העיתונאית בלוגרית לורי שם טוב שוחררה ממעצר הבית

31.12.2019 – בש"פ 8065/19 – שופט בית המשפט העליון פרופ. עופר גרוסקופף הורה על שחרורה של לורי שם טוב ממעצר הבית, אולם הותיר הגבלות הגלישה ברשת האינטרנט. נגד שם טוב כתב אישום עב כרס שבסיסו העלבת עובדי ציבור באתרי ג'נק במרשתת.
שם טוב נעצרה ב- 27.02.2017 והייתה במעצר מאחורי סורג ובריח עד במשך כשנתיים וחודשיים עד ה- 02.05.2019 כאמור בשל אישומים ל"שיימינג" במרשתת על עובדי ציבור. שם טוב שוחררה מכלא נווה תרצה על פי הוראת השופט גרוסקופף ב- 02.05.2019 , אך בהגבלות מעצר בית ללא מפקחים ו-4 שעות אוורור והגבלות גלישה באינטרנט. ב- 31.12.2019 הורה השופט גרוסקופף על הסרת מגבלות מעצר הבית לחלוטין.

עופר גרוסקופף - צילום טס שפלן
שופט בית המשפט העליון, פרופ. עופר גרוסקופף – צילום: טס שפלן

השופט גרוסקופף כתב בהחלטתו כי שחרור של נאשם לחלופת מעצר בנוי על אמון, ואמון נבנה בהדרגה. כך, על דרך הכלל, המסלול של הנאשם ליציאה ממעצר עד לשחרור לביתו נעשית בשלבים, אשר בכל אחת
מאבני הדרך נבחנת התנהלותו של הנאשם. ודוק, ככל שהנאשם יעמוד באיסורים ובהגבלות שהוטלו עליו והחשש לפעילות עבריינית חוזרת על ידו יפחת, כך יש להקל עמו על מנת לאפשר התנהלות תקינה של אורח חייו במהלך ניהול ההליך הפלילי וטרם הכרעה בעניינו. במקרה דנן מצויה שם טוב במעצר בית בתנאים מגבילים מזה כ- 8 חודשים. במסגרת תקופה זו נבחנה התנהלותה, והיא הוכיחה את עצמה בכך שלא היו הפרות מצדה. אומנם שני הנאשמים האחרים שהו במעצר בית בתנאים מגבילים במשך למעלה משנה, אך שם טוב שהתה במעצר מלא למעלה משנתיים וחודשיים בעוד הנאשמים האחרים שהו במעצר מאחורי סורג ובריח בין 10-8 חודשים.
בנוסף ציין גרוסקופף כי הסיכון משם טוב הוא בעולם הוירטואלי ולא העולם הפיזי ולכן האיזון הנכון הוא לשחררה ממעצר הבית בשלב זה.

מעצרה הממושך מעל שנתיים וחודשיים של העיתונאית בלוגרית שם טוב הנו על עבירות שיימינג במרשתת הנו תקדים הואיל ועד היום לא היה עצור עיתונאי אף יום אחד על פרסום כלשהו. מעצרה של העיתונאית לווה בתקיפות תקשורתיות על ידי עיתונאי חצר של פרקליטות המדינה כדי להכשיר הקרקע למעצר הממושך.
שיימינג במרשתת ובעיתונאות הכתובה והמשודרת הנו דבר שביום יום, אולם פרקליטות המדינה החליטה להגיש נגד שם טוב כתב אישום ובו 120 סעיפים שבסיסם שיימינג על עובדי ציבור בעוד נגד עיתונאים "ממוסדים" לא הוגש שעולם כתב אישום.

להלן השתלשלות מעצר של לורי שם טוב והבלוגרים מוטי לייבל וצבי זר:

27.02.2017 – תחילת מעצר הימים של לורי שם טוב על פי החלטת שופט המעצרים עלאא מסארווה. המעצר ימים נמשך כ- 38 יום עד ה- 06.04.2017 שבהם שם טוב נחקרה קשות על ידי היחידה החוקרת.

06.04.2017 – הגשת כתב אישום ובו 90 סעיפי אישום (כעבור כחצי שנה התווספו עוד 30 זעיפי אישום) שבסיסם העלבת עובדי ציבור. שם טוב במעצר עד לקבלת החלטה אחרת הואיל ופרקליטות המדינה לא הגישה חומרי ראיות

26.10.2017 – החלטת שופט מעצרים מחוזי אברהם הימן על מעצרה של שם טוב על תום ההליכים עקב פרסומים במרשתת – תיק מ"ת 14280-04-17.

26.03.2018 – הארכת מעצר ראשונה בשלשה חודשים מעבר ל- 9 חודשים (מיום הגשת כתב אישום) על ידי שופט בית המשפט העליון אורי שהם בש"פ 10235-17. (הארכת מעצר החלו מיום 06.01.2018).

17.04.2018 – הארכת מעצר שניה בשלשה חודשים מעבר ל- 9 חודשים (מיום הגשת כתב אישום) על ידי שופט בית המשפט העליון אורי שהם, בש"פ 2525/18.

24.07.2018 – הארכת מעצר שלישית בשלשה חודשים מעבר ל- 9 חודשים (מיום הגשת כתב אישום) על ידי שופטת בית המשפט העליון ענת ברון או חלופת מעצר שלשם טוב לא היו אמצעים סוציואקונומים לעמוד בהם, דהיינו 2 מפקחים 24/7 ואיזוק אלקטרוני. בש"פ 5005/18.
09.10.2018 – הארכת מעצר רביעית בחמשה חודשים מעבר ל- 9 חודשים (מיום הגשת כתב אישום) על ידי שופט בית המשפט העליון נעם סולברג או חלופת מעצר שלשם טוב לא היו אמצעים סוציואקונומים לעמוד בהם, דהיינו 2 מפקחים 24/7 ואיזוק אלקטרוני. בש"פ 6589/18.
04.03.2019 – הארכת מעצר חמישית בחמשה חודשים מעבר ל- 9 חודשים (מיום הגשת כתב אישום) על ידי שופט בית המשפט העליון דוד מינץ או חלופת מעצר שלשם טוב לא היו אמצעים סוציואקונומים לעמוד בהם, דהיינו 2 מפקחים 24/7 ואיזוק אלקטרוני. בש"פ 1394/19.
02.05.2019 – השופט עופר גרוסקופף מורה על שחרורה של שם טוב במהלך דיון בקשה שהגישה שם טוב לאפשר לה להגיש בקשות לבית המשפט ללא סנגור מהסנגוריה שאינם פועלים לשחררה. בש"פ 2847/19.

מצורפת החלטת שופט בית המשפט העליון פרופ. עופר גרוסקופף על שחרורה של לורי שם טוב ממעצר הבית – בש"פ 8065/19 מה- 31.12.2019.

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005

דיון חלופת מעצר לורי שם טוב בפני הימן – 2 מפקחים ואזיק אלקטרוני – 09.08.2018

09.08.2018 – הדיון התקיים בבית משפט מחוזי תל אביב בפני השופט אברהם הימן על מתווה שקבעה שופטת העליון ענת ברון בתחילת יולי 2018. המתווה יועד לכישלון מלכתחילה וכך היה בדיון של הימן. על פי מתווה ברון יהיו 2 מפקחים בכל עת בדירה בנוסף לגב' שם טוב מתוך מאגר של 4 מפקחים כאשר בן זוגה המתגורר בדירה אינו בין המפקחים. בנוסף לכך אזיק אלקטרוני. מתווה ברון נכשל מלכתחילה עקב הקושי במציאת 4 מפקחים המוכנים לשהות 12 שעות ביממה בדירה והן בשל העובדה שבן זוגה של שם טוב המתגורר עימה בדירה התנגד בשל הדירה הקטנה מלהכיל המפקחים (שטח הדירה 48 מ"ר) והן בשל התנגדותה של שם טוב לאזיק אלקטרוני.

משפט הבלוגרים משפט פסול

לורי שם טוב, מוטי לייבל וצבי זר עצורים מזה כשנה וחמשה חודשים על ענייני פרסומים שאינם מהוים עילה למעצר על פי חוק המעצרים. בנוסף ככל שעוברים על חומרי החקירה מגלים כי הראיות בתיק פסולות. כל צווי החיפוש, צווי המצאת מסמכים, צווי קבלת נתוני תקשורת ועוד… פסולים עקב מילוי לקוי, חיפוש בדברי מחשב ללא עדים כחוק, ישנם צווים ללא מספר תיק בית משפט, ללא שם השוטר שהופיע בפני השופט והוזהר כדין, לעיתים אין התאמה בין הצו לבקשה לצו.גם החיפושים במסמכים פסולים. אין רישום של המסמכים שנתפסו. גילויים אלו מצביעים על ספק אם קיימות ראיות לכאורה בתיק ובכך אין עילת מעצר. במערכת משפט מתוקנת ההליך השיפוטי היה נפסק עוד בשלביו הראשונים על סיבות אלו.

עילת המסוכנות למעצר פסולה גם היא. בעילת המסוכנות נטען עבירת פגיעה בפרטיות אולם פרקליטות מחוז תל אביב פגעה בפרטיותם של הנאשמים, חשודים ואנשים בסביבתם שבעתיים בכך שהפיצה בין הנאשמים ובאי כוחם את  כל המסמכים נהאישיים של הנאשמים שנתפסו במהלך החקירה, גם כשאינם קשורים לחקירה. מדובר במסמכים כגון: חוות דעת רפואיות, תסקירי סעד חסויים, מסמכי גירושין, מסמכי בנק, תלושי משכורת ועוד. מדובר בפגיעה חמורה בפרטיות שבעתיים מזו שביצעו לכאורה הנאשמים.

תעמולה פסולה פרקליטות המדינה

בימים אלו הופיע פרקליטת בכיר במעמד שאינו הליך שיפוטי ודיבר נגד נאשמת בפרשת הבלוגרים אל שופטי בית משפט עליון שחלקם דנים בתיק. בכנס נכחו גם שרת המשפטים ועוד נכבדי מערכת המשפט (נאומו גם הופיע ברשת האינטרנט). הפרקליט נאם ואמר בפני השופטים והקהל על נאשמת בתיק פרשת הבלוגרים, ועצורה מזה כשנה וחמשה חודשים: " …פרסומים מכפישים ובוטים כלפי עובדי ציבור שפירסמה החשודה, הם בגדר אלימות מילולית הניצבת ברף החומרה הגבוה ביותר…".

מדובר בהתנהלות פסולה שיש בה להשפיע על התנהלות המשפט מחוץ לכותלי בית המשפט.