המריחות של נציבות תלונות הציבור על שופטים

27.05.2020 – נציבות תלונות הציבור על שופטים מתנהגת כמו דוברות בתי המשפט במקום לייצג את הציבור בתלונות נגד שופטים.
לא רק שהבירורים מטויחים אלא כך שולחים הודעות על תוצאות הבירור על ידי עובד הנציבות במקום הנציב כמתחייב בחוק.
לדוגמא בתלונה נטען כי בית המשפט מתייחס בהחלטותיו להודעות שאינן רשומות בתיק בית המשפט (מערכת נט המשפט) . הנציבות טוענת שזוהי "החלטה שיפוטית" שאינה מוסמכת לדון בה. אולי השלב הבא הוא שהשופט יתייחס בהחלטותיו למה שקרא בעיתון או בבית קפה כי "זוהי החלטה שיפוטית".

מצורפים:
תוצאות בירור תלונות 228-20 , 298-20 ותכתובת בנושא.

Document-page-001Document-page-002Document-page-001(2)Document-page-002(2)Document-page-003

המלצה: השופטת שרון לארי-בבלי תספוג נזיפה חמורה בשל ההתבטאויות כלפי ברלנד

המלצה: השופטת שרון לארי-בבלי תספוג נזיפה חמורה בשל ההתבטאויות כלפי ברלנד , איתמר לוין, News1 , 20.04.2020

נציב התלונות על שופטים מותח ביקורת חריפה על שופטת השלום הירושלמית, אשר הציעה "שייקח מנטוס" בהתייחסה למצב בריאותו של ברלנד ואמרה "הוא לא פרגית בת 17" 

לצפייה / הורדת תמצית החלטת נציבות תלונות הציבור על שופטים על השופטת שרון לארי בבלי בעניין מעצרו של הרב אליעזר ברלנד – 14.04.2020 – 35/20 – הקלק כאן

נציב תלונות הציבור על שופטים, שופט העליון בדימוס אורי שהם, ממליץ לנזוף בצורה חמורה בשופטת השלום הירושלמית שרון לארי-בבלי, על דברים שאמרה בעת דיון בהארכת מעצרו של "הרב" אלעזר ברלנד.

ברלנד מואשם במרמת מיליונים כלפי חסידיו, כאשר לטענת המדינה הוא דרש וקיבל מהם סכומים גבוהים תמורת "ברכות" להחלמה ממחלות קשות, לשחרור מן הכלא ואף להחייאת מתים. בכתב האישום נגדו נאמר כי באחד מן המקרים הוא העניק לפונים אליו מה שהתחזה להיות תרופות פלא, בעוד שבפועל היו אלו סוכריות "מנטוס".

בעת דיון בהארכת המעצר בחודש מארס, פירט הסניגור, עו"ד עמית חדד, את הבעיות הרפואיות מהן סובל ברלנד בן ה-82. לארי-בבלי הגיבה: "הבנתי שהוא לא פרגית בת 17" ו"שייקח מנטוס". הדברים נאמרו כאשר באולם נכחו עיתונאים רבים. לארי-בבלי לא הכחישה, ולדברי שהם – הביעה צער רב על האמירה בנוגע ל"מנטוס" והודתה שאמירת ה"פרגית" היוותה ניסוח רע; היא התנצלה על הדברים.

שהם אומר: "על שופט להקפיד על התבטאויותיו, לא כל שכן כאשר מתברר בפניו עניין הזוכה לסיקור תקשורתי נרחב, שבו קיים הד משמעותי לכל התבטאות של השופט. על השופט, כך מורים לנו כללי האתיקה, להדר לא רק בכבודם של בעלי הדין המתדיינים בפניו, אלא בכבודו של כל אדם, ומצופה היה מבית המשפט כי יברור את מילותיו ושלא ישתמש בביטויים בלתי ראויים, דבר שלא נעשה, למרבה הצער, על-ידי השופטת.

"אין צריך לומר, כי אמירות מסוג זה מעלות חשש של ממש לפגיעה באובייקטיביות ובניטראליות המתחייבת מבית המשפט, וזאת אפילו מדובר בהתבטאויות אשר לא פגעו בהתנהלות התקינה של הדיון לגופו של עניין, ואף אם בית המשפט פעל על-פי סדרי הדין הנהוגים. התבטאויותיה של השופטת פגעו לא רק בדימוייה של השופטת כגורם אובייקטיבי וחסר פניות, אלא במערכת המשפטית כולה, דבר שאין לעבור עליו לסדר היום".

שהם מצביע על מעשה תמוה נוסף, כלשונו, של לארי-בבלי: היא צילמה מפתח לשכתה את האולם את צלמי התקשורת שנכחו באולם, לפני שברלנד הוכנס אליו. לא היה בפיה הסבר מדוע ביצעה צילום זה. בשל התבטאויותיה של לארי-בבלי, ממליץ כאמור שהם בפני הנשיאה אסתר חיות לזמן אותה ולנזוף בה נזיפה חמורה, אשר תירשם בתיקה האישי.

Document-page-001Document-page-002Document-page-003

בבלי

הפגישה הסודית של השופט עזריה אלקלעי

השופט עזריה אלקלעי הכחיש בפני נציב קבילות השופטים שהשתתף בפגישה שבה ניסו למצוא שופט "נוח", שידון בתיק הגירושים של בת זוגו. בשיחה עם "עובדה" שנערכה השבוע כבר מאשר השופט: "אולי זרקתי איזו מילה"
איל גונן | עובדה | | פורסם 27/02/20

שופט השלום עזריה אלקלעי ניסה לכאורה להתערב בהליך הגירושים של בת זוגו החדשה והשתתף בפגישה שבה ניסו להשפיע על זהות השופט בתיק. לאחר שהוגשה נגדו תלונה לנציב קבילות השופטים, הוא גם הכחיש בפני הנציב את עצם קיום הפגישה. כך נחשף הערב בתחקיר "עובדה". בסופו של דבר, דווקא המתלונן נגד השופט הועמד לדין – באשמת האזנת סתר בלתי חוקית.

הפגישה במשרדו של השופט נחשפה באקראי, במסגרת מעקב שקיים הבעל לשעבר, מאיר אבן צור, אחרי גרושתו אורלי, בעצמה פקידה בכירה בבית המשפט המחוזי בתל אביב. "לא התכוונתי שזה יגיע לדברים כאלה", אומר אבן צור ל"עובדה". "לא ללשכת שופט, לא לדברים שהיא דיברה עם אנשים אחרים, לא לזה התכוונתי, אבל זה מה שיצא אבל שמעתי דברים שפשוט הייתי בשוק מהם… הם שמה ישבו ודנו ועשו אסטרטגיות. איזה שופט הם ירצו שידון בתיק שלי. איזה שופט הכי מתאים להם – גבר, אישה, בחור צעיר, לא צעיר".

בתחילה החזיק אבן צור בהקלטות הסתר של אותה פגישה בלשכה ולא העז לעשות בהן שימוש. אבן-צור פנה תחילה לנציב קבילות השופטים, שופט העליון בדימוס אליעזר ריבלין, והתלונן נגד השופט אלקלעי. השופט הכחיש בפני הנציב את עצם קיומה של שיחה כזו, ולאחר ששקל מילה כנגד מילה, דחה השופט ריבלין את התלונה. "לא מצאתי להעדיף את גרסתו של המתלונן, אשר רובה ככולה ספקולציות, על פני הכחשתו הנחרצת של כבוד השופט", קובע הנציב אליעזר ריבלין, ומדגיש שמשמעות ההכחשה שמסר עזריה אלקלעי בתגובה לתלונה, "ודאי נהירה לו".

שנתיים אחרי שתלונתו נדחתה החליט מאיר אבן צור לשלוף מהכספת את ההקלטות ששמר, מסר אותן לשופט שדן בתיק הגירושים שלו. אבן צור: "אמרתי לעצמי תשמע מאיר, אין לי דרך אחרת. למי אני אגש? למשטרה?. אמרתי, אני אלך לבית משפט… השופט אולי ייקח וישמע את זה ויבין שכל מה שאני אומר זה נכון. שיבין שבאמת היה שיחה כזו".

בשיחה עם "עובדה" שהתקיימה השבוע מאשר השופט אלקלעי לראשונה את קיומה של הפגישה עליה התלונן מאיר אבן צור, אבל מתעקש שלא נערכה בלשכתו: "ההקלטה הזאת. כן. על האזנת סתר הזו, זה שיחה בין אורלי בת זוגי לבין עורך הדין שלה, שאולי אני נמצא, ואני לא מדבר שמה בכלל, אולי זורק איזו מילה. ובסך הכול מה שדובר שמה – אתה לא יכול לשמוע אבל אני אומר לך – שמה שהוא (עורך הדין) אומר, שאם היה יוצא איזשהו שופט (הוא) היה מבסוט. אבל זה סתם, זה לא שאפשר לתאם או שאמרו מי למנות".

השופט אלקלעי, חשוב להדגיש, כבר לא מכחיש שאכן השתתף בפגישה שבה דנו בזהות השופטים בתיק הגירושים של זוגתו – אותה פגישה שבלי להסס טען באוזני השופט ריבלין, שלא התקיימה מעולם.
אבן צור שהעביר את תמלילי השיחה הזו גם ליועץ המשפטי לממשלה ולהנהלת בתי המשפט, היה משוכנע שכעת תיפתח חקירה נגד השופט עזריה. להפתעתו מצא דווקא את עצמו על דוכן הנאשמים. גרושתו הגישה נגדו תלונה על האזנות בלתי חוקיות ומסרה בעצמה את תמלילי ההקלטות כראיה למשטרה. המשטרה המליצה לסגור את התיק מחוסר אשמה, שכן בן-צור לא עשה שימוש בהקלטות מעבר למסירתן לשופט, אבל מישהו בפרקליטות החליט להפוך את המלצת המשטרה והורה להעמיד את בן צור לדין בעבירה חמורה שעונשה עשוי להגיע לשלוש שנות מאסר.

בכתב האישום המקורי שהוגש נגד מאיר כתוב שחור על גבי לבן שהאזנת הסתר בוצעה לפגישה שהתקיימה במשרדו של השופט אלקלעי, בניגוד מוחלט להכחשתו של השופט. אבל כתב האישום הזה לא התברר מעולם בבית המשפט. הפרקליטות בחרה להגיע עם אבן צור לעסקת טיעון מקלה, במסגרתה ישלם 300 שקל פיצוי לגרושתו וידון למאסר על תנאי בלבד.

הטענות נגד השופט עזריה לא התבררו מעולם שכן היועץ המשפטי לממשלה ד"ר אביחי מנדלבליט קבע שהאזנות הסתר לא יוכלו לשמש ראיה קבילה במסגרת הליך משמעתי נגדו, אלא רק בחקירה פלילית – שמעולם לא נפתחה נגד השופט. כעת מבקשת עורך דינו של אבן-צור מהיועץ המשפטי לממשלה לפתוח מחדש בחקירת התלונה.

כידוע, השופטים והפרקליטים חברים לעבודה

להלן קטע מדברי שופט העליון נעם סולברג בהתייחסותו לתלונה 939/19:
"כידוע, רבים מקרב השופטים הם יוצאי פרקליטות, ומופיעים לפני השופטים הללו פרקליטים שהיו חבריהם לעבודה קודם לכן. אנו דנים, כידוע, גם בערעורים על פסקי דין של חברינו השופטים מן הערכאות הדיוניות, חברים שאנו מכירים היטב משנים רבות של עבודה רצופה ומשותפת".

מצורף:
בירור תלונה 939/19 מה- 08.01.2020 , על שופט בית המשפט העליון נעם סולברג שעניינה קשריו החברתיים והמשפחתיים עם פרקליט מחוז תל אביב שלמה למברגר והיותו דן בענייני מעצרה של לורי שם טוב שלמברגר מנהל תיק נגדה.

