פרשת הבלוגרים: תלונה נגד שופט בכיר – אלימות מילולית וגסות רוח נגד עציר

18.04.2018 – בדיון שהתקיים אמר השופט בתחילת הדיון כי הודיעו לו מהליווי כי העציר לא מוכן לעלות לדיון ואין בכוונתו לנהל הדיון ע"פ הגחמות שלו. השופט השתמש בביטוי "הגחמות שלו". בהמשך הדיון הגיע העציר. במהלך הדיון ניסה העציר לדבר ולומר דבריו. השופט השתיק אותו ואמר בבוטות: "אתה שותק העו"ד מדבר". השופט לא איפשר לעציר לומר דבריו במהלך הדיון. האמירות המעליבות של השופט לא מופיעות בפרוטוקול.

האמירות המעליבות של השופט מועצמות שבעתיים לאלימות מילולית וגסות רוח נוכח שנאמרו מול קהל ונוכח המעמד בו נמצא העציר כנאשם שלא מתאפשר לו לדבר מול שופט בעל סמכות על חירותו וזכויותיו כאדם.

בנוסף המשתמע מדברי השופט מול הקהל כי לעציר יש גחמות פוגע בשמו. להזכיר דברי כב' השופט סולברג בפרשה בש"פ 1999/17 פסקה 9 (03.03.2017): "פגיעה בשמו הטוב של אדם ובפרטיותו הריהי כואבת עד מאוד – מרה כלענה, חדה כחרב – לא אחת יותר מאשר פגיעה פיזית, והיא מסוגלת לזעזע את עולמו של כל אדם".

התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על שופטים

מודעות פרסומת

השופט אורי שהם האריך מעצר העיתונאית לורי שם טוב מעבר ל 9 חודשים ללא הנמקה

29.01.2018 – השופט אורי שהם האריך מעצר העיתונאית לורי שם טוב מעבר ל- 9 חודשים ללא הנמקה. הדיון התקיים בבית המשפט העליון בירושלים ב- 07.01.2018 בפני השופט אורי שהם ע"פ בקשת הפרקליטות להארכת מעצרה של העיתונאית לורי שם טוב מעל 9 חודשים מיום הגשת כתב האישום.

השופט אורי שהם בפתח הדיון קבע כי "ללא תסקיר חיובי עם אפשרות למצוא מפקחים וערבית מתאימים אין מצב שהיא (העיתונאית לורי שם טוב) תשוחרר", וזאת עוד בטרם שמע את עמדת הסנגוריה והתביעה בנושא.
עו"ד יהונתן רבינוביץ' טען כי למרשתו לורי שם טוב לא מתאפשר לעיין בחומר החקירה כשהיא בבית הכלא, וגם הציג דוגמאות של מקרים חמורים יותר ממה ששם טוב מואשמת (פרסומים מכפישים באינטרנט), של סחיטה באיומים של עשרות קשישים, או העלמות מס שבהם הנאשמים שוחררו עקב הימשכות הליכים.

אורי שהם החליט מבלי להתייחס לטיעוני הסנגוריה

השופט אורי שהם החליט ע"פ המתווה שפתח בו בתחילת הדיון טרם שמיעת הצדדים והוא להמתין לתסקיר המבחן.
נכון להיום (29.01.2018) תסקיר המבחן פסל את כל המפקחים, וממתינים לאפשר לק. מבחן חדש להיכנס לבית הכלא ולדבר עם לורי שם טוב לתחילת המבחן.

לצפיה בפרוטקול הדיון בש"פ 10235/17 מה- 07.01.2018:
https://drive.google.com/…/1zlY9L80NKqKYjDLzfquABuKZr…/view…

לצפיה בהחלטת השופט אורי שהם בש"פ 10235/17 מה- 07.01.2018:
https://drive.google.com/…/1YMbSFXE0DihQVJbkhJCi_4Ij_…/view…

פרוטוקול הדיון:

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005Document-page-006Document-page-007

Document-page-008

 

החלטת השופט אורי שהם:

Document-page-001Document-page-002

אלימות סוהרים מיחידת נחשון בית המשפט העליון נגד לורי שם טוב.

10.01.2018 – בעקבות שני אירועי אלימות שספגה מצד סוהרי יחידת נחשון ירושלים ליד בית המשפט העליון ביקשה לורי לא להביא אותה לערר הבא בבית המשפט העליון.

נגד הסוהרים הוגשו תלונות במשטרה אולם ניכר כי זה לא מרתיע אותם, והם המשיכו בפעולות האלימות נגד לורי בעודה אזוקה בידיים וברגליים.

אלימות הסוהרים נובעת בשל הסתות בתקשורת המשודרת והאינטרנטית של פרקליטות המדינה, כינו את הבלוגרים העצורים "טרור רשתי" תוך שהם מובילים אותם אזוקים בפומבי.
לורי שם טוב עיתונאית עצורה מזה כ- 11 חודשים על פרסומים ברשת האינטרנט, משפטה טרם החל וטרם ניתן לה לעיין בכמות האדירה של חומר הראיות נגדה.
לורי שם טוב ספגה גם ביטויי הטרדה מינית והסתה משני שופטי בית משפט עליון ומחוזי שהשוו אותה ל"זרה" על פי ציטוט מספר משלי שמשמעו זונה, אפיקורסית . נציב תלונות הציבור על שופטים טען כי השופטים לא התכוונו לחלק זה של הפסוק שציטטו.

פרשת הבלוגרים: מעצר העיתונאית לורי שם טוב מעל 11 חודשים עקב פרסומים במרשתת -דיון בעליון 07.01.2018

07.01.2018 – דיון בבית המשפט העליון בפני כב' השופט אורי שהם – הארכת מעצר העיתונאית לורי שם טוב מעל 11 חודשים עקב פרסומים במרשתת.

לורי הוכנסה לאולם בליווי שני סוהרים וטענה בפני השופט אורי שהם כי סוהרת ג' מיחידת נחשון בבית משפט העליון תקפה אותה. השופט שהם טטן כי אפשר להגיש תלונה נגד הסוהרת.

הפרקליטות מבקשת לסגור דלתיים במהלך הדיון אך הדיו מתקיים בדלתיים פתוחות.
הערה נוספת של עו"ד רבינוביץ' המייצג את טוב היא שבפרוטוקולים רשום: "מדינת ישראל נגד פלוני" ומבקש לרשום את שם הנאשם. יצוין כי הנאשמים הנם בלוגרים עיתונאים אשר עיסוקם הוא פרסומים באינטרנט על נושאים חברתיים, והאישומים נגדם על פרסומים מכפישים באינטרנט. השופט שהם מבקש לרשום בפרוטוקול כי מעתה ירשם שם מלא של הנאשמת לורי שם טוב ולא פלונית.

המתנה לתסקיר המבחן – לעג לרש ופגיעה בערכי הדמוקרטיה
השופט שהם מרמז בתחילת הדיון טרם שמע דברי ההגנה כי אין בכוונתו לשחרר את שם טוב ללא שמיעת תסקיר המבחן וההמלצה. ומציע קביעת לוח זמנים נוקשה לתסקיר המבחן. מדובר בהצעה שהנה לעג לרש ופגיעה בערכי הדמוקרטיה בהתחשב באישומים על פרסומים באינטרנט, והמתנה של כ- 11 חודש במעצר לתחילת המשפט.

עו"ד יהונתן רבינוביץ' מתנגד להמשך מעצרה של שם טוב ממספר טעמים:
* צבי זר (נאשם 3) משוחרר כבר כחודש
* מוטי לייבל (נאשם 2) משוחרר כשבועיים
* אין כל בעיית מסוכנות שעלתה לגבי שחרורם.
* לורי עצורה כבר 11 חדשים.
* במקרים חמורים פי כמה אנשים לא מוחזקים זמן כה רב במעצר.
* המשפט אינו מתקדם כלל.
* המשפט עתיד להמשיך ולהידחות מסיבות שונות.
* השופט אברהם היימן במחוזי לא קבע כל מועד סופי לקצין המבחן ולא קבע כל מועד לדיון בעניין המעצר.

הפרקליטות – אידיאולגיית הרשע
תוקפנות הפרקליטת נגד המוחלשים אינה מרפה וטענה נגד שם טוב כי לה עבר פלילי. מדובר בהרשעות זניחות על רקע התעמרות רשויות הרווחה בשם טוב ומאבקה של שם טוב להגנה על ילדיה.

צבי זר לחלופת מעצר, ומעצר עד תום ההליכים עקב פרסומים "מעוררי שאט נפש"

פרקליטות מוסיפה קריטריונים למעצר עד תום ההליכים30.11.2017 – 9 חודשים עצורים הבלוגרים לורי שם טוב, מוטי לייבל ועו"ד צבי זר בבתי כלא עקב פרסומים מעוררי שאט נפש שלכאורה פרסמו באינטרנט. תחילת משפטם לא נראה באופק. כב' השופט פוגלמן בית המשפט העליון החליט לאפשר חלופת מעצר לנאשם מספר 3 בפרשה המואשם בפרסומים מעוררי שאט נפש. האם יש לעצור אדם עד תום ההליכים בשל "פרסומים מעוררי שאט נפש"?

מתוך דף פייסבוק , Moti Eran Ariel-Levi‎‏ , 30.11.2017

שחרור עו"ד צבי ממעצר לחלופת מעצר, החלטת השופט פוגלמן מאתמול:
————————————————————————————

לצפיה / הורדת ההחלטה בש"פ 9132/17 מה-  29.11.2017 הקלק כאן 

למרות שבשורה התחתונה נתנה החלטה לאפשר לצבי זר חלופת מעצר בצורה של מעצר בית (ומרבית האנשים כידוע מתעניינים רק בשורה התחתונה ולא ממש מתעמקים באמירות שיש בפסה"ד), אני עדיין סבור כי מדובר בהחלטה בעייתית ומסוכנת ביותר שפוגעת בזכויות אדם ובעלת השפעת רוחב הרסנית לעתיד ואנמק.

לצורך קיום מעצר עד תום ההליכים צריכים להתקיים שלושה תנאים (באופן מצטבר ולא די שרק תנאי אחד יתקיים).

1. קיום ראיות לכאורה (וקיום ניצוץ ראייתי מקדמי יותר לצורך מעצר ביניים).
2. עילת מעצר.
3. היעדר חלופות מעצר.

החלטת השופט פוגלמן קובעת כי מתקיימים התנאי הראשון והשני אולם התנאי השלישי לא מתקיים ולכן יש לאפשר חלופת מעצר לעו"ד צבי זר.

לצורך הדיון אני מוכן להניח כי קיימות ראיות לכאורה (התנאי הראשון) בעניינו של צבי זר וכי התביעה הצליחה להוכיח זאת.

אשר לעניין עילת המעצר (התנאי השני):

עילת מעצר מוגדרת בסעיף 21 לחוק המעצרים כרשימת עבירות כמו עבירות שדינן מאסר עולם, עבירות בטחון, סמים מסוכנים, אלימות קשה, או עבירות אלמ"ב. עבירות אלו מקימות חזקת מסוכנות המוגדרות חזקת מסוכנות סטטוטורית.

בנוסף לרשימת העבירות המנויות לעיל קיימות עילות מעצר נוספת המוגדרות כך:

"קיים יסוד סביר לחשש ששחרור הנאשם או אי-מעצרו יביא לשיבוש הליכי משפט, להתחמקות מהליכי שפיטה או מריצוי עונש מאסר, או יביא להעלמת רכוש, להשפעה על עדים או לפגיעה בראיות בדרך אחרת"

"קיים יסוד סביר לחשש שהנאשם יסכן את בטחונו של אדם, את בטחון הציבור, או את בטחון המדינה"

אשר לחזקת המסוכנות הסטטוטורית, אין כל חולק וגם התביעה לא טוענת זו, כי הנאשם (זר) מואשם בעבירות המנויות לעיל. אין גם כל טענה כי הנאשם צפוי לשבש הליכי משפט או לפגוע בראיות וכיוצ"ב ומכל מקום טענה זו לא הוכחה. מדוע אפוא נקבע כי קיימת עילת מעצר כנגד עו"ד צבי זר??

מסתבר שפוגלמן קבע כי העבירות בהם מואשמים הנאשמים מקיימות את האמור בסעיף 21(א)(1)(ב) לחוק המעצרים:

"קיים יסוד סביר לחשש שהנאשם יסכן את בטחונו של אדם, את בטחון הציבור, או את בטחון המדינה"

לשיטת פוגלמן הפרסומים הרבים "המעוררים שאט נפש" נעשו בצורה שיטתית ורצופה ועל כן מקיימים חזקת מסוכנות של פגיעה בבטחונו של אדם (ראוי לציין כי גם פוגלמן עצמו הרגיש לא נוח עם החלטתו וטרח לציין כי מדובר בעילת מעצר (עילת מסוכנות) פחותה.

הרחבה זו של רשימת העבירות המהוות עילת מסוכנות הגם שעבירות אלו לא מנויות בסעיף 21(א)(1)(ב) לחוק המעצרים, הנה הרחבה מסוכנת. בעבר רחוק הורחבה עילות המעצר ע"י ביהמ"ש העליון מספר פעמים וכך למשל עבירות רכוש שיטתיות עשויות לקיים מעצר עד תום ההליכים בשל עילת מסוכנות.

הגם כי ניתן אולי להבין כי עבירות רכוש שיטתיות עשויות לפגוע בבטחון הציבור או האדם (וגם זה בספק) הרי בכל הכבוד, הקביעה כי פרסומים "מעוררי שאט נפש" ככל שיהיו אינם יכולים להיות מוגדרים ככאלה שיסכנו את בטחונו של אדם.

זוהי קביעה מסוכנת ובעייתית ביותר שתאפשר בעתיד לעצור נאשמים עד תום ההליכים בשל עבירות פרסום באינטרנט ומהווה נגיסה משמעותית בזכויות אדם במדינת ישראל. אני גם סבור כי החלטת פוגלמן נוגדת אמנות בינלאומיות לזכויות אדם שמדינת ישראל חתומה עליהן אם כי לא ממש בדקתי זאת.

עו"ד צבי זר אמור היה להיות משוחרר ממעצר עד תום ההליכים ללא תנאים מגבילים וללא חלופות מעצר ולא היה כל צורך לדרוש ממנו חלופות מעצר ובטח שלא לדון בטיבן של חלופות אלה. עו"ד צבי זר לא היה אמור גם להפקיד ערבויות עצמיות וערבויות צד ג' בסכומי עתק.

קביעת פוגלמן מסוכנת ובעייתית ויש לבקר אותה בחריפות. מצופה מאגודות ועמותות לזכויות אדם לפעול בעניין זה כמיטב יכולתן.

החלטת השופט עוזי פוגלמן

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005Document-page-006Document-page-007Document-page-008Document-page-009

 

 

 

תלונה נגד שב"ס יחידת נחשון על אירוע מפגע בטיחותי חמור בבית המשפט העליון ירושלים

נובמבר 2017 – תלונה הוגשה נגד שירות בתי הסוהר יחידת נחשון בית המשפט העליון על נפילתה של עצירה מהפוסטה במתחם שב"ס יחידת נחשון בית המשפט העליון שארע ב- 22.11.2017.

בעת שהעצירה ירדה מהפוסטה (רכב להובלת עצירים) במתחם יח' נחשון בית המשפט העליון, כשהיא אזוקה בידיה וברגליה נפלה לקרקע בשל גובה המדרגה של הרכב שאינו מאפשר ירידה בטוחה, ובהיותה אזוקה בידיה וברגליה, ובהעדר נקודות אחיזה לירידה בטוחה מהמדרגה הגבוהה.

העצירה נחבלה ברגלה ולא טופלה במקום אלא רק כעבור שעות מספר במתקן נווה תרצה. הסוהרים מיחידת נחשון לא סייעו ללורי האזוקה לקום מהקרקע עקב הנפילה, אלא עצירות אחרות אזוקות סייעו לה.

מדובר באירוע בטיחותי חמור במתחם שהיה עלול להסתיים באסון.

