העיתונאית בלוגרית לורי שם טוב שוחררה ממעצר הבית

31.12.2019 – בש"פ 8065/19 – שופט בית המשפט העליון פרופ. עופר גרוסקופף הורה על שחרורה של לורי שם טוב ממעצר הבית, אולם הותיר הגבלות הגלישה ברשת האינטרנט. נגד שם טוב כתב אישום עב כרס שבסיסו העלבת עובדי ציבור באתרי ג'נק במרשתת.
שם טוב נעצרה ב- 27.02.2017 והייתה במעצר מאחורי סורג ובריח עד במשך כשנתיים וחודשיים עד ה- 02.05.2019 כאמור בשל אישומים ל"שיימינג" במרשתת על עובדי ציבור. שם טוב שוחררה מכלא נווה תרצה על פי הוראת השופט גרוסקופף ב- 02.05.2019 , אך בהגבלות מעצר בית ללא מפקחים ו-4 שעות אוורור והגבלות גלישה באינטרנט. ב- 31.12.2019 הורה השופט גרוסקופף על הסרת מגבלות מעצר הבית לחלוטין.

עופר גרוסקופף - צילום טס שפלן
שופט בית המשפט העליון, פרופ. עופר גרוסקופף – צילום: טס שפלן

השופט גרוסקופף כתב בהחלטתו כי שחרור של נאשם לחלופת מעצר בנוי על אמון, ואמון נבנה בהדרגה. כך, על דרך הכלל, המסלול של הנאשם ליציאה ממעצר עד לשחרור לביתו נעשית בשלבים, אשר בכל אחת
מאבני הדרך נבחנת התנהלותו של הנאשם. ודוק, ככל שהנאשם יעמוד באיסורים ובהגבלות שהוטלו עליו והחשש לפעילות עבריינית חוזרת על ידו יפחת, כך יש להקל עמו על מנת לאפשר התנהלות תקינה של אורח חייו במהלך ניהול ההליך הפלילי וטרם הכרעה בעניינו. במקרה דנן מצויה שם טוב במעצר בית בתנאים מגבילים מזה כ- 8 חודשים. במסגרת תקופה זו נבחנה התנהלותה, והיא הוכיחה את עצמה בכך שלא היו הפרות מצדה. אומנם שני הנאשמים האחרים שהו במעצר בית בתנאים מגבילים במשך למעלה משנה, אך שם טוב שהתה במעצר מלא למעלה משנתיים וחודשיים בעוד הנאשמים האחרים שהו במעצר מאחורי סורג ובריח בין 10-8 חודשים.
בנוסף ציין גרוסקופף כי הסיכון משם טוב הוא בעולם הוירטואלי ולא העולם הפיזי ולכן האיזון הנכון הוא לשחררה ממעצר הבית בשלב זה.

מעצרה הממושך מעל שנתיים וחודשיים של העיתונאית בלוגרית שם טוב הנו על עבירות שיימינג במרשתת הנו תקדים הואיל ועד היום לא היה עצור עיתונאי אף יום אחד על פרסום כלשהו. מעצרה של העיתונאית לווה בתקיפות תקשורתיות על ידי עיתונאי חצר של פרקליטות המדינה כדי להכשיר הקרקע למעצר הממושך.
שיימינג במרשתת ובעיתונאות הכתובה והמשודרת הנו דבר שביום יום, אולם פרקליטות המדינה החליטה להגיש נגד שם טוב כתב אישום ובו 120 סעיפים שבסיסם שיימינג על עובדי ציבור בעוד נגד עיתונאים "ממוסדים" לא הוגש שעולם כתב אישום.

להלן השתלשלות מעצר של לורי שם טוב והבלוגרים מוטי לייבל וצבי זר:

27.02.2017 – תחילת מעצר הימים של לורי שם טוב על פי החלטת שופט המעצרים עלאא מסארווה. המעצר ימים נמשך כ- 38 יום עד ה- 06.04.2017 שבהם שם טוב נחקרה קשות על ידי היחידה החוקרת.

06.04.2017 – הגשת כתב אישום ובו 90 סעיפי אישום (כעבור כחצי שנה התווספו עוד 30 זעיפי אישום) שבסיסם העלבת עובדי ציבור. שם טוב במעצר עד לקבלת החלטה אחרת הואיל ופרקליטות המדינה לא הגישה חומרי ראיות

26.10.2017 – החלטת שופט מעצרים מחוזי אברהם הימן על מעצרה של שם טוב על תום ההליכים עקב פרסומים במרשתת – תיק מ"ת 14280-04-17.

