האם תובעת את מעון החוסים "אביב" (מקי"ם) בלוד: בני מת בגלל רשלנות

הכתבה האם תובעת את מעון החוסים: בני מת בגלל רשלנות , nrg , רביטל פרקר , מאי 2011

אמו של צעיר מחולון בן 25, שהתגורר בפנימיית "אביב" (מקי"ם) בלוד ומת מחנק, תובעת את הפנימייה, מנהלת הפנימייה ואת משרד הרווחה תביעת רשלנות נזיקית בסך 2.5 מיליון שקל.

"אביב" היא פנימייה חינוכית המפעילה מעון לחוסים הלוקים בפיגור ברמת תפקוד קל עד בינוני וסובלים מהפרעות התנהגותיות קשות. לפי כתב התביעה, שהוגש באמצעות עו"ד כרמי בוסתנאי, הנער המנוח, שהיה נער חביב ונוח לבריות, סבל מפיגור קל מלידה לצד הפרעת אכילה קשה אשר הייתה מוכרת היטב לסובבים אותו.

הפרעה זו גרמה לנער להכניס לפיו כמויות גדולות של מזון אותו הוא נהג ללעוס במהירות ולבלוע ללא הכרה או שליטה, עד כדי מצב של חנק וסכנה ממשית לחייו. פעמים מספר בלע הנער מזון במהירות רבה בזמן הארוחות בפנימייה בה שהה, החל להיחנק וחייו ניצלו בנס. באחד המקרים אף נטל פלפלים חריפים והאביסם לפיו עד ששרפו עיניו.

בשל הפרעה זו והסכנה לחייו, נמנעה מהנער גישה למזון כלשהו, ובשעת הארוחה בפנימייה היה עליו לאכול אך ורק בחדר האוכל או תחת השגחה ובאופן מבוקר. בספטמבר 2009 אירע האירוע הטרגי שהביא למותו המיותר של הנער. הוא נמצא בשעות הצהריים המאוחרות שכוב על רצפת חדר האוכל במעון עם שיירי אוכל בתוך פיו ומחוצה לו, כשהוא מחרחר ועורו כחלחל.

אחות המעון הוזעקה באופן מיידי, אך הנער נמצא על ידה ללא רוח חיים. התובעת, אמו של הנער, שרויה במרה שחורה מאז המקרה הכאוב, וחשה זלזול מצד מנהלי המעון על כי לא נמסר לידיה תחקיר או דוח של האירוע החמור ונסיבותיו.

יוצא מחדרו כשהוא אוחז בספל

על פי תיאור הדברים אשר נמסרו לה בעל פה על ידי מנהלת המעון, כמפורט בכתב התביעה, עולה כי באותו היום בסביבות שעת צהריים נראה הנער יוצא מחדרו כשהוא אוחז בספל, נופף לשלום לכולם, בדרכו לחדר הפעילות – חדר מעש, שם היה מתקן למים קרים, וביקש לשתות. אותה עת עבדה המנקה במקום ולא ניתן למנוח להיכנס מחשש שיחליק על הרצפה הרטובה.

המנוח ניסה להיכנס לחדר מהדלת האחורית וביקש להגיע למתקן המים או לקבל מים ממנו, אך הדבר נמנע ממנו. משם
ניגש המנוח לחדר האוכל והמטבח שהיו פתוחים, מצא מזון שנותר במקום ללא השגחה, הכניסו לפיו ונחנק.

על פי כתב התביעה, הנתבעות אחראיות "למותו המיותר והסתמי של המנוח אשר חייו נגדעו באבם, עקב וכתוצאה ממעשים ומחדלים חמורים שנעשו כלפיו על ידי הנתבעים, בהפרת חובתם לדאוג לשלומו ולשמור על חייו, בהיות המנוח חסר ישע, תלוי באופן מוחלט בנתבעים ונתון לחסותם ולאחריותם".

תביעה נגד מעון חוסים אביב

קישורים:

  • התעללות בילדים חוסים במוסד "אתגר" של משרד הרווחה – מוסד אתגר משמש לילדים חוסים פיגור שכלי. במוסד ישנה מטפלת אשר באופן שיטתי מכה את הילדים חסרי הישע ללא אבחנה. המטפלת מכה את הילדים בראשם, גוררת אותם, שאר הילדים מפחדים ממנה ומרכינים גופם כשהיא עוברת לידם מחשש שתכה אותם. המטפל נעצרה לצורך חקירה…

לעצור את כליאת בני הנוער – מאמר מאת פרופ. אסתר הרצוג

המאמר לעצור את כליאת בני הנוער , פרופ. אסתר הרצוג , ynet , אוקטובר 2008

כיום אפשר למלא מוסדות לטובת "יזמים חברתיים" שזכו במכרזי "טיפול בקטינים בסיכון" וגילדות של "פרופסיונאלים"

סיפורה המדהים של שירן סוטירין היה צריך לעורר הד כשל שערורייה ציבורית גדולה, אך הוא התחיל וסיים את חייו כסיפור טוב של מוסף סופשבוע. צעירה בת 18 שבמשך ארבע שנים הייתה ברשימת הקטינים הנעדרים של המשטרה וברחה בגיל 14 מהמוסד הסגור מסילה, התייצבה לאחרונה בתחנת משטרה, כשמלאו לה 18 ולא ניתן עוד לכלאה במוסד, ובישרה על קיומה. שירן ירדה מרשימת ה"מבוקשים" ונעלמה על פי רצונה בחלל האלמוניות.

