הפגישה הסודית של השופט עזריה אלקלעי

השופט עזריה אלקלעי הכחיש בפני נציב קבילות השופטים שהשתתף בפגישה שבה ניסו למצוא שופט "נוח", שידון בתיק הגירושים של בת זוגו. בשיחה עם "עובדה" שנערכה השבוע כבר מאשר השופט: "אולי זרקתי איזו מילה"
איל גונן | עובדה | | פורסם 27/02/20

שופט השלום עזריה אלקלעי ניסה לכאורה להתערב בהליך הגירושים של בת זוגו החדשה והשתתף בפגישה שבה ניסו להשפיע על זהות השופט בתיק. לאחר שהוגשה נגדו תלונה לנציב קבילות השופטים, הוא גם הכחיש בפני הנציב את עצם קיום הפגישה. כך נחשף הערב בתחקיר "עובדה". בסופו של דבר, דווקא המתלונן נגד השופט הועמד לדין – באשמת האזנת סתר בלתי חוקית.

הפגישה במשרדו של השופט נחשפה באקראי, במסגרת מעקב שקיים הבעל לשעבר, מאיר אבן צור, אחרי גרושתו אורלי, בעצמה פקידה בכירה בבית המשפט המחוזי בתל אביב. "לא התכוונתי שזה יגיע לדברים כאלה", אומר אבן צור ל"עובדה". "לא ללשכת שופט, לא לדברים שהיא דיברה עם אנשים אחרים, לא לזה התכוונתי, אבל זה מה שיצא אבל שמעתי דברים שפשוט הייתי בשוק מהם… הם שמה ישבו ודנו ועשו אסטרטגיות. איזה שופט הם ירצו שידון בתיק שלי. איזה שופט הכי מתאים להם – גבר, אישה, בחור צעיר, לא צעיר".

בתחילה החזיק אבן צור בהקלטות הסתר של אותה פגישה בלשכה ולא העז לעשות בהן שימוש. אבן-צור פנה תחילה לנציב קבילות השופטים, שופט העליון בדימוס אליעזר ריבלין, והתלונן נגד השופט אלקלעי. השופט הכחיש בפני הנציב את עצם קיומה של שיחה כזו, ולאחר ששקל מילה כנגד מילה, דחה השופט ריבלין את התלונה. "לא מצאתי להעדיף את גרסתו של המתלונן, אשר רובה ככולה ספקולציות, על פני הכחשתו הנחרצת של כבוד השופט", קובע הנציב אליעזר ריבלין, ומדגיש שמשמעות ההכחשה שמסר עזריה אלקלעי בתגובה לתלונה, "ודאי נהירה לו".

שנתיים אחרי שתלונתו נדחתה החליט מאיר אבן צור לשלוף מהכספת את ההקלטות ששמר, מסר אותן לשופט שדן בתיק הגירושים שלו. אבן צור: "אמרתי לעצמי תשמע מאיר, אין לי דרך אחרת. למי אני אגש? למשטרה?. אמרתי, אני אלך לבית משפט… השופט אולי ייקח וישמע את זה ויבין שכל מה שאני אומר זה נכון. שיבין שבאמת היה שיחה כזו".

בשיחה עם "עובדה" שהתקיימה השבוע מאשר השופט אלקלעי לראשונה את קיומה של הפגישה עליה התלונן מאיר אבן צור, אבל מתעקש שלא נערכה בלשכתו: "ההקלטה הזאת. כן. על האזנת סתר הזו, זה שיחה בין אורלי בת זוגי לבין עורך הדין שלה, שאולי אני נמצא, ואני לא מדבר שמה בכלל, אולי זורק איזו מילה. ובסך הכול מה שדובר שמה – אתה לא יכול לשמוע אבל אני אומר לך – שמה שהוא (עורך הדין) אומר, שאם היה יוצא איזשהו שופט (הוא) היה מבסוט. אבל זה סתם, זה לא שאפשר לתאם או שאמרו מי למנות".

