"אזהרת לידה"

סיפורה של יולדת שתויגה על ידי עובדות סוציאליות ממשרד הרווחה ב"אזהרת לידה" וילדיה נלקחו לאימוץ סגור.

"אזהרת לידה"

"אזהרת לידה" היא פרקטיקה של מערכת הרווחה, ומערכת הבריאות שתכליתה תפיסת התינוק מידי היולדת מיד לאחר לידתו. עוד לפני הלידה מתגבשת החלטה של גורמי הרווחה, על סמך ספקותיהם בכשירותם של ההורים, שיש להרחיק מהם את התינוק כבר בבית החולים. על ההחלטה ניתן לערער רק מאוחר יותר, בבית משפט.
"אזהרת לידה" הוא מצב שבו כבר בבית החולים מבקשים גורמי הרווחה לקחת תינוקות שזה עתה נולדו מידי הוריהם, בגלל ההערכה שההורים, במקרים רבים אימהות חד־הוריות, אינם מסוגלים לגדל את התינוק.
הוצאת התינוק מרשות הוריו בבית החולים בניגוד להסכמתם המלאה נעשית מכוח סעיף בחוק הנוער, המאפשר לעובדות הסוציאליות להוציא, על פי שיקול דעתן, "צו חירום" ללקיחת התינוק. בעת שהיולדת משוחררת מבית החולים, פקידות הסעד של משרד הרווחה (עובדות סוציאליות לחוק הנוער) אינן מאפשרות להורים להוציא את התינוקות מהתינוקייה.
במידת הצורך, הדבר מובטח באמצעות שוטרים או מאבטחים, שמרחיקים את ההורים ומפקחים על מחלקת היולדות עד להעברת התינוקות למסגרות מפוקחות וחסויות, כמעון תינוקות בפיקוח הרווחה או משפחות אומנה המשמשות כקלט חירום – שם ישהו עד שתימצא להם משפחת אומנה.
"אזהרת לידה" היא מושג בלתי פורמלי, שעורכי דין המייצגים את ההורים עושים בו שימוש. משרד הרווחה אינו נוהג להשתמש בה, אם כי היא נזכרת לעתים בתצהירים של המדינה. ההליך, החריג בקיצוניותו, עטוף בערפל רב ובחשאיות; הוא אינו מפורט בתקנות לעבודה סוציאלית או בחוק הנוער, שמכוחם פועלים גורמי הרווחה. על פי ההערכות, מופעל ההליך הזה עשרות פעמים בשנה.
עדויות מצביעות כי "אזהרת לידה" הוא תהליך שמתנהל מתחילתו ועד תומו באופן בלתי תקין וכמעט חד־צדדי, תוך הפרה של זכויות אדם בסיסיות ומהותיות – כמו הזכות לחיי משפחה, זכות הייצוג, זכות הערר והזכות לסודיות רפואית. מדובר בדרך כלל באימהות חד־הוריות מוחלשות, ששעות ספורות לאחר שילדו נאלצות להתמודד לבדן עם גזירה בלתי אנושית כשהן נטולות כוחות פיזיים ונפשיים ואינן בקיאות בזכויותיהן.
גורמי הרווחה, לעומת זאת, נערכים לכך מבעוד מועד ושולחים הודעה למשרד הבריאות המופצת לכל בתי החולים שבועות רבים לפני מועד הלידה. כך, כשהיולדת מגיעה לבית החולים כדי ללדת או כדי להיבדק טרם הלידה ומוסרת את פרטיה האישיים, יודעים שם מהרגע הראשון שיש לדווח עליה. הדבר נעשה כ"שירות לרווחה", עכל ידי משרד הבריאות – על פי בקשות הרווחה, מבלי להכיר בהכרח את ההורים בעצמם.
"אזהרת לידה" מייצרת תווית על האם כבר בבית החולים, כך שכל פעולה שלה נבחנת ומבוקרת. פוגעים לה בביטחון, מגדילים את הלחץ שיש עליה בלאו הכי, ולמעשה יוצרים נבואה שמגשימה את עצמה. מניסיון, כל אמא שנמצאת תחת איום ולחץ של הרווחה, גם אמא לילדים גדולים, התפקוד ההורי שלה לא משתפר, אלא דווקא נפגע ומידרדר.
ברגע שמפרידים בין אמא לתינוק בבית החולים, שעות אחרי הלידה, מתחילה להיסלל דרך בטוחה לכיוון אימוץ וניתוק תמידי של האם מהתינוק. "אזהרת לידה" מקשה לאמא או להורים לפתח מסוגלות הורית כשמתחילת החיים של הילדים שלהם הם לא פוגשים אותם, או במקרה הטוב, פוגשים אותם לשעה בשבוע במסגרת מפוקחת של הרווחה. איך ייווצר איזשהו קשר בין תינוק להורים שהוא לא מכיר בכלל? להורים האלה גם אין שום סיכוי לעבור את מבחני המסוגלות ההורית, שהרווחה דורשת מהם לעבור אצל פסיכולוגים מטעמה.

