המלצה: השופטת שרון לארי-בבלי תספוג נזיפה חמורה בשל ההתבטאויות כלפי ברלנד

המלצה: השופטת שרון לארי-בבלי תספוג נזיפה חמורה בשל ההתבטאויות כלפי ברלנד , איתמר לוין, News1 , 20.04.2020

נציב התלונות על שופטים מותח ביקורת חריפה על שופטת השלום הירושלמית, אשר הציעה "שייקח מנטוס" בהתייחסה למצב בריאותו של ברלנד ואמרה "הוא לא פרגית בת 17" 

לצפייה / הורדת תמצית החלטת נציבות תלונות הציבור על שופטים על השופטת שרון לארי בבלי בעניין מעצרו של הרב אליעזר ברלנד – 14.04.2020 – 35/20 – הקלק כאן

נציב תלונות הציבור על שופטים, שופט העליון בדימוס אורי שהם, ממליץ לנזוף בצורה חמורה בשופטת השלום הירושלמית שרון לארי-בבלי, על דברים שאמרה בעת דיון בהארכת מעצרו של "הרב" אלעזר ברלנד.

ברלנד מואשם במרמת מיליונים כלפי חסידיו, כאשר לטענת המדינה הוא דרש וקיבל מהם סכומים גבוהים תמורת "ברכות" להחלמה ממחלות קשות, לשחרור מן הכלא ואף להחייאת מתים. בכתב האישום נגדו נאמר כי באחד מן המקרים הוא העניק לפונים אליו מה שהתחזה להיות תרופות פלא, בעוד שבפועל היו אלו סוכריות "מנטוס".

בעת דיון בהארכת המעצר בחודש מארס, פירט הסניגור, עו"ד עמית חדד, את הבעיות הרפואיות מהן סובל ברלנד בן ה-82. לארי-בבלי הגיבה: "הבנתי שהוא לא פרגית בת 17" ו"שייקח מנטוס". הדברים נאמרו כאשר באולם נכחו עיתונאים רבים. לארי-בבלי לא הכחישה, ולדברי שהם – הביעה צער רב על האמירה בנוגע ל"מנטוס" והודתה שאמירת ה"פרגית" היוותה ניסוח רע; היא התנצלה על הדברים.

שהם אומר: "על שופט להקפיד על התבטאויותיו, לא כל שכן כאשר מתברר בפניו עניין הזוכה לסיקור תקשורתי נרחב, שבו קיים הד משמעותי לכל התבטאות של השופט. על השופט, כך מורים לנו כללי האתיקה, להדר לא רק בכבודם של בעלי הדין המתדיינים בפניו, אלא בכבודו של כל אדם, ומצופה היה מבית המשפט כי יברור את מילותיו ושלא ישתמש בביטויים בלתי ראויים, דבר שלא נעשה, למרבה הצער, על-ידי השופטת.

"אין צריך לומר, כי אמירות מסוג זה מעלות חשש של ממש לפגיעה באובייקטיביות ובניטראליות המתחייבת מבית המשפט, וזאת אפילו מדובר בהתבטאויות אשר לא פגעו בהתנהלות התקינה של הדיון לגופו של עניין, ואף אם בית המשפט פעל על-פי סדרי הדין הנהוגים. התבטאויותיה של השופטת פגעו לא רק בדימוייה של השופטת כגורם אובייקטיבי וחסר פניות, אלא במערכת המשפטית כולה, דבר שאין לעבור עליו לסדר היום".

שהם מצביע על מעשה תמוה נוסף, כלשונו, של לארי-בבלי: היא צילמה מפתח לשכתה את האולם את צלמי התקשורת שנכחו באולם, לפני שברלנד הוכנס אליו. לא היה בפיה הסבר מדוע ביצעה צילום זה. בשל התבטאויותיה של לארי-בבלי, ממליץ כאמור שהם בפני הנשיאה אסתר חיות לזמן אותה ולנזוף בה נזיפה חמורה, אשר תירשם בתיקה האישי.

Document-page-001Document-page-002Document-page-003

בבלי

אלעד טל שופט בית משפט השלום נצרת האריך מעצר בהליך פגום

שופט האריך מעצר בהליך פגום  , איתמר לוין , News1 , 13.10.2019

אלעד טל, מבית משפט השלום בנצרת, האריך את מעצרו של חשוד שלא בנוכחותו ומבלי לעיין בחומר החקירה. ביקורת גם על המשטרה, שהביאה את החשוד לבית המשפט סמוך לכניסת השבת.

