שיטת הרשע משרד הרווחה

מתוך סטטוס פייסבוק עו"ד יוסי נקר , 17.05.2018

וכך פועלת שיטת הרשע (1) המנצלת הורים מוחלשים, עניים ומביאה אותם על עברי פי פחת.
הרווחה פונה לבית המשפט, מספרת על מצב הקטינים המוזנח לכאורה, ודורשת מבית המשפט שיורה על עריכת אבחונים לקטינים.
בשלב הזה היא לא צריכה להוכיח כלום. זה נעשה לרוב על דרך הגשת בקשת ביניים לפי סעיף 12 לחוק הנוער (טיפול והשגחה) ולא על דרך בקשת נזקקות. בקשת נזקקות עלולה להוביל לדיון הוכחות עם עדים והרווחה רוצה לחסוך את זה לעצמה.
בית המשפט לנוער מאשר כחותמת גומי את בקשת הרווחה ומורה על שליחת הקטינים לאבחונים. לפעמים זה אפילו במעמד צד אחד ומבלי שההורים זומנו כדין לבית המשפט. לא מאמינים? תשאלו את השופטים בבית משפט לנוער בתל אביב. הם מקיימים דיונים בלי לוודא זימון כדין.

בית המשפט לנוער אומר לעצמו: "מה כבר החלטתי? לא הוריתי על הוצאת הקטינים מביתם, תגידו תודה, כולה שלחתי אותם לאבחונים ואתם ההורים צריכים להיות שמחים שאנחנו רוצים לעמוד על מצבם הרגשי של הילדים שלכם".
ואז ממנה בית המשפט לנוער את הרווחה לבחור את המאבחנים ולממן אותם.
ולרווחה אין באמת בעיה לממן. היא שולטת על הכסף, היא מספקת עבודה, היא שולטת על המאבחנים. היא עובדת רק עם מאבחנים מסוימים והיא יודעת בדיוק למה.
ההורים עצמם לא יכולים להוציא אלפי שקלים אם לא עשרות אלפי שקלים לכל אבחון (אצל מכון שלם האבחון עולה עשרות אלפי שקלים ואין לרווחה בעיה לממן) ולכן ההורים המסכנים מותירים את הזירה לרווחה לבחור מי יהיה המאבחן.
ובלי עין הרע מרגע שממונה המאבחן על ידי הרווחה, דואגת פקידת הסעד להציף אותו במידע מוטה וחומר חד צדדי ואף מתקשרת למומחה ויושבת לו או לה על הראש. (ותאמינו לי נתקלתי במאבחנים ובעיקר מאבחנות שפוחדים מהצל של עצמם. יש סוג מסוים של אנשים שהולך ללמוד פסיכולוגיה).

והמאבחן בסופו של דבר מנפיק לרווחה בדיוק מה שהיא רוצה, כי לא רק שטחנו לו במוח, הוא יודע טוב שאם לא יספק לרווחה את מה שהיא רוצה אז הוא לא יקבל בפעם הבאה את העבודה מספק האבחונים.

יש פקידות סעד, המהדרות בעבודתן, כמו למשל מורן אריעם מתל אביב, שדורשת לקבל את השם של המומחה הפרטי שההורה בחר על מנת להאביס אותו בחומרים עוד לפני שהתחיל את האבחון. למה? כי בדרך זו היא בטוחה שתצליח להשפיע על האבחון, גם אם ההורה מצא מימון לבצע אבחון פרטי. ואם את כאמא לא מוסרת את שם המאבחן הפרטי שאת משלמת לו, יזמינו אותך לועדת החלטה ויאיימו עלייך בפניה לבית המשפט "כי את לא משתפת פעולה עם שירותי הרווחה". ביצוע אבחון בטרם הגשת בקשת נזקקות הוא מסע דייג של רשויות הרווחה אחר הראיות. כל אבחון פסיכודיאגנוסטי לכל אדם יצביע על בעיות רגשיות. ואז אחרי שמגיע האבחון הדרך של הסוציאליות להגשת בקשת נזקקות לבית המשפט היא קלה יותר.
בקיצור הורים יקרים (1), נכנסתם לעין של הסוציאליות, הלך עליכם.
בקיצור הורים יקרים (2) ואהבלים, אם בקשתם מהרווחה עזרה בקניית מקרר או מכונת כביסה, נתתם להם כרטיס כניסה לחדר המיטות שלכם, אז מה אתם מתלוננים? תוותרו על הילדים מראש.

א2
עובדת סוציאלית לחוק הנוער תופרת חוות דעת מכפישה נגד משפחה

 

א1
סטטוס פייסבוק עו"ד יוסי נקר על שיטת הרשע משרד הרווחה , 17.05.2018
מודעות פרסומת

מדוע הפרקליטות רודפת את העיתונאית לורי שם טוב?

04.07.2018 – לורי שם טוב עצורה מזה כשנה וארבעה חודשים על עבירות של פגיעה בפרטיות, לשון הרע, העלבת עובדת ציבור וכדו'. מדובר בנוקשות ללא פרופורציה לאישומים המיוחסים.
לורי שם טוב הנה עיתונאית נפגעת המדיניות הנוקשה של משרד הרווחה המונעת ממנה מזה כעשור לראות את ילדיה למרות שאין בה שום מסוכנות פלילית על ילדיה.
רדיפת לורי שם טוב נובעת מהיותה נפגעת ומסקרת מדיניות תוקפנית רחבה ושיטתית של רשויות הרווחה ורשויות ממסדיות נוספות נגד אזרחים מוחלשים תוך פגיעה חמורה בכבודם, נפשם, עד כדי מוות.
המעשים מבוצעים כחלק ממדיניות משרד הרווחהאו כחלק מפרקטיקה רחבה ושיטתית בשילוב בתי משפט, פרקליטות, פקידי סעד ומומחים מטעמם.

דוגמא: הפרקטיקה של רשויות הרווחה להוצאת קטין מהבית

הפרקטיקה של רשויות הרווחה זוכה לגיבוי מבתי המשפט, רשויות האכיפה ומומחים מטעמם (פסיכולוגים, פסיכיאטרים וכדו').
בשלב הראשון תוקפות רשויות הרווחה את הורי הקטין ומציגים אותם כבעייתיים, ומסוכנים, תתי אדם, וכאלה שאינם מסוגלים לגדל ילד ויש לנתק מהם את הקטין. לאחר מכן מממשים גורמי הרווחה המלצותיהם לצווים שיפוטיים להרחקת הקטין מהוריו במוסד מרוחק וסגור. בתי המשפט משמשים "חותמת גומי" לתסקירי פקידות הסעד.
מוסדות מרוחקים וסגורים של משרד הרווחה מקבלים גיבוי מלא ממשרד הרווחה ומשטרת ישראל ויכולים לעשות בילדים בחסותם ככל העולה על על רוחם. הקטינים בחסותם עוברים אבחונים באופן שוטף ומתויגים עם הפרעות פסיכולוגיות ופסיכיאטריות. אין מצב שתיחקר תלונה של קטין נגד המוסד בצורה כלשהי. כל התלונות נסגרות והממצא הוא כי המוסד פעל כנדרש.
הקטינים במוסדות משרד הרווחה חסרי אונים מנותקים מהוריהם ומשפחתם.
קטינים בורחים לעיתים ממוסדות אלו נרדפים על ידי משטרת ישראל שאינה חוקרת לעומק מדוע ברחו. חלק מהקטינים מתדרדרים לתעשיית הזנות, סמים ופשע, וחלק מוצאים את מותם.
רשויות הרווחה מסתירות המידע מהציבור בתואנות חיסיון שונות.

