ליטל דר על דיון מעצרה של לורי שם טוב במחוזי תל אביב – 20.09.2018

לורי שם טוב - בית משפט מחוזי תח אביב - 20.09.2018
לורי שם טוב – מחוזי תל אביב 20.09.2017

מתוך פייסבוק ליטל דר – 22.09.2018 – לקח לי שלושה ימים להגיע לרגע שבכלל אוכל לשתף חוויה כואבת ומשמעותית.

ביום חמישי השתתפתי בדיונים בבית המשפט בנוגע לתיק של לורי שם טוב.
אני כבר כמעט שנה מנסה כמה שיותר לחשוף, לשתף ולעורר מודעות סביב נושא סחר הילדים במדינת ישראל.
לכל הנושא הכאוב והבלתי נתפס הזה , הגעתי דרך הסיפור של לורי שם טוב.

לצפייה / הורדה פרוטוקל הדיון בפני השופט אברהם הימן 20.09.2018 הקלק כאן

פעם ראשונה הייתי בדיון.
פעם ראשונה ראיתי את לורי במציאות…קרוב..עד כמה שאפשר, ממש צמוד למחיצת הפלסטיק שאתם רואים.
ניגשתי אליה לפני שהדיון התחיל אחרי שכל החברים הקרובים וקבוצת התומכים הקטנה שהולכת איתה את הדרך התקרבו ואמרו מספר מילים. ואז עמדתי מול לורי , נצמדתי לחורים שתשמע אותי טוב יותר. התחלתי לרעוד..אמרתי לה שאני מעריכה אותה כל כך ושתדע שיש אנשים שלא יוותרו עד שהאמת תצא לאור.
הקול שלי רעד יותר ויותר..הרגשתי את הכאב בבטן מתפשט, הסתכלתי בעיניים שלה שהיו בורקות, יושבת אסופה ומאופקת, מחייכת כמו שחייכה לכולם עם הודייה בעיניים, אומרת לי תודה בקול חלש..רק רציתי לחבק אותה. ניסיתי להוסיף.. "את לוחמת צדק, את אמא מדהימה" והתחלתי לבכות..נחנקתי…היא הביטה לעיניים שלי ואמרה לי "יהיה בסדר…"
הרגשתי שהיא מחזקת אותי. אמרתי "שהכל יהיה בסדר כשאת תהיי איתנו בחוץ, אנחנו איתך, אוהבים אותך " והתרחקתי, יצאתי החוצה לכמה דק לשחרר את הכאב.

כל מה שעלה לי בראש זה ההקלטה של לורי ברגעים שהיא צועקת לא לקחת ממנה את הילדים ומתחננת…והרגע שהיא מספרת שהיא רצה לגן והגננת והילדים עמדו בשער בוכים והגננת צועקת לה שחטפו את הילד מהגן.
עלה בי כאב עצום לראות את האישה הזו שכולם צריכים לשמוע עליה, להתעורר למה שקורה כאן ולעזור לעצור את פשעי המדינה הזו.

חזרתי לדיון והקשבתי לה. עומדת באומץ ובפעם הראשונה מייצגת את עצמה בקול חלש אך אסרטיבי…פעם ראשונה שנאמרו דברים שהסניגוריה שייצגה אותה עד היום אפילו לא עשתה. עם כל הכאב, היאוש ממשפט השדה שלפנינו, התמלאתי השראה, אמונה ותקוה ובמיוחד…ה למה שלי רק התחזק. כמה חשוב להמשיך ולא להתייאש עבור אלה, שחוץ מאיתנו, אין להם סיכוי מול המערכת המושחתת הזו.

