המוסר הכפול של שופטי בית המשפט העליון

28.06.2020 – פסק דין בג"צ 4086-20 של השופטים עופר גרוסקופף, ענת ברון, ועוזי פוגלמן, מציג באופן די ברור את המוסר הכפול של שופטי בית המשפט העליון והליקוי בכך שאותם שופטים משמשים כשופטי בג"ץ וגם כשופטי בית המשפט העליון.
השופט גרוסקופף כותב בפסק הדין כי לורי שם טוב הייתה במעצר (כשנתיים וחודשיים) עקב חשד לריבוי עבירות שבסיסן העלבת עובדי ציבור במרשתת. שופטי בית המשפט העליון לא בחלו בביקורת קשה נגד שם טוב ואמרו שמעשיה כאלימות פיסית (השופט שהם בש"פ 2525-18 מיום 17.04.2018), השופט סולברג השווה אותה ל"זרה", אשת זנונים אפיקורסית (בש"פ 1999-17 מיום 3.03.2017) ועוד.
אולם כאשר מדובר בריבוי עבירות של איומים ברצח, הסתה לרצח, לשון הרע במרשתת ועוד, המופנים נגד אזרח מן השורה, והמשטרה מסרבת לחקור בשל "חוסר עניין לציבור" ממלאים שופט בג"ץ פיהם מים וטוענים כי "מידת ההתערבות של בית משפט זה בשיקול דעת זה היא מצומצמת ביותר".
תמוה כיצד שופטים בבית המשפט העליון הכפישו וכלאו אישה כשנתיים וחודשיים במעצר מאחורי סורג ובריח בחשד להעלבת עובדי ציבור (במרשתת) ואילו כאשר מדובר באיומים ברצח (במרשתת) על אזרח מן השורה הם לא פוצים פה נוכח אי פתיחה בחקירה.

מצורף 

פסק דין השופטים עופר גרוסקופף, ענת ברון, ועוזי פוגלמן, בג"צ 4086-20 המסביר מדוע בחשד להעלבת עובד ציבור שופטי העליון הושיבו אישה במשך שנתיים וחודשיים מאחורי סורג ובריח, ומדוע אותם שופטי עליון ביושבם כבג"צ אינם מתערבים בהעדר טיפול המשטרה באיומים ברצח נגד אזרח מן השורה.

Document-page-001Document-page-002Document-page-003

בג"צ לא השתכנע מהנימוקים בעתירה ולכן הייצוג הכפוי של עו"ד חקלאי יימשך.

28.06.2020 – בהרכב של שלשה שופטים עוזי פוגלמן, ענת ברון ועופר גרוסקופף (בג"צ 4084-20) נדחתה עתירה של לורי שם טוב "מדוע לא תבוטל הפרקטיקה לפיה שופטים יכולים לכפות על נאשמים ייצוג כפוי, חרף רצונם, תוך פגיעה באוטונומיה של הנאשמים".
שם טוב טענה בעתירה כי אין לה אמון בעו"ד חקלאי וכי במהלך דיון בבית משפט בנוכחות השופט והתביעה חזר חקלאי מספר פעמים וטען כי יש לשם טוב "חרדה עמוקה מאוד" ובכך השפיל אותה וביזה אותה בפני השופט, התביעה, והקהל בבית המשפט.

השופט גרוסקופף תרץ הייצוג הכפוי בכך שהעתירה נראת כמו ערעור ולא ניתן לערער על החלטת ביניים של המשפט העיקרי.
עוד תרץ גרוסקופף את הייצוג הכפוי כי יש צורך בייצוגה של שם טוב במשפט המתנהל נגדה, השלב המוקדם בו הוגשה הבקשה (כאשר מערכת היחסים בין הצדדים רק בתחילת דרכה), ובשים לב לכך ששם טוב היא זו שבחרה בעו"ד חקלאי לסניגורה; והעובדה כי המחלוקות שהוצגו בין הצדדים הן פתירות.
בג"צ לא השתכנע מהנימוקים בעתירה ולכן הייצוג הכפוי של עו"ד חקלאי יימשך.

