נמלטת מהרווחה בחודש תשיעי: "אם אלד, ייקחו לי את הילדה"

מדיניות משרד הרווחה: פרקטיקה של מנגנוני הממסד לפגיעה חמורה בכבודם, חירותם, פרטיותם, קניינם וצנעתם של מאות אלפי אזרחים.

ספטמבר 2019 – "עושים צהריים" עם יעל דן – אישה הריונית בחודש תשיעי משוטטת לבד ברחובות. לא מדובר בסיפור חריג, או חד פעמי, אלא בקבוצה לא מבוטלת של נשים שנמלטות משירותי הרווחה בשלבים מתקדמים להריונן מחשש שיאלצו אותם למסור את ילדיהן לאימוץ. איילת (שם בדוי) היא אחת מאותן נשים. מאז שהוציאו אותה מהבית האלים בו גדלה, היא מוכרת לרווחה. אין לה עבר פלילי, או היסטוריה של התמכרות לסמים, היא יכולה לעבוד, אבל מצבה הכלכלי בחודשים האחרונים בכי מר. איילת סיפרה היום (רביעי) בשיחה עם יעל דן: "אני מתחננת בפני בעלי דירות שישכירו לי מקום. כרגע אני גרה במחסן וישנה על מזרון על הרצפה". בכל רגע שעובר, תיארה, היא חוששת מתאריך הלידה המתקרב. "אני רוצה לפגוש את הילדה שלי אבל יודעת שאם אלד, איבדתי את החיים שלי – אותה".

משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים מוסר: המרואיינת היתה מוכרת לרווחה בעבר ואף קיבלה סיוע אך היא ניתקה קשר עם העובדת הסוציאלית בחודש מאי. עתידו של התינוק כלל לא נידון ובכלל זה נושא האימוץ. אנו מציעים למרואיינת ליצור קשר עם המחלקה לשירותים חברתיים לקבלת סיוע באופן מיידי.

מודעות פרסומת

"אזהרת לידה"

סיפורה של יולדת שתויגה על ידי עובדות סוציאליות ממשרד הרווחה ב"אזהרת לידה" וילדיה נלקחו לאימוץ סגור.

"אזהרת לידה"