26.03.2018 – הארכת מעצר ראשונה בשלשה חודשים מעבר ל- 9 חודשים (מיום הגשת כתב אישום) על ידי שופט בית המשפט העליון אורי שהם בש"פ 10235-17. (הארכת מעצר החלו מיום 06.01.2018).

17.04.2018 – הארכת מעצר שניה בשלשה חודשים מעבר ל- 9 חודשים (מיום הגשת כתב אישום) על ידי שופט בית המשפט העליון אורי שהם, בש"פ 2525/18.

24.07.2018 – הארכת מעצר שלישית בשלשה חודשים מעבר ל- 9 חודשים (מיום הגשת כתב אישום) על ידי שופטת בית המשפט העליון ענת ברון או חלופת מעצר שלשם טוב לא היו אמצעים סוציואקונומים לעמוד בהם, דהיינו 2 מפקחים 24/7 ואיזוק אלקטרוני. בש"פ 5005/18.
09.10.2018 – הארכת מעצר רביעית בחמשה חודשים מעבר ל- 9 חודשים (מיום הגשת כתב אישום) על ידי שופט בית המשפט העליון נעם סולברג או חלופת מעצר שלשם טוב לא היו אמצעים סוציואקונומים לעמוד בהם, דהיינו 2 מפקחים 24/7 ואיזוק אלקטרוני. בש"פ 6589/18.
04.03.2019 – הארכת מעצר חמישית בחמשה חודשים מעבר ל- 9 חודשים (מיום הגשת כתב אישום) על ידי שופט בית המשפט העליון דוד מינץ או חלופת מעצר שלשם טוב לא היו אמצעים סוציואקונומים לעמוד בהם, דהיינו 2 מפקחים 24/7 ואיזוק אלקטרוני. בש"פ 1394/19.
02.05.2019 – השופט עופר גרוסקופף מורה על שחרורה של שם טוב במהלך דיון בקשה שהגישה שם טוב לאפשר לה להגיש בקשות לבית המשפט ללא סנגור מהסנגוריה שאינם פועלים לשחררה. בש"פ 2847/19.

מצורפת החלטת שופט בית המשפט העליון פרופ. עופר גרוסקופף על שחרורה של לורי שם טוב ממעצר הבית – בש"פ 8065/19 מה- 31.12.2019.

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005

מעצר בית לורי שם טוב: דיון בפני השופט גרוסקופף – 29.12.2019

29.12.2019 – דיון בעניין ערר שהגישה לורי שם טוב התקיים בבית המשפט העליון בפני כב' השופט פרופ. עופר גרוסקופף ב- 29.12.2019 בעניין הסרת מגבלות מעצר הבית.
לורי שם טוב הודתה בתחילת הדיון לשופט גרוסקופף על ששיחרר אותה במאי 2019 ממעצרה הממושך מאחורי סורג ובריח בו הייתה כשנתיים וחודשיים בגין עבירות "שיימניג" במרשתת.
שם טוב הגישה בקשה לשחרורה ממעצר בית. התביעה ממשיכה לטעון ל"מסוכנות" ברף הגבוה. השופט גרוסקופף סייג את התביעה בו במקום והזכיר להם שמדובר בכתיבה ועבירות אינטרנט ויש לסייג את האמירה לגבי עבירות ברף הגבוה…
התביעה ניסתה לטעון שלורי שם טוב מהתלת בבית המשפט ובמערכת ויש סכנה שאם בית המשפט ייעתר לבקשתה ילכו בעקבותיה נאשמים נוספים…
השופט גרוסקופף תהה אם להיות במעצר במשך שנתיים ורבע ועוד שמונה חודשים במעצר בית זה כזה "פרס". התביעה לא מרפה. מה שנותר לנו זה לסמוך על הנס ועל יושרו של השופט הנכבד גרוסקופף ואכן לורי שם טוב תוכל להשתחרר מהתנאים המגבילים ותוכל להסתייע באינטרנט לצורך הגנתה מול 120 אישומים (הזויים) ללא שום ייצוג משפטי.

לצפייה / הורדת פרוטוקול הדיון הקלק כאן – בש"פ 8065/19 מה- 29.12.2019.