נחשפתי לכל נושא הרווחה, לורי שם טוב, מוטי לייבל, סחר ילדים, ניכור הורי, מאבק האבות ( יותר מ 200 אבות מתאבדים בשנה בעקבות המערכת הדורסנית הזו) ועוד לפני כשנה ומאז חקרתי ונכנסתי לעומק האמת האפלה והכואבת יותר ויותר.
לורי שם טוב, אמא, עיתונאית , שילדיה נלקחו ממנה שלא בצדק לפני כעשר שנים. כמו כל אמא, לורי יצאה למאבק ונלחמה להחזיר את הזכות ההורית שנלקחה ממנה. לאורך המאבק, לורי חשפה עוולות ושחיתויות, הורים נוספים מכל הארץ העזו לצאת ולהאבק על זכותם, לורי תיעדה ועזרה לרבים בדרך. לורי הואשמה עי המדינה בפרשת הבלוגרים, כל התנהלות החקירה,מעצרים ,צווים, כל כך הרבה ליקויים ועברות על החוק. תבינו, האשה הזו מסוכנת למדינה עם המקלדת שלה, אתם קולטים???
החוק אומר שאין להחזיק אדם יותר מ 9 חודשים במעצר לפני משפט. לורי יושבת כבר שנה וחצי במעצר כאשר נשללים ממנה זכויות, מקשים ומונעים ממנה לראות חומרי חקירה נגדה ולהתכונן, הסניגוריה התפטרה ועכשיו עושים חילופים, כל התיק תפור ומסריח, ככה עושים לאנשים שחושפים דברים שלא רוצים שתדעו.
ראשי מאפיה, אנסים ורוצחים משתחררים למאסר בית הרבה הרבה לפני.
לורי שם טוב, לוחמת צדק, חושפת אמת, אישה אמיצה שעשתה ,עושה ותעשה הכל על מנת להחזיר את הילדים שלה ושהאמת תצא לאור.

פייסבוק ליטל דר

מודעות פרסומת

רחל חכמון מספרת על העלמות התינוקת שילדה בבית חולים השרון פתח תקוה לפני 36 שנה

23.02.2018 – העלמות תינוקות מבתי חולים בשנות – 80. רחל חכמון מספרת את סיפורה והכאב על העלמות התינוקת שילדה בבית חולים השרון פתח תקוה אינו עובר.

מראיינת עפרה ענקרי

מה פקידי משרד הרווחה חושבים על ועדות בדיקה ומבקר המדינה?

"אזרח יקר, אנו מודעים לרחשי ליבך מה פקידי משרד הרווחה חושבים על ועדות בדיקת מדיניות הרווחה ומבקר המדינהלכן אנו מקימים ועדות דמה מעת לעת ליעל את השירות שאנו מספקים לך.
לדוגמא הקמנו ועדת גילת של מומחי על לבדוק ועדות החלטה שהמליצה לעגן בחקיקה ועדות החלטה, ייצוג משפטי למשפחות, נציב תלונות על הרווחה ועוד. לא יישמנו אף המלצה ולא ניישם לעולם בעתיד מכיוון שאתה יקר לנו אזרח קטן. כל ילד שלך שווה 17,000 לחודש מכספי המדינה ועוד 8,000 תרומות סה"כ 25,000 שקל.
גם הוריך הקשישים ונכסיהם יקרים לנו וכל אחד מהם שווה 20,000 שקלים למוסדות סיעודיים שם נשמור עליהם עם תרופות פסיכיאטריות.
גם מבקר המדינה לא יכול לנו ואנו לא מחוייבים ליישם המלצותיו. אתה יכול לפנות לבתי משפט ונציבות תלונות הציבור, לא יעזור לך. אנו מגובים במסמכים של טובי המומחים העובדים איתנו שנים, ופקידות סעד ארציות התקועות עשרות שנים בתפקידיהן הנחשבות סמכות מקצועית עליונה.
וזכור: אתה, צאצאיך, והוריך הקשישים יקרים לנו. לא נוותר עליכם לעולם".

 

תכניות טיפול לשכת הרווחה

תכנית טיפול לשכת הרווחהאוקטובר 2017 – רשויות הרווחה קשורות בקשר הדוק עם"ספקי שירות" כגון: פסיכיאטרים, פסיכולוגים, מכוני מסוגלות הורית וכדו'. סביר להניח שהעובדת הסוציאלית תציע סוג של עסקה, ותאמר שתוכל להיות משמורן על הילד שלך אם תסכים ל"טיפול" או "בדיקה" , "אבחון" כמו בדיקות פסיכולוגיות, בדיקות סמים, טיפול וכו '. פירושה של הצעה כזאת זה שאין להן מספיק ראיות כדי לקחת את הילד שלך למשמורת שלהם, אבל אם אתה פשוט תלך ל"ספקי השירות שלהם" הן עלולות לקבל את ה"ראיות" שהן צריכות באמצעות דוחות "ספק השירות" שלהן.

למשל, אם אתה מואשם בשימוש בסמים. הם רוצים שתלך לשירות בדיקות סמים כדי להוכיח את שאתה "נקי". אתה אומר, "טוב, אני לא משתמש בסמים, אני אלך". אבל אז אתה מוצא את עצמך מול תוצאות כוזבות חיוביות … או אם אתה מפספס את הבדיקה זה ייחשב כמו תוצאה חיובית.