השופט אלקלעי, חשוב להדגיש, כבר לא מכחיש שאכן השתתף בפגישה שבה דנו בזהות השופטים בתיק הגירושים של זוגתו – אותה פגישה שבלי להסס טען באוזני השופט ריבלין, שלא התקיימה מעולם.
אבן צור שהעביר את תמלילי השיחה הזו גם ליועץ המשפטי לממשלה ולהנהלת בתי המשפט, היה משוכנע שכעת תיפתח חקירה נגד השופט עזריה. להפתעתו מצא דווקא את עצמו על דוכן הנאשמים. גרושתו הגישה נגדו תלונה על האזנות בלתי חוקיות ומסרה בעצמה את תמלילי ההקלטות כראיה למשטרה. המשטרה המליצה לסגור את התיק מחוסר אשמה, שכן בן-צור לא עשה שימוש בהקלטות מעבר למסירתן לשופט, אבל מישהו בפרקליטות החליט להפוך את המלצת המשטרה והורה להעמיד את בן צור לדין בעבירה חמורה שעונשה עשוי להגיע לשלוש שנות מאסר.

בכתב האישום המקורי שהוגש נגד מאיר כתוב שחור על גבי לבן שהאזנת הסתר בוצעה לפגישה שהתקיימה במשרדו של השופט אלקלעי, בניגוד מוחלט להכחשתו של השופט. אבל כתב האישום הזה לא התברר מעולם בבית המשפט. הפרקליטות בחרה להגיע עם אבן צור לעסקת טיעון מקלה, במסגרתה ישלם 300 שקל פיצוי לגרושתו וידון למאסר על תנאי בלבד.

הטענות נגד השופט עזריה לא התבררו מעולם שכן היועץ המשפטי לממשלה ד"ר אביחי מנדלבליט קבע שהאזנות הסתר לא יוכלו לשמש ראיה קבילה במסגרת הליך משמעתי נגדו, אלא רק בחקירה פלילית – שמעולם לא נפתחה נגד השופט. כעת מבקשת עורך דינו של אבן-צור מהיועץ המשפטי לממשלה לפתוח מחדש בחקירת התלונה.

הקומבינות של הפרקליטות בתוך הפרקליטות

24.11.2019 – יש פרקליטים העושים מלאכתם במסירות ובנאמנות, אולם בפרקליטות ובעיקר בצמרת הפרקליטות יש פרקליטים המבצעים צייד אדם שאינו לטעמם או שאינו לפי האינטרסים שלהם ושל שולחיהם. בין הפרקטיקה שלהם ניתן למנות:
– הדחת עדים.
– אכיפה בררנית.
– יחצנות תמורת שוחד.

שר המשפטים אמיר אוחנה תקף בחריפות את פרקליט המדינה שי ניצן בראיון חדשות 12 והאשים אותו בביצוע עסקת שוחד, על רקע חשיפת המכתב ששיגר לבכירי הפרקליטות בעבר.
"כשפרקליט המדינה שולח מכתבים לא רק לשופטים מכהנים בעליון ובמחוזי ירושלים, אלא גם לדבורה חן, עורכת דין פרטית שמייצגת נאשמים ובאה לפרקליטות לחתום על עסקאות טיעון, והוא אומר לה במכתב 'אנא צאי להגן עליי' – זו עסקת שוחד.
"כשאתה אומר 'את צאי להגן עליי בתקשורת' ואתה שולח את זה במכתב סמוי, ואח"כ כשהיא באה לבקש הסדרי טיעון ללקוחותיה, היא מקבלת עדיפות או לא? אם זה לא שוחד אז 4000 זה ודאי לא שוחד".

