הקומבינות של הפרקליטות בתוך הפרקליטות

24.11.2019 – יש פרקליטים העושים מלאכתם במסירות ובנאמנות, אולם בפרקליטות ובעיקר בצמרת הפרקליטות יש פרקליטים המבצעים צייד אדם שאינו לטעמם או שאינו לפי האינטרסים שלהם ושל שולחיהם. בין הפרקטיקה שלהם ניתן למנות:
– הדחת עדים.
– אכיפה בררנית.
– יחצנות תמורת שוחד.

שר המשפטים אמיר אוחנה תקף בחריפות את פרקליט המדינה שי ניצן בראיון חדשות 12 והאשים אותו בביצוע עסקת שוחד, על רקע חשיפת המכתב ששיגר לבכירי הפרקליטות בעבר.
"כשפרקליט המדינה שולח מכתבים לא רק לשופטים מכהנים בעליון ובמחוזי ירושלים, אלא גם לדבורה חן, עורכת דין פרטית שמייצגת נאשמים ובאה לפרקליטות לחתום על עסקאות טיעון, והוא אומר לה במכתב 'אנא צאי להגן עליי' – זו עסקת שוחד.
"כשאתה אומר 'את צאי להגן עליי בתקשורת' ואתה שולח את זה במכתב סמוי, ואח"כ כשהיא באה לבקש הסדרי טיעון ללקוחותיה, היא מקבלת עדיפות או לא? אם זה לא שוחד אז 4000 זה ודאי לא שוחד".

בירוקרטיה – פרקטיקת התעללות פרקליטות המדינה באזרח

אוימת במרשתת פעמים רבות כי ירצחו אותך? אם אתה עובד ציבור או אחד מאנשי שלומה של פרקליטות המדינה תיפתח חקירה מידית. אם אתה אזרח מן השורה, פרקליטות המדינה תתעלל בך בבירוקרטיה אך לא תחקור.
הפרקטיקה של פרקליטות המדינה להתעללות באזרח באמצעות הבירוקרטיה נראית היטב בבירור תלונה ע"י נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות 527/19 מה- 21.11.2019.
עניינה של התלונה לנציבות על אי הנקמה מדוע לא לפתוח בחקירת משטרה על ריבוי איומים ברצח, ריבוי הטרדה מינית, ריבוי פגיעה בפרטיות, ריבוי לשון הרע,

מצורף הבירור של הנציב דוד רוזן – תלונה 597/19 מה- 21.11.2019.
.
שימו לב לאוזלת היד של הנציבות לברר מדוע תלונה במטרה על ריבוי איומים ברצח במרשתת אינה מטופלת מזה כשנה, בעוד שעל פי נהלי משטרת ישראל, אם שוטר מאוים במרשתת יש לפתוח בחקירה מידית.

Document-page-001Document-page-002Document-page-003

 

תלונה נגד פרקליטות המדינה

אוקטובר 2019 – פרקליטות המדינה סגרה תלונה על איומים ברצח והודעה על כוונה לרצוח בעילת "חוסר עניין לציבור" ולא שלחה הודעה בכתב למתלונן על סגירת התלונה.
בינואר 2019 הגיש בן זוגה של העיתונאית לורי שם טוב תלונה במשטרה על ריבוי עבירות הכוללות לשון הרע, הטרדה מינית, פגיעה בפרטיות, הסתה לרצח, איומים ברצח, והודעה על כוונה לרצוח, שפורסמו במרשתת בטוקבקים על כתבה מסיתה נגד שם טוב שיוזמה על ידי פרקליטות המדינה.
להלן מקצת הפרסומים :
– " הייתי מרביץ לה גם עד שהייתה נכה. מכות רצח היא צריכה לקבל.. באמת שאם רואה אותה עושה את זה הופך אותה לנכה ".
– " כדור בראש עם האקדח שלי זה מה שהיא תקבל. קניתי היום אקדח חדש ואשתמש בו על לורי שם טוב ",
– " היא תירצח בקרוב מילה שלי ",
– " הייתי חובט לה בכוס לזבל הזאת ",
– " להוריד לה אלה של בייסבול על הרא ש עד שיתפצח ",
– " לשלוח אותה לעבודות שירות בכלא רמלה בתור כוס וחור תחת ",
– " אישה שטן.. שתירקב בכלא ",
– " פרצוף דוחה של חולת נפ ש יימח שמה וזכרה כך שיבעטו בה עד שתצא נשמתה השחורה והטמאה… חלאה מקוללת שחורה שתישרף בגיהנום ",
– " היא תשתלב יפה מאוד עם דאע ש לקחת אותה למנהרות בצפון להכניס אותה ולסגור אחריה בפתח ",
– " לורי שם טוב שמתעללת בחסר ישע. חתול. שתינמק בכלא. מנוולת. לא לרחם עליה . גזר דין מוות ".

בתלונה נטען כי כעבור כ- 7 חודשים הודיעה הפרקליטות על סגירת התלונה עקב חוסר ענין לציבור באמצעות הודעה טלפונית של מערכת נפגעי עבירה. הוגש ערר כעבור כשבוע .

בתלונה נטען כי פרקליטות המדינה לא טרחה לשלוח הודעה כתובה רשמית על סגירת התלונה והנמקה מפורטת מדוע לסגור תלונה על הודעה על כוונה לרצוח בגין חוסר עניין לציבור. בנוסף פרקליטות המדינה לא נימקה
מדוע לקח 7 חודשים להודיע טלפונית על סגירת התלונה . פרקליטות המדינה לא שלחה הודעה על קבלת הערר.
בתלונה נטען כי התנהגותה של פרקליטות המדינה משדרת זילות בחיי אדם וכבוד האדם.

