פרשת הבלוגרים: השופט אברהם הימן דחה בקשת העיתונאית לורי שם טוב לעיון חוזר על החלטת מעצר עד תום ההליכים

ב- 03.10.2018 פרסם השופט הימן החלטתו בנושא הנדון. הימן דחה כל טיעוניה שם טוב העצורה מזה כ- 20 חודשים על פרסומים ברשת האינטרנט נגד שופטים ועובדי ציבור שלטענת הפרקליטות ביצעה.
מעיון החלטת השופט הימן עולה התייחסות לקונית, ואי דיוקים למכביר תוך עיוות הסיטואציה. נראה כי החלטת כב' השופט הימן שמה לבז כבוד האדם וזכויות חוקתיות של חשודים שחזקת החפות עומדת להם.

לצפייה בהחלטת השופט הימן הקלקו כאן: https://drive.google.com/file/d/1K7jt4GpIHbXo5XxYXwbtHXXty0wmrMG6/view?usp=sharing

לדוגמא: על ריבוי צווי החיפוש הלקויים שהוצאו טענה שם טוב כי הליך החיפוש והחקירה מצביע על פרקטיקה רחבה ושיטתית של פגיעה חמורה בכבוד האדם, חירותו, קניינו, צנעתו ופרטיותו על ידי היחידה החוקרת ובתי המשפט למעצרים. החיפושים נעשו ללא ביקורת שיפוטית.
בתשובתו רשם הימן בכלליות מבלי להתייחס ברמה הפרטנית כי "אין ממש בטענות אלה. בית המשפט עיין בראיות שבתיק… ועמד על נסיבות הוצאת הצווים… טענות אלו דינם להידון בתיק העיקרי..

וכדוגמא מציג הימן בש"פ 6661/18 שבו מדובר על חיפוש משטרתי ללא צו אצל אדם שנחשד בהחזקת קנאביס. זהו מקרה פחות חמור בהרבה שכן שמדובר בחיפוש בודד בלבד ללא מעורבות בתי המשפט, כתב השופט באותו מקרה: "לא נעלם מעיניי שהתנהלות המשטרה במהלך האיתור והחיפוש בדירה, על פניה מעוררת קושי בלשון המעטה, וכי הדרך שבה בחרה לפעול אינה "דרך המלך" לעריכת חיפוש בביתו של אדם".

אולם במקרה של שם טוב החמור בהרבה עקב ריבוי צווי החיפוש הלקויים המצביע על פרקטיקה שיטתית רחבה של היחידה החוקרת ובתי המשפט לא התייחס הימן כלל, ולא העיר על התנהלות המשטרה ובתי המשפט.

זוהי דוגמא אחת לתגובתו הלקונית של כב' השופט הימן נוכח פגיעות חוקתיות קשות ושיטתיות ורחבות בעיתונאית לורי שם טוב על ידי הרשויות הנוגעות.

מודעות פרסומת

פרשת הבלוגרים: העיתונאית לורי שם טוב הגישה הבוקר תגובתה לבקשת הפרקליטות להארכת מעצרה ב- 5 חודשים

02.10.2018 – העיתונאית לורי שם טוב עצורה כשנה ושמונה חודשים מה- 27.02.2017 עקב פרסומים מכפישים באינטרנט על שופטים ועובדים סוציאליים שלטענת הפרקליטות בכתב האישום פורסמו על ידה.
דיון הארכת מעצר יתקיים ביום 09.10.2018 , בבית המשפט העליון בירושלים בשעה 10:20 בפני כב' השופט סולברג. שם טוב תייצג עצמה בדיון.
במקביל הגישה שם טוב בקשה לפסילת כב' השופט סולברג עקב התבטאות חריגה נגדה כשבוע לאחר מעצרה בטרם הוגש כתב האישום ובטרם ראתה מסמך או ראיה כלשהי על מעצרה ולא היה ביכולתה להגיב. סולברג ציטט בבש"פ 1999/17 מה- 03.03.2017 פסקה 9 ציטוט מספר משלי: "כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה, וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ. וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה, חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת" (משלי ה, 3-4) שמשמעו: אל תתפתו אחר דברי הזונה האפיקורסית כי סופכם מר כלענה וחד כחרב פיות. לטענת שם טוב דעתו של כב' השופט סולברג ננעלה בתיק נגדה.

דף ראשון - תגובה
הדף הראשון בתגובת לורי שם טוב

להלן קישור להחלטת סולברג מה- 03.03.2017 בש"פ 1999/17:
https://drive.google.com/…/0BzuCb_zdAvMOdDB1bGt3TEc1b…/view…

להלן חלק מהמבוא מתגובת שם טוב לבקשת הפרקליטות להארכת המעצר בחמשה חודשים נוספים:

מעצר זה הוא מעצר פוליטי ועונשי גם יחד הנמשך כבר 20 חודש. זהו מעצר בו נוקמת מערכת המשפט במשיבה בשל היותה עיתונאית שהעזה לבקר תופעות של פגיעה באזרחים ע"י עובדי ציבור, שופטים או עובדים סוציאליים, אשר אינם מוכנים לשמוע ולהשמיע כל ביקורת נגדם. השופטים והעובדים הסוציאליים אינם מוכנים לשים מראה לנגד עיניהם ולהודות במציאות העגומה: שופטים פוגעים באזרחים, מנהלים משפטים מוטים, מנתקים הורים מילדיהם ללא רחמים, בזים לדיני הראיות, מייצרים פרשנויות הזויות לטובת הרשויות, בכירים במערכת ובעלי ההון, ומעריצים ומהללים עובדות סוציאליות גם כשהן פוגעות באזרחים ללא רחמים. העובדות הסוציאליות שיכורות מכוח נכנסות לבתים של הורים, תולשות מהם את ילדיהם ומכניסות ילדים לפנימיות שם חוגגת האלימות, ההזנחה הרגשית, זנות וסמים.

המשיבה שמואשמת בפרסומים מסוג זה איננה מסוכנת, וכתב האישום אינו מצדיק כל עילת מעצר, אפילו לא לרגע. המשיבה שימשה שופר למסכנים והחלשים בחברה. חומרי החקירה בתיק זה עמוסים בשיחות של הורים אשר המשיבה הייתה תקוותם האחרונה, להצלת ילדים ממוסדות הרווחה, ולחיזוק הנפש לקראת המאבק של חייהם בבתי המשפט המרוששים אותם ופוגעים בהם. אין ספור הורים הינם אסירי תודה למשיבה אשר עזרה להם, הצילה ילדים, הפיחה תקווה באימהות והצילה אבות מהתאבדות עקב חוקי אפליה מגדרית, אכזריים ביותר הנהוגים בבתי המשפט.

המשיבה גם כתבה ופרסמה כתבות ביקורת על פרקליטים אשר מעלילים עלילות דם על אזרחים חפים מפשע, להוטים להרשיע, ולהוטים למלא את בתי הכלא באזרחים, כאשר שום דבר לא עומד בדרכם, למעט מספר מועט ביותר של שופטים המסוגלים לזכות אזרחים. כל פעולותיה של המשיבה הן פעולות מחאה וביקורת על עוולות ממסדיות, ומשכך זו ביקורת פוליטית, ואין כל יסוד להגשת כתב אישום או להרשעה בגינם. בגין ביטויים הרבה יותר חמורים ממה שמיוחס לכאורה למשיבה היועמ"ש גנז תיקי תלונות, ובגין מעשים הרבה יותר חמורים לא נפתחה אפילו חקירה משטרתית. המשיבה מופלית לרעה ומדובר באכיפה סלקטיבית.