שירות המבחן

בעת חיפוש פסיקה באתר בית משפט עליון, נתקלה לורי שם טוב נאשמת בפרשת הבלוגרים בהחלטה של השופט אלכס שטיין מיום 11/8/19 בש"פ 2847/19, בעניין בקשה שהגיש שירות המבחן ל"ביטול צו פיקוח מעצר". ההחלטה מופיעה כ"פלוני נ' מדינת ישראל", ורק כשנכנסים לתוך ההחלטה, שמה של שם טוב מופיע, כך ששם טוב באקראי, ראתה את ההחלטה.
מתברר שקצינת המבחן הגישה בקשה ל"ביטול צו פיקוח מעצר" מבלי לשלוח הבקשה לשם טוב. השופט שטיין קבע החלטה כי על שם טוב להתייחס לבקשה שכלל לא הגיעה לידיה.
זאת ועוד, חוק יסוד השפיטה קובע כי בית המשפט העליון ידון בערעורים על פסקי דין ועל החלטות אחרות של בתי המשפט המחוזיים, לפיכך לא ברור מדוע שלחה קצינת מבחן הבקשה לבית המשפט העליון המטפל בערעורים בלבד, ולא לבית המשפט המחוזי על פי חוק.

מצורפת החלטת השופט שטיין בש"פ 2847-19 מה- 11.08.2019 – בקשה מטעם שירות המבחן למבוגרים לביטול צו פיקוח מעצר.

Document-page-001

"לא יבשה הדיו מהחלטת בית המשפט וכבר מגישה המבקשת בקשה לשינוי בתנאים"

15.05.2019 – שנתיים ושלשה חודשים מיום המעצר, טרם החל המשפט, ופרקליטות המדינה אינה מאפשרת ללורי שם טוב להתפרנס בכבוד.
הפרקטיקה של פרקליטות המדינה לפגיעה חמורה במשך שנים בפרנסתם וכבודם וחירותם ופרטיותם של נאשמים בטרם החל משפטם.
העיתונאית לורי שם טוב נעצרה ב- 27.02.2017 בחשד לעבירות "שיימינג" באתרי ג'נק אנונימיים במרשתת. לאחר שנתיים וחודשיים הוחלט ב- 02.05.2019 לשחרר את שם טוב למעצר בית, מאחר והמשפט טרם החל ויימשך כפי הנראה עוד שנים. בהיותה במעצר בית מתקשה שם טוב לשוב לשגרת חייה ולהתפרנס בכבוד.
פרקליטות המדינה ומערכת המשפט אינם מאפשרים לשם טוב לחזור לשגרת חייה ולהתפרנס בכבוד גם כשחלפו שנתיים ושלשה חודשים מיום מעצרה והמשפט טרם החל ולא נקבע את היא אשמה.
בבקשה שהגישה שם טוב להקלה בתנאי מעצר הבית כדי שתוכל לשוב לשגרת חייה ולהתפרנס בכבוד לאחר שנתיים וחודשיים במעצר, השיבה פרקליטת מחוז תל אביב בתמיהה: "לא יבשה הדיו מהחלטת בית המשפט… וכבר מגישה המבקשת בקשה לשינוי בתנאים…".

מצורפת בקשת לורי שם טוב ותגובת פרקליטות המדינה להקלה בתנאי מעצר הבית , תיק מ"ת 14280-04-17 מה- 19.05.2019.

19.5.19 תגובת הפרקליטות

פרקליטות המדינה תוקפת בעיקר את החלשים

פרקליטות המדינה תוקפת את המוחלשים18.12.2017 – הפרקליטות תוקפת בעיקר את החלשים, ניתן להבחין בתופעה זאת מתוך פרשת מעצרם של שלושת הבלוגרים. עו"ד צבי זר הוא נאשם מספר 3 עם מספר האישומים הנמוך ביותר כ- 30, הואיל והוא נחשב החזק מבין השלושה, עם רקע במשפטים (עורך דין), וגם גב משפחתי. לייבל נאשם 2 הוא אינו בעל רקע משפטי אבל מקבל תמיכה מהמשפחה ולו כ- 50 אישומים. לורי שם טוב היא אינה בעלת השכלה בתחום המשפטים, ואין לה תמיכה מהמשפחה ולכן היא נאשמת מספר 1 עם כ- 120 אישומים. יצוין ששם טוב, לייבל וזר אינם צריכים להיות במעצר כלל ע"פ האישומים המיוחסים להם והם במעצר עקב הלכת ה"ריבוי אישומים". מדוע אם כן תוקפת הפרקליטות את החלשים? התשובה לכך היא פשוטה. הפרקליטות רואה בחלשים טרף קל כמו שרשויות הרווחה רואים במוחלשים טרף קל ומוציאים מהם ילדים לאין שיעור ממה שמוציאים ממשפחות חזקות אם בכלל. אדם חלש בעיני הפרקליטות הוא טרף קל, ניצחון בטוח בבית המשפט.