החיים שלך משתבשים קשות, כי אתה צריך ללכת לפגישות מתוזמנות, להחמיץ עבודה, לעשות סידורים מיוחדים לטיפול בילדים וכו. זה לא שירות עבורך אלא שירות עבור העובדות הסוציאליות לנסות להשיג "ראיות" נגדך כדי שיוכלו לקחת את הילדים שלך משם.

לכן מומלץ לא לחתום על התוכניות שלהם. לא להודות בשום דבר. להכריח אותם להוכיח את התיקים שלהם בבית המשפט, במשפט מלא. העובדות הסוציאליות ינסו כל טריק כדי לגרום לך להסכים ל"תוכניות הטיפול" החולניות שלהן. עליך לעמוד איתן ופשוט לומר "לא" כאשר הן מבקשות ממך לחתום על ויתור על הזכויות המשפטיות שלך.

פרשת הבלוגרים: מחאה מול בית שרת המשפטים איילת שקד – 07.09.2017

07.09.2017 – עצרת מחאה מול בית שרת המשפטים איילת שקד על מעצרם של הבלוגרים לורי שם טוב, מוטי לייבל ועו"ד צבי זר העצורים מעל ששה חודשים וטרם החל משפטם. עיסוקם העיקרי של הבלוגרים היה על המדיניות הדורסנית של משרד הרווחה נגד אוכלוסיות מוחלשות. משרד הרווחה פועל לאורך עשרות שנים שנים בצורה דורסנית נגד אוכלוסיות מוחלשות החל מפרשת העלמותם של ילדי תימן, פרשת ילדי הגזזת, ועד ימינו בהוצאת ילדים מביתם בועדות סטטוטוריות שיצר המשרד המכונות ועדות החלטה. ועדת גילת לבדיקת התנהלותן של ועדות ההחלטה קבעה שורה של המלצות מסקנות חשובות על דרך התנהלותן הלא הוגנת של ועדות אלו אולם משרד הרווחה אינו מיישם המלצות אלו. משרד הרווחה לא מיישם אף המלצות בעיקר זכויות משפחות וילדים מוחלשים, של ועדות בדיקה כגון מבקר המדינה, ועדת סלונים נבו, ועדת רוטלוי ועוד.

 

עדות שולמית מליק בפרשת ילדי תימן: "באתי בבוקר והתינוקות לא היו"

עדות דרמטית של שולמית מליק בפרשת ילדי תימן: "באתי בבוקר והתינוקות לא היו" , 11.08.2017 , ידיעות אחרונות , תמר קפלנסקי

להורדת / צפיה בכתבה המלאה מ- 7 ימים הקלק כאן

היא הייתה מטפלת בת 18 במעברת קדימה. כעת, 66 שנים אחרי, שולמית מליק שוברת שתיקה ובעדות שמתפרסמת היום ב"ידיעות אחרונות" מתארת את שאירע בבית התינוקות: "ידעתי שכל פעם אחרי שמגיעה קבוצת נשים מחו"ל, היו נעלמים לי תינוקות. זה היו אנשים אחרי מחנות, שלא יכלו ללדת ילדים"

"היו מגיעות לבית התינוקות קבוצות של נשים מחוץ לארץ. ידעתי שכל פעם שמגיעה משלחת, אחרי יום-יומיים היו נעלמים לי תינוקות: כל פעם ילד, עוד ילדה, עוד מישהי. באתי בבוקר והם לא היו. בהתחלה חשבתי שלא הביאו אותם. לא עלה בדעתי שמישהו יכול לתת ילד או לקנות ילד. אחר כך התחלתי לחשוד".

בגיל 83, שולמית מליק כבר לא יכולה לשתוק עוד. בעדות דרמטית וראשונה מסוגה, שמתפרסמת היום (ו') במוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות", היא מספרת, בפנים גלויות ובשם מלא, את מה שקרה לפני 66 שנה, כשעבדה בבית התינוקות במעברת קדימה: מליק ראתה איך פעוטות נמסרים לזרים בזמן שהוריהם בעבודה, ושמעה את זעקת האמהות שחזרו וגילו שילדיהן אינם. עדותה שופכת אור חדש על פרשת ילדי תימן.

