זיקה משפחתית חברתית – סולברג למברגר

חשיפה: סולברג דן לפני שלושה שבועות בעתירה נגד למברגר , אמיר לוי | 19/12/2019 , מידה
שופט העליון שפסל את עצמו אתמול מלדון בעניין מינוי פרקליט המדינה בשל “זיקה משפחתית”, ישב רק לאחרונה בהרכב שדן בעתירה נגד למברגר

סולברג למברגר
שופט העליון נעם סולברג (מימין) ומשנה לפרקליט המדינה שלמה למברגר – בקשר משפחתי חברתי באותו אולם דיונים

אתמול בבוקר (רביעי) החליט (בג"ץ 8410/19) השופט נעם סולברג, ששימש כשופט התורן בבית המשפט העליון, לפסול את עצמו מדיון בעתירה שהגישה התנועה לאיכות השלטון נגד מינויה של אורלי בן ארי לממלאת מקום פרקליט המדינה, משום שהוא נמצא ב”זיקה חברתית ומשפחתית” עם שלמה למברגר, מי שנחשב למועמד המועדף לתפקיד. סולברג העביר את ההחלטה לשופט הבא בסדר התורנות, מני מזוז, שהוציא צו ביניים המעכב את מינוי בן ארי, ולמעשה מונע את כניסתה לתפקיד.

למרות זאת, רק כשלושה שבועות לפני כן דן השופט סולברג (בג"ץ 5693/19) (יחד עם ג’ורג’ קרא ויעל וילנר) בעתירה שהוגשה ישירות נגד שלמה למברגר, שי ניצן והיועמ”ש מנדלבליט, ופסק כי יש למחוק אותה. זאת הוא עשה מבלי שום הודעה ודיווח על ניגוד עניינים אפשרי בדיון שעניינו החלטותיו המקצועיות ושיקול דעתו של למברגר, שאיתו הוא עומד בקשרים “חברתיים-משפחתיים”, ועוד בנושא רגיש הנוגע לשופט אחר.

בעתירה פנתה הפעילה החברתית אורי נחמן בבקשה לבטל הודעה שנמסרה לה מטעם לשכתו של למברגר, על דחיית בקשתה לפתוח בחקירה פלילית נגד שופט מכהן. הרכב השופטים בראשות סולברג פסק בעד דחיית העתירה. לשאלת ‘מידה’ האם יידע את הצדדים בדבר אותה “זיקה חברתית ומשפחתית” בינו לבין למברגר, השיבו הבוקר במערכת המשפט בשלילה, בטענה כי “לא דומה עניין שבו מייצג עו”ד למברגר את המדינה, לעניין שבו על הפרק עניין אישי שלו, כמועמד לתפקיד ממלא מקום פרקליט המדינה”. בהקשר זה יש לציין כי סעיף 77א’ לחוק בתי המשפט אינו עורך הבחנה כזו וקובע כי: “שופט לא ישב בדין בידעו שמתקיים אחד מאלה: צד להליך, בא כוחו או עד מרכזי, הוא בן משפחה של השופט או שקיימת ביניהם קרבה ממשית אחרת”.

שאלות חמורות

בשיחה שערכנו עם העותרת נחמן היא סיפרה כי השופט סולברג לא הזכיר בשום שלב בדיון את הזיקה הקיימת בינו ובין למברגר. “הוא לא ציין דבר כזה, ובכלל לא הרחיב או נתן נימוקים להחלטה”. פרקליטה של נחמן, עו”ד דוד לוי, אמר ל’מידה’ כי “אם אכן סולברג נמצא בניגוד עניינים מול למברגר, נשקול לפעול לפסילת ההחלטה שנתן”.

כזכור, עו”ד שלמה למברגר, המשמש כמשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, היה המועמד המועדף על היועמ”ש מנדלבליט לתפקיד ממלא מקומו של שי ניצן הפורש, אך שר המשפטים אוחנה בחר לבסוף באורלי בן ארי שכעת מינויה מוקפא. ברשימת ניגודי העניינים האחרונה של שופטי העליון שפורסמה על ידי ‘דה מרקר’ בחודש מאי בשנה שעברה, לא ציין השופט סולברג שום מקרה בו הוא נמצא בניגוד עניינים עם אדם או גוף כלשהו. למעשה, סולברג היה השופט היחיד מבין כל שופטי בג”ץ הנוכחיים שלא ציין אפילו מקרה אחד של ניגוד עניינים. לבקשתנו לקבלת רשימת ניגוד העניינים המעודכנת של השופט סולברג השיבו בדוברות הרשות השופטת כי “אין רשימת מניעויות ולא הסדר ניגוד עניינים”.

עורך הדין זאב לב, מנהל תחום המחקר בתנועה למשילות ודמוקרטיה, אמר ל’מידה’ כי “תמוה בעיני מדוע בעתירה הנוגעת למינויה של אורלי בן ארי לתפקיד ממלאת מקום פרקליט המדינה, עתירה שלמברגר כלל אינו צד לה, בחר השופט סולברג לפסול עצמו מטעמים של “קרבה משפחתית”, בעוד שבעתירה בה למברגר הוא משיב לעתירה, גם אם שולי, כלל לא טרח כבוד השופט לעדכן את הצדדים בנוגע לאותה הקרבה”. לדברי עו”ד לב, “חשוב להבין כי עניינו של למברגר בתוצאות העתירה נגד מינויה של בן ארי הינו שולי ביותר, מאחר וגם אם תתקבל העתירה אין כל מחויבות לשר המשפטים למנות דווקא אותו או כל מועמד אחר מתוך השמות שנשמעו”.

השאלות העולות ממקרה זה חמורות. ראשית, הכיצד יכול להיות שסולברג דן בתיק המשליך ישירות על למברגר, מבלי להצהיר על ניגוד העניינים? הטענה שמדובר בעניין מקצועי ולא אישי איננה מתקבלת על הדעת, משום שכל ניגודי העניינים במהותם עניינם קשר אישי שעשוי להשליך על הקשר המקצועי. זהו תירוץ דחוק, שסולברג כשופט היה דוחה בכל תיק שהוא דן בו. שנית, מדוע לא עודכנה רשימת ניגודי העניינים של סולברג כמתחייב מכל עובד מדינה, ומשופט על אחת כמה וכמה, וכאשר מדובר בניגוד עניינים עם בכיר בפרקליטות, עוד יותר מכך? ושלישית, יש לשאול, האם יכול להיות שסולברג, כשופט שמרן, לא רצה לפסול את בן ארי מתוך הבנה שאין כאן עילה להתערבות בית המשפט, אך הבין שאם יפסול את עצמו, מני מזוז יעשה עבור למברגר, שאיתו כאמור עומד סולברג בקשר “חברתי-משפחתי”, את העבודה?

Document-page-001Document-page-002Document-page-007אמיר לוי - מידה

 

תלונה לנציב הביקורת נגד שי ניצן: “התנהלות בלתי-חוקית ופגם אתי חמור”

תלונה לנציב הביקורת נגד שי ניצן: “התנהלות בלתי-חוקית ופגם אתי חמור” , אמיר לוי | 17/11/2019 , מידה

בעקבות חשיפת המכתב ששלח ניצן לשופטים, התנועה למשילות דורשת לפתוח בבדיקת הקשרים בין אנשי הפרקליטות למערכת המשפט: “חציית קו אדום”

התנועה למשילות ודמוקרטיה שלחה הבוקר (ראשון) מכתב לנציב התלונות על נציגי המדינה בערכאות, השופט דוד רוזן, בבקשה לבחון את התנהלותו של פרקליט המדינה שי ניצן, ובעקבות פרסום המכתב ששלח לשופטים מכהנים ובכירים בפרקליטות לשעבר ובו ביקש מהם להתגייס להגנת מערכת המשפט.

על פי מכתב התלונה, פנייתו של ניצן לשופטים מהווה פגיעה באמון הציבור ההולך ופוחת בימים אלה, וכמו כן מדובר ב”עבירה חמורה על החוק” ה”פוגעת בתדמיתו של שירות המדינה”. בנוסף נטען במכתב כי מעבר ל”התנהלות הבלתי-חוקית הברורה” שבעצם הפניה לשופטים מכהנים בנוגע להליכים משפטיים מתנהלים, יש לבחון גם “האם לא נפל פגם אתי חמור” בעובדה שפרקליט המדינה נמצא בקשר ישיר עם שופטים מכהנים לצורך העברת מסרים ועדכונים, וכנראה שלא בפעם הראשונה.