"אזהרת לידה" היא פרקטיקה של מערכת הרווחה, ומערכת הבריאות שתכליתה תפיסת התינוק מידי היולדת מיד לאחר לידתו. עוד לפני הלידה מתגבשת החלטה של גורמי הרווחה, על סמך ספקותיהם בכשירותם של ההורים, שיש להרחיק מהם את התינוק כבר בבית החולים. על ההחלטה ניתן לערער רק מאוחר יותר, בבית משפט.
"אזהרת לידה" הוא מצב שבו כבר בבית החולים מבקשים גורמי הרווחה לקחת תינוקות שזה עתה נולדו מידי הוריהם, בגלל ההערכה שההורים, במקרים רבים אימהות חד־הוריות, אינם מסוגלים לגדל את התינוק.
הוצאת התינוק מרשות הוריו בבית החולים בניגוד להסכמתם המלאה נעשית מכוח סעיף בחוק הנוער, המאפשר לעובדות הסוציאליות להוציא, על פי שיקול דעתן, "צו חירום" ללקיחת התינוק. בעת שהיולדת משוחררת מבית החולים, פקידות הסעד של משרד הרווחה (עובדות סוציאליות לחוק הנוער) אינן מאפשרות להורים להוציא את התינוקות מהתינוקייה.
במידת הצורך, הדבר מובטח באמצעות שוטרים או מאבטחים, שמרחיקים את ההורים ומפקחים על מחלקת היולדות עד להעברת התינוקות למסגרות מפוקחות וחסויות, כמעון תינוקות בפיקוח הרווחה או משפחות אומנה המשמשות כקלט חירום – שם ישהו עד שתימצא להם משפחת אומנה.
"אזהרת לידה" היא מושג בלתי פורמלי, שעורכי דין המייצגים את ההורים עושים בו שימוש. משרד הרווחה אינו נוהג להשתמש בה, אם כי היא נזכרת לעתים בתצהירים של המדינה. ההליך, החריג בקיצוניותו, עטוף בערפל רב ובחשאיות; הוא אינו מפורט בתקנות לעבודה סוציאלית או בחוק הנוער, שמכוחם פועלים גורמי הרווחה. על פי ההערכות, מופעל ההליך הזה עשרות פעמים בשנה.
עדויות מצביעות כי "אזהרת לידה" הוא תהליך שמתנהל מתחילתו ועד תומו באופן בלתי תקין וכמעט חד־צדדי, תוך הפרה של זכויות אדם בסיסיות ומהותיות – כמו הזכות לחיי משפחה, זכות הייצוג, זכות הערר והזכות לסודיות רפואית. מדובר בדרך כלל באימהות חד־הוריות מוחלשות, ששעות ספורות לאחר שילדו נאלצות להתמודד לבדן עם גזירה בלתי אנושית כשהן נטולות כוחות פיזיים ונפשיים ואינן בקיאות בזכויותיהן.
גורמי הרווחה, לעומת זאת, נערכים לכך מבעוד מועד ושולחים הודעה למשרד הבריאות המופצת לכל בתי החולים שבועות רבים לפני מועד הלידה. כך, כשהיולדת מגיעה לבית החולים כדי ללדת או כדי להיבדק טרם הלידה ומוסרת את פרטיה האישיים, יודעים שם מהרגע הראשון שיש לדווח עליה. הדבר נעשה כ"שירות לרווחה", עכל ידי משרד הבריאות – על פי בקשות הרווחה, מבלי להכיר בהכרח את ההורים בעצמם.
"אזהרת לידה" מייצרת תווית על האם כבר בבית החולים, כך שכל פעולה שלה נבחנת ומבוקרת. פוגעים לה בביטחון, מגדילים את הלחץ שיש עליה בלאו הכי, ולמעשה יוצרים נבואה שמגשימה את עצמה. מניסיון, כל אמא שנמצאת תחת איום ולחץ של הרווחה, גם אמא לילדים גדולים, התפקוד ההורי שלה לא משתפר, אלא דווקא נפגע ומידרדר.
ברגע שמפרידים בין אמא לתינוק בבית החולים, שעות אחרי הלידה, מתחילה להיסלל דרך בטוחה לכיוון אימוץ וניתוק תמידי של האם מהתינוק. "אזהרת לידה" מקשה לאמא או להורים לפתח מסוגלות הורית כשמתחילת החיים של הילדים שלהם הם לא פוגשים אותם, או במקרה הטוב, פוגשים אותם לשעה בשבוע במסגרת מפוקחת של הרווחה. איך ייווצר איזשהו קשר בין תינוק להורים שהוא לא מכיר בכלל? להורים האלה גם אין שום סיכוי לעבור את מבחני המסוגלות ההורית, שהרווחה דורשת מהם לעבור אצל פסיכולוגים מטעמה.

א1א2א3

תסקיר זומבי

אוגוסט 2019 – תסקיר מעצר על פי חוק אמור לכלול את נסיבותיו האישיות של הנאשם, משמעות המעצר, החלופות למעצר ולשחרור, או המלצה בדבר תנאים מיוחדים לשחרור בערובה והפיקוח עליהם.
תסקיר מעצר שהגישה קצינת מבחן על נאשמת שהייתה עצורה שנתיים וחודשיים על העלבת עובדי ציבור לא כלל אף מהנדרש על פי חוק.
מאידך כתבה קצינת המבחן (על הנאשמת): "מסרה כי במידה ותחוש מצוקה, תפנה לגורמי רפואה רלוונטיים, ותבחן אפשרות לקבלת טיפול שיחתי או תרופתי".

מדובר בעוול נוראי שביצעה המדינה נגד הנאשמת: שנתיים וחודשיים במעצר על העלבת עובדי ציבור ומשפטה טרם החל. וכל מה שיש בידה של קצינת המבחן הוא לסמם את הנאשמת בסמים פסיכיאטריים ממכרים כדי להפוך אותה לזומבי.
בימים אלו נתבעות חברות התרופות בארה"ב במיליארדי דולרים על שסיפקו סמים פסיכיאטריים קשים וממכרים לשיכוך כאבים ובכך גרמו למותם של מאות אלפי אמריקאים.
מערכת הרווחה הפרימיטיבית במדינת ישראל לא הפנימה את הסכנות הקשות הגלומות בסמים פסיכיאטריים ממכרים וממשיכה לקבוע טיפול פסיכיאטרי כדבר ראשוני לכל אזרח נפגע המערכת.

מצורף תסקיר המעצר קצינת המבחן – אוגוסט 2019.

