פרשת הבלוגרים: עתירה לבג"צ – "להעמיד לדין מפעילי מאגר מבקרי השופטים"

עתירה לבג"צ – "להעמיד לדין מפעילי מאגר מבקרי השופטים" , news1 , איציק וולף , 14.01.2019

אב גרוש מכפר סבא עתר לבג"ץ נגד שרת המשפטים, נגד נשיאת העליון לשעבר ונגד בכירי הנהלת בתי המשפט בדרישה להפסיק לצמיתות את הפעלת מאגר המידע הלא חוקי שאספה הנהלת בתי המשפט נגד אזרחים שמתחו ביקורת על שופטים.  עלות המאגר – כ-1.25 מיליון שקל בשלוש שנים.  "הנהלת בתי המשפט הפכה לגוף צנזורה. הודיעו לשופטים על הדברים שנכתבו נגדם וגרמו לזיהום דעתם ולשיבוש הליכי משפט. שקד אישרה את המאגר, שפיצר הקים אותו ונאור היא מההוגות האידיאולוגיות שלו".

לצפיה , הורדת העתירה בג"ץ 300-19 מה- 13.01.2019 הקלק כאן

עתירה הוגשה לבית המשפט העליון נגד שרת המשפטים, איילת שקד ונגד הנהלת בתי המשפט ויחידת הסייבר במשרד המשפטים, בבקשה להורות למשיבים להפסיק לצמיתות את פעילות איסוף המידע על אזרחים המתבטאים נגד שופטים, ולהעמיד לדין את האחראים להפעלת המאגר ולהפעלתו.

לטענתו – האחראים להפעלת המאגר הם שרת המשפטים איילת שקד, מנהל הנהלת בתי המשפט השופט יגאל מרזל, השופט מיכאל שפיצר שהיה מנהל הנהלת בתי המשפט בזמן הקמת המאגר, נשיאת העליון לשעבר מרים נאור, יועמ"ש הנהלת בתי המשפט עו"ד ברק לייזר, עו"ד ליאת יוסים שהפעילה את המאגר בפועל, ועו"ד חיים ויסמונסקי.

בעתירה, שהגיש (יום א', 13.1.19) אריאל פורמנובסקי, נכתב כי בית המשפט מתבקש להורות למשיבים לנמק מדוע לא יוצא נגדם צו שיורה להם לחדול לצמיתות מאיסוף מידע על אזרחים המתבטאים נגד שופטים, ולחדול מלתייק מידע שכזה או מידע כלשהו במאגר. עוד הוא מבקש שבית המשפט יורה למשיבים לאתר כל אזרח ששמו מופיע במאגר הקיים, ליידע אותו ששמו מופיע במאגר ולשלוח אליו את תיק הפרסום וכל פיסת מידע ששמו של האזרח מתקשר אליה. זאת, לרבות המידע שנאסף עליו במאגר, ההתבטאויות שכתב, הרישומים שרשמו עליו עובדי המדינה, הרישומים שבין עובדי המדינה לבין עצמם, התכתובות אל השופטים שבהם מופיע שמו של האזרח ותגובות השופטים כפי שנרשמו ונאגרו במאגר. כל זאת, על חשבון המדינה.

עוד מבקש פורמנובסקי להורות למדינה לפרסם דין וחשבון ציבורי מלא הכולל פירוט כל החומר הנמצא כיום במאגר המידע שנאסף ללא סמכות. פירוט זה אמור לכלול את כל התיקים שנפתחו במאגר, לרבות שמות השופטים המעורבים, הסיבות לתיעוד, הסיבות לנקיטת הליכי אכיפה או אי-נקיטה בהם, ונתונים סטטיסטיים המפולחים לפי שמות השופטים, בתי המשפט והמחוזות.

גם ביחס לאזרחים שהוגשו נגדם כתבי אישום בגין חומרים שנאגרו במאגר, דורש העותר לאתר אותם וליידעם כי שמותיהם נמצאים במאגר. ביחס להליכים הפליליים הללו – כמו גם ביחס להליכים משמעתיים ואחרים שנפתחו עקב מידע שנאסף במאגר – דורש העותר לבטלם.

