פרשת הבלוגרים: כל צווי החיפוש, חיפושים בדברי מחשב, חיפושים במסמכים, צווי המצאת מסמכים, וצווי קבלת נתוני תקשורת בתיק מ"ת 14280-04-17 לקויים

20.09.2018 – בית משפט מחוזי תל אביב בפני שופט המעצרים אברהם הימן – מתוך נאומה של לורי שם טוב על בקשתה לעיון חוזר בראיות לכאורה:

"ראיות לכאורה
אני טוענת שכל הראיות שהושגו על סמך צווי חיפוש, מחקרי תקשורת והאזנות סתר הם לקויים גם מהותית וגם פרוצדורלית. בראיות האלה אין פוטנציאל להרשעה כי כולם מחוררים כמו גבינה שוויצרית.

ליקוים מהותיים בצווים
 
אני טוענת שלא היה יסוד להוצאת הצווים השונים, כי לא היה חשד סביר, או שבכלל לא היו מתלוננים, או שהמציאו חשדות סתמיים, או שבכלל לא טרחו לטעון שיש חשד סביר והשופטים חתמו על הצווים כחותמת גומי.
המציאו חשדות פיקטיבים לחלוטין של הלבנת הון, ובית המשפט השלום חתם להם על צווים בלי לבדוק כלום.
המציאו חשדות שאני עומדת בראש כנופיה שסוחטת את עו"ד שחר שוורץ ועל סמך זה הוציאו צווים להאזנות סתר בטלפון, במחשב, באיכונים, ומסתבר שהכל היה בלוף, לא הייתה סחיטה, ולא נעליים. שום דבר. שחר שוורץ לא נסחט.
המשטרה הלכה לבית המשפט כתבה בחשדות שיש עשרות ומאות מתלוננים, בסוף מתברר שפתחו עשרות תיקים בלי שמתלוננים בכלל התלוננו, סתם כי השוטרים הדפיסו כתבות ופתחו עשרות תיקים במשטרה בלי מתלוננים.
עכשיו מספרים לבית המשפט שהשיגו מארצות הברית נתונים דיגיטליים. אם השיגו נתונים דיגיטליים למה הם לא מראים מה כתבו לאמריקאים? מה סיפרו לשופט באמריקה? איפה בכלל הבקשה שהגישו לשופט באמריקה?
העובדה ששופטים חתמו על צווים להאזנות סתר בגלל העלבת עובדים סוציאליים או שופטים נגד חופש הביטוי וחופש הביקורת מראה שהשופטים היו חלק מצוות החקירה.
ליקויים פרוצדורליים בצווים
כל צווי החיפוש, חיפושים בדברי מחשב, חיפושים במסמכים, צווי המצאת מסמכים, וצווי קבלת נתוני תקשורת בתיק מ"ת 14280-04-17 לקויים, ובוצעו שלא כדין. הצווים חסרים חלק מפרטים מהותיים החל ממספר תיק בית משפט, שם החוקר שהופיע בפני השופט והוזהר כדין, ציון מהות החשד והעילה למתן הצו, מילוי פרטים מלאים של המחזיק, הנמקה מדוע החיפוש במחשב יבוצע ללא עדים, ולפעמים גם שם השופט.
באף אחד מהצווים לא צוין כי המבקשת הנה עיתונאית. לפעמים חסר הצו רק פרט אחד ולפעמים יותר.
אין מדובר ליקוי אחד או ליקויים בודדים אלא המדובר בכל עשרות הצווים שהוצאו על ידי בתי המשפט במהלך החקירה. המעשים הפסולים האלו בוצעו כחלק ממדיניות, מפרקטיקה רחבה ושיטתית של פגיעה חמורה בכבוד האדם, חירותו, צנעת הפרט, קנייני, ופרטיותו תוך הסכמה מלאה של כל הרשויות הנוגעות בדבר.
איני הקורבן היחידי של הפרקטיקה הזוועתית הזו אלא גם נאשמים וחשודים אחרים בתיק ובני משפחותיהם. מדובר בהתנהלות שערורייתית שיש להוקיע החל מהרגע הראשון שבו היא מתגלית.
חוות דעת 98/05 של כב' השופטת שטרסברג על "כתיבת החלטות על טופס" שהובאה בסעיף 16 בבקשה 182 הנדונה, הופכת לכלל יסוד בתיק הנוכחי שניתן לנסחו כדלקמן:
