פרקליטות המדינה – לא יכולה לסבול העלבת עובדי ציבור

פרקליטות המדינה - לא יכולה לסבול העלבת עובדי ציבור

פרשת הבלוגרים – מסוכנות מילים

מאי 2018 – כדי לעצור נאשם עד תום ההליכים לא די במינוח המופשט "ניצוץ ראייתי" נדרשה גם קביעת מסוכנותם של העצורים. בידי הפרקליטות לא הייתה אף דוגמא של נזק פיסי, נפשי או כלכלי שנגרם עקב פרסומים, שיכלו להציג בפני בית המשפט.
לכן השתמשו בציטוט באחד ההחלטות של שופט העליון בפרשה: "אל תתפתו אחר דברי החלקות של הזונה האפיקורסית שמילותיה מרות כלענה וחדות כחרב פיפיות". כלומר מילים עלולות לפגוע.
ומכן הסיקו הפרקליטות ובתי המשפט שיש מסוכנות.

פרשת הבלוגרים - מסוכנות מילים

 

 

 

פרשת הבלוגרים: נשיא בית משפט מחוזי מצפצף על החוק?

מאי 2018 – איך נשיא או סגן נשיא בית משפט מחוזי חותם על צו האזנת סתר לשנה בעוד ע"פ החוק מותר לחתום לחצי שנה בלבד?
המחוקק ראה חשיבות גדולה לפיקוח על נושא האזנות הסתר ולכן קבע שמי שמוסמך לחתום הוא נשיא או סגן נשיא בית משפט מחוזי ולתקופה שלא תעלה על 3 חודשים. אלא כאשר הצו נחתם במחשכים קלה ידם של נשיאים ופרקליטים לעבור החוק בצוותא חדא במיוחד כמדובר בחוק שאמור להגן על האזרח.

פרקליט ושופט האזנת סתר
פרקליט ושופט מכינים בצוותא חדא במחשכים צו האזנת סתר לא חוקי

פרקליטות המדינה על טרור רשתי

ינואר 2018 – פעולת טרור מוגדרת כפעולת רצח. מהי משמעות הביטוי "טרור רשתי" שבו השתמשה פרקליטות המדינה נגד הבלוגרים? לשאלה זאת אין תשובה בכל החלטות בתי המשפט למיניהם בהארכות המעצר.

עילת המעצר כפי שנרשמה ע"י השופטים היא "מילים עלולות לפגוע" אולם זוהי אמירה פטתית חסרת תוכן מבלי להציג אפילו דוגמא אחת על הנזקים שנגרמו לאדם כתוצאה מהפרסומים.

באופן תמוה סימום שיטתי של קשישים בבתי אבות עד כדי אובדן צלם אנוש, או כל פגיעה המונית באוכלוסיות חלשות כגון פרשת העלמותם של ילדי תימן אינו נכנס בקטגוריה של הפרקליטות ולו אף לבדיקה.

פרקליטות מסבירה מהו טרור רשתי

 

‏‏סימום קשיש - עותק
קשיש בהשפעת סמי הרגעה בבית אבות – צילום אריאלה שטרנבך