תלונה על פרקליטות המדינה בגין פרזיטיות, הסתאבות, אי קיום חובת הנמקה ושיהוי בטיפול בערר

12.06.2020 – תלונה הוגשה נגד פרקליטות המדינה בגין טיפול לקוי ולקוני בערר שהוגש ב- 1.08.2019 על סירובה של משטרת ישראל לטפל בתלונה על ריבוי פרסומים מכפישים ובוטים נגד העיתונאית לורי שם טוב הכוללים לשון הרע, הטרדה מינית, פגיעה בפרטיות, הסתה לרצח, איומים ברצח, והודעה על כוונה לרצוח.

לאחר כ- 10 חודשים ב- 25.05.2020 השיבה פרקליטות המדינה לערר ובהחלטה לקונית ולקויה כתבה שהיא דוחה את הערר בעילות של "הפרסומים בהם מדובר אינם מקיימים את המבחן ההסתברותי הנדרש לצורך יסודות העבירה..", וגם כי "המשנה לפרקליט המדינה לא מצאה בנסיבות העניין כי מדובר במקרה חריג המצדיק בחקירה".

בתלונה נטען כי פרקליטות המדינה לא התייחסה בהחלטתה לאף אחד מהטיעונים בערר השוללים לחלוטין עילות דחיית הערר שציינה בתשובתה. עוד צוין בתלונה כי תשובתה של פרקליטות המדינה הנה כוללנית, לקויה ולקונית ויכולה לשמש "תשובת כלבו" לכל תלונה על פרסומים במרשתת, או איומים ברצח והכפשות בכלל.

בתלונה נכתבו מספר דוגמאות האיומים ברצח וההכפשות:
– "כדור בראש עם האקדח שלי זה מה שהיא תקבל. קניתי היום אקדח חדש ואשתמש בו על לורי שם טוב".
– "היא תירצח בקרוב מילה שלי",
– "הייתי חובט לה בכוס לזבל הזאת",
כיצד החליטה הפרקליטות כי אדם המפרסם במרשתת כי קנה אקדח ובקרוב ירצח את המתלוננת אינו עומד במבחן ההסתברותי? מהו מבחן הסתברותי זה?
או כיצד קובעת פרקליטות המדינה שאדם המפרסם כי יחבוט בכוס של הזבל הזאת (הכוונה למתלוננת) אינו עומד במבחן ההסתברות, והנחיות היועמ"ש.

התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות.

מצורפים:
– התלונה שהוגשה נגד פרקליטות המדינה על פרזיטיות, הסתאבות, אי קיום חובת הנמקה ושיהוי בטיפול בערר – 12.06.2020.
– תשובת פרקליטות המדינה לערר שבו השיבה בלקוניות כי החליטה לגנוז תלונה על איומים ברצח והכפשות במרשתת בגין אי עמידה ב"מבחן הסתברותי" , ו"הנחיות היועמ"ש" – 26.05.2020.

ת3

ת1
התלונה שהוגשה נגד פרקליטות המדינה על פרזיטיות, הסתאבות, אי קיום חובת הנמקה ושיהוי בטיפול בערר – 12.06.2020
ת2
התלונה שהוגשה נגד פרקליטות המדינה על פרזיטיות, הסתאבות, אי קיום חובת הנמקה ושיהוי בטיפול בערר – 12.06.2020

שמועת כזב של פרקליטות המדינה הקפיצה את השופט אברהם הימן

מאי 2020 – הודעה לקונית ומטופשת של פרקליטות המדינה מחוץ לפרוטוקול וללא תיעוד, ממש כמו לחישה לאוזן הקפיצה את שופט המעצרים אברהם הימן (בית משפט מחוזי תל אביב), לחדול מטיפול בבקשה שהגישה לורי שם טוב.
תוכן הודעת הכזב של פרקליטת המדינה הוא שלורי שם טוב (המבקשת) מיוצגת ולכן אין לה זכות לפנות בבקשות לבית המשפט. הימן במקום לטפל בבקשה שהגישה שם טוב החל בבירור אם שם טוב מוצגת או לאו.
לא ידוע כיצד הגיעה הודעת הכזב של הפרקליטות לשופט הימן הואיל ואין לה רישום בתיק בית המשפט.
כעבור מספר ימים תוך פניות ותכתובות התברר כי הודעת הפרקליטות היא כזב.

מצורף מסמך בקשה והחלטה והודעת כזב של פרקליטות המדינה בכתב יד בסוף המסמך, לשופט אברהם הימן. להודעת הפרקליטות אין רישום במזכירות בית המשפט. תיק מ"ת 14280-04-17 מה- 15.05.2020 בקשה 362.

