אוזלת היד של מבקר המדינה לסייע לאזרח

מה שווה נציב תלונות הציבור לאזרח, אם אינו יכול לברר מדוע המשטרה אינה מטפלת קרוב לשנה בתלונה על ריבוי איומים ברצח?
תלונה שהוגשה למשטרה על ריבוי איומים ברצח, הטרדה מינית ועוד… במרשתת מינואר 2019 לא מטופלת מזה כשנה על ידי פרקליטות המדינה ומשטרת ישראל.
פנייה למבקר המדינה נדחתה בתואנה כי: "בהתאם להוראות חוק מבקר המדינה, התשי"ח- 1958 [נוסח משולב], הנציבות לא תברר תלונה על פעולה שיפוטית או מעין שיפוטית…".

מצורפים:

– קטע מהתלונה שהוגש לנציבות תלונות הציבור, מדוע פרקליטות המדינה אינה מטפלת מזה כשנה בתלונה שהוגשה למשטרה על ריבוי איומים ברצח.
– תשובת נציבות תלונות הציבור שאינה יכולה לברר מדוע פרקליטות המדינה אינה מטפלת מזה כשנה בתלונה שהוגשה למשטרה על ריבוי איומים ברצח – בירור הנציבות בתיק מספר 1085585 מה- 19.11.2019.
תגובת מבקר המדינהתלונה למבקר המדינה

נציבות תלונות הציבור

אוקטובר 2019 – ע"פ חוק מבקר המדינה סעיף 40 משהוגשה תלונה, יפתח נציב תלונות הציבור בבירורה באופן מידי, אולם מתברר כי הנציבות קבעה לעצמה נהל פנימי חסוי הקובע כי האזרח יברר התלונה בעצמו טרם יפנה לנציבות.
וכך השיב נציב תלונות הציבור לאזרח שהגיש תלונה על פרקליטות המדינה: "נציבות תלונות הציבור מבקשת מהפונים אליה לפנות תחילה בכתב לגוף שעליו הוגשה התלונה ולבקש את התייחסותו לטענות המפורטות בה. אם לא מתקבל מענה ענייני תוך פרק זמן סביר, ניתן בשלב זה להגיש תלונה לנציבות". (ראו מסמך מצורף).
כלומר על פי נציבות תלונות הציבור האזרח יברר בעצמו התלונה מול פרקליטות המדינה בטרם יפנה לנציבות.

מצורפת הודעת נציבות תלונות הציבור כי המתלונן יברר תלונתו בעצמו טרם פנייה לנציבות – 07.10.2019.

הודעת מבקר המדינה

מי אביבים – טיוח צריכה משותפת מנופחת לצרכנים – מדו"ח נציבות תלונות הציבור מס' 41 לשנת 2014 – פורסם יולי 2015

לפי הכללים, חיוב צרכן באגרת מים וביוב נקבע על פי קריאת מד המים בנכס, המודד את כמות המים שנצרכת בו. בבתים משותפים מחויבים הדיירים גם בצריכת המים המשותפת בבניין, הנקבעת על פי ההפרש בין צריכת המים שנמדדה במד המים הראשי של הבניין ובין סך צריכות המים שנמדדו במדי המים הדירתיים (להלן – הפרשי מדידה). ככלל, התשלום עבור צריכת המים המשותפת מחולק שווה בשווה בין כל דיירי הבניין. תלונות רבות נסבות על הדרישות לתשלום עבור הפרשי מדידה. להלן תיאור שתיים מהן:

דיירת בבית משותף בתל אביב התלוננה על חיובה בסכומים גבוהים, על פי הפרשי מדידה. לטענתה, לחלק מדיירי הבניין אין מדי מים פרטיים, וממילא מתווספת צריכת המים שלהם לצריכה המשותפת – דבר המשפיע על הפרשי המדידה. המתלוננת הוסיפה כי חרף פניותיה החוזרות לחברת מי אביבים 2010 בע”מ (להלן – מי אביבים), לא נבדק עניינה, ומי אביבים אף החלה לנקוט נגדה הליכי גבייה בשל סירובה לשלם את הסכום שחויבה בו.

הבירור העלה כי על אף פניות המתלוננת, לא בדקה מי אביבים את עניינה במשך כשנה ולא ביצעה סקר צרכנים בבניין, כמתחייב מהכללים. רק בעקבות התערבות הנציבות בדקה החברה ומצאה כי לארבעה דיירים בבניין אכן אין מדי מים פרטיים, ולכן צריכת המים שלהם מתווספת לצריכת המים המשותפת של הבניין.

בעקבות הבירור החלה מי אביבים לחייב את ארבעת הדיירים האמורים באגרות מים, על פי הכללים שנקבעו לגבי צרכנים חסרי מד מים. נוסף על כך זיכתה מי אביבים את חשבונה של המתלוננת בסכומי היתר ששילמה עבור צריכת המים המשותפת בבניין. הזיכוי נעשה למפרע, מהמועד שבו פנתה המתלוננת למי אביבים לראשונה בעניין. (70321)