שירן עלתה ארצה מאוקראינה כילדה. קשיי הקליטה של המשפחה השליכו על מצבה והיא "מצאה עצמה מהר מאוד משוטטת ברחובות עם טיפוסים מפוקפקים". מדוע יש לסגור נערה ש"משוטטת ברחובות עם טיפוסים מפוקפקים" במוסד סגור, מוסד ששיטות החינוך הדרקוניות שלו הוצגו זה מכבר בכתבה מזעזעת אחרת, ששודרה בערוץ 2?

מהיכרות שהייתה לי עם נערה אחרת, שאף היא הואשמה בכך שהיא "מסתובבת (ואולי שוכבת) עם גברים" אני מניחה שההסבר שניתן לבית המשפט על ידי פקידת הסעד הוא שיש "להגן על הנערה מעצמה". במקרה זה שהכרתי, אמה של הנערה, שהייתה מסורה לה מאוד, הואשמה בכך שאינה מסוגלת להשגיח עליה כראוי. זאת על אף שמשרד הרווחה מסר להשגחתה כמה ילדים, כולל ילדה עם תסמונת דאון. גם היא ברחה מהמוסד שבו נכלאה ("צופיה"). סיפוריה על שיטות החינוך שם היו דומים לאלו שפרסמה אורלי וילנאי על "מסילה" בערוץ 2 ובכתבה של בילי מוסקונה לרמן על "צופיה" במעריב. כשברחה מהמוסד נאנסה ואז נתפסה ואושפזה במוסד לחולי נפש (משם כנראה קשה יותר לברוח). היא שוחררה מהמוסדות לאחר כשנתיים, כשהיא שבורה ורצוצה.

במוסדות לנערות, כמו במוסדות רבים לנערים, כולאים אותן בניגוד לרצונן. הן נמצאות בפיקוח כאסירות לכל דבר ונאלצות להשלים עם שיטות "חינוך מחדש", שביניהן בידוד לימים. מדוע נערות "משוטטות" או "שמסתובבות עם גברים" נכלאות והחופש נמנע מהן כפושעות? ההסבר של מערכת הרווחה שהתקשורת בכללותה והציבור בעקבותיה מקבל ומאפשר, הוא שהדבר נעשה "לטובת הקטין/ה". המדינה באמצעות פקידות הסעד שלה "מצילה" אותו/תה מעצמו/ה. לאור הדאגה המיוחדת ל"קטינים בסיכון" למה הם כל-כך מרבים לברוח מהמוסדות (ואז המדינה פותחת תיק נגד "ברחנים")? איך יתכן שנערה שפקידות הסעד כל-כך דאגו לטובתה, העדיפה לברוח מהמוסד ולהיעלם למשך ארבע שנים, לחיות ברחוב ואפילו לברוח מבית חולים שבו אושפזה ולא להגיע למסגרת "טיפולית/משקמת" של הרווחה?

לפי דו"ח שמסר שר הרווחה, בשנים 2002-2006 הוצאו מביתם בצו בית משפט 1,001 ילדים בבאר שבע, 2,098 בירושלים, 1,946 בתל אביב. איך יתכן שהחברה כולה לא מזדעזעת מהעובדה ששיעור כה גבוה של צעירים וצעירות מוצאים מבתיהם בכפייה ונכלאים בניגוד לרצונם במוסדות? למה ממשיכה להתנהל באין מפריע מדיניות דרקונית של כליאת בני נוער בתנאי בידוד, סטיגמטיזציה, השפלות והתעללות ושבעקבותיה רבים מפתחים קריירה של שוליות חברתית ועבריינות? למה הרצח של ילדה אחת על ידי הוריה מרעיד את אמות הסיפים במדינה, אך דעיכתם (ולעתים גם מותם) של ילדים רבים מתרחש בשקט מפחיד כבר עשרות שנים ושומרי הסף של המוסר החברתי שותקים? למה שותקים ארגוני הנשים ואינם זועקים את זעקת הנערות? איפה ארגוני זכויות האדם שמתעלמים לנוחיותם מהפשע של ארגוני המדינה נגד החלשים ביותר בחברה? איפה הארגונים למען ילדים, שנלחמים בחירוף נפש נגד הורים "מזניחים" ושותקים מול מדינה שכולאת ומתעללת בילדיה? איפה יפי הנפש שמקימים ועדות לשיפור החינוך של ילדי ישראל אך מתעלמים באדישות מגורלם של עשרות אלפי ילדים?

זה די קל, כי בסך הכל מדובר ב"שבבים אנושיים" שניתזים מסחר בילדים. זהו סחר בבני אדם שמאפשר למלא מוסדות לטובת "יזמים חברתיים" שזכו במכרזי "טיפול בקטינים בסיכון", לטובת גילדות של "פרופסיונאלים" ושל אנשי מינהל ותחזוקה רבים מאד שנשכרים ממנו להפליא. זה סחר מפתה שאין עליו שום עונש, כי מדובר ב"ילדים של אנשים שקופים" חד-הוריות, עולים חדשים וסתם עניים. ילדיהם משמשים מטרה נוחה לסוחרי ילדים ולתומכיהם במעגלי התקשורת, ההון והשלטון, בחברה שמתיימרת לדאוג ולטפח ילדים אך משתמשת בהם כאחרונת כנופיות הפושעים.

המאמר לעצור את כליאת בני הנוער , פרופ. אסתר הרצוג , ynet , אוקטובר 2008

קישורים: