פרקטיקת פרקליטות המדינה בחקירה חשודים

08.11.2019 – פרקליטות המדינה תופסת חפצים אישיים של חשודים כגון סמרטפונים באמצעות צווים שיפוטיים פסולים ולקויים. לאחר תפיסת הסמרטפון החוקר מוציא מידע אישי ביותר שאינו קשור לחקירה ומזמין מאנשי הקשר של הנחקר אנשים שאינם קשורים לחקירה כדי לבזות את הנחקר ולהפעיל לחץ נגדו ונגד אנשי הקשר שלו שאינם קשורים לחקירה, כדי לקבל גרסאות מפלילות. בכך שולטת הפרקליטות על הגרסאות כרצונה.

להלן דוגמה לקטע מחקירה של נחקר ואיש קשר שלו שאינו קשור לחקירה.
ודוגמה של צו חיפוש לקוי של השופט עלאא מסארווה שנועד לתפיסת סמרטפון. הצו ללא המנקה לשם מה הוצא, וללא הנמקה מדוע החיפוש בסמרטפון יבוצע ללא עדים. בכך מאפשר השופט מסארווה לפרקליטות לייצר גרסאות כרצונה ללא בקרה וביקורת – 23.02.2017 – בתיק פרשת הבלוגרים.

חפץ

עלאא - צו חיפוש לקויצווים לקויים השופט מסארווה

צו חיפוש מסארווה

 

פרקטיקת עינוי דין

אוקטובר 2019 – אם יש משהו שמערכת המשפט מעולה בו הוא עינוי הדין נגד האזרח. עינוי הדין הוא פרקטיקה של מערכת המשפט.
דוגמה לכשל מערכתי חמור ומתמשך הנו תפיסת חפציה של הבלוגרית העיתונאית לורי שם טוב וחפציו של בן זוגה.
בתאריך 27.02.2017 נתפסו בביתם חפצים יקרי ערך שבהם 3 מחשבים נייחים, מחשב נייד, שתי מצלמות, ושני סמרטפונים. ניתן לראות כי המדובר בציוד יקר ערך ובו מידע אישי יקר ערך.
החפצים נתפסו בניגוד לחוק עם צו חיפוש לקוי ובו הוראה לחפש בחפצים ללא עדים ללא הנמקה מדוע יעשה כך. גם החלטה על הארכת תפיסת החפצים נעשתה בניגוד לחוק ובמעמד צד אחד.
יתרה מכך, פרקליטות המדינה יכלו לחפש, להוציא פלטים, ולשתול כל מידע מפליל ברכיבי הזיכרון של החפצים במשך שנתיים ושמונה חודשים שחלפו מיום תפיסת החפצים. נשאלת השאלה מדוע הפרקליטות לא מחזירה החפצים לבעליהם?
התשובה לכך הנה הפרקטיקה של פרקליטות המדינה ומערכת המשפט לזלזול בכבוד האדם וחירותו, פרטיותו, קניינו וצנעתו.
דיון בנושא התקיים השבוע בפני השופט אברהם הימן העלה חרס. מתברר כי הפרקליטות מתוך רשלנות אינה מבחינה בין חפציה של שם טוב לחפציו של בן זוגה ומבלבלת בין בן זוגה של שם טוב לאדם אחר.

מצורפים:

– דוגמא לצו חיפוש לקוי שופט מעצרים עלאא מסארווה ללא הנמקה מה החשד והעילה לחיפוש, ללא הנמקה מדוע חיפוש בדברי מחשב יבוצע ללא עדים מה שמאפשר השתלת ראיות מפלילות. פברואר 2017 – כל צווי החיפוש שהוציא מסארווה בפרשה לקויים.
– החלטת "כמבוקש" השופטת מעצרים חיותה כוחן להארכת החזקת התפוסים עד תום ההליכים טרם הוגש כתב אישום, ובמעמד צד אחד ללא נוכחות החשודים ובאי כוחם בניגוד לחוק – מרץ 2017.
– פרוטוקול דיון בפני השופט אברהם הימן כעבור שנתיים ושמונה חודשים , לא הביא לשום תוצר אפקטיבי להשבת התפוסים המוחזקים בידי הפרקליטות שלא לצור ובניגוד לחוק – 17.10.2019 – ע"ח 60702-09-19.

Document-page-001Document-page-002Document-page-003חיותה כוחן - הארכת החזקת חפציםצו חיפוש מסארווה

 

 

דוקטרינת פרי העץ המורעל

אוגוסט 2019 – פרי העץ המורעל הוא מונח משפטי במערכות משפט מתקדמות ודמוקרטיות המשמש לתיאור ראיה שהושגה באופן לא חוקי ומידע הנובע ממנה. הלוגיקה מאחורי המונח הוא שאם מקור הראיה (ה"עץ") לא כשר, אז כל תוצר שלו (ה"פרי") יהיה כמוהו. ראיה כזאת אינה קבילה במערכות משפט מתקדמות ומודרניות כגון בארה"ב. תורת "פרי העץ המורעל" נועדה להרתיע את המשטרה והפרקליטות משימוש באמצעים לא חוקיים להשגת ראיות.