בירוקרטיה – פרקטיקת התעללות פרקליטות המדינה באזרח

אוימת במרשתת פעמים רבות כי ירצחו אותך? אם אתה עובד ציבור או אחד מאנשי שלומה של פרקליטות המדינה תיפתח חקירה מידית. אם אתה אזרח מן השורה, פרקליטות המדינה תתעלל בך בבירוקרטיה אך לא תחקור.
הפרקטיקה של פרקליטות המדינה להתעללות באזרח באמצעות הבירוקרטיה נראית היטב בבירור תלונה ע"י נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות 527/19 מה- 21.11.2019.
עניינה של התלונה לנציבות על אי הנקמה מדוע לא לפתוח בחקירת משטרה על ריבוי איומים ברצח, ריבוי הטרדה מינית, ריבוי פגיעה בפרטיות, ריבוי לשון הרע,

מצורף הבירור של הנציב דוד רוזן – תלונה 597/19 מה- 21.11.2019.
.
שימו לב לאוזלת היד של הנציבות לברר מדוע תלונה במטרה על ריבוי איומים ברצח במרשתת אינה מטופלת מזה כשנה, בעוד שעל פי נהלי משטרת ישראל, אם שוטר מאוים במרשתת יש לפתוח בחקירה מידית.

Document-page-001Document-page-002Document-page-003

 

תלונה נגד פרקליטות המדינה

אוקטובר 2019 – פרקליטות המדינה סגרה תלונה על איומים ברצח והודעה על כוונה לרצוח בעילת "חוסר עניין לציבור" ולא שלחה הודעה בכתב למתלונן על סגירת התלונה.
בינואר 2019 הגיש בן זוגה של העיתונאית לורי שם טוב תלונה במשטרה על ריבוי עבירות הכוללות לשון הרע, הטרדה מינית, פגיעה בפרטיות, הסתה לרצח, איומים ברצח, והודעה על כוונה לרצוח, שפורסמו במרשתת בטוקבקים על כתבה מסיתה נגד שם טוב שיוזמה על ידי פרקליטות המדינה.
להלן מקצת הפרסומים :
– " הייתי מרביץ לה גם עד שהייתה נכה. מכות רצח היא צריכה לקבל.. באמת שאם רואה אותה עושה את זה הופך אותה לנכה ".
– " כדור בראש עם האקדח שלי זה מה שהיא תקבל. קניתי היום אקדח חדש ואשתמש בו על לורי שם טוב ",
– " היא תירצח בקרוב מילה שלי ",
– " הייתי חובט לה בכוס לזבל הזאת ",
– " להוריד לה אלה של בייסבול על הרא ש עד שיתפצח ",
– " לשלוח אותה לעבודות שירות בכלא רמלה בתור כוס וחור תחת ",
– " אישה שטן.. שתירקב בכלא ",
– " פרצוף דוחה של חולת נפ ש יימח שמה וזכרה כך שיבעטו בה עד שתצא נשמתה השחורה והטמאה… חלאה מקוללת שחורה שתישרף בגיהנום ",
– " היא תשתלב יפה מאוד עם דאע ש לקחת אותה למנהרות בצפון להכניס אותה ולסגור אחריה בפתח ",
– " לורי שם טוב שמתעללת בחסר ישע. חתול. שתינמק בכלא. מנוולת. לא לרחם עליה . גזר דין מוות ".

בתלונה נטען כי כעבור כ- 7 חודשים הודיעה הפרקליטות על סגירת התלונה עקב חוסר ענין לציבור באמצעות הודעה טלפונית של מערכת נפגעי עבירה. הוגש ערר כעבור כשבוע .

בתלונה נטען כי פרקליטות המדינה לא טרחה לשלוח הודעה כתובה רשמית על סגירת התלונה והנמקה מפורטת מדוע לסגור תלונה על הודעה על כוונה לרצוח בגין חוסר עניין לציבור. בנוסף פרקליטות המדינה לא נימקה
מדוע לקח 7 חודשים להודיע טלפונית על סגירת התלונה . פרקליטות המדינה לא שלחה הודעה על קבלת הערר.
בתלונה נטען כי התנהגותה של פרקליטות המדינה משדרת זילות בחיי אדם וכבוד האדם.

מצורפים הטוקבקים המכפישים נגד שם טוב בכתבה שיוזמה על ידי פרקליטות המדינה. הכתבה מינואר 2019.