פניות דומות נשלחו גם לנציב שירות המדינה פרופ’ דניאל הרשקוביץ, למנכ”לית משרד המשפטים סיגל יעקבי וליועמ”ש מנדלבליט, אשר במכתב הממוען אליו נכתב כי: “אין מנוס מלפתוח בבדיקה מערכתית של קשרי הפרקליטות עם שופטים מכהנים וסנגורים”, וזאת באמצעות “צוות בדיקה חיצוני למערכת שיוכל לבחון באופן בלתי משוחד את מהות מערכת היחסים והשלכותיה על תיקים שונים” וימליץ על “דרכי ההתנהלות עתידיות”.

בתנועה למשילות ודמוקרטיה אמרו הערב בשיחה עם ‘מידה’ כי “כאשר פרקליט המדינה מערב שופטים בתיקים שהם עשויים לדון בהם ומבקש לגייס אותם לשיח הציבורי שהוא יוזם, זו חציית קו אדום. עושה רושם כי מה שהגדיר שי ניצן כ”תקלה” נעשה בצורה עקבית בלי שאף אחד מהגורמים הצביע על הבעייתיות שבדבר. ולכן נכון ששר המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה יבחנו לעומק את הקשרים הללו שהתקיימו בעבר ויבהירו את המובן מאליו ביחס לעתיד”.
מכתב לשופטים מכהנים

כזכור, ביום שישי האחרון חשף קלמן ליבסקינד ב’מעריב’ הודעת דואר אלקטרוני ששלח פרקליט המדינה שי ניצן לבכירים במערכת המשפט, ובה עדכן אותם על סוגיות בהן נמצאת הפרקליטות תחת ביקורת בתקופה האחרונה, בעיקר בהקשר של תיקי ראש הממשלה, וביקש מהם להתגייס לטובת הפרקליטות ואנשיה בראיונות בתקשורת. ניצן אף צירף מסמכים וקישורים לחומרים משפטיים שעשויים לדעתו סייע להם בכך.

בין המכותבים היו שופט בית המשפט העליון עוזי פוגלמן וכן כמה שופטים בבית המשפט המחוזי, בהם גם מי שעשויים לעסוק בהמשך בתיקי ראש הממשלה אם יוגש נגדו כתב אישום. מכותבת נוספת הייתה נשיאת העליון לשעבר דורית בייניש, שיום לאחר קבלת המכתב תקפה במילים קשות את שר המשפטים אמיר אוחנה בעקבות ביקורתו על התנהלות הפרקליטות.

חשיפה:
כזה דבר עוד לא ראיתם.
אתמול – פרקליט המדינה, שי ניצן, מגייס את אנשיו (ביניהם שופטים מכהנים!) לטובת התמודדות תקשורתית עם מבקרי הפרקליטות.
היום – המכותבת הקרויה נשיאת ביהמ"ש העליון לשעבר, דורית בייניש, מבצעת.
שלטון החוק. pic.twitter.com/lRuEHMAMcH

— קלמן ליבסקינד (@KalmanLiebskind) November 14, 2019

במסמך המדובר כתב שי ניצן על פגישה שקיים ביום ראשון קיימתי פגישה “עם כמה מנהלים לשעבר”, ובה התייעץ עימם “בנושא המתקפות התקשורתיות על הפרקליטות, שרבו לצערנו לאחרונה, תוך שביקשתי מכל מי שמוכן להסכים לכך להופיע בתקשורת כאשר עולה הנושא”. עוד הוסיף ניצן כי “בהמשך להצעות שעלו בישיבה, בכוונתנו להעביר אליכם מידע רלוונטי בזמן אמת, הרלוונטי לדיון הציבורי על הפרקליטות. עשינו זאת בעבר מעת לעת, אך בכוונתנו לעשות זאת בתדירות גבוהה יותר”. למכתב צורפו כמה מסמכים, בהם החלטת היועמ”ש בעניין רות דוד ומכתב מאת היועמ”ש הדוחה את בקשת פרקליטי נתניהו לפתוח בחקירת ההדלפות מתיקי החקירה.

בעקבות הסערה שהתעוררה, פנתה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות לניצן וביקשה ממנו ש”לא לפנות לשופטים מכהנים בנוגע למאבק במתקפות על הפרקליטות”. בהודעה שפרסמה דוברות הרשות השופטת נכתב כי ניצן טען כי “מדובר בתקלה והשופטים המכהנים יוסרו מרשימת התפוצה”.

מצורפים:
מכתב תלונה נגד שי ניצן – התנועה למשילות ודמוקרטיה לנציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות – 17.11.2019
המכתב ששלח שי ניצן לשופטים מכהנים ומנהלים בדימוס בפרקליטות המדינה.

Document-page-001

Document-page-002

ת6