פקידת הסעד אמרה, תחתמי פה ופה

פקידת סעד אמרה תחתמי פה ופה – הארץ 8.5.98 , מרב שרי

מלכה תושבת צפון הארץ. לא העלתה בדעתה שפנייתה לרשויות הרווחה שיסייעו לה בטיפול בשלשת ילדיה תביא ללקיחתם ולמסירתם לאימוץ. עתה היא מואשמת בחטיפתם. דו"ח מבקר המדינה מהשבוע מותח ביקורת על תפקודם של שירותי האימוץ.

 

חודשיים אחרי היטלטלה מלכה (שם בדוי) בין יישובים ברחבי הארץ, ממעטת לאכול ומרבה לעשן. בידיה תצלומיהם של שלושת ילדיה הקטנים, הסתובבה בקניונים, בבתי ספר, פנתה לעוברי אורח ברחוב, נקשה על דלתות בדירות מגורים ושאלה אנשים אם ראו את הילדים.
"אמרו לי שהילדים בארץ, ושהם ביחד אצל אותה משפחה. זו ארץ קטנה, האמנתי שאמצא אותם", הסבירה.
לפני כארבע שנים חתמה מלכה המתגוררת ביישוב בצפון הארץ, על טופס הסכמה לוויתור על שלושת ילדיה הצעירים למען אימוצם. מאז נלקחו ממנה הילדים, תחילה למשפחה אומנת ואחר כך למשפחה מאמצת. כנהוג במקרים אלה, פקידת הסעד לחוק האימוץ חתמה על הצהרה שלפיה הבהירה לאם את משמעות הסכמתה.
על פי גרסת האם, היא הוחתמה ברמייה. לדבריה, נמסר לה שהיא חותמת על הסכמה לוויתור זמני על קיצבאות הילדים לשם מסירתם, לזמן קצוב, למשפחת אומנה.
רק חודשים אחדים לאחר חתימתה , התברר לה כי ויתרה כליל על ילדיה. אף שבאותה עת הם עדיין לא אומצו, לא הופסקו הליכי האימוץ, ומלכה יצאה למאבק.
היא מצאה את ילדיה ויצרה קשר עמם, ואף לקחה אותם מבית המשפחה המאמצת לביתה. משום כך הוגש נגדה כתב אישום שעל פיו היא חטפה את הילדים ממשמורת.
בשבוע הבא יתקיים בבית המשפט המחוזי בחיפה דיון שני בתיק. מלכה כופרת באשמה. לדברי בא כוחה, עו"ד אייל אורטל,  היא שוקלת לפנות ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה שיחקור חשדות לעבירות פליליות שעשו פקידות סעד והשירות למען הילד שבמשרד הרווחה.
מלכה, בת 41, תווי פניה נאים ומודגשים, לבושה בפשטות, בחולצה לבנה ובנעלי התעמלות. באחרונה התקשטה בנזם אופנתי. במעטפה ירוקה שהיא מוציאה מתיקה טמונים תצלומי הילדים ותצלומים שלה. את תצלומיה שלה היא מסווגת לתקופה שלפני הסמים: לתקופה שהיתה מכורה להוראין, בהסנפה ולא בהזרקה; ולתקופה הנקייה, מאז שנת 1992 שבה נגמלה ועד היום. "נדרתי נדר שאם אחזור לסם – אני יורה לעצמי כדור בראש", היא פוסקת.
בתיקה שמורים העתקי מכתבים לראש הממשלה, לשרת הרווחה לשעבר, אורה נמיר, לנשיא המדינה, לאגודה לזכות האזרח, לאל"י – האגודה לזכויות הילד, לשדרן יוסי סיאס. רוב התשובות שקיבלה סתמיות, בנוסח "הנושא בטיפול", אבל את קבלות הדואר הרשום לכל מכותב שמרה. בתיק גם טופס רפואי המעיד שדמה נקי מסם.
בפנקס כתובות קטן שקיבלה מתייר באחד מבתי המלון שעבדה בהם כחדרנית רשמה שמות ומספרי טלפון רבים, וכן תאריכים חשובים, כמו הימים שבהם נפגשה עם ילדיה לאחר שהוצאו מחזקתה.
בפנקס גם רשומים תקציבי שיחות שקיימה עם פקידים.
כל המסמכים והפרטים משמשים למלחמתה בממסד למען השבת ילדיה.
"לא קל ללכת נגדם, הם גדוד, אבל אני לא מפחדת", היא ומרת.
מלכה נישאה בת 17. זמן קצר לאחר שנולד בנה הבכור התגרשה. לימים נישאה שנית וילדה עוד בן. שני הבנים, האחד בן 22, לאחר שירות צבאי, והאחר בן 17 וחצי, מתגוררים עמה כיום. בעלה השני של מלכה התעלל בה נפשית ופיסית. היא שהתה במקלט לנשים מוכות אבל חזרה לבעלה, שהבטיח לשפר את התנהגותו. כשהרתה, שב להכות אותה, והתינוקת שנולדה בלידה מוקדמת מתה. בעקבות האסון התגרשה מלכה גם ממנו.
לאחר גירושיה הכירה גבר ערבי מכפר בגליל המערבי והחלה לחיות עמו ביישובה. לשניים נולדו שלושה ילדים, בת ושני בנים. בתקופה שחיו יחד התמכרה לסמים קשים. לטענתה, "אפילו בתקופה שהייתי בסמים – זה לא פגע בילדים. עסקתי בסחר סמים, היתה לי תחנה, ולילדים לא חסר כלום. הם ילדים בריאים, מושלמים, נקיים ומצוחצחים. כשהייתי באה לאסיפות הורים, המחנכת היתה אומרת שאין לה מה להגיד לי".
לדבריה, שירותי הרווחה ביישוב מגוריה ידעו שהיא מכורה לסמים, אבל איש לא התערב בחייה. הבעיות החלו דווקא כשנגמלה. כאשר שהתה במרכז גמילה טיפלה אמה בילדים. בערך באותה עת, בעודה חלשה ובתהליך שיקום, נפרדה מבן זוגה לאחר שנודע לה כי בגד בה. "הייתי במשבר עמוק. אמי עברה בדיוק ניתוחי עיניים ולא רציתי להעמיס עליה את הטיפול בילדים. ידעתי שאסור לי בשום מחיר לחזור לסם".
מלכה פנתה ביוזמתה לשירותי הרווחה ביישוב, וב- 31 במארס 1994 ביקשה למצוא לשלושת ילדיה הקטנים סידור זמני במשפחה אומנת, עד שתתאושש. בתה הגדולה היתה אז בת שמונה, בנה בן ארבע והצעיר ביותר בן שנתיים.
"העובד הסוציאלי שאל אם אני מוכנה לוותר על קיצבת הילדים שלי לטובת המשפחה האומנת. הסכמתי מיד. אחר כך הסיעו אותי לחיפה, לשירות למען משפחות אומנות. פקידת הסעד הוציאה שלושה טפסים, מילאה פרטים ואמרי לי, תחתמי פה ופה. לא ממש קראתי את הטופס, האמנתי להם.
זה היה היום השחור שלי. אם הייתי יודעת שזה טופס לאימוץ, בחיים לא הייתי חותמת.
פקידי הסעד ניצלו את החולשה שלי ואת התלות שלי בהם".
הטפסים שחתמה עליהם באותו מעמד עסקו בהסכמתה למסור את ילדיה לאימוץ.
פקיד סעד, שהוא עובד סוציאלי, מתמנה לבצע את הוראות החוק כדי להגן על אנשים שאינם מסוגלים לדאוג לעצמם, כמו קטינים או חולי נפש. הוא מוסמך ליזום הליך בבית משפט כדי לכפות טיפול על קטין נזקק נגד רצונו, או בניגוד לרצון האחראי לו.
דוח מבקר המדינה שהתפסם השבוע, מותח ביקורת נגד מצב שכיח שבו נמנע מהמטופלים לעיין בחוות הדעת של העובדים הסוציאליים והם אינם מעודכנים דיים ביחס להליכים המתוכננים נגדם. "במקרים חריגים, קובע הדוח, נמצא כי פקידי סעד מסרו לבית המשפט נתונים לא מדויקים".
מעיון בתיקי אחת מלשכות הרווחה ובפרוטולים של בית משפט השלום לנוער התברר למבקרת כי
"בכל התיקים שנבדקו היו כל המשיבים (שהם לרוב הורי הקטין) ללא ייצוג משפטי".
מבקרת המדינה גם קבעה כי "בתסקירים אחרים לא דייקו פקידי הסעד בפרטים מסוימים, מהם חשובים לקבלת החלטה בעניינו של הקטין".
פקידי הסעד גם לא תמיד פירטו בתסקירים ובתיקים שניהלו בלשכות הרווחה את דרך הכנת התסקיר או את פרטי ביקורי הבית.
לאחר שחתמה מלכה על טופס הוויתור על ילדיה, הם נמסרו למשפחת אומנה עד לאיתור משפחה מאמצת. גם במעקב אחר הטיפול בילדים באומנה מצא דוח מבקר המדינה ליקויים. כך, למשל, "בבדיקה נערכה בלשכות הרווחה של ארבע רשויות מקומיות נבדקו כל התיקים של המשפחות האומנות (32), שבהן שהו 39 ילדים באומנה.
לגבי 14 ילדים לא נמצא בתיק תיעוד של ועדת החלטה בדבר השמתם באומנה". כמו כן, "לגבי כל הילדים לא נמצא דיווח על ביקורי בית של מנחי האומנה (עובדים סוציאליים) במשפחות האומנות ברציפות ובתדירות הנדרשת".
לדעת המבקרת "בהעדר התיעוד האמור נפגמת יכולת המעקב והפיקוח על התהליך הטיפולי בילדים השוהים באומנה".
ועדות החלטה, הפועלות בלשכות הרווחה, קובעות את עצם הצורך בהעברת קטין אל מחוץ לביתו ואת סוג הטיפול בו משפחת אומנה, מעון ובוודאי מסירה לאימוץ.
על פי מכתב של אלה בלאס – פקידת הסעד הראשית לחוק אימוץ ילדים ומנהלת השירות למען הילד – פקידת סעד נפגשה עם מלכה במשך דיוניה של ועדת החלטה בעניין ילדיה ושוחחה עמה על האפשרות להסכמה לאימוץ, ולבסוף ביקשה מלכה עצמה למסור את ילדיה לאימוץ.
לפי גרסתה של מלכה, היא מעולם לא הוזמנה לוועדת החלטה ולא השתתפה בה. עו"ד אורטל אמר כי עד כה לא ראה שום מסמך המוכיח שהתקיימה ועדת החלטה בעניינה.
לאחר שחתמה על טופס האימוץ נסעה מלכה לאילת והחלה לעבוד בבית מלון. לדבריה, התקשרה לעתים תכופות לשירות למען הילד, התעניינה בילדיה ונענתה: "הילדים בסדר, את תדאגי לעצמך". רק לאחר חודשים מספר, כששבה לאיתנה וביקשה להתראות עם ילדיה, נודע לה כי לא תוכל לראות אותם מאחר שהתירה לאמצם.
אז יצאה נגד רשויות הרווחה.
בנסיעותיה ברחבי הארץ הצליחה לאתר את בתה ולאחר מכן את שני בניה, בעת שהיו אצל משפחה מאמצת לתקופת ניסיון. באוגוסט 1995 – עוד לפני שהליך האימוץ הסתיים וכאשר עוד היתה אפשרות משפטית לבטל את רוע הגזירה – הוצא צו האוסר על מלכה להיפגש עם ילדיה ולהתקרב לאזור מגוריהם.


