פרקליט המדינה כיחצ"ן

בטקס פרידה משופט העליון אורי שוהם שנערך בבית המשפט העליון בירושלים (אוגוסט 2018) ובו נכחו שופטי בית המשפט העליון, פקידים ושרים ושופטים בדימוס, ניצל פרקליט המדינה שי ניצן את הבמה לבצע תעמולה נגד לורי שם טוב בעוד משפטה תלוי ועומד, להכפיש אותה מול שופטים האמורים לחרוץ את דינה בעוד היא כלואה במעצר ממושך על העלבת עובדי ציבור.

קטע מנאום ניצן: "עיקרון חשוב נוסף נקבע בהחלטתו של השופט בעניין לורי שם טוב בו עסק בתופעה הקשה שאנו חווים לצערנו של השמצה גסה ופוגענית דרך האינטרנט, של עובדי ציבור.
בהחלטתו לאשר את מעצרה עד תום ההליכים של החשודה בתיק, קבע השופט כי פרסומים מכפישים ובוטים כלפי עובדי ציבור שפירסמה החשודה, הם בגדר אלימות מילולית הניצבת ברף החומרה הגבוה ביותר ואין להמעיט בחומרת המעשים רק משום שאין מדובר באלימות פיזית.
החלטה זו תורמת, לטעמי רבות, לחיזוק במאבק התקיפות המילוליות החריפות אשר רבו לצערי לאחרונה נגד עובדי ציבור רבים העושים מלאכתם נאמנה במסירות, למען לא יוטל עליהם מורא ולמען יוכלו לעשות תפקידם ללא מורך וללא חת לטובת הציבור
".

לימים התברר כי הלכת הושפט שהם למעצר עד תום ההליכים בגין הכפשות במרשתת היא עקרה וחסרת תוחלת הואיל והמשטרה סוגרת כל התלונות המוגשות על הכפשות במרשתת.

תעמולת פרקליט המדינה שי ניצן לשופטים ופקידים בצמרת המשפטית נגד לורי שם טוב בעוד משפטה תלוי ועומד אוגוסט 2018

פרקליט המדינה שי ניצן נואם בפני שופטי עליון על משפט תלוי ועומד בטיפולם

 

מודעות פרסומת

תלונה נגד פרקליטה על מכבסת מילים

2.09.2019 – במהלך דיון ערר בבית המשפט העליון בפני השופט קרא, מסרה נציגת הפרקליטות דברי כזב לשופט על מנת לטרפד תוצרים אפקטיבים של דיון הערר. הפרקליטה מסרה כי עומד להתקיים דיון קשור במחוזי בעוד כשבוע ובכך למנוע מהשופט קרא לקבל החלטה אלא להמתין, מה שלא היה ולא נברא.
עוד מסרה הפרקליטה כי העוררת אמרה דברים מסוימים, מה שלא היה ולא נברא.
תלונה הוגשה על ידי העוררת נגד הפרקליטה (מצורפת) לנציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות.
מצורפת התלונה וקטע רלוונטי מדברי הפרקליטה במהלך דיון הערר פרוטוקול דיון בש"פ 5019 מיום ה- 18.09.2019.

Document-page-001ת1

שירות המבחן

בעת חיפוש פסיקה באתר בית משפט עליון, נתקלה לורי שם טוב נאשמת בפרשת הבלוגרים בהחלטה של השופט אלכס שטיין מיום 11/8/19 בש"פ 2847/19, בעניין בקשה שהגיש שירות המבחן ל"ביטול צו פיקוח מעצר". ההחלטה מופיעה כ"פלוני נ' מדינת ישראל", ורק כשנכנסים לתוך ההחלטה, שמה של שם טוב מופיע, כך ששם טוב באקראי, ראתה את ההחלטה.
מתברר שקצינת המבחן הגישה בקשה ל"ביטול צו פיקוח מעצר" מבלי לשלוח הבקשה לשם טוב. השופט שטיין קבע החלטה כי על שם טוב להתייחס לבקשה שכלל לא הגיעה לידיה.
זאת ועוד, חוק יסוד השפיטה קובע כי בית המשפט העליון ידון בערעורים על פסקי דין ועל החלטות אחרות של בתי המשפט המחוזיים, לפיכך לא ברור מדוע שלחה קצינת מבחן הבקשה לבית המשפט העליון המטפל בערעורים בלבד, ולא לבית המשפט המחוזי על פי חוק.

מצורפת החלטת השופט שטיין בש"פ 2847-19 מה- 11.08.2019 – בקשה מטעם שירות המבחן למבוגרים לביטול צו פיקוח מעצר.

Document-page-001

השופט מני מזוז על זכות הטיעון וזכות העיון של נאשם בחומר חקירה

מרץ 2019 – זכות הטיעון בבית המשפט מהווה חלק מכללי הצדק והיא זכות יסודית של נאשם העומד לדין. זכות העיון בחומר הראיות נגזרת מזכות הטיעון שהרי כיצד יוכל הנאשם לטעון אם לא ראה את חומר הראיות נגדו. זכות העיון בחומרי החקירה מעוגנת בסעיף 74 בחסד"פ..

אלא שעל פי שופט העליון מני מזוז יש הגבלות בזכויות יסוד אלו. לדוגמא אם הנאשם מיוצג על ידי סנגור, הרי שזכויות אלו נלקחות ממנו משום שסנגורו יכול לטעון ולעיין בחומרי החקירה.
תפיסתו זו של מזוז ספק אם עולה בקנה אחד עם החוק וחוקי היסוד בעיקר כאשר הנאשם מיוצג על ידי סנגור מהסנגוריה הציבורית המקבל שכר מוגבל ביותר מהסנגוריה ונאמנותו לצוות הפנימי בסנגוריה קודמת לנאמנותו למרשו.

מצורף קטע מהחלטת שופט העליון מני מזוז על הגבלת זכות הטיעון וזכות העיון חומרי החקירה. – צבי זר נ' מדינת ישראל בש"פ 2004/19 מה- 25.03.2019.

ערר מזוז
קטע מהחלטת שופט העליון מני מזוז על הגבלת זכות הטיעון וזכות העיון חומרי החקירה. – צבי זר נ' מדינת ישראל בש"פ 2004/19 מה- 25.03.2019.

גלגולה של בקשת פסילת השופט אברהם הימן

קיפאון בתיק המעצרים מ"ת 14280-04-17 לורי שם טוב בפני השופט אברהם הימן.
השופט אברהם הימן קבע כי בקשתה של לורי שם טוב לדון בפסילתו תותנה באישור בא כוחה מהסנגוריה הציבורית. בקשת הפסילה הנה על עינוי דין שגרם לה לטענתה השופט הימן בעיכוב שחרורה ממעצרה הממושך, וכן דברי הביקורת הנוקבים נגד הימן שקבע השופט גרוסקופף בהחלטתו בש"פ 2847-18 מה- 02.05.2019.
בא כוחה של שם טוב השיב כי בקשת הפסילה הוגשה ללא ידיעתו. בשל כך דחה השופט הימן הבקשה לדון בפסילתו.
שם טוב ערערה לעליון מדוע לא ידון השופט הימן בבקשת פסילתו, ונדחתה על ידי השופט מזוז בהחלטה (בש"פ 3587-19) לקונית: "לא ראיתי לשנות מהחלטתי מיום 26.5.2019 בעניינה של העוררת (בש"פ 3526/19)".
מזוז הפנה להחלטה אחרת שבה כתב ביטויים כגון: "ערר זה – אין בו ממש"…"לא ברור גם מכוח מה מוגש ערר על החלטה מעין זו"..

מצורפים:
החלטת השופט מני מזוז בש"פ 3587-19 מה- 28.05.2019
החלטת השופט אברהם הימן שלא לדון בבקשת הפסילה שהגישה נגדו לורי שם טוב מאחר ותשובת בא כוחה מהסנגוריה אינה מספקת מבחינתו – מ"ת 14280-04-17 מה- 27.05.2019.
החלטת מני מזוז בש"פ 3529-19 שבה דחה בקשת לורי שם טוב להורות לשופט אברהם הימן לדון בבקשות לחומרי חקירה.

Document-page-001(1)Document-page-001Document-page-001

הנאשמת לא מוכנה לקבל את מרותו של בא כוחה

מאי 2019 – "היא לא מוכנה לקבל את מרותו של בא כוחה" ציינה הפרקליטה לשופט בדיון בבית המשפט העליון בעניין מעצרה של העיתונאית לורי שם טוב העצורה מזה שנתיים וחודשיים על עבירות "מקלדת". השופט גרוסקופף השיב: "היא לא אמורה לקבל את מרותו".
המשמעות של המילים שיצאו מפיה של הפרקליטה היא: "היא לא מוכנה לקבל את הסמכות העליונה או הסמכות המוחלטת של הנציג שלה או השליח שלה".

מילים אלו שיצאו מפיה של הפרקליטה מתארות בפשטות ובדיוק את היחסי לקוח וסנגור מהסנגוריה הציבורית. הסנגור הציבורי הוא למעשה האדון והנאשם או הלקוח אמור לציית לו. זוהי תפיסה רווחת בסנגוריה הציבורית ובפרקליטות.
מסתבר שהסנגור מהסנגוריה הוא "אדון" שעלול להיות לעתים לא כל כך נחמד ל"לקוח" שלו, בשכר טרחה נמוך מאוד שהוא מקבל מהסנגוריה, ומרחב פעולה מצומצם מאוד שהצוות הפנימי בסנגוריה מכתיב לו. אם הנאשם אינו מציית לסנגורו מהסנגוריה, אזי השופט יכול להטיל סנקציה של מעצר ממושך על ידי דחיית בקשות שחרור הנאשם ממעצרו בתואנה שהוא מיוצג, ורק סנגור רשאי להגיש. וכך למעשה כובלים בית המשפט ביחד הפרקליטות והסנגוריה את הנאשם לציית להם.
פרקטיקה זו מלבד היותה פוגעת באופן חמור בכבוד האדם וחירותו, יוצרת עיוות בבתי המשפט למעצרים ממושכים ולעסקאות טיעון (הודאה באשמה) בכפייה, ואינה עומדת בקנה אחד עם כללי האתיקה שכל עורך דין מחויב לעמוד בהם כלפי לקוחו.

מצורף: קטע מפרוטוקול דיון ערר שהגישה לורי שם טוב לבית המשפט העליון בפני כב' השופט גרוסקופף בש"פ 2847-19 מה- 01.05.2019.

ת0ת3

המעצר המתמשך (כבר שנתיים) של הבלוגרית לורי שם־טוב: רמיסת חזקת החפות ועקרונות היסוד של ההליך הפלילי

המעצר המתמשך (כבר שנתיים) של הבלוגרית לורי שם־סוב: רמיסת חזקת החפות ועקרונות היסוד של ההליך הפלילי , פרופ. בועז סנג'רו , גלובס , 23.01.2019

 להורדת המאמר בפורמט pdf הקלק כאן

Document-page-001