הצווים הנוגעים לתיק מ"ת 14280-04-17 פגעו כולם בזכויות יסוד האדם. כך, למשל, צווי החיפוש בביתי. בית המשפט לא נתן דעתו לכך שחיפוש בביתי ובמחשבים שלי פוגע בזכותי כאדם לפרטיות ולצנעה, זכות שנקבעה כזכות יסוד בסעיף 2 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. כך גם באשר לצווים אחרים שאפשרו כניסה של המשטרה למקום מגורים או פעולה אחרת שפגעה בזכויות יסוד שלי שחלקן בעלות מעמד חוקתי, כגון חירותי או זכותי לכבוד ולקניין. זאת ועוד. מילוי הצווים בצורה לקויה פגעה בזכותי לקבל את יומי בבית המשפט. החלטות שופטי המעצרים ניתנו כלאחר יד, ללא שיקול דעת וללא ביקורת שיפוטית של היושב על כס המשפט. שיקול הדעת השיפוטי שהוא יסוד מוסד במלאכת השפיטה לא נעשה, ולכן התפקיד השיפוטי לא יצא לפועל. בנוסף, המילוי הלקוי של הצווים פגע בכבודה של המערכת השיפוטית ובמעמדה בעיני הציבור, ויש בו כדי להפר את חובת ההנמקה המוטלת על השופט".
הפרקטיקה הרחבה והשיטתית של הרשויות לפגיעה חמורה בכבודי, חירותי, צנעתי, קנייני ופרטיותי לא הוגבלה להוצאת הצווים בלבד, אלא לכל דבר ועניין שבו התנהלה החקירה. למשל:
כל החיפושים בדברי המחשב בוצעו ללא עדים בהנמקות פתטיות וסתמיות כגון: "חוקר מיומן" שממילא מחייב חיפוש בדברי מחשב שיבוצע על ידי חוקר מיומן. או נימוק כגון: "חיפוש בדברי מחשב ללא עדים".
כל המסמכים שנתפסו הוכנסו לתוך בערמות לתוך שקיות מבלי שניתן לחשוד לראות אלו מסמכים נתפסו.
החיפוש בוצע באישון לילה מה שהיקשה להבאת עדים. החוקרים ניצלו נוכחות המחזיק לבדו בדירה, ולכן כאשר היו חוקרים עימו בחיפוש בחדר השינה, חוקר נוסף שהיה לבדו בסלון תפס חפצים ללא נוכחות המחזיק. בתום החיפוש החוקרים לא אפשרו למחזיק לבדוק החפצים שנתפסו מול הרשימה שביקשו ממנו לחתום עליה. מדובר בהתנהגות שאינה רק נבזית ומשפילה אלא גם פגעה בחקירה.
יש גם דיונים והחלטות שיפוטיות באופן שיטתי לפגיעה חמורה בכבוד האדם, קנייני, צנעתי, ופרטיותי. לדוגמא דיון כב' השופטת כוחן ב- 05.03.2017 תיק 11628-03-17. הדיון התקיים כשבוע לאחר המעצר ותפיסת החפצים ללא נוכחותי וללא ידיעתי ובו הוחלט על הארכת החזקת התפוס עד תום ההליכים (סעיף 25 בבקשה הנדונה מספר 182).
המדיניות שבה נקטו מערכת המשפט, הפרקליטות והיחידה החוקרת לפגיעה שיטתית בכבוד האדם, פרטיותו, צנעתו נמשכה גם לאחר הגשת כתב האישום. וכך בתוך חומר הראיות שנחשף לעיניהם של כל הנאשמים ובאי כוחם נמצאו מסמכים אישיים ביותר שלי ומשפחתי שאינם קשורים לחקירה כגון תסקירי סעד, מסמכי בית משפט לענייני משפחה, תעודת גירושין ועוד. מדובר בריבוי פגיעה בפרטיותי ומשפחתי בדרגת החומרה הגבוהה ביותר.
כל הראיות לכאורה בתיק מ"ת 14280-04-17 הושגו תוך פגיעה חוקתית חמורה ושיטתית של הרשויות בכבודי, חירותי, קנייני, צנעתי ופרטיותי העולות עשרות מונים על כתב האישום כולו. לאור האמור לעיל והאמור בבקשה 182 איני מסכימה לראיות לכאורה.

