הפגישה הסודית של השופט עזריה אלקלעי

השופט עזריה אלקלעי הכחיש בפני נציב קבילות השופטים שהשתתף בפגישה שבה ניסו למצוא שופט "נוח", שידון בתיק הגירושים של בת זוגו. בשיחה עם "עובדה" שנערכה השבוע כבר מאשר השופט: "אולי זרקתי איזו מילה"
איל גונן | עובדה | | פורסם 27/02/20

שופט השלום עזריה אלקלעי ניסה לכאורה להתערב בהליך הגירושים של בת זוגו החדשה והשתתף בפגישה שבה ניסו להשפיע על זהות השופט בתיק. לאחר שהוגשה נגדו תלונה לנציב קבילות השופטים, הוא גם הכחיש בפני הנציב את עצם קיום הפגישה. כך נחשף הערב בתחקיר "עובדה". בסופו של דבר, דווקא המתלונן נגד השופט הועמד לדין – באשמת האזנת סתר בלתי חוקית.

הפגישה במשרדו של השופט נחשפה באקראי, במסגרת מעקב שקיים הבעל לשעבר, מאיר אבן צור, אחרי גרושתו אורלי, בעצמה פקידה בכירה בבית המשפט המחוזי בתל אביב. "לא התכוונתי שזה יגיע לדברים כאלה", אומר אבן צור ל"עובדה". "לא ללשכת שופט, לא לדברים שהיא דיברה עם אנשים אחרים, לא לזה התכוונתי, אבל זה מה שיצא אבל שמעתי דברים שפשוט הייתי בשוק מהם… הם שמה ישבו ודנו ועשו אסטרטגיות. איזה שופט הם ירצו שידון בתיק שלי. איזה שופט הכי מתאים להם – גבר, אישה, בחור צעיר, לא צעיר".

בתחילה החזיק אבן צור בהקלטות הסתר של אותה פגישה בלשכה ולא העז לעשות בהן שימוש. אבן-צור פנה תחילה לנציב קבילות השופטים, שופט העליון בדימוס אליעזר ריבלין, והתלונן נגד השופט אלקלעי. השופט הכחיש בפני הנציב את עצם קיומה של שיחה כזו, ולאחר ששקל מילה כנגד מילה, דחה השופט ריבלין את התלונה. "לא מצאתי להעדיף את גרסתו של המתלונן, אשר רובה ככולה ספקולציות, על פני הכחשתו הנחרצת של כבוד השופט", קובע הנציב אליעזר ריבלין, ומדגיש שמשמעות ההכחשה שמסר עזריה אלקלעי בתגובה לתלונה, "ודאי נהירה לו".

שנתיים אחרי שתלונתו נדחתה החליט מאיר אבן צור לשלוף מהכספת את ההקלטות ששמר, מסר אותן לשופט שדן בתיק הגירושים שלו. אבן צור: "אמרתי לעצמי תשמע מאיר, אין לי דרך אחרת. למי אני אגש? למשטרה?. אמרתי, אני אלך לבית משפט… השופט אולי ייקח וישמע את זה ויבין שכל מה שאני אומר זה נכון. שיבין שבאמת היה שיחה כזו".

בשיחה עם "עובדה" שהתקיימה השבוע מאשר השופט אלקלעי לראשונה את קיומה של הפגישה עליה התלונן מאיר אבן צור, אבל מתעקש שלא נערכה בלשכתו: "ההקלטה הזאת. כן. על האזנת סתר הזו, זה שיחה בין אורלי בת זוגי לבין עורך הדין שלה, שאולי אני נמצא, ואני לא מדבר שמה בכלל, אולי זורק איזו מילה. ובסך הכול מה שדובר שמה – אתה לא יכול לשמוע אבל אני אומר לך – שמה שהוא (עורך הדין) אומר, שאם היה יוצא איזשהו שופט (הוא) היה מבסוט. אבל זה סתם, זה לא שאפשר לתאם או שאמרו מי למנות".

השופט אלקלעי, חשוב להדגיש, כבר לא מכחיש שאכן השתתף בפגישה שבה דנו בזהות השופטים בתיק הגירושים של זוגתו – אותה פגישה שבלי להסס טען באוזני השופט ריבלין, שלא התקיימה מעולם.
אבן צור שהעביר את תמלילי השיחה הזו גם ליועץ המשפטי לממשלה ולהנהלת בתי המשפט, היה משוכנע שכעת תיפתח חקירה נגד השופט עזריה. להפתעתו מצא דווקא את עצמו על דוכן הנאשמים. גרושתו הגישה נגדו תלונה על האזנות בלתי חוקיות ומסרה בעצמה את תמלילי ההקלטות כראיה למשטרה. המשטרה המליצה לסגור את התיק מחוסר אשמה, שכן בן-צור לא עשה שימוש בהקלטות מעבר למסירתן לשופט, אבל מישהו בפרקליטות החליט להפוך את המלצת המשטרה והורה להעמיד את בן צור לדין בעבירה חמורה שעונשה עשוי להגיע לשלוש שנות מאסר.

