דרושה: מדיניות חדשה להעמדה לדין

דרושה: מדיניות חדשה להעמדה לדין , פרופ. בועז סנג'רו , 20.12.2019 , ישראל היום

גם אני אינני שמח על בחירת שר המשפטים בעו"ד אורלי בן ארי לתפקיד ממלאת מקום פרקליט המדינה. הפרקליטות היא גוף חשוב, עתיר כוח, וטעון ריענון ושיפור. מינוי פרקליט המדינה מתוכו אינו מבשר רפורמה ושינוי. הצורך בשיפור בולט בתחומים רבים.

"יש להקפיד יותר על גילוי מלוא חומר החקירה לסנגורים; לצמצם את הסחבת בטיפול בתיקים; לשנות מדיניות ולבקש פחות מאסרים מבתי המשפט"

יש להתוות מדיניות חדשה באשר להעמדה לדין, כך שלא על כל עבירה מיותרת, מתקופת המנדט הבריטי על ארץ ישראל, ירדפו אנשים ויבזבזו משאבים ציבוריים; מדיניות חדשה שתביא להפחתה דרסטית במספר המעצרים – ניתן וצריך לחקור גם בלי לעצור; יש לגבש מדיניות ראויה באשר לשימוש בעסקאות הטיעון, שמצד אחד תצמצם את היקף השימוש בכלי זה, כך שיתקיימו יותר משפטי הוכחות שבהם מנסים לעשות צדק, ומצד שני, כל עוד מתקיימת תעשיית עסקאות הטיעון, תכיר בזכות הנאשמים לקבלת הצעה הוגנת, שתמנע שרירות ואפליה; יש להדק את הפיקוח של הפרקליטות על החקירה המשטרתית, כך שתצומצם התופעה של הפרות חוק על ידי חוקרים להוטים; יש להקפיד יותר על גילוי מלוא חומר החקירה לסנגורים; יש לצמצם את הסחבת בטיפול בתיקים; יש לשנות מדיניות ולבקש פחות מאסרים מבתי המשפט, במיוחד נוכח פליליות-יתר וכליאת-יתר, שהוליכו לצפיפות בלתי אנושית בבתי הסוהר; יש להילחם בהדלפות לתקשורת; יש לחזק את ההכשרות שמקבלים התובעים, ובין היתר לטפח אתוס של סיוע לבית המשפט להגיע לחקר האמת ולדכא להט להשגת הרשעה בכל מחיר; ועוד.

כדי שניתן יהיה לבצע שיפורים כאלה בפרקליטות, כלל לא הייתי ממנה אדם פנימי, אלא דווקא מישהו מבחוץ, כגון השופטת (בדימוס) הילה גרסטל, שבתפקידה כנציבת הביקורת על הפרקליטות ניסתה לשפר, עד שמנעו זאת ממנה.

השר אוחנה בחר במינוי שמרני, מתוך הפרקליטות, של בעלת תפקיד ניהולי – משנה לפרקליט מחוז. לפי הפרסומים, היועמ"ש הטיל את מלוא כובד משקלו כנגד המינוי. לדעתו יש למנות רק מי ששימש משנה לפרקליט המדינה או פרקליט מחוז, ואין די במשנה לפרקליט מחוז. ליתר דיוק, עמדתו היא שיש למנות דווקא את עו"ד שלמה למברגר, וזאת נוכח ניסיונו הרב יותר בתפקידי ניהול בפרקליטות. אם שמחים במצב הקיים ולא מעוניינים בשיפור, אולי מפתה לשכפל את פרקליט המדינה תוך מינוי בעל תפקיד בכיר. אך אז כבר לא מדובר ב"מתחם הסבירות" כפי שמנומקת החלטת היועץ, אלא, אולי, ב"מתחם השכפול", שהגיע לשיאו המצומצם בקביעה שיש למנות דווקא את עו"ד למברגר.

אינני מכיר את עו"ד בן ארי, אך מקוממות בעיניי הטענות המועלות כנגדה, שאיננה די בכירה ושהתמודדה שלוש פעמים על תפקידים בכירים בפרקליטות ולא נבחרה. גם לפי נימוקי היועמ"ש אין מחלוקת שהיא בעלת מומחיות בתחום המשפט הפלילי, וותק רב של כשלושה עשורים בפרקליטות. גם לבתי המשפט נבחרו שופטים שלא נבחרו בסיבוב קודם. העובדה שאדם לא נבחר, כשלעצמה, איננה מלמדת דבר לחובתו. הבחירה היא בדרך כלל פרי שיקולים רבים ומאבקי כוח – גם במינוי לשפיטה וגם במינוי לפרקליט המדינה.

לבסוף, קשה בעיניי קביעתו של היועמ"ש כי חרף העובדה שסמכות המינוי היא לפי החוק בידי שר המשפטים, בכל זאת עליו לא רק להיוועץ ביועמ"ש, אלא, בעצם, לקבל את בחירתו, וכי "מינויה של עו"ד בן ארי לתפקיד ממלאת מקום פרקליט המדינה חורג באופן קיצוני ממתחם הסבירות, ולפיכך קיימת מניעה משפטית לאשרו". מבחינה אנושית ניתן אולי להבין את תחושת היועץ, כי אם לא מקבלים את המלצתו – הדבר בלתי סביר, אך מבחינת המינהל התקין, גישה זו מוליכה לניהול המדינה על ידי פקידים ולא על ידי נבחרי הציבור.

פרופ' סנג'רו מלמד במכללה האקדמית ספיר ובמרכז האקדמי למשפט ולעסקים ומייסד האתר "ביקורת מערכת המשפט הפלילי"

דרושה מדיניות חדשה להעמדה לדין
דרושה: מדיניות חדשה להעמדה לדין , פרופ. בועז סנג'רו , 20.12.2019 , ישראל היום

פרשת הבלוגרים – השופט שהם ביקש מהעוררת שם טוב לבטל הערר

שהם
אורי שהם – מעצר בלתי חוקי

22.06.2017 – פרשת מעצרם של העיתונאים לורי שם טוב, מוטי לייבל ועו"ד צבי זר על פרסומים כאלו ואחרים ברשת האינטרנט.העיתונאים ועוה"ד עצורים בניגוד לחוק כ- 116 ימים, הפרקליטות בוששת מלספק את כל חומר הראיות בתיק, ובית המשפט העליון מתפתל ומספק הסברים לא משכנעים מדוע העיתונאים צריכים להמשיך להיות כלואים במעצר בניגוד לחוק. גם הקראת כתב האישום בפני העיתונאים היתה פגומה והתעכבה לאורך זמן.

להלן החלטת כבוד השופט אורי שוהם מהעוררת לורי שם טוב לשחררה מהמעצר הלא חוקי הנמשך מזה חודשים אחדים. בקשת שהם נבעה מהחרפה הרובצת לפתחו של בית המשפט העליון המאפשר מעצרם הבלתי חוקי של הבלוגרים, בתואנות שונות ומשונות שאינן קבועות כחוק כגון: "ניצוץ ראייתי", "חומר ראיות רחב היקף"… ועוד תירוצים ככל שדמיון הפרקליטים והשופטים מאפשר. וכך כותב כבוד השופט שהם בהחלטתו:

 

בבית המשפט העליון  
  בש"פ  4311/17
לפני: כבוד השופט א' שהם  
העוררת: לורי שם טוב
  נ  ג  ד
המשיבה: מדינת ישראל
ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, במ"ת 14280-04-17, מיום 23.5.2017, שניתנה על ידי כב' השופט א' היימן

בשם העוררת:                     עו"ד יהונתן רבינוביץ

בשם המשיבה:                    עו"ד עילית מידן

החלטה

ביום 21.6.2017, ניתנה החלטתו של בית משפט זה (השופט י' דנציגר) במסגרת ערר נפרד (בש"פ 4410/17) שהגיש מר צבי זר, שהוא הנאשם 3 בכתב האישום שהוגש גם נגד העוררת. במסגרת זו, התייחס השופט דנציגר גם לטענה בדבר אי-המצאת כלל חומרי החקירה לסניגוריהם של הנאשמים בתיק. בהחלטה האמורה, קבע בית משפט זה כדלקמן:

"אין חולק כי המצב המצוי בו המשיבה טרם העבירה את חומרי החקירה לידי העורר ויתר הנאשמים, אינו מצב ראוי כלל ועיקר. גם בית המשפט המחוזי נתן דעתו לכך שפרק הזמן שחלף, בו טרם נמסרו חומרי החקירה, הפך לבלתי סביר. במהלך הדיון שנערך לפנַי מסרה המשיבה כי חומרי החקירה יועברו לנאשמים בימים הקרובים (ולמעשה חלקם הארי כבר היה אמור לעבור לנאשמים, בעת כתיבת שורות אלה), וככל שהדבר טרם נעשה, אדגיש כי המשיבה מצופה להעביר את חומרי החקירה, כפי שהתחייבה, בהקדם. עם זאת, איני סבור שיש בעובדה כי חומרי החקירה טרם הועברו במלואם לעורר, כדי להצדיק את שחרורו ממעצר. התיק מושא ערר זה הינו תיק גדול ומורכב, במסגרתו הוגש כתב אישום המחזיק 91 אישומים, והמתפרס על פני 163 עמודים. חומר הראיות בו רחב היקף, והוא כולל גם ראיות המורכבות מחומרים דיגיטליים, אשר לטענת המשיבה קיים קושי בהעברתן. מציאות החיים מלמדת כי תיקים בעלי היקף רב של חומרי חקירה כגון דא, מחייבים לא אחת את הארכת מעצר הביניים בו מצוי הנאשם, וכך גם המקרה שלפנינו. יתר על כן, גם חומרת המעשים המיוחסים לעורר מצדיקה את הארכת מעצרו" (בש"פ 4410/17 זר מדינת ישראל, פסקה 15 (21.6.2017)) (ההדגשות הוספו – א.ש.).

בנסיבות אלה, ולאור העובדה כי חלקה של העוררת במעשים המתוארים בכתב האישום אינו קטן, לכאורה, מחלקו של הנאשם 3, מתבקשת העוררת להודיע, עד ליום 6.7.2017, האם היא עומדת על הערר שהגישה.

ניתנה היום, ‏כ"ח בסיון התשע"ז (‏22.6.2017).

    ש ו פ ט

 

הפרקליטות כפתה – אורי שוהם פסק בניגוד לחוק המעצרים וחוק יסוד כבוד האדם וחירותו

פרקליט
פרקליט

04.06.2017 – מאה ימים במעצר ללא כתב אישום, חומר ראיות והקראת כתב אישום שטרם נסתיימה ימשכו לפחות עוד יומיים עבור העיתונאית לורי שם טוב. למה? משום שאין לה לובי שיוכל להגן עליה ופרקליטות המדינה ובית המשפט העליון דורסים את החלשים. זאת ניתן להסיק מהחלטת כב' השופט אורי שוהם על המשך מעצרה של העיתונאית שם טוב.

לצפיה / הורדת החלטת השופט אורי שוהם בש"פ 4311/17 – הקלק כאן

עו"ד יהונתן רבינוביץ' המייצג את העיתונאית שם טוב טען כי מרביתם הגדול של חומרי החקירה, לא נמסרו לו וליתר הסנגורים בתיק, וזאת בחלוף כ- 60 ימים מאז הוגש כתב האישום נגד שם טוב ויתר הנאשמים.

הפרקליטות ע"פ עיקרון הדפוס הבירוקרטי טענה מנגד כי בדיון במחוזי בעוד יומיים תועמד "המסה הקריטית" של חומר החקירה.

כב' השופט אורי שוהם הביע הזדהות עם שם טוב ואמר כי מדובר במצב שאיננו משביע רצון, וזאת בלשון המעטה אולם לבסוף יישר קו עם הפרקליטות בניגוד לחוק המעצרים, והניגוד לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו וקבע כי מן הראוי להמתין לדיון במחוזי שיתקיים ביום 6.6.2017 , בתוך יומיים יודיע בא כוח העוררת אם הוא עומד על הערר ובמידה שזו תהיה עמדתו, ייקבע הדיון בערר בתוך ימים ספורים.

להלן החלטת השופט אורי שוהם

Document-page-001Document-page-002

הארכת מעצר מוטי ולורי – בפני כבוד השופט אברהם היימן 16.05.2017

משפט
79 יום במעצר ללא חומר ראיות

16.05.2017 – פרשת הבלוגרים דיון הארכת מעצר "ארעי" בפני שופט בית משפט מחוזי תל אביב אברהם היימן. בתחילת הדיון ניתן היה להבחין כי העיתונאית לורי שם טוב אינה בין העצורים. כשנשאל נציג שב"ס היכן היא? השיב כי אינה מוכנה לעלות אזוקה לדוכן הנאשמים. השופט הורה לשב"ס להסיר את האזיקים מהעיתונאית שם טוב ולהביאה לדוכן.

פרוטוקול דיון השופט אברהם היימן 16.05.2017 – פורמט pdf – הארכת מעצר מוטי ולורי

לורי שם טוב, מוטי לייבל ועו"ד צבי זר נעצרו ב- 27.02.2017 והם עצורים עד עצם היום הזה. ב- 06.04.2017 הוגש נגדם כתב אישום. חומר החקירה לא נמסר להם ולבאי כוחם, וקיים ספק אם בוצעה קריאת כתב האישום בפניהם כחוק.

חלפו 30 יום מהגשת כתב האישום ללא הקראתו ובית המשפט לא עיין בחומר החקירה

עו"ד יהונתן רבינוביץ' טען כי מעצר מרשתו לורי שם טוב (ולמעשה מעצר שני העצורים הנוספים) אינו חוקי משני טעמים. הטעם הראשון הינו אי קיום הוראת סעיף 21 ד לחוק המעצרים, דהיינו חלפו 30 יום מיום הגשת כתב האישום ובית המשפט לא עיין בחומר החקירה, וקבע שיש רף ראייתי מתאים למעצר. הטעם השני שהעלה עו"ד רבינוביץ' הנה שהמעצר אינו חוקי עקב אי ביצוע הקראת כתב האישום. עו"ד רבינוביץ' הוסיף כי הסיק טעמים אלו מעיון בפרוטוקולים.

ב.כ נאשם 3 עו"ד אבי עמירם חיזק את דבריו של עו"ד יהונתן רבינוביץ' וטען שמרשו (ולמעשה שני העצורים הנוספים) עצורים במעצר ארעי. חלפו 30 יום ממועד הגשת כתב האישום ובית המשפט טרם עיין בחומר החקירה. עו"ד עמירם הוסיף כי לא קיבל שום הודעה כי חומר הראיות מוכן והוא יכול לבוא לצלם או לסרוק, ולכן גם הסנגורים אינם יכולים לעיין בחומר החקירה.

בוצעה פעמיים הקראת 163 עמודים כתב אישום בפני נאשמת 1

עו"ד אלירן גלילי טען כי בוצעה הקראה, וזאת ניתן להסיק מהפרוטוקולים. לדוגמא ב.כ שייצג את נאשמת 1 טען בדיון ב- 18.4 כי היא מכירה את כתב האישום. הקראה שניה בוצעה לנאשמת 1 ב- 24.4 מאחר ואמרה שלא הספיקה לקרוא את כתב האישום, אומנם לנאשמים לא היה ייצוג פרטני אך היה עו"ד מהסנגוריה שייצג את שלושתם. לעניין עיון בחומר החקירה מסר עו"ד גלילי כי העורכי דין שמונו לפני מספר ימים רק עתה הגישו בקשות לקבלת חומר הראיות ובקשה זאת מטופלת במהירות.

הנאשמים אשמים בעיכובים – הקראה בדקה וסריקה בחודשים

השופט אברהם היימן אמר כי מדובר בכתב אישום רחב בהיקפו והעיכובים עד היום נבעו בעיקר בגלל מסיבות שמקורן מהסנגוריה. הדחיות באו מהמשיבים ובאי כוחם ואין אדם מביא על עצמו למצב של מעצר חורג ואח"כ טוען שיש לשחררו.  בנוסף מאחר ומדובר בתיק רחב היקף יש ותהיה חריגה מ- 30 יום מיום הגשת כתב האישום ועד שיוכלו באי כוח הנאשמים לעיין בחומר החקירה.

לורי שם טוב ומוטי לייבל מסייעים לאם חד הורית להוציא ע"פ חוק ילדיה ממוסד שבתאי לוי של משרד הרווחה

פרוטוקול דיון העיתונאים מוטי לייבל ולורי שם טוב ועו"ד צבי זר בפני שופט מחוזי תל אביב אברהם הימן

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005Document-page-006Document-page-007Document-page-008Document-page-009Document-page-010Document-page-011Document-page-012