הראיות בתיק נסיבתיות וחלשות
 
כאמור כל הראיות לכאורה בתיק מ"ת 14280-04-17 הושגו בדרכים פסולות תוך פגיעות חוקתיות וחמורות בחשודים. באופן טבעי ראיות המושגות בדרך זאת הנן חלשות ונסיבתיות. לדוגמא טענות המשיבה באשר להרשאת אדמין לאתרים מפרים שנמצאו במחשבו של נאשם כזה או אחר אין בה משום לומר מה כתב בעל הרשאת האדמין באתרים אלו. הרשאת האדמין מאשרת כי לאותו בעל הרשאה יכולת ליצור פלטפורמה או לכתוב באתר ותו לא. כמו שוורדפרס יצר פלטפורמת אחסון האתר וביכולתו לכתוב בכל אתר ואתר שמאוחסן אצלו, וינדוס יצר פלטפורמת מערכת הפעלה, כך בעל ההרשאה יכול ליצור לכאורה פלטפורמת האתר, ואין בה משום לטעון כי כתב תוכן כזה או אחר באתר, כשם שאין לטעון שמארק צוקרברג כתב תכנים בפייסבוק. מדובר בכמויות תכנים גדולות מאוד שלא ניתן לבקר אותם על ידי אדם אחד או לבקר שינויים שנעשים בהם מעת לעת.
באופן דומה טענות המשיבה באשר לכאורה לאמצעי התשלום של כ- 20 שקל לדומיין, וכתובות ip שהפנו אל נאשם כזה או אחר הן ראיות נסיבתיות חלשות ואין בהם לקבוע במינימום סבירות מי כתב תכנים מכפישים ברשת.
כל האזנות הסתר למיניהן, תכתובות וואטאפ ואימייל נתונים לפרשנויות אינספור ואין בהם לקבוע במינימום סבירות מי פרסם מה.
לשיטתה של המשיבה ניתן לעצור כל אדם שנמצא במחשבו, או בסמרטפון שלו רסיס מידע ולכלוא אותו מאחורי סורג ובריח לאורך שנים עד תום ההליכים.
אילו היה בידי המשיבה ראייה לכאורה אפקטיבית תקינה אחת לא היה מנהלת חקירה פסולה ופוגענית לאורך שנים כפי שציינתי לעיל ובבקשה 182 הנדונה, והייתה מגישה חומר ראיות מסודר בזמן.

