אימוץ קטין על פי עיריית ירושלים

מרץ 2020 – מאומץ (כיום בן 37) תבע את המאמצת, לשכת רווחה ירושלים והשירות למען הילד, על התעללות חריגה יקבל פיצויים בסך 436,570 ש”ח תמ”ש 18770-07.
אר’ נולד ב-1982 במרוקו, כילד שישי למשפחה ברוכת ילדים. בגיל שנה עלתה משפחתו לישראל, וחיו בעוני קשה. בגיל 5 שנים (אוקטובר 1987) החל הליך אימוצו של אר' על ידי עובדות סוציאליות של עיריית ירושלים.

אר' עבר  התעללות קשה ביותר על ידי המאמצת בליווי העובדות הסוציאליות, ונשלח למוסד פסיכיאטרי איתנים בירושלים למשך תקופה ארוכה.
אר' תבע את המאמצת ואת גורמי הרווחה עיריית ירושלים ויקבל פיצוי  בסך 436,570 ש”ח, על ההתעללות וההזנחה הקשה שחווה על ידי רשויות הרווחה ירושלים והמאמת.
סיפורו של אר' הוא סיפור אימוץ טיפוסי של התעללות והזנחה של ילד שנלקח מהוריו ועבר התעללות קשה על ידי גורמי הרווחה

לצפייה / הורדת פסק דין השופטת רוזנבלט תמ”ש 18770-07 מה- 15 במרץ 2020 הקלק כאן

https://drive.google.com/file/d/1NuodotvfpzIrYZIPMKwjcpr8OVnJkih7/view?usp=sharing

התעללות קשה בבית המשפחה המאמצת

אימו המאמצת של אר’ אילצה אותו לאכול בניגוד לרצונו, עד אשר הקיא את המזון, ואז אולץ לאכול את הקיא. אר’ אולץ לעמוד מול הדלת, עם הפנים לדלת, למשך כל היום, והמאמצת נעצה את האגודל שלה בתוך גבו, על מנת להכאיב לו.

אימו המאמצת של אר’ הכעסה עליו כי הטיס מטוס מנייר דרך החלון, ובתגובה הפשילה את מכנסיו ונתנה לו מכות בישבנו. אחר כך ניערה אותו דרך החלון, ולאחר מכן החטיפה לו שתי סטירות חזקות. באחד המקרים, הפילה המאמצת את אר’ על הרצה, סטרה לו וירקה עליו, ואמרה לבעלה לצלם את האירוע בוידיאו. לאחר מכן אילצה את הילד לצפות בוידיאו ולהגיד שהוא ילד רע.

המאמצת היכתה את אר’ באוטו מכות רצח, וכששבו הביתה המשיכה להכותו.

באחד הימים המאמצת שלחה את אר’ לבית הספר עם חולצה שבה השרוולים נתפרו, כך שלא יכול היה להוציא את כפות ידיו מחוץ לשרוולי החולצה.

בנוסף, אילצה את אר’ להכין שיעורי בית בעמידה עד שעה מאוחרת בילה, ואילצה את אר’ לכתוב 500 פעמים משפטים כגון “אסור לכדרר בבית”, ואם לא מילא את הדפים לשביעות רצונה, הכתה אותו.

ארוחת הבוקר של אר’ מידי יום היתה שיבולת שועל טבולה במים, כשקערת האוכל הוגשה לו במרווח שבין הדלת החיצונית של הדירה, כשהיא מונחת על הרצפה.

באחד הימים במהלך ויכוח בין הילד לבין המאמצת, דחפה אותו המאמצת על דלת זכוכית, ומעוצמת הדחיפה, זכוכית הדלת נשברה, ואחת הזכוכיות נתקעה בגבו של אר’. המאמצת גררה את את אר’ הצורח, שפכה אלכוהול על גבו וצעקה עליו לשתוק.

באחד הבקרים ירד שלג בחוץ בירושלים, והמאמצת זרקה את אר’ החוצה, אל השלג בעודו בתחתונים בלבד. רק לאחר ששכנה שאלה את אר’ למה הוא מסתובב בלי בגדים בחוץ בשלג, הכניסה אותו המאמצת חזרה הביתה.

