פרשת הבלוגרים: דיון במשפט העיקרי בפני השופט בני שגיא – 30.04.2018

30.04.2018 – דיון בפני השופט בני שגיא במשפט העיקרי. הדיון החל כאשר נאשמת 1 לורי שם טוב, ונאשם 3 צבי זר לא היו באולם הדיונים. סוהר שב"ס טען בפני השופט שגיא כי שם טוב לא נוכנה לעלות על אזיקים לתא הנאשמים. בני שגיא החליט במקום כי הדיון יתקיים שלא בנוכחותה. בנוסף ביקש שגיא להוציא צו הבאה לנאשם 3 אולם ביטל אותו מאוחר יותר כשנאשם 3 צבי זר הגיע.

בתחילת הדיון אמר השופט שגיא כי הדיונים במשפט יתחילו ללא מענה לכתב אישום וניכר היה כי הוא כועס שאין מענה, אולם כיצד ניתן לתת מענה בזמן קצר כשהיקף חומר הראיות כה עצום. חומר הראיות כולל כ- 50,000 דפים, 500 דיסקים ודיסק 4 טרה שווה ערך לכ- 6,000 דיסקים. הזמן שעמד עד כה לרשות הנאשמים ללמוד את חומר הראיות הנו חודשים ספורים עקב עיכוב בהגשת חומר הראיות ע"י הפרקליטות. הבעיה קשה במיוחד עבור שם טוב הכלואה בנווה תרצה מה שמקשה מאוד על לימוד חומר הראיות. ב.כ נאשם 2 מוטי לייבל מסרה כי תוכל להגיש מענה לכתב אישום בתוך ימים ספורים.
ניכר היה כי השופט שגיא היה נוקשה בדיון וגם הודיע כי אינו מחויב וגם לא הפרקליטות להודיע איזה עדים יזומנו ומתי מה שיקשה על הנאשמים בהליך השיפוטי.

זכות הנאשם לעיין בחומרי חקירה בזמן סביר

סעיף 74 (א) לחוק סדר הדין הפלילי 1 קובע: "הוגש כתב אישום בפשע או בעוון, רשאים הנאשם וסניגורו… לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה וכן ברשימת כל החומר שנאסף או
שנרשם בידי הרשות החוקרת, והנוגע לאישום שבידי התובע ולהעתיקו".
ניכר כי השופט בני שגיא רוצה להתחיל במשפט ע"פ לוח זמנים שנקבע למרות שברור שלא ניתן הנאשמת העיקרית לורי שם טוב זמן סביר ואפילו פחות מכך בהרבה לעיין בחומרי החקירה.

המוסר הכפול של פרקליטות המדינה

בהליך הפלילי ביצעה פרקליטות המדינה עבירות חמורות של פגיעה בפרטיות חשודים ונאשמים. הפרקליטות הפיצה חומר אישי ביותר שאינו קשור להליך הפלילי שנתפס בחיפוש בביתם של חשודים ונאשמים והפיצה את החומר בין הנאשמים ובאי כוחם. החומרים שהופצו כוללים מסמכים רפואיים אישיים, תמונות אינטימיות תסקירי סעד של חשודים ובני משפחותיהם, מסמכי גירושין ועוד.
כב' השופט סולברג כתב בפרשה בש"פ 1999/17 פסקה 9 (03.03.2017): "פגיעה בשמו הטוב של אדם ובפרטיותו הריהי כואבת עד מאוד – מרה כלענה, חדה כחרב – לא אחת יותר מאשר פגיעה פיזית, והיא מסוגלת לזעזע את עולמו של כל אדם". ע"פ משוואה זו גופם של החשודים והעצורים בפרשה בותר בדרך של פגיעה בפרטיותם באמצעות הפצת מסמכים אישיים שלהם ע"י היחידה החוקרת.

מודעות פרסומת

"מילים עלולות לפגוע" ואידיאולוגיית הרשע

31.12.2017 -פרשת הבלוגרים – "מילים עלולות לפגוע" ואידיאולוגיית הרשע. דיון בקשת פסילת השופט בני שגיא בגין פרסומים מעוררי שאת נפש עליו המופיעים בחומר הראיות ונלקחו מאחד האתרים שלכאורה נכתבו ע"י הבלוגרים העצורים. לדוגמא במאמר ביקורת נכתב: "בני שגיא שופט מורעל ופסיכופט" בהקשר אחר נרשם על אחת שהואשמה בסרסרות וזנות כי: "לא נתפלא אם למשל השופט בני שגיא היה לקוח קבוע אצל…".
ע"פ אידיאולוגיית הפרקליטות השופט בני שגיא היה אמור להחפגע, ואולי להזדעזע עולמו, להטיל צו איסור פרסום על הדיון כולו ולהורות לקהל לצא מהאולם כי הדיון יתקיים בדלתיים סגורות מאחר ומדובר בהטרדה מינית. אולם לא כך היה. השופט שגיא המשיך בדיון כרגיל ולא נוצר רושם כי אמירות פטתיות חסרות בסיס אלו השפיעו עליו. השופט שגיא הוא אדם בוגר בעל משרת שופט ומודע כי אמירות אלו חסרות משמעות מצוצות מן האצבע, דוברן אפילו לא הזדהה, ולכן אף אחד לא מתייחס לאמירות כאלו.
מדובר באידיאולוגיית רשע של פרקליטות המדינה המשתמשת בסיסמאות פטתיות "מילים עלולות לפגוע" כדי לעצור הבלוגרים עד סוף ההליכים. דוגמאות לאידיאולוגיית רשע כגון זאת הן סיסמאות פטתיות של רשויות הרווחה כגון "טובת הילד" או "עבודת קודש המסייעות לרשויות הרווחה להוציא מידי שנה אלפי ילדים ממשפחותיהן למוסדות.
הפרקליטות שהתנגדה לפסילתו של השופט שגיא טענה מיד: "גבירתי (ב.כ נאשם שלש שביקשה פסילת שגיא) … מנסה ליצור קשר בין הפרסומים לבין הנאשמים לבין אדוני ואין קשר כזה". ניתן לראות את המוסר הכפפול של הפרקליטות. כאשר נוח לפרקליטות לקשור בין הנאשמים ולאתרים לצורכי כתב האישום יש קשר, ואילו כאשר לא נוח לפקרליטות הקשר כדוגמת בקשת פסילת השופט שגיא אז אין קשר בין הנאשמים לנכתב באתרים. הציטוטים מפרוטוקול 14615-04-17 מה- 31 בדצמבר 2017