"הנימוק היה שהיא הטרידה את הילדים בכך שביקרה אותם והקשתה את השתקמותם".
לטענתו,
"לשירותי הרווחה יש שיטה שמתאימה לשנות ה- 50. אז הפקידים הרגישו בעלי בית ושליטה על אנשים חסרי אמצעים כספיים וכושר ביטוי, ויצרו מנגנון שמתאים לאותה תקופה".

כעבור חצי שנה, בפברואר 1996, הוצא צו האימוץ. באוקטובר 1997 נוצר שוב קשר טלפוני בין מלכה לילדיה והיא נסעה במונית לבית המשפחה המאמצת ואספה אותם לביתה שבצפון הארץ. אל הבית הגיעו שוטרים ועובדות סוציאליות. לדברי מלכה, "כשהילדים היו אצלי, הבן הגדול שלי, שסייע בגידולם כתינוקות, שיחק איתם. העובדות הסוציאליות שבאו אמרו לו, 'אל תשחק איתם, הם לא אחים שלך".
בהתערבות המשטרה הוחזרו הילדים לידי משפחתם המאמצת וכיום שלושתם שוהים אצלה.
"לילדים לא טוב במשפחה", טוענת מלכה. "שינו את שמותיהם בכפייה. הבת הגדולה התנגדה בתוקף לשינוי שמה והוא הושאר, אבל שמות הבנים הצעירים שונו". לדבריה, אחד מבניה נולד שנה בדיוק לאחר מות אביה ונקרא על שמו.
"אני רוצה את הילדים בחזרה", היא מדגישה. "כל עוד הנשמה בי אף אחד לא ייקח את הילדים שלי. אף אחד לא יאהב אותם כמו שאני אוהבת אותם. היום כשאני נקייה מסם – לא יעשו לי משחק כזה".
לפי כתב האישום נגד מלכה, היא הסכימה בכתב למסור את ילדיה לאימוץ וכעבור זמן קצר נעלמה והשאירה אותם ברשות הגופים המטפלים של משרד הרווחה. כשבאה לקחתם מבית המשפחה המאמצת אמרה להם "כי הם נוסעים לחמש דקות לקניון הסמוך לפגוש את סבתם".
עוד נאמר בכתב האישום שהאם "הוציאה במעשה ובפיתוי את שלושת הקטינים, שטרם מלאו להם 16 שנים, ממשמורת של המאמצים", ללא הסכמתם של אלה וללא ידיעיתם.
לאחר שמלכה לקחה את הילדים לביתה ושוחחה עימם, הגישו היא ובתה למשטרה תלונות שלפיהן המאמצת נוהגת להכות את ילדיה ולהעליב אותם. "כשבתי ביקשה ממנה עגילים, היא אמרה לה: 'תדחפי עגילים בתחת שלך'", טוענת מלכה.
על פי עדות הבת, "חוה – המאמצת, מרביצה לאחים שלי עם הידיים ונותנת להם מכות בכל מיני מקומות". לדברי הילדה, באחד המקרים הכתה המאמצת בראשו של אחיה בסיר.
בעקבות תלונות אלה ביקשה המשטרה את חוות הדעת של משר הרווחה. אותה פקידת סעד לחוק אימוץ, שהחתימה את מלכה על מסמכי האימוץ, הודיעה לפקידת הסעד המקומית כי תמליץ למשטרה שלא לפתוח בחקירה. שכן, כדבריה, "סביר שבעקבות התנהגויות מכעיסות של הילדים היו תגובות לא נשלטות של ההורים. לאו דווקא מכות, אלא גם תגובות מילוליות כועסות שהיה בהן גוון מעליב. בפירוש לא התרשמתי שמדובר בהורים שמשתמשים במכות ובאלימות באופן עקבי וזדוני".
דוח מבקר המדינה מציין מקרה דומה, שבו קטין נמסר למשפחה שביקשה לאמץ אותו ובית המשפט איפשר לאם הביולוגית להיפגש עם בנה במשרד. באחת הפגישות עם האם הראה לה הילד סימני חבלה. בית המשפט החליט להשיב את הקטין לאמו, בין השאר מכיוון שהאומנים שגידלו את הילד לא ראו שהוא חבול, וכן מאחר שהקטין העדיף להראות את הסימנים לאמו ולא לאומנים.
ממשרד הרווחה נמסר בתגובה על עניינה של מלכה כי "הנושא יתברר במשפט".

