"איימו עלייך ברצח במרשתת? תמתיני שנתיים, אולי הפרקליטות תחקור לשון הרע"

לקרוא את פסק דין בג"צ 7545-19 ולא להאמין. איומים לרצח באמירות זוועה במרשתת נגד אזרחית מינואר 2019 לא נחקרו עדיין, ופרקליטות המדינה שלחה התיק חזרה למשטרה לבדוק האם יש מקום לחקור אולי "לשון הרע".

ומה תגובת שופטי בג"צ ניל הנדל, אלכס שטיין ודוד מינץ?
דין העתירה להידחות על הסף אף מבלי להידרש לתגובת הפרקליטות… שעה שטרם התקבלה החלטה סופית בדבר גורלה של התלונה העומדת במרכזה של העתירה, אין כל מקום להידרש לטענות בעניינה".

המוסר הכפול של שופטי בג"צ
יצוין כי על חשד לפרסומים מעליבים קלים מאלו עשרות מונים (ללא איומים כלשהם) נגד שופטים ועובדות סוציאליות, הושיבו שופטי העליון את העיתונאית לורי שם טוב שנתיים וחודשיים במעצר מאחורי סורג ובריח.

מצורפים:
– תמונות שופטי בג"צ (מימין לשמאל) אלכס שטיין, ניל הנדל ודוד מינץ.
– פסק דין בג"צ 7475-19 מיום 13.11.2019.
– דוגמאות לאיומים ברצח והטרדות מיניות נגד המתלוננת במרשתת מינואר 2019.

יחס שופטי בגץ לאיומים ברצח על אזרח במרשתת

Document-page-001Document-page-002איומיםת1

 

זה כן זה לא

מה האג'נדה של בית המשפט העליון בעניין פרסומים פוגעניים במרשתת?

תלוי מי החשוד ומי הנפגע. אם החשוד הוא עיתונאי מבקר מערכת המשפט והנפגעים הם שופטים ועובדות סוציאליות, אזי כל פרסום מעליב יגרור מעצר עד תום ההליכים. כך ניתן לראות מהחלטת שופט בית המשפט העליון דוד מינץ שהאריך מעצרה של העיתונאית לורי שם טוב בחמשה חודשים בפעם החמישית על העלבת עובדי ציבור. (בש"פ 1394/19 מה- 04.03.2019).

אם הנפגע הוא עיתונאי מבקר מערכת המשפט על ריבוי פרסומים איומים ברצח עקב הדלפות מכפישות של פרקליטות המדינה, אזי אפשר להמתין שנתיים להחלטת הפרקליטות אם לחקור ואז אולי לחקור על לשון הרע. (בג"צ 7475/19 מה- 13.11.2019 , שופטים: דוד מינץ, אלכס שטיין וניל הנדל).

דוד מינץ - זה כן זה לא
שופט בית המשפט העליון דוד מינץ: כן למעצר עד תום ההליכים על העלבת שופטים ועובדות סוציאליות, לא להורות על חקירה איומים ברצח לאזרח.

שירות המבחן

בעת חיפוש פסיקה באתר בית משפט עליון, נתקלה לורי שם טוב נאשמת בפרשת הבלוגרים בהחלטה של השופט אלכס שטיין מיום 11/8/19 בש"פ 2847/19, בעניין בקשה שהגיש שירות המבחן ל"ביטול צו פיקוח מעצר". ההחלטה מופיעה כ"פלוני נ' מדינת ישראל", ורק כשנכנסים לתוך ההחלטה, שמה של שם טוב מופיע, כך ששם טוב באקראי, ראתה את ההחלטה.
מתברר שקצינת המבחן הגישה בקשה ל"ביטול צו פיקוח מעצר" מבלי לשלוח הבקשה לשם טוב. השופט שטיין קבע החלטה כי על שם טוב להתייחס לבקשה שכלל לא הגיעה לידיה.
זאת ועוד, חוק יסוד השפיטה קובע כי בית המשפט העליון ידון בערעורים על פסקי דין ועל החלטות אחרות של בתי המשפט המחוזיים, לפיכך לא ברור מדוע שלחה קצינת מבחן הבקשה לבית המשפט העליון המטפל בערעורים בלבד, ולא לבית המשפט המחוזי על פי חוק.

מצורפת החלטת השופט שטיין בש"פ 2847-19 מה- 11.08.2019 – בקשה מטעם שירות המבחן למבוגרים לביטול צו פיקוח מעצר.

Document-page-001