השופט מני מזוז על זכות הטיעון וזכות העיון של נאשם בחומר חקירה

מרץ 2019 – זכות הטיעון בבית המשפט מהווה חלק מכללי הצדק והיא זכות יסודית של נאשם העומד לדין. זכות העיון בחומר הראיות נגזרת מזכות הטיעון שהרי כיצד יוכל הנאשם לטעון אם לא ראה את חומר הראיות נגדו. זכות העיון בחומרי החקירה מעוגנת בסעיף 74 בחסד"פ..

אלא שעל פי שופט העליון מני מזוז יש הגבלות בזכויות יסוד אלו. לדוגמא אם הנאשם מיוצג על ידי סנגור, הרי שזכויות אלו נלקחות ממנו משום שסנגורו יכול לטעון ולעיין בחומרי החקירה.
תפיסתו זו של מזוז ספק אם עולה בקנה אחד עם החוק וחוקי היסוד בעיקר כאשר הנאשם מיוצג על ידי סנגור מהסנגוריה הציבורית המקבל שכר מוגבל ביותר מהסנגוריה ונאמנותו לצוות הפנימי בסנגוריה קודמת לנאמנותו למרשו.

מצורף קטע מהחלטת שופט העליון מני מזוז על הגבלת זכות הטיעון וזכות העיון חומרי החקירה. – צבי זר נ' מדינת ישראל בש"פ 2004/19 מה- 25.03.2019.

ערר מזוז
קטע מהחלטת שופט העליון מני מזוז על הגבלת זכות הטיעון וזכות העיון חומרי החקירה. – צבי זר נ' מדינת ישראל בש"פ 2004/19 מה- 25.03.2019.

לורי שם טוב ערערה על החלטת השופט בני שגיא שלא לאשר מימון הוצאות הגנתה על ידי המדינה

14.06.2019 – לורי שם טוב היא הנאשמת 1 בתיק פרשת הבלוגרים ונגדה 120 סעיפי אישום שבסיסם "שיימינג" במרשתת נגד שופטים ועובדות סוציאליות.

שם טוב בהליך פשיטת רגל אינה מיוצגת בתיק הואיל והשופט בני שגיא החליט ב- 03.06.2019 להפסיק ייצוג הסנגוריה לשם טוב על פי בקשת הסנגוריה ובקשת שם טוב. סיום ייצוג הסנגוריה נבע עקב השכר הנמוך שקיבלו הסנגורים המייצגים מהסנגוריה שאינו מתאים ל"מגה תיק" פרשת הבלוגרים ובשל צמצום מרחב הפעולה של הסנגורים על ידי מדיניות "הצוות הפנימי" בסנגוריה.

שם טוב ביקשה מימון הוצאות הגנה על ידי המדינה על פי סעיף 19 לחסד"פ אולם השופט בני שגיא דחה בקשתה.

שם טוב ערערה לעליון ע"פ 3798-19 בטיעונים שעיקרם שהשופט בני שגיא לא התחשב בהיות שם טוב פושטת רגל, כמו כן על הפגיעה בעיקרון השוויון הואיל ושם טוב ללא השכלה משפטית בעוד ונאשם 2 מיוצג על ידי עורך דין ונאשם 3 עורך דין בעצמו.

השופט בני שגיא התבטא בעבר וכתב בהחלטתו מה- 08.01.2019 ת"פ 14615-04-17: "מדובר במשפט מורכב, אשר לא ניתן, הלכה למעשה, ואף לא בתיאוריה, לחשוב על האפשרות של ניהולו בלא ייצוג הנאשמים… בהינתן מורכבותו הרבה של המשפט ומאות העדים המנויים ברשימת עדי התביעה (אשר חלקם מומחים בתחום המחשבים), ברור כי קיים קושי עצום לנהל תיק זה ללא ייצוג, וגם הנאשמת שותפה לדעה, לפיה אין מדובר בהליך במסגרתו ניתן "לוותר" על ייצוג משפטי ראוי, ו"להסתפק" בייצוג על ידי הנאשם עצמו".

מצורפים:

הערעור שהגישה לורי שם טוב על החלטת השופט בני שגיא שלא לממן הוצאות הגנה למשפטה המורכב. ע"פ 3798-19

ת3ת4

 

 

פרשת הבלוגרים: לורי שם טוב ללא השכלה משפטית וללא ייצוג במשפט מורכב ביותר

26.06.2019 – לורי שם טוב ללא השכלה משפטית ומצב סוציואקונומי קשה, מתמודדת בימים אלו במשפט מורכב ביותר , הכולל 120 אישומים על שיימינג במרשתת על עובדי ציבור. כתב האישום משתרע על כ- 240 עמודים .

שם טוב בעמדת נחיתות משמעותית מול התביעה ומול הנאשמים האחרים שאחד מהם מיוצג על ידי סנגור מהסנגוריה הציבורית והשני עו"ד בהשכלתו.

