המערכת הרסה את הילדים עברו התעללות במשפחת אומנה – הרווחה התנגדה לחקירה

"כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ. וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת" (משלי ה, ג).
"הלכתי פשוט להיבדק לעשות מוניטור.. ושם ניגשה אליי עובדת סוציאלית, בעצם הזמינו אותי לפגישה וככה התחיל".
27.12.2018 – הכוח האפל המניע את מנגנוני הרווחה הוא כוח ותאוות בצע תוך סיפוק יצרים מיניים. רשויות הרווחה קלות מאוד לתלישת הילד מהבית לפנימיה או אומנה אך קשים מאוד לפקח עליהם במוסדות.
ילדים מורחקים מהוריהם ומופקרים במוסדות משרד הרווחה. היזהרו מרשויות הרווחה.

כתבתו של יובל אגאסי על התעללות מינית בילדים במשפחת אומנה
מי שומר על ילדי האומנה, ילדים בסיכון, שהוצאו מהבית ועברו למשמורת זמנית במשפחות אחרות, שהיו אמורות להעניק להם חום וביטחון? לפחות במקרה של א' איש לא שמר, או פיקח, ואת מה שעברו ילדיה, הגדיר השופט כ"רעידת אדמה". הסיפור והפתרון שלא מיושם על ידי המדינה. כתבתו של יובל אגסי, מתוך חדשות הערב 26.12.18.

 

מודעות פרסומת

העדר ייצוג משפטי למשפחות בהליך הוצאת ילדים מהבית

ינואר 2018 – הטרור הסוציאלי כלכלי של פרקליטות המדינה ורשויות הרווחה נגד משפחות מוחלשות. אלפי ילדים מוצאים מביתם למוסדות, אומנה ואימוץ כאשר להורים נאסר ייצוג משפטי בוועדות הרווחה, ולא מתאפשר בבתי המשפט.
93% מדרישות משרד הרווחה להוציא ילד מביתו מתקבלות כאשר אין ייצוג משפטי להורים, 63% מהדרישות נדחות כאשר ההורים מיוצגים על ידי עורך דין. כלומר אם היה ניתן למשפחה בהליך הוגן ייצוג משפטי היה נמנע יותר מ- 50% הוצאת ילדים מהבית.
פרקליטות המדינה ורשויות הרווחה מונעות ייצוג משפטי להורים בוועדות החלטה הקובעות גורל ילדיהן למרות קביעות מקצועיות של ועדות בדיקה כגון ועדת גילת ומבקר המדינה בנושא. וכך נתלשים מביתם אלפי ילדים מידי שנה בהליך לא הוגן ההורס משפחות וילדים.

ייצוג משפטי

משפחת אומנה, ארגון שחר ומנחת אומנה

מתוך סטטוס פייסבוק יוסי נקר , 28.12.2017

שקרים, לא על חשבוני. הודעה שהגשתי הבוקר לבית משפט לנוער:

הודעה אישית מטעם עו"ד יוסי נקר

1. הח"מ קרא בסעיף יג למכתב עו"ס עינת לוי, מנחת אומנה, ארגון שחר, מחוז המרכז, מיום 11.12.17 כי אב האומנה טוען כי התקשר אליו עו"ד המייצג את האם ולחץ לקבל מידע. עוד נאמר כי אב האומנה הפנה את עורך הדין המייצג למחלקה לשירותים חברתיים. כן נכתב: "ובהמשך פניית העו"ד לבית המשפט הועברה ישירות לאב האומן".
2. בזהירות המתבקשת נאמר זאת כך: אם אכן אמר אב האומנה את הדברים לעיל למנחת האומנה אזי מדובר בשקרן ונוכל ברמות הקיצוניות. כך בפירוש. הח"מ לא התקשר לאב האומן, לא לחץ עליו, ולא הופנה למחלקה לשירותים חברתיים. הח"מ לא העביר דבר ישירות לאב האומן.
3. האב האומן שוחח עם האם, שהתבקשה על ידי הח"מ לקבל מהאב האומן, עימו היא נמצאת בקשר, פרטים באיזה בית משפט מתנהל התיק ואיזה מחלקת רווחה מעורבת. יצוין כי כבר בהודעה על ייצוג נאמר: "יצוין כי גם אב האומנה בו נמצאים הילדים סירב לתת פרטים", כי הוא אכן סירב לתת לאם פרטים ואף לא הפנה אותה למחלקה לשירותים חברתיים כלשהי. הדבר היחיד שאמר האב האומן לאם שהוא יעשה הכל שהיא לא תקבל את הילדים. זוהי תגובה מקוממת של אדם שאינו מכיר בתפקידו ובמהות המושג אומנה.
4. לא בכדי הוגשה ההודעה על ייצוג כפי שהוגשה ונאמר שאב האומנה סירב לתת פרטים.
5. אם עו"ס עינת לוי, מנחת אומנה, ארגון שחר ציטטה לא נכון את דברי האב אז נאמר בזהירות המתבקשת כי הח"מ לא מתפלא. מניסיון ילדים מוצאים מהוריהם על סמך דיווחים לא נכונים של גורמי הטיפול.
6. הח"מ לא יאפשר לשקרנים, המנסים לנקות עצמם מהתנהלות הנוגדות את הנחיות האומנה, למסור גרסאות הזויות על חשבונו. ואידך זיל גמור.

יוסי נקר, עו"ד
ב"כ המבקשת

יוסי נקר פייסבוק על שקרים משפחת אומנה

פסיכיאטר מאיר לאופר – חוות דעת פסיכיאטרית מבלי לפגוש המטופל

פקידת הסעד שולמית מאר הידועה כשולה מאיר
פקידת הסעד שולמית מאר הידועה כשולה מאיר

פסיכיאטר מאיר לאופר – התנהלות פסיכופטית מעוררת שאת נפש, כתב חוות דעת כוזבת וארסית נגד אם ובנה שמעולם לא פגש או ראה. האמא באה אליו והתעמתה איתו, האזינו להקלטה.

ינואר 2015 – ד' בן 10 נחטף מאימו, לאחר שפקידת הסעד שולה מאיר (לשכת הרווחה תל אביב), טענה בביהמ"ש לנוער, כי האם לא שולחת את בנה לבית הספר. ל- ד' אין בעיה נפשית ומעולם לא היתה. מדובר בקטין מחונן, שחקן כדורגל העוסק בנוסף בציור. פקידת הסעד שולה מאיר, החליטה לאשפזו בפנימיה פוסט אישפוזית ולצורך כך הציגה בבית המשפט חוות דעת פסיכיאטרית של ד"ר מאיר לאופר.

לפניכם מוצגת חוות דעת של הפסיכיאטר מאיר לאופר מהרצליה אשר על פי הכתוב פגש את הילד כחודש ימים לאחר שנחטף ונמסר למוסד חירום – תמשיכו לקרוא עד הסוף, הוא מעולם לא פגש אותו!

 

" ד' הינו בן 9 שנים, בן יחיד לאימו שאיננה נשואה, הקשר שלו עם אביו היה רופף כל השנים, בהיותו בגן תוארה התנהגותו כביזארית ותוקפנית, לקראת כיתה א' הומלץ על חינוך מיוחד.
האם התנגדה שבנה ילמד במסגרת חינוך מיוחד, ד לא הצליח להשתלב בכיתה א' רגילה ולא התקבל לבי"ס שאימו רצתה ולכן החלה אימו לנדוד עם ד' למלונות, בתים, חדרי מדרגות וכו'.
הרשויות חיפשו אחרי ד' ואימו מספר שנים וניסו לגייס את האם לשת"פ. בתאריך 8-1-2014 הועבר למרכז חירום קיימים תיאורים רבים על אימו מהם מצטיירת האם כאישה מאוד ביזארית והזויה עם התנהגות מאוד חריגה, משמיעת תיאור התנהגותה הן בעבר והן בביקוריה במרכז נוצר חשש סביר שהיא סובלת מהפרעה נפשית משמעותית, תיאור התנהגותה במפגשים שלה עם ד' במרכז ושיחות הטלפון שלה איתו, מעלים ספק לגבי מסוגלותה ההורית, מהתיאורים נוצר רושם של קשר סימביוטי בין אם לילד.
בכניסתו למרכז דמתה התנהלותו של ד' לילד פרא שיצא מהג'ונגל :
התנהגותו מאוד לא חברתית וללא גבולות, בלטו אצלו חוסר הבנה של חוקים חברתיים, קושי רב לתקשר עם אחרים ובקבלת חוקים ומסגרת, העדר הרגלים בסיסיים.
דיבורו היה משובש אוצר מילים מאוד דל וגם מבנה המשפטים לא נכון, היו לו מערכת ערכים מעוותת וחוקים ביזאריים שלדבריו קיבל מאימו והוא התקשה מאוד להחליפם באילו של המרכז, שיפוטו החברתי היה מאוד לקוי.
הוא נמצא במרכז קשר חודש ימים והצוות מציין שיפור מאוד הדרגתי במצבו.
במשך הזמן הוא החל לגלות יכולת להבנה אמפאטית. בהדרגה החל לקבל את חוקי המקום ולהתאים עצמו לנוהלי המקום, להתרחץ לנגב את עצמו, לנקות את עצמו אחרי יציאות וכו'.
הצוות גם מספר שהוא מסוגל להתפלל לפני חפצים שמוצא בדרך, הינו בעל אמונות טפלות ומיסטיות שגובלות לפעמים למחשבות שווא.
ד' מאוד מוסת ע"י אימו נגד המרכז והדבר גורם למאבק נאמנות כאשר עליו להתרגל למרכז.
שופטת נוער טובה פרי - הפכה את דברי התרעלה של הפסיכיאטר מאיר לאופר לצווים שיפוטיים
כל מה שכתב הפסיכיאטר היה כמובן ללא בדיקה וללא ידיעה ממקור ראשון אלא התבסס על שמועות ותיאורים בלבד. כל מה שכותב לאופר הוא שקר מוחלט מכיוון שכפי ששומעים בהקלטה פה – הוא מעולם לא ראה את הילד!!!
בבדיקה ד' נראה בהתאם לגילו, שיערו מגודל וארוך ולבושו נקי ומסודר.
הוא שיתף פעולה, ובהדרגה יצר איתי קשר דפינציאטיבי, כולל ביטויי חיבה וחום.
הוא התמצא במקום אך לקח לו זמן ומאמץ למסור באיזה יום אנו נמצאים. הוא לא ידע איזה חודש היום וגם לא באיזו שנה.
אוצר המילים שלו דל הן בעברית והן בספרדית וגם מבנה המשפט משובש, לא התגלו הפרעות בהלך החשיבה ולא היו ביטויים להלוצינאציות או מחשבות שווא.
שיפוטו היה שמור. הוא היה מנומס ואדיב. מצב רוחו היה טוב ותואם את תוכן השיחה.
ד' ידע לספר שהוא נמצא כאן כי מצאו אותו גר ברחוב ולא הלך לבית הספר. מסר שמרגיש יותר טוב כאן מאשר ברחוב. הוא אמר שלאימו קשה בלעדיו והיא גם אמרה לו שבלי נוכחותו עדיף לה למות.
הוא סיפר שכאשר היא תגמור לבנות את ביתה תחזור להיות איתו. בינתיים טוב לו במרכז, מפריעים לו החוקים שעליו לשמור בעיקר שאסור לשחק בפלייסטיישן אחרי שמונה.
ד' מרוצה מהתנאים, אוהב את האוכל וטוב לו שם עם הצוות והילדים.
כאשר נשאל על משאלות ציין דברים חומריים כמו משחקי טלוויזיה וכו' אך לא דיבר על אימו, במספר הזדמנויות סיפר שיש לו סודות וביקש שלא לדבר עליהם.
לסיכום :
כיום בולטת בעיקר אצל ד' התפתחותו המשובשת הקשורה להפן הן רגשי והן קוגניטיבי אליו היה חשוף תקופה ארוכה.
ייתכן שיש גורמים אחרים כמו קשיי למידה, הפרעות קשב שאין כיום אפשרות להתייחס אליהם.
מומלץ על המשך שהותו במרכז, לאור הסבירות הגבוהה שאימו במצבה הנוכחי מזיקה לו אני ממליץ להגביל ואולי להפסיק זמנית את המגעים איתה עד שהיא תעבור בידור פסיכיאטרי, להערכתי יש צורך לבצע אבחון מסוגלותה ההורית, בינתיים אין צורך בטיפול תרופתי".