מצורפים:
– פסק דין בג"צ 4084-20 ,שופטים עופר גרוסקופף, עוזי פוגלמן, ענת ברון, מה- 28.06.2020- ייצוג כפוי של נאשמת שאין לה אמון בסנגור שלה , ושלטענתה הוא מזלזל בה.
– קטע מפרוטוקול הדיון שבו עו"ד דניאל חקלאי אומר על מרשתו לורי שם טוב "אני הבנתי שיש חרדה מאוד עמוקה, אני מכבד את החרדה ומבין אותה, בוודאי חרדה מאוד עמוקה אם חלילה היא תורשע" – ת"פ 14615-04-17 מה- 16.06.2020.

Document-page-001

Document-page-002

Document-page-003

דניאל חקלאי מפברק
קטע מפרוטוקול הדיון שבו עו"ד דניאל חקלאי אומר על מרשתו לורי שם טוב "אני הבנתי שיש חרדה מאוד עמוקה, אני מכבד את החרדה ומבין אותה, בוודאי חרדה מאוד עמוקה אם חלילה היא תורשע" – ת"פ 14615-04-17 מה- 16.06.2020.

 

 

העיתונאית בלוגרית לורי שם טוב שוחררה ממעצר הבית

31.12.2019 – בש"פ 8065/19 – שופט בית המשפט העליון פרופ. עופר גרוסקופף הורה על שחרורה של לורי שם טוב ממעצר הבית, אולם הותיר הגבלות הגלישה ברשת האינטרנט. נגד שם טוב כתב אישום עב כרס שבסיסו העלבת עובדי ציבור באתרי ג'נק במרשתת.
שם טוב נעצרה ב- 27.02.2017 והייתה במעצר מאחורי סורג ובריח עד במשך כשנתיים וחודשיים עד ה- 02.05.2019 כאמור בשל אישומים ל"שיימינג" במרשתת על עובדי ציבור. שם טוב שוחררה מכלא נווה תרצה על פי הוראת השופט גרוסקופף ב- 02.05.2019 , אך בהגבלות מעצר בית ללא מפקחים ו-4 שעות אוורור והגבלות גלישה באינטרנט. ב- 31.12.2019 הורה השופט גרוסקופף על הסרת מגבלות מעצר הבית לחלוטין.

עופר גרוסקופף - צילום טס שפלן
שופט בית המשפט העליון, פרופ. עופר גרוסקופף – צילום: טס שפלן

השופט גרוסקופף כתב בהחלטתו כי שחרור של נאשם לחלופת מעצר בנוי על אמון, ואמון נבנה בהדרגה. כך, על דרך הכלל, המסלול של הנאשם ליציאה ממעצר עד לשחרור לביתו נעשית בשלבים, אשר בכל אחת
מאבני הדרך נבחנת התנהלותו של הנאשם. ודוק, ככל שהנאשם יעמוד באיסורים ובהגבלות שהוטלו עליו והחשש לפעילות עבריינית חוזרת על ידו יפחת, כך יש להקל עמו על מנת לאפשר התנהלות תקינה של אורח חייו במהלך ניהול ההליך הפלילי וטרם הכרעה בעניינו. במקרה דנן מצויה שם טוב במעצר בית בתנאים מגבילים מזה כ- 8 חודשים. במסגרת תקופה זו נבחנה התנהלותה, והיא הוכיחה את עצמה בכך שלא היו הפרות מצדה. אומנם שני הנאשמים האחרים שהו במעצר בית בתנאים מגבילים במשך למעלה משנה, אך שם טוב שהתה במעצר מלא למעלה משנתיים וחודשיים בעוד הנאשמים האחרים שהו במעצר מאחורי סורג ובריח בין 10-8 חודשים.
בנוסף ציין גרוסקופף כי הסיכון משם טוב הוא בעולם הוירטואלי ולא העולם הפיזי ולכן האיזון הנכון הוא לשחררה ממעצר הבית בשלב זה.

