פרשת הבלוגרים: תלונה נגד פרקליטות מחוז תל אביב – מניעת זכות עיון לנאשמת לעיין בחומרי חקירה חסויים

27.09.2018 – בתאריך 16.09.2018 החליט כב' השופט הימן כי פרקליטות מחוז תל אביב תגיב על בקשה שהגישה הנאשמת עד ה- 20.09.2018. נכון להיום (27.09.2018) טרם התקבלה תגובת הפרקליטות. מדובר בבקשת עיון בחומרי חקירה חסויים שנבצר מהנאשמת לראותם הואיל והיא במעצר.
בתלונה נטען כי מדובר בדפוס התנהגותי אופייני של פרקליטות מחוז תל אביב לחבל בכל דרך אפשרית ביכולת ההגנה של הנאשמת. כן למשל חומר הראיות הוגש בעיכוב חצי שנה מיום הגשת כתב האישום (06.04.2017) ונמשך עד היום.
עוד נטען בתלונה כי ניכר כי פרקליטות מחוז תל אביב רואה בנאשמים כמורשעים תתי אדם שאין להם הזכות למשפט הוגן.

התלונה הוגשה לנציבות מייצגי המדינה בערכאות בידיעת שרת המשפטים איילת שקד, מבקר המדינה והיועץ המשפטי לממשלה.

מצורף צילום הבקשה שהגישה הנאשמת והחלטת השופט

Document-page-001

Document-page-002

מודעות פרסומת

פרשת הבלוגרים: תלונה נגד שופט – השפעה על נאשמת להסכים לראיות לכאורה נגדה טרם קראה חומר הראיות, מה שפעל לרעתה

אוגוסט 2018 – במהלך דיון שהתקיים בספטמבר 2017 בפני השופט נרשם בפרוטוקול (מצורף צילום הקטע הרלוונטי) שהנאשמת אומרת: "עד היום לא קיבלתי מסמך אחד מנתוני החקירה… וממה שראיתי שהשופט אומר שממילא אין מה להתייחס למה שאומרים עוה"ד כי הכל זה נתון לשיקולי התיק העיקרי" . והמשך הפסקה נכתב בפרוטוקול: "בית המשפט מסביר למשיבה 1, והמשיבה עונה, כי זה נכון מה שנכון מה שבית המשפט מסביר לי שאני לא בקיאה בעולם המשפט". לאחר הפסקה מצהיר בא כוחה של הנאשמת שהיא מסכימה לקיומן של ראיות לכאורה בכתב האישום.
בתלונה נטען כי על פי האמור בפרוטוקול עולה כי השופט התערב בדברי חלקות שדיבר אל הנאשמת להסכים בחופזה ותחת לחץ לקיומן של ראיות לכאורה בכתב האישום בטרם ראתה חומר ראיות כלשהו.
עוד נטען בתלונה כי מעורבות זו חמורה שבעתיים בהיותו השופט בעל סמכות מול הנאשמת במעצר תחת לחץ שלא ראתה אף חומר ראיות בתיק האישום נגדה. בפועל התברר כי ההסכמה לראיות לכאורה במעורבותו של השופט הימן פעלה לרעתה של הנאשמת, שכן ההסכמה גרמה להסקת מסקנות חמורות ביותר נגדה ועקב כך גם לממצאים חמורים ביותר נגדה, מה שחסם בפניה את הדרך לשחרור מהמעצר.

התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על שופטים בידיעת שרת המשפטים איילת שקד.
מצורף קטע פרוטוקול בו נראת מעורבות השופט להסכמה חפוזה של הנאשמת בראיות לכאורה נגדה.

הסכמה לראיות לכאורה
קטע פרוטוקול בו נראת מעורבות השופט להסכמה חפוזה של הנאשמת בראיות לכאורה נגדה

פרשת הבלוגרים: קטע מפרוטוקול – המשפט החל ולורי שם טוב אינה רואה חומרי חקירה

קטע מפרוטוקול דיון במשפט העיקרי פרשת הבלוגרים ת"פ 14615-04-17 מה- 18 ביוני 2018
 
עו"ד רבינוביץ בא כוחה של לורי שם טוב:
"אני מסרתי לבית המשפט תשובה, שמדובר בייצוג שהוא מורכב וזה תלוי, אני כמובן הסנגור, ויש נאשמת, ואני כפוף לזה, אבל לאחר מכן, אני שוחחתי עם הנאשמת, וחשוב שבית המשפט ישמע את התשובה שלה, היא לא יכולה להסכים למשהו שהיא לא רואה בכלל…
היא לא רואה את החומרים. אם היא לא רואה את החומרים, גם אם אני נפגש איתה יום לפני ומביא איזושהי עדות מסוימת, לא יכול להביא את כל הארגזים… גם את העט לוקחים ממני שם בכניסה, אז ודאי שהיא לא יכולה להסכים למה שהיא לא רואה.
… במצב דברים מתמשך, בלתי נסבל, בלתי מתקבל על הדעת, שרק מחמיר, לגבי היכולת שלה לראות את חומרי החקירה, …"

