שוטרים מנטרלים אישה "להכשיר" הקרקע לקחת ממנה ילדיה

מאי 2018 – הוידאו מדף פייסבוק יוסי נקר.
הנוקשות והתוקפנות של העובדות הסוציאליות נגד הורים להוציא הילדים מהבית לתעשיות האימוץ האומנה והפנימיות. מי כמו העובדות הסוציאליות מכירות את המצב הסוציואקונומי של אותה אישה והן משתמשות בזה באלימות נגדה כדי לקחת ממנה את ילדיה.
האישה עכשיו תועבר לידיה של הפרקליטות אשר לא יחוסו עליה באלימות מילולית והטלת עונשים כבדים. מן הסתם ימצאו איזה פרקליטה צעירה שלא רואה אנשים ממטר כדי להרשיע אותה, שכל מה שמעניין אותה זה משכורת טובה וקריירה מקצועית.
ילדיה של אותה אישה יוכנסו לתעשיית משרד הרווחה, תעשיית אבחונים, תיוגים, סמים פסיכיאטריים, מוסדות רוווחה ועוד. הרבה כסף יזרום עכשיו בין גורמי רווחה ו"מקצוע" שונים בשם טובת הילד.

מדף הפייסבוק יוסי נקר
(לפתוח רמקולים)
ביום 17.5.18 בצהריים הוצאו שלושה קטינים מאם בהליך לא תקין בעליל שהוביל להתנהלות אלימה של שוטרי משטרת ישראל כלפי האם בחסות הרווחה, ללא כל רחמים.
למעשה האם לא זומנה כדין לדיון בית המשפט. באופן מכוון לא טרחו להודיע לי על הדיון, לא הרווחה, לא האפוטרופוס לדין ולא בית המשפט בשעה שידעו שאני מייצג
הדבר הכי מרגיז הוא שבעוד שבני הציבור קבלו בפני השוטרים על האלימות המוגזמת, פקידת הסעד שתקה.
להלן תצהיר האם המדבר בעד עצמו.
תצהיר
אני, החתומה מטה, XXXX ת"ז XXXX , לאחר שהוזהרתי כי עלי לומר את האמת וכי אהיה צפויה לעונשים הקבועים בחוק אם לא אעשה כן, מצהירה בזאת ובכתב כדלקמן:
1. אני המשיבה בתיק צב"נ XXXX .
2. אני רוצה לציין כי אני לא קיבלתי שום זימון לדיון בית משפט ביום 17.5.18 לשעה 09:30 או לשעה נדחית.
3. אני מדגישה שגם ביום 16.5.18 לא פנו אלי ולא הודיעו לי על דיון ביום 17.5.18. גם בקשת נזקקות שניטען כי הוגשה לא נמסרה לי.
4. ביום 17.5.18 בסמוך לשעה 12:00 בצהרים, בשעה שאני בביתי ברח' XXXX, דפקו על הדלת בחוזקה. ראיתי בעינית שני שוטרים. הם אמרו לי מעבר לדלת שהם באו לקחת אותי לבית משפט. לא נאמר לי מדוע עלי ללכת לבית משפט. אני אמרתי להם שצריך לשלוח לי זימון בצורה מסודרת כדי שאני אגיע לבית המשפט ולכן אני לא מתכוונת להגיע איתם לבית המשפט.
5. אני רוצה לציין כי אני לא איימתי על אף אחד בסכין ולא פתחתי את הדלת. גם לאחר מכן במשטרה לא נחקרתי על איום בסכין למעשה לא נחקרתי בכלל במשטרה.
6. בשלב מסוים השוטרים עזבו את דלת דירתי.
7. בשעה 13:17 ירדתי מדירתי במטרה ללכת לאסוף את בני XXXX בן 6 מגן הילדים (וזאת לאחר שקיבלתי טלפון מXXXX, בת דודתי, שהיתה אמורה לאסוף את XXXX וXXX, לפיו הגיעו שוטרים ועובדת סוציאלית לגן של XXXX. אני מתפלאת על כך).