בכתב האישום המקורי שהוגש נגד מאיר כתוב שחור על גבי לבן שהאזנת הסתר בוצעה לפגישה שהתקיימה במשרדו של השופט אלקלעי, בניגוד מוחלט להכחשתו של השופט. אבל כתב האישום הזה לא התברר מעולם בבית המשפט. הפרקליטות בחרה להגיע עם אבן צור לעסקת טיעון מקלה, במסגרתה ישלם 300 שקל פיצוי לגרושתו וידון למאסר על תנאי בלבד.

הטענות נגד השופט עזריה לא התבררו מעולם שכן היועץ המשפטי לממשלה ד"ר אביחי מנדלבליט קבע שהאזנות הסתר לא יוכלו לשמש ראיה קבילה במסגרת הליך משמעתי נגדו, אלא רק בחקירה פלילית – שמעולם לא נפתחה נגד השופט. כעת מבקשת עורך דינו של אבן-צור מהיועץ המשפטי לממשלה לפתוח מחדש בחקירת התלונה.

כידוע, השופטים והפרקליטים חברים לעבודה

להלן קטע מדברי שופט העליון נעם סולברג בהתייחסותו לתלונה 939/19:
"כידוע, רבים מקרב השופטים הם יוצאי פרקליטות, ומופיעים לפני השופטים הללו פרקליטים שהיו חבריהם לעבודה קודם לכן. אנו דנים, כידוע, גם בערעורים על פסקי דין של חברינו השופטים מן הערכאות הדיוניות, חברים שאנו מכירים היטב משנים רבות של עבודה רצופה ומשותפת".

מצורף:
בירור תלונה 939/19 מה- 08.01.2020 , על שופט בית המשפט העליון נעם סולברג שעניינה קשריו החברתיים והמשפחתיים עם פרקליט מחוז תל אביב שלמה למברגר והיותו דן בענייני מעצרה של לורי שם טוב שלמברגר מנהל תיק נגדה.

כידוע ...Document-page-001Document-page-002

תלונה נגד השופט עלאא מסארווה – אי הפקת לקחי בירור הנציבות על עוולות הנגרמות מצווי חיפוש שהוציא

דצמבר 2019 – בתלונה נטען כי בתאריך 23.07.2017 הוציא השופט עלאא מסארווה צו חיפוש (ראה נספח) בבית חשוד על פרסומים מכפישים במרשתת. הצו כלל תפיסת כל חפץ הדרוש לחקירה לרבות מחשב וחדירה למחשב והפקת פלטים לצורכי חקירה. מסארווה קבע כי החיפוש במחשב ובחומר מחשב יערך ללא עדים. בצו החיפוש לא צוינו מספר תיק בית משפט ומהות החשד והעילה למתן הצו. ולא נומק מדוע החיפוש במחשב ובחומר מחשב לא יערך בפני עדים כמתחייב בחוק. בתלונה נטען כי מדובר בפרקטיקה של השופט מסארווה להוצאת צווי חיפוש לקויים באותה פרשת מעצרים ("פרשת הבלוגרים", או "פרשת טרור רשתי"). הנציב הופנה לתלונות נוספות על צווי חיפוש לקויים של השופט מסארווה שמספרם 739/18, 593/18, 594/18, 736/18 , 681/18 , 682/18, 738/18, 740/18, ועוד…

מתלונה שהוגשה על השופט מסארווה בעניין ומהבירור שערך הנציב בתלונה שמספרה 320/17 (מצורפת) ניתן להבין כי כב' השופט מסארווה הפיק לקחים.

בימים אלו כתב שופט בית המשפט העליון אלרון בהחלטה (מצורף קטע רלוונטי) בפרשה אחרת בש"פ 7917/19 על צווי חיפוש שהוציא השופט מסארווה (סעיף 40 בהחלטה): "אמנם, בית משפט השלום (כב' השופט מסארווה – הערת כותב תלונה זו) ציין כי הוא "נוטה" לקבוע שהיה נענה לבקשה למתן צווי החיפוש אף אם לא היה מוצג בפניו החומר שהושג בחיפוש המוקדם. אולם, קביעה זו לא התייחסה באופן פרטני לראיות לכאורה ולנחיצות כל אחד ואחד מהצווים".