א1א2א3

סגירת תיק התעללות בקטין פנימיית משרד הרווחה

11.08.2019 – מתוך סטטוס פייסבוק עו"ד יוסי נקר.
קטין הוזמן למסירת עדות הבוקר במשטרת כפר סבא על הפגיעה בו לאחר שאמו התלוננה כי בנה נפגע באלימות פיזית במסגרת הפנימיה של הרווחה מקטין אחר.
היום בבוקר התקשר החוקר ירון ממשטרת כפר סבא להודיע כי גביית העדות בוטלה.
למה? כי מנהל הפנימיה התקשר לחוקר ואמר לו שאין צורך לחקור כי הוא טיפל בעניין. וכך המשטרה ביטלה את החקירה וכמובן תסגור את התיק.

על הסימביוזה בין הרווחה למשטרה כבר כתבתי. עכשיו זו כבר שחיתות. מילא שחיתות. אבל שחיתות בהשתנה מהמקפצה.

פייסבוק יוסי נקר 11.08.2019
11.08.2019 – סגירת תיק התעללות בקטין פנימיית משרד הרווחה – מתוך סטטוס פייסבוק עו"ד יוסי נקר.

קצינת מודיעין בית סוהר נווה תרצה

מתוך סטטוס פייסבוק עו"ד יוסי נקר 29.06.2019 על קצינת מודיעין בית סוהר נווה תרצה

מזה כמה שנים יצא לי ללוות אסירות בנוה תרצה.
כל האסירות שהכרתי בתקופות זמן שונות, שלא הכירו אחת את השניה מתלוננות על קצינת המודיעין, בצורה כזו או אחרת.
הנה למשל עכשיו ממש נמצאת בבידוד אסירה, אשה חולה עם מגוון בעיות רפואיות, שלטענתה הוכנסה לבידוד רק משום שהגישה עתירה נגד שלטונות הכלא והזכירה שם מספר שמות.
איזה אסירה מוזרה איך היא מסוגלת לחשוב דבר שהוא ממש לא הגיוני. בטח אחת שסובלת ממחלת הרדיפה. צריך לדחוף לה תרופות פסיכיאטריות שתתאפס על עצמה.
הגעתי למסקנה שכל המתלוננות, האסירות, דפוקות, טיפשות, רעות, לא חכמות וזדוניות. סתם מניפולטיביות. קצינת המודיעין עושה עבודה טובה, נפלאה ונאמנה.
ישר כח בהגנה על המולדת. יש לנו רק מולדת אחת וצריך לשמור עליה.

ק1

"אחרי יומיים בא אלי פרופסור ליד כולם ואמר "הבת שלך מתה" והלך"

כנס העלמות תינוקות מבתי חולים בשנות ה- 70 וה- 80 , בית שלמה פתח תקוה – 08.03.2018.
סיפורה הקשה של אנדריאה לין שיף שילדה שתי תינוקות שנה אחר שנה בשנים 1972, 1973 ונמסר לה שהן מתו אחר הלידה. אנדרה לא ראתה את גופות התינוקות. "כל השנים חשבתי איפה התינוקות שלי" אומרת אנדראה.

"העבירו אותה לויצו בוולקסווגן מסחרית, בעלי נסע אחריהם, לא נתנו לו להיכנס"

כנס העלמות תינוקות מבתי חולים בשנות ה- 70 וה- 80 , בית שלמה פתח תקוה – 08.03.2018.
עדות חסויה של אם שילדה תינוקת פגה אבל בריאה ב- 23.03.1972 בבית חולים השרון פתח תקוה. הוחלט להעביר את התינוקת לויצו ושם כעבור ימים ספורים נמסר למשפחה כי הבת התינוקת מתה. המשפחה לא קיבלה תעודת לידה, תעודת פטירה או מסמך כלשהן מבית החולים הנוגע לתינוקת שמתה בויצו.

לאה מורד: "אמרו לבעלי ולאמא שלי 'מזל טוב, נולד לכם בן' "

כנס העלמות תינוקות מבתי חולים בשנות ה- 70 וה- 80 , בית שלמה פתח תקוה – 08.03.2018.
לאה ילדה תינוק בבבית חולים השרון פתח תקוה בחודש התשיעי להריון ב- 21.09.1969. אמרו לה לאחר הלידה שהתינוק פג ויש להעבירו לבית חולים אחר. למחרת ניסתה לברר לשלום התינוק מסרו לה שהוא לא הועבר לבית חולים אחר אלא נמצא בתינוקיה בבית החולים השרון. כשניגשה לתינוקיה, הרופא מסר לה שהתינוק שלה מת.
לאה ונדב מעולם לא ראו גופת התינוק, תעודת לידה, ותעודת פטירה. חוסר הודאות והכאב נמשכים עד היום.

ילדת פנימייה נמצאה ללא הכרה עם כוויות סיגריות וחשד לאונס – משרד הרווחה ומרחב מוריה מטייחים

07.01.2018 – עושים צהריים עם יעל דן – מחדל: ילדת פנימיית משרד הרווחה נמצאה ללא הכרה עם כוויות סגריות וחשד לאונס. משרד הרווחה מטייח.

הילדה נעדרה במשך כ-3 ימים, וכשסוף סוף נמצאה – גופה היה חבול בכוויות מסיגריות וחשד משמעותי לאונס. מי אחראי לגורלה? אמה קוראת לעזרה בשיחה עם יעל דן, בה נחשפות תגובות המשטרה והרווחה.