משוגע בעל כורחו – ירון קנר – ידיעות אחרונות – 16.8.1996

משוגע בעל כורחוירון קנר – ידיעות אחרונות – 16.8.1996

ירון קנר, כתב "7 ימים" אושפז לבדיקה בכפייה בבית חולים הפסיכיאטרי אברבנאל בעקבות מכתבי תלונה פיקטיביים של שכנים

כיצד יתכן שבמדינת ישראל מספיק לפסיכיאטר מחוזי כמה מכתבי תלונה שמערכת "7 ימים" שלחה בשם שכנים, כדי להוציא צו לבדיקה בכפייה של אזרח תמים. הפסיכיאטר המחוזי, ד"ר יעקב מרגולין קבע שהכתב יעקב כנר, "אלים, מסוכן ומאיים בהתאבדות" ללא אימות התלונות ומבלי שהזמין את ה"חולה" לבדיקה מרצון, כפי שקובע החוק. כך מצא עצמו קנר נגרר מביתו ע"י שני אחים ונהג מונית בריונים שהתחזו לשוטרים לבית חולים לחולי נפש.

ביום חמישי, בשעה 19:30, צלצל הפעמון בדלת ביתי. 'צלצול הפעמון' הוא תיאור פיוטי משהו לרצף הצלצולים הארוך והעצבני שלווה בקריאות רמות של שמי.
מי שם? שאלתי. "שכן", שיקר האח המאשפז. בהמשך עוד יתברר שתחבולות הן הצד היותר מפותח של צוות האשפוז, שנשלח אלי מלשכת הפסיכיאטר המחוזי.

משוגע בעל כורחו, כתב '7 ימים', ירון קנר, נגרר מביתו לבדיקה בכפייה בבית חולים לחולי נפש תחת צו הפסיכיאטר המחוזי, שהתבסס רק על כמה מכתבי תלונה פיקטיביים של שכנים. לכל אחד זה עלול לקרות – ירון קנר – ידיעות אחרונות – 16.8.1996

פתחתי את הדלת. כן? שאלתי. משני צדיו של האח צצו פתאום שני גברתנים כעוסים. "צא החוצה". סליחה? "צא החוצה". מי אתם, בבקשה? "צא החוצה, נסביר לך הכל".
ניכר בעליל ששלושת האדונים שעמדו בדלת לא היו בקיאים בכללי הנימוס המחייבים אורחים זרים, להציג את עצמם בשמותיהם, אבל קיבורת הזרוע שלהם שכנעה אותי שלא יהיה זה חכם להעיר להם על כך.
בואו תסבירו לי במה מדובר, ניסיתי. נראה שהמילה 'בואו' הובנה בטעות כפשוטה, שכן מנהיג השלושה, והגדול שבהם, הדף אותי קלות מן הדלת באמצעות כרסו ונכנס לסלון דירתי. אני לא הזמנתי אותך להיכנס, אמרתי באומץ. "תחליט", התעצבן המנהיג. אמרת 'בואו', אז או שאנחנו באים, או שאתה יוצא".
מאיפה אתם? ניסיתי לחזור לנושא העיקרי. כאן הסכים סוף סוף הצוות להזדהות. "אנחנו מהתחנה לבריאות הנפש", הודה הפולש בלשון רפה. "אתה צריך לבוא איתנו לשיחה קצרה עם הרופא". אברבנאל? שאלתי. "חס וחלילה", שיקרו שוב. "שיחה קצרה עם ד"ר לוין, במרפאות החוץ". אפשר לראות את הצו? שאלתי. הם הראו לי את הצו החתום על ידי ד"ר מרגולין, הפסיכיאטר של מחוז תל אביב, אבל החלו לגלות סימנים ראשונים של קוצר רוח, והחליטו לנקוט תחבולת 'אם לא תאכל, יבוא שוטר'.
"דיברת עם הבולשת?", שאל בקול רם ה'שכן' את המנהיג. אתה שוטר, שאלתי מיד גם אני. "כן". מאחר שהתחזות לשוטר, בנוסף להיותה מעשה הנוגד את כללי הנימוס, מהווה גם עבירה פלילית, רציתי להיות בטוח בעובדות. אפשר לראות תעודה? "תראה כשנגיע, התחמק המנהיג.
בשלב זה החלטתי לסיים את האפיזודה הטעונה, והתלוויתי לצוות אל המונית שחיכתה לנו. לא טעיתי. 'איש הבולשת' לא היה אלא נהג המונית של הצוות המאשפז.
על תהליך האשפוז הכפוי עצמו יש לומר, שכל מי שמאמין ללא סייג שאנו חיים במדינה נאורה ומתוקנת, מומלץ לו בזאת בחום להתנסות מפעם לפעם באירוע המסעיר הזה. זאת, כמובן, במינון הנכון המבדיל בין חוויה למועקה.

