פרשת הבלוגרים: ראיות ומסוכנות

22.08.2017 – שישה חודשים עצורים לורי שם טוב, מוטי לייבל ועו"ד צבי זר, משפטם טרם החל והפרקליטות טרם הגישה את כל חומר הראיות. הפרקליטות טוענת כי בידה ראיות פורנזיות (חד משמעיות) באשר להאשמות אך אך הראיה היחידה שהציגה עד כה כי לבלוגרים היו הרשאות מנהל (הרשאה בדרג הגבוה ביותר) לבלוגים. ראיה זאת הנה חלשה ביותר משום משום שיכול להיות שלעוד 50 איש היו הרשאות מנהל או השתמשו בהרשאות הבלוגרים העצורים. גם בעניין המסוכנות לא הציגה הפרקליטות עד היום ולו אדם אחד שנפגע נפשית או פיסית עקב פרסומים שיוחסו לבלוגרים. נשאלת השאלה האם בהתנהלות כזו מוצדק להחזיק 3 אנשים במעצר 6 חודשים.

פרשת הבלוגרים: היום ה- 125 למעצר בפני השופט אברהם הימן

שופט מעצרים מחוזי תח אביב אברהם הימן
אברהם הימן

2 ביולי 2017 – מתוך סטטוס פייסבוק Avi Blecherman

שוב הגעתי היום ,לאחר מספר שבועות ,לביהמ"ש לדיון בהארכת מעצרה של לורי שם טוב עד תום ההליכים נגדה ושוב יוצא מוטרד מאד. מבלי להכנס לסוגיית סעיפי האישום שגם לא היתה נושא הדיון אני מוטרד ממה שנראה כהפרה בוטה וקשה של זכויות האדם והעציר שלה והזכות להליך הוגן.

השופט אברהם היימן בחר בגישה פורמליסטית מאד. עוד לפני הטענות לשחרורה התבקש  השופט להורות לשב"ס להגן על זכויות העציר של לורי והתחמק מלהכריע בהן אחת לאחת, אף על פי שהן אמורות להיות מובנות מאליהן. לורי ביקשה שלא יתקעו אותה שעות ארוכות בתא המעצר בבית המשפט עם נשים  מעשנות ויהפכו אותה למעשנת פאסיבית, דבר שפוגע בבריאותה ונועד לשבור את רוחה. אני מבקש מהשופט להורות לשב"ס להקפיד על חוק מדינה , אמר הסניגור, ובכל זאת בחר השופט שלא להחליט גם בסוגיה הקטנה והאלמנטרית הזו ולתלות זאת בכך שהעצירה הגישה עתירת עציר לשב"ס שתתברר בהמשך. בינתיים שתחנק…

לצפייה / הורדת פרוטוקול הדיון הקלק כאן

לא יודע כמה אדם חופשי שכשמחניק לו פשוט יכול לקום וללכת מצליח לדמיין כמה פגיעה הסיטואציה עבור מי שחירותו נשללה והוא תלוי כולו בחסדי אחרים שיכולים להתעמר בו כרצונם. אין לי ספק שהשופט נכשל בנקודה הזו. גם בשתי בקשות נוספות שלה, האחת קשורה בהפרת זכותה כעצורה שעוד לא נשפטה ללבוש בגדים אזרחיים ולא מדי שב"ס (עוד התעמרות שווא)
והשניה לטיפול רפואי שלא מותאם לבעיה, בחר השופט שלא להכריע . הוא סומך ידו
על השב"ס. אותו שב"ס שבלי סיבה חסם את מספר הטלפון של עורך דינה מטעם הסנגוריה ולא אפשר לה במשך מספרי ימים להיות בקשר איתו עד להוראת שופט כי
יחדל מכך. סתם כי הוא יכול. אבל שופטים אוהבים להיות פקידים קטנים וטכניים ולא לצאת בביקרתיות והחומרה המתבקשת נגד זרועות ממסד אחרות הפוגעות כך בזכויות האדם והעציר של מי שנשפטים בפניהם. שיסבלו…

