רדיפתן האכזרית של רשויות הרווחה והפרקליטות אחר אימהות שמתנגדות למסור ילדיהן למוסדות משרד הרווחה

ינואר 2018 – מועתק מתוך ספרה של ד"ר מילי מאסס, בשם טובת הילד – אובדן וסבל בהליכי האימוץ עמ' 126

בת "דור המדבר" – לזכרה של "דלית" (רעות איש שלום), שנאבקה על ילדיה ולא זכתה לגדלם, בתקווה שבבוא היום הם יקראו את סיפורה וידעו, שלא כמוה, מי היתה אמם ועד כמה הם היו חשובים לה.

פקידת סעד - רדיפת רעות איש שלום
"טקס החניכה" של דלית ל"דור המדבר" היה דרמטי. בהמשך למסקנת "ועדת ההחלטה", לפיה יש להוציא מידי דלית את התינוקת מיד לאחר הלידה, נשלחה הודעה לכל בתי החולים בעיר ובה הוראה ליידע את רשויות הרווחה כשתגיע שעתה של דלית ללדת.

ואמנם, בעוד דלית אחוזה צירי לידה, ולצדה רק חבר העמותה – שמטרתה, כזכור, להרחיק אותה מאבי התינוקת – נכנסה לחדר הלידה פקידת סעד לחוק הנוער והודיעה לה על החלטת הוועדה לקחת ממנה את ילדתה. העובדה שדלית נאנקה באותה עת מכאבים לא היוותה כל שיקול בקביעת עיתוי ההודעה. בבית המשפט נומק עיתוי זה בכך שההחלטה התקבלה ימים ספורים קודם לכן ולא היה סיפק בידי הוועדה להודיע על כך לדלית לפני הלידה.

שנתיים לאחר מכן סיפרה דלית בבית המשפט מה היתה תגובתה כשקיבלה את ההודעה: "לא רציתי להוציא את הילדה!".

לימים יאמר על כך בית המשפט המחוזי את הדברים האלה:
"כאשר שכבה המשיבה על מיטתה עובר ללידה, נמסר לה על ידי פקידות הסעד כי הילדה תילקח ממנה והיא לא תהיה רשאית לגדלה. בא כוח המשיבה כינה מצב זה במילים הקיצוניות "אכזריותם של נציגי המערער (רשויות הרווחה) אינה יודעת גבול". ניסוח זה חריף הוא, אך עדיין מתעוררת תמיהה רבתי כיצד רשויות הרווחה, המצוות לדאוג לטובת מטופליהן, בחרו ליתן את ההודעה לאם על כך שלא תוכל לגדלה, בדרך זו ובמועד זה עת היא כורעת ללדת."

מודעות פרסומת

העדר ייצוג משפטי למשפחות בהליך הוצאת ילדים מהבית

ינואר 2018 – הטרור הסוציאלי כלכלי של פרקליטות המדינה ורשויות הרווחה נגד משפחות מוחלשות. אלפי ילדים מוצאים מביתם למוסדות, אומנה ואימוץ כאשר להורים נאסר ייצוג משפטי בוועדות הרווחה, ולא מתאפשר בבתי המשפט.
93% מדרישות משרד הרווחה להוציא ילד מביתו מתקבלות כאשר אין ייצוג משפטי להורים, 63% מהדרישות נדחות כאשר ההורים מיוצגים על ידי עורך דין. כלומר אם היה ניתן למשפחה בהליך הוגן ייצוג משפטי היה נמנע יותר מ- 50% הוצאת ילדים מהבית.
פרקליטות המדינה ורשויות הרווחה מונעות ייצוג משפטי להורים בוועדות החלטה הקובעות גורל ילדיהן למרות קביעות מקצועיות של ועדות בדיקה כגון ועדת גילת ומבקר המדינה בנושא. וכך נתלשים מביתם אלפי ילדים מידי שנה בהליך לא הוגן ההורס משפחות וילדים.

ייצוג משפטי

חיים חביבי על מעצר הבלוגרים לורי שם טוב, מוטי לייבל וצבי זר

כיכר הבימה 11.11.2017 – חיים חביבי מוחה על מעצר הבלוגרים לורי שם טוב, מוטי לייבל ועו"ד צבי זר העצורים מזה כ- 9 חודשים וטרם החל משפטם. חביבי טוען כי מדובר במעצר פוליטי משום שמדובר בבלוגרים, עיתונאים שחשפו עוולות של רשויות הרווחה נגד ילדים ומשפחות.

"כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה, וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ. וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה, חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת" (משלי ה, 4)

המשל מדבר על "זרה" שע"פ המפרשים היא זונה או אפיקורסית, ובהחלקת לשון מפתה אנשים לעשות מעשים שפוגעים בהם בצורה קשה.

והנמשל הוא פקידת הסעד המציגה עצמה כפועלת לטובת הילד, ובאה לעזור ומפתה בני המשפחה לדבר ולמסור לה מידע, ומשתמשת במידע להרס וחורבן התא המשפחתי.