מדוע הפרקליטות רודפת את העיתונאית לורי שם טוב

רשויות הרווחה רצחו את אודל שולמית אמבש בת ה- 15

02.07.2018 – מחוייב המציאות: רשויות הרווחה שולחות ילדים בחסותם והורים לאבדון כדי להעלים פשעיהם נגד האנושות.
הפרקטיקה האלימה של רשויות הרווחה
אודל שולמית אמבש מתה כתוצאה מהפרקטיקה האלימה של רשויות הרווחה המקבלת גיבוי מבתי המשפט, רשויות האכיפה ומומחים מטעמם (פסיכולוגים, פסיכיאטרים וכדו').
בשלב הראשון תוקפות רשויות הרווחה את הורי הקטין ומציגים אותם כבעייתיים, ומסוכנים, תתי אדם, וכאלה שאינם מסוגלים לגדל ילד ויש לנתק מהם את הקטין. לאחר מכן מממשים גורמי הרווחה המלצותיהם לצווים שיפוטיים להרחקת הקטין מהוריו במוסד מרוחק וסגור. בתי המשפט משמשים "חותמת גומי" לתסקירי פקידות הסעד.
מוסדות מרוחקים וסגורים של משרד הרווחה מקבלים גיבוי מלא ממשרד הרווחה ומשטרת ישראל ויכולים לעשות בילדים בחסותם ככל העולה על על רוחם. הקטינים בחסותם עוברים אבחונים באופן שוטף ומתויגים עם הפרעות פסיכולוגיות ופסיכיאטריות. אין מצב שתיחקר תלונה של קטין נגד המוסד בצורה כלשהי. כל התלונות נסגרות והממצא הוא כי המוסד פעל כנדרש.
הקטינים במוסדות משרד הרווחה חסרי אונים מנותקים מהוריהם ומשפחתם.
קטינים בורחים לעיתים ממוסדות אלו נרדפים על ידי משטרת ישראל שאינה חוקרת לעומק מדוע ברחו. חלק מהקטינים מתדרדרים לתעשיית הזנות, סמים ופשע, וחלק מוצאים את מותם.
רשויות הרווחה מסתירות המידע מהציבור בתואנות חיסיון שונות.

דמם של הקטינים הותר במוסדות משרד הרווחה

רשויות האכיפה נמנעות מלחקור התעללויות והזנחת קטינים במוסדות משרד הרווחה כל עוד רשויות הרווחה ממליצות לא לחקור. האינטרס של רשויות הרווחה הוא לא לחקור מאחר והם אחראים על הקטינים במוסדות אלו, וכך נוצר מצב של ניגוד עניינים: הגוף האחראי על שלומם של הקטינים הוא גם הקובע בפועל אם תהיה חקירה במצב של פגיעה בשלומם.

רדיפתן האכזרית של רשויות הרווחה והפרקליטות אחר אימהות שמתנגדות למסור ילדיהן למוסדות משרד הרווחה

ינואר 2018 – מועתק מתוך ספרה של ד"ר מילי מאסס, בשם טובת הילד – אובדן וסבל בהליכי האימוץ עמ' 126

בת "דור המדבר" – לזכרה של "דלית" (רעות איש שלום), שנאבקה על ילדיה ולא זכתה לגדלם, בתקווה שבבוא היום הם יקראו את סיפורה וידעו, שלא כמוה, מי היתה אמם ועד כמה הם היו חשובים לה.

פקידת סעד - רדיפת רעות איש שלום
"טקס החניכה" של דלית ל"דור המדבר" היה דרמטי. בהמשך למסקנת "ועדת ההחלטה", לפיה יש להוציא מידי דלית את התינוקת מיד לאחר הלידה, נשלחה הודעה לכל בתי החולים בעיר ובה הוראה ליידע את רשויות הרווחה כשתגיע שעתה של דלית ללדת.

ואמנם, בעוד דלית אחוזה צירי לידה, ולצדה רק חבר העמותה – שמטרתה, כזכור, להרחיק אותה מאבי התינוקת – נכנסה לחדר הלידה פקידת סעד לחוק הנוער והודיעה לה על החלטת הוועדה לקחת ממנה את ילדתה. העובדה שדלית נאנקה באותה עת מכאבים לא היוותה כל שיקול בקביעת עיתוי ההודעה. בבית המשפט נומק עיתוי זה בכך שההחלטה התקבלה ימים ספורים קודם לכן ולא היה סיפק בידי הוועדה להודיע על כך לדלית לפני הלידה.

שנתיים לאחר מכן סיפרה דלית בבית המשפט מה היתה תגובתה כשקיבלה את ההודעה: "לא רציתי להוציא את הילדה!".

