השופט אריאל בן ארי שדיבר עם פקידת סעד מחוץ לכותלי בית המשפט מסרב להתפטר

שופט לענייני משפחה אריאל בן ארימרץ 2012 – השופט אריאל בן ארי אשר הואשם ונקבע ע"י נציבות תלונות הציבור על שופטים כי התנהלותו מופקרת כגון שוחח בטלפון עם פקידת סעד טרם המשפט ללא נוכחות בעלי דין. זהו הליך פסול של "תפירת פסק דין" טרם המשפט. תמוה כיצד שופט החי ועובד בתוך "קן צרעות" מזוהם של שופטים ופקידי סעד החורצים גורלות של פרטים ומשפחות ע"פ "סברות" של פקידי סעד נשאר דבוק לכסאו כאשר הוא מתבקש לפנותו בהליך סדור של הדחה.

הכתבה בצעד נדיר || שר המשפטים מתכוון להדיח שופט מכהן , תומר זרחין , הארץ , מרץ 2012

תלונות שהוגשו נגד השופט אריאל בן ארי בעניין סחבת ונזק להורים ולילדיהם נמצאו מוצדקות. גורם משפטי בכיר: "אין מנוס, הוא מסרב לפרוש מיוזמתו

שר המשפטים יעקב נאמן צפוי לפנות בקרוב לוועדה לבחירת שופטים, ולבקש להדיח את שופט בית המשפט למשפחה ברמת גן, אריאל בן ארי. מדובר בהליך יוצא דופן, שכמעט ולא נעשה בעבר, ואשר נועד לסלק ממערכת בתי המשפט שופטים שבהתנהלותם נמצאו ליקויים חמורים, אולם מסרבים לפרוש.

להליך ההדחה נדרש השר לרוב של לפחות שבעה מתוך תשעה חברי הוועדה לבחירת שופטים. לפני ההצבעה על הדחתו יזומן בן ארי, ששכר את שירותיו של עו"ד אביגדור פלדמן, לשימוע בפני הוועדה.

באוגוסט שעבר חשף "הארץ" כי נאמן שוקל להדיח את בן ארי מתפקידו. ההחלטה הדרמטית המסתמנת התקבלה לאחר חודשים ארוכים של התייעצויות בין נאמן להנהלת בתי המשפט, ובמעורבותו של היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, שהתבקש לחוות את דעתו בעניין.

עיקר התלונות נגד בן ארי נוגע לעיכובים ולסחבת בהחלטות ובפסקי דין ולהתנהלותו השיפוטית בתפקיד רגיש בבית המשפט לענייני משפחה הגדול בישראל. גורם משפטי בכיר אמר בימים האחרונים כי כל הגורמים המעורבים, לרבות נאמן, הגיעו למסקנה כי אין מנוס מלפתוח בהליך הדחה, שכן בן ארי מסרב לפרוש מהמערכת מיוזמתו.

אמש אמר השופט בן ארי ל"הארץ" כי אין לו כל הסבר מדוע יש כוונה להדיחו. "אני באמת לא יודע על מה זה", אמר, "בגלל ריגול? שיגידו 'מדובר שגנבת סוסים מאורוות המלך', אבל אני לא יודע לרכוב. אני בהלם. לא שיתפו אותי בזה". לדבריו, הגורמים הרלוונטיים לא ענו לפניותיו של עו"ד פלדמן בעניינו. בן ארי הוסיף כי הציעו לו בעבר לפרוש מתפקידו, אולם הוא לא ראה סיבה לפרוש.

ביום חמישי קיבל נאמן עדכון ביחס לתלונות שהוגשו נגד בן ארי ונמצאו מוצדקות על ידי נציבת תלונות הציבור על שופטים הקודמת, השופטת בדימוס טובה שטרסברג-כהן, וכן על ידי הנציב הנוכחי, השופט בדימוס אליעזר גולדברג. האחרון פנה בשנה שעברה לראשי מערכת המשפט בעניין, לאור הצטברות התלונות החמורות. נאמן קיבל מהנהלת בתי המשפט את תיאור מתווה הדרך המשפטית להדחה.

על פי החוק, שר המשפטים רשאי להעלות בפני הוועדה הצעה לסיים את כהונתו של שופט. לשופט זכות לעיין בחומר שנאסף נגדו ולהתייצב לשימוע בפני הוועדה.

