדי ציבור נפוץ מאוד בעיתונות וברשתות החברתיות.