האכיפה הסלקטיבית מתבטאת בכך שבמיוחד עבור המשיבה המציא בית המשפט העליון עילת מעצר חדשה "מהניילון" מסוכנות בגלל שימוש במקלדת. הרקע להמצאה חדשה זו הוא יצירת הרתעה נגד "שיימינג", כאילו שיימינג הפך מכת מדינה. שיימינג אינו מנוי בעילות שבחוק המעצרים, ולאחרונה בפס"ד אליצור סגל נקבע שביקורת פוליטית אינה עבירה פלילית. אולם בית המשפט העליון יודע לכתוב מילים יפות בפסקי דין כמו אליצור סגל ואונגרפלד, אבל המציאות בשטח היא אחרת. כאשר מדובר בביקורת נגד שופטים, המילים היפות בפסקי הדין המהללים חופש ביטוי וביקורת מתפוגגות.

בכל פסקי הדין העוסקים בהעלבת עובדי ציבור וזילות בית המשפט נכתב חד משמעית שמצופה מעובדי ציבור כושר סיבולת לספוג את הביקורת על פעולתם. בפרשת עינת הראל כבוד השופט בני שגיא הפגין את כושר הסיבולת לספוג ביקורת פוליטית והדבר ראוי להערכה. מדוע שאר עובדי הציבור, ולא פחות מ 25 שופטים אינם יכולים לגלות את אותה "סיבולת"?

הן התביעה והן שופטים בבית המשפט העליון ובית המשפט המחוזי משננים פעם אחר פעם שהמשיבה היא "מסוכנת", אולם התביעה והשופטים לא מסבירים למי מסוכנת המשיבה, ובאיזה סיכון מדובר? התביעה מעולם לא הציגה ראיות להיקף התפוצה של הבלוגים הנטענים, וממה שנראה מתלוננים רבים בכלל לא ידעו על קיום הכתבות, והרבה תיקי חקירה נפתחו על סמך הדפסת כתבות ע"י המשטרה ללא מתלוננים. לראיה גם השופט אברהם הימן אשר גם עליו הייתה כתבה אמר חד משמעית שמעולם לא ראה את הכתבה ולא ידע עליה. אם כן, ממה החשש וממה המסוכנות אם כל כך הרבה מתלוננים בכלל לא יודעים שמישהו העביר ביקורת על מעשיהם? בכתב האישום יש התייחסות דלה להיקף התפוצה. במספר מקומות נכתב שכתבות זכו לכמה עשרות "חיבובים" בפייסבוק. האם עשרות החיבובים האלו מצדיקים מסקנה של מסוכנות בוודאות קרובה לשלום הציבור?

עד כה העידו 37 מתלוננים. אף אחד לא הגיע לבית המשפט עם חתכים בפנים או גפיים שבורות. כולם התלוננו על נזק לשמם הטוב. חלקם בכלל לא התלוננו במשטרה, והמשטרה הכריחה אותם להגיע לשם גביית עדות כדי לייצר תיק חקירה. נזק לשם טוב איננה בגדר סכנה לשלום הציבור, ואיננו נזק המצדיק כליאת בני אדם מאחורי סורג ובריח. אלפי תביעות בגין לשון הרע מתנהלות כל שנה בבתי המשפט האזרחיים של מדינת ישראל. אם תובע זוכה במשפט, לא עולה בדעתו של אף אחד לעצור את הנתבע שגרם נזק לשם הטוב של התובע. הפיצוי הכספי מהווה הסעד הראוי, ולא מעצר.

מערכת המשפט ואכיפת החוק מבקשת לגונן על מונופול השיימינג. בידי שופטים, שוטרים, תובעים משטרתיים, פרקליטים ועובדים סוציאליים כוח בלתי מרוסן והיכולת להכפיש אזרחים מבלי לשאת בתוצאות, ובחסינות מלאה. התסקיר שכותבת עובדת סוציאלית הוא כלי שיימינג שבקושי ניתן להתגונן מפניו. הדו"ח הסודי שכותב שוטר הוא גם כלי שיימינג שאין בכלל דרך לדעת אילו הכפשות כלולות בו. ההדלפות המשטרתיות הן כלי שיימינג. לפעמים גם החלטות ופסקי דין של שופטים הם שיימינג על מנת להעניש את מי שלא נשא חן בעייני השופט.

בידי שופטים, שוטרים ועובדי ציבור אחרים היכולת להעליל על אזרחים עלילות דם, ואין דין ואין דיין. שופטים עושים שיימינג לאזרחים דרך קבע. המשטרה עושה שיימינג לחשודים הנחקרים דרך קבע. כך גם הפרקליטות והעובדים הסוציאליים, עבודתם מבוססת על שיימינג. לעובדי ציבור אלו יש אינטרס לשמר את מונופול השימוש בשיימינג.

רק לשם דוגמא, מיד עם מעצרה של המשיבה ב 27.2.2017 התביעה והמשטרה עשו למשיבה שיימינג שקרי ומחפיר בכל ערוצי התקשורת, ושחררו לעיתונות ולטלוויזיה הצהרות שקריות בעליל, כגון שהמשיבה עמדה בראש כנופיה שסוחטת אזרחים תמורת בצע כסף, דבר שלא היה ולא נברא. גם בבית המשפט עצמו התביעה לא בחלה בהמצאת שקרים מן היקב ומן הגורן, כגון טענות הזויות ומופרכות שהמשיבה יצאה מישראל לשוויץ להופיע באו"ם נגד מדינת ישראל, ושבידיה דרכון מזויף איתו היא מתכוונת לברוח לשוויץ. כל בקשות השוטרים לקבלת צווים במעמד צד אחד ניתן להגדיר כשיימינג בחסות בחוק. השוטרים שיקרו לשופטים ללא חשש ממורא הדין, שקרים כגון שהמשיבה עומדת בראש רשת של הלבנת הון, או שהמשיבה עומדת בראש מפעל סחיטה. הדו"חות הסודיים ששוטרים מגישים לשופטים במהלך מעצר הימים הם חממה לשיימינג, שכן שוטר היודע כי הדו"ח החסוי לא יומצא לנאשמים וסנגוריהם, לא יהסס לשקר בדו"ח הסודי כי הוא יודע שלעולם לא ייתפס. כך במסווה של מאבק בתופעת השיימינג, עובדי הציבור מבקשים לשמר לעצמם את המונופול על שיימינג.

כיום, התביעה מבקשת הארכת מעצר על סמך סע' 62 לחסד"פ (סמכויות אכיפה ומעצרים) אולם הפרקליטות מתעלמת מהוראות סע' 61: "נאשם, שלאחר הגשת כתב אישום נגדו, היה נתון במעצר בשל אותו כתב אישום תקופה המצטרפת כדי תשעה חודשים, ואם היה נתון המעצר בפיקוח אלקטרוני – תקופה המצטרפת כדי 18 חודשים, ומשפטו בערכאה הראשונה לא נגמר בהכרעת דין, ישוחרר מן המעצר, בערובה או ללא ערובה."

סע' 61 לחסד"פ אמור להיות הכלל וסע' 62 אמור להיות החריג. המחוקק התכוון לכך שנאשמים לא ישבו תקופה בלתי מוגבלת במעצר עד שייגמר משפטם, ולאחר 9 חודשי מעצר, הוראת המחוקק היא לשחרר. התביעה סבורה שהוראת סעיף 61 לא קיימת, ושהארכות מעצר הן דבר של מה בכך, ומונחות בכיסן. הנחות יסוד אלו מתבטאות באופן ניסוח בקשת המעצר, ניסוח המעיד על זלזול מוחלט בחזקת החפות, בזכויות האזרח, ובזכות לנהל את המשפט מחוץ למעצר, באופן בו הנאשם שותף פעיל להגנתו וחומרי החקירה זמינים לו, והוא איננו משמש בובה בתיאטרון ההרשעות שמביאים אותו מתא מעצר, ללא חומרים, ללא שותפות בהכנת ההגנה, מעמידים אותו בתא זכוכית (כמו שהעמידו את אייכמן), ומצפים ממנו לספור את הימים עד להצטרפותו אל הסטטיסטיקה הבלתי נמנעת של 99% הרשעה.