חוות הדעת הארסית של פסיכיאטר מאיר לאופר מבלי שפגש המטופל

חחות הדעת הארסית של פסיכיאטרי מאיר לאופר מבלי שפגש המטופל

 

חחות הדעת הארסית של פסיכיאטרי מאיר לאופר מבלי שפגש המטופל

שופט מחוזי: פקידת אימוץ אסתר פיטוסי שיבשה הליכי משפט – פקידות הסעד ימימה גוטליב ורחל מרום הפרו צו

שופט: פקידת סעד שטיפלה באימוץ שיבשה הליכי משפט, אחרות הפרו צו – הארץ, מאת משה ריינפלד 13.9.1995

שופט בית משפט מחוזי בבאר שבע, יהושוע פלפל, מתח ביקורת חריפה על התנהגות פקידת הסעד אסתר פיטוסי, בטיפול בתיק אימוץ של תינוקת, וקבע כי בגלל דיווחים כוזבים וסותרים שמסרה לשופט נוער, בדיונים קודמים, שובש ההליך המשפטי התקין. השופט הורה להעביר העתקים של פסק דינו ליועצת המשפטית של משרד הרווחה ולממונים על פקיד הסעד, כדי שינקטו מעדים בעניין זה.

בפסק הדין גם נמתחת ביקורת על התנהגות פקידות הסעד ימימה גוטליב ורחל מרום, שהפרו החלטת ביניים של שופט, לאפשר לאם לבקר אצל בתה פעם בשבועיים, עד שיוכרע התיק, והפסיקו על דעתן את הביקורים. השופט פלפל קבע שמדובר, למעשה, בביזיון בית המשפט.

פסק הדין של השופט עוסק בתינוקת שנולדה מחוץ לנישואין, לאם רווקה בת 23 ולאב גרוש בן 44 כשהיתה התינוקת בת חודש הגיש היועץ המשפטי לממשלה בקשה לערכאות המשפטיות לאשר את אימוץ התינוקת ומסירתה למשפחה. האב לא הופיע לשום דיון בתיק האימוץ. הוא הדיע לפקידת הסעד שקשריו עם האב נותקו.

התברר גם שהורי האם התגרשו בילדותה, והיא התגלגלה במוסדות והיתה בטיפול היחידה לנערות במצוקה. בדיקות פסיכולוגיות מלמדות שהיא לוקה בפיגור שכלי קל. לפני כשלוש שנים היא ילדה גם בן לאב בלתי ידוע. בילד זה מטפלת אמה, לפי צו בית המשפט. לאחר שנודע לה שהיא שוב בהריון, סיפרה על כך לעובדי לשכת הרווחה, ואלה השיגו את הכרת האב באבהותו. עם זאת, הצהיר האב שאינו מוכן לקבל אחריות על הילוד.

כשבוע לאחר שנולדה התינוקת, הגישה הפקידה פיטוסי לבית המשפט השלום לנוער להורות על הוצאתה מרשות האם והעברתה למשמורת שירותי הרווחה. השופט פלפל מציין בפסק דינו שבבקשה לא צויין שם האב, אף שהיה ידוע לרשויות. כמו כן התייחסה הפקידה אל התינוקת כל הזמן כאל "תינוק".