באחד הימים המאמצת דרשה מאר’ לעדור את כל הגינה, ולא נתנה לו להיכנס הביתה עד שיסיים את העבודה, על אף שהיה זה יום חם מאוד. אר’ נאלץ לעבוד בגינה במשך יום שלם, לבד, בחוץ, ללא אוכל ושתיה.

המאמצת הכתה את אר’ עם פסי גומי של משחק הרכבת שלו, ירקה עליו וסטרה לו. המאמצת הכתה את אר’ כמעט מדי יום גם באמצעות מחבת. בשלב מסוים, עו”ס עיריית ירושלים הזהירה את המאמצת ואסרה עליה להתעלל בא’. לאחר שהוזהרה המאמצת, היא נעלה את אר’ בחדר בבית למשך רוב שעות היום, למשך 4 חודשים, כשהוא מורשה לצאת מן החדר רק לשם אכילה, עשיית צרכים וטיול, בהמשך לא התאפשר לאר’ לעשות את צרכיו בשירותים של המשפחה, והוא אולץ במשך חודש ימים לעשות את צרכיו בדלי, כשהמאמצת נעלה אותו במקלט למשך חודש ימים. מתוך החדר שבו הוחזק, הוצאו רוב החפצים, כי אר’ החל לזרוק אותם ולהשמיד אותם. מתוך חדר זה, יצא אר’ לאשפוז בבית חולים איתנים למשך שנתיים, כשהוא ננטש על ידי המאמצת.

להלן מספר צילומי קטעים מפסק הדין:

ת1

ת2

ת3

ת4ת5

ת7

ת8

ת9
אימוץ ילד על פי עיריית ירושלים – מתוך תמ”ש 18770-07 מה- 15 במרץ 2020

גילה יונה

אוקטובר 2019 – עד שמשרד הרווחה החליט "לטפל" בה ולקחת ממנה את בתה הקטנה היא הייתה אם למופת מאושרת. לאחר שבלשכת הרווחה פתחו תיק, העניינים התדרדרו במהירות.

מתוך פוסט פייסבוק של ליאון ליאון 11.10.2019 – חברים שלי אני לא מצליחה להירדם,גילה יונה חברה יקרה ששוחחתי איתה הרבה פעמים בטלפון נעלמה לנו לפני חודש בערך, אני ניסיתי להיתקשר והיא לא זמינה . הבטחתי לה שאפיץ את הסיפור שלה לכל מי שאני יכולה. כתבתי לאמנון לוי, לגיא לרר,לנתן זהבי , לכולם כתבתי שלקחו לה את הילדה כבר בחדר לידה, לא נתנו לה סיכוי אפילו הקלוש ביותר להיות אמא. אישפזו אותה בכפיה שוב פעם בצו בית מישפט בביית חולים טירת הכרמל,וואלה תגידו לי אתם,מי שעובדת ב3 עבודות ,מנקה ,מבשלת ,מחזיקה ביית נקי ומטופח ,איך יש מצב שמסממים אותה בכדורים קשים ובזריקות הרגעה עד שאיבדה צלם אנוש. הבחורה חוסכת כסף שיהיה לה ליקנות לילדה שלה מתנות וחוסכת לה לעתיד. אישפזו אותה כי כל הזמן היתה מיתקשרת ובאה למישפחה המאמצת בלי אישור רק כדי ליגנוב עוד חיבוק ונשיקה מהילדה שלה שיצאה לה מהבטן, גילה לא הפסיקה לדבר עלייה,לא שכחה אותה לדקה ולשניה. בבקשה תעזרו לי ,נחמה דר,רפול זיגמנד זיגמנד אורלי הרריsheli Sheli Dinardinar תשתפו בקבוצות זעקת האימהות איפה שאתם יכולים,לא מגיע לה למות שם.


ג5ג1ג2ג4

מדינת רווחה – מדינת צללים

אוקטובר 2019 – לשכת רווחה באר-שבע זימנה אמא חד הורית וילדיה להגיע לרווחה עם ארבעת ילדיה, לקבל תלושים לקניות לחג. האמא, בתמימותה, הגיעה עם ארבעת ילדיה, ואז העו"סית מסרה לה צו חירום ללקיחת 4 ילדיה, והודיעה לה שהיא מוציאה ממנה את הילדים ברגע זה.