מתוך "יתומי הרווחה" – ידיעות אחרונות, פברואר 2008 , מאת מרב בטיטו , איור מירה פרידמן:

"העניין המטריד ביותר הוא הפגיעה במשפחות" אמר ד"ר צבי גילת מי שעמד בראש הוועדה "אלו אנשים פונים לגורמי הרווחה בבקשת עזרה, העובד סוציאלי הוא המושיע שלהם, הם מספרים לו את מצוקותיהם ואת כאבם, בתקווה לקבל סיוע, העובד סוציאלי הזה יישב בוועדת ההחלטה ויספר שם את כל מה ששמע תוך הפרה בוטה של חיסיון בין המטפל למטופל, ועל סמך זה יוציא את הילד מרשות הוריו. כל מה שאומר ההורה בחדרי חדרים בדם לבו יצוטט בתסקירים ובחוות הדעת שימליצו להוציא מידיו את הילד".

יתומי הרווחה
פקידת סעד – אילוסטרציה

 

משרד הרווחה – הסיוט של כל משפחה

11.07.2017 – משרד הרווחה הסיוט של כל משפחה. שלי לאחר ועדת החלטה בלשכת הרווחה אילת, הולכת עם תינוקה ברחובות מבוהלת לאחר שלשכת הרווחה החליטה לחטוף ממנה את ילדיה ועובדות סוציאליות בליווי שוטרים מחכים מתחת לביתה.

עדן רכטר – האומץ והתושיה

מתוך דף פייסבוק "האתיופי האינטלקטואל" , 01.07.2017 -השבוע נפרדנו מאחת מהנשים יוצאות אתיופיה החזקות ביותר שפגשתי בחיי והושפעתי רבות מסיפורה הקשה, עדן רכטר ז"ל.

אישה אחת שנלחמה נגד כל הסיכויים בשירותי הרווחה האימתניים הממהרים תוך שיכרון כח רגולטורי, ולא בפעם היחידה בעדה, לעקור ילדים מזרועות הוריהם בעילה של דופי בתפקוד ההורי – בדיוק כפי שתרחש בסיפורה האישי של עדן בו טענו מערכת החינוך (על אף שילדיה הוגדרו כמחוננים), שירותי הרווחה והגרוש שזיהה לכאורה הזדמנות נקמנית – שהיא איננה ראויה לגדל את ילדיה.

הסיפור של עדן, בשעתו, עורר זעם ושאלות קשות בציבור בדבר הקלות בה עובדים/ות סוציאליים/ות שולחים ילדים יוצאי אתיופיה למוסדות סגורים, פנימיות ואימוצים, לעתים פועל יוצא של מניפולציות רגשיות ואיומי לקיחה המופעלים על ההורים בכדי שיחתמו "מרצונם החופשי", ולעתים בסיוע בתי המשפט הנעתרים ביתר קלות לצווי חירום, השגחה ונזקקות.

צווים הנשענים לרוב (באופן אבסורדי) על נתונים שנמסרים לבית המשפט מצד נציגי הרווחה המשופשפים היטב מבלי ליחס חשיבות רבה לטענות ההגנה מצד המשפחות דלות האמצעים המשפטיים ממילא, בעיקר החד הוריות שבהן.

אסיים במשפט אחד מתגובת משרד הרווחה בימים בהם פרשת הילדים החטופים של עדן יצאה לאור,

תחת המשפט אצרף את מילותיה של עדן, בחגיגת בר המצווה של בנה, תקופה לאחר שהוחזר לזרועותיה בצל מסכת ייסורים, לחץ תקשורתי ועזרת הציבור.

משרד הרווחה על עדן:

״לצערנו, במקום לשקם את עצמה (לאחר שילדיה נלקחו ממנה) ולדאוג להם, עסוקה האם במלחמה והכפשות״.

מילות הניצחון של עדן בבר המצווה:

"יחד עברנו שנה וחצי לא פשוטה. שנה וחצי מלאה במשברים, בניתוק קשה. אבל הנה, לאחר מלחמות ומאמצים, אנחנו שוב יחד כמשפחה מאוחדת. מי ייתן ונעבור את החיים בנחת, בבריאות ובאושר, והכי חשוב שלעולם נהיה יחד.

אוהבת אתכם תמיד, אימא עדן.״

עדה שלמה למדה ממך אומץ ותושייה מה הם, נוחי על משכבך בשלום.
פלייליסט – עדן רכטר

 

ועדת החלטה מודיעה ללורי שם טוב על הוצאת ילדיה מהבית בזה הרגע

אמא וילד
אם וילד

יוני 2009 – ועדת החלטה בלשכת הרווחה גבעתיים מודיעה ללורי שם טוב על לקיחת ילדיה ממנה בזה הרגע מהגן ומבית הספר בעודה בועדת ההחלטה. הסרטון קשה לצפייה. לורי שם טוב החלה לחקור עניין הוצאת ילדים מהבית ע"י רשויות הרווחה וגם פעלה לסייע למשפחות לעמוד על זכויותיהם לקבלת יחס הוגן מרשויות הרווחה.
זו הייתה לכאורה ועדה טיפולית. ואז הודיעו לה שלוקחים ממנה את ילדיה. את הילדים שהיא ילדה. את הילדים שהיא גידלה. והיא מתחננת…"הבבוש (מבקש) אמא עוד חיבוק. אמא עוד סיפור".
"אל תקחו ממני את הילדים שלי אני יודעת שלא אראה אותם שוב".
והיא זועקת.
לורי שם טוב אינה רואה את ילדיה עד עצם היום הזה.