מעצרה הממושך מעל שנתיים וחודשיים של העיתונאית בלוגרית שם טוב הנו על עבירות שיימינג במרשתת הנו תקדים הואיל ועד היום לא היה עצור עיתונאי אף יום אחד על פרסום כלשהו. מעצרה של העיתונאית לווה בתקיפות תקשורתיות על ידי עיתונאי חצר של פרקליטות המדינה כדי להכשיר הקרקע למעצר הממושך.
שיימינג במרשתת ובעיתונאות הכתובה והמשודרת הנו דבר שביום יום, אולם פרקליטות המדינה החליטה להגיש נגד שם טוב כתב אישום ובו 120 סעיפים שבסיסם שיימינג על עובדי ציבור בעוד נגד עיתונאים "ממוסדים" לא הוגש שעולם כתב אישום.

להלן השתלשלות מעצר של לורי שם טוב והבלוגרים מוטי לייבל וצבי זר:

27.02.2017 – תחילת מעצר הימים של לורי שם טוב על פי החלטת שופט המעצרים עלאא מסארווה. המעצר ימים נמשך כ- 38 יום עד ה- 06.04.2017 שבהם שם טוב נחקרה קשות על ידי היחידה החוקרת.

06.04.2017 – הגשת כתב אישום ובו 90 סעיפי אישום (כעבור כחצי שנה התווספו עוד 30 זעיפי אישום) שבסיסם העלבת עובדי ציבור. שם טוב במעצר עד לקבלת החלטה אחרת הואיל ופרקליטות המדינה לא הגישה חומרי ראיות

26.10.2017 – החלטת שופט מעצרים מחוזי אברהם הימן על מעצרה של שם טוב על תום ההליכים עקב פרסומים במרשתת – תיק מ"ת 14280-04-17.

26.03.2018 – הארכת מעצר ראשונה בשלשה חודשים מעבר ל- 9 חודשים (מיום הגשת כתב אישום) על ידי שופט בית המשפט העליון אורי שהם בש"פ 10235-17. (הארכת מעצר החלו מיום 06.01.2018).

17.04.2018 – הארכת מעצר שניה בשלשה חודשים מעבר ל- 9 חודשים (מיום הגשת כתב אישום) על ידי שופט בית המשפט העליון אורי שהם, בש"פ 2525/18.

24.07.2018 – הארכת מעצר שלישית בשלשה חודשים מעבר ל- 9 חודשים (מיום הגשת כתב אישום) על ידי שופטת בית המשפט העליון ענת ברון או חלופת מעצר שלשם טוב לא היו אמצעים סוציואקונומים לעמוד בהם, דהיינו 2 מפקחים 24/7 ואיזוק אלקטרוני. בש"פ 5005/18.
09.10.2018 – הארכת מעצר רביעית בחמשה חודשים מעבר ל- 9 חודשים (מיום הגשת כתב אישום) על ידי שופט בית המשפט העליון נעם סולברג או חלופת מעצר שלשם טוב לא היו אמצעים סוציואקונומים לעמוד בהם, דהיינו 2 מפקחים 24/7 ואיזוק אלקטרוני. בש"פ 6589/18.
04.03.2019 – הארכת מעצר חמישית בחמשה חודשים מעבר ל- 9 חודשים (מיום הגשת כתב אישום) על ידי שופט בית המשפט העליון דוד מינץ או חלופת מעצר שלשם טוב לא היו אמצעים סוציואקונומים לעמוד בהם, דהיינו 2 מפקחים 24/7 ואיזוק אלקטרוני. בש"פ 1394/19.
02.05.2019 – השופט עופר גרוסקופף מורה על שחרורה של שם טוב במהלך דיון בקשה שהגישה שם טוב לאפשר לה להגיש בקשות לבית המשפט ללא סנגור מהסנגוריה שאינם פועלים לשחררה. בש"פ 2847/19.

מצורפת החלטת שופט בית המשפט העליון פרופ. עופר גרוסקופף על שחרורה של לורי שם טוב ממעצר הבית – בש"פ 8065/19 מה- 31.12.2019.

