בלי דיון בלי נימוקים

בלי דיון בלי נימוקים , שר המשפטים אמיר אוחנה , מני מזוזNews1 , 01.05.2020

השופט מזוז הגדיל ועשה ונתן סעד שכלל לא התבקש לו על-ידי העותרים: צו המונע את מינויו של כל מועמד אחר עד לדיון בעתירה, אותו קבע לעוד שבועיים. כלומר – ואקום תפקודי במערכת המשפט מעשה ידיו של ביהמ"ש העליון. טוב היה עושה השופט מזוז אם היה פוסל עצמו מלדון בסוגיה בה בעצם הכריע כבר מראש.

להורדת / צפיה  בקשת פסילת השופט מני מזוז בג"צ 2740/20 הקלק כאן

בחצות הלילה, תפקע כהונתו של מי שמיניתי לפני שלושה חודשים למלא את מקומו של פרקליט המדינה – דן אלדד. כפי שאמרתי לאחרונה, יש לי הערכה רבה לדן, ועל כן הצעתי לו להאריך את כהונתו – מתוקף סמכותי על-פי חוק (סעיף 23א לחוק המינויים) המורה כך:

"(ב) נתפנתה משרתו של נושא משרה או נבצר ממנו להשתמש בסמכותו או למלא את תפקידו, רשאי השר שעם משרדו נמנית המשרה (בסעיף זה – השר), בהתייעצות עם נציב השירות, להטיל על עובד מדינה אחר למלא את התפקיד, לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים.

(ג) השר רשאי, לאחר התייעצות עם נציב השירות, להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (ב) בתקופות נוספות, ובלבד שסך כל תקופת הטלת התפקיד באופן זמני לא תעלה על שישה חודשים".

אני דוחה מכל וכל את הטענות שהעלה כלפיו היועץ המשפטי במכתב המפורסם שאני רואה בו שפיכת דם והלבנת פנים, על לא עוול בכפו.

אתמול, בין יתר ההחלטות השערורייתיות שיצאו תחת ידיו של ביהמ"ש העליון בימים האחרונים, החליט השופט מני מזוז, שביד המקרה כל העתירות נגד החלטותיי במשרד המשפטים הגיעו לידיו, להוציא צו המונע את הארכת מינויו של דן.

השופט מזוז הגדיל ועשה ונתן סעד שכלל לא התבקש לו על-ידי העותרים: צו המונע את מינויו של כל מועמד אחר עד לדיון בעתירה, אותו קבע לעוד שבועיים. כלומר – ואקום תפקודי במערכת המשפט מעשה ידיו של ביהמ"ש העליון. בלי דיון, בלי נימוקים.

מדובר בשופט היחיד המכהן בבית המשפט העליון שהתבטא באופן מפורש נגדי, באמירה פומבית בכנס חיפה למשפט ציבורי לפיה זה בעייתי ששר המשפטים לעומתי למערכת (ואולי הבעיה היא שהמערכת לעומתית לשר המשפטים? אולי זהו הסדר ההיררכי הנכון?).

זהו גם השופט המכהן היחיד בביהמ"ש העליון שנשא בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. במסגרת תפקידו, התבטא באופן חריף ואף פעל נגד יוזמתו של שר המשפטים (פרופסור פרידמן) להעמיק את המעורבות הממשלתית בבחירת פרקליט מדינה.

טוב היה עושה השופט מזוז אם היה פוסל עצמו מלדון בסוגיה בה בעצם הכריע כבר מראש, בפומבי ובאופן ברור ומובהק (ומנוגד לחוק האמור).

טוב היה עושה השופט מזוז אם לא היה מתבטא בפומבי נגד שר המשפטים ומכהן, ומשעשה זאת – היה פוסל עצמו מלדון בעתירות נגדו. ולו לשם מראית פני הצדק.

החלטתי לצאת למאבק משפטי. מאבק נגד החלטת בית המשפט העליון, מאבק נגד העותרים, מאבק נגד המניעה שיצר היועץ המשפטי לממשלה ומאבק בעד שלטון החוק (המפורש!), בעד הדמוקרטיה ובעד המשילות.

לצורך כך שכרתי את שירותיו של עו"ד שמחה רוטמן אליו יש לי הערכה רבה, אידאולוגית ומקצועית. שמחה הגיש הבוקר בקשה לפסלות שופט ובקשה לביטול הצו.

כולי תקווה שדן אלדד יאבק על שמו הטוב, שהוכתם על-ידי היועץ המשפטי לממשלה על לא עוול בכפו, ויקבל על עצמו את הארכת התפקיד. אתן לו את כל הגיבוי הדרוש לשם כך. משפטית וציבורית.

המשך, מן הסתם – יבואבלי דיון בלי נימוקים

ת1ת2ת3ת4ת5ת6ת7

 

תגובת פרקליטות המדינה – בין עלבון לשירות הציבורי למסע צייד

נובמבר 2019 – תלונה הוגשה נגד פרקליטות המדינה על הודעתה הלא מנומקת שלא לטפל בתלונה שהוגשה לפני כשנה, על ריבוי הטרדה מינית, ריבוי פגיעה בפרטיות, וריבוי איומים ברצח במרשתת. בהודעתה הלקונית (מצורפת) כתבה פרקליטות המדינה שהיא משיבה התיק למשטרה לקבלת התייחסותה לקיומה של הצדקה בנסיבות העניין לפתיחה בחקירה בחשד להסתה ופרסום לשון הרע.
בתלונה נכתב כי הודעת הפרקליטות היא עלבון לשירות הציבורי מעוררת בוז ושאט נפש. מדובר בפרקטיקה של פרקליטות המדינה להתעלל באזרח הפונה אליה לקבל זכויותיו. (ראה לדוגמא תלונה 242/19 המצורפת – שיהוי ניכר בעבודת הפרקליטות וקבלת החלטה על סגירת תיק מבלי לעיין במכלול הראיות).
עוד נכתב בתלונה כי מדובר גם בפרקטיקה של אכיפה בררנית המאפשרת לפרקליטות המדינה לערוך מסע צייד נגד אנשים שאינם לטעמה. לדוגמה אילו היה המדובר באיומים על שוטר במרשתת הייתה התלונה מטופלת מידית על פי נוהל 90.028.223 (מצורף) שם נקבע כי: "עבירת איומים – תתבצע בהקדם האפשרי, מרגע הגשת התלונה במידה וזהות החשוד ידועה. במידה שזהות החשוד אינה ידועה יש למצות ביצוע פעולות ניסיון איתור רלוונטיות בהקדם האפשרי".

התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות.

מצורפים:

– הודעת פרקליטות המדינה מיום 23.10.2019 על אי טיפול בתלונה על ריבוי הטרדה מינית, ריבוי פגיעה בפרטיות, וריבוי איומים ברצח במרשתת.
– תלונה שהוגשה נגד פרקליטות המדינה על הודעתה הלא מנומקת שלא לטפל בתלונה שהוגשה לפני כשנה, על ריבוי הטרדה מינית, ריבוי פגיעה בפרטיות, וריבוי איומים ברצח במרשתת, 12.11.2019.
– הפרקטיקה של פרקליטות המדינה – בירור נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות תלונה 242/19 – שיהוי ניכר בעבודת הפרקליטות וקבלת החלטה על סגירת תיק מבלי לעיין במכלול הראיות.

Document-page-001

Document-page-002

Document-page-003

Document-page-001

Document-page-002

 

פרשת הבלוגרים: נציבות תלונות על שופטים – תשובות פתטיות על פגיעה בזכות חוקית של הנאשם לעיין בחומר חקירה בזמן סביר

אפריל 2018 – התשובות הפתטיות של נציבות תלונות הציבור על שופטים על עוולות הנעשים לנאשמים בבית המשפט.
תלונה הוגשה נגד השופט בני שגיא על החלטתו להתחיל במשפט בטרם מימשה הנאשמת את זכותה ע"פ חוק (סדר דין פלילי סעיף 74) לעיין בחומר החקירה בזמן סביר. עניין התלונה מדוע השופט בני שגיא לא נימק החלטתו כמתחייב ע"פ חוק.
נציבות תלונות הציבור על שופטים משיבה: "אין באפשרותנו לקבוע האם מדובר בפרק זמן סביר" – הנציבות מתחמקת מלהשיב בעניין חובת הנמקה של השופט ומסיתה את עניין התלונה כאילו נתבקש להשיב על הנדון בתיק.
התחמקות נוספת של הנציבות היא להפיל את האחריות על ב.כ. של הנאשמת בכך שהיה אמור להגיש בקשת דחייה.

תשובת הנציבות בקישור:
 https://drive.google.com/file/d/1pGGBaERVdkVfw0Mr62tGrpcB8VLGiUqA/view?usp=sharing

מצורפים תמונות מתשובת הנציב (תלונה מספר 190/18)
תמונה 1 – תקציר מתשובת הנציב על מה התלונה נגד השופט בני שגיא
תמונה 2 – תשובת הנציב לתלונה נגד השופט בני שגיא

אי הנמקה 1

אי הנמקה 2
תשובת הנציב לתלונה נגד השופט בני שגיא

נציב תלונות על שופטים: מהערות הצדדים ניתן להבין מה אמר השופט

אפריל 2018 – הלכת נציב תלונות הציבור על שופטים: מהערות הצדדים בפרוטוקול הדיון ניתן להבין מה היו דברי השופט לכן השופט אינו מחויב לרשום דבריו בפרוטוקול.
תלונה הוגשה נגד השופט בני שגיא במשפט העיקרי בפרשת הבלוגרים. מקריאת הפרוטוקול נראה כי השופט אינו מדבר אלא רק מחליט מה שלא היה בדיון ופוגם בהבנת הדיון ומה התרחש בו ובפרוטוקול שמופיעות בו הערות סתומות של הצדדים שלא ניתן להבין מדוע נאמרו.

תשובת נציב תלונות הציבור על שופטים: "אכן הפרוטוקול אינו ערוך באופן בו דברי בית המשפט נרשמים במפורש, אולם מדבריהם של באי כח הצדדים בדיון ניתן להבין מהן ההערות שהעיר בית המשפט"
כלומר השופט אינו חייב לרשום דבריו שנאמרו בדיון בפרוטוקול. דבריו יהיו נתונים לפרשנות לקורא.

לצפייה בהחלטת נציב תלונות הציבור על השופט בני שגיא הקלק כאן – תלונה מספר 190/18

מהערות הצדדים ניתן להבין מה הערות השופט
קטע מתגובת נציב תלנות על שופטים לתלונה על השופט בני שגיא (תלונה 190/18)