ת. מ

פייק אימוץ

אוגוסט 2019 – מדוע השירות למען הילד מסתיר מידע מההורים וילדיהם שנמסרו לאימוץ גם לאחר הגיעם לגיל 18? הסיבה לכך היא שבישראל מקובל אימוץ סגור (שיטת אימוץ אדיפוס), כלומר מחיקת הזהות הקודמת של המאומץ ויצירת זהות חדשה עם המאמצים.
שיטת האימוץ הסגור כושלת, אולם רשויות הרווחה אינם מוחקים לעולם אף מתודולוגיה גם אם היא כושלת משום שמדובר באוכלוסיה חזקה הנהנת מסבלה של אוכלוסיה מוחלשת.

פייק תיק אימוץ

ת2.PNGעדויות מטרידות של מאומצים ושל הוריהם הביולוגיים • במשך שנים אבדו בשירות למען הילד מכתבים ומתנות ששלחו ההורים לילדיהם • הסיפור המלא – ב"שישבת"
חגית רון רבינוביץ' , 15.08.2019 , ישראל היום.
מחדל תיקי האימוץ: "בהינף יד מחקו לי את ההיסטוריה"

לצפייה / הורדה תחקיר חגית רון רבינוביץ' – ישראל היום מה- 16.08.2019 הקלק כאן

"שיקרו לנו, טייחו אותנו, מסרו לנו פרטים לא נכונים על נסיבות הולדתנו והאימוץ שלנו, ונורא מכך, העלימו מכתבים ותמונות שההורים הביולוגיים השאירו לנו, מכתבים שמשוועים ליצירת קשר איתנו".
כך טוענים בנים ובנות מאומצים שבגרו והורים ביולוגיים על מה שמתרחש בין כותלי השירות למען הילד, שאחראי לפתיחת תיקי האימוץ. לטענתם, השירות עושה זאת באופן פטרוני וחסר נהלים מסודרים.

סיתוונית עצמון נמסרה לאימוץ מייד עם היוולדה, וכשמלאו לה 18 החליטה לפתוח את תיק האימוץ שלה. "ישבתי מול העובדת הסוציאלית בשירות למען הילד בחיפה", היא מספרת בדמעות, "והיא אמרה לי 'מעולם לא שאלו עלייך, מעולם לא השאירו לך כלום בתיק'. מרוב תסכול ואכזבה עזבתי את הארץ מייד אחרי שחרורי מצה"ל. 22 שנה אחרי שהוריי ואחיי הביולוגיים מצאו אותי בקנדה, שם אני גרה, התוודעתי לגודל השערורייה כשהבנתי שהשאירו לי עשרות מכתבים ותמונות במהלך השנים. זרקו את המכתבים שההורים שלי השאירו לי, ובהינף יד מחקו את ההיסטוריה שלי ורצחו לי את הנשמה. אני רק רוצה לשאול מי אחראי לטירוף הזה של העלמת המכתבים, ואיך הוא ישן בלילה? איך?"

מורן תמיר, אחותה הקטנה של סיתוונית, כועסת. "איבדנו שנים חשובות כל כך עם סיתוונית בגלל התנהלות רשלנית שהיא עילה לתביעה בבית משפט", היא אומרת, "היא לא היתה יורדת מהארץ אילו ידעה שמחכה לה כאן משפחה חמה ואוהבת".
בשבועות האחרונים הגיעו לידי "ישראל היום" עשרות עדויות של מאומצים ושל הורים ביולוגיים בנושא פתיחת תיקי אימוץ. מכולן עולה חשד למחדלים חמורים בהתנהלות של השירות למען הילד, הפועל במסגרת משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. רבים מהמאומצים שפתחו את תיקי האימוץ שלהם, נתקלו בתיקים ריקים, אף שהוריהם הביולוגיים השאירו להם מכתבים, תמונות ופרטים ליצירת קשר, ליום שבו יבקשו להתחקות אחר עברם ואחר מוצאם. רק לאחר שפגשו את הוריהם ואת אחיהם, הם למדו על קיומם של המכתבים.
דינה מימון ילדה את בנה כשהיתה קטינה ונאלצה למסור אותו לאימוץ. כשבנה פתח את תיק האימוץ והם נפגשו, היא התפלאה לשמוע שהוא לא קיבל מהעובדות הסוציאליות מכתבים שהשאירה, מתנות, ואף תכשיטי זהב. "בבר מצווה שלו השארתי לו שרשרת לב חצוי מזהב", היא מספרת, "כשהיה בן 16 השארתי צמיד גורמט. הוא לא קיבל את הדברים האלה, וגם לא כמה וכמה מכתבים שהשארתי לו".
מהשירות למען הילד נמסר בתגובה: "יש מכתבים שמגיעים ללא זהות ולא ניתן לאתר למי הם מיועדים".
ממשרד העבודה והרווחה מסרו: "מדובר בתהליכי אימוץ שהחלו לפני כ־20 שנה לפחות. פרקטיקת העבודה עברה מאז שינויים משמעותיים, בארץ ובעולם".