שופט בית משפט השלום בנצרת, אלעד טל, פעל בצורה בלתי תקינה כאשר האריך את מעצרו של חשוד בהעדרו ובלא שעיין בחומר החקירה. כך קובע (11.10.19) שופט בית המשפט העליון, יצחק עמית.

לצפייה / הורדת החלטת שופט בית המשפט העליון יצחק עמית בש"פ 6733/19 – הקלק כאן

עודאי חבשי נעצר באותו יום בשעה 1:30 בבוקר, כאשר ברשותו סמים ולטענת המשטרה אף נהג בזמן פסילה. הדיון בפני טל התקיים באותו יום בשעה 15:42, וטל הכתיב לפרוטוקול: "על-פי נהלי בית המשפט לא ניתן לשמוע בקשות מעצר לעניין הארכת מעצר לאחר שעה זו, כשעתיים לפני כניסת השבת". לפיכך, הורה טל להאריך את מעצרו של חבשי עד לקיום הדיון במוצאי שבת בשעה 20:00. מן הפרוטוקול עולה, כי חבשי לא נכח בדיון.

שופט בית המשפט המחוזי בנצרת, חנא סבאג, דחה את ערעורו של חבשי באומרו: "בהתחשב בעובדה שלא ניתן לקיים דיון עם כניסת השבת והעובדה כי הדיון בבקשה נקבע בבית המשפט השלום עם צאת השבת, הרי הערר שבפני הפך לערר תיאורטי בלבד". חבשי ביקש לערער לבית המשפט העליון והתיק הגיע בליל שבת בשעה 22:30 לעמית.

עמית דחה את הבקשה, באומרו שאין הצדקה לדיון בגלגול שלישי. עוד אמר, כי מאחר ש-טל ממילא קבע דיון למוצ"ש, אין טעם לקיים דיון בבית המשפט העליון בשבת – כי לכל היותר הוא יורה לקיים את הדיון לגופו בבית משפט השלום, שכאמור קבע דיון. לצד זאת אומר עמית:

"לא אכחד כי ככל שהחלטת המעצר ניתנה על-ידי בית משפט השלום שלא בנוכחותו של המבקש, כפי שנטען על-ידי המבקש (וכך עולה לכאורה מהפרוטוקול) ומבלי שעיין בחומר החקירה, הרי שמדובר בהליך לא תקין. מה עוד, שהמעצר בוצע בשעה 01:30 בלילה, כך שהיה למשטרה סיפק להביא את העצור לבית המשפט הרבה לפני כניסת השבת".

בצעד יוצא דופן, הורה עמית למזכירות להעביר את החלטתו לנשיא בתי משפט השלום במחוז הצפון, דורון פורת, ולנשיא בית המשפט המחוזי בנצרת, אברהם אברהם.

19067330.E04-page-00219067330.E04-page-001אלעד טל

הפרקטיקה של מייצגי המדינה בערכאות – דוגמא מתחום התעבורה

הפרקטיקה של מייצגי המדינה בערכאות, מצד אחד לנצח במשפט בכל מחיר (המטרה מקדשת את האמצעים), ומצד שני "ראש קטן" והתעלמות בכל העובדות והראיות שאינם מקדמים את המטרה, תוך פגיעה חמורה בזכויות חוקתיות של האזרח.

שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, רענן בן-יוסף: התובעת המשטרתית רימתה את הנאשם, איתמר לוין, News1 , 03.02.2020

 תת"ע 8379-07-19 מדינת ישראל נ יקיר אלמלך – ביהמש שלום לתעבורה פרוטוקול ופסק דין

 עפ"ת 20513-01-20 יקיר אלמלך על ידי יהונתן רבינוביץ נגד מדי – ביהמש מחוזי תל אביב פרוטוקול ופסק דין

המשטרה רשמה עשרות דוחות על אי-ציות לתמרור עצור ליד קניון הזהב בראשון לציון – עד שהתברר שהוא הוצב בידי גורם פרטי נהג שביקש להישפט קיבל הצעה להסדר טיעון, למרות שהתובעת ידעה שהוא טוען שהתמרור בלתי חוקי בן-יוסף אומר שבכך היא רימתה את הנאשם, ומכנה את התנהגות המדינה "פושעת"

▪ ▪ ▪
המשטרה רשמה עשרות דוחות לנהגים על בסיס תמרור בלתי חוקי, שהוצב בידי גורם פרטי. כאשר אחד הנהגים הציג טענה זו בפני התובעת המשטרתית, היא רימתה אותו כאשר הציעה לו הסדר טיעון בו יודה בעבירה חמורה פחות. כך התברר (יום ב', 3.2.20) בדיון בפני שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, רענן בן-יוסף.