המשיבה נעצרה בתאריך 27.2.2017 ושהתה במעצר ימים תקופה ארוכה ביותר של 38 ימים. כתב אישום הוגש בתאריך 6.4.2017 ועד 26.10.2017 שהתה המשיבה במעצר בינים, שכפי הנראה מדובר בשבירת שיא לאומי של מעצר ביניים. מאז היא שוהה במעצר עד תום ההליכים.

בניגוד לבקשות להארכות מעצר הקודמות בהן הגיעה המשיבה לבית המשפט כאשר הנחת היסוד של בית המשפט היא שהמשיבה מסכימה לראיות לכאורה נגדה, הפעם המשיבה מגיעה לבית המשפט כאשר היא איננה מסכימה לראיות לכאורה נגדה. המשיבה הגישה בקשה לבית המשפט המחוזי ודרשה כי בית המשפט יורה לתביעה להציג את הראיות לכאורה נגדה כדי שבית המשפט יבדוק אותן אחת לאחת, דבר שלא נעשה עד כה.

כמו כן בנוסף לכך שהמשיבה אינה מסכימה לראיות לכאורה נגדה, היא גם איננה מסכימה למצג השווא בבקשות הפרקליטות לפיו המשפט מתנהל על פי לוח הזמנים יעיל, סביר והגיוני, ואינה מסכימה לקביעה חסרת השחר שהמשיבה מסוכנת לשלום הציבור….

ליטל דר על דיון מעצרה של לורי שם טוב במחוזי תל אביב – 20.09.2018

לורי שם טוב - בית משפט מחוזי תח אביב - 20.09.2018
לורי שם טוב – מחוזי תל אביב 20.09.2017

מתוך פייסבוק ליטל דר – 22.09.2018 – לקח לי שלושה ימים להגיע לרגע שבכלל אוכל לשתף חוויה כואבת ומשמעותית.

ביום חמישי השתתפתי בדיונים בבית המשפט בנוגע לתיק של לורי שם טוב.
אני כבר כמעט שנה מנסה כמה שיותר לחשוף, לשתף ולעורר מודעות סביב נושא סחר הילדים במדינת ישראל.
לכל הנושא הכאוב והבלתי נתפס הזה , הגעתי דרך הסיפור של לורי שם טוב.

לצפייה / הורדה פרוטוקל הדיון בפני השופט אברהם הימן 20.09.2018 הקלק כאן

פעם ראשונה הייתי בדיון.
פעם ראשונה ראיתי את לורי במציאות…קרוב..עד כמה שאפשר, ממש צמוד למחיצת הפלסטיק שאתם רואים.
ניגשתי אליה לפני שהדיון התחיל אחרי שכל החברים הקרובים וקבוצת התומכים הקטנה שהולכת איתה את הדרך התקרבו ואמרו מספר מילים. ואז עמדתי מול לורי , נצמדתי לחורים שתשמע אותי טוב יותר. התחלתי לרעוד..אמרתי לה שאני מעריכה אותה כל כך ושתדע שיש אנשים שלא יוותרו עד שהאמת תצא לאור.
הקול שלי רעד יותר ויותר..הרגשתי את הכאב בבטן מתפשט, הסתכלתי בעיניים שלה שהיו בורקות, יושבת אסופה ומאופקת, מחייכת כמו שחייכה לכולם עם הודייה בעיניים, אומרת לי תודה בקול חלש..רק רציתי לחבק אותה. ניסיתי להוסיף.. "את לוחמת צדק, את אמא מדהימה" והתחלתי לבכות..נחנקתי…היא הביטה לעיניים שלי ואמרה לי "יהיה בסדר…"
הרגשתי שהיא מחזקת אותי. אמרתי "שהכל יהיה בסדר כשאת תהיי איתנו בחוץ, אנחנו איתך, אוהבים אותך " והתרחקתי, יצאתי החוצה לכמה דק לשחרר את הכאב.

כל מה שעלה לי בראש זה ההקלטה של לורי ברגעים שהיא צועקת לא לקחת ממנה את הילדים ומתחננת…והרגע שהיא מספרת שהיא רצה לגן והגננת והילדים עמדו בשער בוכים והגננת צועקת לה שחטפו את הילד מהגן.
עלה בי כאב עצום לראות את האישה הזו שכולם צריכים לשמוע עליה, להתעורר למה שקורה כאן ולעזור לעצור את פשעי המדינה הזו.