וכל זה היה רק הפרומו לסיבה העיקרית לדיון. בקשתה של שם טוב לשחררה לחלופת מעצר בשל התמשכות ההליך המקדמי נגדה. לורי עצורה כבר מעל שלושה חודשים ועד היום לא הגיעו לעורך דינה כל חומרי החקירה הרבים שמחזיקים כחמישים אלף עמודים ותשעים ושמונה סעיפי אישום נגדה(!). רק לאחרונה הגיעה כמות משמעותית מהם, אך עדיין לא כולם , לעו"ד ולדבריו ידרשו לו לפחות שלושה חודשים להשתלט על החומר הרב. לכשיוכלו לדון בהאשמות יידרש גם לביהמ"ש זמן נכבד להתוודע אל הררי החומר. מדוע על מרשתי לשהות חודשים ארוכים במעצר מלא בכל הזמן הארוך והנסחב הזה?

הוא הציג תקדימים בעליון של שחרורים לחלופות מעצר מול אישומים חמורים יותר כשהסתמנה התמשכות ההליך, הזכיר שמדובר במקרה הרע בשייימינג ברשתות, לא באלימות פיזית, כך שאיזו מסוכנות כבר יש שלא ניתן לאיין במעצר בית עם השגחה ראויה והחלטות כמו, איזור אלקטרוני או איסור כניסה לרשתות חברתיות . אבל השופט דחה את הבקשה ושם טוב תישאר במעצר מלא
לפחות עד תחילת ספטמבר המועד בו יוכל עורך הדין שכבר גמא כ-5000 עמודים מתוך ים החומר לנסות לאמוד לביהמ"ש מתי יהיה מוכן לדיון. וכל הזמן הזה תישלל זכותה לחרות של נאשמת שברור שההליך נגדה יתארך מאד…
בלי קשר לחומרת המעשים בהם היא מואשמת, יש כאן פגיעה חמורה בזכויות האדם והעציר
שלה ושל חבריה הנידונים כעת בנפרד. וזה אמור להטריד כל אדם. זה מריח נקמנות , זה מריח הפחדה וזה בעיקר מריח דריסה בוטה. די בכל עיוותי הדין שהתקיימו לאורך כל ההליך הממושך הזה עד כה כדי לשחררה לביתה ולאפשר לה להגן על עצמה במשפטה מהבית תוך איון מסוכנות אפשרית, אם יש כזו. במקום זאת אי אפשר שלא לצאת מוטרד מאד. אפילו באימה…

*קשה גם לא לומר מילה על כמות הכאב באולם. נשים וגברים שהם חלק מהמאבק המר הזה ושכל אחד מהם נושא את אסונו וצלקותיו. הלב יוצא אליהם מול מערכת שלא פעם דורסת לבלי הכר. אבל זה באמת לפוסט אחר…

להלן פרוטוקול הדיון – לורי שם טוב היום ה- 125 למעצר בפני השופט אברהם הימן 02.07.2017

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005Document-page-006Document-page-007Document-page-008

Document-page-009

פייסבוק Avi

פרשת הבלוגרים – 117 ימים במעצר: נדחה הערר עו"ד צבי זר

נ121.06.2017 – 117 ימים כלואים העיתונאים לורי שם טוב, מוטי לייבל ועו"ד צבי זר עקב "ניצוץ ראייתי" נגדם הנובע מבקשת הארכת המעצר, כך עולה מהחלטת כבוד השופט דנצינגר על ערר שהגיש נאשם מספר 3 בפרשת הבלוגרים עו"ד צבי זר.

לצפייה בהחלטת כב' השופט דנצינגר – ערר צבי זר נגד מדינת ישראל

הניצוץ הראייתי הוא סעיף בשם "ראיות לכאורה" בבקשת מעצר עד לתום ההליכים שהגישה הפרקליטות. הסעיף מתחיל במשפט: "בידי המבקשת (הפרקליטות) ראיות לכאורה להוכחת אשמתם הלכאורית של המשיבים (הנאשמים) כדלקמן…".  הפרקליטות מפרטת רשימת ראיות לכאורה כגון עדויות של מתלוננים על פגיעות נפשיות כלשהן מפרסומים, עדות מתלוננת על סחיטה באיומי פרסומים במסגרת הליך גישור, האזנות סתר הקושרות את הנאשמים לאתרים מסוימים, דוחות של ספק אתרים וחברת אשראי הקושרים את הנאשמים לאתרים מסוימים, מחשבים, טלפונים סלולרים ומסמכים הקושרים את הנאשמים לאתרים המכפישים.

הניצוץ הראייתי הוא ראיות לכאורה להוכחת אשמתם הלכאורית של הנאשמים בקשר לפרסומים מכפישים ברשת האינטרנט.

עו"ד צבי זר ערר לבית המשפט העליון כי חלקו בפרשה קטן מחלקם של הנאשמים 1, 2 וכי יעץ להם כעו"ד. בנוסף טען עו"ד זר כי הוא בסטטוס "מעצר ארעי" עקב אי הגשת חומרי החקירה.

כב' השופט דנצינגר דחה הערר בטענה כי קיים "ניצוץ ראייתי" לחלקו של העורר בפרשה בשל כתובות IP מביתו, ובשל ראיות שנמצאו במחשבו האישי. בעניין אי העברת חומרי החקירה במועדם כותב דנצינגר אינו מצב ראוי כלל ועיקר אך אינו מצדיק שחרורו של העורר.

 

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005Document-page-006Document-page-007Document-page-008Document-page-009

 

משטרת ישראל יחידת הסייבר מציגה כיצד מלבינים פני חשוד ברבים

פברואר 2017 – השיטות הבזויות של משטרת ישראל יחידת הסייבר לתפירת תיק והשחרת פניהם של חשודים לעיני קהל ועדה כדי לצבור נקודות להארכת מעצר חשודים.

העיתונאים מוטי לייבל, לורי שם טוב ועו"ד צבי זר נעצרו ב- 27.02.2017. יחידת הסייבר של משטרת ישראל פעלה בשיטות נבזיות להתיר דמם של החשודים בעיני הציבור ובתי המשפט.

התוצאה: החשודים שהוגש נגדם כתב אישום עצורים כמאה ימים מבלי שהוצג חומר ראיות לבית המשפט שבו יוכלו להוכיח חפותם וטרם הושלמה הקראת כתב האישום בפניהם.

בסרטון ששודר בחדשות 2 ליל שבת מוצג רס"ב דרור בוזגלו מיחידת הסייבר של מחוז תל אביב מוליך את העיתונאי מוטי לייבל כשהוא אזוק בידיו וברגליו באולמות בית המשפט לעיני צלמים ועוברים ושבים, ואחד המתלוננים עו"ד שחר שוורץ מתגרה בחשוד האזוק כשבידו מצלמה.

שופט המעצרים עלאא מסארווה התרשל במילוי צווי חיפוש בבית הבלוגרים

האם כבוד השופט עלאא מסרווא בית משפט השלום תל אביב ידע על מה חותם בפרשת הבלוגרים. מסרוואה חתם על צווי חיפוש לקויים, בחלקם לא ציין מהות החשד והעילה לחיפוש, בחלק לא צוין שמו של מי שהובא בפניו, בחלק לא מילא כראוי את שם נשוא החיפוש. רשלנותו של מסארווה מטילה ספק אם ידע על מה הוא חותם כשחתם על צווי הארכת מעצר החשודים בפרשת הבלוגרים.

 נציב התלונות קבע: השופט מסארווה הוציא צו חיפוש לקוי, איציק וולף , news1 , 17.05.2017

חיבוק רשתי – מלאכי הילדים מוטי ולורי לחופש נולדו

כנסו לדף הפייסבוק "חיבוק רשתי – מלאכי הילדים מוטי ולורי לחופש נולדו" ולמדו על פועלם של העיתונאים מוטי לייבל ולורי שם טוב העצורים מזה כ- 90 ללא ייצוג משפטי.

פייסבוק

עו"ס לחוק הנוער אתי דור עבדה במקביל בכפיפות לעו"ס עבריינית מורשעת במרמה וגזל האפוטרופסית ירדנה נילמן

אתי דור דוברובינסקי עו"ס לחוק הנוער מלשכת רווחה גבעתיים, עבדה במערכת מקבילה והיתה מעורבת במעשים בלתי תקינים ובלתי כשרים שאותם ביצעה, במקביל, תוך כדי עבודתה כפקידת סעד.

דצמבר 2010 – אתי דור עובדת ציבור עבדה במשרד הרווחה עיריית גבעתיים כעובדת סוציאלית לחוק הנוער והוציאה ילדים ממשמורת הוריהם. את הילדים שהיא הוציאה מהוריהם היא העבירה לחסותה של ירדנה נילמן שרותי אפוטרופוסות בע"מ, שהורשעה בגניבה שיטתית של 7.2 מיליון שקל מ-20 חוסים שהיא מונתה להיות האפוטרופוס שלהם, אתי דור עבדה בכפיפות לעו"ס הפושעת נילמן בעבודה מקבילה כהשלמת הכנסה.
הראיות שיוצגו להלן מלמדות על אופן התנהלותה הקלוקל של אתי דור – בתקופה ש"טיפלה" בלורי שם טוב כעובדת סוציאלית – שפעלה תוך ניגוד עניינים בעבודה פרטית באופן שנוגד את חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג-1963.

מעדותה של אתי דור ביום 10.12.08 במשטרת ישראל עולה, כי היא נתנה ידה להפעלת "מערכת מקבילה" לשירותים שהיא עצמה סיפקה במסגרת תפקידה במשרד הרווחה.
"לקוחות" המערכת המקבילה, בהם אנשים קשיי יום וחסויים, הובאו/גויסו מלשכת הרווחה תוך ניגוד עניינים בולט ובלתי חוקי.
המשטרה בדקה ומצאה, כי בוצעו עוולות ועבירות פליליות נגד חלק מאותם לקוחות. אתי דור נטלה חלק בניהול ובטיפול באותם לקוחות, שהושגו כאמור ואף גויסו תוך ניצול מעמד ו/או קשרים של אתי דור בלשכות הרווחה.
חוק שירות המדינה קובע איסור לעבוד בעבודה פרטית:
"עובד המדינה הממלא תפקיד מטעם המדינה ומקבל את שכרו מאוצר המדינה, חייב להקדיש את כל תשומת לבו למילוי התפקיד שנתמנה לו. לכן, אין עובד רשאי לעסוק בכל עבודה פרטית מחוץ לתפקידו.
אי מילוי הוראות אלו בעניין עבודה פרטית ועבודה נוספת היא עבירה על חוק שירות המדינה (משמעת) התשכ"ג-1963".
אתי דור עבדה במסגרת פרטית כהשלמת הכנסה באופן שנוגד את החוק וכך העידה פקידת הסעד ביום 10/12/08:
"אני עובדת סוציאלית. עבדתי בחברת ירדנה נילמן שרותי אפוטרופוסות בע"מ מספטמבר 2006 ועד 30/11/08.
הגעתי לעבוד אצל ירדנה דרך עובדת ברווחה בעיריית גבעתיים עובדת איתי קולגה, פקידת סעד לסדרי דין שהכירה את ירדנה במסגרת תפקידה, היות שהפנתה אליה חסויים באמצעות פנייה לבית משפט והמלצה עליה.
היא ידעה שאני מחפשת עבודה חלקית נוספת להשלמת הכנסה והיא שמעה שירדנה מחפשת עובדת סוציאלית במשרה חלקית והיא עשתה את הקשר ביננו.
אצל ירדנה במסגרת עבודתי כעובדת סוציאלית הייתי אמונה על החלק הטיפולי בעיקר במסגרת הטיפול בקטינים לאור הרקע המקצועי שלי.
תפקידי כלל קשר מול גורמי הרווחה, הפנימיות ושאר הגורמים הפנימיים, ביקור וקשר אצל החסויים, בניית תוכניות טיפול בעניינם ופיקוח שהם יקוימו.
אני עבדתי בחברה של ירדנה נילמן בימי שלישי ובימי שישי."
פקידת סעד שעובדת ב-2 עבודות מקבילות, אחת כעובדת ציבור בשירות המדינה והשניה כעובדת פרטית ובשני התפקידים הללו היא עוסקת עם אותם גורמים ובאותה עבודה זהה: לוקחת ילדים מההורים שלהם ומעבירה אותם לחסות עבודתה השניה.
אתי דור לא ביקשה וגם לא קיבלה היתר מהמדינה לעבודה נוספת "השלמת הכנסה", וגם אם הייתה פונה לבקש היתר לעבודה נוספת בקשתה הייתה נדחית מאחר ומדובר בניגוד עניינים מובהק.
בהמשך מעידה אתי דור:
"אני עבדתי מחוץ למשרד במרבית הזמן. נסיעות בפנימיות, ביקורים, פגישות בגורמים קהילתיים. פעם בכמה שבועות הייתי מגיעה למשרד של ירדנה לצורך עבודות משרדיות כמו: כתיבת מכתבים לגורמים טיפוליים וטלפוניים.
סוכם שאני פונה למרב בכל הבקשות המשרדיות וגם בעניינים הכספיים.
אני הייתי מעלה בפני מרב את הצרכים של החסויים הקטינים מבחינת הוצאות כספיות במסגרת ההוצאות השוטפות כמו ביגוד, הנהלה, תשלום לבית ספר חריג, הוצאות שוטפות מעבר למה שהפנימייה הייתה נותנת.
מרב הייתה אומרת לי אם יש כסף לקטין וכמה והייתה מעבירה אלי את הכסף במזומן במעטפת הפקדה של בנק.
הייתה כותבת לי את שם החסוי והסכום ואני הייתי מעבירה את זה או לפנימייה או רוכשת באופן ישיר את מצרכי החסוי ומעבירה לה את החשבונית.
כדוגמא במפגשים שעשיתי עם קטינה בשם הילה xx בחולון, בארומה בחולון, הייתי נופשת איתה משלמת מכיסי עבור דברים שקניתי עבורה, את הקבלות העברתי למרב והיא החזירה לי את הכספים."
כל מילה מיותרת. אתי דור שימשה כבלדרית של העברת כספים בתוך מעטפות בין התאגידים באופן תמוה ביותר. למרות שהעניין נחשף לפני 7 שנים בעדויות השונות של אתי דור במשטרה ובתי משפט. היא עובדת עד היום בעבודות אלו במשרד הרווחה ובעבודה מקבילה וממשיכה במעשיה.
ממשיכה ומעידה אתי דור:
"אין לי מושג כמה כסף יש בחשבונות של חסויים בהם טיפלתי. אני רק העליתי צורך לקבל כספים. ידעתי באופן כללי מה מקורות ההכנסה של החסויים."
אתי דור פעלה בחוסר מקצועיות מובהק בעניינה של לורי שם טוב, כשעבדה במסרת פרטית תמורת שלמונים, מבלי לגלות זאת למשרד הרווחה או שירות המדינה. העובדות הנ"ל מלמדות כי אתי דור פעלה באופן בלתי חוקי, תוך ניגוד עניינים ובכל מקרה – העובדות מלמדות כי מחמת מעשיה של אתי דור אין לה שם טוב. לורי שם טוב שייחסה לאתי דור שיקולים זרים והודעות כוזבות כנגדה במשטרה – צדקה.
עוד העידה אתי דור:
"התחלתי לשמוע שמועות שירדנה מואשמת בגניבות ובשלב מסוים שמעתי שאסור היה לירדנה לגעת בכספים של החסויים.
בשלב מסוים החלטתי על דעת עצמי והגעתי למשרד שהיה נטוש, הרמתי טלפונים ללשכות הרווחה והודעתי להם שאני לא יכולה לתת את השירות הנדרש לחסויים שבטיפולי מבחינה טיפולית ושיפנו לבקש מינוי של אפוטרופוס אחר, אין לי גישה לכספים ואני לא יכולה לתת להם."
אתי דור הסתירה פרשה זו מבית המשפט לענייני משפחה ומבית משפט שלום.
ובהמשך היא מעידה:
"לפני כחודש הועבר לי סכום חלקי לבנק עבור שכר של חודש אוקטובר.
פתאום מצאתי סכום בחשבון, אף אחד לא הודיע לי דבר, קיבלתי פחות מהסכום שהייתי אמורה לקבל. מספר החשבון שלי 460516/90 סניף לאומי גבעתיים 857 ע"ש אתי דור."
ולסיום, אתי דור פונה לעורך הדין המייצג את ירדנה נילמן שעשקה את החסויים ורוקנה להם את חשבונות הבנק שלהם וכך היא כותבת לו כשההדגשה במקור:
"אבקש להשאיר את שמי חסוי מפני כל פרסום (כולל פרוטוקול) וזאת מסיבות אישיות שלא קשורות לנדון".
מדוע אתי דור מבקשת להשאיר את שמה חסוי? ממה יש לה לחשוש? האם פחדה שבנציבות שירות המדינה ידעו שהיא עובדת שלא כדין בעבודה נוספת עליה לא קיבלה היתר? או שמא חששה שיעשו ביקורת בחשבון הבנק שלה?
אתי דור משבחת את ירדנה נילמן וכותבת עליה שהיא מסורה ובטיפול שלה היא שימשה תחליף ל"הורה". זה מעיד על המוסר של אתי דור ושל הגנבה, שנתפסה בגניבת 7,256,377 ש"ח ובמילים שבע מיליון מאתיים חמישים ושש אלף שלוש מאות שבעים ושבעה ש"ח, שרוקנה בשיטתיות את כל החשבונות של החסויים האומללים, שהואשמה בגניבה בידי מורשה (ריבוי עבירות), זיוף בנסיבות מחמירות (ריבוי עבירות), שימוש במסמך מזויף (ריבוי עבירות).
בפרוטוקול הדיון בתיק ת"פ 46535-03-10 מיום 20/12/2010 הגיש ב"כ ירדנה נילמן את מכתבה של אתי דור כעדות אופי חיובית לנאשמת, עמ' 24 לפרוטוקול שורות 24-26, והמכתב מסומן נ/4.
אתי דור טענה בתביעת לשון הרע שהגישה:
"מדובר בפגיעה חמורה בעובדי ציבור שעושים מלאכתלם נאמנה, באחריות, ובמקצועיות בהתאם לחוק ולהחלטות בתי המשפט הנכבדים!"
כשקוראים את הדברים הללו, לאור עדותה של אתי דור ומכתבה בו היא מגנה על גנבה עבריינית מורשעת, לא נותר אלא לתהות על אובדן המוסר ואובדן הערכים במשרד הרווחה.
אתי דור היא עובדת סוציאלית לחוק הנוער בעלת סמכויות שיפוטיות כגון: הוצאת צווי חירום להוצאת ילדים מביתם ומשפחתם ללא אישור שופט. בתי משפט רואים את דבריה כסוף פסוק. אתי דור קובעת את מקום הימצאם של הילדים שהוציאה מביתם. עובדת זו עבדה בעבודה מקבילה אצל העבריינית המורשעת ירדנה נילמן, אשר הורשעה בגזילת כספי חסויים שהופנו אליה על ידי אתי דור. התנהלותה של אתי דור מדיפה שחיתות ופשיעה מאורגנת של רשויות הרווחה ותאגידי האפוטרופוסות, פנימיות ומרכזי חירום.
ברשות המערכת כל עדויות העובדים הסוציאליים שעבדו בעבודה מקבילה והעידו על כך במשטרה. הנ"ל יתפרסמו בנפרד.
לקריאת כתב האישום החמור נגד ירדנה נילמן הקליקו כאן:
אתי דור דוברובינסקי משמשת כיום (מרץ 2015) כעו"ס לחוק הנוער בלשכת רווחה רמת-גן.