בן ארי קיבל בעבר פעמיים איומים מאבות לילדים שנפגעו מהחלטותיו השיפוטיות. הוא נחשב לשופט שנוי במחלוקת, ונמתחת עליו ביקורת מצד ארגונים הנאבקים לזכויות אבות וגם מצד עורכי דין בתחום דיני המשפחה. כמה תלונות חמורות שהוגשו נגד בן ארי לנציבות תלונות הציבור על שופטים נמצאו מוצדקות, בהן תלונות על סחבת חמורה ושיטתית.

באחד המקרים, על אף שאחד הצדדים הבהיר לבן ארי כי עיכוב בהחלטה פשוטה גרם לו לנזק כבד, בן ארי נמנע מלקבל החלטה במשך כשנתיים – ללא סיבה עניינית. תלונה נוספת שנמצאה מוצדקת נגעה לכך שהשופט שוחח עם עדים לפני מתן עדותם בבית המשפט.

שטרסרבג-כהן ביקרה את בן ארי בחריפות על התנהלותו. תחילה הכחיש בן ארי ששוחח עם העדים, אולם בפני שטרסברג-כהן הוא הודה ששוחח עם מומחה שצריך היה להעיד לפניו, וכן עם פקידת סעד על הסדרי ראייה בתיק שהתברר לפניו, לפני שהתייצבה למתן עדות.

בתלונה נוספת שגולדברג בדק השנה ומצא שהיא מוצדקת, טען המתלונן שהרגיש כי בית המשפט הפך בית דין שדה. לדבריו, השופט נזף בו, צעק עליו ונהג במשוא פנים. פרקליטו של המתלונן אמר לבן ארי: "אדוני, בוא תהרוג אותו ונגמור את המשפט". בן ארי השיב: "אני עדיין לא יכול להרוג אותו, אך לתשומת לבך, אני בוודאי יכול לכתוב פסק דין".

בשנה האחרונה פנה א.י, אב לילד שעניינו נדון בפני בן ארי, לשר נאמן ולנשיאת בית המשפט העליון לשעבר, דורית ביניש, ואיים להגיש עתירה לבג"ץ אם בן ארי יישאר בתפקידו. האב מנהיג מאבק נגד המשך כהונתו של בן ארי, שלדבריו גרם לילדו ולו נזק כבד. לטענת האב, הוא המתין במשך כשנה וחצי לאישור הסדרי ראייה של בנו שרשויות הרווחה קבעו. כמו כן, לאחר שנקבעו ההסדרים הוא הגיש 15 בקשות לקביעת דיון דחוף על הפרת הסדרי ראייה מצד האם, אך אלה נמחקו באחת בידי בן ארי בדיון בעניין אחר, שהאב נעדר ממנו בגלל מחלה. לטענתו, בן ארי "רומס את הזכות החוקתית להליך הוגן".

שר המשפטים מתכוון לפטר שופט משפחה אריאל בן ארי

קישורים:

מחדלי הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה – מדיניות מופקרת הסדרי ראיה ומרכז קשר לילדי הורים גרושים

דורית ביניש - מדיניות כושלת בתי משפט לענייני משפחה ונוערמרץ 2011 – הזכות לחיי משפחה אינה מכובדת ע"י בתי משפט לענייני משפחה ועובדות סוציאליות הממונות כפקידות סעד לסדרי דין כמעט באורח קבע בכל סכסוך נורמטיבי. הרשויות מתעמרות בבעלי הדין, משפילות אותם, אוספות רסיסי לשון הרע, מעלות אותם על הכתב, מנתקות ללא רחמים הורים מילדיהם, עיכובים יזומים בכתיבת תסקירים, אי התייצבות פקידי סעד בבתי משפט, לשון הרע, כפיית טיפולים פסיכותרפיים בעשרות אלפי שקלים תוך איום שאי שיתוף פעולה תוביל לניתוק ההורה מילדיו. העובדות הסוציאליות ובתי משפט לענייני משפחה ונוער טוענים שהם עושים "מלאכת קודש", ואולם הצטברו עדויות מצמררות על ניתוק הורים מילדיהם למשך שנים, פגיעה נפשית ופיזית בלתי הפיכה בפרט ובמשפחה.

בעתירה 2111/11 שענייניה מדיניות רשויות הרווחה להורים גרושים מפרט העותר התנהלות מופקרת ומעוותת של העובדות הסוציאליות ב"טיפולן" בהסדרי ראיה בין הורים לילדיהם:

הפניה אוטומטית למרכז קשר של ההורה הלא משמורן על כל סירוב של ההורה המשמורן
סעיף 21 : "די בסירוב מטעם ההורה המשמורנית מכל סיבה שהיא על מנת שהמשיב (רשויות הרווחה) יפנה את ההורה הלא משמורן למרכז קשר באופן אוטומטי, מבלי שתתקיים בדיקה כלשהי האם באמת מדובר בהורים הנזקקים לשירותי מרכז קשר".

משרד הרווחה ופקידות סעד מתפקדים כרשות שיפוטית
סעיף 14: המשיב (משרד הרווחה) מופקד על מתן שירותי עזר לבתי משפט במסגרת מאבקי משמורת והסדרי ראיה. בפועל משמש כרשות שיפוטית המוציאה לפועל של ההחלטות בענייני הסדרי ראיה. הורים משמורנים אינם יכולים לראות את ילדיהם אלא אם כן הסכימו להכפיף לסמכותם של הנתונים לפיקוחו של המשיב: פקידות הסעד. עבודתן של פקידות הסעד מונחית על פי "הוראות התע"ס".

בתי משפט לענייני משפחה משמשים כחותמת גומי של פקידי הסעד
סעיף 22: "בדרך כלל בית המשפט למשפחה לא מקיים איננו מקיים כל דיון בנושא ההפניה למרכז קשר או הצורך במרכז קשר, ולא נדרשות כל הוכחות או ראיות לצורך הפנייה למרכז קשר, ועניין זה מסור בלעדית לפקידות הסעד, אשר למעשה משמשות השופטות האמיתיות בענייני הסדרי ראיה".

מרכז קשר משמש כאמצעי למבחן ההורה והילדים
סעיף 23: "במרכז קשר נפגש ההורה עם הילד לשעה אחת בשבוע בפיקוח עובדת סוציאלית, אשר מתבוננת מעבר לזכוכית חד כיוונית ורושמת הערות".

הליך ביורוקרטי מסורבל ויקר ליציאה ממרכז קשרסעיף 23: "(גם היציאה ממרכז קשר מותנית במסע מפרך הצופן ראיונות, ישיבות ועדות והמלצות על מנת להשתחרר ממרכז קשר)"

מרכז קשר – אמצעי הענשה
סעיף 24: "מערכת בתי המשפט בישראל מתייחסת למרכז קשר כתחליף מקובל ונורמלי להסדרי ראיה, על אף שמרכז קשר לא נועד להסדרי ראיה, אלא הוא נהפך מבחן ואמצעי הענשה".

ועדות רווחה מיותרות מייצרות סחבת ביורוקרטיה ונזק לילדים ולהורים – מדיניות שקרים ועלילות
סעיף 32: משאימו של הקטין אשר אחזה במישמורת זמנית, לא הסכימה להסדרי ראיה, פקידות הסעד המליצו על מרכז קשר. העותר אשר הוזמן לוועדת תסקירים באפריל 2010 מצא עצמו יושב מול שלשה פק"ס, אשר במשך שעה חיטטו בשורשים הפתולוגים של הסכסוך הבין הורי ועודדו את ההורים "להוציא את השדים מהארון", ולהטיח האשמות זו בזו, במקום לנקוט בגישה פרקטית, ופשוט לפתוח יומנים ולתאם שעות וימים פנויים להסדרי ראיה. אילוץ הסכמות בשיטת החפירה הפתולוגית בשורשי הסכסוך נכשל. אימו של הקטין פשוט הודיעה שהיא מסרבת להסדרי ראיה. כעונש על סירובו של העותר להסכים מיוזמתו על כניסה למרכז קשר, דיווחו פקידות הסעד כי בגין התקופה שבה היה העותר מגובס ברגלו עם כף רגל שבורה וקביים, יש לראותו כמי שהתנתק ביוזמתו מהילד

ניסיון מלאכותי לאמץ הסכמות להסדרי ראיה
סעיף 33: הניסיון לאמץ הסכמות בין בני זוג להסדרי ראיה הוא מלאכותי ואינו פרקטי, מפני שצד אחד נכנס למשא ומתן על הסדרי ראיה כאשר הילד כבר בחזקתו, והצד השני נכנס למשא ומתן כאשר לא ראה את ילדיו חודשים ולפעמים שנים בגלל העדר הסכמות

יד קלה של גורמי רווחה ובתי משפט לענייני משפחה בשליחת הורים וילדיהם למרכזי קשר
סעיפים 35-36 : בין הטענות המועלות נגד מרכזי הקשר היא שבית המשפט והעובדות הסוציאליות הממונות כפקידות סעד לסדרי דין אינם טורחים לקיים דיון בשאלה האם ההורה הלא משמורן… מסוכן או נזקק לילד ברמה כזו חמורה המצריכה פיקוח והתבוננות במשך שעה לשבוע מספר חודשים ולפעמים שנים. לא מתקיים כל שימוע, אם יש הוכחות ממשיות לשימוש באלימות, או נטייה ל"מסוכנות", וידם של בתי משפט וגורמי רווחה קלה מאוד בשליחת הורים למרכזי קשר.

מרכזי קשר – תעשיית זבל מזיקה
סעיף 37: מרכזי הקשר גוררים הסלמה מיותרת ביחסים שבין ההורים לילדיהם, מייצרים בקשות אינספור לבתי משפט והיווצרות עומס מלאכותי, גורמות סטיגמה וצלקות לילדים המשתתפים בתוכניות מרכז קשר, וגורמים נתק בין הורים לילדיהם.

פתרון מרכז קשר להורדת עומס מבתי משפט לענייני משפחה – עצלנות בתי משפט לענייני משפחה
סעיף 38: נטען שמרכזי קשר הם פתרון לעצלנים, המייתר את בית המשפט מסמכויותיו, כאשר בעצם פקידות הסעד המפנות אוטומטית למרכזי קשר נהפכות השופטות האמיתיות של הסכסוך, והשופטים מאשרים את דוחות פקידות הסעד כחותמת גומי.

הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה משתמשים בסיסמאות במקום עובדות כהצדקה לפשיעה באזרח
סעיף 39: כל זה נעשה תוך שימוש בסיסמת "טובת הילד" כאשר אין בנמצא כל נתונים סטטיסטיים או מחקר אמין כיצד באמת מרכזי הקשר משרתים את טובת הילד, כאשר הילד מקבל שעה אחת בשבוע עם אביו/אימו, וגם זה כאשר זרים לגמרי מציצים מעבר ובוחנים לקירות זכוכית.
.


.
קישורים:

האבא גילה: משרד הרווחה מסר את בנו לאימוץ סגור ללא ידיעתו

יולי 2009 , המאמר "האבא גילה: בנו נמסר לאימוץ ללא ידיעתו" , מעריב , שמואל מיטלמן.
ילד בן 9 עומד במרכזו של דיון בבית המשפט העליון. לפני ארבע שנים הוא נלקח מאימו על ידי פקידי הרווחה ונמסר לאימוץ מבלי שדיווחו על כך לאביו, עובד זר מאירופה. כעת הוא מבקש: החזירו את בני.

האבא הביולוגי: "מעולם לא ויתרתי על בני, לא הסכמתי למסרו לאימוץ ואני מעוניין לגדלו גם אם אצטרך לצאת עמו יחד את הארץ. פקידי הסעד לא עשו די על מנת לאתר אותי, ובכך מעלו בתפקידם. אני אדם נורמטיבי היכול לגדל את הילד. עד היום לא נערכה בדיקה מקצועית על ידי גורם אובייקטיבי לבדוק מהי טובת הילד. ולבסוף האימוץ פגום, משום שהילד נמסר למשפחה יהודית, בעוד הוא עצמו נוצרי".