8. ליד הבית חיכו לי שני שוטרים. הם פנו אלי ואמרו לי שאני צריכה להצטרף אליהם לתחנת המשטרה. הם לא אמרו לי שאני צריכה להגיע לבית משפט. אמרתי שאני בדרכי להביא את בני מהגן ואז הם התקרבו אלי וניסו לתפוס אותי ומיד אזקו אותי באלימות כאשר ידיי מאחורי הגב ואזקו גם את רגליי. אני הופלתי על הארץ. גופי שופשף באספלט. הושארתי על האספלט עשר דקות כשאני שוכבת על הבטן, כאשר שוטר אחד, כשאני כבר אזוקה בידיי וברגליי, שם את ברכו על גבי והשוטר השני מחזיק את רגליי.
9. אני מודה כי בכל אותו זמן אני צעקתי מכאבים. אני ביקשתי מהשכנים שצפו שיצלמו את האלימות נגדי.
10. השוטרים חיכו לניידת נוספת, והגיעו שני שוטרים נוספים. אחד מהם עלה ביחד עם העובדת הסוציאלית XXXXX לביתי לאחר שהמפתחות נחטפו מידי כאשר נאזקתי. לא ברור לי באיזה זכות נכנסה העובדת הסוציאלית עם השוטר לבית שלי. כנראה הם רצו לצלם תמונות של הבית.
11. לאחר עשר דקות על הבטן כשאני אזוקה הורמתי על ידי שני השוטרים, שמו אותי ברכב והובילו אותי לתחנת המשטרה.
12. בסמוך לשעה 16:00 שוחררתי מבלי שנחקרתי וגם המשטרה לא סברה שאני במצב נפשי הדורש בדיקה פסיכיאטרית.
13. אבקש לציין כי עו"ד נקר מסר לי מפיה של עו"ד XXXX כי הדיון בבית המשפט החל רק לאחר השעה 14:00, כך שכאשר נעצרתי כלל לא היתה כוונה להביא אותי לדיון.
14. אני משערת שכאשר נעצרתי היתה כוונה להרחיק אותי מהאיזור על מנת שיהיה קל לקחת את הילדים.
15. אני לא במצב פסיכוטי. לא הייתי במצב פסיכוטי. עד לדיון אגיש אישור על כך. הילדים כולם תפקדו והלכו לבית הספר ולגנים.
16. לא ברור לי איך בית משפט ומערכת רווחה מאמינים לאדם ש____________.
17. אציין כי עו"ד נקר מסר לי מפיה של XXX כי כביכול נתתי הוראה לרווחה לא לערב את אימי. אין זה נכון. כאשר פנו אלי ביום 26.4.18 אני אמרתי לרווחה לפנות לעורך הדין שלי.
18. אורח חיי הוא חרדי. לצערי לא קיבלו את ילדי למסגרת של ___. אורח חיי לא תואם את זה של בית הספר.
19. אני לא הזנחתי את ילדיי. ________________.
20. אבקש לציין כי בשעה שאני יושבת אצל בא כוחי ביום 18.5.18 בשעה 13:54 התקשרה עו"ס XXX אלי ממספר חסום. נתתי לה לדבר עם בא כוחי ששאל אותה מדוע לא פנו אליו לפני הדיון. עו"ס XXX השיבה לו: "לא ידוע לנו שאתה מייצג את האמא. היה תיק והסתיים".
21. אני טוענת שזו חוצפה גדולה לא להודיע לבא כוחי על הדיון בשעה שיפוי כח נמסר לרווחה. למען הדיוק הוא נמסר לXXXX כבר ביום 15.1.18 בהודעת ווטסאפ עם צילום תעודת הזהות שלי.
22. אבקש לציין כי המשטרה לא מסרה לי את הפרוטוקול של הדיון ונאמר לבא כוחי שהיא היתה אמורה לעשות כן.
23. הנני מצהירה כי זה שמי, זו חתימתי ותוכן תצהירי לעיל אמת.
_________________
XXXX
המצהירה
א י ש ו ר
אני, יוסי נקר, עו"ד מיקנעם עילית מאשר בזה כי ביום 18 מאי, 2016 הופיעה בפני XXXX ת"ז XXXX, ולאחר שהזהרתיה כי עליה להצהיר את האמת אחרת תהיה צפויה לעונשים הקבועים בחוק, אישרה את נכונות הצהרתה וחתמה עליה בפני.
__________
יוסי נקר, עו"ד

מודעות פרסומת

האם פקידת הסעד מסייעת למשפחה?

