המשטרה עצרה אזרחית בת"א: "את קנית ספרים!"

המשטרה עצרה אזרחית בת"א: "את קנית ספרים!" , עמיר קורץ , 13.04.2020 , כלכליסט

סרטון של בחורה שרכשה ספרים ברחוב אלנבי בת"א אתמול (א') ועוכבה על ידי שוטרים לאחר שסירבה להזדהות, עורר סערה ברשתות החברתיות לאחר שהופץ וגרר שיתופים רבים. המקרה שוב מעלה את הדילמות והביקורת לגבי האכיפה של השוטרים בשטח את תקנות החירום.

מבחינת המשטרה, מדובר בחלק מהפעילות השוטפת והשגרתית שלהם בימים אלה של אכיפת תקנות החירום, ובכללן האכיפה נגד פתיחת חנויות שצווי החירום אוסרים על פתיחתן, כמו חנויות ספרים. אולם, קשה שלא לחוש בחוסר נוחות לאור הסרטון, שאותו צילמה מור שעל, המתגוררת ברחוב אלנבי, בעיקר על רקע העובדה כי בסופו של דבר מדובר באזרחית שבסך הכל ביקשה כנראה להצטייד בספרי קריאה בתקופה טרופה זו של הסגר.

בסרטון נראים שוטר ושוטרת ניגשים לבחורה צעירה שבידה ספרים. השוטר אמר לה: "תסתכלי עלי גברת, את כרגע קנית ספרים, יש לך ספרים פה ביד שלך". נראה כי השוטר, שלפי ההנחיות אמור לתעד במצלמת הגוף את המפגש, אמר לצורך תיעוד האירוע: "כפי שאפשר לראות הגברת קנתה פה ספרים בזמן שאסור לקנות ספרים בעקבות תקנות משרד הבריאות".

לאחר שהבחורה סירבה להזדהות והמשיכה ללכת, השוטרת קראה לה מספר פעמים לעצור, וכך גם השוטר שאמר: "הסברתי לה מספר פעמים שהיא מחויבת להזדהות בפניי, תעצרי, ואם לא זה יהיה בכוח". לאחר שהבחורה המשיכה בצעידתה, הגיעו למקום שוטרים נוספים, והבחורה שהחלה לבכות הוכנסה לניידת לתשאול, לאור תמיהות העוברים והשבים על המהומה.

שעל, שתיעדה את האירוע ושיתפה אותו בפייסבוק, סיפרה היום לכלכליסט כי בעת ששהתה בדירתה ושמעה מבחוץ את צעקות השוטרים היא הפעילה את הווידאו: "הסתכלתי מהחלון, שמעתי את השיח ומיד הפעלתי את המצלמה, כי הבנתי שמשהו די חריג קורה כאן. מיד גם ירדתי למטה עם הכלב להמשיך לצלם. השוטרים קראו לה להזדהות וניסו להכניס אותה לניידת, אבל היא סירבה והתנגדה. גם בעלים של חנויות שהיו שם תהו מה קרה וקראו לה להזדהות ולשוטרים שיתנו לה לדבר ולהסביר את עצמה.

"היא התחילה לבכות והיתה מאוד לחוצה מהסיטואציה ולא בכדי, היו סביבה לפחות 5 שוטרים ושתי ניידות. בשלב הזה השוטרים לא ממש נתנו לה לדבר ולהסביר ולא רצו לשמוע אותה. אני מעריכה שאם השוטרת היתה ניגשת אליה בנעימות ומדברת איתה בצד בהתחלה, כל הסיטואציה היתה אחרת. אחרי הכל, היא בסך הכל הלכה ברחוב והחזיקה ספרים ביד. אבל נדמה שחלק מהעניין מצד המשטרה היה לבצע אקט של הפחדה והרתעה, כדי למנוע מאנשים להסתובב ברחוב אלנבי, לאחר שבימים האחרונים היו פה לא מעט אנשים שהסתובבו. דווקא חנויות הספרים הקטנות שברחוב סגורות. זה הרגיש לא פורפורציונלי, כאילו השוטרים מנסים לעשות מעשה של 'יראו ויראו'".