בדצמבר 1951 החלה שולמית, אז בת 18, לעבוד בבית התינוקות שהיה שייך למפלגת הפועל המזרחי ופעל ליד מעברת קדימה. מהר מאוד הבחינה במשלחות הנשים שהגיעו למעברה מחו"ל. "אמרו לנו: היום תבוא משלחת, תלבישו יפה את הילדים. הן היו עוברות בין החדרים ומסתכלות. זאת הייתה אומרת: יש לו עיניים יפות. או: מממ… זה יהיה גבוה. הן באו לאמץ ילדים פה. אלה היו אנשים אחרי מחנות, שלא יכלו ללדת ילדים. אני רק הייתי מקשיבה. אסור היה לי לדבר".

מליק מספרת כי להורים היו אומרים שהילד בבית חולים: "זה מה שאמרו לי להגיד. שהילד חולה". לדבריה, היא ראתה את תהליך ה"אימוץ": "כן, כן. הלבשתי את הילד, ואז באו האחראית והגברת (ה"מאמצת" – ת"ק) ונתתי דף, אילו חיסונים הוא קיבל והכול. אף אחד לא אמר לי שלוקחים אותו לאימוץ. זאת הייתה ההרגשה שלי, כי הילד לא היה חוזר. הבנתי שלוקחים את הילד, כמו מתנה כזאת".

וילד אחד נשאר בראשה כל אותם שנים. "ציון הוא בלב שלי. הייתי באה בבוקר לעבודה. בזמן שהייתי מנגבת רגליים מהבוץ – הוא רק היה שומע את הקול שלי ומתחיל לרקוד עם המיטה עד שהגיע עם המיטה לדלת", מספרת מליק שעבדה אז כמטפלת. "מי שלקח אותו לקח ילד מקסים. מלא חיים הילד הזה היה".

מליק סיפרה כי אמרו לה שהיה לו חום גבוה, "אבל הוא היה בריא. אני השארתי אותו בריא. הוא אף פעם לא היה חולה". לדבריה, "את ציון אני לא שוכחת. חשבתי שתמיד נהיה בקשר, כזאת אהבה הייתה לי אליו. אבל לקחת אותו? איך אפשר לחשוב על דברים כאלה".

לדבריה, זה לא המקרה היחיד של ילד בריא שנאמר לה שהוא חולה. "היו אולי חמישה-שישה בתקופה שעבדתי שם", היא אומרת ושוללת את הטענות לפיהם מדובר במקרים ספורים. "אלו לא היו מקרים בודדים, זאת הייתה שיטה". מליק מספרת כי רק אחרי שנים רבות, עקב הפרסומים על הפרשה, הבינה לאן נעלמו התינוקות. "יש הרבה שיודעים מזה", היא אומרת. "מה, אני הייתי יחידה שם?".

היא משחזרת את ביקורי הנשים ואומרת: "אישה מבוגרת באה עם אישה צעירה והן התייעצו על הילדים. זה יפה, זה לא יפה. זה היה חשוד. כל הזמן הייתי שומעת – לקחו לבית חולים. ראיתי שזה מסריח, כל העניין הזה. אפילו שהייתי רק בת 18. אבל זו הייתה העבודה שלי, ושתקתי".

מליק מפרטת בעדותה מקרים נוספים שבהם נכחה כשפעוטות מבית התינוקות נמסרו לזרים – ולא שבו. "זו פעם ראשונה שקמה מישהי וביוזמתה מעידה שנכחה במסירות של ילדים כשידוע שלילדים יש הורים, ולהורים נאמר שהילד חולה", אומרת נעמה קטיעי מעמותת עמר"ם, החוקרת את פרשת ילדי תימן, המזרח והבלקן. "בניגוד לעדויות קודמות, שולמית מעידה ישירות בפני הציבור, בפירוט חסר תקדים למיטב ידיעתנו, ועומדת באומץ רב חשופה בכיכר העיר".

להורדת / צפיה בכתבה המלאה מ- 7 ימים הקלק כאן

ת1ת2ת3ת4ת5ת6

האמא שלי דינר נרדפת ע"י לשכת הרווחה אילת

19.07.2017 – ה"סיוע" הסוציאלי של לשכת הרווחה אילת למשפחתה של שלי דינר כולל רדיפה, הוצאת צווים שיפוטיים להוצאת הילדים למוסדות הרווחה השונים, הוצאות משפטיות של אלפי שקלים, בריחה, פריצה לבית ועוד.
העילה להתנהלותן הבריונית של העובדות הסוציאליות מול שלי דינר היא "טובת הילד" אבל מי רוצה בטובת הילד יותר מאימן שגידלה אותם.