נשיאת העליון פסלה את השופט אברהם הימן מלהמשיך לדון בתביעה

24.06.2020 – נשיאת ביהמ"ש העליון אסתר חיות פסלה (ע"פ 2981/20) את שופט ביהמ"ש המחוזי בתל אביב מלהמשיך לדון בתביעה לצו הריסה שמנהלת עיריית רמת גן נגד חברת הבנייה "תל גנים יזמות לבנייה" • הסיבה: חיות החליטה כי הימן כבר גיבש את דעתו לגבי תוצאת הסכסוך שנדון בפניו
חן מענית  , גלובס

החלטה די נדירה של נשיאת ביהמ"ש העליון אסתר חיות: פסלה את שופט ביהמ"ש המחוזי בתל אביב, אברהם הימן, מלהמשיך לדון בתביעה לצו הריסה שמנהלת עיריית רמת גן נגד חברת הבנייה "תל גנים יזמות לבנייה".

החלטת הנשיאה להעביר את התיק לשופט אחר התקבלה בנימוק שהימן כבר גיבש את דעתו לגבי תוצאת הסכסוך שנדון בפניו כשדחה את בקשת החברה לעיכוב ביצועי צו ההריסה עד הכרעה בהליך כולו. החלטת הנשיאה התקבלה בערעור שהגיש "תל גנים" לאחר שהימן סירב לפסול את עצמו.

"הקביעות שקבע המותב בהחלטתו בדחותו את הבקשה לעיכוב ביצוע צו ההריסה, היו גורפות ונחרצות וזאת, מבלי שבית המשפט התייחס בהחלטה לסיכויי הערעור או למאזן הנוחות", כתבה חיות בהחלטת הפסלות. "הדברים מעוררים קושי בייחוד משום שהריסת הבנייה יוצרת מצב בלתי הפיך ומייתרת למעשה את הערעור. בכך אין כדי לומר כי בכל מקרה שבו מוגש ערעור על הריסת בנייה יש להיעתר לבקשה לעיכוב ביצוע, אך בהחלט מן הראוי כי החלטה הדוחה בקשה לעיכוב בנסיבות אלה תהא מפורטת ותבהיר את הטעמים לכך על פי המבחנים הנוהגים עימנו בהקשר זה".
הימן סירב לפסול את עצמו

תחילת המקרה בחודש אוקטובר 2019, אז הוציאה עיריית רמת גן צו הריסה מינהלי לנכס בבעלות החברת "תל גנים יזמות לבנייה" המצוי ברחוב תל חי ברמת גן. "תל גנים" מצדה הגישה בקשה לביטול צו ההריסה, שנדחתה על-ידי בית המשפט לעניינים מקומיים ברמת גן (בב"נ 51176-10-19).

על החלטה זו הגישה "תל גנים" ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו ובד בבד, במסגרת הליך זה, הגישה בקשה לעכב את ביצוע צו ההריסה. ב-16 בינואר דחה השופט הימן את הבקשה לעיכוב ביצוע בקובעו כי: "לאחר עיון במסמכים הללו מצאתי להפנות למושכלי יסוד שמא נשכחו. אין לבנות כמשמעות המושג בנייה בחוק, אלא בהיתר בנייה"". לדבריו, "תיקון 116 לחוק התכנון והבנייה מורה אותנו תכלית ודרך ביצוע החוק. בנייה בלתי חוקית תיהרס. ככל העולה מהחלטת בית משפט קמא הנסמכת על מסמכי התיק, הרי שמדובר בבנייה בלתי חוקית שיש להרוס".

על יסוד האמור בהחלטה הנ"ל ביקשה החברה בפתח דיון, שהתקיים ב-2 בפברואר, כי השופט יפסול עצמו מלדון בערעור לגופו אך הוא סירב וזו ערערה לנשיאה חיות על ההלחטה ודרשה את פסילתו.