לדברי גורמים במשטרה, הסרטון דווקא מראה כי השוטרים נהגו כשורה ובהתאם לתקנות החירום. "מדובר בבחורה שרכשה ספרים בחנות ברחוב אלנבי, שהיתה אמורה להיות סגורה, וזאת בניגוד לצווי החירום. החנות גם ספגה קנס של 5,000 שקל על כך", אומר לכלכליסט גורם במשטרה. "השוטרים ניגשו לבחורה, הסבירו לה שהדבר אסור מכח צו בריאות העם, וביקשו ממנה להזדהות. היא התעלמה והמשיכה ללכת. השוטרים הלכו אחריה והסבירו לה שוב ושוב שהיא תעוכב אם לא תזדהה, אולם היא התמידה בסירובה.

"ההתעלמות הזו שלה עוררה את חשד השוטרים בשטח שהיא מפרת בידוד או את הצו, וגם היה צורך בפרטיה כחלק מרישום דו"ח לחנות הספרים שפעלה ועבדה בניגוד לתקנות. בעקבות זאת היא עוכבה והוכנסה לניידת, ועברה תשאול במקום. לאחר שזוהתה הסתבר שהיא אף התרחקה יותר מ-100 מטר מביתה, אמנם במעט, והשוטרים אף ויתרו לה על קנס והסתפקו במתן אזהרה".

מעצר

כבוד חותמת הגומי, אנא אשר את המעצר

כבוד חותמת הגומי, אנא אשר את המעצר , פרופ. בועז סנג'רו , פורסם ב-17.02.20 , הארץ

חשוד מובא למעצר
חשוד מובא להארכת מעצר. לפי החוק חומרת העבירה אינה עילה למעצר , צילום: מגד גוזני

 

בשיח המקובל בישראל, בית המשפט הוא השומר על זכויות האדם. אך בעוד שבארצות הברית בית המשפט העליון ביצר את זכויות החשודים והנאשמים, הנה אצלנו ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, בראשות יושבי ראש משני עברי המתרס הפוליטי, היא שהביאה לחקיקה המגוננת על זכויות חשודים ונאשמים, ודווקא בתי המשפט מצרים אותן.

חוק מרכזי שנועד להגן על חירות האדם הוא חוק המעצרים. מבקר המדינה הצביע בדו"ח מ–1994 על הקלות הבלתי נסבלת של המעצר בישראל: רבים מדי נעצרים, ונגד רובם לא מוגשים כתבי אישום. בעקבות הדו"ח נחקק ב–1996 חוק מעצרים, שקבע שחומרת העבירה אינה עילה למעצר, והגדיר שלוש עילות מעצר מצומצמות: יסוד סביר לחשש לסיכון ביטחונו של אדם, של הציבור או של המדינה; יסוד סביר לחשש לשיבוש הליכי החקירה (כלומר: הנתמך במידע ספציפי), ו"מנימוקים מיוחדים שיירשמו", לצורך הליכי חקירה שלא ניתן לקיימם אלא כשהחשוד נתון במעצר. ואולם, גם לאחר החוק התרבו המעצרים, והגענו לכ–60 אלף בשנה. ריבוי המעצרים, לצד ריבוי המאסרים, הוא גורם מרכזי לצפיפות הרבה בבתי הסוהר.

במחקר חדש המתפרסם בכתב העת "הסניגור", בדקו עורכי הדין נתנאל לגאמי ואלכסי גלפגט מהסניגוריה הציבורית 170 בקשות מעצר שנדונו ביוני־נובמבר 2019 במחוז הדרום ושנאספו אקראית. הממצאים מאלפים: עילת החשש לשיבוש הליכי החקירה נטענה כדבר שבשגרה ב–93% מהבקשות, וב–91% מהמקרים שבהם בית המשפט נדרש לכך, הוא קבע שהעילה מתקיימת.

החשש משיבוש הליכי חקירה, משמש כעילה כמעט גנרית בבקשות לאישור מעצר, אפילו אחרי שהחקירה הסתיימה

משמעות הדבר היא, שכביכול 91% מהחשודים, "שלעתים קרובות הם נעדרי כל עבר פלילי והעולם העברייני זר להם — ינסו בפועל לשבש את החקירה אם ישוחררו ממעצרם". כלומר: השופטים הפכו את "עילת השיבוש" לעילת מעצר אוטומטית, הנטענת ומתקבלת כמעט בכל בקשות המעצר. כדבר שבשגרה, השופטים לא בודקים אם קיים "יסוד סביר לחשש" ששחרור יביא לשיבוש הליכים, כמצוות החוק, אלא מסתפקים בכך שהפעולות שמבקשת המשטרה לבצע ניתנות לשיבוש באופן תאורטי.