מערכת המשפט הישראלית הפרימיטיבית אינה מיישמת את תורת פרי העץ המורעל אם היא עשויה לסייע לחשוד, ומקבלת ראיות שהושגו בדרכים לא חוקיות מה שגורם למשטרה ולפרקליטות לתפוס ראיות שלא כחוק ולעוות ההליך השיפוטי כרצונם.
לדוגמה, בפרשת מעצר הבלוגרים כל החיפושים בדברי המחשב נעשו ללא נוכחות עדים כחוק מה שאיפשר למשטרה ולפרקליטות "לשתול" ראיות או כרצונם, או להפיץ מסמכים אישיים של החשודים שלא קשורים לחקירה ולפגוע בפרטיותם, מה שאכן נעשה.
יש ומערכת המשפט תפעל על פי תורת פרי העץ המורעל במידה וזה משרת אותה נגד החשוד. דוגמא לכך היא החלטת השופט הימן מיום 29.08.2019 (מצורפת) שבה פסל בקשה לתיקון פרוטוקול לטובת הנאשמת משום שאדם מהקהל הקליט הדיון ללא רשות. (ספק אם זו עבירה על החוק).

העיוות שיוצרת מערכת המשפט הוא בדרך מוסר כפול נגד האזרח. מצד אחד מותר למשטרה ולפרקליטות לתפוס ראיות בניגוד לחוק ולעוות ההליך השיפוט כרצונן, ואילו את הראיות שמציג האזרח בודקים כפל כפליים שמא הושגו שלא כחוק ואז יפסלו על ידי בית המשפט.

מצורפים:
– קטע מהחלטת שופט המעצרים אברהם הימן מ"ת 14280-04-17 מה- 29.08.2019 שבה הוא פוסל תיקון פרוטוקול דיון שבוצעה בו הקלטה על ידי אדם אנונימי ובכך מיישם את תורת פרי העץ המורעל נגד הנאשמת.
– דוגמאות לפרסומים על ראיות הפסולות שהושגו שלא כחוק בתיק פרשת הבלוגרים על ידי השופטים: עלאא מסארווה, חיותה כוחן עומר, רונית פוזננסקי. כל הראיות בתיק פרשת הבלוגרים הושגו בדרכים פסולות ואינן עומדות בתורת פרי העץ המורעל.

החלטה הימן 28.08.2019
קטע מהחלטת שופט המעצרים אברהם הימן מ"ת 14280-04-17 מה- 29.08.2019 שבה הוא פוסל תיקון פרוטוקול דיון שבוצעה בו הקלטה על ידי אדם אנונימי ובכך מיישם את תורת פרי העץ המורעל נגד הנאשמת.

 

פוזננסקי כץ

 

צו חיפוש לקוי מסארווהליקויים צווי חיפוש מסארווה 03.09.2017חיותה כוחן - אפריל 2018

מי מזלזל בבית המשפט?

אוגוסט 2019 – בתגובתה לבקשה לתיקון פרוטוקול טענה הפרקליטה מירב גבע כי המבקשת זילזלה בבית המשפט בזה שהקליטה הדיון כדי להכין תשתית להגשת ערר. מדובר בטענת עורבא פרח שכן המבקשת לא ידעה על הקלטת הדיון, וספק אם הקלטת דיון ללא בקשת רשות השופט היא זילזול בבית המשפט או אקט של חשיפת התנהלות הדיון מעבר לרשום בפרוטוקול.

הפוסל במומו פוסל

בדיקת התנהלות ההליך השיפוטי בתיק פרשת הבלוגרים מעלה כי השופטים והפרקליטים הם המזלזלים לא רק בבית המשפט אלא גם באזרחים המופיעים בבית המשפט, החל מהוצאת צווים שיפוטיים לקויים, השתלת ראיות בדרך של חיפוש בדברי מחשב ללא עדים, פגיעה בפרטיותם של חשודים על ידי הפצת מסמכים אישיים שנתפסו בחיפוש, פיברוק פרוטוקולים לרעת הנתבעים… ועוד..

מן הראוי היה כי הפרקליטה גבע תעשה בדק בית טרם השתלחותה בנאשמת המבקשת להגן על עצמה.