Document-page-001(3)כ1

הפגישה הסודית של השופט עזריה אלקלעי

השופט עזריה אלקלעי הכחיש בפני נציב קבילות השופטים שהשתתף בפגישה שבה ניסו למצוא שופט "נוח", שידון בתיק הגירושים של בת זוגו. בשיחה עם "עובדה" שנערכה השבוע כבר מאשר השופט: "אולי זרקתי איזו מילה"
איל גונן | עובדה | | פורסם 27/02/20

שופט השלום עזריה אלקלעי ניסה לכאורה להתערב בהליך הגירושים של בת זוגו החדשה והשתתף בפגישה שבה ניסו להשפיע על זהות השופט בתיק. לאחר שהוגשה נגדו תלונה לנציב קבילות השופטים, הוא גם הכחיש בפני הנציב את עצם קיום הפגישה. כך נחשף הערב בתחקיר "עובדה". בסופו של דבר, דווקא המתלונן נגד השופט הועמד לדין – באשמת האזנת סתר בלתי חוקית.

הפגישה במשרדו של השופט נחשפה באקראי, במסגרת מעקב שקיים הבעל לשעבר, מאיר אבן צור, אחרי גרושתו אורלי, בעצמה פקידה בכירה בבית המשפט המחוזי בתל אביב. "לא התכוונתי שזה יגיע לדברים כאלה", אומר אבן צור ל"עובדה". "לא ללשכת שופט, לא לדברים שהיא דיברה עם אנשים אחרים, לא לזה התכוונתי, אבל זה מה שיצא אבל שמעתי דברים שפשוט הייתי בשוק מהם… הם שמה ישבו ודנו ועשו אסטרטגיות. איזה שופט הם ירצו שידון בתיק שלי. איזה שופט הכי מתאים להם – גבר, אישה, בחור צעיר, לא צעיר".

בתחילה החזיק אבן צור בהקלטות הסתר של אותה פגישה בלשכה ולא העז לעשות בהן שימוש. אבן-צור פנה תחילה לנציב קבילות השופטים, שופט העליון בדימוס אליעזר ריבלין, והתלונן נגד השופט אלקלעי. השופט הכחיש בפני הנציב את עצם קיומה של שיחה כזו, ולאחר ששקל מילה כנגד מילה, דחה השופט ריבלין את התלונה. "לא מצאתי להעדיף את גרסתו של המתלונן, אשר רובה ככולה ספקולציות, על פני הכחשתו הנחרצת של כבוד השופט", קובע הנציב אליעזר ריבלין, ומדגיש שמשמעות ההכחשה שמסר עזריה אלקלעי בתגובה לתלונה, "ודאי נהירה לו".

שנתיים אחרי שתלונתו נדחתה החליט מאיר אבן צור לשלוף מהכספת את ההקלטות ששמר, מסר אותן לשופט שדן בתיק הגירושים שלו. אבן צור: "אמרתי לעצמי תשמע מאיר, אין לי דרך אחרת. למי אני אגש? למשטרה?. אמרתי, אני אלך לבית משפט… השופט אולי ייקח וישמע את זה ויבין שכל מה שאני אומר זה נכון. שיבין שבאמת היה שיחה כזו".

בשיחה עם "עובדה" שהתקיימה השבוע מאשר השופט אלקלעי לראשונה את קיומה של הפגישה עליה התלונן מאיר אבן צור, אבל מתעקש שלא נערכה בלשכתו: "ההקלטה הזאת. כן. על האזנת סתר הזו, זה שיחה בין אורלי בת זוגי לבין עורך הדין שלה, שאולי אני נמצא, ואני לא מדבר שמה בכלל, אולי זורק איזו מילה. ובסך הכול מה שדובר שמה – אתה לא יכול לשמוע אבל אני אומר לך – שמה שהוא (עורך הדין) אומר, שאם היה יוצא איזשהו שופט (הוא) היה מבסוט. אבל זה סתם, זה לא שאפשר לתאם או שאמרו מי למנות".

השופט אלקלעי, חשוב להדגיש, כבר לא מכחיש שאכן השתתף בפגישה שבה דנו בזהות השופטים בתיק הגירושים של זוגתו – אותה פגישה שבלי להסס טען באוזני השופט ריבלין, שלא התקיימה מעולם.
אבן צור שהעביר את תמלילי השיחה הזו גם ליועץ המשפטי לממשלה ולהנהלת בתי המשפט, היה משוכנע שכעת תיפתח חקירה נגד השופט עזריה. להפתעתו מצא דווקא את עצמו על דוכן הנאשמים. גרושתו הגישה נגדו תלונה על האזנות בלתי חוקיות ומסרה בעצמה את תמלילי ההקלטות כראיה למשטרה. המשטרה המליצה לסגור את התיק מחוסר אשמה, שכן בן-צור לא עשה שימוש בהקלטות מעבר למסירתן לשופט, אבל מישהו בפרקליטות החליט להפוך את המלצת המשטרה והורה להעמיד את בן צור לדין בעבירה חמורה שעונשה עשוי להגיע לשלוש שנות מאסר.

בכתב האישום המקורי שהוגש נגד מאיר כתוב שחור על גבי לבן שהאזנת הסתר בוצעה לפגישה שהתקיימה במשרדו של השופט אלקלעי, בניגוד מוחלט להכחשתו של השופט. אבל כתב האישום הזה לא התברר מעולם בבית המשפט. הפרקליטות בחרה להגיע עם אבן צור לעסקת טיעון מקלה, במסגרתה ישלם 300 שקל פיצוי לגרושתו וידון למאסר על תנאי בלבד.

הטענות נגד השופט עזריה לא התבררו מעולם שכן היועץ המשפטי לממשלה ד"ר אביחי מנדלבליט קבע שהאזנות הסתר לא יוכלו לשמש ראיה קבילה במסגרת הליך משמעתי נגדו, אלא רק בחקירה פלילית – שמעולם לא נפתחה נגד השופט. כעת מבקשת עורך דינו של אבן-צור מהיועץ המשפטי לממשלה לפתוח מחדש בחקירת התלונה.

הקומבינות של הפרקליטות בתוך הפרקליטות

24.11.2019 – יש פרקליטים העושים מלאכתם במסירות ובנאמנות, אולם בפרקליטות ובעיקר בצמרת הפרקליטות יש פרקליטים המבצעים צייד אדם שאינו לטעמם או שאינו לפי האינטרסים שלהם ושל שולחיהם. בין הפרקטיקה שלהם ניתן למנות:
– הדחת עדים.
– אכיפה בררנית.
– יחצנות תמורת שוחד.

שר המשפטים אמיר אוחנה תקף בחריפות את פרקליט המדינה שי ניצן בראיון חדשות 12 והאשים אותו בביצוע עסקת שוחד, על רקע חשיפת המכתב ששיגר לבכירי הפרקליטות בעבר.
"כשפרקליט המדינה שולח מכתבים לא רק לשופטים מכהנים בעליון ובמחוזי ירושלים, אלא גם לדבורה חן, עורכת דין פרטית שמייצגת נאשמים ובאה לפרקליטות לחתום על עסקאות טיעון, והוא אומר לה במכתב 'אנא צאי להגן עליי' – זו עסקת שוחד.
"כשאתה אומר 'את צאי להגן עליי בתקשורת' ואתה שולח את זה במכתב סמוי, ואח"כ כשהיא באה לבקש הסדרי טיעון ללקוחותיה, היא מקבלת עדיפות או לא? אם זה לא שוחד אז 4000 זה ודאי לא שוחד".

בירוקרטיה – פרקטיקת התעללות פרקליטות המדינה באזרח

אוימת במרשתת פעמים רבות כי ירצחו אותך? אם אתה עובד ציבור או אחד מאנשי שלומה של פרקליטות המדינה תיפתח חקירה מידית. אם אתה אזרח מן השורה, פרקליטות המדינה תתעלל בך בבירוקרטיה אך לא תחקור.
הפרקטיקה של פרקליטות המדינה להתעללות באזרח באמצעות הבירוקרטיה נראית היטב בבירור תלונה ע"י נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות 527/19 מה- 21.11.2019.
עניינה של התלונה לנציבות על אי הנקמה מדוע לא לפתוח בחקירת משטרה על ריבוי איומים ברצח, ריבוי הטרדה מינית, ריבוי פגיעה בפרטיות, ריבוי לשון הרע,

מצורף הבירור של הנציב דוד רוזן – תלונה 597/19 מה- 21.11.2019.
.
שימו לב לאוזלת היד של הנציבות לברר מדוע תלונה במטרה על ריבוי איומים ברצח במרשתת אינה מטופלת מזה כשנה, בעוד שעל פי נהלי משטרת ישראל, אם שוטר מאוים במרשתת יש לפתוח בחקירה מידית.

Document-page-001Document-page-002Document-page-003