העיתונאית בלוגרית לורי שם טוב שוחררה ממעצר הבית

31.12.2019 – בש"פ 8065/19 – שופט בית המשפט העליון פרופ. עופר גרוסקופף הורה על שחרורה של לורי שם טוב ממעצר הבית, אולם הותיר הגבלות הגלישה ברשת האינטרנט. נגד שם טוב כתב אישום עב כרס שבסיסו העלבת עובדי ציבור באתרי ג'נק במרשתת.
שם טוב נעצרה ב- 27.02.2017 והייתה במעצר מאחורי סורג ובריח עד במשך כשנתיים וחודשיים עד ה- 02.05.2019 כאמור בשל אישומים ל"שיימינג" במרשתת על עובדי ציבור. שם טוב שוחררה מכלא נווה תרצה על פי הוראת השופט גרוסקופף ב- 02.05.2019 , אך בהגבלות מעצר בית ללא מפקחים ו-4 שעות אוורור והגבלות גלישה באינטרנט. ב- 31.12.2019 הורה השופט גרוסקופף על הסרת מגבלות מעצר הבית לחלוטין.

עופר גרוסקופף - צילום טס שפלן
שופט בית המשפט העליון, פרופ. עופר גרוסקופף – צילום: טס שפלן

השופט גרוסקופף כתב בהחלטתו כי שחרור של נאשם לחלופת מעצר בנוי על אמון, ואמון נבנה בהדרגה. כך, על דרך הכלל, המסלול של הנאשם ליציאה ממעצר עד לשחרור לביתו נעשית בשלבים, אשר בכל אחת
מאבני הדרך נבחנת התנהלותו של הנאשם. ודוק, ככל שהנאשם יעמוד באיסורים ובהגבלות שהוטלו עליו והחשש לפעילות עבריינית חוזרת על ידו יפחת, כך יש להקל עמו על מנת לאפשר התנהלות תקינה של אורח חייו במהלך ניהול ההליך הפלילי וטרם הכרעה בעניינו. במקרה דנן מצויה שם טוב במעצר בית בתנאים מגבילים מזה כ- 8 חודשים. במסגרת תקופה זו נבחנה התנהלותה, והיא הוכיחה את עצמה בכך שלא היו הפרות מצדה. אומנם שני הנאשמים האחרים שהו במעצר בית בתנאים מגבילים במשך למעלה משנה, אך שם טוב שהתה במעצר מלא למעלה משנתיים וחודשיים בעוד הנאשמים האחרים שהו במעצר מאחורי סורג ובריח בין 10-8 חודשים.
בנוסף ציין גרוסקופף כי הסיכון משם טוב הוא בעולם הוירטואלי ולא העולם הפיזי ולכן האיזון הנכון הוא לשחררה ממעצר הבית בשלב זה.

מעצרה הממושך מעל שנתיים וחודשיים של העיתונאית בלוגרית שם טוב הנו על עבירות שיימינג במרשתת הנו תקדים הואיל ועד היום לא היה עצור עיתונאי אף יום אחד על פרסום כלשהו. מעצרה של העיתונאית לווה בתקיפות תקשורתיות על ידי עיתונאי חצר של פרקליטות המדינה כדי להכשיר הקרקע למעצר הממושך.
שיימינג במרשתת ובעיתונאות הכתובה והמשודרת הנו דבר שביום יום, אולם פרקליטות המדינה החליטה להגיש נגד שם טוב כתב אישום ובו 120 סעיפים שבסיסם שיימינג על עובדי ציבור בעוד נגד עיתונאים "ממוסדים" לא הוגש שעולם כתב אישום.

להלן השתלשלות מעצר של לורי שם טוב והבלוגרים מוטי לייבל וצבי זר:

27.02.2017 – תחילת מעצר הימים של לורי שם טוב על פי החלטת שופט המעצרים עלאא מסארווה. המעצר ימים נמשך כ- 38 יום עד ה- 06.04.2017 שבהם שם טוב נחקרה קשות על ידי היחידה החוקרת.

06.04.2017 – הגשת כתב אישום ובו 90 סעיפי אישום (כעבור כחצי שנה התווספו עוד 30 זעיפי אישום) שבסיסם העלבת עובדי ציבור. שם טוב במעצר עד לקבלת החלטה אחרת הואיל ופרקליטות המדינה לא הגישה חומרי ראיות

26.10.2017 – החלטת שופט מעצרים מחוזי אברהם הימן על מעצרה של שם טוב על תום ההליכים עקב פרסומים במרשתת – תיק מ"ת 14280-04-17.

26.03.2018 – הארכת מעצר ראשונה בשלשה חודשים מעבר ל- 9 חודשים (מיום הגשת כתב אישום) על ידי שופט בית המשפט העליון אורי שהם בש"פ 10235-17. (הארכת מעצר החלו מיום 06.01.2018).

17.04.2018 – הארכת מעצר שניה בשלשה חודשים מעבר ל- 9 חודשים (מיום הגשת כתב אישום) על ידי שופט בית המשפט העליון אורי שהם, בש"פ 2525/18.

24.07.2018 – הארכת מעצר שלישית בשלשה חודשים מעבר ל- 9 חודשים (מיום הגשת כתב אישום) על ידי שופטת בית המשפט העליון ענת ברון או חלופת מעצר שלשם טוב לא היו אמצעים סוציואקונומים לעמוד בהם, דהיינו 2 מפקחים 24/7 ואיזוק אלקטרוני. בש"פ 5005/18.
09.10.2018 – הארכת מעצר רביעית בחמשה חודשים מעבר ל- 9 חודשים (מיום הגשת כתב אישום) על ידי שופט בית המשפט העליון נעם סולברג או חלופת מעצר שלשם טוב לא היו אמצעים סוציואקונומים לעמוד בהם, דהיינו 2 מפקחים 24/7 ואיזוק אלקטרוני. בש"פ 6589/18.
04.03.2019 – הארכת מעצר חמישית בחמשה חודשים מעבר ל- 9 חודשים (מיום הגשת כתב אישום) על ידי שופט בית המשפט העליון דוד מינץ או חלופת מעצר שלשם טוב לא היו אמצעים סוציואקונומים לעמוד בהם, דהיינו 2 מפקחים 24/7 ואיזוק אלקטרוני. בש"פ 1394/19.
02.05.2019 – השופט עופר גרוסקופף מורה על שחרורה של שם טוב במהלך דיון בקשה שהגישה שם טוב לאפשר לה להגיש בקשות לבית המשפט ללא סנגור מהסנגוריה שאינם פועלים לשחררה. בש"פ 2847/19.

מצורפת החלטת שופט בית המשפט העליון פרופ. עופר גרוסקופף על שחרורה של לורי שם טוב ממעצר הבית – בש"פ 8065/19 מה- 31.12.2019.

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005

מעצר בית לורי שם טוב: דיון בפני השופט גרוסקופף – 29.12.2019

29.12.2019 – דיון בעניין ערר שהגישה לורי שם טוב התקיים בבית המשפט העליון בפני כב' השופט פרופ. עופר גרוסקופף ב- 29.12.2019 בעניין הסרת מגבלות מעצר הבית.
לורי שם טוב הודתה בתחילת הדיון לשופט גרוסקופף על ששיחרר אותה במאי 2019 ממעצרה הממושך מאחורי סורג ובריח בו הייתה כשנתיים וחודשיים בגין עבירות "שיימניג" במרשתת.
שם טוב הגישה בקשה לשחרורה ממעצר בית. התביעה ממשיכה לטעון ל"מסוכנות" ברף הגבוה. השופט גרוסקופף סייג את התביעה בו במקום והזכיר להם שמדובר בכתיבה ועבירות אינטרנט ויש לסייג את האמירה לגבי עבירות ברף הגבוה…
התביעה ניסתה לטעון שלורי שם טוב מהתלת בבית המשפט ובמערכת ויש סכנה שאם בית המשפט ייעתר לבקשתה ילכו בעקבותיה נאשמים נוספים…
השופט גרוסקופף תהה אם להיות במעצר במשך שנתיים ורבע ועוד שמונה חודשים במעצר בית זה כזה "פרס". התביעה לא מרפה. מה שנותר לנו זה לסמוך על הנס ועל יושרו של השופט הנכבד גרוסקופף ואכן לורי שם טוב תוכל להשתחרר מהתנאים המגבילים ותוכל להסתייע באינטרנט לצורך הגנתה מול 120 אישומים (הזויים) ללא שום ייצוג משפטי.

לצפייה / הורדת פרוטוקול הדיון הקלק כאן – בש"פ 8065/19 מה- 29.12.2019.

זיקה משפחתית חברתית – סולברג למברגר

חשיפה: סולברג דן לפני שלושה שבועות בעתירה נגד למברגר , אמיר לוי | 19/12/2019 , מידה
שופט העליון שפסל את עצמו אתמול מלדון בעניין מינוי פרקליט המדינה בשל “זיקה משפחתית”, ישב רק לאחרונה בהרכב שדן בעתירה נגד למברגר

סולברג למברגר
שופט העליון נעם סולברג (מימין) ומשנה לפרקליט המדינה שלמה למברגר – בקשר משפחתי חברתי באותו אולם דיונים

אתמול בבוקר (רביעי) החליט (בג"ץ 8410/19) השופט נעם סולברג, ששימש כשופט התורן בבית המשפט העליון, לפסול את עצמו מדיון בעתירה שהגישה התנועה לאיכות השלטון נגד מינויה של אורלי בן ארי לממלאת מקום פרקליט המדינה, משום שהוא נמצא ב”זיקה חברתית ומשפחתית” עם שלמה למברגר, מי שנחשב למועמד המועדף לתפקיד. סולברג העביר את ההחלטה לשופט הבא בסדר התורנות, מני מזוז, שהוציא צו ביניים המעכב את מינוי בן ארי, ולמעשה מונע את כניסתה לתפקיד.

למרות זאת, רק כשלושה שבועות לפני כן דן השופט סולברג (בג"ץ 5693/19) (יחד עם ג’ורג’ קרא ויעל וילנר) בעתירה שהוגשה ישירות נגד שלמה למברגר, שי ניצן והיועמ”ש מנדלבליט, ופסק כי יש למחוק אותה. זאת הוא עשה מבלי שום הודעה ודיווח על ניגוד עניינים אפשרי בדיון שעניינו החלטותיו המקצועיות ושיקול דעתו של למברגר, שאיתו הוא עומד בקשרים “חברתיים-משפחתיים”, ועוד בנושא רגיש הנוגע לשופט אחר.

בעתירה פנתה הפעילה החברתית אורי נחמן בבקשה לבטל הודעה שנמסרה לה מטעם לשכתו של למברגר, על דחיית בקשתה לפתוח בחקירה פלילית נגד שופט מכהן. הרכב השופטים בראשות סולברג פסק בעד דחיית העתירה. לשאלת ‘מידה’ האם יידע את הצדדים בדבר אותה “זיקה חברתית ומשפחתית” בינו לבין למברגר, השיבו הבוקר במערכת המשפט בשלילה, בטענה כי “לא דומה עניין שבו מייצג עו”ד למברגר את המדינה, לעניין שבו על הפרק עניין אישי שלו, כמועמד לתפקיד ממלא מקום פרקליט המדינה”. בהקשר זה יש לציין כי סעיף 77א’ לחוק בתי המשפט אינו עורך הבחנה כזו וקובע כי: “שופט לא ישב בדין בידעו שמתקיים אחד מאלה: צד להליך, בא כוחו או עד מרכזי, הוא בן משפחה של השופט או שקיימת ביניהם קרבה ממשית אחרת”.

שאלות חמורות

בשיחה שערכנו עם העותרת נחמן היא סיפרה כי השופט סולברג לא הזכיר בשום שלב בדיון את הזיקה הקיימת בינו ובין למברגר. “הוא לא ציין דבר כזה, ובכלל לא הרחיב או נתן נימוקים להחלטה”. פרקליטה של נחמן, עו”ד דוד לוי, אמר ל’מידה’ כי “אם אכן סולברג נמצא בניגוד עניינים מול למברגר, נשקול לפעול לפסילת ההחלטה שנתן”.

כזכור, עו”ד שלמה למברגר, המשמש כמשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, היה המועמד המועדף על היועמ”ש מנדלבליט לתפקיד ממלא מקומו של שי ניצן הפורש, אך שר המשפטים אוחנה בחר לבסוף באורלי בן ארי שכעת מינויה מוקפא. ברשימת ניגודי העניינים האחרונה של שופטי העליון שפורסמה על ידי ‘דה מרקר’ בחודש מאי בשנה שעברה, לא ציין השופט סולברג שום מקרה בו הוא נמצא בניגוד עניינים עם אדם או גוף כלשהו. למעשה, סולברג היה השופט היחיד מבין כל שופטי בג”ץ הנוכחיים שלא ציין אפילו מקרה אחד של ניגוד עניינים. לבקשתנו לקבלת רשימת ניגוד העניינים המעודכנת של השופט סולברג השיבו בדוברות הרשות השופטת כי “אין רשימת מניעויות ולא הסדר ניגוד עניינים”.

עורך הדין זאב לב, מנהל תחום המחקר בתנועה למשילות ודמוקרטיה, אמר ל’מידה’ כי “תמוה בעיני מדוע בעתירה הנוגעת למינויה של אורלי בן ארי לתפקיד ממלאת מקום פרקליט המדינה, עתירה שלמברגר כלל אינו צד לה, בחר השופט סולברג לפסול עצמו מטעמים של “קרבה משפחתית”, בעוד שבעתירה בה למברגר הוא משיב לעתירה, גם אם שולי, כלל לא טרח כבוד השופט לעדכן את הצדדים בנוגע לאותה הקרבה”. לדברי עו”ד לב, “חשוב להבין כי עניינו של למברגר בתוצאות העתירה נגד מינויה של בן ארי הינו שולי ביותר, מאחר וגם אם תתקבל העתירה אין כל מחויבות לשר המשפטים למנות דווקא אותו או כל מועמד אחר מתוך השמות שנשמעו”.

השאלות העולות ממקרה זה חמורות. ראשית, הכיצד יכול להיות שסולברג דן בתיק המשליך ישירות על למברגר, מבלי להצהיר על ניגוד העניינים? הטענה שמדובר בעניין מקצועי ולא אישי איננה מתקבלת על הדעת, משום שכל ניגודי העניינים במהותם עניינם קשר אישי שעשוי להשליך על הקשר המקצועי. זהו תירוץ דחוק, שסולברג כשופט היה דוחה בכל תיק שהוא דן בו. שנית, מדוע לא עודכנה רשימת ניגודי העניינים של סולברג כמתחייב מכל עובד מדינה, ומשופט על אחת כמה וכמה, וכאשר מדובר בניגוד עניינים עם בכיר בפרקליטות, עוד יותר מכך? ושלישית, יש לשאול, האם יכול להיות שסולברג, כשופט שמרן, לא רצה לפסול את בן ארי מתוך הבנה שאין כאן עילה להתערבות בית המשפט, אך הבין שאם יפסול את עצמו, מני מזוז יעשה עבור למברגר, שאיתו כאמור עומד סולברג בקשר “חברתי-משפחתי”, את העבודה?

Document-page-001Document-page-002Document-page-007אמיר לוי - מידה

 

תלונה מוצדקת נגד פרקליטת המדינה בבית המשפט העליון נגה בן סידי

נובמבר 2019 – העיתונאית לורי שם טוב התלוננה כי פרקליטת המדינה נגה בן סידי מסרה פרטים שגויים לשופט העליון קרא כדי לשבש הדיון בבית המשפט בעניין בקשתה של שם טוב שתשוחרר ממעצר הבית, וכן יבוטלו דמי הכופר בסך 20,000 שקלים שהותנו לשם טוב לקבלת חומרי חקירה כדי שתוכל להגן על עצמה.

פרקליטות המדינה טענה: “פרוטוקול הדיון מהווה פעמים רבות קצרנות של הנאמר בדיון ואינו משקף “כל מילה ומילה” הנאמרת במהלך הדיון”.

הנציב קבע כי תגובת הפרקליטות לתלונה מטעה ואינה אמת:

“מפרוטוקול הדיון עולה, כי דבריה של עו”ד בן סידי לבית המשפט בעניין זה היו לא מדויקים וכי עלול היה להיווצר הרושם כי במועד הדיון שיתקיים שבוע לאחר מכן, בבית המשפט המחוזי, תינתן החלטה גם בעניין הייצוג המשפטי.

להלן ההפניות הרלוונטיות מתוך פרוטוקול הדיון מיום 18.9.19 (ההדגשות אינן במקור):

א. “עו”ד בן סידי: לעניין הייצוג, אכן לפני הפגרה היה דיון בפני כב’ השופט שגיא אחרי שהמדינה הסכימה למימון ייצוג לפי סעיף 19 … והעוררת ביקשה לקבל ייצוג בתעריף גבוה מזה….התנגדנו, העניין קבוע לעניין הבקשה זו בשבוע הבא.

כב’ השופט ג’ קרא: אצל השופט שגיא בשבוע הבא?

עו”ד בן סידי: בעניין בקשות נוספות.

כב’ השופט ג’ קרא: בעניין הייצוג שלה?

עו”ד בן סידי: גם…

(פרוטוקול הדיון עמ’ 3)

ב. עו”ד בן סידי: הפרקליטה שמטפלת מסרה שזה אמור להינתן בשבוע הבא.

(פרוטוקול הדיון עמ’ 4)

ג. עו”ד בן סידי: אדייק את הדברים. ראשית לגבי הדיון הקודם, מתן הייצוג נדחה בלי תאריך חדש. ב 26.9 תינתן בין היתר החלטה גם בעניין הזה.

(פרוטוקול הדיון עמ’ 6)

הנציב קבע: “עדיין לא אוכל שלא לציין כי היה מקום לנקוט זהירות יתרה ולא לטעון טענות אשר עלולות ליצור את הרושם המוטעה, כי הבקשה של שם טוב תידון ותוכרע בדיון הבא, הקבוע לעוד שבוע ימים”.

גם בעניין התייחסות עו”ד בן סידי בעניין השוואת תעריף מימון יצוג משפטי לתעריף הניתן לעובדי המדינה, שיקרה עו”ד בן סידי כשטענה שלא הבחינה בין לורי שם טוב לבין נאשם 3 עו”ד צבי זר, כמקור להעלאת טענה זו.

הנציב קבע, כי היה על עו”ד בן סידי לדייק בדבריה לבית המשפט.

מצורף בירור התלונה על הפרקליטה נגה בן סידי מה- 2.11.2019 , תיק מספר 487-19 – נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות.

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005Document-page-006Document-page-007Document-page-008

השופט עוזי פוגלמן ברשימת התפוצה של פרקליט המדינה שי ניצן ליחצ"ן את הפרקליטות

עוזי פוגלמןנובמבר 2019 – שופטים מכהנים ביניהם שופט בית המשפט העליון עוזי פוגלמן ברשימת התפוצה של שי ניצן במסמך שבו ביקש ניצן מבכירי הפרקליטות לשעבר לסייע בהסברה בתקשורת וליחצ"ן נגד פרסומים שונים וביקורתיים, שנחזים בעיניו כיוצרים דה-לגיטימציה לגוף שבראשו הוא עומד. בין היתר כלל המסמך פרטים על אודות פרשת פרקליטת מחוז תל אביב לשעבר רות דוד שמואשמת בפלילים.

 

להלן מכתב שי ניצן שבו הוא קורא ליחצ"ן את פרקליטות המדינה

ת6

 

 

פרקליט המדינה כיחצ"ן

בטקס פרידה משופט העליון אורי שוהם שנערך בבית המשפט העליון בירושלים (אוגוסט 2018) ובו נכחו שופטי בית המשפט העליון, פקידים ושרים ושופטים בדימוס, ניצל פרקליט המדינה שי ניצן את הבמה לבצע תעמולה נגד לורי שם טוב בעוד משפטה תלוי ועומד, להכפיש אותה מול שופטים האמורים לחרוץ את דינה בעוד היא כלואה במעצר ממושך על העלבת עובדי ציבור.

קטע מנאום ניצן: "עיקרון חשוב נוסף נקבע בהחלטתו של השופט בעניין לורי שם טוב בו עסק בתופעה הקשה שאנו חווים לצערנו של השמצה גסה ופוגענית דרך האינטרנט, של עובדי ציבור.
בהחלטתו לאשר את מעצרה עד תום ההליכים של החשודה בתיק, קבע השופט כי פרסומים מכפישים ובוטים כלפי עובדי ציבור שפירסמה החשודה, הם בגדר אלימות מילולית הניצבת ברף החומרה הגבוה ביותר ואין להמעיט בחומרת המעשים רק משום שאין מדובר באלימות פיזית.
החלטה זו תורמת, לטעמי רבות, לחיזוק במאבק התקיפות המילוליות החריפות אשר רבו לצערי לאחרונה נגד עובדי ציבור רבים העושים מלאכתם נאמנה במסירות, למען לא יוטל עליהם מורא ולמען יוכלו לעשות תפקידם ללא מורך וללא חת לטובת הציבור
".

לימים התברר כי הלכת הושפט שהם למעצר עד תום ההליכים בגין הכפשות במרשתת היא עקרה וחסרת תוחלת הואיל והמשטרה סוגרת כל התלונות המוגשות על הכפשות במרשתת.

תעמולת פרקליט המדינה שי ניצן לשופטים ופקידים בצמרת המשפטית נגד לורי שם טוב בעוד משפטה תלוי ועומד אוגוסט 2018

פרקליט המדינה שי ניצן נואם בפני שופטי עליון על משפט תלוי ועומד בטיפולם

 

תלונה נגד פרקליטה על מכבסת מילים

2.09.2019 – במהלך דיון ערר בבית המשפט העליון בפני השופט קרא, מסרה נציגת הפרקליטות דברי כזב לשופט על מנת לטרפד תוצרים אפקטיבים של דיון הערר. הפרקליטה מסרה כי עומד להתקיים דיון קשור במחוזי בעוד כשבוע ובכך למנוע מהשופט קרא לקבל החלטה אלא להמתין, מה שלא היה ולא נברא.
עוד מסרה הפרקליטה כי העוררת אמרה דברים מסוימים, מה שלא היה ולא נברא.
תלונה הוגשה על ידי העוררת נגד הפרקליטה (מצורפת) לנציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות.
מצורפת התלונה וקטע רלוונטי מדברי הפרקליטה במהלך דיון הערר פרוטוקול דיון בש"פ 5019 מיום ה- 18.09.2019.

Document-page-001ת1