השופט מני מזוז על זכות הטיעון וזכות העיון של נאשם בחומר חקירה

מרץ 2019 – זכות הטיעון בבית המשפט מהווה חלק מכללי הצדק והיא זכות יסודית של נאשם העומד לדין. זכות העיון בחומר הראיות נגזרת מזכות הטיעון שהרי כיצד יוכל הנאשם לטעון אם לא ראה את חומר הראיות נגדו. זכות העיון בחומרי החקירה מעוגנת בסעיף 74 בחסד"פ..

אלא שעל פי שופט העליון מני מזוז יש הגבלות בזכויות יסוד אלו. לדוגמא אם הנאשם מיוצג על ידי סנגור, הרי שזכויות אלו נלקחות ממנו משום שסנגורו יכול לטעון ולעיין בחומרי החקירה.
תפיסתו זו של מזוז ספק אם עולה בקנה אחד עם החוק וחוקי היסוד בעיקר כאשר הנאשם מיוצג על ידי סנגור מהסנגוריה הציבורית המקבל שכר מוגבל ביותר מהסנגוריה ונאמנותו לצוות הפנימי בסנגוריה קודמת לנאמנותו למרשו.

מצורף קטע מהחלטת שופט העליון מני מזוז על הגבלת זכות הטיעון וזכות העיון חומרי החקירה. – צבי זר נ' מדינת ישראל בש"פ 2004/19 מה- 25.03.2019.

ערר מזוז
קטע מהחלטת שופט העליון מני מזוז על הגבלת זכות הטיעון וזכות העיון חומרי החקירה. – צבי זר נ' מדינת ישראל בש"פ 2004/19 מה- 25.03.2019.
מודעות פרסומת

לורי שם טוב ערערה על החלטת השופט בני שגיא שלא לאשר מימון הוצאות הגנתה על ידי המדינה

14.06.2019 – לורי שם טוב היא הנאשמת 1 בתיק פרשת הבלוגרים ונגדה 120 סעיפי אישום שבסיסם "שיימינג" במרשתת נגד שופטים ועובדות סוציאליות.

שם טוב בהליך פשיטת רגל אינה מיוצגת בתיק הואיל והשופט בני שגיא החליט ב- 03.06.2019 להפסיק ייצוג הסנגוריה לשם טוב על פי בקשת הסנגוריה ובקשת שם טוב. סיום ייצוג הסנגוריה נבע עקב השכר הנמוך שקיבלו הסנגורים המייצגים מהסנגוריה שאינו מתאים ל"מגה תיק" פרשת הבלוגרים ובשל צמצום מרחב הפעולה של הסנגורים על ידי מדיניות "הצוות הפנימי" בסנגוריה.

שם טוב ביקשה מימון הוצאות הגנה על ידי המדינה על פי סעיף 19 לחסד"פ אולם השופט בני שגיא דחה בקשתה.

שם טוב ערערה לעליון ע"פ 3798-19 בטיעונים שעיקרם שהשופט בני שגיא לא התחשב בהיות שם טוב פושטת רגל, כמו כן על הפגיעה בעיקרון השוויון הואיל ושם טוב ללא השכלה משפטית בעוד ונאשם 2 מיוצג על ידי עורך דין ונאשם 3 עורך דין בעצמו.

השופט בני שגיא התבטא בעבר וכתב בהחלטתו מה- 08.01.2019 ת"פ 14615-04-17: "מדובר במשפט מורכב, אשר לא ניתן, הלכה למעשה, ואף לא בתיאוריה, לחשוב על האפשרות של ניהולו בלא ייצוג הנאשמים… בהינתן מורכבותו הרבה של המשפט ומאות העדים המנויים ברשימת עדי התביעה (אשר חלקם מומחים בתחום המחשבים), ברור כי קיים קושי עצום לנהל תיק זה ללא ייצוג, וגם הנאשמת שותפה לדעה, לפיה אין מדובר בהליך במסגרתו ניתן "לוותר" על ייצוג משפטי ראוי, ו"להסתפק" בייצוג על ידי הנאשם עצמו".

מצורפים:

הערעור שהגישה לורי שם טוב על החלטת השופט בני שגיא שלא לממן הוצאות הגנה למשפטה המורכב. ע"פ 3798-19

ת3ת4

 

 

פרשת הבלוגרים: לורי שם טוב ללא השכלה משפטית וללא ייצוג במשפט מורכב ביותר

26.06.2019 – לורי שם טוב ללא השכלה משפטית ומצב סוציואקונומי קשה, מתמודדת בימים אלו במשפט מורכב ביותר , הכולל 120 אישומים על שיימינג במרשתת על עובדי ציבור. כתב האישום משתרע על כ- 240 עמודים .

שם טוב בעמדת נחיתות משמעותית מול התביעה ומול הנאשמים האחרים שאחד מהם מיוצג על ידי סנגור מהסנגוריה הציבורית והשני עו"ד בהשכלתו.

שם טוב ועוד שני הנאשמים הנוספים בתיק נעצרו ב- 27.02.2017 והמשפט טרם החל. בעוד שני הנאשמים האחרים שוחררו כעבור כ- 8 חודשים, שם טוב הייתה כלואה במעצר מאחורי סורג ובריח למשך שנתיים עד ה- 03.05.2019.

פרשת הבלוגרים – כתב אישום: 240 עמודים, 120 אישומים – נאשמת: ללא השכלה משפטית, ללא סנגור

יוני 2019 – העיתונאית לורי שם טוב היא הנאשמת מספר אחד בתיק פרשת הבלוגרים וכנגדה כתב אישום עב כרס של 240 עמודים ובו 120 אישומים שבסיסם העלבת עובד ציבור.
מערכת המשפט אינה מטפלת במישור הפלילי בעבירות מעין אלו אולם מאחר ושם טוב היא עיתונאית שלא "פירגנה" למערכת המשפט החליטו בפרקליטות המדינה "לסלק" את שם טוב מהזירה התקשורתית על ידי תפירת תיק פלילי גדול ומורכב.
הסנגוריה הציבורית לא סיפקה לשם טוב מענה ראלי לתיק כה מורכב וגם צמצמה את מרחב הפעולה של הסנגורים מטעמה. הסנגוריה ביקשה להתפטר מהתיק, ולבסוף שם טוב ויתרה על ייצוג הסנגוריה.

פרשת הבלוגרים ללא ייצוג משפטי.png

מדוע לורי שם טוב ויתרה על ייצוג הסנגוריה הציבורית?

שלמה המלך ע"ה השלום היה אומר "פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל דָּבָר" (משלי יד, 15) והכוונה היא כי אדם פתי, מתפתה בקלות להאמין לכל דבר שאומרים לו, בלי להתבונן ולבדוק.
לורי שם טוב ללא השכלה משפטית ובפשיטת רגל וכנגדה כתב אישום עב כרס של כ- 240 עמודים ו- 120 אישומים, ויתרה לאחר כשנתיים וחודשיים מיום מעצרה על ייצוג הסנגוריה הציבורית.
בהחלטתו מיום ה- 03.06.2019 (מ"ת 14615-04-17) טען השופט בני שגיא שם טוב ויתרה על ייצוג הסנגוריה עקב חוסר אמון שורשי, וקשור להיותה של הסנגוריה הציבורית גוף הממומן על ידי מדינת ישראל. אולם על מנת להאמין בסנגוריה יש להתבונן ולבדוק קודם האם היא ממלאת את עבודתה בנאמנות ומסירות כלפי לקוחתה שם טוב.
מבדיקת התנהלות הסנגוריה כלפי לורי שם טוב עולה כי הסנגוריה לא פעלה בנאמנות ומסירות. לורי שם טוב הייתה במעצר שנתיים וחודשיים ללא משפט בחשד בעבירות "שיימינג" באתרי ג'אנק במרשתת. מעצר ממושך ללא משפט חסר תקדים המתאים למדינות אפלות. במקום לזעוק, הסנגוריה עמדה כאבן נגף לשחרורה של שם טוב מהמעצר וטענה כי "המפתחות" לשחרור בידיה של שם טוב אם תממן שני מפקחים שיפקחו עליה 24/7. מדובר בחלופת מעצר בלתי ישימה עקב מצבה הסוציו אקונומי של שם טוב כגון היותה בפשיטת רגל.
מה שחילץ את שם טוב מהמעצר הממושך הוא יוזמתה להגיש בקשות לשחרורה מהמעצר שהסנגוריה לא הייתה מוכנה להגיש.
בית המשפט למעצר סרב לקבל בקשות משם טוב לשחרורה בתואנה שהיא מיוצגת. בעוד הסנגוריה במשך כשנה לא הגישה בקשה אחת לשחרור שם טוב ממעצרה הממושך.
יתרה מכך, השכר הזעום שמקבלים הסנגורים מהסנגוריה הציבורית וכפיפותם למדיניות המגבילה של הצוות הפנימי אינה מאפשרת להם לעשות מלאכתם באופן מינימלי במשפט אדיר מימדים ומורכב כנגד שם טוב הנאשמת העיקרית.
שגיא בהחלטתו מלין שללורי שם טוב אין אמון בסנגוריה הציבורית וכל מאמציו ומאמצי בית המשפט העליון למנוע משם טוב לוותר על ייצוג הסנגוריה העלו חרס. שגיא אינו מציין התנהלות הסנגוריה כלפי שם טוב ומטיל האחריות להפסקת הייצוג על שם טוב על מנת למנוע ביטול המשפט עקב העדר ייצוג.

מצורף קטע מהחלטת השופט שגיא שבה הוא מלין שללורי שם טוב אין אמון בסנגוריה הציבורית וכל מאמציו ומאמצי בית המשפט העליון העלו חרס, מ"ת 14615-04-17 מה- 03.06.2019

ב2

השופט אברהם הימן דחה בקשת שחרור נוספת מהמעצר הממושך של לורי משום שהוגשה ללא ייצוג

15.04.2019 – לורי שם טוב העצורה מזה כשנתיים וחודשיים מיום ה- 27.02.2019 הגישה לשופט המעצרים אברהם הימן בקשת שחרור ממעצר מסיבות קשות המעוררות תהיות על התנהלות מערכת המשפט.
במסמך הבקשה שהגישה שם טוב ניתן ללמוד על הפרקטיקה הדורסנית של מערכת בהליך הפלילי: פגיעה חמורה בכבוד האדם, פרטיותו, צנעתו ועוד.
השופט הימן דחה הבקשה משום שלא הוגשה על ידי בא כוחה מהסנגוריה. וסיכם החלטתו: "ככל שהבקשה מוגשת שלא באמצעות בא כוחה, הרי לא תטופל".

להלן קטע מהבקשה של לורי שם טוב:
"
תסקירי המבחן שהוגשו עד היום לבית המשפט הנכבד לא כללו חלופות מעצר ישימות בהתאם לנסיבותיה האישיות של המבקשת. מאידך, תסקירי המבחן כללו הנחות שגויות כי המבקשת הנה אובססיבית, אגרסיבית וכו'. מדובר בהנחות שנקבעו לא על ידי בעל מקצוע מוסמך. יתרה מכך מצבה של המבקשת תקין.

בכתב האישום אין אישומים פגיעה בגוף, בנפש או עבירה המצדיקה מעצר כה ממושך. למעשה על פי חוק המעצרים המבקשת אינה אמורה להיות עצורה אפילו יום אחד. בנוסף מדובר במסוכנות של פרסום במרשתת שניתן יהיה לנטר ולעצור את המבקשת במידי במידה וחלילה יפורסם פרסום מפר על ידה.

בהחלטות שיפוטיות ובקשות מהותיות על מעצרה של המבקשת הומשלה המבקשת לאשת זנונים, נכריה, אפיקורסית, פתיינית ורוצחת אנשים באמצעות מילים. בכתב האישום אין, זנות, אפיקורסיות, פגיעה בגוף או בנפש, או פתיינות. ההנחות אודות המבקשת בעניין זה שגויות.

מעיון בחומר הראיות עולה כי האתרים המפרים בהם הופיעו הפרסומים הבוטים, הם אתרים אנונימיים, אתרי ג'נק, שאף אחד לא מאמין למה שכתוב בהם. ומכאן המשקל הנמוך ביותר של הפרסומים באתרים אלה.

ידוע גם על פרסומים ופגיעה בפרטיות קשים בהרבה מאלו המדוברים בכתב האישום שנעשו כלפי המבקשת, או אזרחים אחרים, ורשויות האכיפה לא ראו צורך לפתוח בחקירה על פי ההנחיות והנהלים. דוגמא אחת מרבות לכך הוא פרסום בחומר הראיות גלוי לעיני נאשמים ובאי כוחם, מסמכי גירושים של המבקשת, תסקיר סעד, חוות דעת רפואיות ומסוגלות הורית ועוד. מדובר בפגיעה בפרטיות ברף הגבוה ביותר, לאור העובדה שמדובר במסמכים אישיים ביותר שנגלו לעיני אנשים המכירים את המבקשת. פגיעה בפרטיות זו נעשתה מאות פעמים לכל החשודים בפרשה. רשויות האכיפה לא ראו צורך לפתוח בהליך פללי או משמעתי בעניין זה. יש עוד דוגמאות רבות לפגיעה בכבודה, וצנעתה, ופרטיותה וחירותה של המבקשת (ואזרחים נוספים מן השורה) שרשויות האכיפה לא ראו צורך לפתוח בהליך פלילי או אפילו משמעתי על פי הכללים והנהלים.

לאור האמור לעיל מסוכנות של המבקשת פחותה בהרבה ממה שנכתב בהחלטות שיפוטיות שונות. המבקשת אינה זונה פתיינית, ואינה נכריה אפיקורסית, ואף אדם לא נפגע פיסית או נפשית מהפרסומים המיוחסים לה מאתרי הג'נק האנונימיים שהוצגו בחומר הראיות. בשולי הדברים יצוין כי המבקשת בפועל כופרת בראיות לכאורה, ורבות דובר על כך. עוד יצוין כי על פי דוקטרינת פרי העץ המורעל אין זכות קיום לחומר הראיות במשפט זה, שכן כל הצווים במהלך החקירה לקויים, לא מנומקים, והוצאו כלאחר יד, וכן נוכח העוול הקשה שנעשה למבקשת בפרסום מסמכי הגירושין שלה, תסקירים ועוד. חשוב להבהיר כי נוכח מורכבות משפט זה חיוני ביותר עבודת הפרקליטות שתהה על פי הנוהל והחוק מה שלא נעשה.

משכך, המשך מעצרה של המבקשת יוביל להליך שיפוטי פגום ויגרום עוול למבקשת שחזקת החפות עומדת לה. אשר על כן, מתבקש בית המשפט הנכבד לשחרר את המבקשת לאלתר ממעצרה.
".
סוף ציטוט.

מצורפת בקשת השחרור של לורי שם טוב והחלטת השופט אברהם הימן, מ"ת 14280-04-17 מיום ה- 15.04.2019.

ת3ת4ת5

 

לורי שם טוב הגישה בקשה לשחרור ממעצרה

ל1
לורי שם טוב – שנתיים במעצר ללא משפט

הבקשה הוגשה אתמול ה- 08.04.2019 לשופט המעצרים אברהם הימן בתיק מ"ת 14280-04-17.

בבקשה טענה שם טוב כי המשך דיוני ההוכחות שפסקו ביוני 2018 ידחה לספטמבר 2019 . על פי החלטה זו תהה בספטמבר 2019 עצורה כשנה ורבע לשווא מבלי שהתקיים דיון הוכחות בעניינה.וזה לאחר שעד היום התקיימו כשני דיוני הוכחות ביוני 2018 שגם הם החלו בעיכוב של שלשת רבעי שנה.
עוד טענה שם טוב כי לא ניתן ליצור קו הגנה במשפט כשהיא עצורה בשל השכר הנמוך של הסנגורים מהסנגוריה שאינו מאפשר מינימום הגנה ללא סיוע צמוד של הלקוח במשפט מורכב זה.
שם טוב הוסיפה כי שירות המבחן לא הצליח למצוא חלופת מעצר.
שם טוב הוסיפה שבסופו של יום מדובר בתיק שיסודו "שיימינג" ללא עבירות אלימות או רכוש.

מצורף קטע מהבקשה:

ואלו נימוקי הבקשה:

א. בתאריך 27.04.2019 החליט כב' השופט שגיא (ת"פ 14615-04-17) כי המשך דיוני ההוכחות שפסקו ביוני 2018 ידחה לספטמבר 2019 (מצורפת ההחלטה) . על פי החלטה זו המבקשת תהה בספטמבר 2019 עצורה כשנה ורבע לשווא מבלי שהתקיים דיון הוכחות בעניינה. יובהר כי עד היום התקיימו כשני דיוני הוכחות ביוני 2018 שגם הם החלו בעיכוב של כשלשת רבעי שנה. מדובר בעוול מצטבר נוראי שנעשה למבקשת וספק רב אם בכלל ניתן לקיים משפט הוגן כשאלו הם פני דברים.

ב. המבקשת במצב סוציואקונומי קשה ונחוץ לה סיוע הסנגוריה הציבורית לצורך הגנתה. ניסיון המבקשת עם מייצגים קודמים מלמד כי תעריפי השכר של הסנגורים הנם נמוכים עד כדי לא מציאותיים למשפט מורכב זה, מה שמחייב ליווי צמוד של המבקשת עם הסנגור לצורכי ההגנה. כל עוד המבקשת בכלא לא יוכל סנגור מהסנגוריה לספק עבורה מינימום הגנה.

ג. בתאריך 27.04.2019 התקיים דיון בבית משפט נכבד זה שבו הוצג לראשונה תסקיר המעצר על פי החלטת בית המשפט הנכבד מיום ה- 05.03.2019. המבקשת לא ראתה התסקיר אולם ברור לה להבנתה כי ק. המבחן מודע היטב למצבה הסוציואקונומי כי אין מפקחים המוכנים לפקח עליה בתנאי הפיקוח.

ד. על פי המידע הקיים כיום, אין נפגעים בנפש, או בגוף, או מבחינה כלכלית עקב הפרסומים המיוחסים למבקשת. ידוע גם על פרסומים ופגיעה בפרטיות קשים בהרבה מאלו המדוברים בכתב האישום שנעשו כלפי המבקשת, או אזרחים אחרים, ורשויות האכיפה לא ראו צורך לפתוח בחקירה על פי ההנחיות והנהלים. בנוסף המבקשת בפועל כופרת בראיות לכאורה, ורבות דובר על כך.

3. משכך, המשך מעצרה של המבקשת יוביל להליך שיפוטי פגום ויגרום עוול למבקשת שחזקת החפות עומדת לה. אשר על כן, מתבקש בית המשפט הנכבד לשחרר את המבקשת לאלתר ממעצרה.

סוף ציטוט.