פורמנובסקי, אב גרוש שמחה פעמים רבות ברשת על מה שתפס כעוולות שיפוטיות ואשר גילה כי שמו נכלל במאגר השופטים, טוען כי שרת המשפטים שקד אישרה את ניהול המאגר ולא פעלה להפסקת הפעילות למרות פניות רבות שנעשו אליה. הוא ציין כי השופט שפיצר הוא שגיבש וחתם את נוהל הריגול אחרי אזרחים המביעים ביקורת על שופטים. ביחס לנשיאה לשעבר נאור ציין כי היא מבין ההוגות האידיאולוגיות של המאגר.

על-פי הערכתו, מאז נובמבר 2015 שבו פרסם מיכאל שפיצר את נוהל ההפעלה של מאגר המידע על משמיצי שופטים, הוציאה המדינה כרבע מיליון שקל בשנה על משכורתה של עו"ד יוסים המפעילה את המאגר, זאת מלבד הוצאות של כמיליון שקל בשלוש שנים לשכירת חברות לניטור מידע מהאינטרנט, לפתיחת כ-2,000 תיקי פרסום ולעדכום באופן חודשי.

עוד ציין בעתירה כי יוסים הפעילה סמכויות צנזוריאליות וכללה בפרטים שהעבירה על כותבי המאמרים נגד השופטים את שמותיהם, את ההליכים המשפטיים שאותם הם מנהלים, את גילם וכתובתם הפיזית והאלקטרונית. במקביל, פנתה אל השופטים עצמם כדי שיודיעו לה האם מתנהל בפניהם תיק פעיל שבו מעורב האזרח. "על-מנת לייצר מניעים פליליים לפרסומים, ההתבטאויות והפרסומת", כלשון העותר. "כל זאת, בניגוד לחוק הגנת הפרטיות, אשר קובע שמידע מעין זה שהינו מידע רגיש, או מידע שנאסף על אזרחים שלא מיוזמתם, או מידע שנאסף על-ידי גוף ציבורי, חייב להירשם בפנקס מאגרי המידע של מדינת ישראל".

עוד טען כי עצם העובדה שהנהלת בתי המשפט – שבראשה עומד שופט – היא המפעילה את המאגר והיא המחליטה מה נראה לה דברי זילות על שופטים ומה לא, מעידה על ניגוד עניינים מובהק בהפעלת המאגר.

"במדינה תקינה, איסוף מידע על אזרחים המתבטאים נגד שופטים ועובדי ציבור שמור רק לשימוש משטרתי אמיתי ונדיר, למניעת אלימות פיזית. אמון הציבור במערכת המשפט לא נבנה בסתימת פיות", טען העותר והוסיף כי כאשר הוכלל שמו של אדם באותה 'רשימה שחורה' ולאחר שהמשיבים דאגו ליידע את השופטים על הפרטים שפורסמו נגדו – הם גרמו בכך לשיבוש הליכי משפט ולזיהום דעתו של אותו שופט נגד האזרח, באופן שבו השופט או השופטת יתנקמו בו. "זהו אולי האימפקט הכי ציני של ניהול המאגר, היותו כלי לביצוע חיסולים ונקמנות שיפוטית של שופטים באלו המבקרים את מעשיהם", כתב בעתירה.

לדבריו, אומנם בדצמבר 2018 פורסם כי היועץ המשפטי לממשלה נאלץ להודות בקיום קשיים משפטיים בנוהל הריגול של בתי המשפט אחרי אזרחים, אולם דבר לא נעשה לביטול הנוהל ולמחיקת המאגר.

עתירה פורמנובסקי - דף שער
מודעות פרסומת

שופטת מרים נאור – דרכי טיוח פשעי משרד הרווחה נגד הורים וילדים

שופטת מרים נאור - הטיית משפט נגד הורים וילדים
שופטת מרים נאור – הטיית משפט נגד הורים וילדים

מאי 2014 – מרים נאורפסק-דין בתיק ע"פ 1182/14 – מדובר בערעור על עונש של שנתיים מאסר לאם חד הורית ש"חטפה" את בתה ממרכז חירום של משרד הרווחה. הערעור הובא לעליון בערכאה של שלשה שופטים בראשות השופטת מרים נאור.
מהעובדות המקרה עולה כי ה"טיפול" שביצעו רשויות הרווחה לאם ובתה כשל משום שבסופו נגזר על האמא שנתיים מאסר בבית סוהר משום שניסתה לקחת את בתה מהמרכז חירום למתחם הרשות הפלסטינית.

