דרושה: מדיניות חדשה להעמדה לדין

דרושה: מדיניות חדשה להעמדה לדין , פרופ. בועז סנג'רו , 20.12.2019 , ישראל היום

גם אני אינני שמח על בחירת שר המשפטים בעו"ד אורלי בן ארי לתפקיד ממלאת מקום פרקליט המדינה. הפרקליטות היא גוף חשוב, עתיר כוח, וטעון ריענון ושיפור. מינוי פרקליט המדינה מתוכו אינו מבשר רפורמה ושינוי. הצורך בשיפור בולט בתחומים רבים.

"יש להקפיד יותר על גילוי מלוא חומר החקירה לסנגורים; לצמצם את הסחבת בטיפול בתיקים; לשנות מדיניות ולבקש פחות מאסרים מבתי המשפט"

יש להתוות מדיניות חדשה באשר להעמדה לדין, כך שלא על כל עבירה מיותרת, מתקופת המנדט הבריטי על ארץ ישראל, ירדפו אנשים ויבזבזו משאבים ציבוריים; מדיניות חדשה שתביא להפחתה דרסטית במספר המעצרים – ניתן וצריך לחקור גם בלי לעצור; יש לגבש מדיניות ראויה באשר לשימוש בעסקאות הטיעון, שמצד אחד תצמצם את היקף השימוש בכלי זה, כך שיתקיימו יותר משפטי הוכחות שבהם מנסים לעשות צדק, ומצד שני, כל עוד מתקיימת תעשיית עסקאות הטיעון, תכיר בזכות הנאשמים לקבלת הצעה הוגנת, שתמנע שרירות ואפליה; יש להדק את הפיקוח של הפרקליטות על החקירה המשטרתית, כך שתצומצם התופעה של הפרות חוק על ידי חוקרים להוטים; יש להקפיד יותר על גילוי מלוא חומר החקירה לסנגורים; יש לצמצם את הסחבת בטיפול בתיקים; יש לשנות מדיניות ולבקש פחות מאסרים מבתי המשפט, במיוחד נוכח פליליות-יתר וכליאת-יתר, שהוליכו לצפיפות בלתי אנושית בבתי הסוהר; יש להילחם בהדלפות לתקשורת; יש לחזק את ההכשרות שמקבלים התובעים, ובין היתר לטפח אתוס של סיוע לבית המשפט להגיע לחקר האמת ולדכא להט להשגת הרשעה בכל מחיר; ועוד.

כדי שניתן יהיה לבצע שיפורים כאלה בפרקליטות, כלל לא הייתי ממנה אדם פנימי, אלא דווקא מישהו מבחוץ, כגון השופטת (בדימוס) הילה גרסטל, שבתפקידה כנציבת הביקורת על הפרקליטות ניסתה לשפר, עד שמנעו זאת ממנה.

השר אוחנה בחר במינוי שמרני, מתוך הפרקליטות, של בעלת תפקיד ניהולי – משנה לפרקליט מחוז. לפי הפרסומים, היועמ"ש הטיל את מלוא כובד משקלו כנגד המינוי. לדעתו יש למנות רק מי ששימש משנה לפרקליט המדינה או פרקליט מחוז, ואין די במשנה לפרקליט מחוז. ליתר דיוק, עמדתו היא שיש למנות דווקא את עו"ד שלמה למברגר, וזאת נוכח ניסיונו הרב יותר בתפקידי ניהול בפרקליטות. אם שמחים במצב הקיים ולא מעוניינים בשיפור, אולי מפתה לשכפל את פרקליט המדינה תוך מינוי בעל תפקיד בכיר. אך אז כבר לא מדובר ב"מתחם הסבירות" כפי שמנומקת החלטת היועץ, אלא, אולי, ב"מתחם השכפול", שהגיע לשיאו המצומצם בקביעה שיש למנות דווקא את עו"ד למברגר.

אינני מכיר את עו"ד בן ארי, אך מקוממות בעיניי הטענות המועלות כנגדה, שאיננה די בכירה ושהתמודדה שלוש פעמים על תפקידים בכירים בפרקליטות ולא נבחרה. גם לפי נימוקי היועמ"ש אין מחלוקת שהיא בעלת מומחיות בתחום המשפט הפלילי, וותק רב של כשלושה עשורים בפרקליטות. גם לבתי המשפט נבחרו שופטים שלא נבחרו בסיבוב קודם. העובדה שאדם לא נבחר, כשלעצמה, איננה מלמדת דבר לחובתו. הבחירה היא בדרך כלל פרי שיקולים רבים ומאבקי כוח – גם במינוי לשפיטה וגם במינוי לפרקליט המדינה.

לבסוף, קשה בעיניי קביעתו של היועמ"ש כי חרף העובדה שסמכות המינוי היא לפי החוק בידי שר המשפטים, בכל זאת עליו לא רק להיוועץ ביועמ"ש, אלא, בעצם, לקבל את בחירתו, וכי "מינויה של עו"ד בן ארי לתפקיד ממלאת מקום פרקליט המדינה חורג באופן קיצוני ממתחם הסבירות, ולפיכך קיימת מניעה משפטית לאשרו". מבחינה אנושית ניתן אולי להבין את תחושת היועץ, כי אם לא מקבלים את המלצתו – הדבר בלתי סביר, אך מבחינת המינהל התקין, גישה זו מוליכה לניהול המדינה על ידי פקידים ולא על ידי נבחרי הציבור.

פרופ' סנג'רו מלמד במכללה האקדמית ספיר ובמרכז האקדמי למשפט ולעסקים ומייסד האתר "ביקורת מערכת המשפט הפלילי"

דרושה מדיניות חדשה להעמדה לדין
דרושה: מדיניות חדשה להעמדה לדין , פרופ. בועז סנג'רו , 20.12.2019 , ישראל היום

השופט מני מזוז על זכות הטיעון וזכות העיון של נאשם בחומר חקירה

מרץ 2019 – זכות הטיעון בבית המשפט מהווה חלק מכללי הצדק והיא זכות יסודית של נאשם העומד לדין. זכות העיון בחומר הראיות נגזרת מזכות הטיעון שהרי כיצד יוכל הנאשם לטעון אם לא ראה את חומר הראיות נגדו. זכות העיון בחומרי החקירה מעוגנת בסעיף 74 בחסד"פ..

אלא שעל פי שופט העליון מני מזוז יש הגבלות בזכויות יסוד אלו. לדוגמא אם הנאשם מיוצג על ידי סנגור, הרי שזכויות אלו נלקחות ממנו משום שסנגורו יכול לטעון ולעיין בחומרי החקירה.
תפיסתו זו של מזוז ספק אם עולה בקנה אחד עם החוק וחוקי היסוד בעיקר כאשר הנאשם מיוצג על ידי סנגור מהסנגוריה הציבורית המקבל שכר מוגבל ביותר מהסנגוריה ונאמנותו לצוות הפנימי בסנגוריה קודמת לנאמנותו למרשו.

מצורף קטע מהחלטת שופט העליון מני מזוז על הגבלת זכות הטיעון וזכות העיון חומרי החקירה. – צבי זר נ' מדינת ישראל בש"פ 2004/19 מה- 25.03.2019.

ערר מזוז
קטע מהחלטת שופט העליון מני מזוז על הגבלת זכות הטיעון וזכות העיון חומרי החקירה. – צבי זר נ' מדינת ישראל בש"פ 2004/19 מה- 25.03.2019.

מערכת המשפט הורסת חיי אנשים בטרם החל משפטם

26.07.2019 – שנתיים ושלשה חודשים מיום הגשת כתב האישום ביום ה- 06.04.2017 , המשפט טרם החל ופרקליטות המדינה דורשת מנאשמת מספר 1 תמורת חומרי חקירה הפקדה במזומן סכום של 20,000 שקלים וערבות של 50,000 שקלים.
נאשמת 1 , לורי שם טוב נמצאת בפשיטת רגל עקב המעצר הממושך של שנתיים וחודשיים ללא משפט, וידה אינה משגת הסכום לקבלת חומרי החקירה.
פרקליטות המדינה קיבלה החלטת שופט המעצרים אברהם הימן לקבל כסף תמורת חומרי חקירה והסוגיה נידונה בימים אלו (26.07.2019) בבית המשפט העליון.
כסף תמורת חומרי חקירה

פרשת הבלוגרים: מניעת הזכות כחוק לנאשמת 1 לורי שם טוב לעיין בחומרי חקירה

11.03.2018 – דיון במשפט העיקרי בפני שופט מחוזי תל אביב בני שגיא. לורי שם טוב היא הנאשמת המרכזית בתיק פרשת הבלוגרים וגם המוחלשת מבין שלושת הנאשמים כלואה במעצר מעל שנה בבית סוהר נווה תרצה ועד היום עיינה בכמות מזערית של חומר החקירה עקב תנאי הכליאה בבית הסוהר ומאחר והפרקליטות הגישה את חומר החקירה באיחור של כ- 10 חודשים.
השופט בני שגיא קבע כי שם טוב תגיש התייחסות בכתב לכתב האישום עד ה- 02.05.2018 למרות שברור שעד מועד זה לא תספיק שם טוב לעיין ברב המוחלט של חומר החקירה.
חוק סדר דין פלילי סעיף 74א קובע: "הוגש כתב אישום בפשע או בעוון, רשאים הנאשם וסניגורו, …, לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה וכן ברשימת כל החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת…"
יוצא אפוא כי בית המשפט רוצה להתחיל בדיוני ההוכחות בטרם מימשה שם טוב את זכותה כחוק לעיין בחומר החקירה בזמן סביר עקב מגבלות שאינן תלויות בה.
מדובר בפגיעה חמורה בזכות ע"פ חוק של נאשמת להגן על עצמה, וקיים חשש כי המשפט בעניינה של לורי שם טוב יהיה מבוים.

לצפיה בפרוטוקול דיון בפני בני שגיא הקלק כאן:
https://drive.google.com/file/d/13Ul_adtn5BcwPkDF9DBHlA_3NTbVrkGR/view?usp=sharing

סנגוריה ציבורית "מעודנת" ומתרפסת

סנגוריה ציבורית מעודנת ומתרפסתפברואר 2018 – אוזלת יד הסנגוריה הציבורית נוכח פגיעות חוקתיות סידרתית באזרחים ע"י מערכות אכיפת החוק ובתי המשפט. צווי חיפוש לקויים ולא חוקיים ללא פתיחת תיק בית משפט, חיפוש במחשבים ומסמכים ללא עדים בניגוד לחוק. החלטות שיפוטיות להחזקת רכוש שנתפס בחיפוש במעמד צד אחד בניגוד לחוק, ועד תום ההליכים בניגוד לחוק, ועוד… ועוד…
הסנגוריה כובלת ידי הסנגורים מטעמה בשכר טירחה זעום ללא שום פרופורציה להיקף התיק, אינה מספקת להם מומחים מקצועיים כפי שבידי הפרקליטות, ואינה מגבה את סנגוריה נוכח התנהלות מזלזת של שופטים בנאשמים.
מדובר בדפוס זלזול בחוק ובאזרח שהפרקליטות השיתה על בתי המשפט והסנגוריה שותקת.

פרשת מעצר הבלוגרים – דוגמא איכותית להתרפסות הסנגוריה

דוגמא איכותית למחדלי הסנגוריה הציבורית היא פרשת מעצרם של הבלוגרים לורי שם טוב, מוטי לייבל וצבי זר העצורים כשנה עד היום ה- 10.08.2018 מבלי שהחל משפטם. עילת המעצר: "מילים עלולות לפגוע" בעקבות פרסומים שפרסמו לכאורה ברשת האינטרנט.
העצורים הובלו להארכת מעצרם בפני השופט עלאא מסארווה במתחם בית משפט השלום תל אביב בפומבי כשהם אזוקים בידיהם וברגליהם.
כל צווי החיפוש שהוצאו בפברואר 2017 ע"י שופט המעצרים עלאא מסארווה לקויים ובלתי חוקיים, ללא ציון מספר תיק בית משפט וללא נימוק מדוע החיפוש בדברי המחשב יבוצע ללא עדים. והחיפוש בדברי המחשב אכן בוצע ללא עדים בניגוד לחוק.
שופטת המעצרים חיותה כוחן האריכה החזקת הרכוש התפוס במשטרה עד לתום ההליכים במעמד צד אחד בניגוד לחוק. כוחן נימקה החלטתה בנימוק: "כמבוקש".
מחדלים צורמים רבים אחרים היו לאורך כל השנה בהם היו הבלוגרים במעצר כגון עיכוב במסירת חומרי חקירה, כליאת העיתונאית לורי שם טוב בבידוד והפרדה בניגוד לחוק ובניגוד לאמנות בינלאומיות לעינויים.
כיום כשנה לאחר מעצרם כלואה שם טוב בבית כלא נווה תרצה וברשותה כמות מזערית מחומרי החקירה שבו היא זכאית לעיין ע"פ חוק.

חיותה כוחן כמבוקש

לורי שם טוב – תמונת מצב חומר חקירה בכלא נווה תרצה לאחר 11 חודשי מעצר

לורי שם טוב - תמונת מצב חומר חקירה בכלא נווה תרצה לאחר 11 חודשי מעצר05.02.2018 – כמעט שנה במעצר וכמות חומר חקירה מזערית בידי לורי שם טוב בבית סוהר נווה תרצה. מתוך חומר חקירה הכולל 50,000 דפים, 500 תקליטורים ודיסק 4 טרה (שקול ל- 6,000 תקליטורים) קיבלה לורי עד היום 170 תקליטורים שרובם לא ברי שימוש.

הפקרות היא כוח הרשע

ההתנהלות המופקרת של מסירת הרשימה וחומר החקירה בידי העצור כחוק היא כוח בידי הפרקליטות משום שאי מוכנותה של לורי לדיונים בבית המשפט מגביר את סיכויי הפרקליטות לנצח במשפט.
משום כך פרקליטות המדינה מושכת סחבת של חודשים במסירת חומר החקירה לידי העצור וגם המסירה נעשת בערבוביה, במידע על אמצעי מדיה שונים, סוגי קבצים שונים ומשונים שאינם נפתחים, ללא רשימה או הסבר.
וזאת למרות שפרקליטות המדינה ידעה שנים מבעוד מועד על הקשיים במסירת חומר חקירה, אלא שהצדק או האתיקה המקצועית אינו העניין.