בתלונה נטען כי לאור האמור לעיל עולה כי השופט מסארווה לא הפיק לקחים וממשיך להוציא צווי חיפוש ללא התייחסה באופן פרטני לראיות לכאורה ולנחיצות כל אחד ואחד מהצווים.

עוד נטען בתלונה כי מיותר לציין כי צו חיפוש הוא פגיעה חוקתית קשה באזרח, ובירורי הנציבות אינן נייר לתמונה על הקיר, אלא הוראה לשופט לתקן העוול הנגרם לאזרח כדי שלא ישנה.
יתרה מכך, אין מתקנים עוול בעוול. אין זה מתקבל על הדעת כי אזרח החשוד בעבירות שיימיג יפגע באופן מרובה עקב פרקטיקה של פגיעות חוקתיות החמורות הרבה יותר כגון: פגיעה בכבוד, חירות, פרטיות, צנעת הפרט, קניין ועוד..

התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על שופטים.

מצורפים:
– התלונה שהוגשה נגד השופט עלאא מסארווה על  אי הפקת לקחי בירור הנציבות על עוולות הנגרמות מצווי חיפוש שהוציא , 26.12.2019.
– בירור הנציב תלונה נגד שופט מעצרים עלאא מסארווה בתיק 320/17 מיום 24.08.2017.
– קטע מהחלטת כב' השופט אלרון בש"פ 7917/19 מיום 25.12.2019.
– דוגמא לצו חיפוש לקוי השופט עלאא מסארווה.

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005דוגמא לצו חיפוש לקוי מסארווהמהחלטת אלרוןצווים לקויים מסארווה

פומביות הדיון בבית משפט

פומביות הדיון היא עיקרון יסוד במערכת המשפט בישראל המגלם את אחת מהזכויות החוקתיות הבסיסיות במשטר דמוקרטי, היא זכות הציבור לדעת, ואשר מהווה את אחת הערובות העיקריות לתקינותו של ההליך המשפטי. ככלל, בית המשפט ידון בפומבי, אלא אם כן נקבע אחרת בחוק או אם בית המשפט הורה אחרת.

שופטים וקלדניות פוגעים לעתים בפומביות הדיון על ידי כיתוב "דלתיים סגורות" על פרוטוקול דיון שנעשה בדלתיים פתוחות. פגיעה זו הנה פגיעה חוקתית בזכויות יסוד של האזרחים, ובעיקר של העומד לדין שאינו זוכה לביקורת הציבור על התנהלות המשפט נגדו.

מצורף בירור תלונה על שופט בית המשפט המחוזי בני שגיא שלטענת המתלונן הוציא השופט שגיא פרוטוקול עם הכיתוב "דלתיים סגורות" לדיון בדלתיים פתוחות פעמים מספר.

הנציב החליט כי "ראוי לכל היושב על הדין להקפיד כי הכיתוב על גבי הפרוטוקול ישקף נכונה את סוג הדיון שהתקיים בפניו, שהרי לקיומו של הדיון בדלתיים סגורות השלכות שבדין, ובכלל זה באשר לאיסור פרסומו של הפרוטוקול".

בירור תלונה 611-19 על השופט בית משפט מחוזי תל אביב בני שגיא מה- 10.09.2019.

Document-page-001
בירור תלונה 611-19 על השופט בית משפט מחוזי תל אביב בני שגיא מה- 10.09.2019.

Document-page-002

"תלונה יש מאין" "תלונת סרק"

האם לשופט המעצר מותר לומר על העצור כי הוא חשוד ב"טרור רשתי" בעוד לא מופיע סעיף החוק למלחמה בטרור בכתב האישום?
תלונה הוגשה נגד השופט אברהם הימן כי בבקשת דחייה תביעה קטנה מחמת חסינות שיפוטית שהגיש לבית משפט לתביעות קטנות , על תביעה קטנה שהגישה נגדו שם טוב, כתב מייצגו מהפרקליטות כי נגד שם טוב מתנהלים הליכים פליליים בחשד ל"טרור רשתי".
בתלונה נטען כי השופט אברהם הימן הוא שופט הליך המעצר של שם טוב, ושכתב אישום נגד שם טוב כולו הנו בבסיסו על חשד להעלבת עובדי ציבור באתרי ג'נק במרשתת. מעולם לא הועלתה על ידי הפרקליטות טענה או חשד למעשה טרור במישרין או בעקיפין, ולא דובר על כך בתיק המעצרים או בתיק העיקרי.
עוד נטען כי על פי כללי אתיקה לשופט בעניין משוא פנים נכתב: "שופט … ישפוט בדעה נקיה ולא יגלה דעה קדומה או משוא פנים". ועל פי התבטאות השופט הימן כי שם טוב חשודה ב"טרור רשתי" עולה כי דעתו של השופט הימן אינה נקיה.
נציבות תלונות הציבור על שופטים דחתה התלונה בתואנה כי מדובר ב"תלונה יש מאין… תלונת סרק שאין בה ולא כלום"

מצורף בירור התלונה נגד השופט אברהם הימן מספר 290-19 מה- 28.05.2019

Document-page-001Document-page-002

הנציב לא התערב באי מתן זכות טיעון ללורי שם טוב העצורה מעל שנתיים בשל היותה מיוצגת על ידי הסנגוריה

בתלונה שהוגשה ב- 11.04.2019 נגד השופט אברהם הימן טענה לורי שם טוב כי השופט הימן אינו מאפשר לה לטעון לשחרורה ממעצרה הממושך מזה מעל שנתיים, בעוד הסנגוריה המייצגת אותה לא הגישה בקשה לשחרורה כ- 8 חודשים.
שם טוב טענה כי השופט הימן לא נימק בהחלטתו מדוע אינו מאפשר לה לטעון בנסיבות אלו.
עוד טענה שם טוב כי זכות הגשת בקשה לבית משפט הנה זכות יסוד ובעיקר לעצירה מזה כשנתיים המיוצגת על ידי סנגור מהסנגוריה בעל יכולות מצומצמות ביותר בשל השכר הנמוך שהסנגוריה משלמת לסנגורים, ובשל כפיפותו למדיניות "הצוות הפנימי" בסנגוריה.
נציב תלונות הציבור על שופטים דחה התלונה בתואנה שזוהי החלטה שיפוטית שהוא מנוע להתערב.

מצורפים:
– החלטת השופט אברהם הימן (מרבות) שבה הוא דוחה בקשתה לשחרור ממעצר ממושך בתואנה שרק בא כוחה מהסנגוריה רשאי להגיש בקשות. מ"ת 14280-04-17 מה- 09.04.2019.
– בירור התלונה על ידי נציב תלונות הציבור על שופטים. תלונה מספר 271-19 . בירור מה- 05.05.2019.

Document-page-001

Document-page-002

בא כוחה
בירור התלונה על ידי נציב תלונות הציבור על שופטים. תלונה מספר 271-19 . בירור מה- 05.05.2019.

 

פרשת הבלוגרים: הפרוטוקול "המחורר" בדיון בקשת פסילת השופט אברהם הימן ובירור הנציב

23.12.2018 – רבות דובר על חשיבות ניהול פרוטוקול תקין של דיון בבית משפט לשמור על זכויותיהם וכבודם של בעלי הדין. חוק בתי המשפט סעיף 68.א קובע: "בדיון בבית משפט ינוהל פרוטוקול שישקף את כל הנאמר והמתרחש בדיון והנוגע למשפט".
בדיון בקשת פסילת השופט אברהם הימן על פי בקשת לורי שם טוב התברר כי חלק מדבריה של שם טוב הושמטו מהפרוטוקול הואיל והקלדנית לא שמעה אותה. בשל כך הוגשה תלונה נגד שופט המחוזי תל אביב אברהם הימן.
בתלונה נטען כי שם טוב בהיותה עצירה ומייצגת עצמה עמדה במהלך הדיון בין שני מאבטחי שב"ס בתוך תא שדפנותיו מזכוכית בגובה כ- 1.8 מטר. קולה של שם טוב צלול חד וברור. בתחילת הדיון התברר כי הקלדנית אינה שומעת את דבריה של שם טוב ולכן הוחסרו בפרוטוקול מילים וקטעים מדבריה. ניתן לראות מילים חסרות בפסקה ראשונה בעמ' 1 (מצורף הצילום לעיל). המילים החסרות סומנו בנקודות. דבריה של שם טוב נרשמו בפרוטוקול בצורה לקויה. עוד נטען בתלונה כי שם טוב לא קיבלה יומה בבית המשפט.
הנציב דחה התלונה וקבע כי השופט פעל כשורה.

מצורפים:
– קטע הפרוטוקול המחורר מ"ת 14280-04-17 שופט אברהם הימן מיום 26.10.2018 – קטע מילים חסרות סומן במרקר צהוב.
– החלטת נציבות תלונות הציבור על שופטים על הפרוטוקול ה"מחורר" של השופט אברהם הימן מיום 26.11.2018 בדיון בקשת פסילתו.

החלטת הנציבות תלונה נגד הימן - 853-18פרוטוקל בקשת פסילת הימן 26.11.2018