מצורפים הטוקבקים המכפישים נגד שם טוב בכתבה שיוזמה על ידי פרקליטות המדינה. הכתבה מינואר 2019.

Document-page-007Document-page-008Document-page-009

 

פרשת הבלוגרים: דחיית בקשת תרגום חומרי חקירה בתואנה שנדרש אישור הסנגוריה הציבורית

28.03.2019 – המכשולים הפרוצדורליים של בית המשפט והפרקליטות לכבול ידי ההגנה בפרשת הבלוגרים.
השופט אברהם הימן והפרקליטה מירב גבע אימצו נוהל שבו ייאסר על כל אחד מהנאשמים להגיש בקשה לבית המשפט ללא אישור סנגורו מהסנגוריה הציבורית.
נוהל זה מגביל באופן משמעותי את יכולת ההגנה של הנאשמים מאחר והסנגורים כפופים לסנגוריה ולא ללקוח, הנאשם, וכך יכולת ההגנה מוגבלת הן מבחינת המדיניות המגבילה של "הצוות הפנימי" בסנגוריה והן מבחינת השכר שהסנגור מקבל מהסנגוריה.

התוצאה היא יכולת מוגבלת של ההגנה לקבל חומרי חקירה ופגיעה בזכות הטיעון בבית המשפט ופניה לערכאות.

מצורפת החלטת השופט אברהם הימן והפרקליטה מירב גבע לפיה הם דוחים בקשתה של לורי שם טוב לקבל תרגום חומרי חקירה באנגלית בתואנה ששם טוב מיוצגת ונדרש אישור סנגורה מהסנגוריה הציבורית – מ"ת 14280-04-17 מה- 28.03.2019.

דחיית בקשה 242 לתרגום חומרי חקירה_page-0001
החלטת השופט אברהם הימן והפרקליטה מירב גבע לפיה הם דוחים בקשתה של לורי שם טוב לקבל תרגום חומרי חקירה באנגלית בתואנה ששם טוב מיוצגת ונדרש אישור סנגורה מהסנגוריה הציבורית – מ"ת 14280-04-17 מה- 28.03.2019.

פרשת הבלוגרים: נשיא בית משפט מחוזי מצפצף על החוק?

מאי 2018 – איך נשיא או סגן נשיא בית משפט מחוזי חותם על צו האזנת סתר לשנה בעוד ע"פ החוק מותר לחתום לחצי שנה בלבד?
המחוקק ראה חשיבות גדולה לפיקוח על נושא האזנות הסתר ולכן קבע שמי שמוסמך לחתום הוא נשיא או סגן נשיא בית משפט מחוזי ולתקופה שלא תעלה על 3 חודשים. אלא כאשר הצו נחתם במחשכים קלה ידם של נשיאים ופרקליטים לעבור החוק בצוותא חדא במיוחד כמדובר בחוק שאמור להגן על האזרח.

פרקליט ושופט האזנת סתר
פרקליט ושופט מכינים בצוותא חדא במחשכים צו האזנת סתר לא חוקי

לורי שם טוב – תמונת מצב חומר חקירה בכלא נווה תרצה לאחר 11 חודשי מעצר

לורי שם טוב - תמונת מצב חומר חקירה בכלא נווה תרצה לאחר 11 חודשי מעצר05.02.2018 – כמעט שנה במעצר וכמות חומר חקירה מזערית בידי לורי שם טוב בבית סוהר נווה תרצה. מתוך חומר חקירה הכולל 50,000 דפים, 500 תקליטורים ודיסק 4 טרה (שקול ל- 6,000 תקליטורים) קיבלה לורי עד היום 170 תקליטורים שרובם לא ברי שימוש.

הפקרות היא כוח הרשע

ההתנהלות המופקרת של מסירת הרשימה וחומר החקירה בידי העצור כחוק היא כוח בידי הפרקליטות משום שאי מוכנותה של לורי לדיונים בבית המשפט מגביר את סיכויי הפרקליטות לנצח במשפט.
משום כך פרקליטות המדינה מושכת סחבת של חודשים במסירת חומר החקירה לידי העצור וגם המסירה נעשת בערבוביה, במידע על אמצעי מדיה שונים, סוגי קבצים שונים ומשונים שאינם נפתחים, ללא רשימה או הסבר.
וזאת למרות שפרקליטות המדינה ידעה שנים מבעוד מועד על הקשיים במסירת חומר חקירה, אלא שהצדק או האתיקה המקצועית אינו העניין.

מדוע פרקליטות המדינה עצבנית על העיתונאית לורי שם טוב?

ינואר 2018 – פרקליטות המדינה רגילה לנצח בבית המשפט גם אם אינה צודקת זה עניין של כבוד אנשים קטנים ואגו נפוח.
העיתונאית לורי שם טוב זכתה בערעור על תביעה קטנה על סך כ- 1,000 שקלים למרות שההפרקליטות השקיעה עשרות אלפי שקלים בערעור של כ- 200 עמודים. בנוסף הפרקליטות חויבה לשלם לשם טוב 7,500 שקלים ע"ח משלם המיסים.
כתוצאה מזכייתה של שם טוב חרה אפם של הפרקליטים מאוד ולכן החליטו ע"ח משלם המיסים להשקיע שנתיים עבודה כ- 50 איש להגיש כתב אישום של כ- 130 אישומים נגד שם טוב על עבודתה העיתונאית במהלך השנים.

לצפיה בדחיית ערעור הפרקליטות על ידי כבוד השופטת צ'רניאק:

 רת"ק 11987-10-14, הנהלת בתי המשפט נ' לורי שם-טוב / החלטה

מדוע הפרקליטות עצבנית על לורי שם טוב