כידוע ...Document-page-001Document-page-002

תלונה נגד השופט עלאא מסארווה – אי הפקת לקחי בירור הנציבות על עוולות הנגרמות מצווי חיפוש שהוציא

דצמבר 2019 – בתלונה נטען כי בתאריך 23.07.2017 הוציא השופט עלאא מסארווה צו חיפוש (ראה נספח) בבית חשוד על פרסומים מכפישים במרשתת. הצו כלל תפיסת כל חפץ הדרוש לחקירה לרבות מחשב וחדירה למחשב והפקת פלטים לצורכי חקירה. מסארווה קבע כי החיפוש במחשב ובחומר מחשב יערך ללא עדים. בצו החיפוש לא צוינו מספר תיק בית משפט ומהות החשד והעילה למתן הצו. ולא נומק מדוע החיפוש במחשב ובחומר מחשב לא יערך בפני עדים כמתחייב בחוק. בתלונה נטען כי מדובר בפרקטיקה של השופט מסארווה להוצאת צווי חיפוש לקויים באותה פרשת מעצרים ("פרשת הבלוגרים", או "פרשת טרור רשתי"). הנציב הופנה לתלונות נוספות על צווי חיפוש לקויים של השופט מסארווה שמספרם 739/18, 593/18, 594/18, 736/18 , 681/18 , 682/18, 738/18, 740/18, ועוד…

מתלונה שהוגשה על השופט מסארווה בעניין ומהבירור שערך הנציב בתלונה שמספרה 320/17 (מצורפת) ניתן להבין כי כב' השופט מסארווה הפיק לקחים.

בימים אלו כתב שופט בית המשפט העליון אלרון בהחלטה (מצורף קטע רלוונטי) בפרשה אחרת בש"פ 7917/19 על צווי חיפוש שהוציא השופט מסארווה (סעיף 40 בהחלטה): "אמנם, בית משפט השלום (כב' השופט מסארווה – הערת כותב תלונה זו) ציין כי הוא "נוטה" לקבוע שהיה נענה לבקשה למתן צווי החיפוש אף אם לא היה מוצג בפניו החומר שהושג בחיפוש המוקדם. אולם, קביעה זו לא התייחסה באופן פרטני לראיות לכאורה ולנחיצות כל אחד ואחד מהצווים".

בתלונה נטען כי לאור האמור לעיל עולה כי השופט מסארווה לא הפיק לקחים וממשיך להוציא צווי חיפוש ללא התייחסה באופן פרטני לראיות לכאורה ולנחיצות כל אחד ואחד מהצווים.

עוד נטען בתלונה כי מיותר לציין כי צו חיפוש הוא פגיעה חוקתית קשה באזרח, ובירורי הנציבות אינן נייר לתמונה על הקיר, אלא הוראה לשופט לתקן העוול הנגרם לאזרח כדי שלא ישנה.
יתרה מכך, אין מתקנים עוול בעוול. אין זה מתקבל על הדעת כי אזרח החשוד בעבירות שיימיג יפגע באופן מרובה עקב פרקטיקה של פגיעות חוקתיות החמורות הרבה יותר כגון: פגיעה בכבוד, חירות, פרטיות, צנעת הפרט, קניין ועוד..

התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על שופטים.

מצורפים:
– התלונה שהוגשה נגד השופט עלאא מסארווה על  אי הפקת לקחי בירור הנציבות על עוולות הנגרמות מצווי חיפוש שהוציא , 26.12.2019.
– בירור הנציב תלונה נגד שופט מעצרים עלאא מסארווה בתיק 320/17 מיום 24.08.2017.
– קטע מהחלטת כב' השופט אלרון בש"פ 7917/19 מיום 25.12.2019.
– דוגמא לצו חיפוש לקוי השופט עלאא מסארווה.

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005דוגמא לצו חיפוש לקוי מסארווהמהחלטת אלרוןצווים לקויים מסארווה