שם טוב ועוד שני הנאשמים הנוספים בתיק נעצרו ב- 27.02.2017 והמשפט טרם החל. בעוד שני הנאשמים האחרים שוחררו כעבור כ- 8 חודשים, שם טוב הייתה כלואה במעצר מאחורי סורג ובריח למשך שנתיים עד ה- 03.05.2019.

פרשת הבלוגרים – כתב אישום: 240 עמודים, 120 אישומים – נאשמת: ללא השכלה משפטית, ללא סנגור

יוני 2019 – העיתונאית לורי שם טוב היא הנאשמת מספר אחד בתיק פרשת הבלוגרים וכנגדה כתב אישום עב כרס של 240 עמודים ובו 120 אישומים שבסיסם העלבת עובד ציבור.
מערכת המשפט אינה מטפלת במישור הפלילי בעבירות מעין אלו אולם מאחר ושם טוב היא עיתונאית שלא "פירגנה" למערכת המשפט החליטו בפרקליטות המדינה "לסלק" את שם טוב מהזירה התקשורתית על ידי תפירת תיק פלילי גדול ומורכב.
הסנגוריה הציבורית לא סיפקה לשם טוב מענה ראלי לתיק כה מורכב וגם צמצמה את מרחב הפעולה של הסנגורים מטעמה. הסנגוריה ביקשה להתפטר מהתיק, ולבסוף שם טוב ויתרה על ייצוג הסנגוריה.

פרשת הבלוגרים ללא ייצוג משפטי.png

מדוע לורי שם טוב ויתרה על ייצוג הסנגוריה הציבורית?

שלמה המלך ע"ה השלום היה אומר "פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל דָּבָר" (משלי יד, 15) והכוונה היא כי אדם פתי, מתפתה בקלות להאמין לכל דבר שאומרים לו, בלי להתבונן ולבדוק.
לורי שם טוב ללא השכלה משפטית ובפשיטת רגל וכנגדה כתב אישום עב כרס של כ- 240 עמודים ו- 120 אישומים, ויתרה לאחר כשנתיים וחודשיים מיום מעצרה על ייצוג הסנגוריה הציבורית.
בהחלטתו מיום ה- 03.06.2019 (מ"ת 14615-04-17) טען השופט בני שגיא שם טוב ויתרה על ייצוג הסנגוריה עקב חוסר אמון שורשי, וקשור להיותה של הסנגוריה הציבורית גוף הממומן על ידי מדינת ישראל. אולם על מנת להאמין בסנגוריה יש להתבונן ולבדוק קודם האם היא ממלאת את עבודתה בנאמנות ומסירות כלפי לקוחתה שם טוב.
מבדיקת התנהלות הסנגוריה כלפי לורי שם טוב עולה כי הסנגוריה לא פעלה בנאמנות ומסירות. לורי שם טוב הייתה במעצר שנתיים וחודשיים ללא משפט בחשד בעבירות "שיימינג" באתרי ג'אנק במרשתת. מעצר ממושך ללא משפט חסר תקדים המתאים למדינות אפלות. במקום לזעוק, הסנגוריה עמדה כאבן נגף לשחרורה של שם טוב מהמעצר וטענה כי "המפתחות" לשחרור בידיה של שם טוב אם תממן שני מפקחים שיפקחו עליה 24/7. מדובר בחלופת מעצר בלתי ישימה עקב מצבה הסוציו אקונומי של שם טוב כגון היותה בפשיטת רגל.
מה שחילץ את שם טוב מהמעצר הממושך הוא יוזמתה להגיש בקשות לשחרורה מהמעצר שהסנגוריה לא הייתה מוכנה להגיש.
בית המשפט למעצר סרב לקבל בקשות משם טוב לשחרורה בתואנה שהיא מיוצגת. בעוד הסנגוריה במשך כשנה לא הגישה בקשה אחת לשחרור שם טוב ממעצרה הממושך.
יתרה מכך, השכר הזעום שמקבלים הסנגורים מהסנגוריה הציבורית וכפיפותם למדיניות המגבילה של הצוות הפנימי אינה מאפשרת להם לעשות מלאכתם באופן מינימלי במשפט אדיר מימדים ומורכב כנגד שם טוב הנאשמת העיקרית.
שגיא בהחלטתו מלין שללורי שם טוב אין אמון בסנגוריה הציבורית וכל מאמציו ומאמצי בית המשפט העליון למנוע משם טוב לוותר על ייצוג הסנגוריה העלו חרס. שגיא אינו מציין התנהלות הסנגוריה כלפי שם טוב ומטיל האחריות להפסקת הייצוג על שם טוב על מנת למנוע ביטול המשפט עקב העדר ייצוג.

מצורף קטע מהחלטת השופט שגיא שבה הוא מלין שללורי שם טוב אין אמון בסנגוריה הציבורית וכל מאמציו ומאמצי בית המשפט העליון העלו חרס, מ"ת 14615-04-17 מה- 03.06.2019

ב2