חזרתי לדיון והקשבתי לה. עומדת באומץ ובפעם הראשונה מייצגת את עצמה בקול חלש אך אסרטיבי…פעם ראשונה שנאמרו דברים שהסניגוריה שייצגה אותה עד היום אפילו לא עשתה. עם כל הכאב, היאוש ממשפט השדה שלפנינו, התמלאתי השראה, אמונה ותקוה ובמיוחד…ה למה שלי רק התחזק. כמה חשוב להמשיך ולא להתייאש עבור אלה, שחוץ מאיתנו, אין להם סיכוי מול המערכת המושחתת הזו.

נחשפתי לכל נושא הרווחה, לורי שם טוב, מוטי לייבל, סחר ילדים, ניכור הורי, מאבק האבות ( יותר מ 200 אבות מתאבדים בשנה בעקבות המערכת הדורסנית הזו) ועוד לפני כשנה ומאז חקרתי ונכנסתי לעומק האמת האפלה והכואבת יותר ויותר.
לורי שם טוב, אמא, עיתונאית , שילדיה נלקחו ממנה שלא בצדק לפני כעשר שנים. כמו כל אמא, לורי יצאה למאבק ונלחמה להחזיר את הזכות ההורית שנלקחה ממנה. לאורך המאבק, לורי חשפה עוולות ושחיתויות, הורים נוספים מכל הארץ העזו לצאת ולהאבק על זכותם, לורי תיעדה ועזרה לרבים בדרך. לורי הואשמה עי המדינה בפרשת הבלוגרים, כל התנהלות החקירה,מעצרים ,צווים, כל כך הרבה ליקויים ועברות על החוק. תבינו, האשה הזו מסוכנת למדינה עם המקלדת שלה, אתם קולטים???
החוק אומר שאין להחזיק אדם יותר מ 9 חודשים במעצר לפני משפט. לורי יושבת כבר שנה וחצי במעצר כאשר נשללים ממנה זכויות, מקשים ומונעים ממנה לראות חומרי חקירה נגדה ולהתכונן, הסניגוריה התפטרה ועכשיו עושים חילופים, כל התיק תפור ומסריח, ככה עושים לאנשים שחושפים דברים שלא רוצים שתדעו.
ראשי מאפיה, אנסים ורוצחים משתחררים למאסר בית הרבה הרבה לפני.
לורי שם טוב, לוחמת צדק, חושפת אמת, אישה אמיצה שעשתה ,עושה ותעשה הכל על מנת להחזיר את הילדים שלה ושהאמת תצא לאור.

פייסבוק ליטל דר

פרשת הבלוגרים: תלונה נגד שופט – השפעה על נאשמת להסכים לראיות לכאורה נגדה טרם קראה חומר הראיות, מה שפעל לרעתה

אוגוסט 2018 – במהלך דיון שהתקיים בספטמבר 2017 בפני השופט נרשם בפרוטוקול (מצורף צילום הקטע הרלוונטי) שהנאשמת אומרת: "עד היום לא קיבלתי מסמך אחד מנתוני החקירה… וממה שראיתי שהשופט אומר שממילא אין מה להתייחס למה שאומרים עוה"ד כי הכל זה נתון לשיקולי התיק העיקרי" . והמשך הפסקה נכתב בפרוטוקול: "בית המשפט מסביר למשיבה 1, והמשיבה עונה, כי זה נכון מה שנכון מה שבית המשפט מסביר לי שאני לא בקיאה בעולם המשפט". לאחר הפסקה מצהיר בא כוחה של הנאשמת שהיא מסכימה לקיומן של ראיות לכאורה בכתב האישום.
בתלונה נטען כי על פי האמור בפרוטוקול עולה כי השופט התערב בדברי חלקות שדיבר אל הנאשמת להסכים בחופזה ותחת לחץ לקיומן של ראיות לכאורה בכתב האישום בטרם ראתה חומר ראיות כלשהו.
עוד נטען בתלונה כי מעורבות זו חמורה שבעתיים בהיותו השופט בעל סמכות מול הנאשמת במעצר תחת לחץ שלא ראתה אף חומר ראיות בתיק האישום נגדה. בפועל התברר כי ההסכמה לראיות לכאורה במעורבותו של השופט הימן פעלה לרעתה של הנאשמת, שכן ההסכמה גרמה להסקת מסקנות חמורות ביותר נגדה ועקב כך גם לממצאים חמורים ביותר נגדה, מה שחסם בפניה את הדרך לשחרור מהמעצר.

התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על שופטים בידיעת שרת המשפטים איילת שקד.
מצורף קטע פרוטוקול בו נראת מעורבות השופט להסכמה חפוזה של הנאשמת בראיות לכאורה נגדה.

הסכמה לראיות לכאורה
קטע פרוטוקול בו נראת מעורבות השופט להסכמה חפוזה של הנאשמת בראיות לכאורה נגדה

הסנגוריה הציבורית הודיעה כי הפסיקה לייצג את העיתונאית לורי שם טוב בהליך המעצר רטרואקטיבית מה- 09.08.2018

בהודעה לבית המשפט ב- 28.08.2018 הודיעה הסנגוריה הציבורית שאינה מייצגת את שם טוב מה- 09.08.2018 בהליך המעצר. הסיבה להפסקת הייצוג היא ששם טוב לא יכלה למלא תנאי חלופת המעצר (הבלתי אפשריים) שנקבעו על ידי בית המשפט העליון.
אפילו באי כוחה של טוב לא ידעו שהם אינם מייצגים עוד מה- 09.08.2018.
הסנגור הציבורי המחוזי אלקנה לייסט חתום על ההודעה שספק אם הוא יכול להפסיק ייצוג ללא החלטת בית משפט וספק אם יש לו הסמכות להחליט בשם הנאשמת מתי נפסק המאבק על שחרורה ממעצרה. כל עוד שם טוב לא משוחררת, המאבק המשפטי לא נפסק, ועליו לפעול למטרותיה של לקוחתו. המחוקק לא מינה אותו לשמש כמסננת או כ"בית משפט".
האם הסנגוריה תשמש כהרכב בית משפט נוסף על בית המשפט עצמו, ותפסול אופציות של קווי הגנה (אי הסכמה לחלופת מעצר לא אפשרית) מראש לאנשים אותם היא מייצגת?

העיתונאית לורי שם טוב עצורה מזה כשנה וחצי על פרסומים מכפישים נגד עובדים סוציאלים ושופטים שלכאורה ביצעה.

להלן הודעתו של הסנגור המחוזי תל אביב אלקנה לייסט על הפסקה רטרואקטיבית של הסנגוריה לייצג את שם טוב.

Document-page-001

Document-page-002
הודעתו של הסנגור המחוזי תל אביב אלקנה לייסט על הפסקה רטרואקטיבית של הסנגוריה לייצג את שם טוב

פרשת הבלוגרים: תלונה נגד שופט – פגיעה בזכות לחירות, אלימות בירוקרטית ורגשית

23.08.2018 – מדובר בבקשה דחופה שהגישה עצירה בפרשת הבלוגרים בתקופת הפגרה של בתי המשפט ועניינה מעצרה ופגיעה בחירות.
השופט מסר הבקשה לתגובת הפרקליטות ולתגובת בא כוחה שאינו מייצג בבקשה זו מבלי לציין מועד יעד לתגובתם.
השופט שהינו שופט ותיק ומנוסה המודע לחשיבות ודחיפות עניינים אלו, לא טרח לכתוב את תאריך היעד לתגובת המשיבים כמתבקש בבקשות כאלו. בתלונה נטען כי נוצר הרושם כי השופט מנסה לעכב ההליך בדרך של התעללות בירוקרטית ורגשית בעצירה העצורה מזה כשנה וחצי.

התלונה הועברה לנציבות תלונות הציבור על שופטים.
מצורף צילום תגובת השופט.

