גילה יונה

אוקטובר 2019 – עד שמשרד הרווחה החליט "לטפל" בה ולקחת ממנה את בתה הקטנה היא הייתה אם למופת מאושרת. לאחר שבלשכת הרווחה פתחו תיק, העניינים התדרדרו במהירות.

מתוך פוסט פייסבוק של ליאון ליאון 11.10.2019 – חברים שלי אני לא מצליחה להירדם,גילה יונה חברה יקרה ששוחחתי איתה הרבה פעמים בטלפון נעלמה לנו לפני חודש בערך, אני ניסיתי להיתקשר והיא לא זמינה . הבטחתי לה שאפיץ את הסיפור שלה לכל מי שאני יכולה. כתבתי לאמנון לוי, לגיא לרר,לנתן זהבי , לכולם כתבתי שלקחו לה את הילדה כבר בחדר לידה, לא נתנו לה סיכוי אפילו הקלוש ביותר להיות אמא. אישפזו אותה בכפיה שוב פעם בצו בית מישפט בביית חולים טירת הכרמל,וואלה תגידו לי אתם,מי שעובדת ב3 עבודות ,מנקה ,מבשלת ,מחזיקה ביית נקי ומטופח ,איך יש מצב שמסממים אותה בכדורים קשים ובזריקות הרגעה עד שאיבדה צלם אנוש. הבחורה חוסכת כסף שיהיה לה ליקנות לילדה שלה מתנות וחוסכת לה לעתיד. אישפזו אותה כי כל הזמן היתה מיתקשרת ובאה למישפחה המאמצת בלי אישור רק כדי ליגנוב עוד חיבוק ונשיקה מהילדה שלה שיצאה לה מהבטן, גילה לא הפסיקה לדבר עלייה,לא שכחה אותה לדקה ולשניה. בבקשה תעזרו לי ,נחמה דר,רפול זיגמנד זיגמנד אורלי הרריsheli Sheli Dinardinar תשתפו בקבוצות זעקת האימהות איפה שאתם יכולים,לא מגיע לה למות שם.


ג5ג1ג2ג4

מדינת רווחה – מדינת צללים

אוקטובר 2019 – לשכת רווחה באר-שבע זימנה אמא חד הורית וילדיה להגיע לרווחה עם ארבעת ילדיה, לקבל תלושים לקניות לחג. האמא, בתמימותה, הגיעה עם ארבעת ילדיה, ואז העו"סית מסרה לה צו חירום ללקיחת 4 ילדיה, והודיעה לה שהיא מוציאה ממנה את הילדים ברגע זה.

ראו באיזה קור רוח, הרווחה חוטפת מהאמא את ילדיה ומורה לה לא לבכות, כשהאמא מתחננת על בתה התינוקת האחוזה בזרועותיה: "היא קטנה", אומרת האמא ובוכה על גורל בתה. פקידת הסעד בשיא האדישות אומרת לילד החטוף "הופה", ומגיעה לאמא לקחת ממנה את בתה התינוקת האחוזה בזרועותיה, כשהיא אומרת לאמא הבוכיה: "יפה שלי, מה הבטחנו?", האמא לא הבטיחה דבר, ואומרת לפקידת הסעד בבכי: "אבל היא קטנה, היא קטנה, היא תינוקת", מבקשת על גורל בתה בבכי קורע לב, והתינוקת אוחזת בשתי ידיה בעוצמה את צווארה של האמא מסרבת לעזוב.

שתי העו"סיות מקיפות את האמא, העו"סית עם השיער השחור אוחזת בידיה את התינוקת, כדי לחטוף מהאמא האומללה את התינוקת הקטנה שלה.

זה השלב, שהרווחה עוברת לחטיפת הילדה הבוגרת יותר, שנצמדת לאימה ומסרבת לעזוב אותה. הילדה בוכה, שמה את ראשה על צוואר האם, מחבקת את האמא בעוצמה ומסרבת להרפות. העו"סית פשוט לוקחת אותה מידיה של האמא, ונעלמת ברכבה עם ארבעת ילדיה החטופים של האמא.

סרטון מחריד זה התרחש במדינת ישראל, כשמנכ"ל משרד הרווחה, אביגדור קפלן, מאפשר את הזוועות הללו. על כל ילד במוסד, המדינה משלמת מעל 18,000 ש"ח בחודש ועל התינוקת מעל 24 אלף ש"ח בחודש.

נמלטת מהרווחה בחודש תשיעי: "אם אלד, ייקחו לי את הילדה"

מדיניות משרד הרווחה: פרקטיקה של מנגנוני הממסד לפגיעה חמורה בכבודם, חירותם, פרטיותם, קניינם וצנעתם של מאות אלפי אזרחים.