מסוכנות
 
חוק המעצרים סע' 21 (א) (ג) מאוד ברור. קיימת עילת מעצר רק ב 5 נסיבות: 1. עבירה שדינה מיתה או מאסר עולם, 2. עבירת בטחון, 3. פקודת הסמים המסוכנים, 4. אלימות חמורה או באכזריות או תוך שימוש בנשק קר או חם, 5. עבירת אלימות בבן משפחה. אף אחד מאלה לא רלבנטי. אלו עבירות שמגבילות את חופש הביטוי. אי אפשר להגיד מקלדת זה נשק קר או נשק חם.
בית המשפט העליון בדיונים הקודמים בעניין שלי המציאו עבורי עילת מעצר חדשה, מסוכנות על בסיס שימוש במקלדת. אני סבורה שזה נעשה כתוצאה מגיבוש דעה מוקדמת נגדי, ומעצם העובדה שלא היו בפניהם הראיות לכאורה, והראיות לכאורה לא עברו סינון רציני של פוטנציאל ההרשעה.
השופטים בעליון רצו להראות יד חזקה כלפי השיימינג, בגלל פרסומים שהשיימינג הוא מכת מדינה. אני מפנה לפס"ד גנימאת, גם אם העבירה היא מכת מדינה אי אפשר להמציא עילת מעצר חדשה למכת מדינה.
אם מישהו החליט ששיימינג זה מכת מדינה, זו לא סיבה לעצור אזרחים בכלא למשך שנים, כי אין עילת מעצר בחוק המעצרים.
כדי לנמק למה אני מסוכנת, בית המשפט העליון השתמש בציטוטים מהתנ"ך בפרשנות לקויה, ולא מחוק המעצרים. בתיק מ"ת 14280-04-17 גולת הכותרת למסוכנות היא ציטוט פסוק מספר משלי, שצוטט עליי בפומבי כמשל, או כרמיזה: "כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה, וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ. וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה, חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת" (משלי ה, ג) ,(ראו בקשת מעצר עד תום ההליכים מ"ת 14280-04-17 מיום 06.04.2017, בש"פ 1999/17 מיום 03.03.2017, מ"ת 14280-04-17 מיום 26.10.2017).
בית המשפט העליון המשיל אותי לאישה "זרה" מספר משלי המפתה אנשים בשפת חלקות ומביאה לאסון, שבר בחייהם ומותם.
האישה ה"זרה" בספר משלי מיוחסת לפיתוי, זנות, אפיקורסיות, וגורם למוות. ראו (משלי ב, טז): "לְהַצִּילְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה, מִנָּכְרִיָּה אֲמָרֶיהָ הֶחֱלִיקָה. הַעֹזֶבֶת אַלּוּף נְעוּרֶיהָ, וְאֶת בְּרִית אֱלֹהֶיהָ שָׁכֵחָה. כִּי שָׁחָה אֶל מָוֶת בֵּיתָהּ, וְאֶל רְפָאִים מַעְגְּלֹתֶיהָ. כָּל בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן, וְלֹא יַשִּׂיגוּ אָרְחוֹת חַיִּים" , וראו גם: (משלי ז ה): "לִשְׁמָרְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה, מִנָּכְרִיָּה אֲמָרֶיהָ הֶחֱלִיקָה… וְהִנֵּה אִשָּׁה לִקְרָאתוֹ, שִׁית זוֹנָה וּנְצֻרַת לֵב. הֹמִיָּה הִיא וְסֹרָרֶת בְּבֵיתָהּ לֹא יִשְׁכְּנוּ רַגְלֶיהָ… אַל יֵשְׂטְ אֶל דְּרָכֶיהָ לִבֶּךָ אַל תֵּתַע בִּנְתִיבוֹתֶיהָ. כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה, וַעֲצֻמִים כָּל הֲרֻגֶיהָ. דַּרְכֵי שְׁאוֹל בֵּיתָהּ, יֹרְדוֹת אֶל חַדְרֵי מָוֶת".

המשלתי ל"זרה" לראשונה בבש"פ 1999/17 מיום 03.03.2017 עת הייתי במעצר ימים כששה ימים בלבד, טרם הגשת כתב האישום שהוגש כעבור כחודש, מבלי שראיתי חומר ראיות כלשהו נגדי ולא היה ביכולתי להגיב לדברים אלו. ובהמשך נמשך השימוש בערכאות שונות במשל זה כאמירה פתטית מבלי להציג דוגמא אחת לזנות, אפיקורסיות, או דקירת חרב.

אין מדובר בניתוח מסוכנות, אלא בתעמולה זולה, שימוש נלוז בפסוקי התנ"ך להסתה, נאצה, עלילת דם, ורצח אופי שהופעלו נגדי. השימוש הנלוז במטפורות קיצוניות אלו נובע כאמור מהעדר המסוכנות, וראיות לכאורה נגדי ולכן נקטה המשיבה בדרך הכפשות קיצוניות בנוסף לפגיעות החמורות שהוזכרו לעיל. …"

20180920_0001_TX_court_protocol-page-004‏‏20180920_0001_TX_court_protocol-page-005 - עותק‏‏20180920_0001_TX_court_protocol-page-006 - עותק

מודעות פרסומת

פרשת הבלוגרים: מדוע העיתונאית לורי שם טוב אינה מוכנה לאיזוק אלקטרוני?

להלן הודעת הבהרה מה- 17.09.2018 שכתבה העיתונאית לורי שם טוב לבית המשפט מדוע אינה מוכנה להאזק באיזוק אלקטרוני.

הודעה והבהרה מטעם נאשמת 1

נאשמת 1 מבקשת למסור הבהרה ביחס להצהרתה לפרוטוקול בדיון הקודם מ"ת 14280-04-17 מיום 09.08.2018 שאיננה מוכנה לאיזוק אלקטרוני כדלקמן:
1. אין לפרש את ההצהרה שהנאשמת 1 מסרבת לקבל על עצמה שחרור באיזוק אלקטרוני כאילו הח"מ מסרבת להשתחרר, כפי שניסה להציג זאת הסנגור הציבורי המחוזי עו"ד אלקנה לייסט.
2. הח"מ הודיעה על סירוב לאיזוק אלקטרוני מסיבה שאיננה מוכנה לכך שישתמע מכך הסכמה לכך שהיא מסוכנת לציבור ברמה ובעוצמה המצדיקה איזוק אלקטרוני.
3. נאשמת 1 סבורה שנסיבות התיק אינן מצדיקות איזוק אלקטרוני. המבקשת עיתונאית שפרסמה כתבות ביקורת באתר הנושא את שמה, וחפשה פרשיות המצדיקות ביקורת פוליטית על עוולות שביצעו עובדות סוציאליות, שופטים וגם פרקליטים ותובעים משטרתיים. בנסיבות של מעצר פוליטי בגין השמעת דברי ביקורת, אין מסוכנות לציבור ואיזוק אלקטרוני איננו מוצדק.
4. עד כה נשמעו כ 30-35 עדי תביעה, ואף אחד או אחת לא התלונן על פגיעה או נזק המצדיק איזוק אלקטרוני. מתלוננים אלו התלוננו על נזק לשם טוב. נזק לשם טוב ניתן לפיצוי כספי, ועל פי הפסיקה נזק לשם טוב בגין כתבה אחת מצדיק סעד של כמה אלפי שקלים או ממוצע שבין 10,000 עד 20,000 ₪.
5. אלפי תובעים בתיקי לשון הרע פותחים תביעות אזרחיות בגין נזק לשם טוב, ואף אחד איננו חושב לשים את הנתבעים במעצר בית או באיזוק אלקטרוני.
6. הח"מ מציינת שגם העבירות המיוחסות לה של הפגנות מול בתי עובדות סוציאליות, אינן עבירות כלל ואינן מגלות עילת מעצר, לא כל שכן מסוכנות. לראייה, אלפי אנשים משתתפים בהפגנות נגד בנקאים, נגד היועמ"ש בסמוך לבית מגוריו, נגד שרת המשפטים בסמוך למגוריה, נגד נשיאת בית המשפט העליון בסמוך למגוריה, ולא עולה על דעת אף אחד לשים את כל המפגינים במעצר בית ובאיזוק אלקטרוני.
7. לכן החשש כאילו הנאשמת תחמוק ממעצר בית כדי להשתתף בהפגנות מול בתי עובדי ציבור הוא חשש שווא.
8. הח"מ מצפה בימים הקרובים לקבל את בקשת פרקליטות המדינה להארכת מעצר נוספת, וחששה הוא שדבריה כי סירבה לאיזוק אלקטרוני יסולפו ע"י פרקליטות המדינה.
9. לא הוסבר למבקשת מה הוא קו הגבול המפריד בין שחרור לחלופת מעצר בית עם אזיק אלקטרוני ובלי אזיק אלקטרוני. המבקשת סבורה שאין הצדקה לאזיק.
10. מטעמים אלו, מבוקש לקבל הסבר זה לתיק, ולהעבירו לעיון פרקליטת המדינה אשר מנסחת בימים אלה את בבקשת הארכת המעצר.