במקרים מעין אלו החוק עומד לרעתם של ההורים והילדים בשל העדר חוק זכויות הילד הנגזר מאמנת האו"ם לזכויות הילד. מרים נאור לא רק שלא התחשבה בלקויות חקיקה אלו, אלא טייחה עובדות רבות באירוע לטובת האם ובתה, לדוגמא מה עשתה האמא שרשויות הרווחה הוציאו אותה מביתה ומשפחתה למרכז חירום? או מדוע הסתכנה האמא להוציא את בתה ממרכז החירום?

מרים נאור בהחלטתה אף ביקשה להשפיע על השופטים האחרים לדחות הערעור ופעמיים בהחלטתה הציעה לשופטים דנצינגר ושוהם לדחות את הערעור. (סעיפים 15, 19 בהחלטה).

מדובר בהתנהלות תוקפנית ומתעמרת של מרים נאור נגד אמא וילדה מוחלשות ללא זכויות חקיקתיות ע"פ אמנת זכויות הילד.

דוגמאות להתנהלות לקויה של מרים נאור:

סעיף 2 בהחלטה – מרים נאור מטייחת מדוע הוצאה הילדה מחזקת אמא:

"על פי עובדות כתב האישום, ביום 8.9.2011 הורה בית משפט השלום לנוער בחיפה על הוצאת בתה של המערערת, קטינה ילידת שנת 2005 (להלן: הקטינה), מרשות המערערת למרכז חירום לילדים בסיכון לצורך אבחון והגנה. כמו כן הורה בית המשפט על מינויה של אפוטרופוסית לדין לקטינה. בית המשפט קבע כי המערערת סיכנה בהתנהגותה את שלומה הנפשי, הגופני, החומרי וההתפתחותי של הקטינה.".
 סעיף 4 בהחלטה – מרים נאור מטייחת מדוע הוטלו על האמא והילדה הגבלות להסדרי ראיה בניגוד לאמנת האו"ם לזכויות הילד:
" בהתאם לצו המשמורת, המערערת היתה רשאית לפגוש בקטינה רק בשטח הפנימייה, במסגרת מפגשים מתואמים מראש, ונאסר עליה לפגוש בה בכל מקום אחר, לרבות בשטח בית הספר. על המערערת נאסר להוציא את הקטינה משטח בית הספר והפנימייה".

סעיף 5 בהחלטה – מרים נאור מטייחת מדוע ניסתה האמא להוציא בתה מהפנימיה לרשות הפלסטינית:
"על אף שהמערערת היתה מודעת לתנאים אלו, היא החליטה להוציא את הקטינה ממשמורת רשות הסעד ולהעבירה לשטחי הרשות הפלשתינית לצמיתות, וזאת ללא אישורה של האפוטרופוסית לדין".

סעיפים 15, 19 – מרים נאור מבקשת להטות המשפט נגד האמא ומבקשת פעמיים מהשופטים היושבים עמה בכס להחליט כמוה נגד האמא:

סעיף 15 – אציע לחברי שלא להיעתר לערעור.
סעיף 19 – אציע לחברי לדחות את הערעור.

מרים נאור לא ציינה שם שופט בית משפט לנוער בחיפה, פקידת הסעד, מרכז החירום, האפוטרופסית לשכת הרווחה, ועוד. חלק בלתי נפרד מפומביות הדיון ע"פ חוק הוא ציון שמם של עובדי ציבור ומוסדות שנטלו חלק מהותי בהליך. מרים נאור לא עשתה כן ולא נימקה.