משוגע בעל כורחו, כתב '7 ימים', ירון קנר, נגרר מביתו לבדיקה בכפייה בבית חולים לחולי נפש תחת צו הפסיכיאטר המחוזי, שהתבסס רק על כמה מכתבי תלונה פיקטיביים של שכנים. לכל אחד זה עלול לקרות - ירון קנר - ידיעות אחרונות - 16.8.1996

המונח 'אשפוז בכפייה', כמו חבריו 'עבודות כפייה' ו'חינוך מחדש', מזכיר לרבים משטרים אפלים במדינות חשוכות. צו ההבאה לבדיקה הפסיכיאטרית דומה מבחינות רבות למעצר משטרתי. בשניהם הוא חסר אונים מבחינת יכולת המחאה או ההתנגדות לפעולות הרשויות, ויכול לנקוט צעדים שונים של ערעור רק בשלב מתקדם יותר, לאחר הפעולה. שניהם נעשים בפומבי, לעיני שכניו ומשפחתו. הרושם שיוותר בשני המקרים על החברה שבה הוא חי, יוכל להימחק רק בעמל רב, אם בכלל.
הדעת נותנת, על כן, שהשימוש בכלי הקיצוני של הוראת בדיקה כפויה, המסתיימת לעתים באשפוז כפוי, ייעשה בזהירות המתבקשת. הפסיכיאטר המחוזי – האדם שבידיו הפקידה החברה סמכויות נרחבות כל כך, הנוגעות לשלילת חירותו של האזרח – יהיה אדם שקול, בר דעת.
רופא מומחה שנהירים לו רזי הרפואה הפסיכיאטרית, אך לא פחות – גם טבעם של סכסוכים ומזימות.
שכאשר יחתום על הצו יהיה משוכנע, שהוא משמש חיץ המגן על החברה מפני אדם חולה, שעלול לסכן אותה, ולא כלי ניגוח בסכסוך בין שכנים או קרובים.
על החוק העוסק בסמכויות הפסיכיאטר המחוזי נכתבו כבר מאמרים, כתבות וגם פסקי דין מלומדים. כאלף איש בשנה מאושפזים בישראל בכפייה, ובמקרים רבים מגיעות לבתי המשפט – ומיד אחר כך לעיתונות – תביעות משפטיות בעקבות טעויות באשפוז.

משוגע בעל כורחו, כתב '7 ימים', ירון קנר, נגרר מביתו לבדיקה בכפייה בבית חולים לחולי נפש תחת צו הפסיכיאטר המחוזי, שהתבסס רק על כמה מכתבי תלונה פיקטיביים של שכנים. לכל אחד זה עלול לקרות - ירון קנר - ידיעות אחרונות - 16.8.1996

בשנת 91', לאחר מאבקים, תוקן החוק במטרה לצמצם את הטעויות באשפוזים למינימום. רק אם נוכח הפסיכיאטר המחוזי, קובע החוק המתוקן, על סמך תשתית ראייתית ברורה, שמדובר באדם חולה, שאיבד את כושר המציאות באופן העלול לסכן את עצמו או את זולתו סיכון פיזי מיידי, ורק אם סירב האדם להיבדק מרצונו על ידי פסיכיאטר, יורה על הבאתו בכפייה לבדיקה.
"ברחובנו", כתבתי במכתב ראשון ללשכת הפסיכיאטר האחראי לאזור מגוריי, "גר בחור תימהוני בשם ירון קנר. הוא עושה את צרכיו בחצר ביתו, צועק משפטים סתומים, ובכלל נראה מוזנח ומפחיד". שכניי לבניין, שאותם החתמתי על המכתב, זכו לתשובה מהירה ועניינית: "אין בתיאור המצב משום עילה לאשפוז", כתב בצדק הפסיכיאטר המחוזי ד"ר יעקב מרגולין.
הימים חלפו. לאחר תקופה לא קצרה מצאתי על דלת ביתי פתק: "אני עובדת סוציאלית מלשכת הרווחה", נכתב בו, "ביקרתי אצלך ולא היית בבית. אודה לך אם תיצור קשר, כדי שנוכל לעזור לך".
לקח קצת זמן, אבל בסוף הבנתי שבלשכת הפסיכיאטר המחוזי, מסתבר, יושבים אנשים טובים ביסודם: עילה לאשפוז אין כאן, אמרו, אבל הבחור נמצא, כנראה, במצוקה, אז למה לא לעזור לו.

משוגע בעל כורחו, כתב '7 ימים', ירון קנר, נגרר מביתו לבדיקה בכפייה בבית חולים לחולי נפש תחת צו הפסיכיאטר המחוזי, שהתבסס רק על כמה מכתבי תלונה פיקטיביים של שכנים. לכל אחד זה עלול לקרות - ירון קנר - ידיעות אחרונות - 16.8.1996