מצורף צילום ההודעה לבית המשפט

Document-page-001(1)
פרשת הבלוגרים: הבהרה מהעיתונאית לורי שם טוב מדוע אינה מסכימה לאיזוק אלקטרוני

 

Document-page-002
פרשת הבלוגרים: הבהרה מהעיתונאית לורי שם טוב מדוע אינה מסכימה לאיזוק אלקטרוני

פרשת הבלוגרים – מסוכנות מילים

מאי 2018 – כדי לעצור נאשם עד תום ההליכים לא די במינוח המופשט "ניצוץ ראייתי" נדרשה גם קביעת מסוכנותם של העצורים. בידי הפרקליטות לא הייתה אף דוגמא של נזק פיסי, נפשי או כלכלי שנגרם עקב פרסומים, שיכלו להציג בפני בית המשפט.
לכן השתמשו בציטוט באחד ההחלטות של שופט העליון בפרשה: "אל תתפתו אחר דברי החלקות של הזונה האפיקורסית שמילותיה מרות כלענה וחדות כחרב פיפיות". כלומר מילים עלולות לפגוע.
ומכן הסיקו הפרקליטות ובתי המשפט שיש מסוכנות.

פרשת הבלוגרים - מסוכנות מילים

 

 

 

ד"ר יוסף צ'רניק מציג מטיעוני הפרקליטות מדוע לורי שם טוב מסוכנת

08.02.2018 – מחאה מול בניין הסנגוריה הציבורית תל אביב – ד"ר יוסף צ'רניק מציג מטיעוני הפרקליטות מדוע לורי שם טוב מסוכנת ויש לעצור אותה עד תום ההליכים. במהלך הדיונים בבית המשפט המחוזי הציגה פרקליטות המדינה טיעונים מגוחכים והזויים על מסוכנותה של העיתונאית שם טוב המעלים תמיהות מדוע בתי המשפט כה נוקשים כלפי שם טוב. לדוגמא ציטוט מתוך תסקיר המבחן כי ללורי רגשות שליליים כלפי הרשויות, או ששם טוב פעילה במרחב החברתי ויש לה הרבה חברים והיא משפיעה עליהם.

פרשת הבלוגרים – מסוכנות?

13.09.2017 – מערכת המשפט אינה מסבירה במינימום פירוט מהי מסוכנות של הבלוגרים המצדיקה מעצר עד תום ההליכים. מדובר בעבירות שנעשו דרך פרסומים, עבירות כגון: פגיעה בפרטיות, לשון הרע, זילות בית משפט, העלבת עובד ציבור, הטרדה מינית. אף עבירה אינה מקובלת למעצר עד תום ההליכים.

כיום, כששה וחצי חודשים למעצרם, מערכת המשפט והפרקליטות לא סיפקו הסבר סביר מלבד הסברים לקונים מדוע הבלוגרים עצורים זמן כה ממושך.

לדוגמא, כבוד השופט אברהם הימן נימק המסוכנות בצורה פטתית וכתב: "לא מצאתי להרחיב הדיבור באשר לפגיעה הקשה שיכולה להיות במילים, מילים פוגעות ולעיתים פוגעות ביותר ואין צורך להוסיף על כך, די בעיון בעובדות כתב האישום". המשפט "מילים יכולות לפגוע" הנו בעלמא בהעדר הנסיבות, למי כוונו המילים באיזה אופן, ודוגמאות לפגיעות (מתחום הפלילי כדוגמת פגיעות בגוף או בנפש), במיוחד לאור העובדה שישנם שלשה אנשים העצורים כ- 200 יום וטרם הוסברה בבהירות מסוכנותם.