לקריאת המאמר הקלק על התמונה

פקידת סעד אמרה תחתמי פה ופה - הארץ 8.5.98 , מרב שרי
פקידת סעד אמרה תחתמי פה ופה – הארץ 8.5.98 , מרב שרי
מודעות פרסומת

משרד רווחה מועצה אזורית גלבוע מנהל מצוד לחטיפת תינוק מאמו

פברואר 2014 – צינור לילה עם גיא לרר – דרכי רמיה משרד הרווחה מועצה אזורית גלבוע לחטיפת מהוריהם תינוקות מיד לאחר היוולדם. מדובר באמא א' שמשרד הרווחה תלש ממנה שלשה תינוקות בבית החולים מיד לאחר שילדה אותם לסחר באימוץ. האמא שנכנסה שוב להריון הבינה כי כך יעשו פקידי הרווחה שוב לכן ילדה את התינוק הרביעי במקום מסתור. משטרת ישראל ומשרד הרווחה מועצה אזורית גלבוע פתחו במצוד אחר האם, בעוד שלציבור אינם מספרים הכל אלא אומרים כי מדובר באשה "נעדרת"

עורך דינה של האשה מספר:
משטרת ישראל, תחנת עפולה, מחפשת מזה יותר משבוע אחר אשה צעירה שילדה את בנה בלידת בית.
הוקם צח"ם מיוחד וממש מתנהל מצוד, עדיין מתנהל מצוד. איך אמר לי ראש הצח"ם וויסאם ביום 6.2.13:
"יש לי 160 שוטרים שמעורבים במקרה" (160 שוטרים לא פחות — אין כבר פשע ברחובות).
לאם ולתינוק שלום. פגשתי את האם. מדובר באשה אשר לפי דבריה אינה חולת נפש, אינה מקבלת קצבת נכות כלשהי מהביטוח הלאומי. אשה ממוצא רוסי שמדינת ישראל החליטה לדרוס אותה. אין לי ספק שאותה אשה עם עזרה נכונה תוכל לגדל את ילדה.
מסתבר כי הרווחה של מועצה אזורית גלבוע כבר הוציאה מאותה אשה שלושה ילדים, עוד מבית החולים מיד לאחר הלידה, ולכן החשש של האם שהגורל יהיה זהה לתינוק שזה אך נולד, מובן לחלוטין.
ביום 6.2.13 בבוקר פניתי למשטרת עפולה, שוחחתי עם ראש הצח"מ קצין נוער בשם וויסאם ועם הרמח"מ (ראש מחלקת חקירות) אבי עיאש.
סוכם שאם אעביר להם סרטון וידאו המוכיח כי לאם ולתינוק שלום, הם מפסיקים את טיפול המשטרה ומסירים את הודעות החיפוש המשטרתיות.
הרמח"מ הסביר לי שכל מה שמעניין אותו זה לוודא שלאם ולתינוק שלום. חשבתי שיש לי עסק עם אנשים מקצועיים והגונים. התבדיתי. חכו להמשך.
במקביל פניתי ביום 6.2.13 בבוקר למנהלת המחלקה לשרותים חברתיים במועצה אזורית גלבוע — רחל ברנע — אמרגי נייד 050-6926662 דוא"ל: rachel@hagilboa.org.il, בתקווה למצוא פתרון חכם ומושכל שיאפשר לאם לשהות עם בנה בפיקוח הרווחה.
כל מה שהיה לגברת רחל ברנע — אמרגי לאמר הוא:
"אנחנו פועלים לפי החוק" (אמרתי לה שאת הבדיחה הזאת כבר שמעתי) וכי היא "צריכה להתייעץ עם הפיקוח שלה".
אף אחד מהרווחה כמובן לא התקשר עד לרגע זה ממש. אין ספק כי כל מה שרוצה הרווחה זה לנתק את האם מבנה ולא לחשוב על תוכניות, התגייסות לעזרה וכדומה.
ביום 6.2.14 בשעות הערב, העברתי לקצין וויסאם ממשטרת עפולה סרטון שבו מצולמים האם והתינוק ובו אומרת האם שהיא והתינוק מרגישים טוב ומבקשת במפורש שהקצין וויסאם והרמח"מ אבי עיאש יפסיקו את החיפושים כפי שהתחייבו.
קיימתי את חלקי בהסכם.
ביקשתי שהקצין וויסאם יקיים את חלק המשטרה בהסכם, להפסיק את החיפושים ולהוריד את כל הודעות החיפוש. הקצין וויסאם לא ענה. ראו תכתובת ווטסאפ בתמונות המצורפות.
ביום שישי 7.2.14 כתבתי בווטסאפ לקצין וויסאם, הוא לא ענה. פניתי בהודעה בפייסבוק של המשטרה וביקשתי שיורידו את הודעות החיפוש.
נתבקשתי ליצור קשר עם דובר המחוז הצפוני רב פקד משה ויצמן, המפעיל של הפייסבוק המשטרתי עבד מהר. דיברתי עם הדובר משה ויצמן. הוא אמר שהוא מוכן לבדוק. כעבור זמן התקשרתי אליו והבחנתי בשינוי הגישה.
"אל תפנה אליי תפנה ליחידה החוקרת", הוא אמר. עוד הוסיף רב פקד וייצמן: "אתה עורך דין אתה יודע איך לפנות לבית משפט".
הסברתי שאני לא מבין למה אני צריך לפנות לבית המשפט כדי לחייב את המשטרה לעמוד בהסכמים שהיא עורכת.

קישורים:

הנסיך החטוף – סיפורו של תינוק יוצאי אתיופיה שנחטף לאימוץ על ידי משרד הרווחה – משפט שלמה 2013 "התינוק הזה יהיה שלי ויהי מה" – ילד בן שלוש ממוצא אתיופי נמצא בלב ליבו של משפט אימוץ סוער: מצד אחד, כבר יותר משנה וחצי מגדלת אותו משפחת אומנה שרוצה לאמצו; מצד שני, דודתו, קצינה בצה"ל, ניהלה מאבק עיקש שהגיע עד לבית המשפט העליון – שפסק לאחרונה: הדודה תקבל את הילד. אלא שהקרב על הפעוט עדיין לא הסתיים, והוא מציף שאלות עקרוניות רגישות על קשרי דם, תרבות והזכות להיות אמא…

"הרווחה כהוספת חטא על פשע טענו פעם אחר פעם שהילד כבר התרגל למשפחה המאמצת" – מתוך פוסט של חה"כ פנינה תמנו- שטה בפייסבוק על חטיפת תינוקות יוצאי אתיופיה עם היוולדן מבתי חולים. חברים יקרים, כחלק משליחותי כחברת כנסת אני מטפלת בפניות ציבור, אני רוצה לשתף אתכם באחד הסיפורים שהולך איתי כבר שבועיים…

"העובדת הסוציאלית אמרה לי במרמה לנסוע למשרד הפנים, כשחזרתי התינוקת כבר לא היתה שם" – ליאת (שם בדוי) נאנסה בגיל 17 ונכנסה להריון. פקידת אימוץ מהשירות למען הילד של משרד הרווחה חטפה ממנה את תינוקה ומסרה אותה למאמצים. עתה כעבור 23 שנים חלתה ליאת בסרטן צוואר הרחם ומבקשת להזהיר את בתה שתלך להיבדק…

האמא אורה מור-יוסף דורשת את התינוקת שנחטפה ע"י השירות למען הילד משרד הרווחה – האמא אורה מור-יוסף שבתה התינוקת נחטפה בידי עו"ס אורנה הירשפלד מהשרות למען הילד, מתראיינת בגלי צה"ל אצל יעל דן – 18 ביוני 2013…

שופטת חנה בן עמי על פקידות אימוץ ובתי משפט לענייני משפחה – 14 ביוני 2013 – כנס לזכרה של חה"כ לשעבר, ד"ר מרינה סולודקין ז"ל בשיתוף משפחת סולודקין ועמותת ע.ל.י.ה – לזכויות ילדים והורים – כבוד השופטת בדימוס חנה בן עמי שהקימה את בית משפט לעניני משפחה ירושלים – נותנת מבט מבפנים כיצד מתיחסים שופטים להורים שרשויות הרווחה, השירות למען הילד, מבקשות להוציא את ילדיהם ממשמורתם…

תיעוד: תינוק יוצאי אתיופיה החטוף קורא לאמו "אמא"

שופטת מרים נאור - הסתמכות על הבלי פיהם של פקידי סעד ומומחיהם לקבוע אימוץ סגור ללא מתן אפשרות אפקטיבית למשפחה טובה

דצמבר 2013 – משרד הרווחה רוצה למסור למאמצים ילד ממוצא אתיופי המכיר את סבו, אמו דודתו ושאר משפחתו, הרוצים ומסוגלים לגדלו. תחילת הפרשה חטיפת התינוק מבית החולים מיד בהיוולדו לבית ילדים, שם סבל מבעיות רגשיות והתפתחות, לאחר שנה למשפחת אומנה, עתה משרד הרווחה רוצה לקבע את החטיפה לאימוץ סגור. משפחתו נלחמה כל העת להחזירו לחיקה והיתה עמו בקשר טוב. משרד הרווחה מוסיף חטא על פשע וטוען כי הפעוט מכיר במאמצים כהוריו ולא ניתן להחזיר הגלגל לאחור.

השופטת מרים נאור בראש צוות 7 שופטים ברוח הנחיות "חותמת הגומי" לרשות השופטת בענייני רווחה קבעה כי הפעוט יישאר בידי המאמצים תוך טיוח הקשר החם בין הילד לאמו ומשפחתו ומבלי שניתנה למשפחתו שום אפשרות לגדלו. התנהגותה של מרים נאור פותחת פתח למעשי שחיתות וסחר בילדים בדלתיים סגורות ללא ראיות.

