מעון סגור משרד הרווחה

06.08.2019 – ישי שנרב בגלי צה"ל – משפחות הדיירים עם מוגבלויות במעון רמת חיפה של משרד הרווחה חושפים הטיפול שילדיהם מקבלים במעון. מדובר במקרי אלימות והזנחה במעון, תרופות במינון גבוה ועוד. המשפחות דורשות ממנכ"ל משרד הרווחה אביגדור קפלן למצוא לבני משפחתם מסגרות חלופיות בקהילה ולא מעון סגור.

מודעות פרסומת

"תמיד אמרו לנו הוא רק מחפש תשומי"

29.07.2019 – קרן נויבך משוחחת עם קלייר בן ברוך אחות החוסה אפרים בן ברוך שמת עקב אלימות קשה מצד המטפלים שלו במוסד רמת חיפה מעמותת רמות של משרד הרווחה.
אחותו של אפרים אומרת לקרן נויבך כי כאשר אפרים היה מתלונן על יחס לא טוב במעון, היו עובדי המעון טוענים בפניה כי הוא מחפש תשומי.

התעללות קשה בחוסה במעון "רמת חיפה" של משרד הרווחה

ישי שנרב מ"נכון להבוקר" גלי צה"ל מראיין את אמו של החוסה הנמצא בבית חולים במצב אנוש לאחר שנחנק והוכה על ידי מדריך במעון "רמת חיפה" של משרד הרווחה ועמותת רמות. – 24.07.2019.

"המטפל במעון חנק אותי": חוסה מאושפז במצב אנוש
אפרים בן ברוך, בן 29 שהתגורר בשנים האחרונות במעון בחיפה לבעלי מוגבלויות שכליות, פונה לבי"ח לאחר שבמעון טענו כי נפל. הוא סיפר כי המדריך חנק אותו והיכה אותו בראשו. לאחר מכן איבד את הכרתו, והוא מאושפז במצב קשה מאוד בבי"ח בני ציון. המטפל החשוד, תושב טמרה, נעצר
אחיה ראב"ד , 23.07.19 , ynet

נחנק והוכה – במקום שהיה אמור לשמור עליו: אפרים בן ברוך, בן 29 שבשנים האחרונות התגורר במעון "רמת חיפה" לבעלי מוגבלויות שכליות והתפתחותיות קשות, פונה לבית החולים ביום שישי האחרון, לאחר שבמעון טענו כי נפל. הוא סיפר כי המדריך חנק אותו, והיכה אותו בראשו. כעת הוא מאושפז במצב קשה מאוד בבית החולים בני ציון בחיפה, וקיימת סכנה לחייו.

האירוע היה ביום שישי לפני 11 יום ונחשף לראשונה ברדיו "קול רגע". החוסה פונה לבית החולים לאחר שבמעון טענו שהוא נפל. הוא היה בהכרה, דיבר בקול חלש וסיפר שהמדריך חנק אותו עד שלא יכול היה לנשום. לדבריו, המדריך גם היכה אותו בראשו. בשעות שלאחר מכן איבד החוסה את הכרתו ומאז הוא מאושפז במצב קשה מאוד במחלקה לטיפול נמרץ בבני ציון ונשקפת סכנה לחייו.

אתמול נעצר החשוד, תושב טמרה בן 20. הוא הובא היום בפני שופט ומעצרו הוארך עד יום ראשון. למרות חומרים ויזואליים שהועברו למשטרה ממצלמות האבטחה של המעון, האירוע עצמו לא תועד, שכן הוא ככל הנראה התרחש בתוך חדר – שם לא מותקנות מצלמות בשל פרטיות החוסים.

בני המשפחה סיפרו כי כבר לפני שנתיים התלונן החוסה על אלימות שחווה באותו מעון, רמת חיפה. גם אז הוגשה תלונה במשטרה. במשטרה אמרו כי האירוע הקודם, ב-2017, נחקר וחומרי חקירה הועברו לפרקליטות.

על האירוע הנוכחי אמרו במשטרה כי מדובר באירוע חמור שנחקר ברגישות וביסודיות. הם ציינו כי התלונה הוגשה לתחנת מגדל העמק ב-15 ביולי, שלושה ימים לאחר התקיפה, אך בני המשפחה סיפרו כי כבר באותו יום פנו למשטרה. בכל מקרה, במשטרה אמרו כי יומיים אחרי הגשת התלונה היא הועברה לתחנת חיפה. בזמן שחלף מאז הוצאו צווים לתפיסת ראיות, ביניהן מצלמות האבטחה. החוקרים צפו בעשרות שעות של צילומים וגבו עדויות, בין השאר מאנשי הצוות הרפואי בבית החולים ומאנשי המעון, ולאחר ביסוס החשדות נעצר החשוד.

דודתו של החוסה, יפית אוחנה מטבריה, אמרה: "הלקוח הוא שאסור להשאיר לא מבוגרים ולא ילדים במעון, אלא אם כן יש במעון מצלמות שמחוברות לבית 24 שעות ביממה. לצערנו אי אפשר לתת אמון באף אחד. אנחנו לא יודעים מה יעלה בגורלו של האחיין שלו. אנחנו מקווים לטוב, אבל הרופאים לא אופטימיים".

עו"ד ראניה סרוג'י, המייצגת את החשוד מטעם הסנגוריה הציבורית, אמרה כי מדובר בצעיר נעדר עבר פלילי: "האירוע היה לפני זמן רב יחסית. במסגרת האירוע החשוד פעל בהתאם לנהלים, ואף לאחר מכן דיווח לממונים". לדבריה, "סברתי שמדובר ברף ראיות נמוך ביותר, והגשתי ערר על הארכת המעצר".

מהנהלת רמת חיפה נמסר: "רמת חיפה רואה בחומרה שאין גדולה ממנה מקרים מסוג זה, ומיד עם היוודע הפרטים פנתה מיוזמתה למשטרה ולפיקוח משרד הרווחה ונקטה בפעולות מידיות בקרב צוות העובדים. העובד המדובר עבד במעון פחות מחודשיים, ועם היוודע המקרה הוא הושעה באופן מידי, ופוטר לאחר שימוע.

"הנהלת המוסד משתפת פעולה עם המשטרה ועם משרד הרווחה באופן מלא, מעמידה לרשותם את כלל החומרים שבידיה, ומתפללת יחד עם משפחתו להחלמתו של אפרים בן ברוך".

כמו בית כלא: כך נראים מבפנים ההוסטלים של האוטיסטים

כמו בית כלא: כך נראים מבפנים ההוסטלים של האוטיסטים , אריאלה שטרנבך, יהודה שוחט , 02.10.17 , ynet

להורדת התחקיר בפורמט pdf הקלק כאן

מרגע שהם מסיימים את מערכת החינוך, בגיל 21, מדינת ישראל מפקירה לגורלם את המבוגרים עם אוטיזם או מוגבלות שכלית־התפתחותית. המשפחות העשירות יותר עוד יכולות להתארגן על מוסד טוב. האחרות מסתפקות במה שיש. בתפריט: הוסטלים מוזנחים, תנאי מחיה בעייתיים, חלוקת תרופות ללא אבחנה, שעות עבודה בלתי אפשריות ונכונות לקבל לעבודה כמטפלים כל אחד. אבל באמת כל אחד. תחקיר "ידיעות אחרונות"

הוסטל לצעירים עם אוטיזם בירושלים. אנחנו מבקשים לבדוק מה תנאי הקבלה לעבודה, ומגלים שאין ממש כאלה. צריך רק לרצות. קורות החיים הדלים ששלחנו במכוון לא נראים כמו מסמך שאיזה מעסיק היה טורח בכלל להסתכל עליו, ובכל זאת אנחנו כאן. בראיון. כלומר, ממש בעבודה. האוטיסטים, רובם בתפקוד בינוני ונמוך, או כאלה שסובלים ממוגבלות שכלית־התפתחותית, שואלים מיד אם זו המדריכה החדשה. הם כבר רגילים לתחלופה המהירה. שאר המדריכות סביב כלל לא מדברות או מבינות עברית, אבל זה מה יש. הרי מי עוד יהיה מוכן לעבוד בעבודה קשה שכזו, תמורת שכר נמוך כל כך?

מדינת ישראל הפריטה זה מכבר חלק ניכר משירותי הרווחה שלה. בכל מה שנוגע למוגבלויות שכליות שונות, עד גיל 21 המדינה ומערכת החינוך נותנים מענה לחלק ניכר מהצרכים, גם אם לא לכולם. אחר כך? שההורים יסתדרו בעצמם. אם יש להם כסף, יוכלו אולי להתארגן על מקום טוב. לא בטוח. אם אין? הם ייאלצו לשלוח את ילדיהם למקום שבו ספק אם הייתם מפקידים את עצמכם. לא משום שהאנשים רעים, אלא פשוט משום שאין כסף. וכשאין כסף, לעיתים קרובות אין תנאים נאותים. וכשאין תנאים נאותים, מי שסובל הם הדיירים. חלקם כאלה שאינם מסוגלים לספר מה עובר עליהם.

בשבועות האחרונים בדקנו כמה וכמה הוסטלים או מרכזים למבוגרים עם אוטיזם, שוחחנו עם מדריכים ובדקנו את שטח ההפקר הזה. באחד ההוסטלים התברר לנו שרק לפני חודשים אחדים תועדו מטפלים מתעללים נפשית ומקללים את החוסים. בהוסטל אחר הדיירים הופקרו לגורלם כי הצוות היה קטן מדי — מטפלת אחת על שמונה אנשים. פשוט אין כסף ליותר. ככה זה בישראל, מדינה שפעם הייתה בה רווחה והיום אם אתה לא חוסם כבישים אף אחד אפילו לא יטרח להקשיב לך, שלא לדבר על מציאת פתרונות.

הוסטל לאוטיסטים
הזנחה, צוות קטן, חוסר תשומת לב. הוסטל לאוטיסטים מבוגרים(צילום: ידיעות אחרונות)

לצאת לעולם לא נודע

מי שמובילה בתקופה האחרונה את הטיפול במגזר חסר הקול הזה היא חברת הכנסת סתיו שפיר (המחנה הציוני). והיא הגיעה אליו בנסיבות חייה: אחותה הקטנה שיר (28) נולדה עם אוטיזם. "התחלנו ללמוד את הנושא כי חיפשנו הוסטלים לשיר", מספרת שפיר, בראיון מיוחד שיתפרסם איתה מחרתיים במוסף סוכות של "ידיעות אחרונות".

"בגיל 21 מתחיל העולם הלא נודע של מבוגרים עם מוגבלות, ואין פשוט כלום. בשנים האחרונות עברנו עם שיר את החוויה הזאת של להגיע למקום, להבין שהוא לא טוב, להוציא אותה. כשהבנתי את היקף הבעיה, התחלתי להיכנס לעניין לעומק. בזכות השימוש בחסינות יכולתי להיכנס לביקורי פתע במקומות בעייתיים, לראות את הכשלים, ללמוד. המטרה שלי היא לשנות את מה שקורה שם".

ואת מה שקורה שם אנחנו מעדיפים לעיתים לא לראות, כדי לא להתמודד. כבר בסבב השיחות הראשוני ברור שמשהו אינו כשורה. אף אחד לא התעניין מאיזה תחום מגיעה התחקירנית שלנו, או מה הניסיון שלה בעבודה עם אוכלוסיות מיוחדות. כמעט כולם פשוט הזמינו מיד לראיון, חלקם אפילו הציעו שתגיע לעבוד בלי ראיון. רק מיעוטם ביקשו קורות חיים, וגם זה לרוב לא ממש עשה עליהם רושם או הדליק נורות אדומות.

"יש לנו פה 22 חברים עם אוטיזם, כולם בתפקוד בינוני־נמוך", מסבירה לי האחראית בהוסטל בראשון־לציון בראיון טלפוני. "התפקיד של המדריך הוא לדאוג לרווחת החבר (האוטיסט – א"ש) ממש מא' עד ת'. מה זה אומר? לדאוג לסדר היום, שהכל מתבצע כמו שצריך, שהם אוכלים, שהם מוגנים סביבתית. יש מתן תרופות, אבל זה רק על ידי מדריכים שעוברים הכשרה — כלומר, שלושה חודשים של עבודה".

מה הידע שאני צריכה?

"את לא צריכה. את כל ההכשרה אנחנו נותנים לך במקום. את מגיעה לראיון עבודה, אנחנו מדברות ומתרשמות, ואם זה מתאים אנחנו קובעות תצפיות. יש תהליך של ארבע תצפיות שבהן את מגיעה ומתצפתת. אם זה מתאים, אנחנו חותמים חוזה".

בהוסטל אחר, בשער מנשה, היו אפילו פחות בררנים. "כעיקרון, צריך לסיים תיכון. אין דרישות אחרות", הבהירו לנו. "את ההכשרה מקבלים כאן. יש הדרכות קבוצתיות וגם יוצאים לקורסים אם רואים שיש אופק להמשך העבודה".

מה נדרש ממני בעבודה?

"הדרכה וליווי של 34 הדיירים שגרים כאן בכל תחומי החיים — קימה בבוקר, התארגנות, יציאה לעבודה, כל אחד והפעילויות שלו. וגם הדרכה יותר פרטנית ועבודה אישית מול דיירים, שלכל אחד יש תוכנית שיקום".

באחד ההוסטלים הוותיקים בירושלים ביקשו קורות חיים: ציינתי שם שאני סטודנטית לחינוך, ובתחום התעסוקה שהייתי מוכרת בחנות הלבשה. מנהל ההוסטל התרשם. למחרת כבר עמדתי מול השער הנעול, שאחת הדיירות פתחה מבפנים. הבית עצמו ישן ומטופח, ובתוכו שתי עובדות מהמגזר הערבי יושבות ליד השולחן כשארבעה דיירים מוטלים סביבן על הספות, מול הטלוויזיה. "באתי לפגישה עם דוד", אני אומרת. הן מהנהנות.

במשך שעה קלה שוטטתי שם, עד שגיליתי ששתי העובדות — שאינן דוברות עברית — עזבו. אני לבד עם הדיירים. אחת מהן, בשנות השלושים לחייה, מחייכת אליי ושואלת למה הגעתי. "אין פה דוד", היא מתעקשת. רק כעבור עוד דקות ארוכות אני מבינה שהגעתי להוסטל הלא נכון.

אני ממהרת לעזוב ועוברת להוסטל שאיתו קבעתי. הדיירים כאן מבוגרים, בני 50־72. אין התפרצויות או בעיות התנהגות כמו אצל הצעירים, מסביר לי המנהל, אבל הגיל עושה את שלו והטיפול הרפואי מורכב יותר. "תצטרכי לתת תרופות ולהזריק אינסולין לחלקם", הוא מודיע, מראה לי את ארון התרופות בחדר האוכל וכבר מלמד אותי להזריק אינסולין ומפרט לגבי הכמויות.

המנהל ממשיך ומסביר לי על המשמרות. "בשבת לפעמים המשמרת מלאה ולפעמים מפוצלת", הוא אומר. "במשמרת מלאה את מגיעה ל־30 שעות עבודה ומקבלת 150 אחוז לשעה. במשמרת לילה השכר רגיל כי אין עבודה רבה מדי, ולצערי משרד הרווחה לא משלם יותר מזה".

אם המשמרת בשבת מפוצלת?

"אז בלילה את ישנה בחדר של העובדת הסוציאלית ואף אחד לא מטריד אותך, ובבוקר את חוזרת לעבוד".

על השעות שאת כלואה בחדר העובדת הסוציאלית, בלי חברה ובלי עבודה, איש לא ישלם. אין פלא שנואשים כאן לעובדים. המבנה עצמו דווקא מטופח ומושקע מאוד, וגם החדרים נאים. כשאנחנו מסיימים את הסיור המנהל לוקח אותי למשרד ולוחץ עליי לחתום על חוזה עבודה, במקום. אני מתחמקת בתירוץ שיש לי עוד הצעה, והוא נראה מאוכזב. לפחות למדתי להזריק אינסולין.

בינתיים מתברר שקיבלתי פניות כמעט מכל מוסד אפשרי לאנשים עם מוגבלויות בישראל. כולם נואשים לעובדים. אני ניגשת לראיון עבודה בהוסטל נוסף ומתקבלת על ידי המנהל בחיוך ענק. ניכר עליו שהוא אוהב את הדיירים ודואג להם. בסך הכל יש כאן עכשיו 17, בגילאי 20־50 בערך. "נאלצנו לפטר ארבעה מדריכים משמעותיים", הוא מודה. למה? "אנחנו חושדים שאחד מהם הרים ידיים על מטופלים. הייתה על זה כתבה בתקשורת. בכל מקרה, לגבי התרופות הכנתי דף הוראות מאוד מסודר שקשה לטעות בו, למרות שתמיד יהיו טעויות עם כדורים. האחות מכינה את קלמרי התרופות, והמדריכים מחלקים".

מה הנוהל בהתפרצויות אלימות?

"יש דיירת אחת אלימה ויש דרכים להרגיע אותה. היא מקבלת יותר מדי תרופות גם ככה, אז לא נותנים לה אס־או־אס (שם קוד לכדורי הרגעה). את יכולה ללמוד איך לאחוז אותה מהמרפקים. יש עוד דייר שלפעמים אלים, אפשר לתת לו אס־או־אס".

כמה משלמים על העבודה הכל כך מלבבת הזאת?

"29 שקל לשעה".

יסמין מוחזקת במוסד פסיכיאטרי שער מנשה 30 שנה ללא סיבה

מתוך פייסבוק "כאן חדשות" , 13.02.2018 – אישה חירשת ועיוורת מוחזקת 30 שנה בבית חולים פסיכיאטרי שער מנשה בלי סיבה ובלי שתוכל לתקשר עם איש. נשמע לכם לא אמיתי? זה הסיפור של יסמין. זה הזמן להשמיע אותו.

דו"ח על כלא נווה תרצה: אלימות כלפי אסירות, תאים דחוקים וחמים ללא אוורור

ביקורת של לשכת עורכי הדין הגדירה את התאים באגף ההפרדה בכלא בלתי ראויים למגורים. אסירה נכה נאלצת לזחול במדרגות בצאתה ובואה לתא בהיעדר הנגשהביקורת של נציג לשכת עורכי הדין בכלא נווה תרצה גילתה כשלים חמורים בתנאי הכליאה של הנשים בישראל. לפי הביקורת, אין בכלא תנאים המאפשרים לאסירה נכה לצאת מהאגף, והיא נאלצת לזחול במדרגות כדי לצאת ולהיכנס לתאה; באגף ההפרדה בכלא נמצאו התאים בלתי ראויים למגורי אדם, קטנים ביותר, חמים מאוד ובחלקם ללא אוורור של מזגן או מאוורר. עוד התברר כי אסירות בכלא סבלו מהאלימות של סוהרים כלפיהן.
ממצאי ביקורת נוה תרצה

ב–23 לאוגוסט בא עו"ד לירן זילברמן לביקורת שגרתית בנווה תרצה וניסה לעמוד על תנאי האסירות. הוא ביקר ב"אגף סביון", המרכזי בכלא, שמאכלס ברובו את האסירות לאחר גזר הדין. שם הן מרצות את עונשן. הביקורת מצאה אסירה נכה, המרצה 18 מ–20 שנות מאסר, ומרותקת לכיסא גלגלים, במבנה שהגישה אליו היא מדרגות בלבד, ללא מעלית. האגף עצמו מצוי בקומה השנייה. לפי הביקורת, האסירה אינה יכולה לצאת מהאגף אלא אם היא זוחלת על בטנה או אחוריה בגרם המדרגות. בשיחה עמה אמרה האסירה שהיא נאלצת לעשות זאת חמש פעמים בשבוע. בבירור התגלה שבבית הסוהר יש רק תא מבודד שמונגש לנכים, אך אם האסירה תדרוש לקבלו, היא תהיה מבודדת משאר האסירות.

תא כליאה בנווה תרצה ב־ 2010
תא כליאה בנווה תרצה בשנת 2010

עוד גילתה הביקורת כי התנאים באגפי ההפרדה הופכים את התאים לבלתי ראויים למגורי אדם. התאים קטנים ביותר, עד שאדם בעל מבנה גוף בינוני ומעלה יתקשה להסתובב בהם במקומו על צירו. התאים חמים במידה קיצונית, ללא מזגן או מאוורר בחלקם. לפי הביקורת, תחזוקת תאי השירותים מחפירה, וחרקים ומזיקים רבים הסתובבו באגף.

אסירה שנציגי הביקורת שוחחו אתה אמרה שהיא מצויה באגף ההפרדה כבר "שנה ועשרה חודשים". אך לפי החוק, בידוד לתקופה של יותר מחצי שנה מחייב אישור בית משפט, וזה לא היה לשב"ס. הנהלת בית הסוהר טענה שלא מדובר בהפרדה, אלא באגף "רב תכליתי" ולכן לא מתבקש אישור מיוחד.

אסירות ששוחחו עם נציג לשכת עורכי הדין הועלו טענות קשות על אלימות סוהרים נגד אסירות, והדגישו מקרה חמור של אסירה אחת. האסירה, בת 20, מרצה עונשה על עבירות תעבורה. עו"ד זילברמן הבחין בחבלות קשות על פרק כף ידה. האסירה חששה לספר מה אירע לה אך בשיחה עם אסירות אחרות התברר שהיא הוכתה קשות, בכל גופה, שמשכו אותה בשערותיה וגררו אותה לאגף הבידוד. האסירה עצמה סיפרה כי הוכתה, אך נמנעה מלתאר בפרוטרוט מה אירע. לדבריה, היא נכבלה לילה שלם למיטתה והוכתה. בתגובה ביקש המבקר לראות יומן המתעד אסירות שנכבלו. נמצא שם שהאסירה צודקת בטענותיה על מספר השעות שנכבלה. אסירה אחרת טענה שהוכתה נמרצות ושראשה הוטח בקיר אגף ההפרדה. בשיחה עם מפקדת בית הסוהר, היא מסרה לעו"ד זילברמן שאכן היה אירוע כזה, שלא היה צריך לקרות, עם אחד הסוהרים, ושהסוהר הועבר לתפקיד אחר.

הביקורת ציינה עם זאת לשבח את סדנאות החינוך והעשרה בכלא.

בשב"ס דחו את טענות הדו"ח. בתגובה לעניין האסירה הנכה טענו כי "במחלקה הטיפולית נבנה תא המתאים לאסירות עם מוגבלויות, כולל התניידות בכיסא גלגלים בחדר, במקלחת ובשירותים. הוצע לאסירה כמה פעמים לעבור לאגף הטיפולית, אך היא סירבה לשהות באגף זה ולחלוק חדר עם אסירות נוספות". לגבי אגף ההפרדה נמסר ש"שיפוץ האגף ייבחן ב–2017". לגבי האלימות נגד האסירה בת ה–20 נמסר: "האסירה חתכה את כף ידה ונזקקה לטיפול רפואי במרפאה. קצין המשמרת וסמל משמר הגיעו לתא להוציאה לבדיקה, האסירה התנגדה והחלה לקלל ולהשתולל. בהתפרעות היא שברה את הברז במקלחת, פתחה את הברז והחלה להציף את התא במים. בשל התנגדותה היה צורך להוציאה מהתא תוך שימוש בכוח סביר".

עו"ד לירן זילברמן הופתע מתגובת שב"ס, לאור העובדה שמפקדת בית הסוהר ונציגים נוספים ליוו אותו בביקורת, ומסר ל"הארץ": "ערכתי ביקורת במספר בתי סוהר והתחושה מנווה תרצה היא של זעזוע עמוק הן מהתנאים הפיזיים והן מהאלימות הברורה שהופעלה כלפי אסירות. תגובת שב"ס מלמדת על כשל עמוק. טוב אם הגורמים הרלוונטיים יבדקו מה מתרחש שם".

באוגוסט השנה פורסם ב"הארץ" שהשר לביטחון פנים גלעד ארדן החליט להקפיא בניית כלא נשים חדש בדרום, אליו אמורות היו לעבור אסירות נווה תרצה.

המשרד לביטחון פנים מסר אתמול שהוא "מתכוון לבנות כלא חדש בדרום במקום נווה תרצה. גל הטרור אילץ את המשרד להשקיע סכומים גדולים בחיזוק המשטרה ופעילותה, אך ב–2017 תוקם קרן תקציבית לבינוי ושיפוץ בתי כלא והעברת נווה תרצה".

משרד הרווחה חטף לאימוץ תינוק מאם חד הורית נכה

שר הרווחה מאיר כהן - מדיניות חטיפת ילדים מאמהות חד הוריות נכות

המדיניות המתוסבכת של משרד הרווחה לתכנון המשפחה גובה עוד ועוד הורים וילדים קורבנות שמופרדים בכפייה לנצח, ומשמשים סחר לתעשיית עובדים סוציאליים, פסיכיאטרים, פנימיות, אומנה ואימוץ.
ילד שנלקח ע"י משרד הרווחה מועד להזנחה והתעללות ורדיפה, כן ראינו בסיפורה של רעות איש שלום שנרדפה ע"י רשויות הרווחה לאימוצה בילדותה, ולאחר מכן אימוץ בניה. רשויות הרווחה לא נחו ברדיפתן עד הרצחה.

הכתבה "במשרד הרווחה לא רוצים שנכים יהיו הורים"  , ברית פרץ ומורן אזולאי , מאי 2013 , ynet

חלומה של אורה מור-יוסף הלוקה בניוון שרירים להפוך לאמא נגנז לעת עתה, לאחר שמשרד הרווחה מסר לאימוץ את התינוק שילדה עבורה אם פונדקאית. הנכים זועמים: "אולי תעקרו אותנו?". ח"כ גילאון: "רק במצבים קיצוניים טובת הילד בסכנה"

"אני מתהפכת בכיסא הגלגלים שלי". כך לדברי נעמי מורביה, יושבת ראש המטה למאבק הנכים, חשה לאחר ששמעה על שאירע לאורה מור-יוסף. אתמול (יום ב') פורסם ב"ידיעות אחרונות" כי מור-יוסף (46) אמורה הייתה להפוך השנה לאמא, אחרי שנים של מאבק ברשויות על מנת שיכירו בה ככשירה, אלא שמשרד הרווחה החליט למסור את התינוקת שילדה עבורה פונדקאית למשפחת אומנה. מור-יוסף פנתה לבג"ץ, שהורה להקפיא את הליך האימוץ עד אשר יתקיים דיון בזכותה לאימהות על התינוקת. בינתיים נמצאת התינוקת אצל משפחת האומנה.

את הביצית תרמה למור-יוסף אישה מדרום אפריקה, ואת הזרע תרם ישראלי. האם הפונדקאית, שהסכימה להרות עבורה בהתנדבות נסעה להודו על מנת לקיים את ההליך. לאחר מכן שבה לארץ למשך תקופת ההיריון והלידה. "אם התהליך נעשה בחו"ל", הסביר עו"ד מורן, "מי שעתידה להיות האם לא יכולה לרשום את הילד על שמה. מור-יוסף היא לא אישה רגילה שהייתה יכולה פשוט לנסוע להודו בעצמה, וגם לא לעשות את זה בארץ. היא יזמה דרך יצירתית, עשתה את הכול בדרך מסודרת. אבל במשרד הרווחה פשוט לא רוצים שנכים יהיו הורים. העובדה שהיא נכה המריצה אותם לנצל זאת לרעה ולפתוח בהליך של אימוץ".


מור-יוסף. "מי נתן למשרד הרווחה לקבוע?"

גם מורביה זועמת על משרד הרווחה: "מה יהיה הצעד הבא? ייעקרו את הנכים? מי נתן למשרד הרווחה זכות לקבוע מי יכול להיות הורה ומי לא? אפילו לחיית השדה מותר להתרבות. מה הפטרונות הזו? משרד הרווחה יגיד לאישה משכילה, דעתנית ובעלת מסוגלות כלכלית שהיא לא יכולה לתפקד כאמא?"

היא הסבירה: "מקרה כזה של פונדקאות רק מוכיח שכנראה האישה הזו עברה את כל מדורי הגיהנום – ועדות, הסדרי תשלומים, ואחרי הכול לקחו לה את התינוקת מייד כשנולדה". על הסיבות שהביאו לסחבת המשפטית ולהחלטת פקיד הסעד או העובד הסוציאלי לקחת את הילדה מהאם הפונדקאית ולהעבירה למשפחת אומנה, אמרה: "אני מעריכה שמדובר בטיפול גרוע של פקיד או פקידה שיצטרכו לתת את הדין. המוח שלי לא כד כדי כך מעוות כדי לנחש למה החליטו לקחת מאמא את הילד שלה. כל עובד סוציאלי הופך היום להיות קצין מבחן אחרי קורס אחד קצר".

על עצמה העידה מורביה: "אני נכה שמגדלת ילד בן 11. מה אומרים לי פה בעצם? שלאנשים אין זכות קיום? שלחולי ניוון שרירים אין זכות להיות הורים? במערכת הרווחה צריכים להגיד לה תודה. אם הייתה עושה ילד מהגנים שלה, יכול להיות שהוא היה נולד עם ניוון שרירים. היא רצתה ללדת ילד בריא, בשבילו ובשבילה, ועשתה מעשה ממש אצילי בפונדקאות". עוד התריעה: "מה הלאה? יחליטו בשביל נכים בלי ידיים שהם לא יכולים לגדל ילדים? יחליטו בשביל נכים בלי רגליים שהם לא יהיו הורים טובים?"

פונדקאות לחד הוריות? לא בישראל

להליך הפונדקאות התייחס דוד גולן, דובר ארגון העובדים הסוציאליים: "אם התהליך לא מתחיל דרך עובד סוציאלי, הפונדקאות לא מאושרת". הוא אמר כי ללא קשר למקרה הנדון, מתפקידו של עובד סוציאלי לבדוק בראש ובראשונה אם הפונדקאית כשירה ולגבש חוות דעת גם על כשירותה של מי שמבקשת להיות האם.

שמואל מורן, עורך דינה של מור-יוסף אמר, כי אין באפשרותה לקבל אישור להליך פונדקאות כיוון שהיא חד הורית, לא בגלל נכותה. "אין לאישה שאינה נשואה אפשרות להביא ילדים באמצעות פונדקאות כך שאין כל בסיס משפטי לטענות שהיא הייתה צריכה לעשות זאת בדרך המקובלת". ואכן, תקנה של ביטוח קובעת כי חד הוריות לא יכולות לעבור הליך פונדקאות בישראל.

ממשרד הרווחה נמסר בתגובה לפרסום ב"ידיעות אחרונות", כי "הנושא נמצא בטיפול בית המשפט והוא אשר יקבל החלטה בנושא. שר הרווחה מאיר כהן ביקר את מור-יוסף בביתה אך הוא מנוע מלהתערב בנושא שנמצא בהליך משפטי".

ביקורת על ההליך התעוררה גם בקרב חברי הכנסת. ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), יו"ר השדולה לשילוב ילדים עם מוגבלויות במערכת החינוך שמתניידת בעצמה בכיסא גלגלים, אמרה: "עצם העובדה שמציבים מכשולים וחסמים בפני אישה עם מוגבלות לזכותה להורות היא בעיה. חוק שוויון לאנשים עם מוגבלויות מחייב איסור אפליה בכל תחומי החיים, ובמקרה זה יש ריח לא נעים של אפליה".

גם ח"כ אילן גילאון (מרצ), יו"ר השדולה למען אנשים עם מוגבלות בכנסת, אמר כי מקרים כאלה, ראוי שייבחנו בזהירות רבה טרם שוללים מאדם זכות להורות: "כמו כל אחד ואחת, לאנשים בעלי מוגבלויות תמיד עומדת זכות יסוד להורות והיא צריכה כמובן להתיישב עם טובת הילד. כולנו מוגבלים ונשאי מוגבלויות – רק במצבים קיצוניים טובת הילד עלולה להיות בסכנה".

פלייליסט – תרבות השקר השירות למען הילד במשרד הרווחה

קישורים:

תחלואי תעשיית האימוץ – אטימות שקרים והתנשאות השירות למען הילד – דצמבר 2012 – אמנון לוי, פנים אמיתיות – השירות למען הילד של משרד הרווחה מתייחס באטימות והתנשאות למאומצים שמבקשים לפתוח את תיק האימוץ עם הגיעם לגיל 18. רשויות הרווחה משקרות למאומצים באשר למצב הוריהם מהם נלקחו בכפייה למאמצים מחשש שיחשפו המניפולציות ותרבות השקר בהם נוקטות עובדות סוציאליות מרשויות הרווחה נגד אזרחים…

שמואל בוקובסקי – מכבסת הבלים ודברי בלע נגד משפחה בהליך אימוץ – ינואר 2012 – בית משפט עליון רע"א 7535/11 – מדובר בזוג הורים בעלי פיגור אשר בית משפט לענייני משפחה (שופט שמואל בוקובסקי) קבע כי יש לשלוח את בתם בת השלש לאימוץ סגור. ההורים מבקשים לצמצם את תוצאות האימוץ, באופן שסבתה של הקטינה, אמה של המבקשת והאפוטרופא שמונתה לה לדין, תישא באחריות לגידולה. מנגד, סומך המשיב (לשכה משפטית משרד הרווחה) ידיו על פסקי הדין של ערכאות קמא. לבת המאומצת אחות קטינה שהוכרזה "נזקקת" – מהחלטת העליון ניתן ללמוד על דרכי הפעולה של שופט בית משפט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי, הנשוי לפקידת סעד מחוזית לחוק הנוער מיכל מילשטיין בוקובסקי ואשר שימש שנים רבות בעברו כיועץ משפטי במשרד הרווחה:..
פשעי משרד הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה ונוער – כפו על ילדה אימוץ והפקירוה לאונס במשך שנים רבות – יולי 2006 – ילדה שנשלחה לאימוץ ע"י רשויות הרווחה וצו בית משפט לענייני משפחה. המאמץ נהג לאנוס אותה מהיותה בגיל 6 עד גיל 18. כל אותה תקופה ארוכה שבה נאנסה הילדה, לרשויות הרווחה ובית משפט לענייני משפחה, ששלחו אותה בכפייה אל המאמץ, לא היה שמץ של מושג על הנעשה בבית המשפחה המאמצת, או שעשו דבר בנדון. המאמץ הורשע באונס ונדון ל- 16 שנות מאסר…

כישלון קונספציית האימוץ הסגור – סיפור ילדותה ונעוריה של דלית– להלן ציטוט מהספר "בשם טובת הילד – אובדן וסבל בהליכי האימוץ" של ד"ר מילי מאסס. הציטוט מספר את סיפורה של דלית שנשלחה לאימוץ בילדותה, ומאמציה זנחו אותה והתעללו בה. רשויות הרווחה הפקירו אותה בפנימיות, וכשהרתה החליטו לחטוף את תינוקה לאימוץ טרם שנולד. – ילדותה ונעוריה של דלית – סיפור ילדותה של דלית נודע לי מפיה לאחר שמוניתי על ידי בית המשפט כמומחית מטעמה, והוא יובא כאן ברצף כרונולוגי, כפי ששחזרתי אותו, ולא על פי הרצף שבו הוא נחשף בפניי בעת מעורבותי בהליך המשפטי…

השיטות הבזויות של פקידי סעד מאבחנים ומטפלים מטעם הרווחה לניתוק ילדים ממשפחותיהם – השירות למען הילד– משנת 1987 משמשת מילי מאסס מדי פעם כעדה מומחית בהליכים משפטיים הדנים בבקשות של המדינה להכריז על ילדים בני אימוץ ללא הסכמת הוריהם, בעילה שההורים אינם יכולים לגדל את ילדיהם. במהלך מילוי תפקידה, שעיקרו הערכת יכולתם של ההורים לגדל את ילדיהם, נחשפה מאסס לשיטות פעולה של פקידי סעד, מאבחנים ומטפלים, יועצים משפטיים מטעם הרווחה בעלת תקציבים ומשאבים ללא הגבלה אל מול משפחה מוחלשת הנאבקת לשמור על שלמותה…

פשעי משרד הרווחה – סיפור חטיפתה האלימה של עדי מביתה ומשפחתה והפקרתה במשפחה מאמצת מזניחה ומתעללת – סיפורה של עדי שנלקחה מביתה באלימות ע"י עובדות סוציאליות מלשכת הרווחה באר שבע ונשלחה לאימוץ סגור, שם הושפלה, הוכתה ועברה התעללות במשך שנים ע"י המאמצת ובנותיה – המאמר "סינדרלה משכונה א" , מתן צורי, ידיעות אחרונות , מוסף השבת , נובמבר 2011…

הספר "בשם טובת הילד – אובדן וסבל בהליכי האימוץ" מאת מילי מאסס – אוגוסט 2010 – ספר על תחלואי מערך הרווחה בעניין מסירת ילדים לאימוץ – פשעי פקידי סעד לחוק האימוץ – במהלך הדיון המשפטי בעניינם נמצאים הילדים במקום חסוי כשחומת סודיות סוגרת עליהם והקשר שלהם עם הוריהם ממושטר על ידי פקידות האימוץ, אשר מעוניינות בניתוקו ומתכחשות לאובדן שגלום בכך…

כאבה של אילנה מזרחי שילדיה נלקחו ממנה לאימוץ סגור לפני 15 שנה ע"י השירות למען הילד ללא הודעה מוקדמת– ערוץ 1 – ספטמבר 2010 – פרצופם של הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה, לוקחים ילדים לאימוץ סגור ללא הודעה מוקדמת, או מבלי שההורים מבינים בדיוק במה המדובר. ראינו את זה בסיפורם של לריסה ויבגני. זהו סיפורה של אילנה מזרחי שהרווחה חטפו את ילדיה לאימוץ סגור ללא הודעה מוקדמת…

פקידת הסעד מהשירות למען הילד – מניפולציות, סילופים ושיבוש מהלכי משפט לניתוק ילדה מאמה – יוני 2000 – תמ"ש 000009/97 שופטת בית משפט לענייני משפחה חנה בן עמי דוחה בקשת אימוץ קטינה שהוגשה ע"י גורמי הרווחה ומחזירה את הקטינה לאימה בהשגחת פקידת סעד לחוק הנוער. השופטת בן עמי מותחת ביקורת קשה על הטיוחים והמניפולציות של פקידת הסעד מהשירות למען הילד שפעלה לכפות את המהלכים לאימוץ תוך גרימת נזק לילדה לאמא הביולוגית להורים האומנים ועוד…

השיטות הבזויות של עובדות סוציאליות לניתוק ילדים מהוריהם לאימוץ – פקידת הסעד אירית מעוז – יוני 2006 – פקידי סעד ועובדים סוציאליים משתמשים במניפולציות על מנת להוציא ילדים מחזקת הוריהם לאימוצים, אומנה, פנימיות ועוד מימוש מטרות הנראות בעיניהן כ"מקודשות". פקידי רווחה אלו משתמשים בכל האמצעים הבזויים העומדים לרשותם לשם "עבודת הקודש"…

השירות למען הילד – השיטות הבזויות ברשויות הרווחה לחטיפת ילדים מביתם ומשפחתם – הכתבה "השירות למען הילד פעל לערעור הקשר בין הילדים לאמם" , שוש מולה , ידיעות אחרונות – בפסק הדין מציינת השופטת כי השירות למען הילד עשה הכל כדי שלבית המשפט לא תישאר ברירה אלא להיעתר לבקשה למסור את הילדים לאימוץ. גורם משפטי בכיר: "השירות נמצא בבעיה. בשנה מוגשות 1,200 בקשות לאימוץ, בעוד שההיצע עומד על 70 בלבד". האומנם ממהר השירות להוציא ילדים ממשפחותיהם כדי לספק את הביקוש?…

פקידת הסעד מהשירות למען הילד – מניפולציות, סילופים ושיבוש מהלכי משפט לניתוק ילדה מאמה – יוני 2000 – תמ"ש 000009/97שופטת בית משפט לענייני משפחה חנה בן עמי דוחה בקשת אימוץ קטינה שהוגשה ע"י גורמי הרווחה ומחזירה את הקטינה לאימה בהשגחת פקידת סעד לחוק הנוער. השופטת בן עמי מותחת ביקורת קשה על הטיוחים והמניפולציות של פקידת הסעד מהשירות למען הילד שפעלה לכפות את המהלכים לאימוץ תוך גרימת נזק לילדה לאמא הביולוגית להורים האומנים ועוד…

השוק השחור של האימוצים בחו"ל – מאי 2007 – בשנת 2007, כעשור לאחר חקיקתו של אותו חוק פיקוח, פורסם תחקיר ידיעות אחרונות אשר חשף את ההפקרות בשוק האימוץ למרות אותו חוק שנועד לפקח. אז, בשנת 2007, עלה 20 אלף דולר לאמץ ילד בחו"ל, והתחקיר חשף כי חלק ניכר מן הכסף הזה הולך ל: מתנות למתווכים בחו"ל, "תרומות" לבתי יתומים כגון בשמים יקרים למנהלות בתי היתומים, שוחד לשופטים מעבר לים, עמותות שבחסות המדינה מלמדות "לשמן" מערכות בחו"ל, ופקידי מדינה שיודעים ולא מונעים עושק של הורים חשוכי ילדים.

פנו לאימוץ – וקיבלו ילד חולה – מאי 2010 – מה קורה להורים שניסו עשרות טיפולי הפריה ונכשלו? רבים מהם פונים לעמותות העוסקות באימוץ תינוקות מחוץ-לארץ. תחקיר "אולפן שישי" חושף הערב התנהלות בעייתית של העמותות הפועלות באימוץ בין-ארצי, התנהלות שמובילה להבאת ילד עם פיגור, איידס או שיתוק. האם אותן עמותות מחפשות לעזור להורים או רק דואגות לרווחים? שימו לב איך שאורנה הירשפלד, פקידת סעד ראשית לחוק אימוץ ומנהלת השירות למען הילד, מתנועעת בחוסר נינוחות על הכסא…

האבא גילה: משרד הרווחה מסר את בנו לאימוץ סגור ללא ידיעתו , נובמבר 2009 – האבא הביולוגי: "מעולם לא ויתרתי על בני, לא הסכמתי למסרו לאימוץ ואני מעוניין לגדלו גם אם אצטרך לצאת עמו יחד את הארץ. פקידי הסעד לא עשו די על מנת לאתר אותי, ובכך מעלו בתפקידם. אני אדם נורמטיבי היכול לגדל את הילד. עד היום לא נערכה בדיקה מקצועית על ידי גורם אובייקטיבי לבדוק מהי טובת הילד. ולבסוף האימוץ פגום, משום שהילד נמסר למשפחה יהודית, בעוד הוא עצמו נוצרי".

על כשלונות האימוץ , נובמבר 2009 , הרהורים על משפחה וילדים – כ-300 אימוצים מתבצעים מדי שנה, 100 מהם בארץ ו-200 מחו"ל. על כשלונות באימוצים לא מדברים כמעט, ויש לא מעט כאלו, בעיקר באימוצים הבין לאומיים. בארה"ב נושא כשלונות האימוץ מוכר וידוע, ואפילו קיימים אתרים לאימוץ מחדש של הילדים דוגמת האתר הזה בו מוצגות תמונות ותיאורים של ילדים אמריקנים אשר נדחו מהוריהם המאמצים ומוצעים מחדש לאימוץ, כמו סחורה שעוברת מיד ליד. …

העליון קבע: יש סיכוי כי מצב ההורים ישתפר והתינוק יוחזר לאימו ולא ימסר לאימוץ – מאי 2008 – רע"א 1841/08 – מדובר בזוג הורים ולהם ששה ילדים. התינוק שעניינו נדון נולד ביום 12.5.06. בעודו בבית החולים הוצא צו חירום על ידי פקידת סעד, להוצאת הקטין ממשמורת הוריו והעברתו למשמורת רשות הסעד, באשר לא עלה בידי הוריו להציג תכנית ברורה לגבי מגורים להם ולתינוק…

פקידת הסעד מוניק מלשכת הרווחה חיפה – התחמקות מפתיחת תיק אימוץ כמתחייב על פי חוק – נובמבר 2009 – מדוע מסרב משרד הרווחה לפתוח את תיק האימוץ של נערה בת 18, והיא זכאית לכך ע"פ חוק. הכתב אלירן טל: "עד כמה חשוב לך לגלות את האמת?" , "מאוד חשוב" , עונה הנערה. כבר ארבעה חודשים דנה (שם בדוי) מבקשת לגלות מי הם הוריה הביולוגים, מיד לאחר שנולדה היא אומצה, וכשהגיעה לגיל 18 פנתה ללשכה לרווחת הילד. …

סיפורו של איציק מליק שפקידי הרווחה לקחו את נכדיו – ספטמבר 2007 – שירותי הרווחה לקחו את ילדיה של בתו של איציק מליק הלוקה בשיכלה למשפחת אומנה. בשלב כלשהו נותק הקשר של משפחת מליק עם הילדים, והם אינם יודעים על מקום הימצאם. קריאתו של איציק מליק: "תושבים יקרים, באתי לידע אתכם על חטיפת שני נכדי, אשר נחטפו על ידי פקידות הסעד ומשרד העבודה והרווחה ובית המשפט." פרופ. אסתר הרצוג על הוצאת הילדים מביתם וממשפחתם ע"י שירותי הרווחה: "יש פה מדיניות מכוונת, זו מדיניות שמשתמשת בתינוקות וילדים כסחורה שבאמצעותה מממשים כל מיני אינטרסים של המערכת הבירוקרטית. יש לחץ מאוד גדול על מערכת הרווחה לספק תינוקות לאימוץ, אז את התינוקות האלה לוקחים בד"כ ממשפחות חלשות יותר, חד הוריות, עניות …

שיטות הרווחה – הילד הוכרז בר אימוץ סגור – ההורים לא ראו אותו יותר – מאי 2005 – שלא על פי סעיף 5 – לילי גלילי – הארץ – זהו סיפורם של זוג עולים לריסה ויבגני (שמות בדויים) שהרווחה הכריזו עליהם חסרי מסוגלות הורים ע"פ ה"בדיקות" וה"אבחונים" של הרווחה. .. אלא שכל זה לא ממש מעניין את לריסה ויבגני. בביתם השבוע, כל מה שרצו לדבר עליו היה הילד שנלקח מהם. בעיקר חזרו ושאלו, מתי יחזור. בבית כמו הוקפא הזמן. הבית דל, אך הם מצליחים להתקיים. צעצועיו של הילד – דובונים, מכוניות, שולחן פלסטיק אדום מותאם למידותיו – ממתינים לשובו. יבגני צובע את הבית לקראת שובו של הבן. תמונותיו של הילד ניבטות מכל מקום. בכולן נראה ילד שמח המחייך חיוך גדול. פה הוא משתכשך בחדווה בבריכה, שם הוא מוחזק בזרועות סבו החובש כיפה בצילומים.