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005

מעצר בית לורי שם טוב: דיון בפני השופט גרוסקופף – 29.12.2019

29.12.2019 – דיון בעניין ערר שהגישה לורי שם טוב התקיים בבית המשפט העליון בפני כב' השופט פרופ. עופר גרוסקופף ב- 29.12.2019 בעניין הסרת מגבלות מעצר הבית.
לורי שם טוב הודתה בתחילת הדיון לשופט גרוסקופף על ששיחרר אותה במאי 2019 ממעצרה הממושך מאחורי סורג ובריח בו הייתה כשנתיים וחודשיים בגין עבירות "שיימניג" במרשתת.
שם טוב הגישה בקשה לשחרורה ממעצר בית. התביעה ממשיכה לטעון ל"מסוכנות" ברף הגבוה. השופט גרוסקופף סייג את התביעה בו במקום והזכיר להם שמדובר בכתיבה ועבירות אינטרנט ויש לסייג את האמירה לגבי עבירות ברף הגבוה…
התביעה ניסתה לטעון שלורי שם טוב מהתלת בבית המשפט ובמערכת ויש סכנה שאם בית המשפט ייעתר לבקשתה ילכו בעקבותיה נאשמים נוספים…
השופט גרוסקופף תהה אם להיות במעצר במשך שנתיים ורבע ועוד שמונה חודשים במעצר בית זה כזה "פרס". התביעה לא מרפה. מה שנותר לנו זה לסמוך על הנס ועל יושרו של השופט הנכבד גרוסקופף ואכן לורי שם טוב תוכל להשתחרר מהתנאים המגבילים ותוכל להסתייע באינטרנט לצורך הגנתה מול 120 אישומים (הזויים) ללא שום ייצוג משפטי.

לצפייה / הורדת פרוטוקול הדיון הקלק כאן – בש"פ 8065/19 מה- 29.12.2019.

הנאשמת לא מוכנה לקבל את מרותו של בא כוחה

מאי 2019 – "היא לא מוכנה לקבל את מרותו של בא כוחה" ציינה הפרקליטה לשופט בדיון בבית המשפט העליון בעניין מעצרה של העיתונאית לורי שם טוב העצורה מזה שנתיים וחודשיים על עבירות "מקלדת". השופט גרוסקופף השיב: "היא לא אמורה לקבל את מרותו".
המשמעות של המילים שיצאו מפיה של הפרקליטה היא: "היא לא מוכנה לקבל את הסמכות העליונה או הסמכות המוחלטת של הנציג שלה או השליח שלה".

מילים אלו שיצאו מפיה של הפרקליטה מתארות בפשטות ובדיוק את היחסי לקוח וסנגור מהסנגוריה הציבורית. הסנגור הציבורי הוא למעשה האדון והנאשם או הלקוח אמור לציית לו. זוהי תפיסה רווחת בסנגוריה הציבורית ובפרקליטות.
מסתבר שהסנגור מהסנגוריה הוא "אדון" שעלול להיות לעתים לא כל כך נחמד ל"לקוח" שלו, בשכר טרחה נמוך מאוד שהוא מקבל מהסנגוריה, ומרחב פעולה מצומצם מאוד שהצוות הפנימי בסנגוריה מכתיב לו. אם הנאשם אינו מציית לסנגורו מהסנגוריה, אזי השופט יכול להטיל סנקציה של מעצר ממושך על ידי דחיית בקשות שחרור הנאשם ממעצרו בתואנה שהוא מיוצג, ורק סנגור רשאי להגיש. וכך למעשה כובלים בית המשפט ביחד הפרקליטות והסנגוריה את הנאשם לציית להם.
פרקטיקה זו מלבד היותה פוגעת באופן חמור בכבוד האדם וחירותו, יוצרת עיוות בבתי המשפט למעצרים ממושכים ולעסקאות טיעון (הודאה באשמה) בכפייה, ואינה עומדת בקנה אחד עם כללי האתיקה שכל עורך דין מחויב לעמוד בהם כלפי לקוחו.

מצורף: קטע מפרוטוקול דיון ערר שהגישה לורי שם טוב לבית המשפט העליון בפני כב' השופט גרוסקופף בש"פ 2847-19 מה- 01.05.2019.

ת0ת3