להלן תיעוד הפעוט עם משפחתו – "תינוק המריבה" קורא לאמו הביולוגית "אמא" , אביעד גליקמן ,  25/12/2013

בית המשפט העליון קבע כי הפעוט האתיופי יילקח ממשפחתו הביולוגית ויוחזר למאמצים, אבל משפחתו מציגה סרטונים שמראים כי בין הילד לאמו יש יחסים חמים. "אנחנו משחקים והוא אומר לי שהוא אוהב אותי", סיפרה האם לחדשות 10. עורכי דינה יגישו בקרוב בקשה לדיון חוז

בני המשפחה הביולוגית של "תינוק המריבה" מסרבים גם היום, יומיים לאחר שבית המשפט העליון פסק כי הילד יישאר אצל ההורים המאמצים, עם ההחלטה. הם מציגים הוכחה שלטענתם מראה את הקשר שנשמר בין הילד לבין אמו הביולוגית – תיעוד של מפגשים ביניהם שבהם הילד קורא לה – "אמא".

האירוע התרחש לפני כמה חודשים. בסרטון נראית האם הביולוגית מחזיקה את בנה כשסבו של הילד מצלם אותם מחייכים למצלמה. סרטונים נוספים שהוגשו לעליון מוכיחים לטענת המשפחה שהשניים קשורים אחד לשני.

"אנחנו משחקים כדורגל, אני קוראת לו סיפורים, מקשיב לי, והוא אומר לי אמא אני אוהב אותך, מתגעגע אליך המון ורוצה לחיות איתך", אמרה האם לחדשות 10. במשפחתה זועמים על השופטים כי לטענתם הם לא ירדו לעמוק הקשר החזק בין האם לבנה.

"מודבר על אמר שראתה את הבן שלה מדי שבוע, מיום שהוא נולד ועד היום. אולי בגלל עומס חומר, לחץ זמן או מורכבות המקרה נראה שלא הובנו שם עד הסוף", הסביר עו"ד עמיקם הדר, פרקליטה של הדודה, שביקשה משמורת על הילד.

לדברי הדודה, על כל אדם שייראה את הסרטון לשאול את עצמו מה הוא מבין מהסרטון. בני המשפחה מתכוונים להמשיך במאבקם הציבורי והמשפטי וכבר בימים הקרובים יגיש פרקליטם בקשה לערוך דיון נוסף בבית המשפט העליון. בדרך כלל, אחרי הרכב מורחב של שבעה שופטים, זה לא אמור לקרות אבל עורכי הדין טוענים כי יש בידיהם ראיות חדשות על חוות דעת לא נכונות שניתנו.

דרכי רמיה בסחר ילדים לאימוץ ע"פ השופטת מרים נאור

בית ילדים שבתאי לוי – עיכוב בהתפתחות – התרגיל המסריח השופט שמואל בוקובסקי

ינואר 2013 – מאמצת שקיבלה ילד כבן שנה מבית ילדים שבתאי לוי מתארת את מצב הילדים במעון. התינוקות סגורים כ- 9 בחדר במשך שעות היום מה שגורם לעיכוב בהתפתחותם. המאמצת קיבלה את הילד מבית הילדים שבתאי לוי עם שרירים רפויים וקשיים בהתפתחות.
המאמצת מספרת: "8-9 תינוקות חלל קטן עם מרפסת. לא יוצאים כמעט החוצה, ממש לא חשופים כמעט לכלום, שזה היה משהו מאוד חזק נוכח ברם (המאומץ) בהתחלה. שהוא לא נחשף לכלום".
הבת של המאמצת מספרת על המאומץ רם שנתקבל מבית היתומים שבתאי לוי: "הוא פחד מפרחים, הוא פחד מעלים, הוא פחד מכלבים, הוא פחד מאוגרים, הוא פחד מדשא, הוא פחד מחול, הוא פחד ממים. הוא פחד כמעט מהכל".

רם הוחזר למשפחתו (הביולוגית), סבתו באה מאוסטרליה ואספה אותו חזרה לחיק משפחתו.

שופט שמואל בוקובסקי - תרגיל מסריח לאימוץ סגורהתרגיל המסריח של השופט שמואל בוקובסקי והשירות למען הילד

ינואר 2012 – בית משפט עליון רע"א 7535/11 – מדובר בזוג הורים בעלי פיגור אשר בית משפט לענייני משפחה (שופט שמואל בוקובסקי) קבע כי יש לשלוח את בתם בת השלש לאימוץ סגור. ההורים מבקשים לצמצם את תוצאות האימוץ, באופן שסבתה של הקטינה, אמה של המבקשת והאפוטרופא שמונתה לה לדין, תישא באחריות לגידולה. מנגד, סומך המשיב (לשכה משפטית משרד הרווחה) ידיו על פסקי הדין של ערכאות קמא. לבת המאומצת אחות קטינה שהוכרזה "נזקקת".

שמואל בוקובסקי והשירות למען הילד גרמו לילדה נזקים התפתחותיים בכך שקרעו אותה ממשפחתה מייד לאחר הלידה, והציבו אותה במסגרות מופרטות חוץ ביתיות (בית תינוקות ועוד..) – מכון "שלם" חווה דעתו על הקטינה: "הקטינה מושא הדיון סובלת מאיחור התפתחותי ניכר. צרכיה מיוחדים הם ומורכבים מאוד. צוין כי היא זקוקה לטיפולים התפתחותיים אינטנסיביים "על מנת להדביק את הפער ההתפתחותי שניכר כיום, ועל כן חשוב שתמצא משפחה שביכולתה להתמודד עם גידולה של תינוקת בעלת צרכים מיוחדים".

לאחר ששיבש את התפתחות הילדה קבע שמואל בוקובסקי כי יש לשלוח אותה לאימוץ סגור בתואנה כי המשפחה לא מסוגלת לגדלה בכשלים ההתפתחותיים שגרם בשיתוף השירות "למען" הילד – השופט הנדל מצטט את שמואל בוקובסקי (עמ' 3 פסקה 2): "כלל הגורמים הטיפוליים בנדון הינם בדעה, כי טובת [הקטינה] מחייבת מסירתה לאימוץ למשפחה שביכולתה להתמודד עם גידולה של תינוקת בעלת צרכים מיוחדים כה רבים".

ה"מומחים" ששכר שמואל בוקובסקי מדברים בשפה אחת ודברים אחדים ומכוונים להוצאת הילדה מביתה לתעשיית האימוץ – כפי שצוטט שמואל בוקובסקי בסעיף לעיל: "כלל הגורמים הטיפוליים בנדון הינם בדעה, כי טובת הקטינה מחייבת מסירתה לאימוץ…" ובהמשך מתאר ניל הנדל על בוקובסקי: בית המשפט (שמואל בוקובסקי) תיאר…  והדגיש כי כלל הגורמים המטפלים "אחידים" בדעתם כי זו איננה מתאימה.

דיאגרמה - שמואל בוקובסקי ורשויות הרווחה - שיטות סחר בילדים בהליכי אימוץ
דיאגרמה – שמואל בוקובסקי ורשויות הרווחה – שיטות סחר בילדים בהליכי אימוץ

לאחר הכשלים החמורים שלו ושל השירות למען הילד שגרמו לילדה נזקים התפתחותיים קשים מאשים שמואל בוקובסקי את המשפחה כי אינה מסוגלת להסתייע ב"שירותי" הרווחה – עמ' 3 פס 2: "עוד קבע בית המשפט לענייני משפחה (שמואל בוקובסקי), כי הסבתא נעדרת יכולת אמיתית להסתייע בשירותן של רשויות הרווחה, להפנים וליישם את ההדרכה שתינתן לה". כיצד מצפה שמואל בוקובסקי שינתן אמון ברשויות הרווחה לאחר שקרעו ילדה עם היוולדה ממשפחתה והציבו אותה בצו בית משפט במסגרות מופרטות שם נגרמו לה נזקים התפתחותיים קשים?
קישורים:

תחלואי תעשיית האימוץ – אטימות שקרים והתנשאות השירות למען הילד – דצמבר 2012 – אמנון לוי, פנים אמיתיות – השירות למען הילד של משרד הרווחה מתייחס באטימות והתנשאות למאומצים שמבקשים לפתוח את תיק האימוץ עם הגיעם לגיל 18. רשויות הרווחה משקרות למאומצים באשר למצב הוריהם מהם נלקחו בכפייה למאמצים מחשש שיחשפו המניפולציות ותרבות השקר בהם נוקטות עובדות סוציאליות מרשויות הרווחה נגד אזרחים…

פלייליסט: אימוץ – השירות למען הילד – פלייליסט על שיטות עבודה ודרכי פעולה של השירות למען הילד – משרד הרווחה, פקידות אימוץ מול הורים ילדים ומאמצים…

שמואל בוקובסקי – מכבסת הבלים ודברי בלע נגד משפחה בהליך אימוץ – ינואר 2012 – בית משפט עליון רע"א 7535/11 – מדובר בזוג הורים בעלי פיגור אשר בית משפט לענייני משפחה (שופט שמואל בוקובסקי) קבע כי יש לשלוח את בתם בת השלש לאימוץ סגור. ההורים מבקשים לצמצם את תוצאות האימוץ, באופן שסבתה של הקטינה, אמה של המבקשת והאפוטרופא שמונתה לה לדין, תישא באחריות לגידולה. מנגד, סומך המשיב (לשכה משפטית משרד הרווחה) ידיו על פסקי הדין של ערכאות קמא. לבת המאומצת אחות קטינה שהוכרזה "נזקקת" – מהחלטת העליון ניתן ללמוד על דרכי הפעולה של שופט בית משפט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי, הנשוי לפקידת סעד מחוזית לחוק הנוער מיכל מילשטיין בוקובסקי ואשר שימש שנים רבות בעברו כיועץ משפטי במשרד הרווחה:..

פשעי משרד הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה ונוער – כפו על ילדה אימוץ והפקירוה לאונס במשך שנים רבות – יולי 2006 – ילדה שנשלחה לאימוץ ע"י רשויות הרווחה וצו בית משפט לענייני משפחה. המאמץ נהג לאנוס אותה מהיותה בגיל 6 עד גיל 18. כל אותה תקופה ארוכה שבה נאנסה הילדה, לרשויות הרווחה ובית משפט לענייני משפחה, ששלחו אותה בכפייה אל המאמץ, לא היה שמץ של מושג על הנעשה בבית המשפחה המאמצת, או שעשו דבר בנדון. המאמץ הורשע באונס ונדון ל- 16 שנות מאסר…

כישלון קונספציית האימוץ הסגור – סיפור ילדותה ונעוריה של דלית– להלן ציטוט מהספר "בשם טובת הילד – אובדן וסבל בהליכי האימוץ" של ד"ר מילי מאסס. הציטוט מספר את סיפורה של דלית שנשלחה לאימוץ בילדותה, ומאמציה זנחו אותה והתעללו בה. רשויות הרווחה הפקירו אותה בפנימיות, וכשהרתה החליטו לחטוף את תינוקה לאימוץ טרם שנולד. – ילדותה ונעוריה של דלית – סיפור ילדותה של דלית נודע לי מפיה לאחר שמוניתי על ידי בית המשפט כמומחית מטעמה, והוא יובא כאן ברצף כרונולוגי, כפי ששחזרתי אותו, ולא על פי הרצף שבו הוא נחשף בפניי בעת מעורבותי בהליך המשפטי…

השיטות הבזויות של פקידי סעד מאבחנים ומטפלים מטעם הרווחה לניתוק ילדים ממשפחותיהם – השירות למען הילד– משנת 1987 משמשת מילי מאסס מדי פעם כעדה מומחית בהליכים משפטיים הדנים בבקשות של המדינה להכריז על ילדים בני אימוץ ללא הסכמת הוריהם, בעילה שההורים אינם יכולים לגדל את ילדיהם. במהלך מילוי תפקידה, שעיקרו הערכת יכולתם של ההורים לגדל את ילדיהם, נחשפה מאסס לשיטות פעולה של פקידי סעד, מאבחנים ומטפלים, יועצים משפטיים מטעם הרווחה בעלת תקציבים ומשאבים ללא הגבלה אל מול משפחה מוחלשת הנאבקת לשמור על שלמותה…

פשעי משרד הרווחה – סיפור חטיפתה האלימה של עדי מביתה ומשפחתה והפקרתה במשפחה מאמצת מזניחה ומתעללת – סיפורה של עדי שנלקחה מביתה באלימות ע"י עובדות סוציאליות מלשכת הרווחה באר שבע ונשלחה לאימוץ סגור, שם הושפלה, הוכתה ועברה התעללות במשך שנים ע"י המאמצת ובנותיה – המאמר "סינדרלה משכונה א" , מתן צורי, ידיעות אחרונות , מוסף השבת , נובמבר 2011…
הספר "בשם טובת הילד – אובדן וסבל בהליכי האימוץ" מאת מילי מאסס – אוגוסט 2010 – ספר על תחלואי מערך הרווחה בעניין מסירת ילדים לאימוץ – פשעי פקידי סעד לחוק האימוץ – במהלך הדיון המשפטי בעניינם נמצאים הילדים במקום חסוי כשחומת סודיות סוגרת עליהם והקשר שלהם עם הוריהם ממושטר על ידי פקידות האימוץ, אשר מעוניינות בניתוקו ומתכחשות לאובדן שגלום בכך…

כאבה של אילנה מזרחי שילדיה נלקחו ממנה לאימוץ סגור לפני 15 שנה ע"י השירות למען הילד ללא הודעה מוקדמת– ערוץ 1 – ספטמבר 2010 – פרצופם של הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה, לוקחים ילדים לאימוץ סגור ללא הודעה מוקדמת, או מבלי שההורים מבינים בדיוק במה המדובר. ראינו את זה בסיפורם של לריסה ויבגני. זהו סיפורה של אילנה מזרחי שהרווחה חטפו את ילדיה לאימוץ סגור ללא הודעה מוקדמת…פקידת הסעד מהשירות למען הילד – מניפולציות, סילופים ושיבוש מהלכי משפט לניתוק ילדה מאמה – יוני 2000 – תמ"ש 000009/97 שופטת בית משפט לענייני משפחה חנה בן עמי דוחה בקשת אימוץ קטינה שהוגשה ע"י גורמי הרווחה ומחזירה את הקטינה לאימה בהשגחת פקידת סעד לחוק הנוער. השופטת בן עמי מותחת ביקורת קשה על הטיוחים והמניפולציות של פקידת הסעד מהשירות למען הילד שפעלה לכפות את המהלכים לאימוץ תוך גרימת נזק לילדה לאמא הביולוגית להורים האומנים ועוד…

השיטות הבזויות של עובדות סוציאליות לניתוק ילדים מהוריהם לאימוץ – פקידת הסעד אירית מעוז – יוני 2006 – פקידי סעד ועובדים סוציאליים משתמשים במניפולציות על מנת להוציא ילדים מחזקת הוריהם לאימוצים, אומנה, פנימיות ועוד מימוש מטרות הנראות בעיניהן כ"מקודשות". פקידי רווחה אלו משתמשים בכל האמצעים הבזויים העומדים לרשותם לשם "עבודת הקודש"…

השירות למען הילד – השיטות הבזויות ברשויות הרווחה לחטיפת ילדים מביתם ומשפחתם – הכתבה "השירות למען הילד פעל לערעור הקשר בין הילדים לאמם" , שוש מולה , ידיעות אחרונות – בפסק הדין מציינת השופטת כי השירות למען הילד עשה הכל כדי שלבית המשפט לא תישאר ברירה אלא להיעתר לבקשה למסור את הילדים לאימוץ. גורם משפטי בכיר: "השירות נמצא בבעיה. בשנה מוגשות 1,200 בקשות לאימוץ, בעוד שההיצע עומד על 70 בלבד". האומנם ממהר השירות להוציא ילדים ממשפחותיהם כדי לספק את הביקוש?…

פקידת הסעד מהשירות למען הילד – מניפולציות, סילופים ושיבוש מהלכי משפט לניתוק ילדה מאמה – יוני 2000 – תמ"ש 000009/97שופטת בית משפט לענייני משפחה חנה בן עמי דוחה בקשת אימוץ קטינה שהוגשה ע"י גורמי הרווחה ומחזירה את הקטינה לאימה בהשגחת פקידת סעד לחוק הנוער. השופטת בן עמי מותחת ביקורת קשה על הטיוחים והמניפולציות של פקידת הסעד מהשירות למען הילד שפעלה לכפות את המהלכים לאימוץ תוך גרימת נזק לילדה לאמא הביולוגית להורים האומנים ועוד…

השוק השחור של האימוצים בחו"ל – מאי 2007 – בשנת 2007, כעשור לאחר חקיקתו של אותו חוק פיקוח, פורסם תחקיר ידיעות אחרונות אשר חשף את ההפקרות בשוק האימוץ למרות אותו חוק שנועד לפקח. אז, בשנת 2007, עלה 20 אלף דולר לאמץ ילד בחו"ל, והתחקיר חשף כי חלק ניכר מן הכסף הזה הולך ל: מתנות למתווכים בחו"ל, "תרומות" לבתי יתומים כגון בשמים יקרים למנהלות בתי היתומים, שוחד לשופטים מעבר לים, עמותות שבחסות המדינה מלמדות "לשמן" מערכות בחו"ל, ופקידי מדינה שיודעים ולא מונעים עושק של הורים חשוכי ילדים.