ראו באיזה קור רוח, הרווחה חוטפת מהאמא את ילדיה ומורה לה לא לבכות, כשהאמא מתחננת על בתה התינוקת האחוזה בזרועותיה: "היא קטנה", אומרת האמא ובוכה על גורל בתה. פקידת הסעד בשיא האדישות אומרת לילד החטוף "הופה", ומגיעה לאמא לקחת ממנה את בתה התינוקת האחוזה בזרועותיה, כשהיא אומרת לאמא הבוכיה: "יפה שלי, מה הבטחנו?", האמא לא הבטיחה דבר, ואומרת לפקידת הסעד בבכי: "אבל היא קטנה, היא קטנה, היא תינוקת", מבקשת על גורל בתה בבכי קורע לב, והתינוקת אוחזת בשתי ידיה בעוצמה את צווארה של האמא מסרבת לעזוב.

שתי העו"סיות מקיפות את האמא, העו"סית עם השיער השחור אוחזת בידיה את התינוקת, כדי לחטוף מהאמא האומללה את התינוקת הקטנה שלה.

זה השלב, שהרווחה עוברת לחטיפת הילדה הבוגרת יותר, שנצמדת לאימה ומסרבת לעזוב אותה. הילדה בוכה, שמה את ראשה על צוואר האם, מחבקת את האמא בעוצמה ומסרבת להרפות. העו"סית פשוט לוקחת אותה מידיה של האמא, ונעלמת ברכבה עם ארבעת ילדיה החטופים של האמא.

סרטון מחריד זה התרחש במדינת ישראל, כשמנכ"ל משרד הרווחה, אביגדור קפלן, מאפשר את הזוועות הללו. על כל ילד במוסד, המדינה משלמת מעל 18,000 ש"ח בחודש ועל התינוקת מעל 24 אלף ש"ח בחודש.

נמלטת מהרווחה בחודש תשיעי: "אם אלד, ייקחו לי את הילדה"

מדיניות משרד הרווחה: פרקטיקה של מנגנוני הממסד לפגיעה חמורה בכבודם, חירותם, פרטיותם, קניינם וצנעתם של מאות אלפי אזרחים.

ספטמבר 2019 – "עושים צהריים" עם יעל דן – אישה הריונית בחודש תשיעי משוטטת לבד ברחובות. לא מדובר בסיפור חריג, או חד פעמי, אלא בקבוצה לא מבוטלת של נשים שנמלטות משירותי הרווחה בשלבים מתקדמים להריונן מחשש שיאלצו אותם למסור את ילדיהן לאימוץ. איילת (שם בדוי) היא אחת מאותן נשים. מאז שהוציאו אותה מהבית האלים בו גדלה, היא מוכרת לרווחה. אין לה עבר פלילי, או היסטוריה של התמכרות לסמים, היא יכולה לעבוד, אבל מצבה הכלכלי בחודשים האחרונים בכי מר. איילת סיפרה היום (רביעי) בשיחה עם יעל דן: "אני מתחננת בפני בעלי דירות שישכירו לי מקום. כרגע אני גרה במחסן וישנה על מזרון על הרצפה". בכל רגע שעובר, תיארה, היא חוששת מתאריך הלידה המתקרב. "אני רוצה לפגוש את הילדה שלי אבל יודעת שאם אלד, איבדתי את החיים שלי – אותה".

משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים מוסר: המרואיינת היתה מוכרת לרווחה בעבר ואף קיבלה סיוע אך היא ניתקה קשר עם העובדת הסוציאלית בחודש מאי. עתידו של התינוק כלל לא נידון ובכלל זה נושא האימוץ. אנו מציעים למרואיינת ליצור קשר עם המחלקה לשירותים חברתיים לקבלת סיוע באופן מיידי.

"אזהרת לידה"

סיפורה של יולדת שתויגה על ידי עובדות סוציאליות ממשרד הרווחה ב"אזהרת לידה" וילדיה נלקחו לאימוץ סגור.