יתרה מזו: גם במקרים שבהם בעליל לא מוצדק להעלות את עילת השיבוש, השופטים מאשרים את התקיימותה ועוצרים את החשודים. כך, למשל, עילת השיבוש נטענת ומתקבלת גם כשהחשוד כבר הודה בחקירתו; כשהעבירות לכאורה בוצעו כנגד שוטרים או עובדי ציבור שלחשוד אין אפשרות להשפיע על עדותם; כשיש ראיות אובייקטיביות, כגון סרטון מצלמת אבטחה, ואפילו במקרים שבהם החשוד וכל העדים כבר נחקרו והעידו.

לא בלב קל בחרתי בתיאור החלטות המעצר של חלק מהשופטים כ"חותמות גומי". הדבר נעשה במיוחד לנוכח הממצאים שלפיהם יחידות החקירה בדרך כלל אפילו לא מנסות להוכיח "יסוד סביר לחשש", כנדרש בחוק; והשופטים ברוב המקרים לא מנמקים את החלטתם שלפיה מתקיימת עילת השיבוש, אלא מסתפקים בקביעה פשטנית, כגון "חלק מפעולות החקירה המבוקשות הן בנות שיבוש". זהו ניסיון נואש להמחיש לשופטים מה הם עושים יום יום, ולהזכירם כי ניתן וצריך לחקור מבלי לעצור.

אסיים בתזכורת: מעצר פוגע בשמו הטוב של העצור ומכתימו בכתם של עבריין. לפי הספר "המעצר: שלילת החירות בטרם הכרעת הדין" מאת רינת קיטאי־סנג'רו (גילוי נאות: הח"מ הוא בעלה), חופש התנועה של העצור נפגע, "תכניותיו האישיות נגדעות; הוא מורחק ממשפחתו, מחבריו, מעבודתו". עוד נכתב, כי "העצור חשוף בבית המעצר למפגש עם עבריינים ולסכנת התחברות עמם, וכן לסכנה של הפעלת אלימות פיזית ומינית כלפיו… מעצר צפוי ליצור תחושות של השפלה, בושה וחוסר אונים… מרבית ההתאבדויות בכלא מתרחשות בקרב עצורים… סבלו ונזקיו האישיים של אדם עקב מעצרו עלולים להיות בלתי הפיכים ובלתי ניתנים לפיצוי כלשהו".

פרופ' סנג'רו מלמד במכללה האקדמית ספיר ובמרכז האקדמי למשפט ולעסקים, והוא מייסד האתר "ביקורת מערכת המשפט הפלילי"

כבוד חותמת גומי
 כבוד חותמת הגומי, אנא אשר את המעצר , פרופ. בועז סנג'רו , פורסם ב-17.02.20 , הארץ

מעצר לא חוקי בפרשת הבלוגרים: 54 ימים מהגשתו החלה הקראת כתב אישום

מעצר לא חוקי.png29.05.2017 – העיתונאים לורי שם טוב מוטי לייבל ועו"ד צבי זר נעצרו ב- 27.02.2017 וכתב האישום נגדם הוגש לאמצעי התקשורת ב- 06.04.2017. בו ביום קיבלו גם העצורים כתב אישום כמו שהוגש לאמצעי התקשורת ללא שמות המתלוננים.

הקראת כתב האישום לא בוצעה ב- 06.04.2017

למי שהיה ספק אם בוצעה הקראת כתב האישום או לא ב- 06.04.2017 הרי שנוכח לראות כי ההקראת כתב האישום החלה רק ב- 29.05.2017 כלומר כ- 54 ימים מיום הגשתו. מדובר אפוא במעצר לא חוקי מאחר שחלפו 30 יום מהגשת כתב האישום וטרם הוקרא לנאשמים. השופט בני שגיא קרא 5 מתוך 91 הסעיפים ונוכח כי לא יוכל לקרוא את כל כתב האישום באותו היום, לכן קבע מועדים נוספים להמשך הקראת כתב האישום.