פנו לאימוץ – וקיבלו ילד חולה – מאי 2010 – מה קורה להורים שניסו עשרות טיפולי הפריה ונכשלו? רבים מהם פונים לעמותות העוסקות באימוץ תינוקות מחוץ-לארץ. תחקיר "אולפן שישי" חושף הערב התנהלות בעייתית של העמותות הפועלות באימוץ בין-ארצי, התנהלות שמובילה להבאת ילד עם פיגור, איידס או שיתוק. האם אותן עמותות מחפשות לעזור להורים או רק דואגות לרווחים? שימו לב איך שאורנה הירשפלד, פקידת סעד ראשית לחוק אימוץ ומנהלת השירות למען הילד, מתנועעת בחוסר נינוחות על הכסא…

האבא גילה: משרד הרווחה מסר את בנו לאימוץ סגור ללא ידיעתו , נובמבר 2009 – האבא הביולוגי: "מעולם לא ויתרתי על בני, לא הסכמתי למסרו לאימוץ ואני מעוניין לגדלו גם אם אצטרך לצאת עמו יחד את הארץ. פקידי הסעד לא עשו די על מנת לאתר אותי, ובכך מעלו בתפקידם. אני אדם נורמטיבי היכול לגדל את הילד. עד היום לא נערכה בדיקה מקצועית על ידי גורם אובייקטיבי לבדוק מהי טובת הילד. ולבסוף האימוץ פגום, משום שהילד נמסר למשפחה יהודית, בעוד הוא עצמו נוצרי".

על כשלונות האימוץ , נובמבר 2009 , הרהורים על משפחה וילדים – כ-300 אימוצים מתבצעים מדי שנה, 100 מהם בארץ ו-200 מחו"ל. על כשלונות באימוצים לא מדברים כמעט, ויש לא מעט כאלו, בעיקר באימוצים הבין לאומיים. בארה"ב נושא כשלונות האימוץ מוכר וידוע, ואפילו קיימים אתרים לאימוץ מחדש של הילדים דוגמת האתר הזה בו מוצגות תמונות ותיאורים של ילדים אמריקנים אשר נדחו מהוריהם המאמצים ומוצעים מחדש לאימוץ, כמו סחורה שעוברת מיד ליד. …

העליון קבע: יש סיכוי כי מצב ההורים ישתפר והתינוק יוחזר לאימו ולא ימסר לאימוץ – מאי 2008 – רע"א 1841/08 – מדובר בזוג הורים ולהם ששה ילדים. התינוק שעניינו נדון נולד ביום 12.5.06. בעודו בבית החולים הוצא צו חירום על ידי פקידת סעד, להוצאת הקטין ממשמורת הוריו והעברתו למשמורת רשות הסעד, באשר לא עלה בידי הוריו להציג תכנית ברורה לגבי מגורים להם ולתינוק…

פקידת הסעד מוניק מלשכת הרווחה חיפה – התחמקות מפתיחת תיק אימוץ כמתחייב על פי חוק – נובמבר 2009 – מדוע מסרב משרד הרווחה לפתוח את תיק האימוץ של נערה בת 18, והיא זכאית לכך ע"פ חוק. הכתב אלירן טל: "עד כמה חשוב לך לגלות את האמת?" , "מאוד חשוב" , עונה הנערה. כבר ארבעה חודשים דנה (שם בדוי) מבקשת לגלות מי הם הוריה הביולוגים, מיד לאחר שנולדה היא אומצה, וכשהגיעה לגיל 18 פנתה ללשכה לרווחת הילד. …

סיפורו של איציק מליק שפקידי הרווחה לקחו את נכדיו – ספטמבר 2007 – שירותי הרווחה לקחו את ילדיה של בתו של איציק מליק הלוקה בשיכלה למשפחת אומנה. בשלב כלשהו נותק הקשר של משפחת מליק עם הילדים, והם אינם יודעים על מקום הימצאם. קריאתו של איציק מליק: "תושבים יקרים, באתי לידע אתכם על חטיפת שני נכדי, אשר נחטפו על ידי פקידות הסעד ומשרד העבודה והרווחה ובית המשפט." פרופ. אסתר הרצוג על הוצאת הילדים מביתם וממשפחתם ע"י שירותי הרווחה: "יש פה מדיניות מכוונת, זו מדיניות שמשתמשת בתינוקות וילדים כסחורה שבאמצעותה מממשים כל מיני אינטרסים של המערכת הבירוקרטית. יש לחץ מאוד גדול על מערכת הרווחה לספק תינוקות לאימוץ, אז את התינוקות האלה לוקחים בד"כ ממשפחות חלשות יותר, חד הוריות, עניות …

שיטות הרווחה – הילד הוכרז בר אימוץ סגור – ההורים לא ראו אותו יותר – מאי 2005 – שלא על פי סעיף 5 – לילי גלילי – הארץ – זהו סיפורם של זוג עולים לריסה ויבגני (שמות בדויים) שהרווחה הכריזו עליהם חסרי מסוגלות הורים ע"פ ה"בדיקות" וה"אבחונים" של הרווחה. .. אלא שכל זה לא ממש מעניין את לריסה ויבגני. בביתם השבוע, כל מה שרצו לדבר עליו היה הילד שנלקח מהם. בעיקר חזרו ושאלו, מתי יחזור. בבית כמו הוקפא הזמן. הבית דל, אך הם מצליחים להתקיים. צעצועיו של הילד – דובונים, מכוניות, שולחן פלסטיק אדום מותאם למידותיו – ממתינים לשובו. יבגני צובע את הבית לקראת שובו של הבן. תמונותיו של הילד ניבטות מכל מקום. בכולן נראה ילד שמח המחייך חיוך גדול. פה הוא משתכשך בחדווה בבריכה, שם הוא מוחזק בזרועות סבו החובש כיפה בצילומים.

 

כישלון אימוץ פתוח בחליפת מכתבים פעמיים בשנה בין קטין לאימו – השופט שמואל בוקובסקי

כבר ראינו את את כישלון השופט שמואל בוקובסקי בהליך מינוי אפוטרופוס לאשה מאובחנת דמנטיה. בוקובסקי מינה בפתאומיות לאשה אפוטרופוסים בגוף וברכוש, ללא שראה את האשה, על סמך חוות דעת פסיכיאטר מטעם האפוטרופסים שלא בדק אותה, ללא תסקיר, ללא סל טיפול – חייה של האשה נחרבו ותוך כחודש ירדה 10 ק"ג במשקל הפכה להיות שבר כלי, ולא שבה לאיתנה.

שמואל בוקוסבקי נכשל גם בהליך מסירת קטין לאימוץ סגור בקביעתו בפברואר 2007 כי "ההורה אינו מסוגל לדאוג לילדו כראוי בשל התנהגותו או מצבו ואין סיכוי שהתנהגותו או מצבו ישתנו בעתיד הנראה לעין על אף עזרה כלכלית וטיפולית סבירה כמקובל ברשויות הסעד לשיקומו" – בפועל קונספציית האימוץ הסגור של בוקובסקי לא עמדה במבחן המציאות, התינוק המשיך לשהות בבית תינוקות ולא נמצאה משפחה מאמצת, בנוסף התברר מחוות דעת פסיכיאטרית כי הקביעה של בוקובסקי שאין סיכוי שהתנהגות ההורה או מצבו ישתנו בעתיד הנראה לעין על אף עזרה כלכלית וטיפולית סבירה כמקובל ברשויות הסעד לשיקומו אינה נכונה וכי יש סיכוי לשיפור מצב המשפחה המולידה.

כישלון האימוץ הפתוח בראשות שמואל בוקובסקיתיק אמצ 79/07
מדובר בקטין בן 7 אשר השופט בוקבסקי קבע בינואר 2002 כי הנו בר אימוץ עקב העדר מסוגלות הורית של אימו.