"אני סבורה כי מוטב שהדיון בערעור יישמע בפני מותב אחר של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. ויודגש – אין במסקנתי זו משום הבעת דעה כלשהי לגופו של הערעור או לגופן של הטענות המועלות בו", פסקה חיות.

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004

 

בני שגיא – שופט בית משפט מחוזי תל אביב

 

בני שגיא מטפל שלש וחצי שנים בתיק הבלוגרים

 

עו"ד דניאל חקלאי מפברק שלמרשתו יש "חרדה עמוקה מאוד"

16.06.2020 – בדיון בבקשת שהגישה לורי שם טוב לשחרר את עו"ד דניאל חקלאי מלייצג אותה, טען עו"ד דניאל חקלאי כי למרשתו יש "חרדה עמוקה מאוד" בפני השופט והתביעה.
לגב' לורי שם טוב אין חרדות ואין זמן לחרדות הואיל והיא אישה עובדת ומטפלת בתיקים משפטיים בעניינה הכוללים הגשת בקשות, ערעורים ועררים.
מדובר בטענה מפוברקת שעדיף שלא הייתה נאמרת ע"י ידי עורך דין על לקוחתו בפני השופט והתביעה.
אילו היה עו"ד חקלאי מטפל כראוי בעניינה של לקוחתו הגב' שם טוב כמצופה ומגיש בקשות, עררים וערעורים, מן הסתם לא היה לו הזמן לפברק ולהכפיש את מרשתו בפני השופט והתביעה.
מצורף קטע הפרוטוקול שבו מפברק עו"ד דניאל חקלאי שלמרשתו יש "חרדה עמוקה מאוד", ת"פ 14615-04-17 , מה- 16.06.2020 בפני השופט בני שגיא.

ד1

שקר

 

פרשת הבלוגרים – דיון בפני השופט בני שגיא 23.02.2020 – מינוי סנגור מייצג ללורי שם טוב

הדיון בעניין מינוי עו"ד במימון המדינה ללורי שם טוב בתיק פרשת הבלוגרים התקיים במחוזי תל אביב בפני השופט בני שגיא ב- 23.02.2020.
עו"ד דניאל חקלאי, הסנגור המועמד לייצג את שם טוב ביקש לדעת מי הגורם המממן את שכר הטרחה ומה פריסת התשלומים, אולם לבית המשפט ולמדינה לא הייתה תשובה.
הדיון נדחה ל- 06.02.2020 ונציגת המדינה (פרקליטות) נדרשה על ידי בית המשפט לאתר את הגורם המשלם.
עוד נקבע בדיון כי במידה וימונה עו"ד חקלאי לייצג את שם טוב , יחל המשפט בשנת המשפט הבאה באוקטובר 2020, כלומר יינתנו בשלב זה לעו"ד חקלאי כ- 8 חודשים ללמוד את חומר הראיות לתיק.

Document-page-001Document-page-002Document-page-003

פרשת הבלוגרים – בקשה לביטול כתב האישום

ינואר 2020 – לורי שם טוב הגישה בקשה (מספר 240) לביטול כתב האישום נגדה בתיק פרשת הבלוגרים (ת"פ 14615-04-17) .
שם טוב טוענת שפרקליטות המדינה והיחידה החוקרת חרגו מהחוק והכללים בהליך הפלילי שניהלו נגדה ולא שמרו על הגינות ותום לב, ולא פעלו על פי עיקרון השיוריות (נקיטת הליך פלילי כמוצא אחרון) המתבקש בכתב אישום עב כרס זה חרף היותה במצב סוציואקונומי קשה ביותר ושאינה רואה את ילדיה מעל 10 שנים. החל מיומו הראשון של הליך זה פרקליטות המדינה והיחידה החוקרת גרמו עוול לשם טוב הגבוה עשרות מונים מהעוול הלכאורי ששם טוב גרמה לטענתם. משום כך הבקשה לביטול כתב האישום.