נפילת עציר אזוק לקרקע
עציר אזוק נופל על הקרקע – אילוסטרציה

שופטת מרים נאור – דרכי טיוח פשעי משרד הרווחה נגד הורים וילדים

שופטת מרים נאור - הטיית משפט נגד הורים וילדים
שופטת מרים נאור – הטיית משפט נגד הורים וילדים

מאי 2014 – מרים נאורפסק-דין בתיק ע"פ 1182/14 – מדובר בערעור על עונש של שנתיים מאסר לאם חד הורית ש"חטפה" את בתה ממרכז חירום של משרד הרווחה. הערעור הובא לעליון בערכאה של שלשה שופטים בראשות השופטת מרים נאור.
מהעובדות המקרה עולה כי ה"טיפול" שביצעו רשויות הרווחה לאם ובתה כשל משום שבסופו נגזר על האמא שנתיים מאסר בבית סוהר משום שניסתה לקחת את בתה מהמרכז חירום למתחם הרשות הפלסטינית.

במקרים מעין אלו החוק עומד לרעתם של ההורים והילדים בשל העדר חוק זכויות הילד הנגזר מאמנת האו"ם לזכויות הילד. מרים נאור לא רק שלא התחשבה בלקויות חקיקה אלו, אלא טייחה עובדות רבות באירוע לטובת האם ובתה, לדוגמא מה עשתה האמא שרשויות הרווחה הוציאו אותה מביתה ומשפחתה למרכז חירום? או מדוע הסתכנה האמא להוציא את בתה ממרכז החירום?

מרים נאור בהחלטתה אף ביקשה להשפיע על השופטים האחרים לדחות הערעור ופעמיים בהחלטתה הציעה לשופטים דנצינגר ושוהם לדחות את הערעור. (סעיפים 15, 19 בהחלטה).

מדובר בהתנהלות תוקפנית ומתעמרת של מרים נאור נגד אמא וילדה מוחלשות ללא זכויות חקיקתיות ע"פ אמנת זכויות הילד.

דוגמאות להתנהלות לקויה של מרים נאור:

סעיף 2 בהחלטה – מרים נאור מטייחת מדוע הוצאה הילדה מחזקת אמא:

"על פי עובדות כתב האישום, ביום 8.9.2011 הורה בית משפט השלום לנוער בחיפה על הוצאת בתה של המערערת, קטינה ילידת שנת 2005 (להלן: הקטינה), מרשות המערערת למרכז חירום לילדים בסיכון לצורך אבחון והגנה. כמו כן הורה בית המשפט על מינויה של אפוטרופוסית לדין לקטינה. בית המשפט קבע כי המערערת סיכנה בהתנהגותה את שלומה הנפשי, הגופני, החומרי וההתפתחותי של הקטינה.".
 סעיף 4 בהחלטה – מרים נאור מטייחת מדוע הוטלו על האמא והילדה הגבלות להסדרי ראיה בניגוד לאמנת האו"ם לזכויות הילד:
" בהתאם לצו המשמורת, המערערת היתה רשאית לפגוש בקטינה רק בשטח הפנימייה, במסגרת מפגשים מתואמים מראש, ונאסר עליה לפגוש בה בכל מקום אחר, לרבות בשטח בית הספר. על המערערת נאסר להוציא את הקטינה משטח בית הספר והפנימייה".

סעיף 5 בהחלטה – מרים נאור מטייחת מדוע ניסתה האמא להוציא בתה מהפנימיה לרשות הפלסטינית:
"על אף שהמערערת היתה מודעת לתנאים אלו, היא החליטה להוציא את הקטינה ממשמורת רשות הסעד ולהעבירה לשטחי הרשות הפלשתינית לצמיתות, וזאת ללא אישורה של האפוטרופוסית לדין".

סעיפים 15, 19 – מרים נאור מבקשת להטות המשפט נגד האמא ומבקשת פעמיים מהשופטים היושבים עמה בכס להחליט כמוה נגד האמא:

סעיף 15 – אציע לחברי שלא להיעתר לערעור.
סעיף 19 – אציע לחברי לדחות את הערעור.

מרים נאור לא ציינה שם שופט בית משפט לנוער בחיפה, פקידת הסעד, מרכז החירום, האפוטרופסית לשכת הרווחה, ועוד. חלק בלתי נפרד מפומביות הדיון ע"פ חוק הוא ציון שמם של עובדי ציבור ומוסדות שנטלו חלק מהותי בהליך. מרים נאור לא עשתה כן ולא נימקה.

 

החלטת כבוד הנשיאה מרים נאור

 

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005