במרס 2005 הוצא הקטין ממשמורתם של אמו ובעלה והועבר למשפחה אומנת. ביוני 2006 הגיש נציג היועץ המשפטי לממשלה לבית המשפט לענייני משפחה הצעה להכריז על הקטין כבר-אימוץ. למרות נסיונות חוזרים ונשנים, לא התייצבו האם ובעלה לדיונים – ובספטמבר 2006 הכריז בית המשפט על הקטין כבר-אימוץ.
בפסק הדין נכתב כי האב הביולוגי לא ידע על ההליך ולא השתתף בו בפועל ובפברואר 2007, לאחר שנודע לו לראשונה מהאם על כך שבנו הוכרז כבר-אימות, הגיש תביעת אבהות לבית המשפט לענייני משפחה.
בית המשפט לענייני משפחה קבע כי יש לבחון את הבקשה לביטול ההכרזה על הקטין כבר-אימוץ בהתאם לקביעה מהי טובתו של הקטין כיום, ופסק כי ההכרזה עליו כבר-אימוץ הינה נכונה. בעקבות זאת הגיש האב ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, אשר קיבל את הערעור וציין כי ההכרזה על הקטין כבר-אימוץ נעשתה שלא כדין – כיוון שלא נעשתה כל בדיקה בדבר המאמצים לאתר את האב הביולוגי, למרות שזהותו ומקום מגוריו היו מצויים בידי שירותי הרווחה.
בתאריך 29.11.2009 פסק בית משפט העליון כי הילד ישאר במשפחה המאמצת (פסק דין העליון) , שישה שופטי בית המשפט העליון קבעו בדעת רוב נגד דעתו של שופט אחד כי יש לבטל החלטה של בית המשפט המחוזי, שקבע כי יש לבטל הכרזה על ילד בן 8 כבר-אימוץ לאחר שאביו הביולוגי טען כי לא היה שותף להליכים. השופטים קבעו כי הילד יוכרז כבר-אימוץ ויישאר בחזקת המשפחה המיועדת לאמצו – ומתחו ביקורת חריפה על גורמי הרווחה בשל התקלות שאירעו בהליך האימוץ. הרכב השופטים כלל את נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש והשופטים אליעזר ריבלין, עדנה ארבל, אליקים רובינשטיין, סלים ג'ובראן, אסתר חיות וחנן מלצר – שהיה היחיד שהתנגד.

"לתת את הדעת על המחדל" 

 השופטת ארבל קבעה כי מהטעמים שהוצגו בפני בית המשפט, עולה כי טובתו של הקטין הינה באופן ברור להישאר בבית המשפחה המיועדת לאמצו וכי הקשיים המאפיינים ילדים מאומצים פחותים מהקושי הנפשי שאיתו ייאלץ הקטין להתמודד בניתוקו מהמשפחה שאותה הוא רואה כיום כמשפחתו ואצלה הוא מצא לראשונה בחייו חום, מסירות ותחושת שייכות. גם השופט אליקים רובינשטיין כתב כי הסיבה להכרעה היא טובת הקטין וכי הוא וחבריו השתכנעו כי טובתו היא בהישארותו במקומו הנוכחי.
השופטים מתחו ביקורת חריפה על גורמי הרווחה. ארבל ציינה כי היה עליהם לעיין בתיק בדקדקנות ולאתר את האב הביולוגי. "מן הראוי כי שרותי הרווחה והאחראים עליהם יתנו דעתם למחדל זה, שמקורו בחוסר בחינה מעמיקה ובהתעלמות מחומר רלוונטי המבטאים התנהלות לא ראויה אשר אינה צריכה לקרות ככלל ובמיוחד כאשר מדובר בדיני נפשות".
גם השופט ריבלין מתח ביקורת על שירותי הרווחה וכתב כי התקלות בפרשה זו אינם מסתכמים בכשל באיתור האב הביולוגי, אלא גם בהתמשכות ההליכים. לעומתם, השופט חנן מלצר שהתנגד להחלטה, טען כי לא התקיימה כאן עילת אימוץ ולכן ההכרזה על הילד כבר-אימוץ הייתה שלא כדין. הוא ציין כי טעם נוסף לדחיית הערעור הוא הפגמים המצטברים שנפלו בהליך, אשר מצדיקים לטענתו את קיומו מחדש.
קישורים:

למאמר המלא הקלק על התמונה.

משרד הרווחה מסר את הבן לאימוץ סגור ללא ידיעת האב
ראיון עם האב שבנו נלקח לאימוץ סגור ע"י הרווחה ללא ידיעתו , מעריב , 02.12.2009

ראיון עם האב שבנו נלקח לאימוץ סגור