השופט שגיא כתב בהחלטתו לבקשה כי תידון לאחר ליבון סוגיית הייצוג של שם טוב במשפט זה. יובהר כי שם טוב הייתה עצורה משך כשנתיים ושלשה חודשים על חשד עבירות שבסיסן העלבת עובדי ציבור במרשתת, כיום כשלש שנים לאחר הגשת כתב האישום אין לשם טוב עו"ד מייצג והיא אינה יכולה לייצג עצמה הואיל ואין לה השכלה משפטית וגם הואיל והיא הנאשמת המרכזית בתיק עב כרס זה.

אכיפה בררנית
שם טוב טענה כי פרקליטות המדינה פעלה נגדה באכיפה בררנית מתוך כוונה להפליל אותה אותה והראיה שתלונות על פרסומים במרשתת החמורות עשרות מונים נסגרות כלאחר יד על ידי גורמי האכיפה בעילת "חוסר עניין לציבור". יתרה מכך, פרקליטות המדינה פועלת באופן נבזי והיא עצמה משתמשת ב"שיימינג" באמצעי תקשורת מרכזיים כדי לסכל. דוגמא לכך הוא פרסומים מכפישים שפורסמו על ידי פרקליטות המדינה נגד שם טוב כדי להשחיר אותה בציבור, או נגד הפרקליטה אורלי בן ארי כדי לסכל מינויה למ"מ מקום פרקליט המדינה.

פרקליטות המדינה מסיתה ומטעה את מערכת המשפט
האכיפה הבררנית אינה הפרקטיקה היחידה שמפעילה הפרקליטות להרשעת שם טוב הוודאית בניגוד לסדרי דין ועקרונות ההליך הפלילי. פרקטיקה נוספת היא הכפשת המבקשת בפני שופטי בית המשפט העליון בעוד משפטה תלוי ועומד.
בתאריך 02.08.2018 הופיע פרקליט המדינה שי ניצן במעמד הפרידה מכב' השופט אורי שהם בפני שופטי העליון, שרת המשפטים ועוד נכבדי מערכת המשפט (נאומו גם הופיע ברשת האינטרנט) ואמר על שם טוב שהיתה עצורה מזה כשנה וחמישה חודשים): "בעניין לורי שם טוב, פרסומים מכפישים ובוטים כלפי עובדי ציבור שפירסמה החשודה, הם בגדר אלימות מילולית הניצבת ברף החומרה הגבוה ביותר…".
מדובר בהליך שיפוטי תלוי ועומד מול השופטים אליהם דיבר פרקליט המדינה. שם טוב באותה עת הייתה עצורה ולא יכלה להגן על עצמה נגד דברי הסלף של פרקליט המדינה מול השופטים הבכירים הדנים בעניינה.
פרקליט המדינה שי ניצן הטעה בנאומו את שופטי בית המשפט העליון באוגוסט 2018 שטען כי לתפיסתו פרסומיה הלכאוריים הנם כאלימות פיסית. פרסומיה הלכאוריים לא כללו איומים ברצח או הודעה על רצח אלא פרסומים לכאוריים שבסיסם העלבת עובדי ציבור, ובכל זאת הייתה שם טוב במעצר מאחורי סורג ובריח כשנתיים וחודשיים. ואילו תלונה על ריבוי פרסומים של איומים ברצח, הסתה לרצח, והודעה על כוונה לרצוח נסגרים כלאחר יד על ידי פרקליט המדינה בהודעה טלפונית לקונית "חוסר עניין לציבור".
אדם במעמד פרקליט המדינה הנו בעל סמכות מקצועית עליונה בפלילים ברשות המבצעת בעיני שופטי העליון והם רואים ומחשיבים ביותר את דבריו. דברי פרקליט המדינה אינו בגדר "שמועה" סתם או אמירה בעלמא מפי הדיוט. בסיטואציה שנוצרה ספק רב אם מערכת המשפט כשירה לשפוט את שם טוב , ויש לבטל את כתב האישום ולו רק למראית העין.
פרקליט המדינה שי ניצן פעל בחוסר הגינות ותום לב ומנהל מסע ציד נגד המבקשת ולכן יש לפסול את כתב האישום נגד שם טוב.

פרקליטות המדינה חרגה מהחוק והכללים בהליך הפלילי
ההליך הפלילי נגד שם טוב נוהל תוך חריגה מהחוק והכללים תוך גרימת עוול לשם טוב הגבוה עשרות מונים מכתב האישום כולו. פרקליטות המדינה והיחידה החוקרת פגעו באופן חמור בכבודה של שם טוב , חירותה, קניינה, צנעתה, ופרטיותה. זאת ניתן לראות בכל דבר ועניין ובכל הליך לרבות הליך תפיסת הרכוש דנן;
כל הצווים בהליך החקירה לקויים ולקוניים. לדוגמא צווי החיפוש ללא הנמקה מהו החשד או העילה ומהי נחיצות החיפוש, והנמקה מדוע החיפוש במחשב יבוצע ללא עדים ועוד ליקויים רבים .
חיפוש בתוך דברי המחשב ללא נוכחות החשודים או מי מטעמם ללא הנמקה לכך מה שמאפשר לפרקליטות המדינה לשתול ראיות כרצונה.
החזקת הרכוש על פי החלטה לקויה ולקונית ("כמבוקש" על חפצים יקרי ערך) בניגוד לחוק של כב' השופטת כוחן שניתנה במעמד צד אחד ללא מתן אפשרות לחשוד או מי מטעמו לקבל יומו בבית המשפט. החלטת השופט כוחן להחזקת הרכוש עד תום ההליכים טרם הוגש כתב האישום הנה בניגוד לחוק.
החזקת הרכוש היקר מעל שנתיים וחצי שלא לצורך.
פגיעה בפרטיותה של שם טוב וחשודים בדרך של הפצת חומר מחשב וסמרטפון שנתפסו שאינו קשור לתיק הפלילי בתוך חומר החקירה גלוי לעיניהם של הנאשמים, באי כוחם, והשופט. מדובר בהפצת, תסקירי סעד אישיים, תעודות גירושין, מסמכים רפואיים, תלושי משכורת, שיחות אינטימיות מוקלטות, סרטי וידאו, ועוד שלל פגיעה בפרטיות ברף החומרה הגבוה ביותר. פרקליטות המדינה גרמו למבקשת עוגמת נפש, ועוול בל יתואר הנמשך עד עצם היום הזה.
תנהלות פרקליטות המדינה חמורה עשרות מונים מכתב האישום כולו שעיקרו העלבת עובדי ציבור שבגינו הייתה המבקשת במעצר כשנתיים ושלשה חודשים.

מצורפת
בקשה מספר 240 לביטול כתב האישום נגד שם טוב בתיק פרשת הבלוגרים ת"פ 14615-04-17 והחלטת השופט שגיא מיום 07.01.2019.

בקשה 240 לביטול כתב אישום והחלטת שגיא לדחייה עד למינוי עו_ד-1-8_page-0001בקשה 240 לביטול כתב אישום והחלטת שגיא לדחייה עד למינוי עו_ד-1-8_page-0002בקשה 240 לביטול כתב אישום והחלטת שגיא לדחייה עד למינוי עו_ד-1-8_page-0003בקשה 240 לביטול כתב אישום והחלטת שגיא לדחייה עד למינוי עו_ד-1-8_page-0004בקשה 240 לביטול כתב אישום והחלטת שגיא לדחייה עד למינוי עו_ד-1-8_page-0005בקשה 240 לביטול כתב אישום והחלטת שגיא לדחייה עד למינוי עו_ד-1-8_page-0006בקשה 240 לביטול כתב אישום והחלטת שגיא לדחייה עד למינוי עו_ד-1-8_page-0007בקשה 240 לביטול כתב אישום והחלטת שגיא לדחייה עד למינוי עו_ד-1-8_page-0008