יחצנות מערכת המשפט

יחצנות מערכת המשפט

המוסר הכפול של שופטי בית המשפט העליון

28.06.2020 – פסק דין בג"צ 4086-20 של השופטים עופר גרוסקופף, ענת ברון, ועוזי פוגלמן, מציג באופן די ברור את המוסר הכפול של שופטי בית המשפט העליון והליקוי בכך שאותם שופטים משמשים כשופטי בג"ץ וגם כשופטי בית המשפט העליון.
השופט גרוסקופף כותב בפסק הדין כי לורי שם טוב הייתה במעצר (כשנתיים וחודשיים) עקב חשד לריבוי עבירות שבסיסן העלבת עובדי ציבור במרשתת. שופטי בית המשפט העליון לא בחלו בביקורת קשה נגד שם טוב ואמרו שמעשיה כאלימות פיסית (השופט שהם בש"פ 2525-18 מיום 17.04.2018), השופט סולברג השווה אותה ל"זרה", אשת זנונים אפיקורסית (בש"פ 1999-17 מיום 3.03.2017) ועוד.
אולם כאשר מדובר בריבוי עבירות של איומים ברצח, הסתה לרצח, לשון הרע במרשתת ועוד, המופנים נגד אזרח מן השורה, והמשטרה מסרבת לחקור בשל "חוסר עניין לציבור" ממלאים שופט בג"ץ פיהם מים וטוענים כי "מידת ההתערבות של בית משפט זה בשיקול דעת זה היא מצומצמת ביותר".
תמוה כיצד שופטים בבית המשפט העליון הכפישו וכלאו אישה כשנתיים וחודשיים במעצר מאחורי סורג ובריח בחשד להעלבת עובדי ציבור (במרשתת) ואילו כאשר מדובר באיומים ברצח (במרשתת) על אזרח מן השורה הם לא פוצים פה נוכח אי פתיחה בחקירה.

מצורף 

פסק דין השופטים עופר גרוסקופף, ענת ברון, ועוזי פוגלמן, בג"צ 4086-20 המסביר מדוע בחשד להעלבת עובד ציבור שופטי העליון הושיבו אישה במשך שנתיים וחודשיים מאחורי סורג ובריח, ומדוע אותם שופטי עליון ביושבם כבג"צ אינם מתערבים בהעדר טיפול המשטרה באיומים ברצח נגד אזרח מן השורה.

Document-page-001Document-page-002Document-page-003

תלונה נגד פרקליטות המדינה – הגשת בקשה לבית המשפט העליון

10.06.2020 – תלונה הוגשה נגד פרקליטות המדינה על פנייתה לבית המשפט העליון כי יורה לעיתונאית לורי שם טוב להחזיר חומרי ראיות שנמסרו לה על ידי פרקליטות המדינה ונמצאו לא רלוונטיים לכתב האישום ויש בהם פגיעה חמורה בפרטיותם של אזרחים.
בתלונה נטען כי בית המשפט העליון הנו בית משפט לערעורים, ואם רוצה פרקליטות המדינה להגיש בקשה עליה לפנות לערכאה הדיונית המתאימה ולא להפוך את בית המשפט העליון ל"כלבויניק".

עוד נטען בתלונה כי פרקליטות המדינה פועלת בשיטת "הֲרָצַחְתָּ וְגַם יָרָשְׁתָּ?" (מלכים א, כא 19). לאחר ששחטה כבודם ופרטיותם של אזרחים על ידי הפצת מסמכים ומדיה אישיים ביותר, שתפסה בתוך בתיהם וחפציהם, כגון תלושי שכר, תסקירי סעד, מסמכים רפואיים, הקלטות אודיו ווידאו אישיות, ועוד… ושאינם קשורים לכתב האישום. פונה פרקליטות המדינה בהיתממות בבקשה לבית המשפט העליון בניגוד לחוק ולכללים לתקן את המעוות.
התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות.

מצורפים:
התלונה על פרקליטות המדינה – הגשת בקשה לבית המשפט העליון בניגוד לחוק ולכללים – 09.06.2020.
מסמך בקשת פרקליטות המדינה מבית המשפט העליון , בש"פ 3537-20 מיום 09.06.2020.

Document-page-001

Document-page-004
מסמך בקשת פרקליטות המדינה מבית המשפט העליון , בש"פ 3537-20 מיום 09.06.2020.

 

בלי דיון בלי נימוקים

בלי דיון בלי נימוקים , שר המשפטים אמיר אוחנה , מני מזוזNews1 , 01.05.2020

השופט מזוז הגדיל ועשה ונתן סעד שכלל לא התבקש לו על-ידי העותרים: צו המונע את מינויו של כל מועמד אחר עד לדיון בעתירה, אותו קבע לעוד שבועיים. כלומר – ואקום תפקודי במערכת המשפט מעשה ידיו של ביהמ"ש העליון. טוב היה עושה השופט מזוז אם היה פוסל עצמו מלדון בסוגיה בה בעצם הכריע כבר מראש.

להורדת / צפיה  בקשת פסילת השופט מני מזוז בג"צ 2740/20 הקלק כאן

בחצות הלילה, תפקע כהונתו של מי שמיניתי לפני שלושה חודשים למלא את מקומו של פרקליט המדינה – דן אלדד. כפי שאמרתי לאחרונה, יש לי הערכה רבה לדן, ועל כן הצעתי לו להאריך את כהונתו – מתוקף סמכותי על-פי חוק (סעיף 23א לחוק המינויים) המורה כך:

"(ב) נתפנתה משרתו של נושא משרה או נבצר ממנו להשתמש בסמכותו או למלא את תפקידו, רשאי השר שעם משרדו נמנית המשרה (בסעיף זה – השר), בהתייעצות עם נציב השירות, להטיל על עובד מדינה אחר למלא את התפקיד, לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים.

(ג) השר רשאי, לאחר התייעצות עם נציב השירות, להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (ב) בתקופות נוספות, ובלבד שסך כל תקופת הטלת התפקיד באופן זמני לא תעלה על שישה חודשים".

אני דוחה מכל וכל את הטענות שהעלה כלפיו היועץ המשפטי במכתב המפורסם שאני רואה בו שפיכת דם והלבנת פנים, על לא עוול בכפו.

אתמול, בין יתר ההחלטות השערורייתיות שיצאו תחת ידיו של ביהמ"ש העליון בימים האחרונים, החליט השופט מני מזוז, שביד המקרה כל העתירות נגד החלטותיי במשרד המשפטים הגיעו לידיו, להוציא צו המונע את הארכת מינויו של דן.

השופט מזוז הגדיל ועשה ונתן סעד שכלל לא התבקש לו על-ידי העותרים: צו המונע את מינויו של כל מועמד אחר עד לדיון בעתירה, אותו קבע לעוד שבועיים. כלומר – ואקום תפקודי במערכת המשפט מעשה ידיו של ביהמ"ש העליון. בלי דיון, בלי נימוקים.

מדובר בשופט היחיד המכהן בבית המשפט העליון שהתבטא באופן מפורש נגדי, באמירה פומבית בכנס חיפה למשפט ציבורי לפיה זה בעייתי ששר המשפטים לעומתי למערכת (ואולי הבעיה היא שהמערכת לעומתית לשר המשפטים? אולי זהו הסדר ההיררכי הנכון?).

זהו גם השופט המכהן היחיד בביהמ"ש העליון שנשא בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. במסגרת תפקידו, התבטא באופן חריף ואף פעל נגד יוזמתו של שר המשפטים (פרופסור פרידמן) להעמיק את המעורבות הממשלתית בבחירת פרקליט מדינה.

טוב היה עושה השופט מזוז אם היה פוסל עצמו מלדון בסוגיה בה בעצם הכריע כבר מראש, בפומבי ובאופן ברור ומובהק (ומנוגד לחוק האמור).

טוב היה עושה השופט מזוז אם לא היה מתבטא בפומבי נגד שר המשפטים ומכהן, ומשעשה זאת – היה פוסל עצמו מלדון בעתירות נגדו. ולו לשם מראית פני הצדק.

החלטתי לצאת למאבק משפטי. מאבק נגד החלטת בית המשפט העליון, מאבק נגד העותרים, מאבק נגד המניעה שיצר היועץ המשפטי לממשלה ומאבק בעד שלטון החוק (המפורש!), בעד הדמוקרטיה ובעד המשילות.

לצורך כך שכרתי את שירותיו של עו"ד שמחה רוטמן אליו יש לי הערכה רבה, אידאולוגית ומקצועית. שמחה הגיש הבוקר בקשה לפסלות שופט ובקשה לביטול הצו.

כולי תקווה שדן אלדד יאבק על שמו הטוב, שהוכתם על-ידי היועץ המשפטי לממשלה על לא עוול בכפו, ויקבל על עצמו את הארכת התפקיד. אתן לו את כל הגיבוי הדרוש לשם כך. משפטית וציבורית.

המשך, מן הסתם – יבואבלי דיון בלי נימוקים

ת1ת2ת3ת4ת5ת6ת7

 

אלעד טל שופט בית משפט השלום נצרת האריך מעצר בהליך פגום

שופט האריך מעצר בהליך פגום  , איתמר לוין , News1 , 13.10.2019

אלעד טל, מבית משפט השלום בנצרת, האריך את מעצרו של חשוד שלא בנוכחותו ומבלי לעיין בחומר החקירה. ביקורת גם על המשטרה, שהביאה את החשוד לבית המשפט סמוך לכניסת השבת.

שופט בית משפט השלום בנצרת, אלעד טל, פעל בצורה בלתי תקינה כאשר האריך את מעצרו של חשוד בהעדרו ובלא שעיין בחומר החקירה. כך קובע (11.10.19) שופט בית המשפט העליון, יצחק עמית.

לצפייה / הורדת החלטת שופט בית המשפט העליון יצחק עמית בש"פ 6733/19 – הקלק כאן

עודאי חבשי נעצר באותו יום בשעה 1:30 בבוקר, כאשר ברשותו סמים ולטענת המשטרה אף נהג בזמן פסילה. הדיון בפני טל התקיים באותו יום בשעה 15:42, וטל הכתיב לפרוטוקול: "על-פי נהלי בית המשפט לא ניתן לשמוע בקשות מעצר לעניין הארכת מעצר לאחר שעה זו, כשעתיים לפני כניסת השבת". לפיכך, הורה טל להאריך את מעצרו של חבשי עד לקיום הדיון במוצאי שבת בשעה 20:00. מן הפרוטוקול עולה, כי חבשי לא נכח בדיון.

שופט בית המשפט המחוזי בנצרת, חנא סבאג, דחה את ערעורו של חבשי באומרו: "בהתחשב בעובדה שלא ניתן לקיים דיון עם כניסת השבת והעובדה כי הדיון בבקשה נקבע בבית המשפט השלום עם צאת השבת, הרי הערר שבפני הפך לערר תיאורטי בלבד". חבשי ביקש לערער לבית המשפט העליון והתיק הגיע בליל שבת בשעה 22:30 לעמית.

עמית דחה את הבקשה, באומרו שאין הצדקה לדיון בגלגול שלישי. עוד אמר, כי מאחר ש-טל ממילא קבע דיון למוצ"ש, אין טעם לקיים דיון בבית המשפט העליון בשבת – כי לכל היותר הוא יורה לקיים את הדיון לגופו בבית משפט השלום, שכאמור קבע דיון. לצד זאת אומר עמית:

"לא אכחד כי ככל שהחלטת המעצר ניתנה על-ידי בית משפט השלום שלא בנוכחותו של המבקש, כפי שנטען על-ידי המבקש (וכך עולה לכאורה מהפרוטוקול) ומבלי שעיין בחומר החקירה, הרי שמדובר בהליך לא תקין. מה עוד, שהמעצר בוצע בשעה 01:30 בלילה, כך שהיה למשטרה סיפק להביא את העצור לבית המשפט הרבה לפני כניסת השבת".

בצעד יוצא דופן, הורה עמית למזכירות להעביר את החלטתו לנשיא בתי משפט השלום במחוז הצפון, דורון פורת, ולנשיא בית המשפט המחוזי בנצרת, אברהם אברהם.

19067330.E04-page-00219067330.E04-page-001אלעד טל