"אזהרת לידה"

"אזהרת לידה" היא פרקטיקה של מערכת הרווחה, ומערכת הבריאות שתכליתה תפיסת התינוק מידי היולדת מיד לאחר לידתו. עוד לפני הלידה מתגבשת החלטה של גורמי הרווחה, על סמך ספקותיהם בכשירותם של ההורים, שיש להרחיק מהם את התינוק כבר בבית החולים. על ההחלטה ניתן לערער רק מאוחר יותר, בבית משפט.
"אזהרת לידה" הוא מצב שבו כבר בבית החולים מבקשים גורמי הרווחה לקחת תינוקות שזה עתה נולדו מידי הוריהם, בגלל ההערכה שההורים, במקרים רבים אימהות חד־הוריות, אינם מסוגלים לגדל את התינוק.
הוצאת התינוק מרשות הוריו בבית החולים בניגוד להסכמתם המלאה נעשית מכוח סעיף בחוק הנוער, המאפשר לעובדות הסוציאליות להוציא, על פי שיקול דעתן, "צו חירום" ללקיחת התינוק. בעת שהיולדת משוחררת מבית החולים, פקידות הסעד של משרד הרווחה (עובדות סוציאליות לחוק הנוער) אינן מאפשרות להורים להוציא את התינוקות מהתינוקייה.
במידת הצורך, הדבר מובטח באמצעות שוטרים או מאבטחים, שמרחיקים את ההורים ומפקחים על מחלקת היולדות עד להעברת התינוקות למסגרות מפוקחות וחסויות, כמעון תינוקות בפיקוח הרווחה או משפחות אומנה המשמשות כקלט חירום – שם ישהו עד שתימצא להם משפחת אומנה.
"אזהרת לידה" היא מושג בלתי פורמלי, שעורכי דין המייצגים את ההורים עושים בו שימוש. משרד הרווחה אינו נוהג להשתמש בה, אם כי היא נזכרת לעתים בתצהירים של המדינה. ההליך, החריג בקיצוניותו, עטוף בערפל רב ובחשאיות; הוא אינו מפורט בתקנות לעבודה סוציאלית או בחוק הנוער, שמכוחם פועלים גורמי הרווחה. על פי ההערכות, מופעל ההליך הזה עשרות פעמים בשנה.
עדויות מצביעות כי "אזהרת לידה" הוא תהליך שמתנהל מתחילתו ועד תומו באופן בלתי תקין וכמעט חד־צדדי, תוך הפרה של זכויות אדם בסיסיות ומהותיות – כמו הזכות לחיי משפחה, זכות הייצוג, זכות הערר והזכות לסודיות רפואית. מדובר בדרך כלל באימהות חד־הוריות מוחלשות, ששעות ספורות לאחר שילדו נאלצות להתמודד לבדן עם גזירה בלתי אנושית כשהן נטולות כוחות פיזיים ונפשיים ואינן בקיאות בזכויותיהן.
גורמי הרווחה, לעומת זאת, נערכים לכך מבעוד מועד ושולחים הודעה למשרד הבריאות המופצת לכל בתי החולים שבועות רבים לפני מועד הלידה. כך, כשהיולדת מגיעה לבית החולים כדי ללדת או כדי להיבדק טרם הלידה ומוסרת את פרטיה האישיים, יודעים שם מהרגע הראשון שיש לדווח עליה. הדבר נעשה כ"שירות לרווחה", עכל ידי משרד הבריאות – על פי בקשות הרווחה, מבלי להכיר בהכרח את ההורים בעצמם.
"אזהרת לידה" מייצרת תווית על האם כבר בבית החולים, כך שכל פעולה שלה נבחנת ומבוקרת. פוגעים לה בביטחון, מגדילים את הלחץ שיש עליה בלאו הכי, ולמעשה יוצרים נבואה שמגשימה את עצמה. מניסיון, כל אמא שנמצאת תחת איום ולחץ של הרווחה, גם אמא לילדים גדולים, התפקוד ההורי שלה לא משתפר, אלא דווקא נפגע ומידרדר.
ברגע שמפרידים בין אמא לתינוק בבית החולים, שעות אחרי הלידה, מתחילה להיסלל דרך בטוחה לכיוון אימוץ וניתוק תמידי של האם מהתינוק. "אזהרת לידה" מקשה לאמא או להורים לפתח מסוגלות הורית כשמתחילת החיים של הילדים שלהם הם לא פוגשים אותם, או במקרה הטוב, פוגשים אותם לשעה בשבוע במסגרת מפוקחת של הרווחה. איך ייווצר איזשהו קשר בין תינוק להורים שהוא לא מכיר בכלל? להורים האלה גם אין שום סיכוי לעבור את מבחני המסוגלות ההורית, שהרווחה דורשת מהם לעבור אצל פסיכולוגים מטעמה.

א1א2א3