 

החלטת כבוד הנשיאה מרים נאור

 

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005

תיעוד: תינוק יוצאי אתיופיה החטוף קורא לאמו "אמא"

שופטת מרים נאור - הסתמכות על הבלי פיהם של פקידי סעד ומומחיהם לקבוע אימוץ סגור ללא מתן אפשרות אפקטיבית למשפחה טובה

דצמבר 2013 – משרד הרווחה רוצה למסור למאמצים ילד ממוצא אתיופי המכיר את סבו, אמו דודתו ושאר משפחתו, הרוצים ומסוגלים לגדלו. תחילת הפרשה חטיפת התינוק מבית החולים מיד בהיוולדו לבית ילדים, שם סבל מבעיות רגשיות והתפתחות, לאחר שנה למשפחת אומנה, עתה משרד הרווחה רוצה לקבע את החטיפה לאימוץ סגור. משפחתו נלחמה כל העת להחזירו לחיקה והיתה עמו בקשר טוב. משרד הרווחה מוסיף חטא על פשע וטוען כי הפעוט מכיר במאמצים כהוריו ולא ניתן להחזיר הגלגל לאחור.

השופטת מרים נאור בראש צוות 7 שופטים ברוח הנחיות "חותמת הגומי" לרשות השופטת בענייני רווחה קבעה כי הפעוט יישאר בידי המאמצים תוך טיוח הקשר החם בין הילד לאמו ומשפחתו ומבלי שניתנה למשפחתו שום אפשרות לגדלו. התנהגותה של מרים נאור פותחת פתח למעשי שחיתות וסחר בילדים בדלתיים סגורות ללא ראיות.

להלן תיעוד הפעוט עם משפחתו – "תינוק המריבה" קורא לאמו הביולוגית "אמא" , אביעד גליקמן ,  25/12/2013

בית המשפט העליון קבע כי הפעוט האתיופי יילקח ממשפחתו הביולוגית ויוחזר למאמצים, אבל משפחתו מציגה סרטונים שמראים כי בין הילד לאמו יש יחסים חמים. "אנחנו משחקים והוא אומר לי שהוא אוהב אותי", סיפרה האם לחדשות 10. עורכי דינה יגישו בקרוב בקשה לדיון חוז

בני המשפחה הביולוגית של "תינוק המריבה" מסרבים גם היום, יומיים לאחר שבית המשפט העליון פסק כי הילד יישאר אצל ההורים המאמצים, עם ההחלטה. הם מציגים הוכחה שלטענתם מראה את הקשר שנשמר בין הילד לבין אמו הביולוגית – תיעוד של מפגשים ביניהם שבהם הילד קורא לה – "אמא".

האירוע התרחש לפני כמה חודשים. בסרטון נראית האם הביולוגית מחזיקה את בנה כשסבו של הילד מצלם אותם מחייכים למצלמה. סרטונים נוספים שהוגשו לעליון מוכיחים לטענת המשפחה שהשניים קשורים אחד לשני.

"אנחנו משחקים כדורגל, אני קוראת לו סיפורים, מקשיב לי, והוא אומר לי אמא אני אוהב אותך, מתגעגע אליך המון ורוצה לחיות איתך", אמרה האם לחדשות 10. במשפחתה זועמים על השופטים כי לטענתם הם לא ירדו לעמוק הקשר החזק בין האם לבנה.

"מודבר על אמר שראתה את הבן שלה מדי שבוע, מיום שהוא נולד ועד היום. אולי בגלל עומס חומר, לחץ זמן או מורכבות המקרה נראה שלא הובנו שם עד הסוף", הסביר עו"ד עמיקם הדר, פרקליטה של הדודה, שביקשה משמורת על הילד.

לדברי הדודה, על כל אדם שייראה את הסרטון לשאול את עצמו מה הוא מבין מהסרטון. בני המשפחה מתכוונים להמשיך במאבקם הציבורי והמשפטי וכבר בימים הקרובים יגיש פרקליטם בקשה לערוך דיון נוסף בבית המשפט העליון. בדרך כלל, אחרי הרכב מורחב של שבעה שופטים, זה לא אמור לקרות אבל עורכי הדין טוענים כי יש בידיהם ראיות חדשות על חוות דעת לא נכונות שניתנו.

דרכי רמיה בסחר ילדים לאימוץ ע"פ השופטת מרים נאור