זה מתחיל בפגישה עם עובדת סוציאלית חייכנית ונחמדה שרוצה "רק לעזור" או לפעמים מלל תוקפני, אולם לאט לאט מתברר שיש גם מעורבות של בית משפט, צווי חירום להוצאת הילד מהבית, הסדרי ראיה והוצאות של עשרות אלפי, וגם מאות או מליוני שקלים להחזרת הילד מה שלא מצליח כ"כ מהר, וכאב לב עצום על חוסר האונים של היקר שנלקח מהבית. משפחות מתרוששות, הורים וילדים נפגעים נפשית וכלכלית.
ופקידת הסעד? היא מכוסה ומגובה במסמכים ואינה אחראית על כלום.

האם פקידת הסעד מסייעת למשפחה

תכניות טיפול לשכת הרווחה

תכנית טיפול לשכת הרווחהאוקטובר 2017 – רשויות הרווחה קשורות בקשר הדוק עם"ספקי שירות" כגון: פסיכיאטרים, פסיכולוגים, מכוני מסוגלות הורית וכדו'. סביר להניח שהעובדת הסוציאלית תציע סוג של עסקה, ותאמר שתוכל להיות משמורן על הילד שלך אם תסכים ל"טיפול" או "בדיקה" , "אבחון" כמו בדיקות פסיכולוגיות, בדיקות סמים, טיפול וכו '. פירושה של הצעה כזאת זה שאין להן מספיק ראיות כדי לקחת את הילד שלך למשמורת שלהם, אבל אם אתה פשוט תלך ל"ספקי השירות שלהם" הן עלולות לקבל את ה"ראיות" שהן צריכות באמצעות דוחות "ספק השירות" שלהן.

למשל, אם אתה מואשם בשימוש בסמים. הם רוצים שתלך לשירות בדיקות סמים כדי להוכיח את שאתה "נקי". אתה אומר, "טוב, אני לא משתמש בסמים, אני אלך". אבל אז אתה מוצא את עצמך מול תוצאות כוזבות חיוביות … או אם אתה מפספס את הבדיקה זה ייחשב כמו תוצאה חיובית.

החיים שלך משתבשים קשות, כי אתה צריך ללכת לפגישות מתוזמנות, להחמיץ עבודה, לעשות סידורים מיוחדים לטיפול בילדים וכו. זה לא שירות עבורך אלא שירות עבור העובדות הסוציאליות לנסות להשיג "ראיות" נגדך כדי שיוכלו לקחת את הילדים שלך משם.

לכן מומלץ לא לחתום על התוכניות שלהם. לא להודות בשום דבר. להכריח אותם להוכיח את התיקים שלהם בבית המשפט, במשפט מלא. העובדות הסוציאליות ינסו כל טריק כדי לגרום לך להסכים ל"תוכניות הטיפול" החולניות שלהן. עליך לעמוד איתן ופשוט לומר "לא" כאשר הן מבקשות ממך לחתום על ויתור על הזכויות המשפטיות שלך.

פרשת הבלוגרים: מחאה מול בית שרת המשפטים איילת שקד – 07.09.2017

07.09.2017 – עצרת מחאה מול בית שרת המשפטים איילת שקד על מעצרם של הבלוגרים לורי שם טוב, מוטי לייבל ועו"ד צבי זר העצורים מעל ששה חודשים וטרם החל משפטם. עיסוקם העיקרי של הבלוגרים היה על המדיניות הדורסנית של משרד הרווחה נגד אוכלוסיות מוחלשות. משרד הרווחה פועל לאורך עשרות שנים שנים בצורה דורסנית נגד אוכלוסיות מוחלשות החל מפרשת העלמותם של ילדי תימן, פרשת ילדי הגזזת, ועד ימינו בהוצאת ילדים מביתם בועדות סטטוטוריות שיצר המשרד המכונות ועדות החלטה. ועדת גילת לבדיקת התנהלותן של ועדות ההחלטה קבעה שורה של המלצות מסקנות חשובות על דרך התנהלותן הלא הוגנת של ועדות אלו אולם משרד הרווחה אינו מיישם המלצות אלו. משרד הרווחה לא מיישם אף המלצות בעיקר זכויות משפחות וילדים מוחלשים, של ועדות בדיקה כגון מבקר המדינה, ועדת סלונים נבו, ועדת רוטלוי ועוד.

 

עפרה ענקרי על ועדות החלטה

22.07.2017 – ועדות ההחלטה מתנהלות בצורה לא הוגנת מול המשפחות בהוצאת הילדים מהבית, כך נקבע גם בועדת גילת שחקרה בנושא ואף אחת מהמלצותיה לא יושמה ע"י משרד הרווחה.