פרשת הבלוגרים: עדכון ביקור לורי שם טוב בנווה תרצה – 01.06.2018

01.06.2018 – פרשת הבלוגרים – עדכון מצב לאחר ביקור לורי שם טוב בבית סוהר נווה תרצה. לורי נראתה בסדר גמור. ב- 07.06.2018 יתקיים דיון במשפט העיקרי בפני השופט בני שגיא.
לורי מגיעה לדיונים ע"י שב"ס יחידת נחשון ועוברת מסע ייסורים הכולל איזוקה בידיים וברגליים לעתים בפומבי מול אנשים ומצלמות, ובתוך אולם בית המשפט. האיזוק בפומבי משפיל ומנוגד לחוק, ופוגם ביכולתה לאחר מכן להגן על עצמה מול האישומים בבית המשפט.
בנוסף העברת עציר או אסיר ממקום למקום כרוכה לעיתים השמתו ב"כלובי מעבר". זהו כלוב בגודל כ- 3 מטר על 3 מטר ובו שמונה אנשים וספסל .העצירים יכולים לשהות בכלוב מספר שעות. זוהי סיטואציה משפילה ומענה.
דיוני ההוכחות החלו ב- 14.05.2018 אולם לורי אינה מוכנה כלל מאחר ולא ניתן לה מינימום הזמן הנדרש לקריאת חומר הראיות. לורי יושבת בתא הנאשמים ואינה מכירה את מסמכים המוצגים ואינה ערוכה לשאול שאלות את העדים או לענות לשאלות. מדובר במצב מנוגד לחוק סדר דין פלילי סעיף 74.א (זכות הנאשם לעיין בחומרי חקירה בזמן סביר).

דיון עתירת אסיר לורי שם טוב – 09.05.2018

09.05.2018 – דיון עתירת אסיר התקיים היום בעניין לורי שם טוב על כך שלא מתאפשר לה ללמוד חומר הראיות ע"פ החלטת בית משפט קודמת בעתירת אסיר.

 

הדיון התקיים במתקן שב"ס איילון בתוך מתחם שב"ס מה שפגע בפומביות הדיון. הקהל שבא לאולם הדיונים נאלץ להפקיד את כל כליו כגון שעונים, תיקים, טלפונים או כל דבר אחר בטרם נכנס לאולם. בנוסף התאפשר לאורח לצפות אך ורק בדיון של העציר הקשור אליו ולא עצירים/ אסירים אחרים.
במהלך הדיון שאלה כבוד השופטת מדוע מתקיים הדיון בעוד יש החלטה של שופט המשפט העיקרי בני שגיא שיש לאפשר לשם טוב לעיין ואם לא מתקיימית החלטתו יש להגייש ערעור לבית משפט עליון. אולם השופט שגיא בעצמו אמר כי אין לא סמכות על מתקן שב"ס ואם לא מתאפשר ללמוד חומר הראיות יש להגיש עתירת אסיר.

כל דיון עתירת האסיר הפך להיות פתטי בעקבות החלטת השופט בני שגיא להתחיל במשפט גם אם הגב' שם טוב לא למדה את חומר הראיות. מדובר בכמות חומר עצומה בהיקפה: 50,000 דפים וכ- 6,500 דיסקים. שם טוב למדה עד היום מקצת החומר בחודשים הספורים בתוך מתקן שב"ס שבו הלימוד קשה מאוד. בנוסף שם טוב בקושי נפגשה עם עורך דינה יהונתן רבינוביץ' בכלא לפגישות עבודה הואיל והכלא הוא מקום קשה לקיים פגישת עבודה. בכך למעשה נמנע משם טוב זכותה ע"פ חוק סדר דין פלילי סעיף 74 לעיין בחומר החקירה בזמן סביר.

פרוטוקול הדיון ופסק דין
Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004

 

פרשת הבלוגרים: נציבות תלונות על שופטים – תשובות פתטיות על פגיעה בזכות חוקית של הנאשם לעיין בחומר חקירה בזמן סביר

אפריל 2018 – התשובות הפתטיות של נציבות תלונות הציבור על שופטים על עוולות הנעשים לנאשמים בבית המשפט.
תלונה הוגשה נגד השופט בני שגיא על החלטתו להתחיל במשפט בטרם מימשה הנאשמת את זכותה ע"פ חוק (סדר דין פלילי סעיף 74) לעיין בחומר החקירה בזמן סביר. עניין התלונה מדוע השופט בני שגיא לא נימק החלטתו כמתחייב ע"פ חוק.
נציבות תלונות הציבור על שופטים משיבה: "אין באפשרותנו לקבוע האם מדובר בפרק זמן סביר" – הנציבות מתחמקת מלהשיב בעניין חובת הנמקה של השופט ומסיתה את עניין התלונה כאילו נתבקש להשיב על הנדון בתיק.
התחמקות נוספת של הנציבות היא להפיל את האחריות על ב.כ. של הנאשמת בכך שהיה אמור להגיש בקשת דחייה.

תשובת הנציבות בקישור:
 https://drive.google.com/file/d/1pGGBaERVdkVfw0Mr62tGrpcB8VLGiUqA/view?usp=sharing

מצורפים תמונות מתשובת הנציב (תלונה מספר 190/18)
תמונה 1 – תקציר מתשובת הנציב על מה התלונה נגד השופט בני שגיא
תמונה 2 – תשובת הנציב לתלונה נגד השופט בני שגיא

אי הנמקה 1

אי הנמקה 2
תשובת הנציב לתלונה נגד השופט בני שגיא

פרשת הבלוגרים: דיון במשפט העיקרי בפני השופט בני שגיא – 30.04.2018

30.04.2018 – דיון בפני השופט בני שגיא במשפט העיקרי. הדיון החל כאשר נאשמת 1 לורי שם טוב, ונאשם 3 צבי זר לא היו באולם הדיונים. סוהר שב"ס טען בפני השופט שגיא כי שם טוב לא נוכנה לעלות על אזיקים לתא הנאשמים. בני שגיא החליט במקום כי הדיון יתקיים שלא בנוכחותה. בנוסף ביקש שגיא להוציא צו הבאה לנאשם 3 אולם ביטל אותו מאוחר יותר כשנאשם 3 צבי זר הגיע.

בתחילת הדיון אמר השופט שגיא כי הדיונים במשפט יתחילו ללא מענה לכתב אישום וניכר היה כי הוא כועס שאין מענה, אולם כיצד ניתן לתת מענה בזמן קצר כשהיקף חומר הראיות כה עצום. חומר הראיות כולל כ- 50,000 דפים, 500 דיסקים ודיסק 4 טרה שווה ערך לכ- 6,000 דיסקים. הזמן שעמד עד כה לרשות הנאשמים ללמוד את חומר הראיות הנו חודשים ספורים עקב עיכוב בהגשת חומר הראיות ע"י הפרקליטות. הבעיה קשה במיוחד עבור שם טוב הכלואה בנווה תרצה מה שמקשה מאוד על לימוד חומר הראיות. ב.כ נאשם 2 מוטי לייבל מסרה כי תוכל להגיש מענה לכתב אישום בתוך ימים ספורים.
ניכר היה כי השופט שגיא היה נוקשה בדיון וגם הודיע כי אינו מחויב וגם לא הפרקליטות להודיע איזה עדים יזומנו ומתי מה שיקשה על הנאשמים בהליך השיפוטי.

זכות הנאשם לעיין בחומרי חקירה בזמן סביר

סעיף 74 (א) לחוק סדר הדין הפלילי 1 קובע: "הוגש כתב אישום בפשע או בעוון, רשאים הנאשם וסניגורו… לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה וכן ברשימת כל החומר שנאסף או
שנרשם בידי הרשות החוקרת, והנוגע לאישום שבידי התובע ולהעתיקו".
ניכר כי השופט בני שגיא רוצה להתחיל במשפט ע"פ לוח זמנים שנקבע למרות שברור שלא ניתן הנאשמת העיקרית לורי שם טוב זמן סביר ואפילו פחות מכך בהרבה לעיין בחומרי החקירה.

המוסר הכפול של פרקליטות המדינה

בהליך הפלילי ביצעה פרקליטות המדינה עבירות חמורות של פגיעה בפרטיות חשודים ונאשמים. הפרקליטות הפיצה חומר אישי ביותר שאינו קשור להליך הפלילי שנתפס בחיפוש בביתם של חשודים ונאשמים והפיצה את החומר בין הנאשמים ובאי כוחם. החומרים שהופצו כוללים מסמכים רפואיים אישיים, תמונות אינטימיות תסקירי סעד של חשודים ובני משפחותיהם, מסמכי גירושין ועוד.
כב' השופט סולברג כתב בפרשה בש"פ 1999/17 פסקה 9 (03.03.2017): "פגיעה בשמו הטוב של אדם ובפרטיותו הריהי כואבת עד מאוד – מרה כלענה, חדה כחרב – לא אחת יותר מאשר פגיעה פיזית, והיא מסוגלת לזעזע את עולמו של כל אדם". ע"פ משוואה זו גופם של החשודים והעצורים בפרשה בותר בדרך של פגיעה בפרטיותם באמצעות הפצת מסמכים אישיים שלהם ע"י היחידה החוקרת.