עו"ד יהונתן רבינוביץ' על כבילת אסירים במקומות ציבוריים

22.06.2020 – בעקבות עתירה שהגיש עו"ד יהונתן רבינוביץ' לבג"צ בעניין כבית אסירים במקומות ציבוריים, התקיימה היום (22.06.2020) ישיבה בועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא. להלן קטע מהדיון בוועדה שבו מעיד עו"ד רבינוביץ' על כבילת אסירים במקומות ציבוריים.

עו"ד רבינוביץ, הגיש בדצמבר 2019 עתירה לבג"ץ (בג"צ 7942-19), לאחר שפנה לשב"ס וללשכת היועמ"ש על מנת שיאכפו את החוק על איסור כבילת אסירים ועצירים במקומות ציבוריים ונתקל, לטענתו, באדישות. "לפי סעיף 9א להוראות חוק המעצרים, העצורים אינם צריכים להיות אזוקים כשהם מובילים לבית המשפט, לא בידיים ולא ברגליים" הוא מסביר. "התופעה הזו היא תופעה כלל ארצית, פרט לאילת שם מקיימים את הוראות החוק".

בעתירה שהגיש נגד שירות בתי הסוהר והיועץ המשפטי לממשלה בבקשה למתן צו על תנאי הוא כותב בין היתר כי "התנהלות זו, אשר בעיני העותר מהווה הפרת חוק חמורה בתוך אולם בית המשפט מחד ובזוי והשפלת העצור מאידך, הביאה את העותר, למצב בו אינו יכול להיות אדיש למצב מזעזע זה, ולשים עצמו כעותר ציבורי הפונה בשם שלטון החוק עבור אוכלוסייה מוחלשת".

עו"ד יוני רבינוביץ בציטוט ל"ישראל היום": "מזה תקופה ארוכה, נתקלתי בתופעה חמורה כלל ארצית, לפיה עצורים מוכנסים לאולמות הדיונים לדיון בעניינם כשהם אזוקים. התנהלות זו, מנוגדת לחוק, אך מעבר לעובדה הבלתי נתפסת כי החוק מופר מידי יום, על ידי השב"ס כלפי מאות עצורים, הרי שהפרה זו, מביאה ביזוי והשפלה של אותו עצור ומכאן לפגיעה חמורה בכבודו כאדם".

"לצערי הרב מאוד, השופטים אדישים להפרת חוק זו, ומאפשרים את קיומה. חרף פניות חוזרות ונשנות הן לפיקוד השב"ס והן ליועמ"ש להפסקה מיידית של התופעה, נתקלתי בדחיית הבקשה ע"י השב"ס ובאדישות מוחלטת ע"י היועמ"ש, ועל כן הוגשה עתירה זו", כך רבינוביץ'.

פרשת הבלוגרים – פרקליטות ומערכת משפט מנוונים ושיכורים מכח

יולי 2018 – התנהלותה של מערכת המשפט בפרשת הבלוגרים מראה על ניוון ושיכרון חושים. מעצר במשך כחצי שנה על פי אמירה פטתית של הפרקליטות כי בידה ראיות לכאורה להוכחת אשמתם הלכאורית של הנאשמים (ניצוץ ראייתי) והנה חלפו שנה וארבעה חודשים וטרם נדונה בבית המשפט ראיה אחת המוכיחה קשר בין הנאשמים למה שמיוחס להם. הפרקליטות שולטת בהליך השיפוטי ולא משנה מה עושה הסנגוריה. וכל התקופה הזאת (שנה וארבעה חודשים) עצורים שלשה נאשמים מבלי שהוצג עד היום חומר ראייתי הקושר אותם למה שמיוחס בכתב האישום.
השופטים מצידם מיישרים קו עם הפרקליטות ומוציאים מפיהם מילות ארס נגד הנאשמים.
מדובר בתקיפה שיטתית ורחבה של הפרקליטות ומערכת המשפט נגד עיתונאים המסקרים התנהלות לקויה של הרשויות, תוך פגיעה חמורה בכבודם, ומצבם הסוציואקונומי.

מערכת משפט מנוונת

פרשת הבלוגרים: בצוותא חדא – מאפיינים

פברואר 2018 – ריבוי ליקויים של בתי משפט ופרקליטות המדינה בהוצאת צווי חיפוש, החזקת תפוסים, החלטות שיפוטיות אחידות, בשפה אחת ודברים אחדים, הולכת החשודים בפומבי כשהם אזוקים ועוד. הסנגוריה הציבורית אמנם מינתה סנגורים מיומנים ומוכשרים אך אין די בכך. נדרשת אמירה ברורה של בכירי הסנגוריה כגוף אחראי ומפקח על פגיעות חוקתיות: "די לפגיעה בזכויותיהם של הנאשמים".. "להתייחס החומרה לכל חריגה מהכללים והחוק שנעשת ע"י בתי המשפט והפרקליטות"