Document-page-007Document-page-008Document-page-009

 

פרשת הבלוגרים: דחיית בקשת תרגום חומרי חקירה בתואנה שנדרש אישור הסנגוריה הציבורית

28.03.2019 – המכשולים הפרוצדורליים של בית המשפט והפרקליטות לכבול ידי ההגנה בפרשת הבלוגרים.
השופט אברהם הימן והפרקליטה מירב גבע אימצו נוהל שבו ייאסר על כל אחד מהנאשמים להגיש בקשה לבית המשפט ללא אישור סנגורו מהסנגוריה הציבורית.
נוהל זה מגביל באופן משמעותי את יכולת ההגנה של הנאשמים מאחר והסנגורים כפופים לסנגוריה ולא ללקוח, הנאשם, וכך יכולת ההגנה מוגבלת הן מבחינת המדיניות המגבילה של "הצוות הפנימי" בסנגוריה והן מבחינת השכר שהסנגור מקבל מהסנגוריה.

התוצאה היא יכולת מוגבלת של ההגנה לקבל חומרי חקירה ופגיעה בזכות הטיעון בבית המשפט ופניה לערכאות.

מצורפת החלטת השופט אברהם הימן והפרקליטה מירב גבע לפיה הם דוחים בקשתה של לורי שם טוב לקבל תרגום חומרי חקירה באנגלית בתואנה ששם טוב מיוצגת ונדרש אישור סנגורה מהסנגוריה הציבורית – מ"ת 14280-04-17 מה- 28.03.2019.

דחיית בקשה 242 לתרגום חומרי חקירה_page-0001
החלטת השופט אברהם הימן והפרקליטה מירב גבע לפיה הם דוחים בקשתה של לורי שם טוב לקבל תרגום חומרי חקירה באנגלית בתואנה ששם טוב מיוצגת ונדרש אישור סנגורה מהסנגוריה הציבורית – מ"ת 14280-04-17 מה- 28.03.2019.

פרשת הבלוגרים: נשיא בית משפט מחוזי מצפצף על החוק?

מאי 2018 – איך נשיא או סגן נשיא בית משפט מחוזי חותם על צו האזנת סתר לשנה בעוד ע"פ החוק מותר לחתום לחצי שנה בלבד?
המחוקק ראה חשיבות גדולה לפיקוח על נושא האזנות הסתר ולכן קבע שמי שמוסמך לחתום הוא נשיא או סגן נשיא בית משפט מחוזי ולתקופה שלא תעלה על 3 חודשים. אלא כאשר הצו נחתם במחשכים קלה ידם של נשיאים ופרקליטים לעבור החוק בצוותא חדא במיוחד כמדובר בחוק שאמור להגן על האזרח.

פרקליט ושופט האזנת סתר
פרקליט ושופט מכינים בצוותא חדא במחשכים צו האזנת סתר לא חוקי

לורי שם טוב – תמונת מצב חומר חקירה בכלא נווה תרצה לאחר 11 חודשי מעצר

לורי שם טוב - תמונת מצב חומר חקירה בכלא נווה תרצה לאחר 11 חודשי מעצר05.02.2018 – כמעט שנה במעצר וכמות חומר חקירה מזערית בידי לורי שם טוב בבית סוהר נווה תרצה. מתוך חומר חקירה הכולל 50,000 דפים, 500 תקליטורים ודיסק 4 טרה (שקול ל- 6,000 תקליטורים) קיבלה לורי עד היום 170 תקליטורים שרובם לא ברי שימוש.

הפקרות היא כוח הרשע

ההתנהלות המופקרת של מסירת הרשימה וחומר החקירה בידי העצור כחוק היא כוח בידי הפרקליטות משום שאי מוכנותה של לורי לדיונים בבית המשפט מגביר את סיכויי הפרקליטות לנצח במשפט.
משום כך פרקליטות המדינה מושכת סחבת של חודשים במסירת חומר החקירה לידי העצור וגם המסירה נעשת בערבוביה, במידע על אמצעי מדיה שונים, סוגי קבצים שונים ומשונים שאינם נפתחים, ללא רשימה או הסבר.
וזאת למרות שפרקליטות המדינה ידעה שנים מבעוד מועד על הקשיים במסירת חומר חקירה, אלא שהצדק או האתיקה המקצועית אינו העניין.