לימים יאמר על כך בית המשפט המחוזי את הדברים האלה:
"כאשר שכבה המשיבה על מיטתה עובר ללידה, נמסר לה על ידי פקידות הסעד כי הילדה תילקח ממנה והיא לא תהיה רשאית לגדלה. בא כוח המשיבה כינה מצב זה במילים הקיצוניות "אכזריותם של נציגי המערער (רשויות הרווחה) אינה יודעת גבול". ניסוח זה חריף הוא, אך עדיין מתעוררת תמיהה רבתי כיצד רשויות הרווחה, המצוות לדאוג לטובת מטופליהן, בחרו ליתן את ההודעה לאם על כך שלא תוכל לגדלה, בדרך זו ובמועד זה עת היא כורעת ללדת."

העדר ייצוג משפטי למשפחות בהליך הוצאת ילדים מהבית

ינואר 2018 – הטרור הסוציאלי כלכלי של פרקליטות המדינה ורשויות הרווחה נגד משפחות מוחלשות. אלפי ילדים מוצאים מביתם למוסדות, אומנה ואימוץ כאשר להורים נאסר ייצוג משפטי בוועדות הרווחה, ולא מתאפשר בבתי המשפט.
93% מדרישות משרד הרווחה להוציא ילד מביתו מתקבלות כאשר אין ייצוג משפטי להורים, 63% מהדרישות נדחות כאשר ההורים מיוצגים על ידי עורך דין. כלומר אם היה ניתן למשפחה בהליך הוגן ייצוג משפטי היה נמנע יותר מ- 50% הוצאת ילדים מהבית.
פרקליטות המדינה ורשויות הרווחה מונעות ייצוג משפטי להורים בוועדות החלטה הקובעות גורל ילדיהן למרות קביעות מקצועיות של ועדות בדיקה כגון ועדת גילת ומבקר המדינה בנושא. וכך נתלשים מביתם אלפי ילדים מידי שנה בהליך לא הוגן ההורס משפחות וילדים.

ייצוג משפטי

חיים חביבי על מעצר הבלוגרים לורי שם טוב, מוטי לייבל וצבי זר

כיכר הבימה 11.11.2017 – חיים חביבי מוחה על מעצר הבלוגרים לורי שם טוב, מוטי לייבל ועו"ד צבי זר העצורים מזה כ- 9 חודשים וטרם החל משפטם. חביבי טוען כי מדובר במעצר פוליטי משום שמדובר בבלוגרים, עיתונאים שחשפו עוולות של רשויות הרווחה נגד ילדים ומשפחות.

"כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה, וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ. וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה, חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת" (משלי ה, 4)

המשל מדבר על "זרה" שע"פ המפרשים היא זונה או אפיקורסית, ובהחלקת לשון מפתה אנשים לעשות מעשים שפוגעים בהם בצורה קשה.

והנמשל הוא פקידת הסעד המציגה עצמה כפועלת לטובת הילד, ובאה לעזור ומפתה בני המשפחה לדבר ולמסור לה מידע, ומשתמשת במידע להרס וחורבן התא המשפחתי.

מתוך "יתומי הרווחה" – ידיעות אחרונות, פברואר 2008 , מאת מרב בטיטו , איור מירה פרידמן:

"העניין המטריד ביותר הוא הפגיעה במשפחות" אמר ד"ר צבי גילת מי שעמד בראש הוועדה "אלו אנשים פונים לגורמי הרווחה בבקשת עזרה, העובד סוציאלי הוא המושיע שלהם, הם מספרים לו את מצוקותיהם ואת כאבם, בתקווה לקבל סיוע, העובד סוציאלי הזה יישב בוועדת ההחלטה ויספר שם את כל מה ששמע תוך הפרה בוטה של חיסיון בין המטפל למטופל, ועל סמך זה יוציא את הילד מרשות הוריו. כל מה שאומר ההורה בחדרי חדרים בדם לבו יצוטט בתסקירים ובחוות הדעת שימליצו להוציא מידיו את הילד".

יתומי הרווחה
פקידת סעד – אילוסטרציה