פרשת הבלוגרים: בדרך לתשעה חודשי מעצר ללא מסוכנות

קורח
וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת-פִּיהָ, וַתִּבְלַע אֹתָם וְאֶת-בָּתֵּיהֶם (במדבר טז, לב)

"כל מחלוקת שהיא לשם שמים, סופה להתקיים. ושאינה לשם שמים, אין סופה להתקיים. איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמים? זו מחלוקת הלל ושמאי; ושאינה לשם שמים? זו מחלוקת קרח וכל עדתו" אבות פרק ה משנה יז.

10.09.2017 – פרשת הבלוגרים – היום התקיים דיון בפני כבוד השופט בני שגיא. באי כוח הנאשמים טענו כי לא קיבלו את כל חומר הראיות ומשום כך לא עברו על כל החומר ואינם יכולים לבסס קו הגנה. בנוסף הפרקליטות הודיעה כי תוסיף עוד כ-30 סעיפים לכתב אישום כפי שציינה בבקשת מעצר עד תום ההליכים. כתוצאה מכך דחה כבוד השופט בני שגיא בחודשיים תחילת דיוני ההוכחות לחודש נובמבר. כבוד השופט אברהם הימן אישר תסקיר מבחן ללורי שם טוב. התוצאה הבלתי נמנעת כי בנובמבר יהיו שלשת הנאשמים עצרים 9 חודשים ללא כתב אישום סופי, וכנראה לא מוכנים לחומר הראיות שלא הוגש עד כה, ושאין דוגמא מוחשית למסוכנותם מלבד אמירה בעלמא כי "מילים יכולות להרוג".

להורדת / צפיה בפרוטוקול דיון בפני כב' השופט בני שגיא 10.09.2017 – הקלק כאן

שב"ס לא נותן לעיין בחומר הראיות? פנה לעתירת אסיר

בפני כבוד השופט בני שגיא וגם כבוד השופט הימן הועלתה טענה כי שב"ס אינו מאפשר לעצירים לעיין בצורה נאותה בחומר הראיות ואינם יכולים להגן על עצמם. כן נאמר כי לעצירה שם טוב לא נתאפשר עד להיום לעיין בחומר הראיות. תשובת כבוד השופטים שגיא והימן היתה לעתירת אסיר. אך זוהי הפניה שאין לה אחיזה במציאות הואיל והטיפול בעתירת אסיר נמשך לפחות 5 חודשים ופתרון זה אינו פרקטי. וכך נופלים העצירים בין הכיסאות ואינם יכולים להגן על עצמם.

מסוכנות? מילים יכולות להרוג

עו"ד יהונתן רבינוביץ' בא כוחה של שם טוב טען כי זוהי הפעם הראשונה שבה נאשמים עצורים עד תום ההליכים בשל פרסומים. כבוד השופט הימן השיב תשובה בנוסח כי מילים יכולות להרוג אך לא נתן דוגמא מוחשית למסוכנותם של העצורים כגון פגיעה בגוף או בנפש. תשובתו של כבוד השופט הימן כוללנית מידי ולכן בעלמא. "מילים יכולות להרוג" היא סיסמא ריקה מתוכן ללא ציון הנסיבות או דוגמאות מוחשיות.

פרוטוקול בפני כבוד השופט בני שגיא 10.09.2017

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005Document-page-006Document-page-007Document-page-008Document-page-009Document-page-010Document-page-011

פרשת הבלוגרים: עו"ד יהונתן רבינוביץ' מדבר על מסוכנות

30.08.2017 – צדק חברתי חדר המצב – עו"ד יהונתן רבינוביץ' מייצג את לורי שם טוב בפרשת הבלוגרים אומר כי לא זכור לא מקרה שבו אנשים נעצרו לתקופה של חצי שנה עקב פרסומים. מדובר בפרסומים שאין בהם הסתה אלא לכאורה העלבת עובדי ציבור. המסוכנות המקובלת במשפט הפלילי היא לא מסוכנות לשמו הטוב של האדם, במצב זה מגישים תביעה נזיקית. המסוכנות המקובלת במשפט הפלילי היא מסוכנות לבטחונו של האדם.