כשלון חליפת מכתבים עם האמא, כשלון טיפול פסיכיאטרי ופסיכולוגי
בוקובסקי איפשר קשר בין הילד לאימו בדרך של חליפת מכתבים פעמיים בשנה, בסמוך ליום הולדתו ובחופש הגדול. בוקובסקי הסתמך על חוות דעת הפסיכולוגית רעיה שפירא כי "כפי שזה נראה היום הדבר משרת את טובתו של הקטין במקרה הנדון".
חליפת המכתבים נכשלה. נתברר במרץ 2005 כי המאמצת משיבה למכתבי האמא ולא הילד. ע"פ חוות דעת פקידת הסעד נימקה את כשל חליפת המכתבים בכך שהקטין מסרב להשיב למכתבי האם, וכי לאור העובדה שמדובר בילד עם צרכים מיוחדים רבים, וקושי רב להתמודד עם המטלה של כתיבת מכתב לאם אין להפעיל עליו לחץ בעניין זה, מפני שהדבר עלול לגרום לו לזעזוע ורגרסיה במצבו ובהתנהגותו. פקידת הסעד שללה גם טיפול פסיכולוג שיסייע לקטין לשמור על קשר עם אימו (כבקשת אימו) בתואנה כי "יש התחלה של 'קצירת הפירות'. אני מתרשמת כי התערבות של פסיכולוג שישוחח עם הקטין עלול להעלות אצלו את רמות החרדה ובעטיין עלולות להיות לכך השלכות על התנהגותו ומצבו הריגשי".

יוצא אפוא כי הטיפול הפסיכולוגי וה"תרופתי" (פסיכיאטרי) שאותו ציינה פקידת הסעד שנתיים קודם לכן (דצמבר 2003) כשלו.

כשלון הרחבת הקשר עם האמא בתואנת אוטונומיית המאמצים ו"טובת הילד"

ביום 22.3.06 עתרה האמא להרחבת תנאי האימוץ הפתוח (בש"א 11/06), כך שתוכל להיפגש עם הקטין בתנאים ובנסיבות שייקבע בית המשפט. היועמ"ש התנגד לבקשה, בטענה כי אין לפגוע באוטונומיית המשפחה המאמצת, וכן היות והדבר אינו עולה בקנה אחד עם טובת הקטין. לאחר שקיימתי דיון במעמד הצדדים, בו שמעתי את הצדדים ואת פקידת הסעד, גב' …. (להלן: "פקידת הסעד"), דחיתי ביום 26.6.06 את הבקשה, וקבעתי, כי הינני מקבל את עמדת היועמ"ש בעניין זה.

כשלון ניתוק הילד מאימו
בבקשת היועץ המשפטי לניתוק הקשר של הילד עם אימו נטען, כי במהלך חודש מאי 2007 פנתה האימא לפקידת הסעד, ודיווחה לה כי איתרה את הקטין באמצעות אתר לחיפוש קרובים ברשת האינטרנט, לאחר שהקטין עצמו פרסם את פרטיו שם, וכי מאז היא מקיימת עימו קשר רציף.

כישלון האימוץ, נשירה מבית ספר, בעיות התנהגות – פקידת הסעד ובית המשפט מאשימים את האמא
בתסקיר מדצמבר 2007 כתבה פקידת הסעד "על פי הידוע לנו משיחות עם משפחתו המאמצת של הקטין ועל פי עדותם בבית המשפט, הקטין עבר טלטלה רגשית רצינית בעקבות קשר זה ואם נראה היה לאם הביולוגית לכאורה כי הקטין מעוניין בקשר עימה, הרי שחלה החמרה ונסיגה בהתנהגותו ובלימודיו. הקטין נעשה תוקפן כלפי ילדים וצוות בית ספר ואף סולק מבית הספר שם למד ונאלץ לעבור ללמוד במקום אחר. גם התנהגותו כלפי הוריו השתנתה והיה קושי להציב לו גבולות ומשמעת…".

בתגובתה לתסקיר (הומצאה לבית המשפט ביום 6.1.08), השיבה האם, כי הפגישות עם בנה חשובות ומהותיות הן עבורה והן עבור הקטין. האם טענה, כי היא הוכיחה את מסוגלותה ההורית, התבגרה, החכימה, עברה הליך שיקום וגמילה, וכיום היא מסייעת לאחרים להשתקם. היא ציינה, כי הינה מוכנה לשתף פעולה ולעבור הדרכה ככל שתידרש על מנת שתוכל להיפגש עם הקטין, וכן, כי היא חשה מחויבות ואחריות כלפי הקטין, בדומה להוריו המאמצים, ואין בכוונתה לחבל בקשר עם המשפחה המאמצת או להזיק, כי אם להיפך: לתרום לגידול הקטין. לטעמה, מטובתו של הקטין כי ישמור קשר עם אימו הביולוגית מעבר לחליפת מכתבים, מה גם שהמדובר בילד בוגר, אשר יודע על קיומה וכל ניתוק ממנה יגרום לו לבלבול ומשבר.

פגיעה קשה במוסד האימוץ

בוקובסקי חושש כי העתרות לבקשת האם להרחבת הקשר עם בנה תיפגע ב"מוסד האימוץ" מאחר ונוצר קשר בניגוד לקונספציית ה"אימוץ הפתוח" שהתוותה פקידת הסעד והשופט בעצמו של חליפת מכתבים פעמים בשנה. והעתרות לבקשת האם תיגרום לעוד הורים ליצור קשר עם בנם שנלקח מהם.

בפועל האימוץ הפתוח שקבעו בוקובסקי ופקידת הסעד הוא הפגיעה הקשה במוסד אימוץ בילד ואימו. מדובר בילד שנלקח מאימו בגיל 7, קיבל טיפול פסיכיאטרי, פסיכולוגי ואע"פ כן גורש מבית הספר בו למד והוא רוצה לראות את אימו.

בוקובסקי ופקידת הסעד מצניעים את רצונו של הילד לראות את אימו ומכבירים בהשמות לאימו בכל בעיה באימוץ למרות שאימו אינה רואה אותו כלל, או מדברת איתו.

כיום ידוע אימוץ פתוח ככל שניתן הוא הדרך להצלחה. זה תואם לערכי היהדות, משה רבנו היה מאומץ ושמר תמיד על קשר עם משפחתו ועמו. לעומת זה האימוץ של אדיפוס (עובדי אלילים) היה אימוץ סגור והוביל לטרגדיה.

בוקובסקי החליט ליתן צו מניעה לאם ליצור קשר עם בנה ונימק החלטתו:

  • האם נעדרת מעמד משפטי כלפי בנה שנמסר לאימוץ – טענה זאת מוטעת משום שטובת הקטין, רצונו על הפרק ולא השיקולים המשפטיים. אמא יש רק אחת והיא חיונית לילד בגיל 7 שהורחק ממנה.
  • בוקובסקי רואה אימוץ סגור ככלל משום שלדעתו זה מתחייב מטובת הקטין (הקטין נמסר לאימוץ כשהוא בן 7)… ואילו אימוץ "פתוח" נחשב לחריג ויש לאפשרו רק במקרים נדירים ובנסיבות יוצאות דופן. יצויין כי ההיפך הוא הנכון – בשנים האחרונות כותבת הד"ר מילי מאסס במאמרה "תינוק על פרשת דרכים", עיוני משפט לא(1), הצטברו עדויות של מאומצים מהם עולה שהיעלמותם של הוריהם מולידהם מעיבה על חייהם של הילדים המאומצים ולניתוק הקשר הייחוסי השפעות שליליות ארוכות טווח. בעקבות אותם ממצאים טוענת המחברת שמדינות מערביות רבות נוקטות בגישה של אימוץ פתוח לחלוטין"
  • הקטין (בן 13) רוצה להיות בקשר עם אימו אך בוקובסקי מקבל את התרשמות פקידת הסעד: "אף אם הקטין אכן הביע רצונו בקיום קשר עם המשיבה (אימו), מתסקיר פקידת הסעד מיום 18.12.07 עולה, כי קשר זה אינו מיטיב עימו, וכי בתקופה בה היה בקשר עם המשיבה, גרם לו הדבר לטלטלה רגשית עזה, שהביאה להידרדרות בהתנהגותו בבית ובבית הספר"
  • בוקובסקי "קונה" דיווחי המאמצים למרות שהם צד עם השיקולים משלהם: "ההורים המאמצים דיווחו, כי לאחר סיום הקשר בין הקטין למשיבה חלה התייצבות ורגיעה בהתנהגותו של הקטין, והוא החל חוזר לעצמו בהדרגה, ומתפקד בבית הספר ובבית באופן נורמטיבי". – יצויין כי המאמצים נכשלו בתרומה לקשר בין האמא לבן המאומץ בעניין חליפת מכתבים.
  • ועוד…

קישורים:

אימוץ ילדים – ליאן פלד בת 23 מחפשת את הדרך

במהלך מאי 2010 התקיים פאנל בנושא "השמה מיטבית של ילדים – תהליך קבלת החלטות". במהלך הפאנל דיברו נשיאת בית משפט לנוער השופטת גלית מור ויגוצקי, ופקידת סעד ארצית לחוק הנוער חנה סלוצקי, על החלטות מקצועיות ושיפוטיות שצריכים לקבל שופטי נוער ועובדים סוציאליים. השופטת ויגוצקי הלינה בפאנל: "עובדים סוציאליים אינם ממהרים לקבל החלטה על הוצאת ילד מביתו, גם כשמדובר בילדים שהנם ברי אימוץ באופן מובהק… ". חנה סלוצקי הלינה: "בתי משפט לנוער אינם יודעים תמיד להתמודד עם ילדים בגיל הרך ולעתים נרתעים מלקבל החלטות..".

ויגוצקי וסלוצקי ממקדות את תשומת הלב בקבלת החלטות להוצאת ילדים מביתם בכפייה, במקום לסייע למשפחות וילדיהם. החלטות אלו לרוב הרות אסון מבחינת הילדים ובני משפחתם. ויגוצקי המליצה כי העו"סים יזדרזו להחליט על הוצאת הילד מביתו ומשפחתו לאימוץ כאשר העו"סים סבורים שהמקרה הוא אימוץ מובהק.
סיפורה של ליאן פלד שנלקחה לאימוץ בילדותה מעיד כי לאימוץ לעתים בעיות קשות לאורך עשרות שנים לכל המשפחות: הביולוגיות, המאמצות, ולילדים. גם במקרים אלו משרד הרווחה אינו מסוגל לסייע במקרה הטוב.

הכתבה "מחפשת את הדרך" , אלעד גרשגורן , ידיעות אחרונות , 14.06.2010

עד גיל ארבע גדלה ליאן פלד בבית יתומים ברומניה. היא אומצה ע"י זוג מנהריה, אבל הידרדרה לסמים ולזנות. עכשיו היא מנסה להיגמל ולמצוא את אמה הביולוגית. "אני רוצה להישאר נקייה. לא לבוא אליה בקריז". .. "לא היה לי טוב בבית, אז הוצאתי את העצבים על הילדים בגן ובבית הספר. שלחו אותי לטיפול אצל עובדים סוציאליים ופסיכולוגים אבל שום דבר לא עזר".

לכתבה המלאה הקלק על התמונה

ליאן פלד - מחפשת את הדרךקישורים:

האבא גילה: משרד הרווחה מסר את בנו לאימוץ סגור ללא ידיעתו

יולי 2009 , המאמר "האבא גילה: בנו נמסר לאימוץ ללא ידיעתו" , מעריב , שמואל מיטלמן.
ילד בן 9 עומד במרכזו של דיון בבית המשפט העליון. לפני ארבע שנים הוא נלקח מאימו על ידי פקידי הרווחה ונמסר לאימוץ מבלי שדיווחו על כך לאביו, עובד זר מאירופה. כעת הוא מבקש: החזירו את בני.

האבא הביולוגי: "מעולם לא ויתרתי על בני, לא הסכמתי למסרו לאימוץ ואני מעוניין לגדלו גם אם אצטרך לצאת עמו יחד את הארץ. פקידי הסעד לא עשו די על מנת לאתר אותי, ובכך מעלו בתפקידם. אני אדם נורמטיבי היכול לגדל את הילד. עד היום לא נערכה בדיקה מקצועית על ידי גורם אובייקטיבי לבדוק מהי טובת הילד. ולבסוף האימוץ פגום, משום שהילד נמסר למשפחה יהודית, בעוד הוא עצמו נוצרי".

במרס 2005 הוצא הקטין ממשמורתם של אמו ובעלה והועבר למשפחה אומנת. ביוני 2006 הגיש נציג היועץ המשפטי לממשלה לבית המשפט לענייני משפחה הצעה להכריז על הקטין כבר-אימוץ. למרות נסיונות חוזרים ונשנים, לא התייצבו האם ובעלה לדיונים – ובספטמבר 2006 הכריז בית המשפט על הקטין כבר-אימוץ.
בפסק הדין נכתב כי האב הביולוגי לא ידע על ההליך ולא השתתף בו בפועל ובפברואר 2007, לאחר שנודע לו לראשונה מהאם על כך שבנו הוכרז כבר-אימות, הגיש תביעת אבהות לבית המשפט לענייני משפחה.
בית המשפט לענייני משפחה קבע כי יש לבחון את הבקשה לביטול ההכרזה על הקטין כבר-אימוץ בהתאם לקביעה מהי טובתו של הקטין כיום, ופסק כי ההכרזה עליו כבר-אימוץ הינה נכונה. בעקבות זאת הגיש האב ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, אשר קיבל את הערעור וציין כי ההכרזה על הקטין כבר-אימוץ נעשתה שלא כדין – כיוון שלא נעשתה כל בדיקה בדבר המאמצים לאתר את האב הביולוגי, למרות שזהותו ומקום מגוריו היו מצויים בידי שירותי הרווחה.
בתאריך 29.11.2009 פסק בית משפט העליון כי הילד ישאר במשפחה המאמצת (פסק דין העליון) , שישה שופטי בית המשפט העליון קבעו בדעת רוב נגד דעתו של שופט אחד כי יש לבטל החלטה של בית המשפט המחוזי, שקבע כי יש לבטל הכרזה על ילד בן 8 כבר-אימוץ לאחר שאביו הביולוגי טען כי לא היה שותף להליכים. השופטים קבעו כי הילד יוכרז כבר-אימוץ ויישאר בחזקת המשפחה המיועדת לאמצו – ומתחו ביקורת חריפה על גורמי הרווחה בשל התקלות שאירעו בהליך האימוץ. הרכב השופטים כלל את נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש והשופטים אליעזר ריבלין, עדנה ארבל, אליקים רובינשטיין, סלים ג'ובראן, אסתר חיות וחנן מלצר – שהיה היחיד שהתנגד.

"לתת את הדעת על המחדל" 

 השופטת ארבל קבעה כי מהטעמים שהוצגו בפני בית המשפט, עולה כי טובתו של הקטין הינה באופן ברור להישאר בבית המשפחה המיועדת לאמצו וכי הקשיים המאפיינים ילדים מאומצים פחותים מהקושי הנפשי שאיתו ייאלץ הקטין להתמודד בניתוקו מהמשפחה שאותה הוא רואה כיום כמשפחתו ואצלה הוא מצא לראשונה בחייו חום, מסירות ותחושת שייכות. גם השופט אליקים רובינשטיין כתב כי הסיבה להכרעה היא טובת הקטין וכי הוא וחבריו השתכנעו כי טובתו היא בהישארותו במקומו הנוכחי.
השופטים מתחו ביקורת חריפה על גורמי הרווחה. ארבל ציינה כי היה עליהם לעיין בתיק בדקדקנות ולאתר את האב הביולוגי. "מן הראוי כי שרותי הרווחה והאחראים עליהם יתנו דעתם למחדל זה, שמקורו בחוסר בחינה מעמיקה ובהתעלמות מחומר רלוונטי המבטאים התנהלות לא ראויה אשר אינה צריכה לקרות ככלל ובמיוחד כאשר מדובר בדיני נפשות".
גם השופט ריבלין מתח ביקורת על שירותי הרווחה וכתב כי התקלות בפרשה זו אינם מסתכמים בכשל באיתור האב הביולוגי, אלא גם בהתמשכות ההליכים. לעומתם, השופט חנן מלצר שהתנגד להחלטה, טען כי לא התקיימה כאן עילת אימוץ ולכן ההכרזה על הילד כבר-אימוץ הייתה שלא כדין. הוא ציין כי טעם נוסף לדחיית הערעור הוא הפגמים המצטברים שנפלו בהליך, אשר מצדיקים לטענתו את קיומו מחדש.
קישורים:

למאמר המלא הקלק על התמונה.

משרד הרווחה מסר את הבן לאימוץ סגור ללא ידיעת האב
ראיון עם האב שבנו נלקח לאימוץ סגור ע"י הרווחה ללא ידיעתו , מעריב , 02.12.2009

ראיון עם האב שבנו נלקח לאימוץ סגור