יקיר אלימלך נקנס ב-250 שקל על אי-ציות לתמרור "עצור" ביציאה מחניון קניון הזהב בראשון לציון, ומימש את זכותו להישפט. בדיון שהתקיים ב-22.10.19 בפני שופט התעבורה ישראל ויטלסון טען סניגורו, עו"ד יהונתן רבינוביץ, כי מדובר בתמרור בלתי חוקי. ויטלסון דחה את הדיון כדי לאפשר לזמן לעדות את ודים קוזלוב, מהנדס תנועה בעיריית ראשון לציון. ב-3.12.19 העיד קוזלוב, כי מדובר בשלט שהציב על דעת עצמו קבלן הפועל בקניון הזהב. לאור זאת, המשטרה חזרה בה מכתב האישום ואלימלך זוכה.

ויטלסון דחה את בקשתו של אלימלך לפסוק לו הוצאות, ועל כך הוגש הערעור למחוזי. תוך כדי הדיון, מתח בן-יוסף ביקורת קשה על המשטרה – הן בשל רישום הדוחות והן בשל התנהגות התובעים מטעמה. הדברים לא נרשמו בפרוטוקול, אך תועדו בכתב בזמן אמת בידי News1. בן-יוסף לא נקב בשמה של התובעת אליה התייחס. עיון בתיק שהתנהל בפני ויטלסון מעלה, כי שתי תובעות הופיעו בו מטעם המשטרה: עו"ד אלינה פינצי בדיון בספטמבר שעבר, בו לא טען אלימלך שהתמרור בלתי חוקי, ועו"ד רחל בשארי בדיון בו הועלתה טענה זו. בתיק אין תיעוד להצעה להסדר טיעון, ולכן לא ניתן לקבוע בוודאות מיהי התובעת אליה כוונו הדברים.

בן-יוסף אמר לנציג המדינה, עו"ד תום קובצ'י: "כשסניגור אומר שהתמרור לא תקין, אתם יכולים ללכת למשרד ושים רגליים על השולחן? מה פתאום. לכו תבדקו אם הוא חוקי". בן-יוסף המשיך: "זו פשוט שערורייה. בא הנאשם ואומר לתובעת שהוא לא מודה, היא לא צריכה לבדוק את העניין? ובוודאי כשבא הסניגור ואומר שהתמרור לא חוקי – היא לא מרימה טלפון? כשהיא מנסה להגיע להסדר טיעון, היא מרמה אותו. למה היא לא אומרת לו [שהתמרור בלתי חוקי]? רשמו למישהו דוח על תמרור לא חוקי, ואתם לא בדקתם את זה? "

"ברגע שהנאשם אומר לתובעת שהתמרור לא חוקי והיא מחכה להוכחות לבדוק את זה, זו רשלנות חמורה. זה יותר קיצוני מאשר [אי בדיקת טענת] אליבי. חזקת התקינות אינה פוטרת את התביעה, כאשר מראים לה שיש בעיה בתקינות, מלבדוק את הטענה. אי-אפשר לשלוח שוטרים לאכוף תמרור חדש בלי לבדוק אם הוא חוקי. והתובע לא יבדוק? הוא ילך 'עלא באב אללה' ככה להוכחות?".

קובצ'י טען, כי מדובר בנטל כבד מדי על התביעה, וכי על הנאשם להוכיח את חוסר חוקיות התמרור. בן-יוסף הגיב: "קשקוש. לא נכון. הטענה הזאת נשמעת פעם בשנה בבית המשפט, כי זה כל הזמן אותם תמרורים. כאן זה תמרור חדש, כי זה חניון חדש". הוא הוסיף: "אם המדינה לא בודקת כשיש בפניה טענה שהתמרור בלתי חוקי – היא פושעת. פושעת. ועל זה יש הוצאות".

בקבלו חלקית את הערעור בנושא פסיקת ההוצאות, כותב בן-יוסף: "בטרם ישיבת המענה בנוכחות סניגור, הודיע הסניגור במפורש שהוא עומד לתקוף בהליך ההוכחות את חוקיותו של התמרור. בשלב זה לפחות חובתה של המדינה הייתה לבחון את הדברים. נכון, שוב הנני אומר, שנטל הראיה על ההגנה להוכיח שהתמרור אינו תקין, אך חובתה של המדינה ואי-אפשר לומר אחרת משנטענת הטענה בפניה לעשות בדיקה של העניין. למדינה מדובר בבדיקה פשוטה, קלה, אולי די בהרמת טלפון למחלקת התמרור של העירייה הנדונה כדי לבדוק את העניין".