מצורפים:
פרסומים על שופטים המוציאים צווים שיפוטיים פסולים בתיק פרשת הבלוגרים ומקבלים החלטות בהליך שיפוטי פסול , על פי בקשת פרקליטות מחוז תל אביב.ניוז1 2017-2018.
דוגמא לצו חיפוש פסול שהוציא שופט מעצרים בתיק פרשת הבלוגירם ללא מספר תיק בית משפט, ללא מספר זהות החשוד, ללא הנמקה מדוע חיפוש בדברי מחשב יבוצע ללא עדים ועוד. כל הצווים בתיק פרשת הבלוגרים לקויים ופסולים – מרץ 2017.
החלטת נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות כי פרקליטות מחוז תל אביב פגעה קשות בפרטיותם של חשודים בתיק פרשת הבלוגרים – 06.06.2018.
תגובה המטעה של הפרקליטה מירב גבע כי המבקשת זילזלה בבית המשפט. 11.08.2019.
בקשת לורי שם טוב לתיקון םרוטוקול. 02.08.2019.

בקשה לתיקון פרוטוקול 02.08.2019דוגמא צו חיפוש לקוי מסארווה מרץ 2017חיותה כוחן - אפריל 2018ליקויים צווי חיפוש מסארווה 03.09.2017נבתם 06.06.2018ע1צו חיפוש לקוי מסארווה

פרשת הבלוגרים – הפרקטיקה של שופט המעצרים עלאא מסארווה

שופט בית משפט השלום תל אביב עלאא מסארווה שימש כשופט מעצר הימים של הבלוגרים בימי המעצר מיום ה- 27.02.2017 עד ה- 06.04.2017 (יום הגשת כתב האישום).

על פי הפרקטיקה בה פעל מסארווה הוצאו צווים שיפוטיים לקויים ללא ציון מהות החשד והעילה, וגם החיפושי בדברי המחשב בוצעו ללא נוכחות החשודים ועדים מטעמם. בכך הראיות שניגבו במהלך החקירה היו בחשיפה גבוהה לפיברוק ולפרשנויות שגויות.

על פי החוק והכללים פרקטיקה זו מהווה פגיעה חוקתית חמורה בכבוד האדם וחירותו, פרטיותו, קניינו וצנעתו.

במהלך ימי המעצר מסארווה לא חסך בהחלטותיו שפורסמו באמצעי התקשורת, במילים קשות נגד החשודים שלא יכלו להתגונן משום שהיו מבודדים בתנאי מעצר קשים ולא ניתנה להם אפשרות לראות ראיות או על מה החשד.

פרשת הבלוגרים: כל צווי החיפוש שהוציא שופט המעצרים עלאא מסארווה פסולים מהותית

31.10.2018 – כל צווי החיפוש שהוציא שופט המעצרים עלאא מסארווה שהאריך מעצר הבלוגרים בתקופת מעצר הימים מה- 27.02.2017 עד ה- 06.04.2017 , פסולים מהותית. כך עולה מבירורי תלונות נגד השופט מסארווה. הצווים חסרים מהות החשד והעילה למתן הצו, הנמקה מדוע החיפוש בדברי מחשב יבוצע ללא עדים, מספר תיק בית משפט, שם השוטר שהופיע בפני השופט מסארווה בעת מתן הצו והוזהר כדין ועוד..
ניכר כי הצווים הוצאו כולם כלאחר יד ללא ביקורת שיפטית.
תגובת הנציב בעניין העולה מהבירורים היא מדובר בתקלה מערכתית רבת שנים וכי תהליך ההכשרה שעובר שופט חדש טעון שיפור.
מצורפת דוגמא לצו חיפוש לקוי שהוציא השופט מסארווה ובירור הנציב בעניין.

לצפיה / הורדה בירור התלונה נגד השופט עלאא מסארווה בפורמט pdf הקלק כאן

ע3

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004

 

פרשת הבלוגרים – שבוע המעצר הראשון

פברואר 2018 – שבוע ראשון למעצרם של לורי שם טוב, מוטי לייבל וצבי זר, שנעצרו על פרסומים מכפישים לכאורה נגד שופטים.

שופט המעצרים עלאא מסארווה הוציא צווי חיפוש לקויים ולא חוקיים. בצווים לא צוינו פרטים מהותיים כגון מספר תיק בית משפט, החשד או העילה לחיפוש ומדוע החיפוש בדברי מחשב יבוצע ללא עדים בניגוד לחוק.

מוטי לורי וצבי הובלו במסדרונות בית משפט השלום כשהם אזוקים בידיהם וברגליהם לעיני עוברים ושבים ולעיני צלמים, למרות שהחשד הוא על עבירות שאין בהן אלימות. הפרשיה הוצגה בפתח הדיון הראשון למעצרם ע"י התובעים המשטרתיים של יחידת הסייבר, אלי לוריא ודרור בוזגלו כפרשיה "על סף טרור רשתי", למרות שאין עבירת אלימות במעשיהם קל וחומר פעולת טרור.

שופטת המעצרים חיותה כוחן האריכה החזקת הרכוש שנתפס בחיפוש עד לתום ההליכים בניגוד לחוק המאפשר להחזיק לחצי שנה ואז להאריך לפי הצורך. כוחן קיבלה החלטתה במעמד צד אחד בניגוד לחוק, ונימקה החלטה בלקוניות "כמבוקש".