פקידת סעד ארצית חנה סלוצקי: "משרד הרווחה רודף אחרי פסיכיאטרים מחוזיים על מנת לקבל חוות דעת לאשפוז"

פקידת סעד ארצית לחוק הנוער חנה סלוצקי
חנה סלוצקי – פקידת סעד ארצית לחוק הנוער

בתאריך 21/01/2008 פורסמה הודעה לעיתונות מטעם הועדה לפניות הציבור בנושא אשפוז קטינים בבתי חולים פסיכיאטריים

להלן ציטוטים מההודעה :

מכות, בעיטות, דחיפות, גרירות, קשירות, צעקות, זריקות מטשטשות וכפיתות
הישיבה התקיימה בעקבות פנייה שהגיעה לוועדה ממנה עולה שבמדינת ישראל מתאשפזים ילדים קטנים (בגיל 6) בבתי חולים פסיכיאטריים. מעדויות ותחקירים שנאספו עולה כי ילדים רבים המאושפזים בבתי חולים פסיכאטריים מקבלים עונשים הנקראים ”טיפולים” לדוגמא: התנהגות פרועה של הילד בבוקר עלולה לגרור זריקת הרגעה בערב, בזמן שהילד כבר ממילא רגוע. הצוות עצמו מאיים על ילדים בזריקות, בבידוד ובכפיתות. לעיתים קושרים את הילדים או שמים אותם בבידוד לשעות רבות.
כמו כן, עולה כי הורים שנכחו בבתי החולים הפסיכיאטרים מספרים על מכות, בעיטות, דחיפות, גרירות, קשירות, צעקות, זריקות מטשטשות וכפיתות שנעשו בנוכחות ילדיהם- דבר שהשפיע קשה מאוד על ילדיהם, גם אם הם עצמם לא עברו התעללויות כאלה. מעדויות אלו עולה כי משפחות לקטין או קטין עצמו מוחתמים פעמים רבות על הסכמה לאשפוז תחת לחץ ואילוצים, שמא לא יעשו כן הם יאושפזו במחלקה סגורה ולמשך זמן ארוך, לעומת אשפוז בהסכמה.

על אסון של אנשים לא עושים כסף
יו”ר הוועדה, ח”כ סופה לנדבר ציינה בתחילת הישיבה, כי האשפוז הפסיכיאטרי הוא נושא מורכב וקשה בכל היבטיו, הן עבור המטופל והן עבור משפחתו. חלק מהקושי מתבטא בתווית השלילית שמלווה את המטופל בתחנות שונות בחייו. לפיכך, ציינה כי חשוב במיוחד לטפח את מסגרות הטיפול בקהילה שאינן מנתקות את הקטין מסביבתו ומשגרת חייו. יו”ר הוועדה ציינה, כי הסטיגמה של הילדים שמתאשפזים בבתי החולים גם אם רק לצורך בדיקה פסיכיאטרית היא לכל החיים.
ח”כ לנדבר ציינה כי הנתונים שהגיעו לוועדה מצביעים על כך שקיים מחסור בתחום השירותים בקהילה. לפיכך ניתן להסביר את מגמת האשפוזים החוזרים בבתי-חולים פסיכיאטרים והעלייה בשנים האחרונות בשיעורם, ובכלל זה גם של ילדים ונוער.
עוד עולה מהנתונים כי חל גידול במסלול הטיפול האמבולטורי, 9,163 ילדים ובני נוער בשנת 2006 שטופלו במרפאות אלו, לעומת 10,955 בשנת 2007. כמו כן, עד לסוף ספטמבר 2007 אושפזו 659 ילדים ובני-נוער לפחות ליום אחד. על-פי נתוני משרד הבריאות, בתחילת 2007, 8% מהקטינים שהו למעלה משנה באשפוז פסיכיאטרי ו-92% מהקטינים עד שנה.
ח”כ לנדבר ציינה בפני הנוכחים כי ”על אסון של אנשים לא עושים כסף ובמערכות הבריאות והרווחה צריכים להיות יותר קשובים לצרכי הילדים וההורים. לא יכול להיות שאף אחד, לא יצטרך להסביר להורים ולילדיהם מה הם זכויותיהם ולמי עליהם לפנות”.
במהלך הישיבה ביקשה ח”כ לנדבר לקבוע קריטריונים מפורטים למקרה מבחן של קטין לאשפוז פסיכיאטרי, בעיקר בדבר קריטריונים לקביעת מסוכנות של קטין לצורך קביעת מבחן האשפוז של קטין. כמו כן , ציינה ח”כ לנדבר כי קיימת בעיתיות בחוק שאין כיום חובת ייצוג לילדים ולנוער על ידי עורך דין בפני הוועדות הפסיכיאטריות המחוזיות.