ספטמבר 2019 – "עושים צהריים" עם יעל דן – אישה הריונית בחודש תשיעי משוטטת לבד ברחובות. לא מדובר בסיפור חריג, או חד פעמי, אלא בקבוצה לא מבוטלת של נשים שנמלטות משירותי הרווחה בשלבים מתקדמים להריונן מחשש שיאלצו אותם למסור את ילדיהן לאימוץ. איילת (שם בדוי) היא אחת מאותן נשים. מאז שהוציאו אותה מהבית האלים בו גדלה, היא מוכרת לרווחה. אין לה עבר פלילי, או היסטוריה של התמכרות לסמים, היא יכולה לעבוד, אבל מצבה הכלכלי בחודשים האחרונים בכי מר. איילת סיפרה היום (רביעי) בשיחה עם יעל דן: "אני מתחננת בפני בעלי דירות שישכירו לי מקום. כרגע אני גרה במחסן וישנה על מזרון על הרצפה". בכל רגע שעובר, תיארה, היא חוששת מתאריך הלידה המתקרב. "אני רוצה לפגוש את הילדה שלי אבל יודעת שאם אלד, איבדתי את החיים שלי – אותה".

משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים מוסר: המרואיינת היתה מוכרת לרווחה בעבר ואף קיבלה סיוע אך היא ניתקה קשר עם העובדת הסוציאלית בחודש מאי. עתידו של התינוק כלל לא נידון ובכלל זה נושא האימוץ. אנו מציעים למרואיינת ליצור קשר עם המחלקה לשירותים חברתיים לקבלת סיוע באופן מיידי.

"אזהרת לידה"

סיפורה של יולדת שתויגה על ידי עובדות סוציאליות ממשרד הרווחה ב"אזהרת לידה" וילדיה נלקחו לאימוץ סגור.

"אזהרת לידה"

"אזהרת לידה" היא פרקטיקה של מערכת הרווחה, ומערכת הבריאות שתכליתה תפיסת התינוק מידי היולדת מיד לאחר לידתו. עוד לפני הלידה מתגבשת החלטה של גורמי הרווחה, על סמך ספקותיהם בכשירותם של ההורים, שיש להרחיק מהם את התינוק כבר בבית החולים. על ההחלטה ניתן לערער רק מאוחר יותר, בבית משפט.
"אזהרת לידה" הוא מצב שבו כבר בבית החולים מבקשים גורמי הרווחה לקחת תינוקות שזה עתה נולדו מידי הוריהם, בגלל ההערכה שההורים, במקרים רבים אימהות חד־הוריות, אינם מסוגלים לגדל את התינוק.
הוצאת התינוק מרשות הוריו בבית החולים בניגוד להסכמתם המלאה נעשית מכוח סעיף בחוק הנוער, המאפשר לעובדות הסוציאליות להוציא, על פי שיקול דעתן, "צו חירום" ללקיחת התינוק. בעת שהיולדת משוחררת מבית החולים, פקידות הסעד של משרד הרווחה (עובדות סוציאליות לחוק הנוער) אינן מאפשרות להורים להוציא את התינוקות מהתינוקייה.
במידת הצורך, הדבר מובטח באמצעות שוטרים או מאבטחים, שמרחיקים את ההורים ומפקחים על מחלקת היולדות עד להעברת התינוקות למסגרות מפוקחות וחסויות, כמעון תינוקות בפיקוח הרווחה או משפחות אומנה המשמשות כקלט חירום – שם ישהו עד שתימצא להם משפחת אומנה.
"אזהרת לידה" היא מושג בלתי פורמלי, שעורכי דין המייצגים את ההורים עושים בו שימוש. משרד הרווחה אינו נוהג להשתמש בה, אם כי היא נזכרת לעתים בתצהירים של המדינה. ההליך, החריג בקיצוניותו, עטוף בערפל רב ובחשאיות; הוא אינו מפורט בתקנות לעבודה סוציאלית או בחוק הנוער, שמכוחם פועלים גורמי הרווחה. על פי ההערכות, מופעל ההליך הזה עשרות פעמים בשנה.
עדויות מצביעות כי "אזהרת לידה" הוא תהליך שמתנהל מתחילתו ועד תומו באופן בלתי תקין וכמעט חד־צדדי, תוך הפרה של זכויות אדם בסיסיות ומהותיות – כמו הזכות לחיי משפחה, זכות הייצוג, זכות הערר והזכות לסודיות רפואית. מדובר בדרך כלל באימהות חד־הוריות מוחלשות, ששעות ספורות לאחר שילדו נאלצות להתמודד לבדן עם גזירה בלתי אנושית כשהן נטולות כוחות פיזיים ונפשיים ואינן בקיאות בזכויותיהן.
גורמי הרווחה, לעומת זאת, נערכים לכך מבעוד מועד ושולחים הודעה למשרד הבריאות המופצת לכל בתי החולים שבועות רבים לפני מועד הלידה. כך, כשהיולדת מגיעה לבית החולים כדי ללדת או כדי להיבדק טרם הלידה ומוסרת את פרטיה האישיים, יודעים שם מהרגע הראשון שיש לדווח עליה. הדבר נעשה כ"שירות לרווחה", עכל ידי משרד הבריאות – על פי בקשות הרווחה, מבלי להכיר בהכרח את ההורים בעצמם.
"אזהרת לידה" מייצרת תווית על האם כבר בבית החולים, כך שכל פעולה שלה נבחנת ומבוקרת. פוגעים לה בביטחון, מגדילים את הלחץ שיש עליה בלאו הכי, ולמעשה יוצרים נבואה שמגשימה את עצמה. מניסיון, כל אמא שנמצאת תחת איום ולחץ של הרווחה, גם אמא לילדים גדולים, התפקוד ההורי שלה לא משתפר, אלא דווקא נפגע ומידרדר.
ברגע שמפרידים בין אמא לתינוק בבית החולים, שעות אחרי הלידה, מתחילה להיסלל דרך בטוחה לכיוון אימוץ וניתוק תמידי של האם מהתינוק. "אזהרת לידה" מקשה לאמא או להורים לפתח מסוגלות הורית כשמתחילת החיים של הילדים שלהם הם לא פוגשים אותם, או במקרה הטוב, פוגשים אותם לשעה בשבוע במסגרת מפוקחת של הרווחה. איך ייווצר איזשהו קשר בין תינוק להורים שהוא לא מכיר בכלל? להורים האלה גם אין שום סיכוי לעבור את מבחני המסוגלות ההורית, שהרווחה דורשת מהם לעבור אצל פסיכולוגים מטעמה.

א1א2א3

תסקיר זומבי

אוגוסט 2019 – תסקיר מעצר על פי חוק אמור לכלול את נסיבותיו האישיות של הנאשם, משמעות המעצר, החלופות למעצר ולשחרור, או המלצה בדבר תנאים מיוחדים לשחרור בערובה והפיקוח עליהם.
תסקיר מעצר שהגישה קצינת מבחן על נאשמת שהייתה עצורה שנתיים וחודשיים על העלבת עובדי ציבור לא כלל אף מהנדרש על פי חוק.
מאידך כתבה קצינת המבחן (על הנאשמת): "מסרה כי במידה ותחוש מצוקה, תפנה לגורמי רפואה רלוונטיים, ותבחן אפשרות לקבלת טיפול שיחתי או תרופתי".

מדובר בעוול נוראי שביצעה המדינה נגד הנאשמת: שנתיים וחודשיים במעצר על העלבת עובדי ציבור ומשפטה טרם החל. וכל מה שיש בידה של קצינת המבחן הוא לסמם את הנאשמת בסמים פסיכיאטריים ממכרים כדי להפוך אותה לזומבי.
בימים אלו נתבעות חברות התרופות בארה"ב במיליארדי דולרים על שסיפקו סמים פסיכיאטריים קשים וממכרים לשיכוך כאבים ובכך גרמו למותם של מאות אלפי אמריקאים.
מערכת הרווחה הפרימיטיבית במדינת ישראל לא הפנימה את הסכנות הקשות הגלומות בסמים פסיכיאטריים ממכרים וממשיכה לקבוע טיפול פסיכיאטרי כדבר ראשוני לכל אזרח נפגע המערכת.

מצורף תסקיר המעצר קצינת המבחן – אוגוסט 2019.

ת. מ

פייק אימוץ

אוגוסט 2019 – מדוע השירות למען הילד מסתיר מידע מההורים וילדיהם שנמסרו לאימוץ גם לאחר הגיעם לגיל 18? הסיבה לכך היא שבישראל מקובל אימוץ סגור (שיטת אימוץ אדיפוס), כלומר מחיקת הזהות הקודמת של המאומץ ויצירת זהות חדשה עם המאמצים.
שיטת האימוץ הסגור כושלת, אולם רשויות הרווחה אינם מוחקים לעולם אף מתודולוגיה גם אם היא כושלת משום שמדובר באוכלוסיה חזקה הנהנת מסבלה של אוכלוסיה מוחלשת.

פייק תיק אימוץ

ת2.PNGעדויות מטרידות של מאומצים ושל הוריהם הביולוגיים • במשך שנים אבדו בשירות למען הילד מכתבים ומתנות ששלחו ההורים לילדיהם • הסיפור המלא – ב"שישבת"
חגית רון רבינוביץ' , 15.08.2019 , ישראל היום.
מחדל תיקי האימוץ: "בהינף יד מחקו לי את ההיסטוריה"

לצפייה / הורדה תחקיר חגית רון רבינוביץ' – ישראל היום מה- 16.08.2019 הקלק כאן

"שיקרו לנו, טייחו אותנו, מסרו לנו פרטים לא נכונים על נסיבות הולדתנו והאימוץ שלנו, ונורא מכך, העלימו מכתבים ותמונות שההורים הביולוגיים השאירו לנו, מכתבים שמשוועים ליצירת קשר איתנו".
כך טוענים בנים ובנות מאומצים שבגרו והורים ביולוגיים על מה שמתרחש בין כותלי השירות למען הילד, שאחראי לפתיחת תיקי האימוץ. לטענתם, השירות עושה זאת באופן פטרוני וחסר נהלים מסודרים.

סיתוונית עצמון נמסרה לאימוץ מייד עם היוולדה, וכשמלאו לה 18 החליטה לפתוח את תיק האימוץ שלה. "ישבתי מול העובדת הסוציאלית בשירות למען הילד בחיפה", היא מספרת בדמעות, "והיא אמרה לי 'מעולם לא שאלו עלייך, מעולם לא השאירו לך כלום בתיק'. מרוב תסכול ואכזבה עזבתי את הארץ מייד אחרי שחרורי מצה"ל. 22 שנה אחרי שהוריי ואחיי הביולוגיים מצאו אותי בקנדה, שם אני גרה, התוודעתי לגודל השערורייה כשהבנתי שהשאירו לי עשרות מכתבים ותמונות במהלך השנים. זרקו את המכתבים שההורים שלי השאירו לי, ובהינף יד מחקו את ההיסטוריה שלי ורצחו לי את הנשמה. אני רק רוצה לשאול מי אחראי לטירוף הזה של העלמת המכתבים, ואיך הוא ישן בלילה? איך?"

מורן תמיר, אחותה הקטנה של סיתוונית, כועסת. "איבדנו שנים חשובות כל כך עם סיתוונית בגלל התנהלות רשלנית שהיא עילה לתביעה בבית משפט", היא אומרת, "היא לא היתה יורדת מהארץ אילו ידעה שמחכה לה כאן משפחה חמה ואוהבת".
בשבועות האחרונים הגיעו לידי "ישראל היום" עשרות עדויות של מאומצים ושל הורים ביולוגיים בנושא פתיחת תיקי אימוץ. מכולן עולה חשד למחדלים חמורים בהתנהלות של השירות למען הילד, הפועל במסגרת משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. רבים מהמאומצים שפתחו את תיקי האימוץ שלהם, נתקלו בתיקים ריקים, אף שהוריהם הביולוגיים השאירו להם מכתבים, תמונות ופרטים ליצירת קשר, ליום שבו יבקשו להתחקות אחר עברם ואחר מוצאם. רק לאחר שפגשו את הוריהם ואת אחיהם, הם למדו על קיומם של המכתבים.
דינה מימון ילדה את בנה כשהיתה קטינה ונאלצה למסור אותו לאימוץ. כשבנה פתח את תיק האימוץ והם נפגשו, היא התפלאה לשמוע שהוא לא קיבל מהעובדות הסוציאליות מכתבים שהשאירה, מתנות, ואף תכשיטי זהב. "בבר מצווה שלו השארתי לו שרשרת לב חצוי מזהב", היא מספרת, "כשהיה בן 16 השארתי צמיד גורמט. הוא לא קיבל את הדברים האלה, וגם לא כמה וכמה מכתבים שהשארתי לו".
מהשירות למען הילד נמסר בתגובה: "יש מכתבים שמגיעים ללא זהות ולא ניתן לאתר למי הם מיועדים".
ממשרד העבודה והרווחה מסרו: "מדובר בתהליכי אימוץ שהחלו לפני כ־20 שנה לפחות. פרקטיקת העבודה עברה מאז שינויים משמעותיים, בארץ ובעולם".

ש1ש2מחדל תיקי האימוץ_page-0002מחדל תיקי האימוץ_page-0004מחדל תיקי האימוץ_page-0005מחדל תיקי האימוץ_page-0006מחדל תיקי האימוץ_page-0007מחדל תיקי האימוץ_page-0008