בן-יוסף קובע, כי אלימלך זכאי לפיצוי משום שלא היה יסוד לאישום נגדו. הוא אומר: "באומרי לעיל שעסקינן במקרה שבו חלה גם העילה הראשונה של אין יסוד לאשמה, אינני מישיר מבטי אל רגע רישום הדוח על-ידי השוטר. במקרה זה משנתברר שמדובר בדיעבד, בגלל רשלנות חמורה של התביעה, בתמרור שהוצב שלא כדין – בוודאי שאין יסוד לאשמה. איך אפשר לומר שיש יסוד לאשמה, בעבירה שלא באה לעולם משום שהתמרור הוצב שלא כדין". הוא קבע, כי אלימלך יקבל מהמדינה 3,489 שקל – הסכום המירבי הקבוע בתקנות – ולא את הסכום ששילם בפועל לרבינוביץ (5,635 שקל).

בשולי פסק הדין מוסיף בן-יוסף: "לא ניתן להשאיר את המצב על-כנו. במשך 2 תקופה עד מועד הסרתו של התמרור רשמו השוטרים שהעידו בבית משפט קמא דוחות לנהגים על-פי תמרור העצור הזה שהוצב שלא כדין. הנחה סבירה היא ששוטרים נוספים רשמו דוחות בשל עבירה, לא-עבירה זאת. משכך, השארת המצב שבו אזרחים ותושבים במדינת ישראל ואחרים קיבלו דוחות על עבירה שלא ביצעו שברור שכך, על-פי הסכמתה של משטרת ישראל, היא בלתי-מתקבלת על הדעת.

"הנני מורה שהמדינה תודיע לבית המשפט תוך 30 יום מה נעשה, ואם לא נעשה מה ייעשה ועד מתי, כדי לתקן את עיוות הדין שנגרם לכל אלה שקיבלו דוחות, כלומר שילמו קנסות בשיעור של 250 שקל כל אחד וחויבו בארבע נקודות על-פי שיטת הניקוד".

התובעת המשטרתית רימתה את הנאשם

הערוץ החשאי של שי ניצן לשופטים

עוזי פוגלמןבעקבות חשיפת דף המסרים של פרקליט המדינה – הערוץ החשאי של ניצן לשופטים , איתמר לוין , news1 , 15.11.2019

שופט העליון עוזי פוגלמן והשופטים המחוזיים אלי אברבנאל, חיה זנדברג ואירית קלמן-ברום היו עד הבוקר ברשימת הדיוור של שי ניצן – שנהנה מערוץ ישיר אליהם. מי יודע מה עוד עבר שם ניצן, השקרן הכרוני, מתעלם מהרבה מאוד קביעות שמתחו ביקורת קשה על הפרקליטות – ויוצר את הרושם כאילו הבעיה היחידה שלה היא תיקי נתניהו.

פרקליט המדינה שי ניצן ביקש השבוע מבג"ץ ארכה של שלושה שבועות כדי להגיש את עיקרי הטיעון בבקשה מסוימת לדיון נוסף, בנימוק שהוא עמוס מאוד. ניצן גם ביטל את השתתפותו בכנס של אוניברסיטת חיפה ולשכת עורכי הדין. כולנו יודעים במה הוא ובכירי הפרקליטות כה עסוקים: תיקי בנימין נתניהו. וזה בסדר גמור.

דא עקא, שממש באותם ימים היה לניצן זמן למשהו אחר: "פגישה עם כמה מנהלים לשעבר" ב-10 בנובמבר. ובשבוע הבא, ב-21 בחודש, הוא יהיה ב"כנס בכירי הפרקליטות לדורותיה". מה שמלמד הרבה על סדרי העדיפויות שלו.

ניצן הוא כידוע שקרן חסר מעצורים, אך חצי אמת הרי גרועה יותר מאשר שקר. ובכן, ניצן עובר גם את הרף הזה. הוא אינו מצרף שורה ארוכה של מסמכים פומביים אחרים, המלמדים על כשלים חמורים של הפרקליטות בכל הדרגים ובכל הנושאים

מה שניצן אינו אומר

מפגש המנהלים-לשעבר הוליד את דף המסרים שחשף אמש (14.11.19) קלמן ליבסקינד: דוא"ל ששלח ניצן ל-74 בכירים בפרקליטות, ובו בקשה להגן עליה בתקשורת, קישורים שיסייעו להם ואנשי קשר שיעמדו לרשותם. מתברר גם, שלא מדובר במשהו חדש: "בכוונתנו להעביר אליכם מידע רלוונטי בזמן אמת, הרלוונטי לדיון הציבורי על הפרקליטות. עשינו זאת בעבר מעת לעת, אף בכוונתנו לעשות זאת בתדירות גבוהה יותר".

ניצן צירף למכתבו את החלטת היועץ המשפטי לסגור את התיק נגד רות דוד בנוגע למעשיה כאשר הייתה פרקליטת מחוז תל אביב, פסק דין של בג"ץ שדחה עתירה נגד החלטה זו, דחיית הדרישה לפתוח בחקירה נגד ליאת בן-ארי, דחיית דרישתו של נתניהו לחקור את ההדלפות מהתיקים נגדו ונאום של ניצן עצמו מתחילת החודש.

ניצן הוא כידוע שקרן חסר מעצורים, אך חצי אמת הרי גרועה יותר מאשר שקר. ובכן, ניצן עובר גם את הרף הזה. הוא אינו מצרף שורה ארוכה של מסמכים פומביים אחרים, המלמדים על כשלים חמורים של הפרקליטות בכל הדרגים ובכל הנושאים. ואנחנו מדברים על פסקי דין ועל החלטות של נציב הביקורת, דוד רוזן – לא על אמירות פופוליסטיות של אמיר אוחנה או על מקהלת נתניהו. ניצן מנסה ליצור את הרושם כאילו הבעיה של הפרקליטות מתחילה ונגמרת בתיקי נתניהו. האמת, כפי שנראה מיד, שונה בתכלית.

כל ליטיגטור ראוי לשמו יודע, כי אל לו להתעלם מן הבעיות שבטיעונו; להפך: הוא יעשה רושם טוב יותר אם יציף אותן מיוזמתו ויתמודד איתן. אבל מאחר שניצן לא הופיע מזה שנים רבות בבית המשפט, וגם בעבר זה לא היה עיסוקו העיקרי, הוא כנראה שכח כלל זה. או שהוא פשוט נוהג כדרכו: מתייחס אל האמת כפלסטלינה, אותה בכוחו לעצב כראות עיניו.

התערבות חסרת תקדים

אבל אנחנו לא ניתן לדברים להיעלם, משום שאמון הציבור מתחיל מלמטה, באירועי היום-יום. הישראלי המצוי מגבש את דעתו על המשטרה, הפרקליטות ובית המשפט לא לפי התיקים הציבוריים הגדולים, אלא לפי החוויה האישית הנקודתית שלו. דוח המהירות שקיבל מעניין אותו הרבה יותר מאשר הלחצים על ניר חפץ, תובע גס רוח מפריע לו הרבה יותר מאשר פרקליט מדינה שקרן, ופסק הדין בבית המשפט לתביעות קטנות משפיע עליו הרבה יותר מאשר הכרעה חוקתית בבית המשפט העליון.

לכן, אם לניצן באמת היה אכפת מתדמיתה של הפרקליטות, הוא היה מנער אותה מבפנים. אך זה הרבה יותר מכפי שניתן לצפות ממנו; לדרוש משקרן להעניש שקרנים, זה כמו לדרוש מאלכוהוליסט לפוצץ מזקקה. הנה רשימה של האמירות העיקריות שפרסמנו בנוגע לפרקליטות בששת החודשים האחרונים – ושוב: זהו היבול של חצי שנה בלבד.

דוד רוזן: כשלים חמורים בטיפולה של הפרקליטות בתלונות על אלימות פיזית ומילולית מצידו של אחיו של איש ציבור חרדי ידוע מאזור ירושלים.

סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, יורם נועם: הפרקליטות לא הפיקה לקחים מהתקלות החמורות בעטיין הועמד לדין אדם על רצח בת-זוגו, וזוכה לאחר 4.5 שנות מעצר.

שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, שרה דותן: מח"ש (השייכת לפרקליטות) פעלה לטייח תלונה נגד שוטרים, במקום לחתור למיצוי האמת עם מי שלכאורה עברו על החוק.

שופטי בית המשפט העליון, עופר גרוסקופף וג'ורג' קרא: טעויות קשות של היועץ אביחי מנדלבליט, של ניצן ושל מח"ש כאשר סגרו תיק נגד שוטר שירה למוות בערבי. בג"ץ הורה, לראשונה בתולדות המדינה, להעמיד לדין לאחר שתיק נסגר בנימוק של העדר אשמה.

הפרקליטות נקטה באכיפה בררנית פסולה, כאשר העמידה לדין פעיל ימין קיצוני על הסתה – ולא עשתה דבר מול אמירות קשות של ח"כ עופר כסיף ועובדת בכירה במשרד החינוך. הפרקליטות טרם החליטה בתלונה על הסתה לאלימות שהוגשה ב-2015 נגד כסיף, ולא עשתה דבר בעקבות ראיון השנה בו הביע תמיכה ברצח חיילים

תפרו תיק לסניגור

דוח הפרקליטות לשנת 2018: מספר התיקים הממתינים להכרעה למעלה משנתיים זינק אשתקד ב-57% והגיע ל-222.

שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, בני שגיא: הפרקליטות השתתפה בפגיעה חמורה בזכויותיו של אחד הנאשמים בתיק בנימין בן-אליעזר, כאשר אישרה למשטרה לחקור אותו כעד למרות קיומן של ראיות לכאורה נגדו – ורק לאחר שמסר גרסה, הודיעה לו שהוא חשוד. בבית המשפט המשיכה הפרקליטות לטעון שלא נפל פגם בהתנהגותה.

דוד רוזן: המשטרה והפרקליטות תפרו תיק לסניגור שייצג חשודים בתיק רצח, וכך מנעו מלקוחותיו ייצוג משפטי במשך עשרה ימים בעיצומה של החקירה נגדם. התיק נגדו נסגר בסופו של דבר בנימוק של העדר אשמה.

שופט בית המשפט העליון, ניל הנדל: פרקליטות המדינה הציגה לבית המשפט הנחיה של היועץ המשפטי לממשלה בנוגע למעצרים, אך טענה שעולה ממנה מסקנה הפוכה מזו הכתובה בה. הפרקליטות ניסתה להביא למצב בו מעצרים יוארכו מעבר לקבוע בחוק.

דוד רוזן: ראש מח"ש, קרן בר-מנחם, התעלמה מקביעה קודמת של נציב הביקורת וניסתה לפעול בניגוד אליה.

סגנית נשיא בית המשפט למשפחה בחיפה, אלה מירז: פרקליטה מפרקליטות מחוז חיפה ניסתה להטעות את בית המשפט בדיון בבקשתו של קשיש לשנות את תאריך הולדתו, על-ידי הגשת מסמך מטעה.

השופט ניל הנדל: המשטרה ופרקליטות המדינה דיווחו לבית המשפט העליון, כאילו אדם נדון למאסר עולם על רצח – למרות שהדבר לא היה ולא נברא. מאוחר יותר התברר, כי רוזן התריע שנתיים קודם לכן על ליקויים ברישום הפלילי – ודבר לא נעשה.

שופט בית משפט השלום בפתח תקוה, עודד מורנו: הפרקליטות נקטה באכיפה בררנית פסולה, כאשר העמידה לדין פעיל ימין קיצוני על הסתה – ולא עשתה דבר מול אמירות קשות של ח"כ עופר כסיף ועובדת בכירה במשרד החינוך. הפרקליטות טרם החליטה בתלונה על הסתה לאלימות שהוגשה ב-2015 נגד כסיף, ולא עשתה דבר בעקבות ראיון השנה בו הביע תמיכה ברצח חיילים.

דוד רוזן: הפרקליטות העבירה לבית המשפט "מידעים מודיעיניים" בעניינו של העבריין זאב רוזנשטיין, בלא כל בדיקה האם יש בהם ממש – ועל בסיס זאת הצליחה למנוע ממנו יציאה לחופשות מזה 15 שנה.

שופט בית המשפט העליון, עוזי פוגלמן: הפרקליטות פוגעת בזכויות נאשמים במגה-תיקים, כאשר היא אינה מעבירה אליהם במועד את חומרי החקירה. קיימים מקרים רבים כאלה וניתן למנוע לפחות את חלקם.

לפרקליט המדינה יש ערוץ ישיר, הנעלם מעיני הציבור, אל ארבעה שופטים, כולל אחד בבית המשפט העליון. אנחנו לא יודעים מה עוד עבר בערוץ הזה, אבל ברור מדבריו של ניצן עצמו, שהשופטים קיבלו מידע שהיה נוח לפרקליטות שיקבלו

לחשוף את ההתכתבויות

מה שעוד יותר חמור מדף המסרים ומהתכנים שהושמטו ממנו, הוא עצם קיומה של רשימת הדיוור הזאת. ברור לחלוטין שהיא לא נוצרה רק לצורך הדוא"ל השבוע. הראשונה ברשימה היא אביה אלף, אשר טיפלה בתיק אביגדור ליברמן ופרסמה ספר חושפני וביקורתי – כנראה חסר תקדים – נגד ההחלטה לסגור את התיק; היא לא האדם שייצא להגנת הפרקליטות. היא כוללת את ערן שנדר, שהיה ראש מח"ש וגם לו יש ביקורת לא מעטה על המערכת. חוץ מזה, ניצן עצמו הרי אומר בפירוש, כפי שכבר ציטטנו, שהמכותבים קיבלו בעבר מידע "מעת לעת".

עוד הערה על הרשימה: היא כוללת את שוקי למברגר, לשעבר פרקליט מחוז דרום, שאחיו מומי למברגר הוא המשנה לפרקליט המדינה והמועמד המוביל לתפקיד אחרי ניצן. האם ניצן מצפה מאחיו של בכיר להגן על הבוס של אותו בכיר ועל מקום עבודתו? וברשימה נמצאת גם טליה ששון – אשת השמאל הקיצוני, אם "דוח המאחזים" הידוע לשמצה ובכירה בקרן החדשה לישראל; אם ניצן רוצה את עזרתה, אזי הוא פועל בטיפשות.

החשוב ביותר הוא, שהרשימה הזאת כוללת ארבעה בכירי פרקליטות לשעבר המשמשים כיום כשופטים: עוזי פוגלמן בבית המשפט העליון, אלי אברבנאל וחיה זנדברג בבית המשפט המחוזי בירושלים, אירית קלמן-ברום בבית המשפט המחוזי בתל אביב. זה אומר, שלניצן יש ערוץ תקשורת ישיר וחסוי אל שופטים הדנים דרך קבע בתיקים בהם הפרקליטות היא צד. שוב: לפרקליט המדינה יש ערוץ ישיר, הנעלם מעיני הציבור, אל ארבעה שופטים, כולל אחד בבית המשפט העליון. אנחנו לא יודעים מה עוד עבר בערוץ הזה, אבל ברור מדבריו של ניצן עצמו, שהשופטים קיבלו מידע שהיה נוח לפרקליטות שיקבלו.

הרשימה מעלה סימני שאלה גם ביחס לארבעת השופטים, שהיו לכל הפחות חייבים להודיע לניצן ברגע שקיבלו את הדוא"ל הראשון: תמחק אותנו. לשם השוואה: שופטים מתלים מיידית את רשיונותיהם כעורכי דין. אבל להם אולי ניתן לייחס חוסר תשומת לב; אצל ניצן מדובר בפעולה מכוונת. היה צורך בדרישה של הנשיאה אסתר חיות כדי שניצן יואיל בטובו להבטיח להסיר את השמות ("תקלה", טען) – אבל זה לא מספיק.

יש מקום לדרוש שניצן יחשוף את כל התכתבויות הדוא"ל שלו עם שופטים אלו (ואולי גם עם אחרים בעבר), גם אם מדובר בחלק מקבוצה גדולה בהרבה. מאחר שהוא מן הסתם לא יעשה זאת, הדרישה הזאת מופנית אל פוגלמן, אברבנאל, זנדברג וקלמן-ברום: תראו לנו שאין סיבה לחשוש או חלילה לחשוד. כי כפי שאמרנו, כאן מתחיל אמון הציבור. אין לנו שום אמון בשי ניצן; אל תערערו את האמון שלנו בכם.

ת1ת2ת3ת4ת5ת6

 

כשלים חמורים בפרקליטות ובמשטרה

פרקליטות המדינה הוא גוף פוליטי הפועל על פי אינטרסים של מקורבים. מה קורה כאשר האזרח פונה למשטרה ועורר לפרקליטות בתלונה שעניינה סכנת חיים?. להלן בירור תלונה על מחלקת עררים של פרקליטות המדינה.
נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות – 3 בנובמבר, 2019 , מספר תלונה: 242/19.

שיהוי ניכר בעבודת הפרקליטות וקבלת החלטה על סגירת תיק מבלי לעיין במכלול הראיות

בתלונה שהתקבלה בנציבות, הלינה סנגורית על התנהלות לא תקינה מצד הפרקליטות, במסגרת טיפולה בתלונות שהגישה מתלוננת נגד בן זוגה, אחיו של איש ציבור מכובד ומוכר באזור ירושלים.
בין היתר, נטען בתלונה, כי פרקליטות המחוז הרלוונטית לא העבירה למחלקת עררים, במשך חודשים ארוכים, את הערר שהגישה המתלוננת על החלטת הפרקליטות לסגור את התיק,
ובכך מנעה מנפגעת העבירה את מימוש זכותה להליך ערר ראוי והוגן.
עוד נטען בתלונה, כי החלטת פרקליטות המחוז לסגור תיק חקירה נוסף שנפתח בעקבות תלונה נוספת של המתלוננת נגד בן זוגה, נתקבלה מבלי שהפרקליטות בחנה הקלטות ותמלילים המתעדים לכאורה, במשך שנתיים, תקיפות והתעללות פיזית ונפשית שביצע בן הזוג במתלוננת ובילדיהם. זאת, למרות פניות חוזרות של הסנגורית לפרקליטות, בהן צוין קיומן של הקלטות כאמור.
פרקליטות המחוז השיבה, כי אכן חל עיכוב רב בטיפול בערר, בין היתר, עקב עומס עבודה, והצרה על כך. עוד ציינה פרקליטות המחוז, בין היתר, כי כאמור בתלונה, ההקלטות והתמלילים לא צורפו לתיק החקירה הנוסף וכי ההחלטה לסגור את התיק התקבלה עוד קודם לפנייתה הראשונה של הסנגורית, שאזכרה קיומן של קלטות.

הנציב מצא את התלונה מוצדקת בשני עניינים אלו, וקבע כדלקמן:
פרקליטות המחוז העבירה את הערר למחלקת העררים בחלוף כ- 16 חודשים מיום שהערר התקבל אצלה. מדובר בשיהוי מרחיק לכת שאינו מתקבל על הדעת, ואף נראה כי רק פנייתה של הסנגורית לנציבות הייתה זו שקידמה, בסופו של יום, את העברת הערר למחלקת עררים.

זכות הערר נתונה למתלונן עלי חוק ויש בהשתהות בהעברת חומר חקירה כדי למסמס ולפוגג זכות הערר על סד המועדים הקבועים בחוק למתן ההחלטה בערר. כמו כן, יש בהשתהות זו כדי להשליך ולהשפיע על ההליך המשפטי עליו יוחלט בערר.
נוכח האמור, המליץ הנציב לפרקליט המדינה, מכח סמכותו על פי חוק, לעגן בהנחיות פרקליט המדינה בניית מנגנון בקרה ומינוי גורם שיהיה אחראי על המעקב אחר הטיפול בעררים בכל יחידה המטפלת בעררים.
לעניין אי בחינת מכלול הראיות בטרם ההחלטה על סגירת תיק החקירה הנוסף קבע הנציב, – כי אין מחלוקת שהיחידה החוקרת העבירה את התיק לבחינת הפרקליטות, מבלי שצורפו לו ההקלטות והתמלילים, ובשל כך, אלה לא עמדו בפני הפרקליטות עת החליטה לסגור את התיק מחוסר ראיות.
המדובר בכשל חמור ביותר שנפל בידי היחידה החוקרת, ובהמשך, של הפרקליטות, שקיבלה החלטה מהותית קרי, סגירת תיק חקירה מחוסר ראיות מבלי שעיינה במכלול הראיות הקיים בתיק החקירה.
כמו כן, קבע הנציב, כי לא ניתן להתעלם מהעובדה, שהסנגורית התריעה בפני פרקליטות המחוז, מספר שבועות לאחר סגירת התיק, כי קיים בלבה חשש, שהפרקליטות לא בחנה, ואולי אף לא קיבלה מהיחידה החוקרת, את ההקלטות והתמלילים שהוגשו על ידי המתלוננת. ואולם, הפרקליטות התעלמה כליל ממידע זה, עד למועד בו נדרשה להכין תסקיר ערר, זמן רב ביותר לאחר מכן.
הנציב קבע, כי לא ניתן לקבל התנהלות זו. משהסנגורית הציפה, מספר שבועות לאחר סגירת התיק, את העובדה כי קיימות בתיק "הקלטות מצמררות" שאולי לא עמדו בפני הפרקליטות עת קיבלה החלטתה לסגור את התיק מחוסר ראיות, היה על הפרקליטות כבר במועד זה לוודא קיומן של הקלטות כאמור בתיק, וככל שהן נעדרו ממנו, היה עליה לפעול בשקידה
ראויה להשגתן מהיחידה החוקרת.
נוכח האמור, המליץ הנציב לפרקליט המחוז הרלוונטי, להביא לקחי מקרה זה לידיעת כל הנושאים במלאכה, למניעת הישנות מקרים דומים בעתיד.

מצורפים:

– בירור נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות בעניין  – שיהוי ניכר בעבודת הפרקליטות וקבלת החלטה על סגירת תיק מבלי לעיין במכלול הראיות — 3 בנובמבר, 2019 , מספר תלונה: 242/19. לצפיה / הורדת בירור הנציב בקלק כאן.

– מאמר איתמר לוי בעניין הכשלים החמורים של פרקליטות המדינה ומשטרת ישראל , 10.11.2019 – news1.

 

 

– מאמר איתמר לוי בעניין הכשלים החמורים של פרקליטות המדינה ומשטרת ישראל , 10.11.2019 – news1.

Document-page-001

Document-page-002כשלים חמורים