משרד הרווחה רודף אחרי פסיכיאטרים מחוזיים על מנת לקבל חוות דעת לאשפוז
הגב` חנה סלוצקי, פקידת סעד ארצית לחוק הנוער במשרד הרווחה, ציינה כי בשנת 1995 נחקק תיקון לחוק הנוער שמטרתו להגן על זכויות ילדים והורים בעת מתן טיפול נפשי לילדים. לדבריה, אין אשפוז במסגרת פסיכיאטרית מבלי בדיקת פסיכיאטר מחוזי. לדברי הגב` סלוצקי, משרד הרווחה רודף אחרי פסיכיאטרים מחוזיים על מנת לקבל חוות דעת לאשפוז. הגב` סלוצקי ציינה, כי ”היד אינה קלה על ההדק, הפסיכיאטרים אינם ממהרים לאשפז ילדים”. כמו כן יש במשרד הרווחה חלופות לאשפוז- פנימיות טיפוליות שיש בהן ייעוץ פסיכיאטרי.

"ילד של המדינה"אחת מהפונות שנכחה בוועדה היא אמא לילד בן 15 שבבית הספר היה שקט ולא חברותי. חודש ימים לפני סיום שנת הלימודים פנתה יועצת בית הספר לרווחה מבלי ליידע את ההורים על חשד לבעיה ומבלי לטפל בילד במסגרת בית הספר, במסגרת שיחה עם יועץ ו/או פסיכולוג. הילד הלך והסתגר והחליטו לאשפזו במחלקה סגורה בבית חולים פסיכיאטרי למשך חצי שנה. לדברי האם, אף אחד לא הסביר להם את זכויותיהם, הם היו בבית משפט 6 פעמים ללא ייצוג עורך דין. לדבריה, כשרצתה להוציא את הילד מבית החולים ולטפל בו במסגרת הקהילה אמרו לה שזה ”ילד של המדינה ולא ילד שלה” והם יודעים מה הכי טוב בשבילו. לדבריה, בבית חולים שבו היה בנה מאושפז, הוא שהה בחדר סגור, התקלח במים קרים בלבד ולא נתנו לו לאכול, הוא שהה עם נרקומנים ומסוממים ונתנו לו שם הרבה כדורים לבלוע ומאז שהילד השתחרר מבית החולים הפסיכיאטרי הוא שוהה בבית ללא מסגרת. בנה לא חזר לבית הספר כי הוא ממתין חודשיים לוועדת השמה. לדבריה, כל המערכות היום נגדה ואף אחד לא מייעץ או מסייע לה.

המטפלים מודים שהטיפול לא מועיל לילדים
פונה נוסף שנכח בוועדה סיפר שהסתובב בבתי חולים פסיכיאטריים ותאר את המתרחש שם. לדבריו, הצוותים המטפלים בבתי החולים מודים שהטיפול לא מועיל לילדים אך בכל זאת נותנים לילדים כדורים ומזריקים להם זריקות. לדברי הפונה, נועלים את הילדים בחדרים חשוכים מאחורי דלתות ולהורים נותנים להיכנס רק אחרי ש”מסדרים” את הילדים והילדים מתחננים להוציא אותם משם.
הפרת זכויות אדם ופשע נגד אותם ילדים ומשפחות
הגב` אלה שנר, יו”ר עמותת מגן לזכויות אנוש, ציינה בישיבה כי קיימת מחאה ציבורית עצומה של הורים רבים שמצאו את ילדם באשפוז כפוי בצו הפסיכיאטר המחוזי. במדינה דמוקרטית חל איסור על מעצר או מאסר של ילדים. לדבריה, ”אשפוז בכפיה של ילדים כל כך קטנים, מבלי שישנו איזשהו ניסיון אמיתי לשקם אותם בביתם, היא הפרת זכויות אדם ופשע נגד אותם ילדים ומשפחות” וכי ”ילד בן 6 לא יכול להיות מסוכן ואפשר לשמור עליו”. הגב` שנר דרשה להקים ועדת חקירה ולבדוק את כל מה שמתבצע בבתי החולים הפסיכיאטריים.
.


.
נקודות:

  • הפרסום אמנם עוסק בהוצאת ילד מהבית לטיפול פסיכיאטרי אך הוא גם מתאים לתהליך ההשמה החוץ ביתית של קטינים ע"י לשכת הרווחה ברשות המקומית.
  • קיים מחסור בתחום השירותים בקהילה. לפיכך ניתן להסביר את מגמת האשפוזים החוזרים בבתי-חולים פסיכיאטרים והעלייה בשנים האחרונות בשיעורם, ובכלל זה גם של ילדים ונוער.
  • השהיה בבי"ח פסכיאטרי לילדים היא בתנאים קשים כאשר במחלקות סמוכות מאושפזים מבוגרים.
  • הצוותים המטפלים בבתי החולים מודים שהטיפול לא מועיל לילדים אך בכל זאת נותנים לילדים כדורים ומזריקים להם זריקות.
  • אשפוז בכפיה של ילדים כל כך קטנים, מבלי שישנו איזשהו ניסיון אמיתי לשקם אותם בביתם, היא הפרת זכויות אדם ופשע נגד אותם ילדים ומשפחות.
  • הסטיגמה של הילדים שמתאשפזים בבתי החולים גם אם רק לצורך בדיקה פסיכיאטרית היא לכל החיים
  • לא קיימים קריטריונים למבחן אשפוז של קטין.
  • משרד הרווחה רודף אחרי פסיכיאטרים מחוזיים על מנת לקבל חוות דעת לאשפוז ילדים.
  • קיימת בעיתיות בחוק שאין כיום חובת ייצוג לילדים ולנוער על ידי עורך דין בפני הוועדות הפסיכיאטריות המחוזיות.
  • משפחות לקטין או קטין עצמו מוחתמים פעמים רבות על הסכמה לאשפוז תחת לחץ ואילוצים, שמא לא יעשו כן הם יאושפזו במחלקה סגורה ולמשך זמן ארוך, לעומת אשפוז בהסכמה.
  • מערכות הרווחה והבריאות אינן קשובות להורים ואינן מסייעות להן במידע חיוני.
  • טענתה של פקידת סעד ארצית חנה סלוצקי כי יש במשרד הרווחה חלופות לאשפוז- פנימיות טיפוליות שיש בהן ייעוץ פסיכיאטרי, אינה נכונה. ידוע המצב הקשה של פנימיות הרווחה: צופיה, בני ארזים, נופית, גיל עם, בית טף, מסילה, הדסים, אתגר , עמותת "אור שלום", פרשת התינוק ב"גולאג ישראלי"- דודו דהאן, סיפורם של שרה, ששי ומוטי, אשלים , בית אנדרו, נרדים , בית גדי, מאיר שפיה, ועוד.. כמו כן דו"ח מבקר המדינה שפורסם במאי 2009 מצביע על ליקויים מהותיים בפנינת ההשמה החוץ ביתית של משרד הרווחה: רשות חסות הנוער.
  • טענתה של פקידת סעד ארצית חנה סלוצקי כי אין אשפוז במסגרת פסיכיאטרית מבלי בדיקת פסיכיאטר מחוזי אינה עומדת במבחן המציאות. במאי 2009 פורסם על נער שאושפז בבית חולים פסיכיאטרי בניגוד לחוק. מדובר במכתב בקשה ששלחו הפסיכיאטר המחוזי ד"ר גרינר וסגנו ד"ר ג'ראיסי לבית המשפט, ובו טענו כי החלטת בית המשפט להאריך בשלושה חודשים את אשפוזו בכפייה של נער בן 13, נעשתה תוך הפרת שורה של חוקים, בהם חוק זכויות החולה, חוק טיפול בחולי נפש וחוק הנוער.

קישורים:

פניות הציבור משרד הרווחה – נחום עידו

נחום עידו - טיוח פניות הציבור
נחום עידו – טיוח פניות הציבור

אוגוסט 2008 – נחום עידו משמש כממונה פניות הציבור במשרד הרווחה.
דוא"ל: nachumi@molsa.gov.il
טלפון: 02-6752519 פקס: 02-6752803.
כתובת לדואר: רחוב קפלן 2, קרית הממשלה, ירושלים.
נחום עידו אינו מפרסם אודות התלונות והבירורים, הטיפול בתלונות הינו ללא שקיפות.

קישורים: