דיון בעניין ייצוג הבלוגרית לורי שם טוב

דיון בעניין ייצוג לעיתונאית, בלוגרית לורי שם טוב בתיק פרשת הבלוגרים. נגד שם טוב כתב אישום עב כרס שעניינו העלבת עובדי ציבור. בכתב האישום 120 סעיפים וכל סעיף מורכב ממספר אישומים. חומר ראיות בהיקף אדיר.
הדיון יתקיים ביום ה , 23.01.2020 בשעה 11:00 , בבית משפט מחוזי תל אביב, בפני השופט בני שגיא.

דיון

פרשת הבלוגרים – בקשה לביטול כתב האישום

ינואר 2020 – לורי שם טוב הגישה בקשה (מספר 240) לביטול כתב האישום נגדה בתיק פרשת הבלוגרים (ת"פ 14615-04-17) .
שם טוב טוענת שפרקליטות המדינה והיחידה החוקרת חרגו מהחוק והכללים בהליך הפלילי שניהלו נגדה ולא שמרו על הגינות ותום לב, ולא פעלו על פי עיקרון השיוריות (נקיטת הליך פלילי כמוצא אחרון) המתבקש בכתב אישום עב כרס זה חרף היותה במצב סוציואקונומי קשה ביותר ושאינה רואה את ילדיה מעל 10 שנים. החל מיומו הראשון של הליך זה פרקליטות המדינה והיחידה החוקרת גרמו עוול לשם טוב הגבוה עשרות מונים מהעוול הלכאורי ששם טוב גרמה לטענתם. משום כך הבקשה לביטול כתב האישום.

השופט שגיא כתב בהחלטתו לבקשה כי תידון לאחר ליבון סוגיית הייצוג של שם טוב במשפט זה. יובהר כי שם טוב הייתה עצורה משך כשנתיים ושלשה חודשים על חשד עבירות שבסיסן העלבת עובדי ציבור במרשתת, כיום כשלש שנים לאחר הגשת כתב האישום אין לשם טוב עו"ד מייצג והיא אינה יכולה לייצג עצמה הואיל ואין לה השכלה משפטית וגם הואיל והיא הנאשמת המרכזית בתיק עב כרס זה.

אכיפה בררנית
שם טוב טענה כי פרקליטות המדינה פעלה נגדה באכיפה בררנית מתוך כוונה להפליל אותה אותה והראיה שתלונות על פרסומים במרשתת החמורות עשרות מונים נסגרות כלאחר יד על ידי גורמי האכיפה בעילת "חוסר עניין לציבור". יתרה מכך, פרקליטות המדינה פועלת באופן נבזי והיא עצמה משתמשת ב"שיימינג" באמצעי תקשורת מרכזיים כדי לסכל. דוגמא לכך הוא פרסומים מכפישים שפורסמו על ידי פרקליטות המדינה נגד שם טוב כדי להשחיר אותה בציבור, או נגד הפרקליטה אורלי בן ארי כדי לסכל מינויה למ"מ מקום פרקליט המדינה.

פרקליטות המדינה מסיתה ומטעה את מערכת המשפט
האכיפה הבררנית אינה הפרקטיקה היחידה שמפעילה הפרקליטות להרשעת שם טוב הוודאית בניגוד לסדרי דין ועקרונות ההליך הפלילי. פרקטיקה נוספת היא הכפשת המבקשת בפני שופטי בית המשפט העליון בעוד משפטה תלוי ועומד.
בתאריך 02.08.2018 הופיע פרקליט המדינה שי ניצן במעמד הפרידה מכב' השופט אורי שהם בפני שופטי העליון, שרת המשפטים ועוד נכבדי מערכת המשפט (נאומו גם הופיע ברשת האינטרנט) ואמר על שם טוב שהיתה עצורה מזה כשנה וחמישה חודשים): "בעניין לורי שם טוב, פרסומים מכפישים ובוטים כלפי עובדי ציבור שפירסמה החשודה, הם בגדר אלימות מילולית הניצבת ברף החומרה הגבוה ביותר…".
מדובר בהליך שיפוטי תלוי ועומד מול השופטים אליהם דיבר פרקליט המדינה. שם טוב באותה עת הייתה עצורה ולא יכלה להגן על עצמה נגד דברי הסלף של פרקליט המדינה מול השופטים הבכירים הדנים בעניינה.
פרקליט המדינה שי ניצן הטעה בנאומו את שופטי בית המשפט העליון באוגוסט 2018 שטען כי לתפיסתו פרסומיה הלכאוריים הנם כאלימות פיסית. פרסומיה הלכאוריים לא כללו איומים ברצח או הודעה על רצח אלא פרסומים לכאוריים שבסיסם העלבת עובדי ציבור, ובכל זאת הייתה שם טוב במעצר מאחורי סורג ובריח כשנתיים וחודשיים. ואילו תלונה על ריבוי פרסומים של איומים ברצח, הסתה לרצח, והודעה על כוונה לרצוח נסגרים כלאחר יד על ידי פרקליט המדינה בהודעה טלפונית לקונית "חוסר עניין לציבור".
אדם במעמד פרקליט המדינה הנו בעל סמכות מקצועית עליונה בפלילים ברשות המבצעת בעיני שופטי העליון והם רואים ומחשיבים ביותר את דבריו. דברי פרקליט המדינה אינו בגדר "שמועה" סתם או אמירה בעלמא מפי הדיוט. בסיטואציה שנוצרה ספק רב אם מערכת המשפט כשירה לשפוט את שם טוב , ויש לבטל את כתב האישום ולו רק למראית העין.
פרקליט המדינה שי ניצן פעל בחוסר הגינות ותום לב ומנהל מסע ציד נגד המבקשת ולכן יש לפסול את כתב האישום נגד שם טוב.

פרקליטות המדינה חרגה מהחוק והכללים בהליך הפלילי
ההליך הפלילי נגד שם טוב נוהל תוך חריגה מהחוק והכללים תוך גרימת עוול לשם טוב הגבוה עשרות מונים מכתב האישום כולו. פרקליטות המדינה והיחידה החוקרת פגעו באופן חמור בכבודה של שם טוב , חירותה, קניינה, צנעתה, ופרטיותה. זאת ניתן לראות בכל דבר ועניין ובכל הליך לרבות הליך תפיסת הרכוש דנן;
כל הצווים בהליך החקירה לקויים ולקוניים. לדוגמא צווי החיפוש ללא הנמקה מהו החשד או העילה ומהי נחיצות החיפוש, והנמקה מדוע החיפוש במחשב יבוצע ללא עדים ועוד ליקויים רבים .
חיפוש בתוך דברי המחשב ללא נוכחות החשודים או מי מטעמם ללא הנמקה לכך מה שמאפשר לפרקליטות המדינה לשתול ראיות כרצונה.
החזקת הרכוש על פי החלטה לקויה ולקונית ("כמבוקש" על חפצים יקרי ערך) בניגוד לחוק של כב' השופטת כוחן שניתנה במעמד צד אחד ללא מתן אפשרות לחשוד או מי מטעמו לקבל יומו בבית המשפט. החלטת השופט כוחן להחזקת הרכוש עד תום ההליכים טרם הוגש כתב האישום הנה בניגוד לחוק.
החזקת הרכוש היקר מעל שנתיים וחצי שלא לצורך.
פגיעה בפרטיותה של שם טוב וחשודים בדרך של הפצת חומר מחשב וסמרטפון שנתפסו שאינו קשור לתיק הפלילי בתוך חומר החקירה גלוי לעיניהם של הנאשמים, באי כוחם, והשופט. מדובר בהפצת, תסקירי סעד אישיים, תעודות גירושין, מסמכים רפואיים, תלושי משכורת, שיחות אינטימיות מוקלטות, סרטי וידאו, ועוד שלל פגיעה בפרטיות ברף החומרה הגבוה ביותר. פרקליטות המדינה גרמו למבקשת עוגמת נפש, ועוול בל יתואר הנמשך עד עצם היום הזה.
תנהלות פרקליטות המדינה חמורה עשרות מונים מכתב האישום כולו שעיקרו העלבת עובדי ציבור שבגינו הייתה המבקשת במעצר כשנתיים ושלשה חודשים.

מצורפת
בקשה מספר 240 לביטול כתב האישום נגד שם טוב בתיק פרשת הבלוגרים ת"פ 14615-04-17 והחלטת השופט שגיא מיום 07.01.2019.

בקשה 240 לביטול כתב אישום והחלטת שגיא לדחייה עד למינוי עו_ד-1-8_page-0001בקשה 240 לביטול כתב אישום והחלטת שגיא לדחייה עד למינוי עו_ד-1-8_page-0002בקשה 240 לביטול כתב אישום והחלטת שגיא לדחייה עד למינוי עו_ד-1-8_page-0003בקשה 240 לביטול כתב אישום והחלטת שגיא לדחייה עד למינוי עו_ד-1-8_page-0004בקשה 240 לביטול כתב אישום והחלטת שגיא לדחייה עד למינוי עו_ד-1-8_page-0005בקשה 240 לביטול כתב אישום והחלטת שגיא לדחייה עד למינוי עו_ד-1-8_page-0006בקשה 240 לביטול כתב אישום והחלטת שגיא לדחייה עד למינוי עו_ד-1-8_page-0007בקשה 240 לביטול כתב אישום והחלטת שגיא לדחייה עד למינוי עו_ד-1-8_page-0008

כידוע, השופטים והפרקליטים חברים לעבודה

להלן קטע מדברי שופט העליון נעם סולברג בהתייחסותו לתלונה 939/19:
"כידוע, רבים מקרב השופטים הם יוצאי פרקליטות, ומופיעים לפני השופטים הללו פרקליטים שהיו חבריהם לעבודה קודם לכן. אנו דנים, כידוע, גם בערעורים על פסקי דין של חברינו השופטים מן הערכאות הדיוניות, חברים שאנו מכירים היטב משנים רבות של עבודה רצופה ומשותפת".

מצורף:
בירור תלונה 939/19 מה- 08.01.2020 , על שופט בית המשפט העליון נעם סולברג שעניינה קשריו החברתיים והמשפחתיים עם פרקליט מחוז תל אביב שלמה למברגר והיותו דן בענייני מעצרה של לורי שם טוב שלמברגר מנהל תיק נגדה.

כידוע ...Document-page-001Document-page-002

הכל נשאר במשפחה

כדאי לך תמיד לבדוק אם יש קשר משפחתי או חברתי בין הפרקליט המקטרג נגדך לבין השופט ששופט אותך אחרת אתה עלול למצוא את עצמך משך מספר שנים במעצר על העלבת עובדי ציבור ללא משפט. למעשה גם אם תדע ותתריע על הקשר המשפחתי חברתי בין השופט לפרקליט, רוב הסיכויים שזה לא יעזור לך.
כיצד השופט סולברג בעל קשרים משפחתיים וחברתיים עם הפרקליט מחוז למברגר דן בענייני מעצרה של חשודה מרכזית לורי שם טוב בתיק תקשורתי וידוע אותו הפרקליט למברגר מנהל החקירה?

סולברג למברגר

שיקולי המדינה במימון הוצאות הגנה לנאשם

03.01.2020 – מתברר שאם אתה אזרח מוחלש המדינה תתעלל בך לאורך כל הדרך. החל מכתבי אישום הזויים עבי כרס על "העלבת עובדי ציבור" וכלה במימון הוצאות הגנה שלך מגוחכות של 4,000 לכל אישום.

להלן השוואת הוצאות הגנה במימון המדינה לעו"ד רונאל פישר לעומת לורי שם טוב.

הוצאות הגנה רונאל פישר לורי שם טוב

 

העיתונאית בלוגרית לורי שם טוב שוחררה ממעצר הבית

31.12.2019 – בש"פ 8065/19 – שופט בית המשפט העליון פרופ. עופר גרוסקופף הורה על שחרורה של לורי שם טוב ממעצר הבית, אולם הותיר הגבלות הגלישה ברשת האינטרנט. נגד שם טוב כתב אישום עב כרס שבסיסו העלבת עובדי ציבור באתרי ג'נק במרשתת.
שם טוב נעצרה ב- 27.02.2017 והייתה במעצר מאחורי סורג ובריח עד במשך כשנתיים וחודשיים עד ה- 02.05.2019 כאמור בשל אישומים ל"שיימינג" במרשתת על עובדי ציבור. שם טוב שוחררה מכלא נווה תרצה על פי הוראת השופט גרוסקופף ב- 02.05.2019 , אך בהגבלות מעצר בית ללא מפקחים ו-4 שעות אוורור והגבלות גלישה באינטרנט. ב- 31.12.2019 הורה השופט גרוסקופף על הסרת מגבלות מעצר הבית לחלוטין.

עופר גרוסקופף - צילום טס שפלן
שופט בית המשפט העליון, פרופ. עופר גרוסקופף – צילום: טס שפלן

השופט גרוסקופף כתב בהחלטתו כי שחרור של נאשם לחלופת מעצר בנוי על אמון, ואמון נבנה בהדרגה. כך, על דרך הכלל, המסלול של הנאשם ליציאה ממעצר עד לשחרור לביתו נעשית בשלבים, אשר בכל אחת
מאבני הדרך נבחנת התנהלותו של הנאשם. ודוק, ככל שהנאשם יעמוד באיסורים ובהגבלות שהוטלו עליו והחשש לפעילות עבריינית חוזרת על ידו יפחת, כך יש להקל עמו על מנת לאפשר התנהלות תקינה של אורח חייו במהלך ניהול ההליך הפלילי וטרם הכרעה בעניינו. במקרה דנן מצויה שם טוב במעצר בית בתנאים מגבילים מזה כ- 8 חודשים. במסגרת תקופה זו נבחנה התנהלותה, והיא הוכיחה את עצמה בכך שלא היו הפרות מצדה. אומנם שני הנאשמים האחרים שהו במעצר בית בתנאים מגבילים במשך למעלה משנה, אך שם טוב שהתה במעצר מלא למעלה משנתיים וחודשיים בעוד הנאשמים האחרים שהו במעצר מאחורי סורג ובריח בין 10-8 חודשים.
בנוסף ציין גרוסקופף כי הסיכון משם טוב הוא בעולם הוירטואלי ולא העולם הפיזי ולכן האיזון הנכון הוא לשחררה ממעצר הבית בשלב זה.

מעצרה הממושך מעל שנתיים וחודשיים של העיתונאית בלוגרית שם טוב הנו על עבירות שיימינג במרשתת הנו תקדים הואיל ועד היום לא היה עצור עיתונאי אף יום אחד על פרסום כלשהו. מעצרה של העיתונאית לווה בתקיפות תקשורתיות על ידי עיתונאי חצר של פרקליטות המדינה כדי להכשיר הקרקע למעצר הממושך.
שיימינג במרשתת ובעיתונאות הכתובה והמשודרת הנו דבר שביום יום, אולם פרקליטות המדינה החליטה להגיש נגד שם טוב כתב אישום ובו 120 סעיפים שבסיסם שיימינג על עובדי ציבור בעוד נגד עיתונאים "ממוסדים" לא הוגש שעולם כתב אישום.

להלן השתלשלות מעצר של לורי שם טוב והבלוגרים מוטי לייבל וצבי זר:

27.02.2017 – תחילת מעצר הימים של לורי שם טוב על פי החלטת שופט המעצרים עלאא מסארווה. המעצר ימים נמשך כ- 38 יום עד ה- 06.04.2017 שבהם שם טוב נחקרה קשות על ידי היחידה החוקרת.

06.04.2017 – הגשת כתב אישום ובו 90 סעיפי אישום (כעבור כחצי שנה התווספו עוד 30 זעיפי אישום) שבסיסם העלבת עובדי ציבור. שם טוב במעצר עד לקבלת החלטה אחרת הואיל ופרקליטות המדינה לא הגישה חומרי ראיות

26.10.2017 – החלטת שופט מעצרים מחוזי אברהם הימן על מעצרה של שם טוב על תום ההליכים עקב פרסומים במרשתת – תיק מ"ת 14280-04-17.

26.03.2018 – הארכת מעצר ראשונה בשלשה חודשים מעבר ל- 9 חודשים (מיום הגשת כתב אישום) על ידי שופט בית המשפט העליון אורי שהם בש"פ 10235-17. (הארכת מעצר החלו מיום 06.01.2018).

17.04.2018 – הארכת מעצר שניה בשלשה חודשים מעבר ל- 9 חודשים (מיום הגשת כתב אישום) על ידי שופט בית המשפט העליון אורי שהם, בש"פ 2525/18.

24.07.2018 – הארכת מעצר שלישית בשלשה חודשים מעבר ל- 9 חודשים (מיום הגשת כתב אישום) על ידי שופטת בית המשפט העליון ענת ברון או חלופת מעצר שלשם טוב לא היו אמצעים סוציואקונומים לעמוד בהם, דהיינו 2 מפקחים 24/7 ואיזוק אלקטרוני. בש"פ 5005/18.
09.10.2018 – הארכת מעצר רביעית בחמשה חודשים מעבר ל- 9 חודשים (מיום הגשת כתב אישום) על ידי שופט בית המשפט העליון נעם סולברג או חלופת מעצר שלשם טוב לא היו אמצעים סוציואקונומים לעמוד בהם, דהיינו 2 מפקחים 24/7 ואיזוק אלקטרוני. בש"פ 6589/18.
04.03.2019 – הארכת מעצר חמישית בחמשה חודשים מעבר ל- 9 חודשים (מיום הגשת כתב אישום) על ידי שופט בית המשפט העליון דוד מינץ או חלופת מעצר שלשם טוב לא היו אמצעים סוציואקונומים לעמוד בהם, דהיינו 2 מפקחים 24/7 ואיזוק אלקטרוני. בש"פ 1394/19.
02.05.2019 – השופט עופר גרוסקופף מורה על שחרורה של שם טוב במהלך דיון בקשה שהגישה שם טוב לאפשר לה להגיש בקשות לבית המשפט ללא סנגור מהסנגוריה שאינם פועלים לשחררה. בש"פ 2847/19.

מצורפת החלטת שופט בית המשפט העליון פרופ. עופר גרוסקופף על שחרורה של לורי שם טוב ממעצר הבית – בש"פ 8065/19 מה- 31.12.2019.

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005

מעצר בית לורי שם טוב: דיון בפני השופט גרוסקופף – 29.12.2019

29.12.2019 – דיון בעניין ערר שהגישה לורי שם טוב התקיים בבית המשפט העליון בפני כב' השופט פרופ. עופר גרוסקופף ב- 29.12.2019 בעניין הסרת מגבלות מעצר הבית.
לורי שם טוב הודתה בתחילת הדיון לשופט גרוסקופף על ששיחרר אותה במאי 2019 ממעצרה הממושך מאחורי סורג ובריח בו הייתה כשנתיים וחודשיים בגין עבירות "שיימניג" במרשתת.
שם טוב הגישה בקשה לשחרורה ממעצר בית. התביעה ממשיכה לטעון ל"מסוכנות" ברף הגבוה. השופט גרוסקופף סייג את התביעה בו במקום והזכיר להם שמדובר בכתיבה ועבירות אינטרנט ויש לסייג את האמירה לגבי עבירות ברף הגבוה…
התביעה ניסתה לטעון שלורי שם טוב מהתלת בבית המשפט ובמערכת ויש סכנה שאם בית המשפט ייעתר לבקשתה ילכו בעקבותיה נאשמים נוספים…
השופט גרוסקופף תהה אם להיות במעצר במשך שנתיים ורבע ועוד שמונה חודשים במעצר בית זה כזה "פרס". התביעה לא מרפה. מה שנותר לנו זה לסמוך על הנס ועל יושרו של השופט הנכבד גרוסקופף ואכן לורי שם טוב תוכל להשתחרר מהתנאים המגבילים ותוכל להסתייע באינטרנט לצורך הגנתה מול 120 אישומים (הזויים) ללא שום ייצוג משפטי.

לצפייה / הורדת פרוטוקול הדיון הקלק כאן – בש"פ 8065/19 מה- 29.12.2019.