ש1ש2מחדל תיקי האימוץ_page-0002מחדל תיקי האימוץ_page-0004מחדל תיקי האימוץ_page-0005מחדל תיקי האימוץ_page-0006מחדל תיקי האימוץ_page-0007מחדל תיקי האימוץ_page-0008

הוצאה בכפייה מהבית ילדה שברחה מפנימיה – מתוך סטטוס פייסבוק עו"ד יוסי נקר 01.07.2019

מתוך סטטוס פייסבוק עו"ד יוסי נקר 01.07.2019 על הוצאה בכפייה מהבית ילדה שברחה מפנימיה.

הרווחה באו עכשיו עם שוטר ושתי חיילות לבית בישוב יהודי בשטחים עם שוטר בשם צביקה, שוטר שלא מבין את ההבדל בין משמורת לאפוטרופסות, כדי לקחת נערה בת 15.5 אשר סוף סוף מצאה נחמה אצל אמא כדי להחזיר אותה לפנימיה.

המשמורת הועברה לאב, אך מהר מאד הילדה הוכנסה לאשפוז פסיכיאטרי ארוך ומשם נשלחה בחוסר סמכות על ידי בית הדין הרבני לפנימיה, אפילו לא הוגשה בקשת נזקקות. אנו בהליכי ערעור בבית הדין הרבני הגדול ומשם נמשיך לבג"צ.

עד שסוף סוף מצאה הנערה המסכנה נחמה ופינה שקטה מעבירים אותה חזרה לגיהנום בניגוד לרצונה. עובדות הרווחה הלא מוסמכות מרגישת עצמן חופשיות להיכנס לבית בניגוד לסמכותן, רק לעובדות סוציאליות לחוק נוער יש הסמכה להיכנס לבית פרטי בניגוד להסכמת הבעלים.

הרווחה ובית הדין הרבני לא יכולים להודות שבהחלטה לא חכמה גמרו את החיים של הילדה.
השוטר שאל את הילדה מה היא רוצה והיא אמרה לשוטר שהיא רוצה להישאר עם אמא. בשלב זה השוטר יצא עם העובדות הסוציאליות להתיעצות מחוץ לשטח הבית.
עדכון 20:18 שוטר נוסף הגיע. מפקד המשמרת ולוקח את הילדה. אני שומע הכל בשידור חי. הילדה לא רוצה ללכת. אומרת שהיא רוצה להישאר עם אמא.
עדכון 20:23: מפקד המשמרת שר לעצמו ומנסה לשכנע את הנערה לשים נעליים ולצאת החוצה. השוטרים הרחיקו את האם.
עדכון 20:26 השוטרים הוציאו ואת הילדה מהבית וסגרו את האמא בביתה כדי שלא תצא החוצה.

ה1

עדת מדינה בעל כורחה כדי לקבל חזרה את בתה מרשויות הרווחה

מתוך סטטוס פייסבוק יוסי נקר – 03.04.2019

התגלה לנו הערב מסמך משמעותי שהוסתר מאיתנו מאז שנת 2014 בו המדינה עצמה מודה שעדת מדינה שיתפה פעולה עם המדינה במתן עדות נגד נאשם כדי לקבל את בתה.
וכך נכתב במסמך רשמי של המדינה על ידי ועדה רשמית של המדינה: "היא פנתה להליך פלילי נגדו בשל איומים של הרשויות כי ילדתה תילקח ממנה".
אלא שבבתי המשפט כולל בעליון טענה המדינה ההפך ובתי המשפט פסקו לפי עמדת המדינה ההפוכה כפי שהובאה מפי הפרקליטים ולא בהתאם למסמך רשמי של המדינה.
פשוט בושה.

עדת מדינה בעל כרחה