יחצנו"ת הפרקליטות עריצות בירוקרטית

פרקליטות המדינה מסרה כתב האישום לאמצעי התקשורת אולם לא טרחה למסור לנאשמים את את חומר הראיות כדי שיוכלו להגן על עצמם ולהוכיח שאינם מסוכנים כדי לשחררם מהמעצר. פרקליטות המדינה הוסיפה חטא על פשע והגישה בו ביום בקשה למעצר עד תום ההליכים מבלי שיש בידה חומר ראיות מוכן. יצוין כי בפרשה בסדר גודל כזה פרקליטות המדינה מעורבת בתיק עוד מתחילת החקירה מלפני שנה וחצי וחזתה את חוסר האונים של העצורים להגן על עצמם ללא חומר ראיות, אולם הפרקליטות העדיפה להשקיע את משאביה ברגעים הקריטיים ליחצ"ן את הפרשה באמצעי התקשורת להשחיר פניהם של העצורים. מדובר אפוא במעצר לא חוקי גם בהיבט חלוף 30 יום מיום הגשת כתב האישום, והשופט הנאשמים ובאי כוחם טרם עיינו בחומר החקירה.

הקראת כתב האישום בדלתיים סגורות

מיד עם תחילת דיון ההקראה ביקשה נציגת הפרקליטות כי הדיון יהיה בדלתיים סגורות מאחר ושמות המתלוננים מופיעים בכתב האישום. השופט נעתר לבקשה ודיון ההקראה התקיים בדלתיים סגורות.

סיכום דיון מוטי ולורי -בפני כבוד שופט המחוזי בני שגיא – 14.05.2017

בתאריך 14.05.2017 התקיים דיון בתיק עיקרי בפרשת הבלוגרים בפני שופט המחוזי בני שגיא. בדיון נדונו בעיקר שלשה נושאים: האם בוצעה הקראת כתב האישום, סריקת חומר הראיות והדפסתו, ומינוי סנגורים מהסנגוריה הציבורית לשניים מהנאשמים לתיק העיקרי.

77
77 יום במעצר מבלי שניתן להם חומר ראיות שיוכלו להוכיח חפותם

עצורים חודשים כי חומר הראיות טרם נסרק

לורי שם טוב, מוטי לייבל, ועו"ד צבי זר נעצרו ב- 27.02.2017 והם שוהים במעצר עד עצם היום ( כ- 77 ימים) הזה ולא נראה כי ישוחררו בשבועות הקרובים מאחר וחומר הראיות שניתן לדון לפיו בעניינם טרם נסרק או הודפס. הפרקליטות הייתה מעורבת בחקירה מראשיתה עוד מלפני שנה וחצי וחובתה להיערך כי חומר הראיות יהיה מוכן וסרוק ביחד עם הגשת כתב האישום ב- 06.04.2017 . אולם חומר הראיות אינו סרוק או מודפס וייקח שבועיים שלשה לבצע פעולות אלו ועוד שבועיים שלושה יידרשו לסנגורים ללמוד את חומר הראיות. התנהלות הפרקליטות פוגעת בנאשמים השוהים במעצר מבלי שיוכלו הם או סנגוריהם להוכיח את חפותם.

האם בוצעה קריאת כתב האישום?

סעיף 143 לסדר הדין הפלילי קובע כי "בתחילת המשפט יקרא בית המשפט את כתב האישום באזני הנאשם, ויסביר לו, אם ראה צורך בכך, את תכנו, אולם רשאי בית המשפט לא לעשות כן לגבי נאשם המיוצג על ידי סניגור, אם הודיע הסניגור לבית המשפט, כי קרא את כתב האישום באזני הנאשם והסביר לו את תכנו, ואם אישר הנאשם את ההודעה; דברי הנאשם וסנגורו יירשמו בפרוטוקול". בדיון קריאת כתב האישום הנאשמים לא היו מיוצגים וע"פ עדויות לא הוקראו  160 העמודים של כתב האישום באוזני הנאשמים. טענות אלו הועלו במהלך הדיון ע"י שניים מהנאשמים. במצב דברים אלו המשפט למעשה טרם החל ויש לשחרר את הנאשמים ע"פ סעיף 60 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים). השופט בני שגיא דחה טענות אלו וקבע כי בוצעה הקראת כתב האישום. אישה מהקהל טענה כי לא בוצעה ההקראה והוצאה מהאולם.  

לאחר מעל חודש במעצר מונו עורכי דין לשניים מהנאשמים

לשניים מהנאשמים מונו סנגורים מהסנגוריה הציבורית. עו"ד יהונתן רבינוביץ' מייצג את לורי שם טוב ועו"ד אמיר שניידרמן מייצג את מוטי לייבל. לעו"ד צבי זר טרם מונה עו"ד מהסנגוריה הציבורית לתיק העיקרי.

ת25
מוטי לייבל ולורי שם טוב לאחר שחרור שני ילדים מבית שבתאי לוי והשבתם לאימם