Document-page-001
החלטת השופט לתגובת המשיבים ללא תאריך יעד לבקשה דחופה

דיון חלופת מעצר לורי שם טוב בפני הימן – 2 מפקחים ואזיק אלקטרוני – 09.08.2018

09.08.2018 – הדיון התקיים בבית משפט מחוזי תל אביב בפני השופט אברהם הימן על מתווה שקבעה שופטת העליון ענת ברון בתחילת יולי 2018. המתווה יועד לכישלון מלכתחילה וכך היה בדיון של הימן. על פי מתווה ברון יהיו 2 מפקחים בכל עת בדירה בנוסף לגב' שם טוב מתוך מאגר של 4 מפקחים כאשר בן זוגה המתגורר בדירה אינו בין המפקחים. בנוסף לכך אזיק אלקטרוני. מתווה ברון נכשל מלכתחילה עקב הקושי במציאת 4 מפקחים המוכנים לשהות 12 שעות ביממה בדירה והן בשל העובדה שבן זוגה של שם טוב המתגורר עימה בדירה התנגד בשל הדירה הקטנה מלהכיל המפקחים (שטח הדירה 48 מ"ר) והן בשל התנגדותה של שם טוב לאזיק אלקטרוני.

משפט הבלוגרים משפט פסול

לורי שם טוב, מוטי לייבל וצבי זר עצורים מזה כשנה וחמשה חודשים על ענייני פרסומים שאינם מהוים עילה למעצר על פי חוק המעצרים. בנוסף ככל שעוברים על חומרי החקירה מגלים כי הראיות בתיק פסולות. כל צווי החיפוש, צווי המצאת מסמכים, צווי קבלת נתוני תקשורת ועוד… פסולים עקב מילוי לקוי, חיפוש בדברי מחשב ללא עדים כחוק, ישנם צווים ללא מספר תיק בית משפט, ללא שם השוטר שהופיע בפני השופט והוזהר כדין, לעיתים אין התאמה בין הצו לבקשה לצו.גם החיפושים במסמכים פסולים. אין רישום של המסמכים שנתפסו. גילויים אלו מצביעים על ספק אם קיימות ראיות לכאורה בתיק ובכך אין עילת מעצר. במערכת משפט מתוקנת ההליך השיפוטי היה נפסק עוד בשלביו הראשונים על סיבות אלו.

עילת המסוכנות למעצר פסולה גם היא. בעילת המסוכנות נטען עבירת פגיעה בפרטיות אולם פרקליטות מחוז תל אביב פגעה בפרטיותם של הנאשמים, חשודים ואנשים בסביבתם שבעתיים בכך שהפיצה בין הנאשמים ובאי כוחם את  כל המסמכים נהאישיים של הנאשמים שנתפסו במהלך החקירה, גם כשאינם קשורים לחקירה. מדובר במסמכים כגון: חוות דעת רפואיות, תסקירי סעד חסויים, מסמכי גירושין, מסמכי בנק, תלושי משכורת ועוד. מדובר בפגיעה חמורה בפרטיות שבעתיים מזו שביצעו לכאורה הנאשמים.

תעמולה פסולה פרקליטות המדינה

בימים אלו הופיע פרקליטת בכיר במעמד שאינו הליך שיפוטי ודיבר נגד נאשמת בפרשת הבלוגרים אל שופטי בית משפט עליון שחלקם דנים בתיק. בכנס נכחו גם שרת המשפטים ועוד נכבדי מערכת המשפט (נאומו גם הופיע ברשת האינטרנט). הפרקליט נאם ואמר בפני השופטים והקהל על נאשמת בתיק פרשת הבלוגרים, ועצורה מזה כשנה וחמשה חודשים: " …פרסומים מכפישים ובוטים כלפי עובדי ציבור שפירסמה החשודה, הם בגדר אלימות מילולית הניצבת ברף החומרה הגבוה ביותר…".

מדובר בהתנהלות פסולה שיש בה להשפיע על התנהלות המשפט מחוץ לכותלי בית המשפט.