בדיון, שהיה צריך להתקיים לפני שופט הנוער, אך התקיים מסיבות טכניות לפני שופט שלום, הודיעה פיטוסי ששוחחה עם האב, האם והסבתא, וכולם אינם מעוניינים ב"תינוק". האם לא נכחה בדיון, ופקידת הסעד נתנה הסברים סותרים להיעדרותה. תחילה טעה שהאם עוכבה בבית החולים "בשל טובת התינוק". אחר כך הסבירה שהאם לא הופיעה "בשל רגישותה הנפשית ומשום שהשירות למען הילד מטפל בה".

שופט השלום החליט, בסופו של דבר, להעביר את ה"תינוק", ל- 45 יום בלבד, לחסות פקידת הסעד, אך הורה לזמן את האם להמשך הדיון כדי לשמוע את עמדתה.

המשך הדיון לא התקיים, משום שבינתיים החל הדיון העיקרי בבית המשפט המחוזי בתיק האימוץ.

במשפט זה הודתה הפקידה פיטוסי שההודעה שמסרה לשופט הנוער, כי האם לא הובאה לפניו משום שהיתה מאושפזת בבית חולים, לא היתה נכונה.

על כך כתב השופט פלפל בפסק דינו: "אם כך, ולשיטתה של הגברת פיטוסי, לעולם אין לזמן אם לבית המשפט, לדיון שבו מתבקש צו להוצאת בנה, שזה עתה נולד, מרשותה, שכן אם שכזאת נמצאת במצב רגיש".

השופט פלפל מוסיף כי פיטוסי עצמה הודתה שדיווחה על ה"רגישות הנפשית" של האם על סמך דיווח ששמעה מפי עובדת סוציאלית בבית החולים. עם זאת פסק השופט פלפל שיש למסור את התינוקת לאימוץ, משום שהשיקול המכריע הוא "טובת הילד".

שופט: פקידת סעד שטיפלה באימוץ שיבשה הליכי משפט, אחרות הפרו צו - הארץ, מאת משה ריינפלד 13.9.1995
שופט: פקידת סעד שטיפלה באימוץ שיבשה הליכי משפט, אחרות הפרו צו – הארץ, מאת משה ריינפלד 13.9.1995

שופטת הנוער גלית מור ויגוצקי על בתי משפט לנוער

מרץ 2012 – גלית מור ויגוצקי בכנס שעניינו יישום האמנה לזכויות ילדים. במקום להציג את מחדלי רשויות הרווחה המונעות לאורך עשרות שנים חקיקת חוק זכויות הילד ע"פ אמנת זכויות הילד, שמטרתו הגנה על ילדים במסגרות חוץ ביתיות שהושלכו בכפייה ע"י בתי משפט לנוער, ויגוצקי מורחת את הנוכחים בענייני פשיעת ילדים וכו'.
בתי משפט לנוער מוציאים מידי שנה בכפייה אלפי ילדים מבתיהם למסגרות חוץ ביתיות מופרטות או של המדינה. הדיונים בבתי משפט לנוער מתנהלים בדלתיים סגורות ופסקי דין אינם מתפרסמים. הילדים נשלחים למרכזי חירום, פנימיות, משפחות אומנה, ושוהים שם ללא פיקוח. משרד הרווחה אינו מפרסם אף נתון בעניין תעשיית הוצאת הילדים מהבית. מדובר בתעשייה של עובדים סוציאליים, מאבחנים, פנימיות, אומנה, יחצ"נים, לוביסטים, כנסי תרומות ותקציבי ממשלה, המגלגלת מיליארדים בשנה בעוד ניתן היה להחזיק את מרבית הילדים בקהילה בפחות מחצי עלות. הסיבה לכל החלם והפארסה הקפקאית היא תאוות בצע, סחר בילדים תוך ניצול סבלם של משפחות ע"י פקידי רווחה, מלכ"רים, מקורבים לשופטים, מאבחנים ומטפלים, כנסי התרמות ועוד..

קישורים: